שדמות

שדמות היה כתב עת של התנועה הקיבוצית. עם ייסודו ב-1960 נועד לשמש ככתב עת לנושאי הדרכה. סביב כתב העת נוצר חוג רעיוני לנושאי תרבות וחברה שביקש לבחון את יחסי והחברה הקיבוצית ליהדות ולמסורת, שנקרא חוג שדמות. חברי חוג שדמות עוסקים בגיבוש זהות יהודית חילונית-סוציאליסטית ובעיצוב טקסים יהודיים במסגרת חיי הקיבוץ, בהם טקסי חגים ושבת וטקסי מעבר (כגון טקסי בר מצווה, חתונה ולוויה). מרכז חוג שדמות הוא במדרשת אורנים לחינוך.

Shdemot 1.jpeg
שער כתב העת שדמות, נ"ג, חורף תשל"ד 1974, צייר: יעקב אלוני

כתב העת

כתב העת "שדמות" (בחמש השנים הראשונות: "שדמות למדריך") נוסד על ידי אברהם שפירא (פצ'י) באפריל 1960 כחוברת לענייני הדרכה של מחלקת הנוער של איחוד הקבוצות והקיבוצים במתכונת רבעון. שמה של החוברת המשיך את שמו של כתב העת של התנועה המאוחדת.

שפירא החל לשלב בחוברות תכנים מגוונים ובהם סיפורי חסידים, סיפורים של מרטין בובר, קטעים מכתבי הרב קוק וקטעי תפילה יחד עם כתביהם של אישים כגון א. ד. גורדון, ברל כצנלסון ויוסף חיים ברנר, שעל אף שהביעו עמדה ביקורתית עדיין קיימו שיח חי וידע עמוק במסורת ישראל. כמו כן שילב שפירא בחוברות מאמרים של הוגים פילוסופיים כהוגו ברגמן, נתן רוטנשטרייך, גרשם שלום ועקיבא ארנסט סימון. גיוון החומרים, שהיו חידוש לבני הדור השני והשלישי בתנועה הקיבוצית, קסם לרבים והחוברת נפוצה ברחבי כלל התנועה הקיבוצית. באותם ימים, "כל הגבארדיה עוד חיה ובועטת - חזן, יערי, טבנקין - כולם עוד מצליפים בכולם"[1], ולמרות זאת כתב עת של "האיחוד" מצא את דרכו גם לצעירי הקיבוץ הארצי והקיבוץ המאוחד ויצר סביבו חבורה קטנה ומסורה של קוראים ומגיבים.

בשנת 1970 פרש שפירא מעריכת כתב העת. כתב העת הפך מגוון יותר מבחינת התכנים החברתיים והאמנותיים וקיבל קו יוני יותר ויותר.

בין השנים 19741987 יצאה לאור גם מהדורה באנגלית (בעריכת דוד טברסקי) ולה שתי מגמות. אחת, יצירת קשר עם גורמים שמאליים בקרב יהדות ארצות הברית ותנועת הבונים דרור שם, שהכניסו למגוון ההשפעות היהודיות גם חומרים הקשורים ליהדות הרפורמית והקונסרבטיבית. השנייה, יצירת קשר בין התנועה הקיבוצית לבין סטודנטים ומתנדבים.

בשנים 19801994 עברה הפקת הרבעון לתק"ם ותדירותו הפכה פחות סדירה עד שנסגר למעשה במתכונתו המקורית. ב-1995 החלה מדרשת "אורנים" בהפקת "מחברות שדמות", שהיו חוברות ייעודיות לנושאים מסוימים. חלקן במתכונת "מדרש" סביב טקסט כגון גילוי וכיסוי בלשון של חיים נחמן ביאליק או תמול שלשום של שמואל יוסף עגנון.

חוג שדמות

באוקטובר 1967 יזם אברהם שפירא שורת שיחות עם צעירים שחזרו מקרבות מלחמת ששת הימים שיצאו לאור בספר רב-ההשפעה "שיח לוחמים". חלק מהשותפים ליצירת "שיח לוחמים" היו צעירים שהכיר דרך העיסוק ב"שדמות" ורבים מהם היוו את גרעינו של מה שנודע כ"חוג שדמות" או, כפי שהחוקרת אניטה שפירא כינתה, "חוג מחפשי-האלוהים בתנועה הקיבוצית". קבצים נוספים שיצאו במסגרת זו וברוח דומה הם "שנה לאחר המלחמה" (1968) ו"בין צעירים" (1969).

