שגרירות

שגרירות היא הרמה הגבוהה ביותר של נציגות דיפלומטית של מדינה אחת בשטחה הריבוני של השנייה. בהתאם לכך, השגריר שהוא המנהל של השגרירות, הוא בעל הדרגה הגבוהה ביותר של נציג דיפלומטי. קיום שגרירות מהווה הכרה מלאה במדינה המארחת.

תפקידיה של השגרירות כוללים לרוב:

  1. טיפול בנושאים מדיניים וצבאיים המשותפים לשתי המדינות
  2. עידוד קשרי תרבות וחברה בין המדינות
  3. פתרון בעיות בקשרי המסחר בין המדינות
  4. סיוע לאזרחי המדינה שנקלעים למצוקה (נעשה לרוב על ידי המחלקה הקונסולרית)
  5. טיפול בבקשות להיכנס למדינה המיוצגת על ידי השגרירות (אשרות שהייה)

שטחה של השגרירות שייך טריטוריאלית למדינה שבה היא נמצאת ולא למדינה שאותה היא מייצגת. עם זאת, לנציגות דיפלומטית יש חסינות דיפלומטית, ונוהגים בה כאילו היא שטח טריטריואלי של המדינה המיוצגת בה ולכן לא ניתן להיכנס לשטח השגרירות ללא היתר, אך עובדיה הדיפלומטים כפופים לחוקי המדינה בה היא נמצאת.

ראו גם

יחסי אזרבייג'ן–ישראל

לאזרבייג'ן וישראל שיתוף פעולה מאז 1992. אזרבייג'ן היא אחת מהמדינות הבודדות בעולם בעלות רוב מוסלמי שמקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל.

לישראל שגרירות בבאקו בירת אזרבייג'ן מאז 1993. אזרבייג'ן, למרות מספר הבטחות שנתנה במהלך השנים, בחרה שלא לפתוח שגרירות בישראל.

יחסי אל סלוודור–ישראל

היחסים בין מדינות ישראל ואל סלוודור הם רשמיים ודיפלומטיים, כאשר לישראל יש שגרירות בסן סלוודור, ולאל סלוודור יש שגרירות בהרצליה.

יחסי בלארוס–ישראל

בין מדינת ישראל ורפובליקת בלארוס מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז שנת 1992. לישראל יש שגרירות במינסק, ולבלארוס יש שגרירות בתל אביב-יפו.

יחסי גואטמלה–ישראל

בין גואטמלה וישראל מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים. לגואטמלה יש שגרירות בירושלים, ולישראל יש שגרירות בעיר גואטמלה סיטי, המואמנת גם על הונדורס.

שגרירות גואטמלה שכנה רוב השנים בהרצליה, אך בעקבות הכרזת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, הועברה גם שגרירות גואטמלה ב-1 במאי 2018.

יחסי החוץ של ישראל

מאז הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 ידעו יחסי החוץ שלה עליות ומורדות - ביחסיה עם שכנותיה, עם המעצמות, עם שאר מדינות העולם, ועם הגופים הבינלאומיים. כמדינה קטנה במזרח התיכון שאפה ישראל לקבל את חסותה של מעצמה מערבית אחת לפחות כערובה לביטחונה ולשגשוגה.

מעמדה של ישראל נתון במחלוקת בשל הסכסוך הישראלי-ערבי ומתוך 193 המדינות החברות באו"ם, 162 מכירות בישראל.

יחסי הרפובליקה הדומיניקנית–ישראל

הרפובליקה הדומיניקנית וישראל מקיימות יחסים דיפלומטיים באופן רשמי, כאשר לרפובליקה הדומיניקנית יש שגרירות בתל אביב, ולישראל יש שגרירות בסנטו דומינגו.

יחסי זמביה–ישראל

מדינת ישראל מקיימת יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה של זמביה. שגרירות ישראל בניירובי שבקניה משמשת גם כשגרירות ישראל בזמביה. זמביה מחזיקה שגרירות בישראל שנפתחה בתחילת ספטמבר 2015, בתל אביב-יפו.

יחסי טנזניה–ישראל

בין מדינת ישראל לטנזניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים נכון לשנת 2018. ב-8 במאי 2018, נפתחה שגרירות טנזניה בישראל אשר ממוקמת ברמת גן.

יחסי ישראל–לטביה

יחסי ישראל–לטביה הם היחסים הדיפלומטיים שבין ישראל ללטביה. ללטביה יש שגרירות רשמית בתל אביב-יפו, ולישראל יש שגרירות רשמית בריגה.

שגרירת ישראל בלטביה היא לירון בר-שדה.

יחסי ישראל–סלובניה

יחסי ישראל–סלובניה הם היחסים הדיפלומטיים בין סלובניה לבין ישראל. לסלובניה יש שגרירות רשמית בתל אביב-יפו, אולם לישראל אין שגרירות קבועה בסלובניה, והנציגות הדיפלומטית הישראלית האמונה על סלובניה היא שגרירות ישראל בווינה.

