שדה עמודים

שדה עמודים הוא חורבה שרידי מבנה בבקעת בית נטופה באזור מחלף גולני, שככל הנראה שימש בית כנסת.

Sdeh Amudim (cropped)
העמוד העומד על תילו בשדה עמודים

גילוי האתר

האתר התגלה בשנת 1905 בידי החוקרים היינריך קוהל וקרל ואצינגר, במהלך הסקר שערכו בגליל, שבמהלכו נחשפו בתי כנסת עתיקים רבים.

תיאור האתר

באתר נמצאו שרידי ישוב רציף, החל מהתקופה הרומית וכלה בתקופה הערבית

בית הכנסת

בית הכנסת נבנה בשלהי המאה השלישית או בתחילתה של המאה הרביעית לספירה. זהו מבנה מלבני (14.10x18.75) מרוצף לוחות אבן, שחזיתו בעלת שלושה פתחים פונה אל ירושלים. פנים המבנה מחולק על ידי שני טורי עמודים על אדנים, שבעה עמודים לכל טור, לאולם תווך (רחבו 6.21 מטר) ושתי סיטראות (רוחב כל אחת 3.15 מטר) טור ערב של שני עמודי פינה כפולים שלחתכם צורת לב ושני עמודים נוספים הפרידו בין אולם התווך לסטיו הפנימי המקביל לכניסה.
לבנין הייתה כניסה צדדית נוספת מצד מזרח.

פנים פנים המבנה

כמו בבית הכנסת בכפר נחום, לא נמצא במבנה שום סימן לארון קודש, וככל הנראה היה מיטלטל, כברוב בתי הכנסת מהטיפוס הקדום.

חזית המבנה

מעיטור חזית בית הכנסת שרד אך מעט, כיוון שהיא נהרסה במהלך השנים ושרידיה פזורים על יד בית הכנסת. על משקוף הפתח האמצעי מופיעות צדודיות של שני אריות שפניהם מופנות ישר ורגלו של כל אחד מהם מוצבת אל ראש פר וביניהם עומדת אמפורה. משקוף הדלת הצדדית מוקף תשליב ומחולק לשלושה ספינים, שעליהם שושנים ודמות בעל חיים שהושחתה כמעט כליל. כותרות העמודים הן בסגנון דורי, ועיבודן גס.

כתובות

באתר נתגלתה כתובת בארמית, וזה לשונה : "יועזר חזנה/ושמעון /אחוי עבדו/הדן תרא דמרי/שמיא" ותרגומה - "יועזר החזן ואחיו שמעון עשו (נדבו) את השער הזה של אדון השמים"

זיהוי המקום

להשערת החוקרים[דרוש מקור] במקום שכן כפר עוזיאל, מגוריהם של משמרת הכוהנים "אביה". לדעת הארכאולוג ד"ר דרור בן-יוסף יש לזהות את חורבת עמודים עם 'כפר נמרה' יישוב הנזכר בתלמוד הירושלמי מפי רב הונא: "שלוש מאות חנויות של מוכרי טהרות היו במגדל צבעיה ושלוש מאות חנויות של אורגי פרוכות היו בכפר נמרה". הנימוקים לזיהוי תלויים בראש ובראשונה בהשתמרות השם 'נמרה' בשרידי כפר נמרין, הנמצא כשני ק"מ דרומית-מזרחית לחורבת עמודים. כמו כן, בחורבת עמודים נמצאו שרידים יהודים מובהקים (בית כנסת וכתובות) מן התקופות הרומית והביזנטית בהתאמה לדברי רב הונא המעיד על כפר נמרא כיישוב יהודי מובהק. את זיהוי 'כפר עוזיאל' יש להעדיף, לדעת בן-יוסף בסמוך ליישוב עוזייר (בבקעת בית נטופה) המשמר רכיב מהשם עוזיאל.