החוג, עד להתרכזות פעילותו ורבים מחבריו כאנשי חינוך במדרשת אורנים בראשית שנות התשעים, לא היה חוג רעיוני רשמי. הפעילויות המרכזיות של חברי החוג היו בתחום ה"אגדה", כהגדרתם, כלומר מדרשי-טקסטים מקוריים (ביחידים או בחברותא) וגילוי טקסטים יהודיים וזיקתם אל החיים הקיבוציים בארץ ישראל, אל עולם החקלאות, אל הסוציאליזם וכדומה.

הפעילות בתחום ה"הלכה" התמקדה בטקסי מעגל החיים בקיבוץ ובמיוחד טקסי בר ובת מצווה וטקסי חגים ושבתות. בשונה מוועדות התרבות של התנועות, החוג לא הפיץ משנה סדורה בנושאים אלו.

רבים מחברי החוג פעילים בתחום ההוראה והמחקר וכתבו ספרים רבים שיצאו בסדרות בסגנון "ארון הספרים היהודי" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים ועם עובד.

אין ולא הייתה לחוג אמירה מוסרית-חברתית-רוחנית-פוליטית ברורה והוא אינו מפרסם כל נייר עמדה או דעה אחידה בנושאים הנידונים בדיון ציבורי בישראל או בעולם היהודי. עם זאת, אישים בולטים המזוהים עם חוג שדמות (מוקי צור, עמוס עוז, אביעזר יערי) חותמים יחדיו על עצומות או משתתפים בארגון הפגנות וימי עיון בנושאים אלו.

מורשת חוג שדמות

צבי צמרת, שהיה מקורב לפעילות אף שלא בא מן התנועה הקיבוצית, פיתח סניפים ברוח דומה במדרשת שדה בוקר ובקריית שמונה והקים עם אברהם אינפלד את תוכנית מלי"ץ (מכונים לחינוך יהודי-ציוני) שעסקו גם בקליטת עלייה, מתוך מחויבות ליהדות התפוצות.

ב-1978 פתחו יריב בן אהרן ומוקי צור את "הסדנה הבין-תחומית" בסמינר אפעל בה הודגש לימוד מקצועות היהדות לא כלימוד פרונטלי בלבד אלא כחוויה השתתפותית. הסמינר המשיך לאחר מכן במסגרת המכון לחינוך ציוני באורנים. בין המשתתפים הבולטים בסמינר ניתן למנות את מוטי זעירא, שי זרחי, רות קלדרון (שהקימה את בית מדרש אלול ואת מכללת עלמא שניים מהמוסדות המרכזיים בהתחדשות היהודית החילונית). מוטי בר-אור, מבוגריה הראשונים של ישיבת הר עציון, שלמד בצפת, הציע לשלב לימודים של תלמידי ישיבה אורתודוקסים עם מנחים מהסמינר באורנים, תהליך שהבשיל לחוגים ולבתי מדרש משותפים ששיאם בארגונים כגון "קולות", בית מדרש "אלול" ועוד.

לאחר רצח יצחק רבין הוקם ארגון בינ"ה הממשיך אף הוא חלק מהכיוונים של חוג שדמות.

ביקורת על חוג שדמות

הביקורת על החוג ודרכו הגיעה ומגיעה מכל [דרוש מקור] הקשת של הציבוריות הישראלית. בראשיתו הזדעזעו ממנו האבות המייסדים של הציונות הסוציאליסטית החלוצית מתוך מה שנראה כמהלך ריאקציונרי של חזרה בתשובה, זניחת ערכי ההומניזם, אחוות העמים מחד ושל ערכי החירות והליברליזם מאידך. היו שראו בעיסוק האובססיבי והאינדיבידואלי בתרבות וביהדות פירור היסודות השיתופיים המלכדים של החברה הקיבוצית העובדת. כן התקוממו המבקרים על מתן קדימות לערכים קדומים על פני ערכי הקידמה והמדע, שעמדו אף הם ביסוד התנועה הקיבוצית. גם מה שנראה כהתבססות על תפילה ועל פניה לאלוהים בא בסתירה לאמונה במרכזיותו של האדם ובכוחו לפעול בלי הסתייעות בכוחות עליונים.

