שדרות בתל אביב-יפו

השדרות בתל אביב-יפו מהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד משלד העיר ואף ממלאות תפקיד חשוב בחיי תושביה. בעיר מספר שדרות אשר לכל אחת מהן מאפיינים והיסטוריה משלה.

השדרות המרכזיות קיימות כבר עשרות שנים, אך בעיקר מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 זוכות השדרות ובראשן שדרות רוטשילד להתחדשות עירונית ענפה ושיפוץ נרחב שגרם להחייאתן ולחיזוק מעמדן כחללים ציבוריים חשובים ביותר בעיר, הן לאירועים מיוחדים והן לתרבות הפנאי. שיפוץ שדרות העיר החל בעיקר לאחר היבחרו של רון חולדאי לראש עיריית תל אביב בשנת 1998, אשר הכריז על החייאתן כיעד אסטרטגי של העירייה. השיפוץ כלל הוספת מדשאות, פרחים וספסלים, סומנו שבילי אופניים, הוסרו המשתנות הציבוריות המוזנחות שהיו בשדרה, נבנו מתקני משחקים, ומעברי הרחובות נהיו נוחים יותר. בעקבות השיפוץ, התמלאו השדרות באוכלוסיית האזור והפכו לאחד ממוקדיה המובילים של תל אביב.

שדרותרוטשילד
שדרות רוטשילד שבמרכז העיר

שדרות רוטשילד

מפת הצפון הישן, מרכז העיר וצפון לב תל אביב
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת הכוח רדינגנמל תל אביבפארק הירקוןהירקוןשדרות נורדאוגן העצמאות (תל אביב)רחוב ז'בוטניסקי (תל אביב)רחוב ארלוזורוב (תל אביב)רחוב דיזנגוףכיכר אתריםשדרות בן-גוריוןרחוב אבן גבירולשדרות דוד המלךכיכר רביןרחוב פרישמןכיכר דיזנגוףכיכר מסריקשדרות ח"ןרחוב קפלןמתחם הבימהשדרות בן ציוןרציף הרברט סמואלקולנוע מוגרביגן מאיררחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)רחוב אלנביכיכר מגן דודשוק הכרמלנחלת בנימיןגן צ'ארלס קלוררחוב שינקיןשדרות רוטשילדרחוב יהודה הלוידרך בגין (תל אביב)הים התיכוןOld north Tel-Aviv-he.jpg

שדרות רוטשילד הן השדרות הראשונות בעיר, ומהוות עד היום את אחד הרחובות החשובים והמרכזיים בעיר. השדרות משתרעות מגבולה של נווה צדק (מעט מערבה לרחוב הרצל) בקצה הדרום מערבי, ועד מתחם הבימה בקצה הצפון-מזרחי. השדרות נחנכו כשהוקמה אחוזת בית בעקבות הקושי לבנות בוואדי קטן שחצה את השכונה ממזרח למערב, אותו החליטו להפוך לשדרה רחבה לכבודו של הברון רוטשילד.

שדרות רוטשילד מהוות מאז ועד היום מרכז תרבותי חשוב בעיר ואף בתודעה הציבורית של ישראל כולה. חלקן הדרומי של השדרות הוא חלק ממע"ר תל אביב, ובסביבתו נמצאים משרדי חברות הפיננסים הגדולות, דבר ההופך את השדרה גם למרכז חשוב של כלכלת ישראל.

במרכז השדרה קיימות גינות רבות, מתקני שעשועים וקיוסקים, ולאורכה סלולים שבילי אופניים.

שדרות ירושלים

שדרות ירושלים הן אחד הרחובות הראשיים של יפו. הן הוקמו ב-1915 על ידי המושל העות'מאני של יפו ונקראו תחילה על שם אחמד ג'מאל פאשה. השדרות קיימות זמן רב לפני איחוד הערים תל אביב ויפו, אך כיום מבנה השדרה דומה יותר למבנה השדרות של מרכז תל אביב, עם עיצוב המדגיש את שיוכה ליפו על ידי שימוש באלמנטים אדריכליים המאפיינים את המקום.