מקור: דרור בן-יוסף. "של מי החורבה הזאת?" (לשאלת זיהויה של חורבת עמודים בגליל התחתון). בשביל הארץ (גיליון 51), הוצאת רשות הטבע והגנים, אוקטובר-נובמבר 2012.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אנדרטת חטיבת הנגב

אנדרטת חטיבת הנגב היא אנדרטה המנציחה את פועלה של חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. האנדרטה ממוקמת בראש גבעת גיר במזרחה של באר שבע.

גבעון

גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווי בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".

גנים לאומיים בישראל

בישראל, גן לאומי הוא אתר היסטורי או אתר נוף מוכרז, הנמצא בפיקוח רשות הטבע והגנים, הממונה על גנים, שמורות וערכי טבע בישראל. עד סוף 2009 הוכרזו בישראל 66 גנים לאומיים, כאשר בסך הכל התבצעו 74 הכרזות ומתוכן שמונה הכרזות שהיו הרחבות לגנים קיימים. בשנת 2011 רשות הטבע והגנים פיקחה על פעילותם של 81 גנים לאומיים .

הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק

הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש מוריס ופרידה טבצ'ניק (נקרא גם בקיצור: גן טבצ'ניק) הוא גן לאומי המצוי במורדותיו הדרומיים של הר הצופים ומשתייך אל האוניברסיטה העברית בירושלים הנמצאת בצמוד אליו. בגן מצויים שני בתי קברות זעירים וכמה מצפורים הצופים אל הר הזיתים ואל עמק צורים הנמצא במורדותיו.

הקסטל

קַסְטֶל הוא שמה של גבעה וגן לאומי בקצהו של הר מעוז, מעל כביש 1 (כביש תל אביב–ירושלים), בשטחה של מבשרת ציון. עד 1948 שכן על הגבעה יישוב ערבי בשם אל-קסטל, שהיווה נקודה אסטרטגית במהלך המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות בשל שליטתו המוחלטת על הכביש מהשפלה לירושלים, בו נעו השיירות לירושלים.

הרי יהודה

הרי יהודה (בערבית: جبال الخليل‎, תעתיק: ג'בל אלח'ליל), הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל והיוו את לב ממלכת יהודה.

ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - מדבר יהודה.

נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: בצפון - הרי בית אל ששיאם, הר בעל חצור, מתנשא לגובה 1,016 מטר מעל פני הים; במרכז - הרי ירושלים, האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ-918 מטרים בשיאו; ובדרום -הר חברון, ששיאו, (חלחול) מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים.

יישובים מרכזיים בהרי יהודה: ירושלים, ביתר עילית, חברון, בית לחם, רמאללה ומעלה אדומים.

ביולי 1965 הוכרז גן לאומי "הרי יהודה" בשטח של כ-26,000 דונם המרוכזים בהרי ירושלים. שטחו של הגן אינו רציף והוא נחלק לשטחים קטנים בהר הרוח, הר ההגנה ונחל רפאים ולשטח גדול בצורת פרסה המקיף את היישובים בית מאיר ושורש ממערב.

חורשת טל

חורשת טל או בערבית שג'רת אל-עשרה (חורשת העשרה) הוא אתר נופש ובילוי בצפון עמק החולה, ברובו גן לאומי ובחלקו שמורת טבע. חורשת טל נמצאת על כביש 99, מזרחית לקריית שמונה.

יודפת (יישוב עתיק)

יוֹדְפַת (יוונית: Ἰωτάπατα, לטינית: Jotapata, תעתיק: יוֹטַפַּטַא) הייתה עיר יהודית חשובה בתקופת בית שני. שרידיה נמצאו באתר בלב רכס הרי יודפת שבמרכז הגליל התחתון, דרומית מזרחית למושב יודפת המודרני, 22 ק"מ דרום מזרחית לעכו ו-9 ק"מ צפונית לציפורי.