מאידך, הוטחה ביקורת על כך שהחוג לא יצר יצירה קוהרנטית שלמה. הוא לא יצר תוכנית לימודים ולא ספרות קאנונית (בניגוד לספרים מחקריים ופופולריים רבים), הוא לא יצר, כפי שציפו חלק ממנו, "זרם יהודי-קיבוצי" חדש משמעותי. כמו כן לא זכה החוג לתרגם את רעיונותיו לעשייה פוליטית או חברתית נרחבת.

ביקורת מוטחת בחוג גם משום שהוא עומד ביסוד הטשטוש בין דתיות לחילוניות בחברה הישראלית, טשטוש מולו מתעצמת, לדברי המבקרים[2], תנועת היהדות החרדית וש"ס כאלטרנטיבות נהירות המספקות תשובות ברורות.

לקריאה נוספת

  • גד אופז, זיקת הקיבוץ למקורות היהדות במחשבת "חוג שדמות", עבודה דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ו-1986.
  • מענית הלב - מנחת דברים למוקי צור, הוצאת הקיבוץ המאוחד ובינה. ספר יובל בו כונסו מאמרי עיון, מחקרים, מסות ודברי ספרות לכבוד מוקי צור.
  • אברהם שפירא, חוגים לדיון ושיח ביצירות ספרות, האוניברסיטה העברית בירושלים – מרכז בובר לחינוך מבוגרים, 1973.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דברי בארי צימרמן, מאנשי חוג שדמות במאמר "הם הלכו בשדמות".
  2. ^ ראו דברי הרב נרדי גרין בתגובות ל"הם הלכו בשדמות".
אברהם שפירא (פצ'י)

אברהם שפירא (פצ'י) (נולד ב-1935 בחיפה) הוא עורך והיסטוריון תרבותי, מורה, חוקר ומנהיג תרבותי, ממובילי "חוג שדמות" לגיבוש זהות יהודית-חילונית.

אוריאל זוהר

אוריאל זוהר (נולד ב-1952) הוא במאי תיאטרון, סופר, משורר, מחזאי ישראלי, מתרגם ודרמטורג. פרופסור במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון, פרופסור מן המניין באוניברסיטאות הסורבון ובית הספר הגבוה ללימודי תעשייה וניהול בפריז.

אורנים - המכללה האקדמית לחינוך

מכללת אורנים (אֳרָנִים) היא מכללה אקדמית לחינוך ולהוראה באזור הצפון בתחומה של מועצה אזורית זבולון, סמוך לקריית טבעון. האתר מוכר כיישוב מוסדי.

המכללה הוקמה בשנת 1951 והיא שייכת לתנועה הקיבוצית. שמה של המכללה ניתן לה עקב מיקומה בתוך חורשת אורנים.

בקעת הירדן

בקעת הירדן היא חלק מן הבקע הסורי-אפריקני המשתרע לאורך נהר הירדן ממקורות הירדן ועד לים המלח.

הבקעה צרה וארוכה וגובלת בערבה, בהרי אדום והרי מואב שבממלכת ירדן, בגולן, בבקעת הלבנון, בגליל, בבקעת בית שאן, וביהודה והשומרון. עמק החולה וארץ כנרות הם חלקים צפוניים של בקעת הירדן.

בחלק הירדני של הבקע חיים 85,000 תושבים. בחלק שבשליטת ישראל יש כ 65,000 פלסטינים מהם 17,500 בעיר יריחו. כמו כן קיימים למעלה מ-25 יישובים קהילתיים בהם מתגוררים כ-15,000 יהודים, מהם 5,500 במועצה אזורית בקעת הירדן והיתר בעמק בית שאן ובמועצה אזורית עמק הירדן.

