שדרות רוטשילד

שְׂדֵרוֹת רוטשילד הוא שמה של שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. זהו אחד הרחובות החשובים ביותר בעיר והשדרה הידועה והחשובה ביותר מבין השדרות בתל אביב; היא ממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות האורבנית של תל אביב, ולאורכה אתרים ומבנים חשובים רבים. השדרה הייתה ועודנה מרכז תרבותי של תל אביב, והיא חלק מלבה הכלכלי של ישראל, בהיותה אחד הרחובות העיקריים במרכז העסקים הגדול והחשוב של המדינה. ככזו, וכמרכז השכונה בה התגוררו בעבר רבים ממנהיגי העיר והלאום, התקיימו בה אירועים היסטוריים רבים, בהם הכרזת המדינה. החל משנות ה-90 עוברת השדרה תהליך שבו בניינים נמוכים מוחלפים במגדלים המשמשים למגורים ולמשרדים, תוך שימור אחדים מהמבנים הישנים, ביניהם הקיוסק הראשון של תל אביב ובפרט אלו מסגנון האקלקטי והבאוהאוס.[1]

שלט רחוב.svg
שד' רוטשילד
ROTHSCHILDBlvd.
Rothschild Boulevard bike lane
שביל האופניים בשדרות רוטשילד
עיר תל אביב
רובע 5
שכונה לב תל אביב
קרוי על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הנדיב הידוע"
שנת הקמה 1910
קואורדינטות 32°03′56″N 34°46′37″E / 32.065519°N 34.777028°E
Rotshield balcony statues
"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96

מבנה השדרה

נתיב מהלכן של שדרות רוטשילד הוא בצורת האות נ ואורכן כקילומטר וחצי. חלקה הדרומי של השדרה משתרע בכיוון מערב-מזרח בניצב לחוף הים והיא מתעקלת צפונה, כך שהמשכה, שנבנה מאוחר יותר, הוא בכיוון דרום-צפון. השדרה נמתחת מגבולה המזרחי של נווה צדק (מעט מערבה לרחוב הרצל) בקצה הדרום מערבי ועד מתחם הבימה בקצה הצפון מזרחי. מכיכר הבימה, המשמשת מפרק עירוני חשוב, ממשיך ציר השדרה צפונה בשדרות ח"ן עד כיכר רבין. השדרה מהווה את חוט השדרה המרכזי של שכונת לב תל אביב.

חתך השדרה כולל בניינים משני צדיה, שני נתיבי נסיעה אשר הימני משמש בדרך כלל לחניית מכוניות, ושטח להולכי רגל במרכזה. שטח זה כולל שדרות עצים, שטחי גינון, מתקני שעשועים, ספסלים, פסלים סביבתיים, שביל אופניים רחב ומספר בתי קפה קטנים במבני קיוסק. מרבית הבניינים לאורך השדרה הם בגובה של עד כ-5 קומות, ומשולבים ביניהם מספר גורדי שחקים בחלקה הדרומי של השדרה.

את שדרות רוטשילד חוצים רחובות חשובים נוספים, בהם הרצל, נחלת בנימין, אלנבי, מזא"ה, בלפור, שינקין, החשמונאים, ושדרות בן ציון (המובילות לכיכר הבימה אך אינן מצטלבות עם שדרות רוטשילד).

היסטוריה

וינסטון צ'רצ'יל ומאיר דיזנגוף
ב-30 במרץ 1921 הגיע וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, לביקור ממלכתי בעיר, וראש העיר מאיר דיזנגוף החליט להרשימו. מאחר שתל אביב הייתה אז בת פחות מ-15 שנה ורחובותיה היו דלים וחפים מצמחייה, הובאו עצים בוגרים מן המושבות הסמוכות, וניטעו באופן זמני בחולות שדרות רוטשילד. צ'רצ'יל עמד נפעם מול "העיר שהתפתחה פלאים", אך פרץ בצחוק למראה עץ שקרס וחשף את התרמית. דיזנגוף הנבוך לא ידע את נפשו, אך צ'רצ'יל רק טפח על שכמו ואמר לו: "מיסטר דיזנגוף, בלי שורשים שום דבר לא יצמח כאן"[2]

הקמה והתפתחות

שדרות רוטשילד היו בין ארבעת הרחובות הראשונים של תל אביב (שנקראה אז "אחוזת בית"), שנחנכו לאחר רחוב הרצל (הרחוב הראשון בעיר), ובניצב אליו. הרחובות נסללו על גבי דיונות חול אשר יושרו ושוטחו, ועליהן נבנו בתיה הראשונים של העיר. התוואי שהפך להיות השדרה היה ואדי קטן שאותו קשה היה ליישר באמצעים של אז, ואליו גם התנקזו מים רבים בחורף. בשל כך הוחלט למלאו בחול להשאירו כשטח פתוח שעליו לא ייבנו בתים אלא בצדיו, כרחוב עירוני רחב יותר.[3] בט"ו בשבט ה'תר"ע (1910) החלו נטיעות בשטח פתוח זה במטרה להפוך את הרחוב לשדרה הראשונה של העיר. חודשים אחדים לאחר מכן, בדצמבר 1910, החליט ועד אחוזת בית לקרוא לשדרה על שם הברון רוטשילד, ולמנות את מרדכי בן הלל הכהן ואת מאיר דיזנגוף להודיע על כך באופן רשמי לברון. אנשי אחוזת בית ראו בשדרה את תחילתה של שדרה מפוארת כדוגמת הבולווארים המפוארים של פריז,[4] וכך גם הציגוה לברון הצרפתי. השדרה נודעה כ"שדרות בנימין" או "בולבר רוטשילד"[5].

בשנת 1910 נחנך קיוסק ברחוב, והיה לחנות הראשונה בעיר.

שנים אחדות לאחר מכן, בפברואר 1914, הגיע לראשונה הברון לביקור בתל אביב, שם התקבל בזרי פרחים שהעניקו לו תלמידי בתי הספר, ותושבי העיר התאספו סביב השדרה[6]. אף הוקם לכבודו שער כבוד בתחילת השדרה.[7] היו מי שטענו, בטעות, ששם השדרה הוסב לרוטשילד לכבוד ביקור זה[8].

השדרות היו רחוב רוחבי שחצה את רחוב הרצל הראשי יחד עם שאר הרחובות הראשונים של העיר: רחוב אחד העם, רחוב ליליינבלום ורחוב יהודה הלוי - כל אחד מהם על שם אישיות מרכזית אחרת ברעיון הציוני ובהגשמתו. השדרה התחילה מפאתי שכונת נווה צדק ממערב ל"אחוזת בית", וקצהָ המזרחי הוביל אל החולות. הרעיון להקים שדרה בעלת "קצה פתוח" בחלקה המזרחי היה בסיס להמשך פיתוח עתידי של העיר, ואכן, כאשר התרחבה אחוזת-בית והפכה לתל אביב, נוספו לשדרה קטעים נוספים עד שנוצר התוואי הנוכחי.

עד מלחמת העולם הראשונה הגיעה השדרה בנתיבה מזרחה עד רחוב אלנבי, ולכל אורכה ניטעו עצי אזדרכת, ברוש, גרוויליאה ודקלי וושינגטוניה. עד 1922 הייתה השדרה גם השטח הציבורי הירוק היחיד בעיר, אז נחנכה גם גינת גרוזנברג.[9] באפריל 1915 סבלה תל אביב ממכת ארבה שפגע וחיסל כמעט את כל הצומח בתל אביב, בכלל זה את כל הצומח בשדרה. רק לאחר שתושבי תל אביב שגורשו בצו עות'מאני שבו אליה, חודשה הצמחייה בשדרה. בקצה כל קטע של השדרה הוקם מבנה קיוסק קטן. עצי שקמה ניטעו לראשונה רק ב-1930, וב-1932 ניטעו עצי פיקוס ראשונים, שאותם נטעו לאחר מכן גם ברוב רחובות מרכז תל אביב בזכות הצל הרב שהם מספקים.

