שדה תעופה

שדה תעופה הוא מתחם המאפשר למטוסים לנחות, להמריא ולחנות. מקובלת ההבחנה בין נמל תעופה - המשמש לטיסות בינלאומיות, שדה תעופה - המשמש לטיסות מקומיות ומטבע הדברים קטן יותר, ומנחת שבו מסלול תעופה יחיד וללא מגדל פיקוח. שדה תעופה כולל מספר מרכיבים עיקריים: מגדל פיקוח הכולל מכ"ם, מסלול נחיתה והמראה, אזור לטיפול טכני ותחזוקת המטוס, ואזור חניה למטוסים. נמל תעופה כולל גם שירותי מכס וביקורת דרכונים.

AirportFrankfurt terminal1
נמל התעופה פרנקפורט, גרמניה.
Tsiromandidy
שדה התעופה של העיירה צירומנדידי, מדגסקר.
Cagliari airport
שלט הכוונה לנוסעים יוצאים ליעדים מחוץ ליעדי שנגן בקליארי סרדיניה איטליה.
San Francisco International Airport at night
נמל התעופה של סן פרנסיסקו בלילה.
תצלום אויר של מנחת מגידו
תצלום אוויר של מנחת מגידו

בעלות וניהול

ברוב מדינות העולם, שטח שדה התעופה שייך למדינה וניהול שדה התעופה עצמו נמסר לתאגיד או רשות האחראית לנושא. בישראל, תפעול כלל שדות התעופה כפוף לאחריות רשות שדות התעופה. הניהול השוטף של השדה, בדרך כלל מתבצע על ידי חברה ייעודית ושני גופים אלה אמורים לנהל את שדה התעופה באופן מאוזן תקציבית. ההכנסות מתקבלות על ידי אגרות שונות ששדה התעופה גובה ממטוסים העושים שימוש בשירותי השדה ומהפעילות המסחרית בשטח השדה, בצורה זו, המדינה לא צריכה להשקיע מתקציבה בענף תשתיות התעופה, למעט עלויות ההקמה. בישראל, ניהול נמלי התעופה מתבצע בצורה "רווחית" ועודפי התקציב משמשים להמשך השקעה בתשתיות התעופה.

מסלולי הטיסה

מסלולי הטיסה נועדו לשרת את היכולת להמריא ולנחות, תוך שמירה על סטנדרטים בינלאומיים באשר ליכולת להפסיק המראה, לנחות עם פנצ'ר בגלגל וכיוצא באלו. כל נושא מסלולי הטיסה מתוקנן על ידי הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית. במנחתים המיועדים להמראות ונחיתות של מטוסי "תעופה כללית", מטוסים שמשקלם המרבי בהמראה מוגבל והם לא לוקחים כמות גדולה של נוסעים בצורה מסחרית, בדרך כלל יהיה מסלול אחד שאורכו הטיפוסי 1,200 מטר. בנמלי תעופה גדולים הנדרשים לתמוך במטוסי נוסעים גדולים - בדרך כלל יהיו כמה וכמה מסלולי טיסה שאורכם 2,400 מטר, 3,600 מטר ואפילו יותר מכך. מסלולי טיסה אלו, בדרך כלל, יכלול תשתיות בטון עמוקות במקטעים של תחילה וסוף מסלול כדי לתמוך את משקלם הגדול של המטוסים. בנמלי תעופה גדולים תהיה תאורת המסלול, תאורת מסלולי ההסעה, תאורת גישה לנחיתה, אמצעי נווט ומכשירים שונים שנועדו לעזור לטייסים בעת ביצוע גישה לנחיתה במג אוויר קשה ועוד. בשדות תעופה צבאיים, בדרך כלל, תהיה התקנה של "כבל עצירה" בסוף ובתחילת מסלול וכל שליש אורך מסלול. בשדות תעופה צבאיים, בדרך כלל, תהיה מותקנת גם רשת עצירה בסוף ובתחילת מסלול.

אחת הסכנות הגדולות לתעופה אזרחית, היא שאיבה של "עצם זר" למנוע בזמן ריצת ההמראה. מכיוון שכך, בחלק משדות התעופה מותקנים אמצעים ייעודיים לאיתור "עצמים זרים" שהגיעו בטעות אל מסלול הטיסה (כמו מכ"ם או אמצעים אופטיים שונים). בכל שדות התעופה, ללא קשר להימצאות מערכות ממוכנות לאיתור "עצמים זרים", צוות הקרקע של השדה מבצע סריקה אנושית של המסלולים באופן עיתי. בשדות אזרחיים גדולים סריקה זו מתבצעת בצורה רכובה, בשדות תעופה צבאיים, בדרך כלל, יש שגרה של סריקת המסלולים על ידי עשרות חיילים שהולכים בשורה חזיתית לרוחב המסלול ומוודאים בעיניים שאין חפץ זר על המסלול. גם פקחי הטיסה אמורים לצפות במטוסים הממריאים ונוחתים באופן רצוף, באמצעות משקפת - ולנסות לראות מקרים של התנתקות פיסות מהצמיג או תופעות דומות שעלולות לגרום להימצאות "עצם זר" על המסלול למטוס הבא בתור.

מתקנים ותשתיות

טרמינל נוסעים

  • צ'ק אין
  • אזור בידוק
  • בקרת דרכונים
  • שערים למטוסים
  • אזורי המתנה ומסחר
  • מכס (לנוסעים נכנסים)
  • מקום מפגש, אולם נוסעים נכנסים
  • מערכת ניהול ושינוע הכבודה

אנרגיה

שדות התעופה, בהגדרה, צריכים לדאוג לאספקת הדלק למטוסים. מטוסי בוכנה, בדרך כלל, מחייבים דלק באוקטן גבוה בעוד שמטוסי סילון עושים שימוש בדלק סילוני ייעודי. בהתאם, בדרך כלל, ליד כל שדה תעופה גדול תהיה חוות מכלי דלק סילוני ומערכת הולכה שמעבירה את הדלק אל שדה התעופה. בנוסף, למקרה הצורך, שדות התעופה מחזיקים צי של משאיות/"מכליות דלק" היכולות לספק את הדלק למטוסים. מרכיבים רבים בשדה התעופה הם קריטיים להפעלתו, כמו למשל, תאורת המסלולים, המכ"מים, מכשירי הרדיו שמאפשרים תקשורת בין פקחי הטיסה לטייסים ועוד. מכיוון שכך, בכל שדה תעופה גדול יהיה מערך גנרטורים המאפשר אספקת חשמל לגיבוי, במקרה שאספקת החשמל הארצית תיפסק מסיבה כלשהי. סטנדרט היתירות לאמצעים הקריטיים נקבע גם הוא על ידי הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית.

תשתיות תקשו"ב

שדה תעופה מודרני תופס שטח גדול, ונמצאים בו ארגונים רבים ומגוונים. כל הגופים הפעילים בשדה צריכים לקיים "תמונת מצב" משותפת הן לגבי תנועת המטוסים והן לגבי תנועת הנוסעים. מכיוון שכך ועל רקע התחרות בענף והמהפכה הדיגיטלית יש בשדה התעופה עשרות רבות של מערכות מידע ממוכנות ובכללן:

  • מערכת להקצאת מטוסים לשערים
  • מערכת לכירטוס
  • מערכת שעוקבת אחר שמות הנוסעים ופרטיהם ושומרת את המידע לאורך זמן. מערכת זו חשובה במיוחד מכיוון שהיא התשתית לניהול "בסיס נתונים" לגבי אנשים חשודים.
  • מערכת שמאפשרת קשר רדיו אל המטוסים - גם כאשר הם בצידו השני של כדור הארץ.
  • מערכת להפצה והצגה של טיסות נוחתות וטיסות ממריאות - איזה טיסה ממריאה או נוחתת מתי, מהיכן להיכן ובאיזה שערים היא תשתמש.
  • מערכת לניהול הטענת מזון אל המטוסים, ניקוי המטוסים, ריקון אשפה וביוב, תדלוק, מילוי מים טריים
  • מערכות לניהול הקשר עם חברות התעופה
  • מערכות לשמירה על תמונת הרכבים והמטוסים, כאשר הם על הקרקע.
  • מערכות כריזה לנוסעים.
  • מערכות קשר עם גורמי סיוע כמו משטרה, מערכי כיבוי אש ורפואה.
  • מערכות לתמיכה בכל ההבטים המסחריים בשדה התעופה (Duty Free).
  • "קיוסקים" אוטומטיים לביצוע צ'ק אין על ידי הנוסע לבדו.
  • "נקודות חמות" לטובת אספקת יכולת גלישה אלחוטית באינטרנט, ברחבי השדה.
  • מערכות ייעודיות לגורמים המתארחים בשדה, כמו למשל בקרת הגבולות, משרד החקלאות, המכס וכיוצא באלו.