שדרות מרכז העיר והצפון הישן

S chen3
פסל סביבתי בשדרות ח"ן
PikiWiki Israel 47437 Washington boulevard in Tel Aviv
שדרות וושינגטון בשכונת פלורנטין

יחד עם שדרות רוטשילד, מהוות השדרות הראשיות באזור מרכז והצפון הישן של תל אביב, חלק חשוב מאוד בשלד מרכז העיר. למעט שדרות נורדאו הנמצאות בצפון האזור ומקיימות חלל ציבורי איכותי בפני עצמן, שאר השדרות שומרות על רצף עירוני ירוק וממשיכות זו את זו. הן מתחברות זו אל זו במפרקים עירוניים, כיכר הבימה וכיכר רבין, ומאפשרות להולכי הרגל ורוכבי האופניים תנועה רציפה בתוך שדרה לאורך קטעים נרחבים מן העיר. בכיכר הבימה נפגשות שדרות רוטשילד, ח"ן ובן ציון ואל כיכר רבין מגיעות שדרות ח"ן ובן-גוריון, המחוברות דרך שדרות עצים נוספות המצויות בכיכר עצמה כמו גם אל מספר רחובות ראשיים נוספים, בהם שדרות דוד המלך, שנמצאות בעברו המזרחי של רחוב אבן גבירול. שבילי האופניים, שנסללו בשדרות ושומרים על המשכיות גם דרך רחובות ראשיים נוספים, חוללו מהפכה בתפישת התחבורה בעיר. מאז שיפוץ השדרות קיימת עלייה מתמדת בשימוש באופניים בעיר ככלי תחבורה יעיל, נעים, ספורטיבי וידידותי לסביבה.

השדרות מספקות לתושבי האזור את שטח הפנאי החשוב ביותר ויעילותן העירונית באה לביטוי בזכות העובדה, שהן למעשה פארק עירוני צר, המתוח לאורך קילומטרים רבים במקביל לרחובות מגורים. את הרעיון להקמת השדרות העלה מתכנן הערים הסקוטי פטריק גדס בתוכנית המתאר שהכין לתל אביב בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20. גדס, שהיה גם ביולוג במקצועו, ראה חשיבות רבה לשדרות הירוקות אליהן יהיו קרובים במרחק הליכה קצר כל תושבי העיר.

למעט שדרות ח"ן הממשיכות את שדרות רוטשילד, שהקצה שלהן נותר פתוח במחשבה להמשך פיתוח עתידי כבר עם הקמת אחוזת בית, גדס תכנן את השדרות כרחובות רוחב (מזרח-מערב) החותכות את רחובות המסחר האורכיים ומגיעות עד הים. רחובות נוספים תוכננו להיות שדרות רחוב, בהם הרחובות ז'בוטינסקי ופרישמן, אך לבסוף נסללו כרחובות רגילים עם שדרות עצים הנטועות בהם אך ללא שטחי גינון במרכזם. באזור זה של העיר קיימות גם שדרות עצים יפות אך קטנות יותר ואזורי גינון בלב הרקמה העירונית, בהם השדרות ברחוב ז'אן ז'ורס, רחוב עמנואל הרומי, שדרות היוצ"ר (על שם יוסף צבי רימון) ועוד.

השדרות בתל אביב ידועות גם באדריכלות הסובבת אותן. רוב הבנייה בהן נעשתה בשנות ה-30 וה-40 והסגנון המוביל הוא הסגנון הבינלאומי אשר זכה להכרה בינלאומית בשנת 2003 עם הכרזת "העיר הלבנה" של תל אביב כאתר מורשת עולמית. הכרה זו נתקבלה בזכות אדריכלות הבניינים אך גם בזכות המרקם העירוני הייחודי של האזור הקשור גם למערך השדרות שלו.

שדרות נוספות

שדרות ההשכלה

שדרות ההשכלה
עצי האורן הנטויים מזרחה בשדרות ההשכלה

שדרות ההשכלה נמצאות בשכונת ביצרון שבמזרח העיר תל אביב בין דרך השלום מצפון ועד רחוב עמינדב (המקביל לדרך יצחק שדה) בדרום. השדרה אינה סימטרית בצורתה ומגורים קיימים רק בצידה המזרחי. השדרה רציפה לכל אורכה, ואינה נקטעת על ידי אף כביש. ממערב לשדרה נמצא מתחם התעסוקה ביצרון, אזור עסקים ומסחר גדול ומתפתח, שבו מטה חברת צ'ק פוינט, אשר על פי תוכניות עתידיות יקום בו קומפלקס גורדי שחקים גדול ומשמעותי. בשדרות נמצאים גם אולפני הבירה משם משודרות תוכניות טלוויזיה כמו זו של גיא פינס ויאיר ניצני.