1918 - 1948

ב-1926 יזמו המו"לית ברכה פלאי ואגודת הסופרים יריד ספרים שנערך בשדרה, תחת השם "יום הספר העברי". היריד, שהפך למסורת שנערכה במקום מדי שנה, התפתח מאוחר יותר והפך לשבוע הספר העברי המצוין בכל רחבי הארץ.[10]

קהל ממתין לברון ברוטשילד
הקהל ממתין לבואו של הברון רוטשילד בביקורו השני בתל אביב במאי 1925

מסוף שנות ה-20 החלה תל אביב להיבנות על-פי עקרונות תוכנית גדס לפיתוח תל אביב צפונה, תוכנית שבמסגרתה התרחבה העיר בתוך עשרים שנה עד נחל הירקון, כשגבולה המזרחי היה רחוב אבן גבירול.[11] התוכנית הקנתה לשדרה חשיבות רבה כציר המחבר את מרכזה ההיסטורי של העיר אל האזור החדש[12] (המכונה היום "הצפון הישן"), שבו נחנכו שדרות נוספות הממשיכות את הרצף האורבני שלה. התוכנית קבעה את מקומה של כיכר הבימה כמפרק עירוני בקצה הצפוני של שדרות רוטשילד, אשר היה עד תחילת שנות ה-30 "קצה פתוח". תוכננו שדרות נוספות מצפון המהוות המשך ישיר של השדרה, כך שתיווצר טבעת שדרות הכוללת את שדרות רוטשילד, שדרות ח"ן ושדרות בן-גוריון.[13] ב-1935 הונחה אבן הפינה של בית הבימה, משכנו החדש של תיאטרון הבימה, שהגדיר בצורה ברורה את סוף השדרה.

במהלך שנות ה-30, מ-1933, פעלה בתחילת הרחוב גם התחנה המרכזית של אגד ומוסך אוטובוסים. התחנה פעלה במקום והייתה למרכז תחבורתי חשוב של התקופה. ב-1938 נשכר "בית אבולעפיה" הסמוך ושימש כחלק מהתחנה, ובשנות ה-40 עברה אגד לתחנה המרכזית בנוה שאנן.

ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח (14 במאי 1948), נערך טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל בבית דיזנגוף שבשדרה, בנוכחות ראשי היישוב ובראשם דוד בן-גוריון. אירוע לאומי מכונן זה נערך בתל אביב, מכיוון שירושלים הייתה נתונה תחת מצור. עם תום ההכרזה יצאו ההמונים אל הרחובות בריקודים, והחגיגות נערכו לאורך השדרה ורחוב אלנבי. ב-28 ביוני, כשבעה שבועות לאחר ההכרזה, נערך בכיכר הבימה שבקצה השדרה גם טקס ההשבעה של צבא ההגנה לישראל כצבא המדינה.[14]

הידרדרות

Zoltan Kluger. Tel-Aviv (Rothschild Boulevard)
שדרות רוטשילד, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937

החל משנות השישים התרחש תהליך הדרגתי של הידרדרות השדרה והאזור,[15] שלווה בהגירה שלילית של תושבי השדרה ומרכז העיר הישן (אזור לב תל אביב), בהזנחת התשתיות ובהפיכת השדרה לעורק לתנועה ממונעת. תהליך זה נוצר כחלק ממגמה ארצית ועולמית, של היחלשות מרכזי הערים כתוצאה מפרבור ומהתחזקות מעמדו של הרכב הפרטי.

בשנות ה-60 תוכנן להמשיך את השדרה מערבה עד לחוף הים, תוך הריסת שכונות נוה צדק ומנשייה, במסגרת תוכנית להרחבת מע"ר תל אביב מערבה. בסופו של דבר הוחלט לגנוז את תוכנית הרחבת השדרה והריסת נוה צדק. בשריפה שארעה בשדרה ב-4 בפברואר 1966 ונודעה כאחת השריפות הגדולות במדינה נשרף כליל בית צים ששכן בפינת רחוב נחלת בנימין, ואדם אחד נהרג.[16]

בשנות ה-70 החלה מגמה של הריסת חלק מהבתים ההיסטוריים בתל אביב, ובכלל זה גם כמה מבתי השדרה. המוּדעוּת לשימור מבנים החלה להתפתח רק בשנות ה-80, ועד אז נהרסו "קולנוע שדרות" שפעל בשדרה ובתים היסטוריים נוספים בתחילת השדרה, שנבנו בשנות העשרה והעשרים ותחזוקתם הייתה לקויה מאוד. גם מרכז השדרה הוזנח במהלך תקופה זו, ובמשך שנות ה-80 וה-90 עמדו מרבית הקיוסקים של השדרה סגורים.

התחדשות השדרה

בשנת 1995 קיימה עיריית תל אביב תחרות אדריכלים לתכנון השדרות מחדש, אך יישום התוכניות לא יצא לפועל. לאחר היבחרו של רון חולדאי לראשות העיר בשנת 1998, החלו בשיפוץ שדרות העיר ובהן גם שדרות רוטשילד, תחת פיקוחו של אדריכל הנוף גדעון שריג. השדרה עברה שיפוץ ומעברי החולות שודרגו לשבילי מדשאות ארוכים. השדרות התמלאו בפרחים ובדשא, הוצבו בהן ספסלים ומתקני שעשועים לילדים, נסללו שבילי אופניים ומעברי הרחובות נעשו נוחים יותר. כמו כן, נפתחו מחדש הקיוסקים הפזורים לאורך השדרה, שהיו סגורים במשך שנים, ונפתחו בהם בתי קפה ומסעדות קטנות וגדולות. מאות ממבני השדרה הוכרזו כמבנים לשימור, ולצידם החלו לקום גורדי שחקים המיועדים לעסקים ולמלונאות. בעקבות השיפוץ מלאו השדרות באוכלוסיית האזור ובמבקרים, והפכו לאחד ממוקדי הבילוי המובילים של תל אביב, עובדה שהביאה גם לביקוש גבוה לבתי המגורים ולמשרדים לאורך השדרה ולעליית מחירי הנדל"ן, והשדרה חזרה להיות חלק חשוב במע"ר התל אביבי.[15] כיום, הדירות הצמודות לשדרות רוטשילד הן מהיקרות ביותר שניתן למצוא בעיר.

כתוצאה מההתחדשות העירונית זרמו לרחוב עסקים רבים. עם הזמן, בגלל צפיפות, בעיות חניה ונגישות עזבו רבים מהם את הרחוב. במקומם נכנסו סטארט אפים ועסקים קטנים.[17]

המחאה החברתית

Real Estate Protest in Tel Aviv 25.7.2011 1
מאהל המחאה, 21 ביולי 2011

ב-14 ביולי 2011 הקימו קבוצה של פעילים חברתיים ביוזמתה של דפני ליף כמה אהלים בקצה הצפוני של השדרה כמחאה נגד המחירים הבלתי סבירים של הדיור בישראל. תוך ימים ספורים צברה המחאה תאוצה והוקמו בשדרות רוטשילד עשרות אוהלים. מחאה זו התגברה והתרחבה ומאהלים דומים החלו לקום גם בשדרות ובגנים נוספים בעיר ובערים אחרות בארץ. מחאה זו, שכונתה "מחאת האוהלים", התרחבה והובילה להפגנות בנות רבבות משתתפים. בזמן ימי המחאה, בקיץ 2011, הפכו שדרות רוטשילד למוקד המחאה בו ישב מטה המאבק ואליו הגיעו מדי יום אנשי ציבור, פוליטיקאים, פעילים חברתיים, זמרים, אמנים ואנשי רוח. בשיאו, כלל "מאהל רוטשילד" מאות אוהלים שנפרשו לאורך יותר מקילומטר בשדרה, מהבימה ועד רחוב אלנבי. המאהל החל להתפרק בהדרגה למחרת הפגנת ענק ב-3 בספטמבר ופורק סופית על ידי העירייה ב-3 באוקטובר יחד עם שאר המאהלים בעיר. גם לאחר התפוגגות מחאת האוהלים נשארה השדרה מוקד של הפגנות מחאה ונקודת יציאה למצעדי מחאה. המחאה החברתית, יחד עם שיקום השדרה והפיכתה למקום מרכזי ובעל אופי, הפכו את השדרה לאייקון חשוב של העיר ולבעלת מקום בהוויה הציבורית בישראל.