העיר נבנתה על תל בגובה 419 מ' מעל פני הים, מוקפת בשרשרת פסגות הגבוהות ממנה. ממזרח ומצפון מזרח מקיף אותה נחל יודפת ויובל שלו מקיף אותה ממערב, מדרום ומצפון מערב. אלו יוצרים מדרונות תלולים משלושת צדי הגבעה כך שזו נגישה רק מצד צפון, שם נמצא אוכף טופוגרפי המחבר אותה להר מימין. יודפת מתוארת בהרחבה בספר תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים של יוסף בן מתתיהו, ומוזכרת גם במשנה. האתר ששטחו 263.32 דונם הוכרז ב-11 בנובמבר 2014 כגן לאומי.

כפר נחום

כפר נחום היה יישוב בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע. יישוב כנעני ערבי בתקופה הביזנטית בארץ ישראל[דרוש מקור]. משמש כגן לאומי המשתרע על-פני שטח של 1,728 דונם.

על פי המסופר בברית החדשה, ישו קבע בכפר נחום את מרכז פעילותו במשך תקופה ארוכה, ואחדים משנים-עשר השליחים (פטרוס הקדוש ואחיו אנדראס הקדוש, וכן יעקב בן זבדי ואחיו יוחנן) התגוררו במקום.

היינריך קוהל וקרל ואצינגר ערכו חפירה ארכאולוגית ראשונה במקום בשנת 1905, במסגרת סקר מקיף שלהם על בתי כנסת עתיקים בגליל. הם חשפו כמעט את כל האתר, אך משביקשו לחזור ולהשלים את חפירתם שנתיים לאחר מכן, סירבו האבות הפרנציסקנים לאפשר להם את הדבר, בטענה שיעשו זאת בעצמם. הפרנציסקנים היו אלה אשר שחזרו את בניין בית הכנסת.

מבצר יחיעם

מבצר יחיעם הוא מבצר שנבנה בידי דאהר אל-עומר באמצע המאה ה-18 בגליל הצפוני. המקום נקרא בעבר מצודת גדין (ערבית: قلعة جدين קלעת ג'דין), שפרושו הוא מצודת הגיבורים.

מעיין חרוד

מעיין חרוד (בערבית: عين جالوت, עין ג'אלות. מילולית: "מעיין גוליית") הוא אתר במערב עמק חרוד, למרגלות הר גלבוע, דרומית לכביש 71, ליד המושב גדעונה, בצד כביש 675, בין צומת יזרעאל לצומת נבות. מעין חרוד הוא מעין המים המתוקים היחיד באזור.

המעין נובע מתוך מערה במורד הר הגלבוע, 37 מטר מתחת לפני הים. מהמערה הוא זורם לתוך ברכה, אשר בסיסה הוא עתיק יומין. מהגן הלאומי מי המעין עוברים לשימוש חקלאי העמק. המערה ממנה נובע המעין מכונה "מערת גדעון" על שם גדעון השופט. זאב וילנאי כתב בספרו משנת 1941 כי המעיין מפיק 16 אלף מטר מעוקב מים ב-24 שעות והיא יוצרת סביבה ביצה גדולה. בעשור הראשון להקמת המדינה הייתה שפיעת המעין 4.7 מיליון קוב לשנה בממוצע. לאחר מכן, בעקבות הקידוחים ירדה השפיעה בצורה חדה.

מערות סמך

מערות סמך הוא גן לאומי באזור דרום השפלה, הממוקם כשני קילומטרים מזרחית לנועם ושלושה קילומטרים מערבית ללכיש, בסמוך לכביש 6. בגן שלוחה קירטונית עם מערות פעמון וחורבת סמך שהיה מאוכלס מהתקופה הרומית עד סיום התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. כמו כן, נמצא בו קבר שייח, עבדאללה. הגן בשטח 723.35 דונם הוכרז ב-16 ביולי 2003.