גילוי וכיסוי בלשון

גילוי וכיסוי בלשון היא מסה שכתב חיים נחמן ביאליק באוקטובר 1915, העוסקת בהבדל שבין שירה ופרוזה, ונחשבת לאחת המסות החשובות ביותר שנכתבו בנושא בעברית.

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד. העורך הראשי ומנכ"ל ההוצאה הוא פרופ' עוזי שביט. משרדי ההוצאה שוכנים בבני ברק.

בשנותיה הראשונות עסקה ההוצאה בעיקר בספרים הקשורים בארץ ישראל, בציונות ובסוציאליזם, ובספרי עדות מחיי הקיבוץ. כן הוציאה לאור ספרות יפה וספרי ילדים. במהלך השנים התבלטה ההוצאה בתחומי השירה, הסיפורת והמחקר, כמו גם בספרי הילדים שלה.

מפעל בולט של ההוצאה, בשיתוף עם ספרי סימן קריאה, הוא סדרת הסיפורת "הספריה החדשה" בעריכת מנחם פרי.

בשנת 2001 התמזגה הוצאת הקיבוץ המאוחד עם הוצאת ספרית פועלים, לגוף ששמו "הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים". בשנת 2007 נחתם הסכם-הפצה בין ההוצאה לבין כתר ספרים.

היכל התהילה הלאומי לנשים

היכל התהילה הלאומי לנשים (באנגלית: National Women's Hall of Fame) הוא מוסד חינוכי אמריקאי ללא כוונת רווח שהוקם ב־1969 בסנקה פולס שבמדינת ניו יורק, המקום בו התכנסה הוועידה הראשונה לזכויות האישה ביולי 1848. מטרתו להנציח את נשות ארצות הברית שתרמו למדינה.

נכון ליוני 2017, בהיכל חברות 266 נשים.

טקס

טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה. הפעולות הסמליות המהוות את הטקס, מכילות לרוב חלקים מהאלמנטים הבאים: עלילה, שירה, תהלוכה, ריקוד, פעילות עם אובייקטים קדושים ועוד. במהלך הטקס מובעות המשמעויות החברתיות הבסיסיות בעיני המשתתפים והקשרים החברתיים ביניהם מתחזקים. באמצעות הטקס היחיד והחברה מבטאים את החשיבות שהם מייחסים לנושאים המועלים בו.

יעזר

יַעְזֵר הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, אשר שימשה כעיר לויים בנחלת שבט גד.

העיר נזכרת תחילה בספר במדבר, בתיאור הערים שבני ישראל כבשו מהאמורים: "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת יַעְזֵר וַיִּלְכְּדוּ בְּנֹתֶיהָ", וכן: "וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה ... עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה, וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן... וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר וְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבְּהָה וְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר וְגִדְרֹת צֹאן".

בספר יהושע נזכרת העיר בתיאור נחלת שבט גד, וכן כאחת מערי הלווים שבנחלת השבט.

מאוחר יותר, נזכרת העיר בתיאור המפקד שערך דוד המלך בממלכתו.

העיר נזכרת ב"משא מואב", שנשאו הן ישעיהו הנביא והן ירמיהו הנביא על ערי מואב: "כִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל גֶּפֶן שִׂבְמָה בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ עַד יַעְזֵר נָגָעוּ ... עַל-כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר", וכן: "מִבְּכִי יַעְזֵר אֶבְכֶּה לָּךְ הַגֶּפֶן שִׂבְמָה נְטִישֹׁתַיִךְ עָבְרוּ יָם עַד יָם יַעְזֵר נָגָעוּ".

במהלך מרד החשמונאים נכבשה העיר על ידי יהודה המכבי.

אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), ציין כי העיר הייתה נושבת בתקופתו, ושכנה כשמונה מילים מערבית לרבת עמון. במקום אחר באונומסטיקון, צוין כי העיר שוכנת כעשרה מילים מערבית לרבת עמון וכ-15 מילים מצפון לחשבון, בסמוך לנחל גדול היורד לירדן.