אדריכלות ואתרים לאורך הרחוב

Rothschild Boulevard - Betzalel Yaffe
בית מס' 55 בפינת רחוב בצלאל יפה, בסגנון האקלקטי. אדריכל משה זרנר, 1932.
Israel -Independence May 14, 1948
קהל גדול מתאסף מחוץ למוזיאון בזמן הכרזת העצמאות, ה"א באייר תש"ח

שדרות רוטשילד הן אחד המקומות המרהיבים בתל אביב, והן מושכות אליהן תיירים רבים, בין השאר בגלל האדריכלות המיוחדת שברחוב. לאורך השדרה מיוצגים שני סגנונות בנייה עיקריים: הסגנון האקלקטי המאפיין את הבתים הישנים ביותר הנמצאים בתחילת השדרה, שכונו גם "בתי החלומות", והסגנון הבינלאומי (המכונה "באוהאוס") המאפיין את רוב הבתים בחלק הצפוני שלה, שהוא חלק מרכזי מ"העיר הלבנה". המעבר ממה שמכונה "העיר האדומה" (מושג שהוגדר בדיעבד כאנטיתזה ל"עיר הלבנה") לתל אביב הלבנה מספר למעשה, באמצעות האדריכלות של השדרה, את תולדות הבנייה בתל אביב בתקופת היישוב ואת ההיסטוריה המוקדמת של האדריכלות הישראלית. רבים מכנים את השדרה "מוזיאון פתוח" של האדריכלות בתקופת היישוב בשל היותה מסלול שלאורכו ניתן ללכת ולהתרשם מן ה"מוצגים".

מלבד האדריכלות המרשימה ומבנים בעלי חשיבות אדריכלית רבה, כוללת השדרה אוסף גדול ומגוון של אתרים ומוסדות היסטוריים כמו היכל העצמאות, מוסדות תרבות ומרכזים פיננסיים ואף מוסדות כדוגמת מרכז הסיינטולוגיה הארצי. גם הנהלותיהם של בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי ובנק מסד שוכנות בשדרות רוטשילד.

להלן כמה מן האתרים הידועים בשדרה:

היכל העצמאות

בית דיזנגוף, או כפי שהוא נקרא היום "היכל העצמאות", הוא הבית שבו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה, בבית מס' 16 ברחוב. המבנה נבנה ב-1910 והיה אחד הבתים הראשונים של אחוזת בית. הבית שימש לאחר מותו של דיזנגוף כמוזיאון תל אביב ובו הכריז דוד בן-גוריון על הקמת המדינה. מאוחר יותר עבר המוזיאון לביתן הלנה רובינשטיין שבמתחם הבימה ולבסוף למשכנו הנוכחי בשדרות שאול המלך. כיום נמצאים בבית דיזנגוף "היכל העצמאות" המשחזר את הכרזת העצמאות ועמותת "יד מאיר וצינה דיזנגוף".

האנדרטה למייסדי העיר תל אביב

האנדרטה נמצאת במרכז השדרה, מול בית דיזנגוף, והיא הוקמה ב-1949 במלאת 40 שנה לייסוד העיר. בקדמת האנדרטה בריכת נוי. האנדרטה הוקמה בנקודה הסמלית שבה נערכה הגרלת המגרשים על ידי עקיבא אריה וייס ביום ייסוד אחוזת בית, ובה גם עמד מכון מים קטן ובו בית הוועד הראשון שעבר מאוחר יותר לבית ביאליק כמשכן עיריית תל אביב. על האנדרטה חקוקים שמות המייסדות ובצדה האחורי (בתמונה) תבליט, שנעשה על ידי הפסל אהרון פריבר, ובו שלוש שכבות. הקטע במרכז השדרה שבו נמצאת האנדרטה נקרא "כיכר המייסדים", אולם רק בשנת 2005 הוצב שלט המעיד על כך.

הקיוסק הראשון

אחד הסיפורים החינניים סביב הקיוסק הוא פנייתו של חיים נחמן ביאליק אל המוכרת: "גזזיני ואגרשך והעדיפיני במילייך". ביאליק התכוון לקנות גזוז בגרוש ולקבל עודף של מיל אחד בעזרת משחק מילים משעשע.

Rothchild0503 (25)
הקיוסק כיום

במרכז השדרה, בין הרחובות הרצל ונחלת בנימין, שכן קיוסק קטן שהיה הראשון שנבנה בתל אביב. הקיוסק היה מבנה קטן בצורת משושה בקוטר שני מטרים בלבד, אשר תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברסקי כבר ב-1910, וגם הוא עוצב בצורה אקלקטית כשאר הבתים של אחוזת בית (ראו תמונה כאן). ועד הקהילה של אחוזת בית לא הסכים תחילה להקמת הקיוסק מחשש שהמקום ישנה את אופי האזור ויידמה לשוקי יפו של אותם ימים, ורצה לשמור על אופיה של השדרה הצעירה כאזור שקט למגורים ולפנאי. האישור להקמת הקיוסק לא ניתן בבקשה הראשונה, אך לבסוף אושרה הקמתו על ידי הוועד ובחסותו, בתנאי שימכור משקאות קלים בלבד. הקיוסק היה נקודת המכירה של "גזוז", ומאוחר יותר קיבל אישור למכור גם משקאות חריפים. סמוך לקיוסק הוצב פנס הלוקס, שהיה פנס הרחוב הראשון בעיר (הפנס המקורי מוצב כיום בקומת הקרקע במגדל שלום). בשנותיה הראשונות של תל אביב היה הקיוסק נקודת מפגש לבני נוער וזוגות צעירים, עד להקמתם של אתרים נוספים בתל אביב הקטנה, ובהם שני קיוסקים דומים נוספים, ברחוב אלנבי וברחוב ליליינבלום. הקיוסק נבנה ברובו מעץ (כמו גם הקיוסק באלנבי) אשר הרקיב בקלות עם השנים. הקיוסק המקורי נהרס ב-1989, לאחר שנים של הזנחה, ונבנה מחדש ב-2004.[18]

מוזיאון ההגנה

Rotschild Boulevards06
בית אליהו גולומב

מוזיאון ההגנה שוכן בשדרות רוטשילד 23, במבנה שנודע בעבר כבית אליהו גולומב, "המפקד הבלתי מוכתר" של "ההגנה". המבנה גם שימש בין השאר כמטה הארגון. כיום שוכנים בבניין מוזיאון וארכיון "ההגנה". בבית, אשר נבנה ב-1912 עבור זאב ויעקב שרתוק ומשפחותיהם, גרו עדה שרתוק, אחותו של משה שרת, ראש ממשלת ישראל השני, ובעלה דב הוז ומאוחר יותר רבקה לבית שרתוק ובעלה אליהו גולומב. לפיכך נקרא גם "בית הגיסים".

בבית זה נערכו ישיבות הנהגת "ההגנה", שבהן התקבלו כמה מן ההחלטות החשובות ביותר בתקופות היישוב בנושאי התיישבות וביטחון, בין השאר ההחלטות על מבצע חומה ומגדל, מבצעי העפלה, הקמת הפלמ"ח ועוד.

בתקופת המדינה עבר המבנה שיפוץ נרחב על ידי האדריכל יוחנן רטנר, והפך למוזיאון שנפתח לציבור בשנת 1961.[19] המוזיאון מציג את תולדות "ההגנה". כמו כן, הוא מציג שני חדרים מהבית ששומרו, המתארים את אורח החיים של התקופה בתל אביב הקטנה. הבית נחשב גם לפנינה אדריכלית בעלת מרצפות מצוירות, שטיחי אבן וקירות מעוטרים.

בית השגרירות הרוסית ומגדל אלרוב

South side of the Russian Embessy House, Tel Aviv
בית השגרירות הרוסית ומאחוריו בניין "ציון"

בשדרות רוטשילד 46 (בפינת רחוב שד"ל) שוכן "בית לוין", שבו שכנה משפחת לוין האמידה ומאוחר יותר שכנה בו שגרירות ברית המועצות, שעל שמה קרוי הבית עד היום. הוא אף ידוע כ"בית סותביס" על שם העסק ששכן בו אחרי שימורו. המבנה נבנה על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ' בשנת 1924 והוא נחשב מופת לאדריכלות האקלקטית בארץ ישראל.

ייחודו של בית זה, הן כמבנה אדריכלי והן ביחסו לשדרה, הוא גם בפרויקט שימורו במקביל לבניית מגדל אלרוב בעורף המבנה בשלהי שנות התשעים. המגדל תוכנן על ידי משרד האדריכלים יסקי-סיוון בשיתוף משרדי האדריכלים אמנון בר אור ומוטי בודק. תכנון מגדל אלרוב שילב בתוכו את המבנה הקיים ואת שימורו האדריכלי, והיה מיזם בנייה חדשני הן מבחינה הנדסית והן מבחינת מקרקעין. יזמי הבנייה זכו מהעירייה לאחוזי בנייה נוספים בתמורה לכך ששימרו את המבנה כחלק מהמיזם, עקב הפתרון ההנדסי המורכב, וכן על פי תקדים מגדל ציון השוכן ממול. במסגרת השימור הורם המבנה כולו על גבי כלונסאות פלדה חדשים אשר הוחדרו מתחת למבנה הקיים בעל היסודות הרדודים, ותחתיו נחפרו מספר קומות של חניון תת-קרקעי, ללא פגיעה במבנה ההיסטורי.