בשדרה חורשת אורנים שניטעה בשנות ה-50. במשך שנים רבות היה המקום מוזנח למדי. החורשה הייתה במקום פתוח והרוחות מהים גרמו לחלק גדול מהאורנים לנטות כלפי מזרח וכך הם נראים עד היום. בשנים 2008–2009 עברה השדרה שיפוץ שבמסגרתו נסלל בה שביל רחב, הוסדרה תאורה, והותקנו מתקני משחק, חצר לכלבים ובעליהם, מגרש פטאנק וריהוט גן. השיפוץ כלל איזכור והצגה של יצירת אנשי תנועת ההשכלה, שעל שמותיהם קרויים הרחובות בשכונת ביצרון הסמוכה. על תכנונה המחודש של השדרה זכה בשנת 2009 האדריכל רם אייזנברג בפרס רוקח.

הרחובות הקטנים והשבילים, היוצאים משדרות ההשכלה לכיוון מזרח ומחברים את השדרות עם רחוב ביצרון, קרויים על שם חכמי תנועת ההשכלה: יהודה ליב בן-זאב, מרדכי אהרון גינצבורג, יצחק ארטר, אברהם בר גוטלובר, קלמן שולמן, אליעזר צבי צויפל, חיים זליג סלונימסקי, שלמה רובין, שלמה מנדלקרן, יצחק אייזיק בן יעקב וישראל חיים טביוב.

שדרות וושינגטון

השדרות על שם ג'ורג' וושינגטון נמצאות במרכז שכונת פלורנטין בניצב לדרך שלמה ובמקביל לרחוב הרצל. לאורך השדרות מספר מועט של מסעדות, בתי קפה ופאבים.

שדרות יהודית

Sderot yehudit
שדרות יהודית

שדרות יהודית נמצאות בשכונת מונטיפיורי בניצב וממזרח לדרך בגין ומערבית לנתיבי איילון (דרומית למרכז עזריאלי). על שם יהודית מונטיפיורי (1784-1862), אשתו המנוחה של משה מונטיפיורי, מי שנידב את הכספים להקמת השכונה. השדרה מוקפת בניינים קטנים ונמוכים יחסית ובמרכזה גינות ומתקני פנאי שונים. בספטמבר 2017 החלה בניית גשר יהודית - גשר להולכי רגל ואופניים שיחבר בין הקצה המזרחי של השדרה, שהוא כיום דרך ללא מוצא, לבין שכונת ביצרון שממזרח לאיילון.

שדרות דוד המלך

RedavidePicture 040
שדרות דוד המלך

השדרות על שם דוד המלך מתחילות מכיכר רבין, ברחוב אבן גבירול, ומסתיימות ברחוב ויצמן, אל תוך בית החולים איכילוב. בשדרות אלו נמצא הגינון בחלקו הדרומי של הרחוב בלבד אשר לאורכו גם קיימים גני שעשועים ושביל אופניים, לעומת שאר השדרות בתל אביב אשר נמצאות במרכז הרחוב. בשדרה נמצאת המועצה הדתית ורבנות תל אביב. בסוף השדרה נמצא "מרכז ויצ"ו העולמי.

שדרות הציונות

שדרות הציונות הן רחוב קצר מאוד בצפון החדש של תל אביב שהיה מתוכנן להיות שדרה. הרחוב ניצב לרחוב ז'בוטינסקי ממזרח לכיכר המדינה והוא הוקם בשנות ה-70. במקור, הייתה תוכנית להקמת שדרת אורך בין רחוב פנקס לרחוב ז'בוטינסקי שתקשר בין האזורים החדשים דאז של תל אביב, לשכונות צמרת ובבלי. בשל התנגדות תושבי שיכון צמרת, שכונה קטנה של בתים פרטיים באזור זה של תל אביב, נקטעה השדרה והמשכה הוא גן ציבורי קטן ושקט המשרת בעיקר את תושבי הבתים הסמוכים. ישנם מספר בתים שהכניסה אליהם היא אך ורק מהגן. כיום, השדרה עצמה היא למעשה אי תנועה באורך של כ-100 מטר בלבד בחלקה הדרומי, בין רחוב ז'בוטינסקי ורחוב משה שרת.

שדרות סמאטס

שדרות סמאטס (על שם יאן סמאטס) הן רחוב קצר בצפון החדש של תל אביב בין רחוב פנקס ורחוב יהודה המכבי, מערבית לרחוב ויצמן. המיוחד בשדרות אלו הוא שהן רחוב ללא מוצא בשני קצותיו, והגישה היחידה אליהן בכלי רכב היא מרחוב לואי מרשל החוצה אותן.