השגריר הישראלי בסלובניה הוא שגריר שאינו תושב. נכון לשנת 2016, השגריר הוא שמואל מירום והוא נמצא בירושלים. קונסול הכבוד של סלובניה בישראל הוא עדי רוזנפלד.

יחסי ישראל–סלובקיה

יחסי ישראל–סלובקיה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמים שבין מדינת ישראל לבין סלובקיה. לישראל יש שגרירות בבירת סלובקיה, ברטיסלאבה, ולסלובקיה יש שגרירות בתל אביב-יפו.

שגריר ישראל בסלובקיה הוא צבי אבינר ופני.

יחסי ישראל–פרגוואי

בין ישראל ופרגוואי מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים. לישראל יש שגריר לא תושב בפרגוואי, ולפרגוואי יש שגרירות בתל אביב.

במהלך ההצבעה בנושא תוכנית החלוקה בעצרת הכללית ב-כ"ט בנובמבר 1947, הייתה פרגוואי בין 33 המדינות שהצביעו בעד תוכנית זו.

יחסי ישראל–קמבודיה

יחסי ישראל–קמבודיה הם היחסים הדיפלומטיים בין קמבודיה לישראל. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1960, אם כי לשתי המדינות היו קשרים לא רשמיים עוד באמצע שנות ה-50. עם זאת, ישראל ניתקה את קשריה עם קמבודיה ב-1975, בעקבות עלייתה לשלטון של הקמר רוז', תנועה קומוניסטית ששלטה בקמבודיה בין 1975 ל-1979 שעלתה לשלטון בהפיכה צבאית. הקשרים חודשו ב-1993.

על אף הקשרים הדיפלומטיים הקיימים בין המדינות, לישראל אין שגרירות בקמבודיה, ואין לקמבודיה שגרירות בישראל. אי לכך, שגרירות ישראל בתאילנד היא השגרירות האמונה על קמבודיה.

יחסי ישראל–תאילנד

בין מדינת ישראל ותאילנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1954, כאשר לישראל יש שגרירות רשמית בבנגקוק החל משנת 1958, בעוד שלתאילנד יש שגרירות רשמית בתל אביב החל משנת 1996.

יחסים דיפלומטיים

יחסים דיפלומטיים הם יחסים רשמיים בין משטרים של שתי מדינות. יחסים דיפלומטיים באים בדרך-כלל לידי ביטוי בשליחת משלחות רשמיות מכל אחת מהמדינות אל המדינה האחרת. כל משלחת מקבלת מינוי מהממשלה ששלחה אותה, והעומד בראשה מגיש כתב האמנה לראש המדינה המארחת. מכאן ואילך אחראית המשלחת על יצירת קשר וניהול משא ומתן בעת הצורך בין הממשלה ששלחה אותה לממשלת המדינה המארחת. כמו כן, עוסקת המשלחת בייצוג האינטרסים של המדינה ששלחה אותה, כגון: הגנה על אזרחיה המבקרים במדינה המארחת, הנפקת אשרות כניסה למדינת המוצא, ניהול נכסים של מדינת המוצא הנמצאים במדינה המארחת וכיוצא באלה.

מכונית תופת

מכונית תופת היא מכונית (או משאית) המועמסת במטען גדול של חומר נפץ, המתפוצצת במקום שבו מבקש ארגון טרור לבצע פיגוע. פיצוץ המכונית נעשה על פי רוב על ידי נהג מתאבד או באמצעות הפעלה מרחוק. במכוניות תופת נעשה שימוש לא רק כדי לבצע פיגועים מקריים, אלא גם כדי להתנקש באופן ממוקד בחייו של אדם מסוים.

מבחינתם של ארגוני טרור, למכונית תופת יתרונות רבים על פני אמצעי טרור אחרים, כגון פיגועי התאבדות, מטעני צד או פיגועי ירי:

אפקט: במכונית ניתן להוביל מטען גדול של חומר נפץ, ובכך להשיג מספר גדול של נפגעים. לעיתים, מכונית תופת אחת עלולה להביא למותם של מאות בני אדם.

הסלקה: במכונית ניתן להסליק חומר נפץ כך שיהיה קשה לאיתור וקל לניוד, באופן יחסית בטוח.

עבירות: המכונית מסוגלת לפרוץ מחסומים, ובכך להגיע ליעדה, גם כאשר קיימת שמירה.

הרס סביבתי: מכונית תופת מסוגלת לפגוע בבניינים ולא רק בבני אדם, כך שנוצר הרס סביבתי נוסף על הקורבנות בנפש. ההרס הרב משמר את זכר הפיגוע למשך תקופה ארוכה.