הצלחתו של פרויקט זה הייתה גם בשינוי התפישה באשר לטיפול במבנים היסטוריים ובנייתם של גורדי שחקים במרקמים כמו שדרות רוטשילד. האופן בו שוּמר מבנה היסטורי, אשר נשאר החזית העיקרית לרחוב המורגשת על ידי הולכי הרגל, בעוד הקרקע נוצלה ביעילות לטובת גורד שחקים שאינו פוגע בצביון השדרה, הפך את המיזם לרעיון שיושם לאחר מכן גם במקומות נוספים בשדרה.

גורדי שחקים נוספים

Ehad Haam view
מגדל ציון ומגדל הבינלאומי הראשון (בבנייה) נראים מרחוב אחד העם
TriForkTower03a
מגדל U-בנק

מלבד מגדל אלרוב שנבנה בעורף בית השגרירות הרוסית, נמצאים בשדרה עוד מספר מגדלים וגורדי שחקים. שניים מהם בבנייה כיום ובעתיד צפויים להיבנות עוד מגדלים רבים (ראו בהמשך).

מגדל רוטשילד 1

PikiWiki Israel 19210 Nahum Gutmans mosaic in Tel Aviv
פסיפס גוטמן בתוך מזרקה בחזית הבית בשדרות רוטשילד מס' 1

המגדל נבנה ביוזמת קבוצת חבס ובתכנונם של ישר אדריכלים והוא צפוי להיות מגדל המגורים היקר ביותר שנבנה עד כה בתל אביב.[20] הבניין, שבנייתו החלה ב-2007, בן 30 קומות ומזכיר בתפישתו מגדלי יוקרה נוספים שנבנו בתל אביב בעשור שקדם להקמתו, בהם מגדלי אקירוב ומגדלים נוספים בפארק צמרת שאת חלקם יזמה אותה קבוצת השקעה. בקומת הקרקע יש מספר חנויות אופנה. בחזית המגדל הוצב בתוך מזרקה, פסיפס תולדות תל אביב מאת נחום גוטמן, שהועבר למקום מרחוב ביאליק.

רוטשילד 22

רוטשילד 22 הוא מגדל משרדים ומלון בן 29 קומות, שהוקם במגרש שעליו עמד בית צים, שנשרף כליל בפברואר 1966. הקמת הבניין הושלמה בשנת 2014, והוא מאכלס, בין השאר, את מלון רוטשילד של רשת פתאל ואת משרדי פייסבוק ישראל.

מגדל מאייר ברוטשילד

מגדל מאייר ברוטשילד הוא גורד שחקים השוכן בשדרות רוטשילד 34, בסמוך למגדל U-בנק. בגובה 158 מטרים זהו הבניין השני בגובהו בישראל המשמש למגורים בלבד. בקומת הקרקע שלו נפתח בתחילת 2017 מתחם מסעדות גדול בשם "שוק רוטשילד אלנבי".[21]

מגדל U-בנק

מגדל U-בנק, שהוקם בשמו הקודם של הבנק, "בנק כללי" (בנק שהיה בבעלות משפחת רוטשילד), שוכן בשדרות רוטשילד 38 והוא מבנייני המשרדים הגבוהים הראשונים בשדרה (אך נמוך יחסית למגדלים החדשים). המגדל אשר תוכנן על ידי האדריכל אריה פרייברגר בולט בזכות צורתו היוצרת צורת קילשונות על גבי המבנה כאשר ביניהם ובין החודים מפרידים חלונות זכוכית כחולים.

מגדל הבנק הבינלאומי

ממוקם בפינת רחוב שד"ל ובו שוכנים משרדי הבנק הבינלאומי. הוא תוכנן על ידי משרד האדריכלים Pei-Cobb-Freed, שהוקם על ידי איי אם פיי ומיוצג בישראל על ידי משרד ניר-קוץ אדריכלים המתכנן את המגדל בפועל. הבניין דומה בתכנונו למגדל הבנק של סין שבנה פיי בהונג קונג, ומבקש לייצג בדומה אליו תחכום ועוצמה כלכלית. גובהו של הבניין הוא 32 קומות, ובדומה לפרויקט מגדל אלרוב ושימור בית השגרירות הרוסית הסמוכים אליו, גם בניין זה זכה לתוספת אחוזי בנייה בזכות התחייבותו לשמר שני מבנים היסטוריים בשדרה, "בית ועד הקהילה" (ראו המשך) ו"בית רבקה גרינוולד", אשר שולבו בתכנון האדריכלי הכולל. כמו כן, גם מגדל זה נבנה בעורף הבניינים ההיסטוריים ולא בקדמת המגרש הצמודה לרחוב.

מגדל חברת הביטוח "ציון"

מגדל ציון תוכנן על ידי האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיוון בשנות ה-80, וב-1993 הושלמה בנייתו. משרד יסקי-סיוון תכנן מאוחר יותר גם את מגדל אלרוב הנמצא ממולו. הבניין מתנשא לגובה של 83 מטר ובו 23 קומות. הבניין צמוד לבניין הישן של הבורסה לניירות ערך בתל אביב שנמצא ברחוב אחד העם המקביל. במגדל חניון ל-350 כלי רכב.

ישיבת בר-אילן

Bar-Ilan-Rotchield
הישיבה התיכונית-מדעית בר-אילן

הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן נמצאת בפינת רחוב בר-אילן והיא הישיבה הראשונה בישראל המשלבת לימודי יהדות עם מדע ואמנות.[22] במקום שבו נמצאת כיום הישיבה היה בעבר בית הספר הממלכתי-דתי ביל"ו. באולם ההתעמלות שבקומת המרתף שלו נערכו במשך שנים חזרות המקהלה הקאמרית תל אביב, עד שבסוף שנות ה-60 הן עברו משם, תחילה לבניין מרכז הקואופרציה ברח' הארבעה ואחר לבית ההארחה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית מעבר לנחל הירקון.

בית אנגל

Angel house
בית אנגל

בית אנגל, בית מס' 84 בפינת רחוב מזא"ה, היה המבנה הראשון בארץ שנבנה על עמודים, והוא אחד מבנייניה הידועים ביותר של "העיר הלבנה", בזכות השפעתו הרבה על מבנים רבים שקמו בעקבותיו בהיסטוריה של האדריכלות הישראלית. הבניין תוכנן על ידי זאב רכטר, שייבא לישראל את משנתו של לה קורבוזיה השווייצרי, ממובילי התנועה המודרניסטית באדריכלות. בעשור השני של המאה ה-21 המבנה שופץ ושוחזר. הוא מהווה אטרקציה מעניינת בשדרה עבור שוחרי אדריכלות. קירות מגן שנבנו ב-1948, מסתירים את העמודים.

בתים נוספים

Krovim krovim
"ויטק 9" (בית מספר 123)
בפינת רחוב החשמונאים נמצא בניין מגורים שהופיע בסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים" כבית ברחוב הבדיוני "ויטק" מספר 9. על אף שמדובר בבניין פשוט וצנוע, הוא הפך מפורסם ביותר בזכות הסדרה, שזכתה לפופולריות עצומה באמצע שנות ה-80. הבניין עצמו, המכונה "בית רבינוביץ'", תוכנן על ידי יהושע שטיינבוק ב-1935 בסגנון הבינלאומי ומוגדר כבניין לשימור כחלק מהעיר הלבנה של תל אביב. בפברואר 2007 הנפיק השירות הבולאי הישראלי סדרה של שלושה בולים בנושא "הטלוויזיה החינוכית הישראלית" אותה עיצבה מירי ניסטור (סופר). על אחד מהבולים מתנוסס הבית מרחוב "ויטק 9" (ראו כאן).
Rothschild Boulevard 118 ( ACUM house)
בית אקו"ם, שדרות רוטשילד 118

מלבד המוזכרים לעיל, נמצאים בשדרה עוד עשרות מבנים בעלי חשיבות אדריכלית שנבנו בין 1910 ועד סוף שנות ה-30. ביניהם (מדרום לצפון):