ובסה"כ, בנמל תעופה מודרני יש מעל מאה אפליקציות/מערכות. אפליקציות אלו ממומשות על גבי תשתיות מיחשוב הכוללות אלפי עמדות קצה, רשתות מיחשוב שונות שכן או לא משתלבות האחת בשנייה ו"מרכזי נתונים" המשרתים את התשתיות הללו. בדומה לכל מערך תקשו"ב גדול, קיים גוף ארגוני המטפל בנושא, והמערך מחייב גיבויים ויתירויות, גיבויים למערכות אספקת החשמל, אמצעים להגנה מפני תקיפות סייבר וכיוצא באלו. על פי הסטנדרט למערכות תקשו"ב קריטיות, בדרך כלל תהיה גם דרישה לגיבויים שיבטיחו יכולת תפקוד רצופה ובכלל זה, מימוש "מרכזי הנתונים" ביותר ממקום פיזי אחד וכיוצא באלו.

אבטחת שדה התעופה

אבטחת השדה מתבצעת מול מספר סוגי איומים ובמספר "חגורות הגנה". ראשית, מחוץ לתחום שדה התעופה מתבצעת פעילות מניעה שיכולה לכלול סיורים לאיתור פעילות חשודה, קשר עם היישובים שסביב שדה התעופה לטובת זיהוי פעילויות חריגות וכדומה. שדות התעופה, בדרך כלל יהיו מוקפים גדר ולו לטובת מניעה של כניסה מקרית של בעלי חיים לאזור מסלולי הטיסה. חגורת אבטחה שנייה תכלול בדרך כלל, סיורים סביב הגדר ההיקפית של השדה ואמצעים שונים שנועדו לאתר חדירה. בחלק משדות התעופה נהוג להתקין אמצעים שנועדו למנוע שיגור טילי כתף לעבר המטוסים. מעגל אבטחה נוסף נועד למנוע כניסה של חשודים לשטח שדה התעופה. מעגל אבטחה זה מתחיל בעת הזמנת הטיסה והשוואת שמות הנוסעים ומספרי הדרכונים שלהם ל"רשימות חשודים". נקודת בקרה נוספת היא שער הכניסה לשדה התעופה. נוסעים נכנסים עוברים בידוק ביטחוני הן לגבי הכבודה שלהם והן חיפוש על גופם ובחלק משדות התעופה, גם תשאול של אנשי אבטחה. כניסה לאזור ההמתנה לטיסה תוגבל רק לנוסעים שעשו כבר "צ'ק אין", קיבלו "אישור עלייה למטוס", "בורדינג פס" ועברו סריקה של תיקי היד ובדיקה גופנית. חלק מחברות התעופה מפעילות גם אנשי אבטחה בטיסות עצמן.

מוצרים ושירותים

  • מסחר
  • בתי מלון

שרותי פרימיום

טיפול במטענים ובחומרים מסוכנים

שדות תעופה גדולים תומכים גם בהעברת מטענים ולא רק נוסעים. בדרך כלל, בכל שדה תעופה, לכן, יהיה טרמינל מטענים. טרמינל המטענים ואזורי/ מתקני האחסון השונים צריכים לתמוך פריקה ואחסון של מטענים ממטוסים שנחתו, עברו בדיקת מכס וממתינים לשינוע יבשתי בדרכם אל היעד, מטענים ששונעו אל השדה ומיועדים להטענה במטוסים וטיסה ליעדם ומטענים שנפרקו מטיסות נוחתות ומיועדים לעבור לטיסות המשך. שינוע המטענים אל הטרמינל, מהטרמינל אל המטוסים ומהמטוסים אל הטרמינל מתבצע על ידי חברות המתמחות בתחום זה.

טיפול מיוחד מתבצע בכל הקשור לחומרים מסוכנים ולתחום זה יש רגולציה (אסדרה ייעודית) שנועדה לאפשר לחומרים כאלה להיות מובלים בדרך האוויר. חומרים אלה יכולים לכלול גזים מסוכנים, דלק, נוזלים רעילים, חומרי נפץ וכדומה.

גישה אל השדה וממנו

כמות הנוסעים שעוברת דרך שדה התעופה עשויה להיות מאוד גדולה. לדוגמה, בנמל התעופה בן-גוריון עברו למעלה מ־22 מיליון נוסעים במהלך 2018. מכיוון שכך, הגישה אל שדה התעופה וממנו היא נושא חשוב ועתיר משאבים. בשדות תעופה גדולים, בדרך כלל, תהיה תחנת רכבת המאפשרת נסיעה אל השדה וממנו - ליעדים רחוקים יחסית, תחנת מוניות המופעלת על ידי רשויות השדה, מגרשי חניה גדולים המהווים חלק משדה התעופה ושרות של קווי אוטובוס. עם כניסת החברות שמספקות "שרות הסעות לפי קריאה", כמו למשל, "גט" או "אובר", מתפתח ויכוח על הגישה שכן או לא יתנו להם אל שדה התעופה.

מערכת הסעים פנימית

בחלק מנמלי התעופה הגדולים בעולם יש יותר מ"טרמינל" אחד. מכיוון שייתכן מצב בו טיסה נכנסת מופנית לשער בטרמינל אחד בעוד שטיסת המשך יוצאת מטרמינל אחר, ומסיבות נוספות, נוצר צורך ביכולת לנוע בצורה נוחה בין הטרמינלים. בשדות רבים ישנה מערכת היסעים ייעודית לצורך זה והיא יכולה להישען על "שאטלים" ייעודיים או אפילו סוג של רכבת קלה אוטונומית.

תפעול השדה

שרותי כיבוי והצלה

מכיוון שמטוסים מתאפיינים במשקל רב, מהירותם גבוהה והם מלאים בדלק - יש חשיבות רבה בטיפול מקצועי בכל המצבים בהם עלולה לקרות תאונה. מכיוון שכך, לשדות התעופה יש תחנות לכיבוי אש, כלי רכב ייעודיים לכיבוי אש, מנופים ייעודיים שיכולים להניף מטוסים לגובה כדי לפנות אותם מהמסלול ושירותי אמבולנס. לשדות תעופה גדולים יש, בדרך כלל, הסכמים לשיתוף פעולה עם רשויות כיבוי האש והרפואה הדחופה במרחב שבו הם נמצאים.

מגדל הפיקוח

Torre de controle Rio de Janeiro (Galeao)
מגדל פיקוח בנמל תעופה

מגדל הפיקוח מנהל את כל הקשור לפיקוח טיסה, אישורי המראות ונחיתות, טיסה במרחב האווירי שמעל לשדה, התנעת המטוסים, הזנקת צוותי חירום וסיוע לכל גורם בשדה הקשור לתפעולו השוטף. כשאיפה, יש לאפשר קשר עין רצוף בין הפקחים למטוסים, בכל מקום בשדה התעופה ומכיוון שכך, מגדלי הפיקוח הם בדרך כלל מגדלים גבוהים עם חלונות גדולים. אילוץ זה הביא לכך שבשדות תעופה רבים, מגדל הפיקוח זוכה לתכנון ארכיטקטוני ייחודי ואפילו אומנותי.