בעת המודרנית היו שהציעו לזהות את העיר הקדומה עם "ח'רבת א-צאר", השוכנת כ-10 ק"מ מערבית לרבת עמון וכ-15 ק"מ צפונית לחשבון, או עם "ח'רבת סירה", השוכנת כשני ק"מ צפונית מזרחית ל"ח'רבת א-צאר". עם זאת, מכיוון ש"ח'רבת א-צאר" נמצאת בתחומה של רבת עמון, בעוד שיעזר אמורה להימצא בגבולה, יש המזהים את העיר עם "תל-צאפוט", הנמצא כ-12.5 ק"מ מערבית לרבת עמון. זיהוי זה תואם גם את הגרסה בתרגום השבעים לספר במדבר, פרק כ"א, פסוק כ"ד: "יעזר גבול בני עמון".

יריב בן-אהרן

יריב בן-אהרן (28 בנובמבר 1934 - 15 באוקטובר 2016) היה סופר עברי, מחנך חוקר ומסאי, ממובילי "חוג שדמות" לגיבוש זהות יהודית - חילונית ומחלוצי ההתחדשות היהודית בישראל.

ישיבת שדמות נריה

ישיבת שדמות נריה היא ישיבת הסדר השוכנת ביישובים שדמות מחולה וברוש הבקעה שבצפון בקעת הירדן. הישיבה קרויה על שם הרב משה צבי נריה. חלק נכבד מתושבי היישוב, המונה כ-100 משפחות, הם רבני ובוגרי הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב שלמה רוזנפלד, המשמש גם כרב אזורי בבקעת בית שאן וחבר בהנהלת איגוד ישיבות ההסדר בישראל.

כביש 211

כביש 211 הוא כביש רוחב אזורי בדרום הארץ, המוביל ממעבר ניצנה במערב, דרך כתף ניצנה, שדמות שיזף, חולות שונרה ובקעת קורחה ועד לרמת בוקר. הכביש מסתיים לאחר 41 ק"מ, בצומת טללים שבמרכז הנגב, כ-33 ק"מ דרומית לבאר שבע.

הכביש נסלל על ידי שלטונות המנדט הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה במסגרת ההיערכות לקראת אפשרות פלישה גרמנית. השתתפותו של שמואל מיקוניס בסלילת הכביש, הביאה לכינוי הכביש: "כביש מיקוניס". בשנת 1977, ביוזמת יקותיאל אדם, אז סגן הרמטכ"ל, הוחל בסלילה מחדש של הכביש שהיה לפני כן מאוד מפותל.

ב-18 בינואר 2010, במהלך שטפונות שאירעו בנחל ניצנה, קרס הגשר המוליך את הכביש מעליו, ויישובי פתחת ניצנה נותקו.

מועצה אזורית הגליל התחתון

מועצה אזורית הגליל התחתון היא מועצה אזורית במחוז הצפון, בגליל התחתון, המועצה האזורית הוקמה לאחר הקמת המדינה, בתחילת 1950 במסגרת הקמת מועצות אזוריות בכל רחבי הארץ. בתחומי המועצה 18 יישובים, מהם 8 מושבים. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 15.9 קילומטר. למועצה 16 חברי מועצה ובראשם עומד ניצן פלג. בניין המועצה נמצא במרכז האזורי כדורי, בסמיכות לבית הספר החקלאי כדורי בו לומדים מרבית תלמידי האזור.

מועצה אזורית ערבות הירדן

מועצה אזורית ערבות הירדן היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון, בקעת הירדן. בעוד זהו שמה במסמכים רשמיים של הממשלה, היא נקראת מועצה אזורית בקעת הירדן במסמכים של המועצה האזורית עצמה. בתחומי המועצה 21 יישובים, ממוצע המרחקים בין יישובי המועצה הוא 18.9 ק"מ.

כל יישוביה הם התנחלויות המצויות ממזרח לקו הירוק ומעבר לגדר ההפרדה. שטח המועצה משתרע על 860 אלף דונם, ממורדות הרי השומרון ועד לנהר הירדן.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית ערבות הירדן 4,900 תושבים (מקום 223 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית ערבות הירדן דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 81.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,657 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).בשטח המועצה האזורית ערבות הירדן אין עיר מחוז. היישוב הישראלי הגדול ביותר באזור הוא מעלה אפרים, שאינו חלק מהמועצה האזורית אלא מוגדר כמועצה מקומית עצמאית שהוקמה בצו של צה"ל. המועצה האזורית גובלת בשטח העיר הפלסטינית יריחו וסביבותיה.

