שדה (חקלאות)

שדה הוא שטח קרקע המשמש לגידולים חקלאיים. נהוג להבחין בין שני סוגים עיקריים: שדה בעל, ושדה שלחין. מִקְשָה הוא שדה בו מגדלים דלועיים כמו אבטיחים, מלונים, קישואים או מלפפונים.

בתקופת הקיץ מבשילים יבולי השדה, בעיקר הדגנים[1]. תהליך ניתוק היבול מהאדמה מכונה קציר. את התבואה מאחסנים במהלך הקציר במבנה בשטח השדה או סמוך אליו הנקרא אסם. לאחר עונת הקציר, מובילים את היבול מהשדה לעיבוד נוסף או לשימוש מיידי, תהליך המכונה אסיף.

המילה 'שדה' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה[2].

Field Hulah Valley
שדה למרגלות הרי נפתלי, חלק מעמק החולה
Сычков Страда
קציר בשדה חקלאי
Agricultural field
שדה חקלאי

השדה ביהדות

על פי ההלכה בעלי השדות בארץ ישראל מחויבים במתנות עניים. כלומר, עליהם להשאיר חלק מהיבול לעניים, לאלמנות, ליתומים ולגרים[1].

המתנות לעניים כוללות[1]:

  • לקט - השבולים הנופלות לארץ בזמן הקצירה (ויקרא פרק יט' פסוק ט').
  • שכחה - עומר שנשכח בשדה (דברים פרק כד' פסוק יט').
  • פאה - התבואה בשולי השדה (ויקרא פרק יט' פסוק ט').

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
  2. ^ גם זכר גם נקבה באתר "השפה העברית"
החקלאות בישראל

החקלאות בישראל היא תעשייה מפותחת מאוד. ישראל היא יצואנית גדולה של תוצרת טרייה, אך בשנים האחרונות חלה ירידה ביצוא החקלאי. ישראל היא מובילה עולמית בטכנולוגיות חקלאיות, זאת על אף נתוני פתיחה ירודים במיוחד עבור תעשייה חקלאית מפותחת. יותר ממחצית משטחה של ישראל הוא מדבר שבו יורדים פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה. ישראל גם לא התברכה במקורות מים רבים או במאגרים עשירים של מי תהום. עובדה זו מונעת אפשרות לגידולים חקלאיים ללא השקיה מלאכותית. בנוסף האקלים היבש והצחיח כמו גם הטופוגרפיה ההררית לא תורמים אף הם לחקלאות. רק 20% משטחי הקרקע ראויות לעיבוד באופן טבעי.החקלאות כיום מייצגת 2.5% מהתמ"ג הכולל, ו-3.6% ביצוא. החקלאים בישראל מהווים רק 3.7% מכוח העבודה הכללי.

בישראל ישנם שני סוגים ייחודיים של יישובים חקלאיים: הקיבוץ, המושב והמושבה אשר פותחו בידי יהודים מכל רחבי העולם שעלו לארץ והחלו במפעל החלוצי.

בשנת 2015 נאמד ערך התפוקה החקלאית בישראל בכ-29.5 מיליארד ש"ח.

הכפר הירוק

הכפר הירוק על שם לוי אשכול הוא כפר נוער בדרום רמת השרון, סמוך לגבולה עם תל אביב, הנחשב כיום לכפר למרכז הפצה בינלאומי בתחום המצוינות, מנהיגות וסביבה. המוסד הוקם בשנת 1950 על ידי גרשון זק במטרה להקים מוסד חינוכי למען נוער עולה מהתפוצות ולנוער יליד ישראל, להשרשת ערכי הציונות, הסוציאליזם והחלוציות, באמצעות עבודת אדמה. הכפר הוא חברה ממשלתית.

בסמוך למוסד נמצא מחלף הקרוי על שמו, המחבר בין כביש 482 לכביש 5.

שדה

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.