בהמשך לכניסת טכנולוגיות חדשות הכוללות מצלמות איכותיות ויכולת לקיים תקשורת ברוחב פס גבוה, בחלק ממדינות העולם מתקיימים תהליכים שתכליתם ליצור "מגדל פיקוח וירטואלי" כאשר פקחי הטיסה יהיו ממוקמים פיזית במקום מרוחק מהמגדל.

ניהול המטוסים באוויר, גישה והקפה

Airspace classes (United States)
Airspace classes in the United States

כל המרחב האווירי בעולם מחולק לסוגים שונים. מכיוון שבמטוסי נוסעים אין מכ"ם שמאפשר להם לראות האחד את השני בתוך עננים או בלילה, שמירת הפרדות מתאימות בין המטוסים ומניעת ההתנגשות ביניהם מוטלים על צרוף של חוקים מוגדרים מראש ובקרה מהקרקע. סביב שדות התעופה מוגדר "נפח אווירי ייעודי" שנמצא באחריות פקחי טיסה. נפח זה משתנה בגודלו ובאחריות הפיקוח עליו כתלות בגודלו. בחלק ממדינות העולם, טיסות מתחת 700 רגל מעל פני השטח ובכלל זה המראות ונחיתות במנחתים לא מאוישים, יכולות להתבצע ללא תאום מוקדם עם אף רשות מדינתית ושמירת ההפרדות ומניעת ההתנגשויות בין כלי הטיס היא באחריותם המלאה של הטייסים. בישראל, אין מרחב טיסה כזה באזורים של שדות התעופה. באיור שמשמאל, נפח האוויר שסביב מנחתים כאלה מוגדר כ־Non Towered Airport, מנחתים ללא מגדל פיקוח.

נפח האוויר שנמצא באחריות מגדל הפיקוח, בשדות תעופה קטנים, מוגדר על ידי גליל סביב השדה. באיור שמשמאל, זהו נפח מסוג D.

נפח האוויר שנמצא באחריות מגדל הפיקוח, בשדות גדולים יותר מופיע באיור משמאל כנפח אוויר מסוג C.

בשדות תעופה גדולים (כמו למשל נמל תעופה בן-גוריון, יש נפח אווירי ייעודי הנמצא תחת פיקוח השדה. המטוסים שמגיעים מהמרחב האווירי "הגדול" עוברים לפיקוח ובקרה של פקחי הטיסה ("פקח גישה"), בטווח של עשרות ק"מ רבים מהשדה. פקחי הטיסה אחראים לוודא שבין המטוסים, בדרכם לנחיתה, נשמרים מרווחים מתאימים. לצורך זה, לכל שדה תעופה יש "תבנית הצטרפות לנחיתה" מוגדרת מראש ו"אזורי המתנה" כך שפקח הטיסה יכול לוודא שכניסת המטוסים לנחיתה מתבצעת במרווחים מתאימים. נפח אווירי מסוג זה, המוגדר כנפח מסוג B - נראה כמו עוגת חתונה במהופך ובישראל הוא נקרא Terminal Maneuvering Area, TMA. תבנית מוגדרת מראש להצטרפות לנחיתה נקראת: STAR, or Standard Terminal Arrival Route תבנית מוגדרת מראש לעזיבה אחרי המראה ועד ל"מרחב האזורי" נקראת: SID, or Standard Instrument Departure

בדרך כלל, מטוסים מצטרפים ינחתו ישירות מתהליך ההצטרפות. במקרים מיוחדים, אפשר להכניס את המטוס מההצטרפות ל"הקפה" סביב שדה התעופה. שיטה זו יכולה לאפשר לפתוח מרווחים בין המטוסים, לתרגל טיסות בתנאי ראייה ולפתור מצבים בהם בגלל שמישות אמצעים או מגבלות אחרות - ההצטרפות מתבצעת בכוון שאינו מתאים לנחיתה ישירה על המסלול, למשל, כי כוון הרוח הפוך.

Airport Traffic Pattern with Upwind Leg
תמונה של הקפה

אמצעי ניווט

בשדות תעופה מותקנים, בדרך כלל, אמצעים רבים שייעודם לסייע לטייסים למצוא את שדה התעופה גם כאשר יש עננות או מגבלת ראות או להתכנס אל ציר המסלול וקו הגלישה לנחיתה, לקראת נחיתה. אמצעים אלו עשויים לכלול אחד או יותר מהאמצעים שלהלן:

  • Visual approach slope indicator, VASI, אמצעי אופטי שעוזר לטייס להבין איפה הוא ממוקם יחסית לקו הגלישה המתאים אל המסלול - האם הוא מעליו ("גבוה מידי"), עליו או מתחתיו (נמוך מידי). מערכת זו יוצאת משימוש.
Vasi-1
Standard visual approach slope indicator
  • PAPI, Precision approach path indicator, אמצעי אופטי שבדומה ל־VASI, מאפשר לדעת את מצב המטוס יחסית לקו הגלישה הנכון אל המסלול. מכשיר מודרני יותר שמחליף את ה־VASI.
  • מכשיר VOR, VHF omnidirectional range, מכשיר מבוסס גלי רדיו בתחום VHF. מאפשר לקבל חווי במטוס, מה הטווח בין המטוס לשדה התעופה, מה הכוון אל שדה התעופה והאם המטוס מתרחק או מתקרב.
  • DME, Distance measuring equipment, מכשיר מבוסס קרינת רדיו. מאפשר לטייס לקרוא את הטווח מהמטוס אל שדה התעופה. מכשיר זה משמש מקור אמין ופשוט להבנה מה הטווח שלך אל השדה ומשכך, הוא עוזר לבקר תהליכי הנמכה המתבצעים בתוך עננים או במגבלת ראות קשה. מכיוון שה־DME בלתי תלוי באמצעים לפיהם מתבצעת ההנמכה (גישה מבוססת הכוונת פקח לפי מכ"ם, גישת ILS או גישה מבוססת GPS), הטייסים יכולים לבקר את גובה הטיסה כתלות בטווח וכך לקבל ביקורת ממקור בלתי תלוי לגבי השאלה האם הם על קו הגלישה מעליו או מתחתיו.
  • Precision approach radar, מכ"ם ייעודי בשדה, ייעודו לאפשר לפקח טיסה "לראות" את ה"בליפ" המתקבל ממטוסים שנמצאים בגישה לנחיתה ואיפה הם ממוקמים, הן יחסית לציר מסלול והן יחסית לקו הגלישה.
  • Instrument Landing System, מערכת המשדרת קרינת רדיו בשתי אלומות, כך שמכשיר מיוחד בתא הטייס - יכול לתת לטייס חווי איפה הוא נמצא, הן ביחס לציר המסלול והן ביחס לקו הגלישה. ה־ILS נחשבת למערכת המדויקת והאמינה ביותר לצורך ביצוע גישה לנחיתה בעננים או תחת מגבלת ראות קשה וכמעט כל שדות התעופה הגדולים בעולם מצוידים במערכת.
  • מערכות אזוריות להגדלת דיוק ה־GPS, בחלק משדות התעופה מותקנות מערכות המאפשרות לשפר את דיוק ה־GPS במטוסים. בשנים האחרונות, בתהליך מאוד איטי ומבוקר, הרגולטורים מאשרים לבצע תהליכי הנמכה וגישה לנחיתה על בסיס נווט לוויני למטוסים המותקנים בציוד מתאים ובשדות תעופה מסוימים. מכיוון שאותות ה־GPS עלולים להיחסם בקלות יחסית, ביצוע הנמכות לפי GNSS הוא נושא שנוי במחלוקות.
  • מגוון גדול של שלטים, סימון על גבי מסלולי ההסעה ותאורות - נותן מידע לטייסים באופן שאמור לאפשר להם לדעת לאן להסיע על הקרקע.