שדרות ביד אליהו

Haxil036
שדרות החי"ל
Jad lebanim034
שדרות יד לבנים

שתי שדרות חוצות את שכונת יד אליהו ממזרח למערב, שדרות החי"ל בדרום השכונה ושדרות יד לבנים בחלקה הצפוני ושדרות המעפילים מצפון לדרום במערב השכונה. שתי השדרות שופצו יחד עם שאר שדרות תל אביב ובעיצוב דומה. שתי שדרות הרוחב כוללות מספר גינות מטופחות הצמודות אליהן וכיכרות קטנות שחוצות אותן, ואילו בשדרות המעפילים מתקיים מסחר בקטע הקרוב לרחוב לה גוארדיה. בשכונה יש מספר שדרות נוספות, אך רובן קצרות או שאינן משמשות כצירי תנועה אלא רק כנתיבי הליכה.

רחובות נוספים המכונים שדרה

בעיר תל אביב, כמו גם בערים רבות נוספות, מספר רחובות ראשיים המכונים "שדרות" על אף שאינם כאלו בפועל אלא רחובות וכבישים רגילים. רחובות כגון שדרות רוקח, שדרות שאול המלך ושדרות הר ציון קיבלו שם זה כדי להדגיש את חשיבותם אך אינם דומים לשדרות האחרות בעיר.

התחבורה בשדרות

לרוב השדרות מבנה פיזי דומה והתחבורה סביבן פועלת אף היא על פי עקרונות דומים מאוד. השדרות בנויות משטח ציבורי פתוח המתקיים למעשה באי תנועה שבין שני מסלולי נסיעה של כלי רכב. השדרות פועלות כרחוב דו סיטרי אותו חוצים רחובות שונים, חד סיטריים ברובם. לאורך השדרות צמתים רבים יחסית ללא רמזורים בהם מתאפשרת פניות או חציות מדורגות (על ידי עצירה בין שני מסלולי התנועה) מהרחובות הניצבים. תכנון התנועה באופן זה מאפשר מצד אחד את זרימת כלי הרכב לאורך השדרה, כאשר הפניות שמאלה אינן מתאפשרות לרוב ומצד שני מאפשר תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים נוחה ובטוחה לאורך מרכז השדרה.

תכנון זה, אשר מקורו הרעיוני במספר שדרות אירופאיות שהוקמו עוד במאה ה-19 בערים כפריז וברצלונה, יוצר מרחב עירוני המאפשר התנהלות מקבילה יעילה הן של הולכי רגל והן של כלי רכב. במיוחד מאז שיפוצן בסוף שנות ה-90, שם תכנון השדרות התל אביביות דגש על תנועת הולכי הרגל הנוחה ועל תנועת האופניים. שבילי האופניים הפכו את השדרות לנתיבי נסיעה אופנית יעילים וידידותיים במיוחד לרוכבים. המשכיות השדרות ברמת השלד העירוני מאפשרות תנועה רציפה של רוכבי אופניים ברוב שטח מרכז העיר.

קווי אוטובוסים עוברים לכל אורך שדרות העיר. בשדרות ירושלים מתוכנן לעבור הקו הראשון של הרכבת הקלה של מטרופולין תל אביב ובמקביל לשדרות רוטשילד, באזור מפגש הרחובות אלנבי ויהודה הלוי, מתוכננת להיבנות אחת מתחנות הרכבת התחתית הגדולות ביותר שתשרת את באי המע"ר שבאזור דרום השדרה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

עצי שקמה בתל אביב

ברחבי העיר תל אביב נותרו מספר עצי שקמה בודדים אשר שרדו ממטעי שקמים רחבי ידיים שהשתרעו ברחבי מישור החוף. לעצים עתיקים ורחבי ענפים אלה נודעת משמעות נוסטלגית, והם היו לסמל למאבק בין ישן לחדש וניצבו במרכזם של מספר מאבקי שימור. עצים אלו מהווים חלק מכלל העצים העתיקים בארץ ישראל.

מעמדם של העצים כסמל שינוי בא לידי ביטוי בפזמון העברי "גן השקמים" (1954), ועניינו מבט עורג אל ראשית ימיה של העיר עת הייתה שכונה בראשיתית טרם היותה לכרך סואן.