נגישות: באמצעות מכונית תופת שמוסווית כמכונית תמימה, ניתן לפרוץ דרך גם לאדם שמאובטח באופן הדוק מאוד. בנוסף, קל יחסית להכין פעולה כזו, שכן ניתן להחנות את המכונית בנתיב תנועה, שבו ידוע כי הקורבן המיועד נוהג (או צריך) לעבור.החשש מפני מכוניות תופת הביא לכך שהחל משנת 2000, פחות או יותר, נבדקת כל מכונית המבקשת להיכנס לחניון תת-קרקעי. הסיבה לכך היא החשש שארגוני טרור ינסו לעשות שימוש במכוניות כאלו לשם הריסת בניינים. בניינים שהחשש לתקיפתם גדול במיוחד, כגון מבנה של שגרירות ארצות הברית, זוכים להגנה מיוחדת בדמות גדר שמקיפה אותם ומונעת גישה אליהם במכונית. בנינים ציבורים שונים מעמידים ברחוב עמודי בטון, שלא מאפשרים למכונית לחנות בצמוד אליהם, ובכך לצמצם את השפעת הפיצוץ. כיום נבחנות שיטות נוספות למיגון בניינים מפני פיצוץ, ובהן שיטות בנייה שמקטינות את אפקט הפיצוץ, באמצעות עטיפת יציקות הבטון בחומרים אלסטיים, שמאפשרת להן לספוג פיצוץ מבלי להתפרק.

מכוניות תופת רבות מספור התפוצצו בעיראק לאחר כיבושה על ידי כוחות אמריקניים במלחמת עיראק.

גם מדינות מבצעות לפעמים התנקשויות באמצעות מכוניות תופת. הדבר מאפשר להם לפגוע במי שרצו ועם זאת להעלים ולטשטש את עקבותיהם, בצורה טובה יותר מאשר בהתנקשות ישירה.

נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם

משרד החוץ של מדינת ישראל מפעיל ברחבי העולם כמאה משלחות דיפלומטיות, מתוכן 77 שגרירויות, 20 קונסוליות כלליות ומשרדי ייצוג, וחמש משלחות מיוחדות. בשל העובדה שלישראל יחסים דיפלומטיים עם כ-160 מדינות, רבות מהשגרירויות מואמנות ליותר ממדינה אחת. בנוסף, לישראל שבעה שגרירים ניידים היושבים בירושלים ומואמנים למדינות שונות ברחבי העולם.

פרגוואי

הרפובליקה של פרגוואי (בספרדית: República del Paraguay) היא מדינה בדרום אמריקה. פרגוואי קטנה יחסית לארצות הסובבות אותה, וחסרת מוצא אל הים. המדינה מוקפת משני צדיה בנהר פרגוואי, גובלת בארגנטינה מן הדרום ומדרום מערב, בברזיל מצפון מזרח ובבוליביה מצפון מערב. פרגוואי, לצד בוליביה, היא אחת משתי המדינות היחידות בחצי הכדור המערבי שאין להן מוצא אל הים.

מבחינה תרבותית שייכת פרגוואי לארצות אמריקה הלטינית.

קונסוליה

קונסוליה היא נציגות דיפלומטית ברמה נמוכה משגרירות וגבוהה מ"משרד אינטרסים". בראש הקונסוליה עומד הקונסול. כאשר הקונסוליה מספקת את כל השירותים שמספקת שגרירות, כולל שירותים קונסולריים מלאים, היא תיקרא קונסוליה כללית והעומד בראשה יהיה קונסול כללי.

בדרך כלל ממוקמת הקונסוליה מחוץ לעיר הבירה, בערים בהן יש למדינה המפעילה את הקונסוליה אינטרסים מסחריים, תרבותיים או פוליטיים. כך למשל, לישראל קונסוליה כללית בניו יורק מלבד השגרירות בוושינגטון וקונסוליה באיסטנבול מלבד השגרירות שבאנקרה. לעיתים פועלת הקונסוליה לצד השגרירות באותה עיר. כך למשל בעיר תל אביב ישנה שגרירות רוסית ובאתר אחר בעיר קונסוליה רוסית המטפלת במכלול העניינים הקונסולריים (דרכונים לאזרחי רוסיה, אשרות כניסה לרוסיה ועוד).

ככלל הקונסוליה מטפלת בכלל היחסים הבילטרליים בין המדינה המארחת לבין המדינה שהקונסוליה שלה. עניינים מדיניים אינם בתחום הפעולה הרגיל של הקונסוליה ועובדי הקונסוליה ובראשם הקונסול מסתפקים בפעילות הסברה בלבד.

לעיתים קונסוליה מוקמת במקום שבו ישנה אי בהירות לגבי מעמדה הבינלאומי של המדינה בה ממוקמת הקונסוליה. על מנת לשמר את הקשרים עם המדינה שבה הקונסוליה מחד ועל מנת שלא לפגוע באינטרסים מדיניים אחרים של המדינה שלה הקונסוליה מאידך, נוהגות מדינות במקרים כאלו לכנות את המשלחת הדיפלומטית שלהן קונסוליה ולא שגרירות. במקרה כזה עוסק הקונסול גם בעניינים מדיניים.

דוגמה שניתן להביא מיחסי החוץ של ישראל בעשור הראשון לקיומה היא חלק ממדינות העולם העדיפו שלא להגדיר את הנציגויות שלהן בישראל ברמה של שגרירות והסתפקו בקונסוליה בלבד. כך למשל נהגו הודו, אתיופיה, פורטוגל ועוד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.