כל תחום אמצעי נווט בשדה התעופה, הן ברמת הדרישות והן ברמת הסטנדרטים הטכניים נקבע על ידי הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית. החוקים והתקנים נאכפים באמצעות רשויות התעופה האזרחיות במדינות השונות.

כדי להשתמש בנתוני אמצעי הנווט השונים, על הטייסים להכיר את אמצעי הנווט, לכוון את התדר המתאים לשדה התעופה המסוים ולהכיר את "תבנית הטיסה" של אותו שדה. נתונים אלו נמצאים בפרסום פורמלי של המדינה שנקרא פרסום מידע תעופתי פנים ארצי והוא באחריות רשות התעופה האזרחית. כדי להבטיח שכל הטייסים של כל המדינות החברות באמנות שיקגו, יוכלו לקרוא את הנתונים, מי שמכתיב את פורמט ההצגה הוא הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית. בתוך תא הטייס, תיאור הנתונים האלו מופיע באיורים/ שרטוטים מוגדרים היטב המאוגדים ב"פנקס הנמכות". בשנים האחרונות, הולכות ונכנסות מערכות אלקטרוניות המאפשרות להציג את הנותנים על מסך דיגיטלי Electronic flight bag.

תאורות מסלול ותאורות גישה

Airport approach Lighting
תמונה של תאורת גישה למסלול, מתוך תא טייס

כדי להקל על מציאת השדה, בלילה ובתנאי ראות קשים, להקל על יצירת קשר עיין עם תחילת מסלול, כאשר מבצעים תהליכי גישה לנחיתה ובכדי לשפר את ההתמצאות בעת ההסעה על הקרקע ואת היכולת להבדיל בין מסלול הנחיתה למסלולי ההסעה בנחיתות לילה - מותקנות כמה מערכות תאורה. ראשית, צבע המנורות מקדד את המידע היכן נמצא מסלול טיסה המשמש להמראות ונחיתות (תאורה כתומה משני צידי המסלול) והיכן נמצאים מסלולי ההסעה. בחלק מהשדות יש תאורה שעוזרת לראות את קו האמצע. בשדות תעופה גדולים מותקנות "תאורות גישה" המקלות לראות את תחילת מסלול כאשר עושים גישה לנחיתה בלילה או במזג אוויר שמגביל את הראות. מערכת התאורות מאוד משמעותית להתמצאות של הטייסים והיא נבנית בסטנדרטים מוקפדים, בדגש לאמינות גבוהה של מערכת אספקת החשמל - כולל יכולת גיבוי על ידי גנרטורים מקומיים, זמנו מיתוג קצרים מאוד למעבר בין המערכת הראשית למערכת הגיבוי ויכולת לתפקד גם כאשר יש ברקים בסביבת שדה התעופה.

מכ"מים וזע"ט

החובה להפעיל מכ"ם מקומי תלויה בגודל השדה. בשדות תעופה גדולים יש חובה להפעיל מכ"ם ראשי - מכ"ם גדול שנועד לאפשר לפקחי הטיסה "לראות את המטוסים" ברדיוס של מאות ק"מ סביב השדה ומכ"ם משני שהוא, בדרך כלל, נשען על חוקר מערכות זיהוי עמית־טורף - כלומר, על מערכות המשיבות ל"חקירות" מהקרקע ומותקנות במטוסים עצמם. בשנים הקרובות, חלק ניכר משדות התעופה יעברו לשימוש ב־ADSB (מערכת מעקב אחרי מטוסים, על בסיס שידור עצמי שלהםׂ). כל המכ"מים, חוקרי הזע"ט ומערכות ה־ADSB צריכות לעמוד בסטנדרטים של הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית. סטנדרטים אלו מפוקחים ונאכפים על ידי רשויות התעופה האזרחיות המקומיות או, באמצעות רשות תעופה אזרחית שהוסמכה לכך על ידי הארגון.

מטאורולוגיה

על פי החוקים של תעופה אזרחית, שירותי מטאורולוגיה לצורכי תעופה מסופקים לגורמי התעופה השונים, אך ורק על ידי ספקים שהורשו וקיבלו רישיון לכך מטעם הרשויות המתאימות. מעבר לתחזית מזג האוויר ברמה האזורית או הארצית, שדה התעופה מחויב לספק כמה וכמה נתונים לגבי מזג האוויר המקומי. נתונים אלו כוללים, בין השאר, את הלחץ הברומטרי בגובה המסלולים, את עוצמת הרוח, הכיוון שלה ואם יש גזירות רוח, מה עוצמתן, את מצב העננים באזור השדה עצמו, את מצב המשקעים (גשם, שלג, ברד), את הראות ואת מצב המסלולים (יבשים־רטובים, ע"פ סולם מוכתב). מטוסים המצטרפים לנחיתה או מטוסים לפני התנעה מחויבים להאזין לערוץ דווח ייעודי שמקריא בצורה ציקלית את נתוני מזג האוויר ATIS. כדי לוודא שנשמרת עדכניות הדווח, כל פרק זמן מסוים, מגדל הפיקוח נותן לATIS אות מזהה וכך, הפקח יכול לדעת בוודאות שהטייסים הקשיבו לדו"ח מזג האוויר המעודכן ביותר. ה ATIS "מקריא" גם את המסלול שבשימוש ואם יש מידע רלוונטי לגבי מצב המסלולים. מצב מזג אוויר חמור במיוחד הוא מצב בו יש סופות רעמים וברקים מעל למסלולים או בקרבתם המיידית וזאת מכיוון שהברקים עלולים לפגוע במטוסים, במערכות התאורה של השדה או באמצעי הנווט שלו, מכשירי הרדיו וכיוצא באלו, ולהקשות מאוד על תהליכי ההמראה והנחיתה.

ציוד קרקע

ברוב שדות התעופה יש צוות קרקע האחראי ללוות את תהליכי ירידת ועליית הנוסעים אל המטוסים ואת העמסת ופריקת הכבודה. לעיתים חלק מאנשי צוות הקרקע משולבים עם אנשי חברות התעופה. הטיפול במטוסים על הקרקע מחייב סוגים רבים של מקצועות וכלי רכב ובכלל זה:

  • טרקטור לדחיפה/גרירה של כלי טיס.
  • שערי גישה אל המטוס או כבש מדרגות בר שינוע.
  • גנרטור ומקור מיזוג אוויר.
  • שירותי ניקיון
  • שירותי קייטרינג
  • משאיות ייעודיות לריקון הביוב מהמטוסים הנוחתים.
  • משאיות מים למילוי מים טריים במטוסים שנחתו.
  • משאיות תדלוק ("באוזרים").
  • רכבים עם מסוע להטענת מטענים ופריקתם.
  • רכבים ייעודיים, "עגלות" לשינוע כבודה מהטרמינל אל המטוסים ולהפך.

הזמן הכולל שבו נמצא המטוס על הקרקע נקרא "זמן סבב קרקעי". לחברות התעופה יש אינטרס שזמן זה יהיה קצר ככל הניתן ו"חברות חסך" מסוימות הגדירו יעד למטוסים צרי גוף - של זמן סבב קצר מ־25 דקות.

בטיחות

הפעילות בשדה התעופה היא פעילות עתירת סיכון מעצם אופיה. סיכונים בטיחותיים עלולים לקרות בהמשך למזג אוויר קיצוני, מסלולים רטובים וחלקים, תאונות מטוסים המתרחשות בהמשך לתקלות במטוסים עצמם, תאונות על רקע שאיבת "עצם זר" למנועים, פיגועי טרור, טיפול בחטיפות מטוסים, איום על הטמנת פצצות בשטח השדה ועוד.

טיפול בטיחותי מיוחד עלול להיווצר בהמשך להצטברות קרח על גבי מטוסים הממתינים להמראה ובהתאם, שדות תעופה מחזיקים יכולת ל"דה־אייסינג", כלומר, טיפול להסרת הקרח מכנפי המטוסים טרם ההמראה.