רחובות תל אביב-יפו

בעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות. חלק מרחובותיה ידועים בשל מאפייניהם הייחודיים בעיר ובישראל כולה, התחוללה בהם היסטוריה הקשורה בהתפתחות העיר, וחלקם אף הפכו לשם דבר בתרבות הישראלית כגון דיזנגוף, שינקין או אלנבי. ברחובות מסוימים, מצויים אתרים רבים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית או אדריכלית, כפי ששכיח בעיר מטרופולינית.

ערך זה מצביע על רחובותיה החשובים, הנודעים והראשיים של העיר.

תל אביב-יפו

תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל. העיר חברה בארגון פורום ה־15. תל אביב-יפו שוכנת לחוף הים התיכון על אדמת כורכר. בשטחה זורמים נחל הירקון ונחל איילון. היא גובלת ממערב בים התיכון; מדרום בערים בת ים וחולון; ממזרח בערים רמת גן, גבעתיים, בני ברק ופתח תקווה; ומצפון בערים רמת השרון והרצליה.

תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והאמנות של ישראל. שוכנים בה מרכזי המערכת הבנקאית של ישראל, הבורסה לניירות ערך, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות, מערכות העיתונים הגדולים בישראל, התיאטרון הלאומי, התזמורת הפילהרמונית, בית העצמאות (בו הוכרז על הקמת המדינה) ומרכזי תרבות ארציים נוספים. "העיר הלבנה" בתל אביב הוכרה בשנת 2003 כאתר מורשת עולמית.

תל אביב-יפו מוגדרת כ"עיר עולם בהתהוות". העיר היא אחת הערים המתוירות בישראל, עם כמיליון וחצי תיירים זרים בשנה.

לתל אביב תפקיד מרכזי בהוויה הישראלית. רבים מהאירועים ההיסטוריים והמחאתיים שעיצבו את זהותה ואופיה של המדינה מראשית דרכה ועד היום התרחשו בה.

בעיר מתגוררים (נכון לסוף 2017) בערך 443,900 תושבים, ומספר התושבים לקמ"ר הוא 8,572 איש. באותה עת התגוררו במחוז תל אביב 1,318,300 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה 3,918,800 נפש. בתל אביב פועלים (נכון לשנת 2015) למעלה מ70 אלף בתי עסק המהווים 13 אחוז מכלל העסקים בישראל. בעיר בולטת תופעת היוממות הגדולה בישראל – כ־64% מהעובדים בתל אביב גרים מחוצה לה.

עיר הנמל העתיקה יפו הייתה ראשיתה של העיר תל אביב-יפו. יפו נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם; היא נזכרת בתנ"ך ובמקורות קדומים אחרים, ובמשך דורות שימשה שער כניסה ימי לארץ ישראל. לבד מיפו, התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר ניכר של יישובים בשטחה של תל אביב. בראשית המאה ה־19 גדלה האוכלוסייה היהודית ביפו, וברבע האחרון של המאה ה-19 החלה התיישבות יחידים מחוץ לחומות יפו ולאחריה הקמת שכונות חדשות, כמו שכונות נווה צדק, מחנה יהודה, נווה שלום, יפה נוף וכרם התימנים מצפון ליפו.

תל אביב זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" מכיוון שהייתה המיזם היהודי הראשון לבניית עיר בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון המודרנית. היה זה מיזם חדשני של ציבור מאורגן, שחלקו אנשי היישוב הישן וחלקו אנשי היישוב החדש בשיתוף עם מוסד ציוני בראשית דרכו – קרן קיימת לישראל. המטרה המוצהרת הייתה להקים עיר עברית לצד יפו הערבית, אך בתוך כארבעה עשורים צמחה תל אביב לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. רשויות המנדט הבריטי העניקו לתל אביב מעמד של עיר בינואר 1934.

ב־1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה עיריית תל אביב-יפו המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עדיין נהוג להתייחס ליפו ולתל אביב כאל שתי ישויות אורבניות נפרדות. בשנת 2009 חגגה העיר מאה שנים להיווסדה.

שדרות ידועות בתל אביב-יפו
שדרות בן-גוריוןשדרות בן ציוןשדרות ח"ןשדרות ירושליםשדרות נורדאושדרות רוטשילד
תל אביב-יפו
ערכים ראשיים יפוהיסטוריהתחבורהאדריכלותרחובות ושדרות • רבעיםצפון תל אביבדרום תל אביב
נושאים מרכזיים נוספים יפו העתיקהאחוזת ביתהעיר הלבנהחוף תל אביבהעירייה ומועצת העירסמל העיר
קטגוריה ראשית פורטל תל אביב-יפו

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.