מחולה

מְחוֹלָה היא התנחלות ומושב דתי על קו התפר שבין בקעת הירדן לבקעת בית שאן, כ-18 ק"מ דרומית לעיר בית שאן. היישוב שוכן על כביש 90, בין הירדן ממזרח ואזור בקעת בזק ממערב.

היישוב הוקם כהיאחזות נח"ל ב-6 בפברואר 1968, ז' בשבט תשכ"ח, ואוזרח ב-13 בנובמבר 1969, ג' בכסלו תש"ל. מבחינה ארגונית שייך המושב לאיגוד המושבים של "הפועל המזרחי" והוא הראשון שהוקם בבקעת הירדן לאחר מלחמת ששת הימים.

עין סוכות

עין סוכות - כינוי רווח למעיין שכבה הנובע מזרחית לכביש 90, בסמוך לגדר הגבול באזור שבין מחולה לשדמות מחולה. מי המעיין מתנקזים לתוך בריכה טבעית בקוטר של כ-20 מטר ומוקפת קנה מצוי.

תושבי שדמות מחולה הציבו ליד הבריכה שולחנות פיקניק וסככה. בנוסף הוצבו במרכז הבריכה עזרי ציפה (פלציבים).

קנקן התה של ראסל

קנקן התה של ראסל (באנגלית: Russell's teapot), המכונה לעיתים קנקן התה השמימי או קומקום התה הקוסמי הוא אנלוגיה אשר טבע לראשונה הפילוסוף האנגלי ברטראנד ראסל, ואשר נועדה להפריך את הטיעון שגורס כי במקרה של אמונה דתית, שאי אפשר להפריכה, נטל ההוכחה עובר אל הספקן ועליו להוכיח שהאמונה לא נכונה.

הטַענה נכתבה לראשונה במאמר "הֲיש אלוהים?", ששלח ראסל למגזין Illustrated ב-1952, אולם המגזין לא פרסם את המאמר.

ב-1958 הזכיר ראסל את הטענה כסיבה לכפירתו באלוהים.

גרסה מפורסמת ומאוחרת יותר של הטיעון משתמשת בחד-קרן הוורודה הבלתי נראית. היתרון בגרסה מעודכנת זו הוא שקיום האובייקט אינו ניתן להפרכה בעקרון, ולא רק באופן מעשי בזמן זה או אחר ובעזרת טכנולוגיה מסוימת.

בתגובה, הפילוסוף פול צ'מברליין אומר שזוהי שגיאה לוגית לטעון שנטל ההוכחה רובץ על טוען טענה חיובית (קרי, יש אלוהים) בעוד הוא אינו רובץ על טוען טענה שלילית (קרי, אין אלוהים). לדוגמה, על השולל קיומה של דמות משמעותית בהיסטוריה האנושית, כדוגמת וינסטון צ'רצ'יל, רובץ נטל ההוכחה. בדיוק כמו, ואולי אף יותר, מהטוען שדמות כזו אכן קיימת.

שדמות דבורה

שַׁדְמוֹת דְּבוֹרָה הוא מושב עובדים בגליל התחתון, 3 ק"מ מצפון מזרח לכפר תבור, בצד הכביש כפר תבור-יבנאל. משתייך למועצה אזורית הגליל התחתון. כמו כן משתייך לתנועת המושבים.

שדמות מחולה

שַׁדְמוֹת מְחוֹלָה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בצפון בקעת הירדן, המשתייך לארגון המושבים של הפועל המזרחי ונמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן.

שדמות מחולה הוא כיום היישוב הגדול ביותר בתחום המועצה האזורית בקעת הירדן. בנובמבר 2009 הצטרפה האגודה השיתופית בשדמות מחולה יחד עם מושבים שיתופיים דתיים נוספים לתנועת הקיבוץ הדתי.

היישוב מונה כ-120 משפחות ומעל 360 ילדים ובני נוער. כשלושה רבעים מן המשפחות ביישוב שייכות לאגודה הקהילתית וכרבע מהמשפחות חברות באגודה השיתופית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.