ציפורים באזור מסלולי הטיסה מהוות סיכון מיוחד עקב החשש לשאיבת ציפורים אל מנועי המטוס. בעבר הרחוק, נושא זה היה במיוחד מסוכן באזור נמל התעופה בן-גוריון על רקע הקירבה לאתר האשפה חיריה.

סיכון נוסף עלול להתהוות בזמן ההסעה כאשר מטוס יכול להתנגש במטוס אחר או כאשר כלי רכב שונים של השדה עלולים להתנגש במטוסים חונים. בשנים האחרונות הנושא של תאונות על הקרקע זוכה לתשומת לב מיוחדת.

גם "מיקרו אקלים" בסביבת שדה התעופה עצמו, עלול לגרום לתאונות כתוצאה מגזירות רוח.

בחלק משדות התעופה המודרניים, יש בתחילת המסלול ובסופו מקטע של "בטון רך" שייעודו לספוג את האנרגיה של מטוסים שעומדים לרדת מהמסלול ולסייע בעצירתם. התקן כזה מקובל בעיקר בשדות תעופה קרובים במיוחד לגופי מים גדולים.

סוגי שדות תעופה

ישנם שדות תעופה אזרחיים ושדות תעופה צבאיים. שדות התעופה האזרחיים לרוב מכילים טרמינל (בית נתיבות) גדול המאפשר לממתינים למטוס לחכות בנוחות. לרוב יש שם שירותים מסחריים רבים. המעבר בין הטרמינל למטוס מתבצע לרוב באמצעות אוטובוס או שרוול מטוס.

בשדות תעופה צבאיים יש לרוב דירים תת־קרקעיים שבהם מאוחסן המטוס ומתוחזק. דירים תת־קרקעיים אלו נועדו להגנה על המטוס מנזקי מזג האוויר ולמנוע את חשיפתו למטוסי אויב.

שדה התעופה הגבוה ביותר בעולם הוא שדה התעופה דאוצ'נג יאדינג השוכן בטיבט בגובה של 4,411 מטר (14,219 רגל) מעל פני הים, ואילו שדה התעופה הנמוך ביותר בעולם הוא מנחת בר־יהודה סמוך למצדה וים המלח בגובה של 386 מטר (1,240 רגל) מתחת לפני הים.

בישראל

שדות התעופה העיקריים בישראל נבנו, ברובם, בתקופת המנדט הבריטי, והורחבו ופותחו על ידי מדינת ישראל. ניתן לסווג את שדות התעופה בישראל ל־4 קבוצות:

נמלי תעופה בינלאומיים

אלו נמלי תעופה שמקיימים או יקיימו באופן סדיר טיסות בינלאומיות:

שדות תעופה לטיסות פנים

שדות התעופה הבאים משמשים רק לטיסות פנים ארציות:

שדות תעופה אזרחים שנסגרו

שדות תעופה צבאיים

אלה שדות התעופה הצבאיים העיקריים:

  • רמת דוד
  • פלמחים
  • תל נוף
  • חצור
  • עובדה
  • חצרים - בסיס חיל האוויר הראשון שנבנה מן היסוד כבסיס חדש עבור חיל האוויר הישראלי, ולא על שטחי בסיס קיים של חיל האוויר המלכותי הבריטי.
  • נבטים - שדה התעופה בנבטים נבנה על ידי ישראל במסגרת ההערכות מחדש על רקע הסכם השלום בין ישראל למצרים.
  • רמון - שדה התעופה רמון נבנה על ידי יחידות הבינוי של צבא ארצות הברית במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

בסיס טיסה

בסיס טיסה הוא בסיס צבאי הכולל בתוכו שדה תעופה לשימוש כלי טיס צבאיים, דיור לצוות הבסיס, מוסכי מטוסים ומחסנים.

קיימים שדות תעופה להם שימוש כפול: אזרחי וצבאי, כגון נמל התעופה עובדה המשמש גם כבסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי. בסיס טיסה עשויים לכלול דירים תת-קרקעיים (דת"ק) למטוסים ומערכות נ"מ לצורכי הגנה.

הדיור בבסיסים מיועד בדרך כלל לטייסים ובני משפחותיהם, על מנת לאפשר להם גישה מהירה לכלי הטיס במקרה חירום. בבסיסים בהם מתגוררות משפחות טייסים ימצאו בנוסף גם חנויות וגני ילדים כדי לספק את צורכי המשפחות.

בסיס טיסה (חיל האוויר הישראלי)

בחיל האוויר הישראלי, בסיס טיסה הוא שדה תעופה צבאי שבו מוצבות טייסות.

קיימים שני סוגי בסיסי טיסה:

כנף - בסיס טיסה שבו טייסות ויחידות סמוכות. מפקד כנף הוא איש צוות אוויר בדרגת אלוף־משנה.

בסיס חיל־אוויר (בח"א) - בסיס טיסה שבו בנוסף לטייסות יחידות נוספות (למשל: כוחות אוויר מיוחדים). מפקד בח"א הוא איש צוות אוויר בדרגת אלוף־משנה או תת־אלוף. ארבעת הבסיסים העיקריים בהם דרגת מפקד הבסיס היא תת־אלוף הם:

חצרים (בח"א 6)

תל־נוף (בח"א 8)

נבטים (בח"א 28)

פלמחים (בח"א 30)הערה: בבסיסים הנ"ל תקן מפקד הבסיס נובע כיחס ישיר מסדר הכוחות בבסיס והאפיון המבצעי.

ודרגת סגן מפקד הבסיס (סמב"ס) היא אל"ם/סא"ל.

בסיס פעולה מרכזי

בתעופה אזרחית, בסיס פעולה מרכזי (אנגלית Airline hub) הוא שדה תעופה המשמש כנקודה המרכזית ברשת השירות של חברת תעופה, ואשר בה יכולים נוסעי החברה לעבור בין טיסותיה השונות, כדי לטוס בין יעדים שאין בינם קשר אווירי ישיר. יש להבחין בין בסיס פעולה מרכזי המשמש הלכה למעשה כנקודת מפגש בין טיסות החברה (Hub), לבין שדה התעופה המשמש רק כ"בסיס הבית" של החברה (Home base), ואשר אין לו חשיבות כצומת בין טיסות. באופן דומה עשוי המושג "בסיס פעולה משני" לתאר שדה תעופה הפועל בהתאם לעקרון הצומת אך בהיקף קטן יותר (Secondary hub), או שדה תעופה הפועל לפי עקרון "בסיס הבית" אך בהיקף מצומצם (Focus city).

לעיתים קרובות נקבע בסיס הפעולה המרכזי בעיר בה שוכנים משרדיה של החברה, או בשדה התעופה המרכזי במדינת הדגל של החברה, ולחברות תעופה מסוימות עשוי להיות יותר מבסיס פעולה מרכזי בודד. לעיתים קרובות משתמשת החברה בבסיס הפעולה המרכזי גם כמרכז לחניית מטוסים, לאחזקתם ולאחסונם, או כמרכז הדרכה, ועל פי רוב היא מעניקה בו שירותים נוספים לנוסעים כמו טרקליני אירוח.

גשר עלייה למטוס

גשר עלייה למטוס המכונה לעיתים בכינוי העממי שרוול (באנגלית: Jet bridge, ולעיתים Jetway על שמו של מוצר שהפך לשם גנרי) הוא מבנה בנמל תעופה, המאפשר מעבר נוסעים ואנשי צוות אוויר מבית הנתיבות אל המטוס מבלי צורך לעזוב את הבניין. הגשר מחובר באופן קבע לשער העלייה למטוס, והוא עשוי בדרך כלל ממבנה מוארך בעל חופש תנועה מוגדר, הסב על ציר או מספר צירים, והמסוגל להתאים את גובהו לגובה המטוס המתחבר אליו. שיטה זו נחשבת כיום למקובלת ולמועדפת בתעופה האזרחית המסחרית.