נחל מהר"ל

נַחַל מַהֲרַ"ל הוא נחל הזורם במורדות הר הכרמל, ממערב לדאלית אל-כרמל וממזרח לכרם מהר"ל. באגן הניקוז של הנחל הוכרזו מספר שמורות טבע וגנים לאומיים.

לאורך הנחל צומחים עצי אלון וחרוב גדולים.

בגן חורש טבעי הכולל מיני אלונים וצמחים מוגנים מזנים שונים וכן בעלי חיים רבים, שרידים ארכאולוגיים ותופעות גאולוגיות.

ב 21 במרץ 2001 הוכרזה "שמורת טבע טוף כרם מהר"ל". גודל השמורה הוא 220 דונם. השמורה נמצאת ממערב לכרם מהר"ל. ב-30 בספטמבר 2002 הוכרזה "שמורת טבע הר כרמל - נחל חרובים ונחל מהר"ל" שהיא חלק מפארק הכרמל. גודל השמורה הוא 8,311 דונם והיא נמצאת ממזרח לכרם מהר"ל וממערב לכביש 672 בקטע שבין דלית אל כרמל וחבורו לכביש 70. הכרזות נוספות של שמורת נחל מהר"ל היו ב-5 ביולי 2007, על שטח של 2,219 דונם. ב-8 בפברואר 2009 הוכרז על שטח שמורת טבע של 4,195 דונם, וגן לאומי על שטח של 54 דונם. השמורה והגן נמצאים ממערב לכביש דליית אל כרמל, והיא גובלת בפארק הכרמל ליד אזור הר סומק וחורבת סומק. השמורה היא חלק מהשמורה הביוספרית בכרמל.

נחל נדר

נַחַל נֵדֶר הוא נחל בהר הכרמל באזור הכרמל הגבוה. תחילתו ליד שכונת דניה בחיפה ליד קו פרשת המים וכביש 672 והוא זורם על הצלע המערבית של הכרמל לכוון דרום מערב ונשפך לנחל גלים באזור מדרום לטירת כרמל. שמו של הנחל ניתן לו על פי שמו הערבי של המעיין "עין-נד'יר" שממשמעותו אינה ידועה. שפך הנחל וגדותיו הם אתרי פריחה לאירוס ארצישראלי, כלנית מצויה, חצב מצוי ועוד. אופי הצמחייה בנחל הוא חורש ים תיכוני שחלקו נפגע בשריפה שהתרחשה בשנת 1989. בערוץ הנחל עובר שביל מסומן שחור. ב-12 בדצמבר 2010, הוכרז שטח של 203.7 דונם בנחל כגן לאומי והוא הרחבה צפונית לפארק הכרמל.

נחל רובין

נחל רובין הוא גן לאומי הנמצא על נחל שורק, השם נחל רובין הוא תרגום מערבית של "ואדי רובין", זה היה שמו של חלקו המערבי של נחל שורק בערבית.

כקילומטר מן החורשה, במעלה הנחל, יש שרידים של מסגד גדול, שריד של הכפר הערבי נבי רובין שהיה במקום עד למלחמת העצמאות סמוך למסגד נמצא קבר "נבי רובין" (ראובן בן יעקב).

מסלולי הטיול בגן הם מעגליים, ונקודת המוצא והסיום שלהם היא חורשת הצנחנים ליד גשר נחל שורק, סמוך לכביש המוביל אל קיבוץ פלמחים. המסלולים מסומנים בעמודי בטון לבנים, שעליהם שלטי הסבר והדרכה. המבקרים מתבקשים ללכת בהתאם להוראות שעל עמודי הסימון, כדי למנוע פגיעה בכל המצוי בגן - החי, הצומח והדומם.

הגישה אל הגן הלאומי נבי רובין היא מכביש 4311, מצומת פלמחים מערבית לראשון לציון.