  • בית יעקב ופרלה שלוש (בית מס' 11)
  • בית אברהם פוגל (בית מס' 12)
  • בית אברהם מויאל (בית מס' 27)
  • בית לדרברג (בית מס' 29) - מעוטר באריחי קרמיקה של בצלאל.
  • בית ועד הקהילה (בית מס' 40) - נבנה ב-1926 על ידי האדריכל דב הרשקוביץ עבור ועד הקהילה של אחוזת בית. בשנת 1935 נוספה קומה שנייה ובשנת 1942 נוספו אליו גם משרדי החברה קדישא המקומית.
  • בית נפרסטג (בית מס' 48, רמח"ל 2) - אדריכל פנחס היט, 1933.
  • בית סמואלסון (בית מס' 67) - אדריכל חיים סוקולינסקי, 1932.
  • בית משפחת מוזס (בית מס' 74–76) - נהרס ונבנה מחדש בשנות ה-90.
  • בית קריגר, (ביתם של ד"ר פני צ'לנוב-קריגר וד"ר משה קריגר), (בית מס' 71) - אדריכל זאב רכטר, 1934.
  • קולנוע שדרות (בית מס' 80) - אחד מבתי הקולנוע הוותיקים בתל אביב. נהרס בשנות ה-70 ובמקומו נבנה בניין של בנק מסד.
  • בית רבינסקי-בראון (בית מס' 82) - אדריכלים יוסף וזאב ברלין, 1932. עוצב בהשפעת האר-דקו ויושב באופן סימטרי על פינת רחוב מזא"ה.
  • בית משפחת ברלין (בית מס' 83) - ביתו של האדריכל יוסף ברלין אשר בנה למשפחתו ב-1929.
  • בית באומאיל (בית מס' 87) - אדריכל קרל רובין, 1936.
  • בית יצחקי (צמד בתים מס' 89–91) - אדריכל פנחס היט, 1935.
  • בית מגנט (בית מס' 93) - אדריכל יהודה מגידוביץ', 1934.
  • שדרות רוטשילד 96 - בית מגורים עם מרפסות אשר בולטים באחת מהן הפסל "מקהלה" של האמנית עפרה צימבליסטה.[23]
  • בית ריפשטיין ושות' (בית מס' 99) - אדריכל יהודה מגידוביץ', 1934.
  • בית שמעון שטרן (בית מס' 104) - מהנדס ואדריכל יהודה סטמפלר, 1928. שופץ ב-2015 וכיום שוכן בו מרכז אדמונד דה רוטשילד.[24]
  • בית גולדנברג, רוז, בירק (בית מס' 115) - אדריכל חיים סוקולינסקי.
  • בית רפפורט (בית מס' 118) - אדריכל יצחק רפפורט, 1934. בבית זה גרו בעבר ראש העיר ישראל רוקח ורעייתו אסתר. עבר שימור בשנת 2012 על ידי האדריכל עודד רפפורט. נקרא גם "בית אקו"ם" היות שאגודת אקו"ם פעלה בו בשנים 19622002.
  • בית אהרונוביץ (בית מס' 117) - אדריכל יצחק רפפורט, 1933. המבנה הוקם על "גבעת הרוכבים", שטח קטן שבו שכנה חוות סוסים קטנה שנוהלה על ידי קצין משטרה לשעבר. בבנין זה התגורר הדרמטולוג הפרופ' חיים ברלין[25]
  • בית חכמי (בית מס' 119) אדריכל ריכרד קאופמן, 1933.
  • בית רבינוביץ' (בית מס' 123) - אדריכל יהושע שטיינבוק, 1935. ידוע כ"ויטק 9", השם שבו הוצג הבניין בסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים".
  • בית טנצמן ושרפהרץ (בית מס' 134–136, בין כרמיה לברדיצ'בסקי) - אדריכל יצחק רפופורט, 1936.
  • בית קרייתי (בית מס' 139) - אדריכל שמואל מיסטצ'קין, 1937.
  • שדרות רוטשילד 140-142 - הבניין האחרון בשדרה בפינת מרמורק, מול כיכר הבימה. אדריכל דב כרמי, 1935. שופץ על ידי יצחק ישר ועליזה טולדו ב-1999.
Ptach212q

בית גולדנברג, רוז, בירק (בית מס' 115).

Rechter

בית אהרונוביץ' (בית מס' 117), בפינת רחוב בר-אילן.

White house near habima

בית מס' 142.

Rothschild Boulevard7

בניין משופץ בשדרות רוטשילד 100.

31.03.09 Tel Aviv 069 Moses House

בית משפחת מוזס.

31.03.09 Tel Aviv 070 Rotschild 96

בית מס' 96 ופסל "המקהלה".

הקצה הצפוני של השדרה נקרא כיכר ע"ש אנטונייטה וליאון פפר. במקום יש לוח הנצחה חקוק על אבן.

הבימה

Habima ca1950
בית הבימה בשנת 1950 לערך

מתחם הבימה הוא מן המתחמים הציבוריים החשובים ביותר בעיר, ונמצאים בו כמה מוסדות תרבות חשובים. המתחם נמצא בקצה הצפוני ביותר של השדרה, המובילה ישירות אל כיכר התזמורת שבמרכזו, סביבה נמצאים בית הבימה, היכל התרבות, ביתן הלנה רובינשטיין וגן יעקב. בנוסף לריכוז מבני הציבור מהווה המתחם מפרק עירוני חשוב ביותר במרכז העיר ומתנקזים אליו מספר רחובות חשובים בנוסף לרוטשילד: שדרות בן ציון המובילות מערבה אל כיכר מיכאל'ס, שדרות ח"ן הממשיכות את שדרות רוטשילד מצפון למתחם עד כיכר רבין, רחוב דיזנגוף המשיק לחלקו הצפוני של המתחם, ומדרום מזרח לכיכר מגיע רחוב מרמורק, רחוב מסחרי קצר המוביל אל מפגש הרחובות המחומש עם רחוב אבן גבירול, יהודה הלוי, קרליבך ולסקוב, המשמש בעצמו כמעין כיכר מסחרית. הכיכר שופצה במקביל לשיפוץ הבימה בין השנים 2007 ל-2011, בתכנון אדריכל הנוף דני קרוון.

אמנות ותרבות

Droradomini
פסלה של האמנית דרורה דומיני "אביב" בסמוך לבריכת הנוי של אברהם קרוון, מאי 2005
Degem Rakevet Kala
דגם הרכבת הקלה שהוצב זמנית בשדרות רוטשילד, ספטמבר 2017

לאורך השדרה, כמו גם בשאר השדרות בעיר, מפוזרים פסלים רבים ויצירות שונות המשתלבות בעיצוב הנוף. עם האמנים שיצירותיהם מוצגות בשדרה נמנים: מנשה קדישמן (התרוממות), דרורה דומיני (אביב),[26] מיכה אולמן (יסוד), מיכה ברעם, עפרה צימבליסטה (מקהלה)[23] ובוקי שוורץ (כסא וחלון לשדרה).[27] בנוסף לפסלים המוצגים אורח קבע בשדרה או מתחדשים רק מדי שנים רבות, מוצגות לרוב גם תערוכות רחוב מתחלפות ההופכות את השדרה למוזיאון פתוח. נושאי התערוכות ואופיים מגוונים מאוד והן מאורגנות על ידי גופים פרטיים או ציבוריים שונים.

תערוכות, מיצגים ומיצבים ידועים שנערכו בשדרה בתחילת המאה ה-21 כוללים את תערוכות הפיסול השבלוני של שוורים[28] ושל גלובוסים[29] שיזמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב (השוכנת ברחוב אחד העם הסמוך), מיצב "שדרות בשדרות רוטשילד" שהציג את זוועות הקסאמים בשדרות כדי לעורר את "האדישות התל אביבית" לנושא (כפי שהושמה ללעג בתוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת", שבה דמותה של ג'ודי שלום ניר מוזס עברה לשדרות רוטשילד לאות הזדהות עם שדרות), הצגת קטעי שירה על שלטי בד התלויים בין העצים (שהוצגו גם בשדרות נוספות בעיר), מיצגים אמנותיים ומחול מודרני שהתקיימו במסגרת אירועי "לילה לבן" ועוד תערוכות ואירועים רבים, רשמיים ועצמאיים.

הצמחייה בשדרה

לאורך שדרות רוטשילד צומחים כמה מיני עצים. רוב העצים נטועים בשתי שדרות בשני צדי אי התנועה המרכזי של הרחוב ומקצתם נטועים גם במרכזו. עצים נוספים נמצאים בשתי המדרכות הצדדיות, אך אינם מכסים את כל שטח הרחוב. בין העצים הראשונים שניטעו נמנים השקמה, הברוש המצוי ודקלי תמר ווושינגטוניה, וחלקם ניטע כבר בתחילת המאה ה-20. מ-1932 החלו להינטע גם עצי צאלון, סיגלון חד עלים והפיקוסים המפורסמים שניטעו ברבים מרחובות מרכז תל אביב. מפינת רחוב שינקין ועד הקצה הצפוני של השדרה נטועים פיקוסים בלבד.