גשרי העלייה למטוס הראשונים יוצרו בשנת 1959 על ידי חברת "ג'טוויי סיסטמז" (Jetway Systems) ושמה הפך לשם גנרי למוצר. הגשרים החליפו במידה רבה את שיטות העלייה למטוס שהיו קיימות אותה עת, בעיקר בדרך של הגעת הנוסעים מבית הנתיבות אל המטוס ברגל או בכלי רכב, ושימוש במדרגות ניידות, או בגרם מדרגות שהותקן במטוס עצמו. הגשרים השפיעו במידה רבה על פניה של התעופה האזרחית העולמית ובמיוחד על מראה שדות התעופה ותכנונם ברחבי העולם.

דחיפה (מטוס)

דחיפה בהקשרו של מטוס (באנגלית: Pushback) היא הסעתו בדרך כלל לאחור באמצעות כוח חיצוני, משער העלייה למטוס או מרחבת החניה, וזאת כאשר אין דיי מרחב תמרון המאפשר למטוס להסתובב ולעזוב את שטח החנייה בכוחות עצמו. הדחיפה מתבצעת באמצעות כלי רכב ייעודי המכונה "טרקטור דחיפה" (Pushback tractor) ובדרך כלל רק "טרקטור" או "טאג" (Tug). בעברית מכונה רכב דחיפה "נע-דחף" או "נדחף".

אף שמטוסים רבים מסוגלים לנוע לאחור באמצעות כוח מנועיהם (היפוך דחף), עלול הדבר לגרום לפגיעה בבני אדם, בניינים, מטוסים או חפצים אחרים בסביבתם. זרימת האוויר הנגרמת כתוצאה מפעולת המנועים אף עלולה להביא להעפת חול ופסולת, שישאבו לאחר מכן לתוך המנועים (במקרה של מנועי סילון) ולהסב להם לנזק. בנוסף לכך, שדה הראייה לאחור של טייסים במטוסי נוסעים גדולים מוגבל לחלוטין.

לטרקטור המשמש לדחיפת המטוסים פרופיל נמוך על מנת שיוכל לנוע גם מתחת לגחונם של מטוסים נמוכים, ולעיתים מסוגל תא הנהג להתכוונן על מנת להתאים לגודלו של המטוס מחד ולאפשר שדה ראייה רחב לנהגו מאידך. קיימים שני סוגי טרקטורים לביצוע המשימה - טרקטורים מהסוג הישן נעזרים במוטות המחברים בינם לבין המטוס, ואילו הטרקטורים החדשים אינם נזקקים למוט גרירה והם חובקים את גלגל המטוס (Towbarless "ללא מוט גרירה" או TBL). קיימים טרקטורים מהסוג האחרון המרימים את הגלגל הקידמי של המטוס מהקרקע ותופסים למעשה את מקומו, שיטה החוסכת את זמן החיבור והניתוק.

הסעה (מטוס)

הסעה בהקשרו של מטוס (באנגלית: Taxiing מהפועל To taxi) מתייחסת לתנועתו של מטוס על הקרקע בכוח מנועיו. המושג מתייחס בדרך כלל לנסיעה על גלגלים אך כולל גם תנועת מטוס על מגלשי סקי או על מצופים במטוסים המותאמים לנחיתה והמראה מהמים. מטוס עושה שימוש במסלול הסעה (Taxiway) כדי לנוע ברחבי שדה התעופה, לדוגמה מבית הנתיבות אל מסלול ההמראה או לאורך מסלול ההמראה.

בעשור השני של המאה ה-21, קיימת מערכת ובה המטוס מסיע למסלול בעזרת מנוע הפועל בגלגל הקידמי ומסיע ללא עזרה מכוח המנועים - שואב דלק ממכל APU.

בעת ההסעה, מוגבל הכוח שמפעילים מנועי המטוס כדי למנוע פגיעה בבני אדם, בניינים, מטוסים או חפצים בסביבתו. השליטה בכיוון נסיעת המטוס מושגת בעזרת סיבוב הגלגל הקדמי או האחורי, ובמטוסים בהם הדבר אינו אפשרי, באמצעות הפעלת עוצמת בלימה שונה על גלגלי המטוס.

עקב שדה הראייה המוגבל ומאחר שלמטוסים רבים אין הילוך נסיעה אחורי, נהוג לדחפם או לגוררם לאחור בעזרת מקור כוח חיצוני, כגון טרקטור או כלי ייעודי.

מסוקים עם מגלשים מוסעים על פי רוב בעזרת גורר ייעודי, או מבצעים הסעה לעמדת ההמראה בריחוף נמוך. מסוקים בעלי גלגלים מוסעים בכח מנועיהם לעמדת ההמראה.

הרקליון

הרקליון (ביוונית: Ηράκλειο, באיטלקית: Candia) היא עיר הבירה של האי היווני כרתים והעיר הגדולה ביותר בו. במשך שנים רבות, מימי הביניים עד העת החדשה, כונתה העיר קנדיה (או Kandiye בטורקית, מהמילה הפרסית חנדקס שמשמעותה עיר מבוצרת). ב-2011 מנתה אוכלוסייתה של העיר כ-173,993 נפש.

שדה התעופה הבינלאומי של כרתים נמצא בהרקליון, וקרוי על שם הסופר היווני יליד העיר ניקוס קאזאנצאקיס, מחברו של הספר "זורבה היווני", שעל פיו הוסרט הסרט הפופולרי זורבה היווני. שדה תעופה זה הוא השני בגודלו ביוון והוא מהווה נמל הבית של חברת בלו בירד איירווייז.

חורבות העיר העתיקה קנוסוס (Κνωσός) נמצאות בקרבת העיר והן האטרקציה הארכאולוגית המרכזית של העיר.

טרמינל (שדה תעופה)

בנמל תעופה, טֶרְמִינָל (נקרא גם מסוף, מכונה גם בֵּית נְתִיבוֹת) הוא מבנה המשמש את הנוסעים במעבר בין חלקו החיצוני של הנמל עד למתקנים המאפשרים את עלייתם למטוסים.

בתוך הטרמינל נמצאים דלפקי כירטוס, מערכות הטיפול בכבודה, מתקני האבטחה, עמדת ביקורת הדרכונים, חנויות דיוטי פרי, ומתקני העלייה למטוס.

לרוב, בנמלי תעופה גדולים ישנם מספר טרמינלים, לעומת זאת בשדות תעופה קטנים, טרמינל יחיד ישמש את כל היעדים.

ברבים משדות התעופה הגדולים בעולם מחוברים הטרמינלים באמצעות מדרכה עילית, מנהרה, או רכבת קלה.

טרמינלים רבים הם מונומנטליים כנמל התעופה הבינלאומי של בגדד, רבים מהם נחשבים ליצירות מופת ארכיטקטוניות כטרמינל 5 בנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי. כמו כן ישנם טרמינלים הנבנים על פי התרבות המקומית.

יאט"א

ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א (International Air Transport Association – IATA) הוא ארגון מסחר בינלאומי של חברות תעופה אשר מטהו נמצא במונטריאול, קנדה.

יאט"א נוסד באפריל 1945, בהוואנה שבקובה. הארגון הוא ממשיך דרכו של "ארגון התחבורה האווירית הבינלאומי" (International Air Traffic Association), אשר נוסד בהאג בשנת 1919, השנה בה החלו טיסות נוסעים סדירות. בעת יסודו היו 57 חברות בארגון, רובן מאירופה וצפון אמריקה. היום חברות בארגון 270 חברות מלמעלה מ-140 אומות בכל קצווי תבל.

המטרה העיקרית של הארגון היא לסייע לחברות תעופה לקיים ביניהן תחרות הוגנת ואחידות במחירים. לצורך חישוב מחירי כרטיסי הטיסה, חילקה יאט"א את העולם לאזורים:

דרום, מרכז וצפון אמריקה

אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. עבור יאט"א אירופה כוללת את הארצות מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, טורקיה וישראל.