פארק השרון

פארק השרון הוא גן לאומי לצד כביש 4 והכניסה אליו היא דרך תחנת רכבת חדרה-מערב. זהו שטח רחב-ידיים, מיוער בעצי חרוב ואלון התבור, המהווה שריד ליער אלונים גדול- יער השרון שכיסה פעם את האזור שהשתרע מצפונה של ישראל, סמוך לחרמון, ועד נחל איילון בדרום.

צור נתן

צוּר נָתָן הוא מושב שיתופי בגבול אזור השרון והרי השומרון דרומית לטייבה השייך למועצה אזורית דרום השרון. היישוב קרוי על שם נתן סימונס (שמעון) מקנדה.

היישוב הוקם בשנת 1966 כהיאחזות נח"ל מטעם ה"מחנות העולים" ואוזרח בשנת 1967 על ידי בוגרי תנועת הנוער בית"ר. אוכלוסייתו לא השתנתה רבות במשך השנים, שכן המושב כמעט ולא קלט משפחות חדשות, במושב 38 משפחות בסיס וכיום מונה היישוב כ-280 נפש.

ראש הנקרה

שמוּרַת רֹאשׁ הַנִּקְרָה היא שמורת טבע ייחודית, הנמצאת בקצהו הצפוני של חוף הים התיכון של ישראל, ומצטיינת במצוק תלול היורד לתוך הים התיכון ובחוף הים המפורץ שלו. מצוק הנקרות הוא קצהו המערבי של "רכס הסולם", הר התוחם את הגליל המערבי מצפון, ומתנשא לגובה של 300 מטרים. מדרום למצוק מצויים שלושה איים: תכלת, שחף ונחליאלי.

רשות הטבע והגנים

רשות הטבע והגנים (בראשי תיבות: רט"ג) היא הרשות הממשלתית האמונה מטעם החוק הישראלי על שמירת ערכי הטבע והמורשת במדינה. הרשות, הכפופה למשרד להגנת הסביבה, אחראית על ניהול שמורות הטבע והגנים הלאומיים, וכן על אכיפת חוקי שמירת הטבע בשטחים הפתוחים. לצד זה היא מפעילה מרכזי חינוך והסברה וחטיבת מדע. הרשות היא איחוד בין שתי רשויות קודמות - "רשות שמורות הטבע" ו"רשות הגנים הלאומיים", שהוקמו בשנת 1964. שתי הרשויות אוחדו בשנת 1998. הרשות המאוחדת נקראה תחילה "הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים", ולאחר מכן קוצר השם.

Flag of Israel.svg גנים לאומיים בישראל
הגולן והגליל אושאאכזיבארבלבית הכנסת בכפר נחוםברעםהר תבורחורשת טלחורבת מניםחמת טבריהחצורכורזיםכורסיכפר נחוםמבצר יחיעםמבצר נמרודמונפורנחל נדרנחל צלמוןסוסיתאציפוריקרני חיטיןראש הנקרה • שדה עמודים • שימרון • תל חיתל יודפת • תל צפצפות • תל קדש
השרון והשומרון אביחילאפולוניהבית אלפאבית שאןבית שעריםגן השלושההר גריזיםהר הכרמלחוף גדורחוף השרוןכוכב הירדןמבצר קאקוןמעיין חרודנחל אלכסנדרנחל מהר"לסידנא עליפארק השרוןצור נתןקיסריהשומרוןתל דורתל מגידותל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודה בית גובריןבית עיטאבגן המלךהגן הבוטני הלאומיהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקהקסטלהר צובההרודיוןהרי יהודהחוף פלמחיםגבעות הכורכר נס ציונהירקוןמאוזוליאום מזורמגדל אפקמורדות הר הצופיםמערות סמךנבי סמואלנחל רוביןסובב חומות ירושליםעין חמדעמק צוריםקומראןתל גזרתל לכישתל צפית
הנגב אנדרטת חטיבת הנגבאשכולאשקלוןגן הפסליםממשיתמצדהניצנהעבדתעין עבדתעתיקות עין גדישבטהתל באר שבעתל ערד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.