Rothschild Boulevard4

שדרת הפיקוסים הנטועה לאורך רוב הרחוב

Rothschild Boulevard3
Rothschild Boulevard5

תחבורה

Critical2
אירוע "מסה קריטית" בשדרה

מבנה השדרה דומה מאוד לשאר שדרות העיר והתחבורה בה פועלת בעקרונות דומים מאוד. השדרה עצמה ושטחי הציבור הפתוחים נמצאים למעשה ב"אי תנועה" ארוך, המוקף מכל צדיו במסלול נסיעה ומקוטע לאורכו במספר מקומות כדי לאפשר לתנועת כלי הרכב לחצות את השדרה. הרחוב הוא דו-סיטרי, בעל שני נתיבי נסיעה לכל אורכו או נתיב נסיעה אחד עם שורת מקומות חנייה בחלקים קטנים יותר שלו. את הרחוב חוצים רחובות שונים, חד-סיטריים ברובם. לאורך השדרות צמתים רבים יחסית ללא רמזורים, שבהם מתאפשרות פניות או חציות מדורגות (על ידי עצירה בין שני מסלולי התנועה) מהרחובות הניצבים. תכנון התנועה באופן זה מאפשר מצד אחד את זרימת כלי הרכב לאורך השדרה, כאשר הפניות שמאלה אינן מתאפשרות לרוב, ומצד שני מאפשר תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים נוחה ובטוחה לאורך מרכז השדרה. הרחובות אחד העם ויהודה הלוי, המקבילים לשדרות רוטשילד ממערב וממזרח הם רחובות חד-סיטריים, צפונה ודרומה בהתאמה, ואליהם מופנית חלק מתנועת כלי הרכב הפרטיים, כך שהתנועה מתפזרת ביעילות רבה יותר ומקטינה את העומס בשדרה. למרות זאת, סובל הרחוב מעומסי תנועה כבדים בשעות הבוקר ואחר הצהריים בשל מכוניות רבות הנוסעות בעיקר אל מגדלי המשרדים המהווים מרכז תעסוקה גדול.

תכנון זה, אשר מקורו הרעיוני במספר שדרות אירופאיות שהוקמו עוד במאה ה-19 בערים כמו פריז וברצלונה, יוצר מרחב עירוני המאפשר התנהלות מקבילה יעילה הן של הולכי רגל והן של כלי רכב. במיוחד מאז שיפוץ ופיתוח השטח בשדרה בסוף שנות ה-90, תכנון השדרות התל אביביות שם דגש על תנועת הולכי רגל נוחה ועל תנועת האופניים. שבילי האופניים הפכו את השדרה לנתיבי נסיעה יעילים וידידותיים במיוחד לרוכבים, והרחוב כיום הוא אחד מנתיבי האופניים העירוניים העמוסים ביותר בישראל, אם לא העמוס שבהם. שבילי האופניים, נכון ל-2007, הם המשכיים בצפון הרחוב לשדרות בן ציון ולרחוב מרמורק וממנו לרחוב אבן גבירול, ועם סיום עבודת השיפוץ של מתחם הבימה תחוזק המשכיות השבילים גם לשדרות ח"ן ולשאר מארג השבילים ברמת השלד העירוני, אשר מאפשר תנועה רציפה של רוכבי אופניים ברוב שטח מרכז העיר.

קווי אוטובוסים עוברים לכל אורך הרחוב למעט קצהו הדרומי בהם קו 5 הממשיך צפונה לדיזנגוף. בעתיד מתוכנן להיבנות הקו הראשון של הרכבת הקלה של מטרופולין תל אביב, ובמקביל לשדרות רוטשילד, באזור מפגש הרחובות אלנבי ויהודה הלוי, מתוכננת אחת מתחנות הרכבת התחתית הגדולות ביותר שתשרת את באי המע"ר שבאזור דרום השדרה.

עתיד השדרה

Rotshild
"רוטשילד", ציור של רפי פרץ

התוכנית האסטרטגית של עיריית תל אביב-יפו וכן גם רשויות התכנון השונות רואות בשדרות רוטשילד פוטנציאל תכנון רב גם לשנים הבאות וחיזוק מעמדה כרחוב הראשי של מרכז העסקים הראשי (מע"ר) של תל אביב וכמרכז תרבות יוצא דופן. התוכנית האסטרטגית מכוונת לבנייתם של גורדי שחקים ומרכזי תעסוקה גדולים בעיקר סביב נתיבי איילון אך מעודדת גם את המשך הפיתוח של שדרות רוטשילד כשלוחה של מע"ר תל אביב בלב העיר. התוכניות מבדילות בין מע"ר איילון כמע"ר מטרופוליני לעומת המע"ר העירוני של לב תל אביב. על אף הוויכוחים הרבים הקיימות מזה שנים רבות במועצת העיר כמו גם הסתייגותם של תושבי השדרה, הולכת ומיושמות התוכניות להקמתם של גורדי שחקים רבים בשדרה.

Yehuda Halevi Street PA250102
דוגמה לשימור מבנה תמורת אחוזי בנייה במגדל בנק לאומי ברחוב יהודה הלוי המקביל. המגדל נבנה במחובר למבנה הישן ששומר.

העירייה אימצה את גישת "שימור תמורת אחוזי בנייה" שהונהגה לראשונה בשימור בית השגרירות הרוסית ובמגדל בנק לאומי שברחוב יהודה הלוי בו התבצע רעיון דומה וקיימות תוכניות ליישום הרעיון במגרשים נוספים בשדרה בהם ניצבים כיום בתים נמוכים מתחילת המאה ה-20 שמצב תחזוקתם גרוע. אדריכלים ומתכנני ערים רבים מצדדים בגישה כ"טובה לכולם" - שומרת על אופי החזיתות ברחוב מכיוון שגורדי השחקים נבנים בעורף המבנים הישנים, היא מגדילה את נצילות הקרקע בשטח שנחשב עד היום רווי ומנצלת את משאביהם הכלכליים של תאגידים גדולים לטובת שימור מבנים עבור הכלל. עם זאת, קיימות לתוכניות אלו התנגדויות לא מעטות על רקע העובדה שהמגדלים רבי הקומות משנים בכל זאת את המקום, מגדילים משמעותית את מספר היוממים במקום, את עומסי התנועה ופוגעים בעיקר בדיירי המקום שהיו רגילים לשכונה שקטה בה ניתן לגדל ילדים.

ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
פורטל תל אביב-יפו
פורטל היישוב
פורטל האדריכלות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דביר, נועם. "המגדלים של שדרות רוטשילד מפרים את האיזון". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2016.
  2. ^ תום שגב, ימי הכלניות – ארץ ישראל בתקופת המנדט, הוצאת כתר, 1999, עמ' 133
    .וינסטון צ'רצ'יל מבקר בתל אביב, באתר של עיריית תל אביב יפו
  3. ^ השדרה הראשונה - שדרות רוטשילד,, ארכיון עירוני - אתר עיריית תל אביב יפו
  4. ^ השדרות הפריזאיות החלו לשגשג בעשורים שקדמו להקמת אחוזת בית במסגרת תוכנית אוסמן להתחדשות פריז שהחלה מיושמת בשנות ה-60 של המאה ה-19.
  5. ^ יפו, החרות ירושלים, 24 בפברואר 1911
  6. ^ מכתבים מארץ ישראל, הזמן, 2 במרץ 1914
  7. ^ ביקורו הראשון של הברון רוטשילד בתל אביב, ארכיון עירוני - אתר עיריית תל אביב
  8. ^ יפו, מוריה, 19 בפברואר 1914
  9. ^ על הגינה הציבורית הראשונה בתל אביב ראו כאן.
  10. ^ ""השדרות היו מקושטות ובהן ערוכים שולחנות וקיאוסקים של ספרים"". הארץ (בעברית). 29 במאי 2017. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2016.
  11. ^ גדעון ביגר, התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1909–1934, מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  12. ^ דלית רביד, שדרות רוטשילד, מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  13. ^ תמי מאור, משלימים את טבעת השדרות בתל אביב, local, ‏18.05.2011
  14. ^ צבא ההגנה לישראל נשבע אמונים למדינתו, דבר, 29 ביוני 1948
  15. ^ 15.0 15.1 רוטשילד חוזר למרכז העיר - גלובס, Globes
  16. ^ נשרף בית "צים" בתל אביב, דבר, 6 בפברואר 1966, המשך
  17. ^ דותן לוי, בגלל הצפיפות ובעיות הנגישות: פייסבוק מסמנת סופה של תקופה בשד' רוטשילד, באתר כלכליסט, יולי 2017
  18. ^ יובל קרני, הקיוסק הראשון של ת"א חוזר, באתר ynet, 18 במאי 2004
  19. ^ נפתח "בית אליהו - בית ההגנה", דבר, 6 באפריל 1961
  20. ^ הפרוייקט של חבס ורוטשילד, באתר nrg‏, 5 ביוני 2006
  21. ^ חן בן יוסף, עכבר העיר אונליין, מצטרף לחגיגה: שוק רוטשילד אלנבי נפתח, באתר הארץ, 17 בינואר 2017
  22. ^ מורן זליקוביץ', חדש בתל אביב: ישיבה תיכונית לאמנויות, באתר ynet, 1 בספטמבר 2005
  23. ^ 23.0 23.1 מקהלה - עפרה צימבליסטה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  24. ^ צבי אלחייני, את האדריכל שכחו, אך בנייניו זכורים היטב: מי אתה, יהודה סטמפלר, באתר Xnet‏, 17 במאי 2017
  25. ^ ילקוט הפרסומים 1195 28 ביוני 1965, עמוד 2246, חיים ברלין
  26. ^ מיכאל יעקובסון: סיבוב בפסל אביב בשדרות רוטשילד, באתר 'חלון אחורי', 9 במאי 2018
  27. ^ הילה טוב, שדרות רוטשילד: כרטיס הביקור של העיר, באתר ynet, 7 ביולי 2005
  28. ^ תני גולדשטיין, "עגלי הזהב" של הבורסה רועים בשדרות רוטשילד, באתר ynet, 2 בדצמבר 2005
  29. ^ גלובליזציה בשדירה, באתר קינדרלנד
מתחם הבימה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
שדרות רוטשילדרחוב אחד העםשדרות בן ציוןה'תרס"טרחוב דיזנגוףברוניסלב הוברמןשדרות ח"ןבית ציוני אמריקהרחוב אבן גבירולהיכל התרבותהבימהביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננוגן יעקברחוב יהודה הלוירחוב קפלןארטורו טוסקניניחיים חיסיןאלכסנדר מרמורקמתחם הבימהבית אליהוHabima Square.jpg
תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
רחוב הרצל (תל אביב)רחוב אחד העםרחוב יהודה הלוירחוב ליליינבלוםבית הכנסת הגדול (תל אביב)שדרות רוטשילדמגדל שלום מאיררחוב אלנבירחוב נחלת בנימיןמוזיאון ההגנהמסילת הרכבת יפו-ירושליםדרך יפו-תל אביבבית דיזנגוףבית וייסנווה צדקמלון פלטיןבית רומנו (תל אביב)בית הסנהבית מניבית החולים ליולדות פרוידבית פולאקמגדל בנק דיסקונטHertzl street map.jpg
ערך מומלץ
בית אנגל

בית אנגל הנמצא בלב תל אביב, בשדרות רוטשילד 84 פינת רחוב מזא"ה, הוא בניין מגורים בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) שתוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר ב-1933. הבניין מהווה את אחד המבנים הידועים של העיר הלבנה ואבן דרך חשובה בהתפתחות האדריכלות הישראלית כבניין הראשון על עמודים.

בית דיזנגוף

בית דיזנגוף הוא כינויו של בית מספר 16 בשדרות רוטשילד שבעיר תל אביב, ובו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה. הבית הוא מראשוני בתיה של העיר, ובו הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח, עת שימש המבנה כמוזיאון תל אביב הראשון, בטרם עבר למשכנו הנוכחי. במבנה פועל מוזיאון בית העצמאות (בעבר היכל העצמאות) ובחלקו האחר מתוכנן מערך תערוכות חדש.

ב-5 בפברואר 2010 נכנס לתוקף חוק בית העצמאות, תשס"ט-2009, שעל פי החוק תתמקד הפעילות בבית בשלושה נושאים: האחד, המפעל הציוני משלהי המאה ה-19 עד היום, רצף ההתיישבות והעלייה בארץ ישראל במשך הדורות, תולדות משפחת דיזנגוף ומורשתו.

בית העצמאות

בית העצמאות (בעבר: היכל העצמאות) הוא מוזיאון הממוקם בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד בתל אביב, מקום הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. במרכזו נמצא אולם ההכרזה אשר שוחזר למצבו ביום ההכרזה, יום שישי ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948.

בית השגרירות הרוסית

בית השגרירות הרוסית (ידוע גם בשם בית לוין) הוא מבנה היסטורי הממוקם בשדרות רוטשילד מספר 46, פינת רחוב שד"ל בתל אביב, והוא אחד מבנייניה הנודעים של העיר. המבנה מתאפיין באדריכלות של הסגנון האקלקטי הייחודי ללב תל אביב. בבניין פעלה שגרירות ברית המועצות בין השנים 1948–1967.

האנדרטה למייסדי העיר תל אביב

האנדרטה למייסדי העיר תל אביב היא אנדרטה הנמצאת במרכזה של שדרות רוטשילד בלב העיר תל אביב, מול בית דיזנגוף. הוקמה בשנת 1949, במלאת 40 שנה לייסוד העיר.

האנדרטה הוקמה בנקודה הסמלית שבה נערכה הגרלת המגרשים על ידי עקיבא אריה וייס ביום ייסודה של אחוזת בית. בנקודה זו עמד גם מגדל מים קטן ובו "בית הוועד" ששימש כבית העירייה הראשון, עד שעבר בשנת 1925 למשכן חדש בכיכר ביאליק (ומאוחר יותר לבית עיריית תל אביב ברחוב אבן גבירול). בקִדמת האנדרטה בריכת נוי אשר נועדה לסמל, בין השאר, את אותו מגדל מים ואת טבורה של העיר העברית.

הבימה

הבימה הוא התיאטרון הלאומי של ישראל. הוא פועל ברציפות, מאז הקמתו הרשמית בשנת 1917, תחילה במוסקבה ואחר כך בארץ ישראל.

משנת 1945 משמש את התיאטרון בית הבימה בתל אביב. התיאטרון חבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".

למעשה, תחילתו של הבימה היא עוד בשנת 1909 בביאליסטוק כאשר העלו נחום צמח וקבוצת שחקנים שנקראו בשם "הבימה" את ההצגה "מוסר נער רע" בעברית.

המחאה החברתית בישראל 2011

המחאה החברתית בישראל 2011 (מכונה גם מחאת הדיור, ומחאת האוהלים) היא סדרת פעולות מחאה והפגנות שהתקיימו ברחבי ישראל בקיץ 2011. המחאה החלה עם פעולת מחאה של דפני ליף כנגד מצב שוק הדיור בישראל, לאחר שהתקשתה לשכור דירה בתל אביב. המחאה התרחבה וכללה נושאים רבים בתחום החברתי-כלכלי. המחאה החלה בקבוצת מחאה ברשת החברתית המקוונת פייסבוק, שהובילה להקמת אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב. בהמשך קמו אוהלים בערים נוספות והתרחבו לכדי "ערי אוהלים" שכללו מאות אוהלים בו זמנית.

בעקבות המחאה והפגנות הענק, הודיעה ממשלת ישראל על שורת צעדים שיינקטו לפתרון מצוקת הדיור, חלקם כבר היו בהליכי תכנון ואישרור וחלקם צעדים חדשים שהוצגו כמענה לדרישות המוחים. בנוסף, הוקמה ועדת טרכטנברג בראשות, פרופ' מנואל טרכטנברג (לימים חבר כנסת), במטרה לבחון ולהציע פתרונות לדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים ובעיקר למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל ולפערים החברתיים. בהמשך, קיבלה הממשלה באופן חלקי את המלצות הוועדה.

הפיגוע בצירות הסובייטית

הפיגוע נגד הצירות הסובייטית בתל אביב התרחש ב-9 בפברואר 1953. בחצר הצירות הונחה פצצה במשקל 15 ק"ג, שכתוצאה מהתפוצצותה הבניין נפגע קשות, ושלושה מאנשים העובדים בו נפצעו.

התיאטרון הארץ ישראלי

התיאטרון הארץ ישראלי (התא"י), היה תיאטרון עברי בתקופת היישוב.