אסיה, אוסטרליה, ניו זילנד ואיי האוקיינוס השקט.לצורך השגת המטרה קיבלו חברות התעופה היתר מיוחד מן הגופים המפקחים על הגבלים עסקיים בעולם לתיאום מחירים האחת עם חברתה. אולם, היו שהאשימו את יאט"א כי היא מתנהגת כקרטל ורבות מחברות הטיסות המוזלות אינן חברות מלאות ביאט"א. הגופים המפקחים על תחרות מסחרית באיחוד האירופאי חוקרים כעת[דרושה הבהרה] את פעילות יאט"א. בשנת 2005 הציעה נילי קרוס (Neelie Kroes) המפקחת על ההיגבלים העסקיים באיחוד האירופאי להפסיק את ההיתר שניתן לחברות יאט"א לתיאום מחירים. בחודש יולי, 2006, משרד התחבורה האמריקאי הציע אף הוא להפסיק את החסינות הניתנת לחברות התעופה בעניין תיאום מחירים.

יאט"א פנתה ל-SITA, חברה המתמחה בטכנולוגיות תקשורת בתחום התעופה, כדי להקים מערכת של כירטוס אלקטרוני שיביא פתרון לבעיה.ליאט"א תפקיד מרכזי בהסמכת סוכני נסיעות בעולם כולו (להוציא את ארצות הברית). יאט"א אף קובעת תקנים בתחום הטסת מטענים מסוכנים ומפרסמת ספר הוראות בנושא (IATA Dangerous Goods Regulation manual) המקובל בעולם כולו כתקן להטסת מטענים כאלה.

לייז'

לייז' (בצרפתית: Liège, אך עד 1946 נכתב השם Liége; בהולנדית Luik; בגרמנית Lüttich; בוולונית Lidje) היא העיר השלישית בגודלה בבלגיה והעיר דוברת הצרפתית הגדולה ביותר במדינה. העיר היא בירת המחוז הקרוי באותו שם, וממוקמת בעמק נהר המז (Meuse ובהולנדית Maas), במקום בו הוא מתמזג עם נהר האורת (Ourthe).

מגדל פיקוח

מגדל פיקוח הוא חלק משדה תעופה האחראי על המתרחש בשדה עצמו ומעליו.

המגדל מנהל את כל הקשור לפיקוח טיסה, אישורי המראות ונחיתות, טיסה במרחב האווירי שמעל לשדה, התנעת המטוסים, הזנקת צוותי חירום וסיוע לכל גורם בשדה הקשור לתפעולו השוטף. מגדלי הפיקוח ממוקמים גבוה ככל הניתן וזאת על מנת לתת לפקחים מבט "נקי" על המתרחש מתחתם. במגדל הפיקוח ישנן מספר עמדות שונות המאוישות לפי עומס התנועה באותו רגע. בחלקו העליון מתנהלת כל הפעילות בקשר עין עם המטוסים והגורמים השונים הנעים על המסלול כמו רכבי השדה, הביטחון והניקוי, כשבבסיסו של המגדל נמצאת עמדת המכ"ם המהווה למעשה "עיניים אלקטרוניות" שמסוגלות לזהות כל כלי טיס ממרחקים אדירים בכל מזג אוויר נתון. המכ"ם גם משדר לפקחים במעלה המגדל את המידע החשוב כך שכל הצוות ניזון מאותו המידע.

עמדת הקרקע אחראית על כל הפעילות המתרחשת על הקרקע, כגון, רכבי עבודה, אוטובוסים של נוסעים, קרוניות המזוודות, רכבי כיבוי אש והצלה ומטוסים המבקשים "מרשה" – מידע המוזן לצוות הטיסה ובו היעד אליו הוא יוצא, גובה הטיסה אליו הוא מטפס לאחר ההמראה, קוד הזיהוי שלו, ומידע רלוונטי נוסף. לאחר שהמטוס מקבל את קוד הזיהוי שלו הוא מבקש אישור ואז נדחף לאחור לעמדת ההנעה, שם הוא מקבל אישור הנעת המנועים. לאחר מכן הפקח מאשר ומלווה את ההסעה למסלול ההמראה, כאשר שם מופנה המטוס לפקח אחר שנמצא במגדל גם כן בעמדת ההקפה השולטת בכל המטוסים הנמצאים מעל לשדה התעופה או בגישה לנחיתה.

במעלה המגדל נעזרים הפקחים בשלל מכשירים משוכללים אשר מקלים עליהם את המלאכה. המכשירים כוללים מדי רוח הקריטיים לכל כלי טיס והשפעתם חשובה ביותר, מכ"ם קרקע המציג את המטוסים, צגי מחשב השולטים בכל מערך הקשר, מחשב השולט בתאורת המסלולים, מצלמות חיצוניות, מחשבי נתוני המטוסים העומדים להמריא ואלו שבדרך. הפקחים משתמשים ב"סטריפים" מפלסטיק שכל אחד מהם מייצג מטוס אחר, כאשר הפקח מחזיק בו ומציבו על לוח ההמראות והנחיתות. שיטה זו לא השתנה מזה עשרות שנים ורצועות הפלסטיק צבועות באדום או כחול, כאשר הצבע האדום מייצג מטוסים בגישה, "Approach", והכחול מייצג את אלו הממתינים לאישורי הנעה, הסעה והמראה. הפקח מקבל מהמחשב את תוכניות הטיסה בצורת פס נייר אותו הוא מצמיד "סטריפ" ומתקבל דף עליו כתובים שלל הנתונים הרלוונטיים לאותה טיסה, כגון סוג המטוס, החברה, היעד וקוד הזיהוי של המטוס.

מנחת (תעופה)

מנחת הוא שטח שהוכשר לנחיתה ולהמראה של כלי טיס והוכרז ככזה על ידי הרשויות המוסמכות. השירות שנותן מנחת המטוסים הוא בסיסי ביותר, ובדרך כלל נכלל בו מסלול אחד בלבד, לעיתים סלול ולעיתים עשוי כורכר בלבד. בדרך כלל אין במנחת מגדל פיקוח, והעזר העיקרי בו למען הטייס הוא שרוול רוח.

מנחת מסוקים הוא משטח ישר המיועד לנחיתה והמראה של מסוקים. שטחו של מנחת תקני כזה בישראל, הוא 37 מטר על 37 מטר. לעיתים מוכשר מנחת כזה, עשוי אספלט, בטון או כורכר, על־פני האדמה, ולעיתים הוא נבנה בראשו של בניין, לרוב בית חולים או גורד שחקים. השטח הקטן הנדרש למנחת מסוקים מאפשר להקצות שטח כזה גם על־גבי ספינה קטנה יחסית, כדוגמת ספינת הטילים סער 5.

מסלול טיסה

מסלול טיסה (נקרא גם מסלול המראה ונחיתה) הוא שטח אדמה ישר, מפולס ובדרך כלל סלול, הנמצא בשדה תעופה, ומשמש להמראת ונחיתת מטוסים.

מרסיי

מָרסיי (בצרפתית: Marseille, באוקסיטנית: Marselha או Marsiho, בעבר: מרסיליה) היא העיר השנייה בגודלה בצרפת, אחרי עיר הבירה פריז. היא נמצאת בדרום-מזרח צרפת, על חוף הים התיכון. מרסיי מהווה עיר בירה לחבל הארץ פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור ולמחוז שפך הרון (Bouches-du-Rhône). נמל מרסיי הוא הנמל המסחרי הגדול ביותר בצרפת ובים התיכון. בעיר עצמה (בשטח 240 קמ"ר) חיים כ-852 אלף תושבים, ובמרסיי רבתי (בשטח 2,830 קמ"ר) חיים כ-1.6 מיליון תושבים.

כלכלת העיר מתבססת על הנמל המסחרי הגדול. בעיר פועלת רכבת תחתית (מטרו), ובסמוך אליה נמצא שדה תעופה בינלאומי.