נוסד בברלין בשנת 1924 על ידי חמישה שחקנים מארץ ישראל, בהנהגת מרים ברנשטיין-כהן, שנסעו בשנת 1923 לברלין כדי ללמוד את אמנות המשחק בתיאטרון, במטרה להקים תיאטרון איכותי בארץ ישראל. בתקופת לימודיהם, ייסדו בברלין תיאטרון עברי בניהולו של מנחם גנסין, ממייסדי תיאטרון הבימה. עם שחקני התא"י נמנו שמעון פינקל, לימים מגדולי שחקני "הבימה" וארי קוטאי.

התא"י על שחקניו הגיע לארץ בראשית 1925, וב-3 במרץ באותה שנה נפתח בתל אביב "התיאטרון הארץ-ישראלי" בהנהלתו של גנסין. בפתיחה בקולנוע עדן הועלה המחזה בלשאצר, ואת נאום הפתיחה נשא חיים נחמן ביאליק.

מבנה התיאטרון בשדרות רוטשילד 80 תוכנן על ידי האדריכל והמהנדס יעקב אורנשטיין בשנת 1927 והוקם באותה שנה. המבנה הוקם כאולם חסר-גג בן 270 מקומות ישיבה.

עקב חילוקי דעות בין חברי קבוצת השחקנים ובייחוד בין שני מנהיגיה מנחם גנסין ומרים ברנשטיין-כהן התפרקה הקבוצה והתיאטרון נסגר בשנת 1927.

עם עליית תיאטרון הבימה לארץ ישראל בשנת 1926 שימש מבנה זה גם אותה, עד שנחנך "בית הבימה" בשנת 1946.

בשנת 1938 הפך האולם לבית קולנוע "שדרות" שפעל ברציפות עד אמצע שנות השבעים. המבנה נהרס בתחילת שנות השמונים ובמקומו נבנה בית בנק מסד. במקום עמוד הנצחה לתיאטרון הארצישראלי.

זומר אמנות עכשווית

גלריה זומר לאמנות עכשווית היא גלריה לאמנות בתל אביב שהוקמה בשנת 1999 על ידי עירית פיין זומר.

כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין

כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין (לשעבר: כיכר התזמורת הפילהרמונית, או בקיצור: כיכר התזמורת, מכונה כיום גם: מתחם התרבות של תל אביב) הוא מתחם ציבורי במרכז העיר תל אביב בו נמצאים כמה מוסדות תרבות חשובים. המתחם כולל את בית הבימה, היכל התרבות, ביתן הלנה רובינשטיין ואת השטחים הפתוחים של כיכר התזמורת, כיכר הבימה (כיום - כיכר התרבות) וגן יעקב. בנוסף לריכוז מבני הציבור מהווה המתחם מפרק עירוני חשוב ביותר במרכז העיר אליו מתנקזים מספר רחובות חשובים.

לב תל אביב

אזור לב תל אביב (או "לב העיר", בפי התל אביבים) נמצא, כמשתמע משמו, במרכז תל אביב כפי שהייתה בחמישים שנותיה הראשונות. גבולותיו הם:

רחוב המלך ג'ורג' בצפון-מערב, דרך בגין ורחוב קרליבך במזרח, שדרות בן-ציון ומרמורק בצפון, רחוב אלנבי בדרום-מערב וחלקן הדרומי של שדרות רוטשילד, בדרום. האזור מתאפיין בבתי מגורים שנבנו בסגנון הבינלאומי ובסגנון האקלקטי, אם כי חלקם נהרסו ברבות השנים, אחרים שינו את ייעודם, ורבים הידרדרו והוזנחו. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של שימור, חידוש ושיפוץ הבתים.

מגדל הבינלאומי

מגדל הבינלאומי הוא מגדל משרדים בתל אביב שבו שוכנים משרדי ההנהלה המרכזית של הבנק הבינלאומי והסניף הראשי. הבניין ממוקם באזור העסקים של שדרות רוטשילד, בין הרחובות שד"ל ויבנה. בנייתו החלה ב-2005 והסתיימה ב-2009.

מוזיאון ההגנה

מוזיאון ההגנה הוא המוזיאון המרכזי לתולדות "ההגנה" הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו. המוזיאון מציג את תולדות ההגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל במהלך תקופת המנדט הבריטי. המוזיאון פרוס על פני שלוש קומות בהן גם מיצגים מודרניים אודות היישוב, אודיטוריום ואת ארכיון ההגנה. כמו כן, הוא מציג שני חדרים מהבית ששומרו המתארים את אורח החיים של התקופה בתל אביב הקטנה. הבית נחשב גם לפנינה אדריכלית בעלת מרצפות מצוירות, שטיחי אבן וקירות מעוטרים. הבית היה בעבר ביתו של אליהו גולומב, "המפקד הבלתי מוכתר" של ההגנה. המבנה הוכרז על יד המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות כמבנה לשימור, בין השאר בשל איכותו האדריכלית וחשיבותו ההיסטורית.

מייסדי תל אביב

מייסדי תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.

קאמל קומדי קלאב

קאמל קומדי קלאב הוא מועדון סטנד-אפ הנמצא במרכז תל אביב.

קו 5

קו 5 בתל אביב הוא קו אוטובוס ומוניות שירות המופעל על ידי דן חברה לתחבורה ציבורית וחברת מוניות בהתאמה. קו 5 הוא הקו הוותיק ביותר בתל אביב הפועל ברציפות מאז שנות ה-30, דהיינו לפני היווסדה של "דן" עצמה ב-1945, וזאת כמעט ללא שינוי במסלולו. כיום, תדירות קו 5 היא גבוהה ביותר: בשעות היום הקו פועל כל 4–5 דקות ובשעות הלילה כל 10–15 דקות.

רחוב מזא"ה

רחוב מזא"ה הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שמו של הרב יעקב מזא"ה (השם מזא"ה הוא ראשי תיבות של "מזרע אהרון הכהן"). הרחוב מתחיל בפינת רחוב אלנבי בצידו המערבי ומסתיים בדרך בגין במזרח. הרחוב חוצה גם את הרחובות הידועים אחד העם, רוטשילד ויהודה הלוי.

רחוב מזא"ה הוא ברובו רחוב מגורים צר ובעל אופי שקט ושכונתי. עם זאת, הוא אוצר מספר פנינים אדריכליות ידועות וידוע גם בזכות שמו הזוכה להתייחסות הומוריסטית (ראו להלן). ברחוב מספר רב של בניינים היסטוריים משנות ה-20 וה-30 המייצגים את תל אביב בראשיתה. חלק מן הבניינים הם בסגנון האקלקטי וחלקם בסגנון הבינלאומי (המכונה "באוהאוס"). רבים מהם עברו שיפוץ בעשור האחרון והרחוב אף הפך, יחד עם שדרות רוטשילד ועוד מספר קטעי רחובות נוספים בסביבה, לאטרקציה תיירותית עבור שוחרי אדריכלות.

טרם בניית בתי הרחוב, היה במקום כרם גפנים ומחנה שקלט עולים חדשים בתקופה זו.

שדרות בתל אביב-יפו

השדרות בתל אביב-יפו מהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד משלד העיר ואף ממלאות תפקיד חשוב בחיי תושביה. בעיר מספר שדרות אשר לכל אחת מהן מאפיינים והיסטוריה משלה.

השדרות המרכזיות קיימות כבר עשרות שנים, אך בעיקר מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 זוכות השדרות ובראשן שדרות רוטשילד להתחדשות עירונית ענפה ושיפוץ נרחב שגרם להחייאתן ולחיזוק מעמדן כחללים ציבוריים חשובים ביותר בעיר, הן לאירועים מיוחדים והן לתרבות הפנאי. שיפוץ שדרות העיר החל בעיקר לאחר היבחרו של רון חולדאי לראש עיריית תל אביב בשנת 1998, אשר הכריז על החייאתן כיעד אסטרטגי של העירייה. השיפוץ כלל הוספת מדשאות, פרחים וספסלים, סומנו שבילי אופניים, הוסרו המשתנות הציבוריות המוזנחות שהיו בשדרה, נבנו מתקני משחקים, ומעברי הרחובות נהיו נוחים יותר. בעקבות השיפוץ, התמלאו השדרות באוכלוסיית האזור והפכו לאחד ממוקדיה המובילים של תל אביב.

שדרות ידועות בתל אביב-יפו
שדרות בן-גוריוןשדרות בן ציוןשדרות ח"ןשדרות ירושליםשדרות נורדאו • שדרות רוטשילד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.