במרסיי מוצב "גדוד כיבוי האש הימי של מרסיי" (BMPM) - יחידה צבאית של חיל הים הצרפתי, שמתמחה בפעולות כיבוי אש, חילוץ והצלה, רפואה, חירום ומשימות מיוחדות. הגדוד הוקם בשנת 1719, הוגדר כגדוד הגנה של מרסיי בשנת 1816, נקבע כגדוד בן חמש פלוגות בשנת 1838, ומשנת 1962 הוא אחראי גם על הנמל המסחרי ועל שדה התעופה. בגדוד משרתים כ-1,740 חיילים, והוא נמצא תחת פיקוד חיל המצב של מרסיי.

בין ילידי העיר המפורסמים: דזירה קלארי (1777-1860, מלכת שוודיה), אדולף תירז (1797-1877, נשיא צרפת) ושחקן הכדורגל זינדין זידאן (נולד ב-1972).

נמל התעופה בן-גוריון

נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון (ראשי תיבות: נתב"ג) הוא נמל התעופה הבינלאומי הגדול בישראל, ומשמש כשער הכניסה הראשי למדינה.

בעת הקמתו על ידי רשויות המנדט הבריטי, בשנת 1936, לפני קום המדינה, כונה שדה התעופה בשם "שדה התעופה וילהלמה" על שם המושבה הטמפלרית וילהלמה (היום מושב "בני עטרות") הסמוכה, אשר על אדמותיה הוקם. בעבר הוא היה ידוע כ"שדה התעופה לוד" על שם העיר לוד הסמוכה לו מדרום. ב־1973, לאחר מותו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, הוסב שמו של נמל התעופה, והוא נקרא על שמו.

השדה מופעל על ידי רשות שדות התעופה, ומשמש כמרכז הפעילות ומושב הנהלתה של חברת אל על, חברת הדגל של ישראל. עוד משמש הנמל כמרכז פעילותן של חברות התעופה הישראליות ישראייר וארקיע ושל חברת המטען ק.א.ל.. בשנת 2018 עברו בנמל 22,949,676 נוסעים.

נמל התעופה משמש גם כמרכזה של התעשייה האווירית לישראל וכמקום מושבה של רשות שדות התעופה. רשות התעופה האזרחית שוכנת סמוך לו, באיירפורט סיטי.

סנדאי

סנדאי (ביפנית: 仙台; תעתיק לטיני: Sendai) היא עיר נמל ביפן הנמצאת באי הונשו, לחוף האוקיינוס השקט ומשתרעת עד להרי הו. היא העיר הגדולה ביותר בחבל טוהוקו ועיר הבירה של מחוז מיאגי. אוכלוסייתה מונה מעל מיליון בני אדם.

קוד ICAO

קוד ICAO לשדות תעופה הוא צירוף בן ארבע אותיות המוקצה לכל שדה תעופה ברחבי העולם. הקודים מוגדרים על ידי הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO). קודים אלה נמצאים בשימוש בקרב פקחי טיסה ואנשי המבצעים בחברות התעופה, לשם תכנון טיסות, ומטרות דומות.

קודים אלה שונים מקודי IATA הנמצאים בשימוש בלוחות הזמנים של חברות התעופה, מערכות הזמנת כרטיסי טיסה, וטיפול בכבודה.

קודי ICAO משמשים אף לזיהוי תחנות מזג־אויר, גם כאלה שאינן ממוקמות בשדות תעופה.

שדה התעופה עטרות

שדה התעופה עטרות (ידוע גם כ"שדה התעופה קלנדיה" ו"נמל התעופה ירושלים") הוא שדה תעופה לא פעיל, השוכן בצפון ירושלים, ליד אזור התעשייה עטרות, בסמוך לקלנדיה וכפר עקב.

שער עלייה למטוס

שער עלייה למטוס (ולעיתים רק שער) הוא החלק בבית הנתיבות בשדה התעופה, המשמש לתנועת נוסעים ואנשי צוות אוויר מבית הנתיבות אל המטוס, ולהפך.

סמוך לכניסה לשער משתרע בדרך כלל אזור המתנה, ובכניסה אליו ניצב דלפק ביקורת מאויש על ידי עובדי חברת התעופה או עובדי הנמל. אלו מוודאים שרק הנוסעים הרשומים לטיסה ואנשי הצוות עוברים דרכו בדרכם אל המטוס.

לאחר הביקורת עושים הנוסעים ואנשי הצוות את דרכם אל המטוס באחת ממספר שיטות אפשריות:

מעבר דרך גשר עלייה למטוס (Jet bridge), המכונה בכינוי העממי "שרוול" - מבנה המאפשר את מעבר הנוסעים ישירות מהשער אל המטוס. הגשר הוא מבנה מוארך בעל חופש תנועה מוגדר הסב על ציר או מספר צירים, והמסוגל להתאים את גובהו לגובה המטוס המתחבר אליו. שיטה זו נחשבת כיום למקובלת ולמועדפת בתעופה אזרחית.

עזיבת הבניין ויציאה ממנו ברגל, בדרך כלל בשדות תעופה קטנים, ובלבד שהמטוס חונה בקרבת בית הנתיבות

נסיעה באוטובוס אל המטוס. בהגיע הנוסעים אל המטוס הם עולים אליו תוך שימוש במדרגות המותקנות בו (Airstair) או במדרגות ניידות, שגובהן מותאם לגובה דלת המטוס מעל הקרקע.

באמצעות טרקלין נייד - דגם של אוטובוס, המתחבר אל השער ולאחר נסיעה נצמד אל המטוס, אגב התאמתו לגובה המתאים. טרקלינים ניידים אינם נפוצים עוד, אך הם פועלים עדיין במספר נמלי תעופה.שער העלייה למטוס משמש לרוב גם לקבלת נוסעי טיסות נכנסות (למעט בנמלי תעופה שבהם מובאים נוסעים אלו ישירות לאולם הנוסעים הנכנסים). נוסעים אלו אינם צריכים לעבור ביקורת בשער, ועל כן הם עוברים ישירות דרכו בדרכם לאולם הנוסעים הנכנסים. המטוס שהביא אותם חונה בשער (אם יש בו גשר עלייה למטוס) ויקבל דרכו בהמשך את נוסעי הטיסה הבאה.

תעופה אזרחית תעופהתעופה צבאית
ארגונים
בינלאומיים
הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחיתיאט"א
נמל התעופה הבינלאומי באינצ'און סמוך לסיאול

לוח טיסות יוצאות

מטוסי KLM
שדה תעופה טרמינלעלייה למטוסשער עלייה למטוסגשר עלייה למטוסמדרגות ניידותטרקלין ניידקרוסלת מטעןהנחיית כלי טיס על הקרקעשירותי קרקע למטוס נוסעיםמִנחת
חברת תעופה חברת דגלחברת חסךחברת שכרמועדון הנוסע המתמידבסיס פעולה מרכזי • רשימת חברות תעופה
ברית חברות
תעופה
סטאר אלייאנסOneworldSkyTeamהתאחדות חברות התעופה הערביותTUI איירליינסונילה אליינסLATAM
כרטוס כרטיס טיסהכרטיס טיסה אלקטרוניבידוק ביטחוניכרטיס עלייה למטוסעמדה לבידוק עצמיכרטיס מסביב לעולםרישום לטיסהמחלקת טיסהשותפות קודהיטל דלק
מטוס נוסעים עלייה למטוסהסעהצוות אווירטייסטייס אוטומטימהנדס טיסהדייל אווירארוחת טיסהקופסה שחורהבידור בטיסהמושב מטוס • בטיחות בטיסה • רשימת מטוסי נוסעים
בקרה פיקוח טיסהאזור בקרה מרחביתמרחב פיקוח תעופתינתיב אווירימגדל פיקוח
כללי תעופה כלליתהסכם שמיים פתוחים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.