שג'אעיה

שכונת שֻׁגַ'אעִיַּהערבית: شجاعية; ידועה גם בשם סג'עיה) היא שכונה במזרחה של העיר עזה, ומתגוררים בה קרוב ל-100,000 תושבים[2].

השכונה נמצאת ממזרח לרחוב צלאח א-דין, שהוא רחוב מרכזי החוצה את עזה בכיוון צפון דרום. חלקה הדרומי של השכונה נקרא אל-תורוקמאן, וחלקה הצפוני נקרא אל-ג'ודאידה[3].

מדרומה נמצאות שכונות זייתון ועלי מונטר ומצפונה שכונת א-תופאח והעיר ג'באליה. את השכונה חוצה, בכיוון מערב-מזרח, רחוב בגדאד והוא ממשיך מזרחה ככביש ומתחבר לכביש המגיע מקיבוץ נחל עוז וממחסום קרני. במרכז השכונה, ברחוב החוצה את השכונה ואת רחוב בגדאד בכיוון צפון-דרום, נמצא שוק שג'אעיה - אחד השווקים המרכזיים בעזה, המתמחה גם בבגדים ובכלי בית. בשכונה נמצאים שני מסגדים מהמאה ה-14, מסגד אבן עות'מאן ומסגד אל-זופורדימרי[4]. כשני קילומטרים מצפון לכיכר הנמצאת במפגש הרחובות צלאח א-דין ובגדד נמצא בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה, הגובל גם בשכונת א-תופאח.

שג'אעיה (שכונה)
شجاعية
טריטוריה הרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
חבל ארץ רצועת עזה
תאריך ייסוד בערך 1200[1]
אוכלוסייה
 ‑ בשכונה 100,000 (2011)
קואורדינטות 31°30′02″N 34°28′12″E / 31.500501°N 34.469937°E
אזור זמן UTC +2
(למפת מערב הנגב רגילה)
GazaWestNegev
 
שג'אעיה
שג'אעיה

שם השכונה

השכונה נקראת על שם החללים "האמיצים" ("אמיץ" בערבית: שֻׁגַ'אע) שנפלו מקרב הכוחות האיובים בקרב שנערך באזור זה בשנת 1239 בינם לבין הצלבנים.

לפי גרסה אחרת, השכונה קרויה על שם שוג'אע א-דין אל-כורדי[5].

לחימה

לאחר מלחמת ששת הימים, נחשבה השכונה לאחד ממעוזי ההתנגדות לשלטון הישראלי בעיר. בראשית שנות ה-70 אירעו בשכונה מספר מקרים של זריקות רימונים[6]. במשך האינתיפאדה הראשונה והאינתיפאדה השנייה אירעו תקריות ועימותים רבים באזור. צה"ל אף ביצע תקיפות על יעדים בשכונה במשך שנים אלו ובמיוחד לאחר ההתנתקות ב-2005.

ב-20 במאי 2007 תקף חיל האוויר את ביתו של ד"ר ח'ליל אל-חיה, חבר הפרלמנט הפלסטיני. בתקיפה נהרגו 8 בני אדם. אל-חיה עצמו נפצע.

בתחילת אוגוסט 2008 התחוללו עימותים קשים בשכונה, הנחשבת לאחד ממעוזי תנועת החמאס, בין אנשי החמאס ובין חמולת חילס, שאנשיה מונים כ-4,000 מתושבי השכונה ונמנים עם תומכי תנועת פת"ח. בסיום העימותים עזבו כמה עשרות מאנשי חמולת חילס את רצועת עזה, מצאו מקלט בישראל והועברו לשטחי יהודה ושומרון.[7]

במבצע עופרת יצוקה הייתה השכונה אחד מהיעדים שתקף צה"ל. תקרית חמורה, מבחינת צה"ל, אירעה בעת שעל כוח מחטיבת גולני, שהתמקם במבנה בין שג'אעיה וג'בליה, נורתה אש כוחותינו שגרמה למותם של שלושה חיילי צה"ל ולפציעתם של 24[8].

ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, הורה צה"ל למאה אלף תושבי הרובע להתפנות במטרה למזער נפגעים בקרב האוכלוסייה האזרחית לפני תקיפת תשתיות הטרור של החמאס. ב-20 ביולי 2014 החל הקרב הקרקעי בשכונה. חמאס הורה לתושבי השכונה להישאר בבתיהם במהלך הקרבות, דבר שגרם לנפגעים רבים בקרב האוכלוסייה האזרחית.[9] במהלך הלחימה נגרם הרס רב בשכונה.[10]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Haldimann and Humbert, 2007, p.195
  2. ^ בית הספר היסודי לבנות שוג'אעיה, באתר גישה
  3. ^ שם [1]
  4. ^ Daniel Jacobs, Shirley Eber, Francesca Silvani, Israel and the Palestinian Territories, p.455, Rough Guides, 1998 [2]
  5. ^ Al Shuja’iya, Gaza - Culture, [3]
  6. ^ רימון לעבר אוטובוס, דבר, 13 ביולי 1970
    שני ערבים נפצעו ברצועה, דבר, 18 באוגוסט 1970
    חייל ושני שוטרים נפצעו, דבר, 19 בינואר 1971
  7. ^ אנשי חמולת חילס טוענים: בתינו נבזזו בעזה, באתר ynet, 8 באוגוסט 2008
  8. ^ טנק ירה בשוגג: 3 חיילים נהרגו ו-24 נפצעו, באתר nrg‏, 6 בינואר 2009
  9. ^ הוראת החמאס לתושבי השכונה להישאר בביתם במהלך צוק איתן (בערבית בתרגום לאנגלית)
  10. ^ סרטון של 40 שניות: כך נראית היום שכונת שג'אעיה בעזה, באתר גלובס, 27 ביולי 2014
    אליאור לוי, רועי קייס ורונן סולומון, ההרס בעזה מהחלל: תמונות לוויין לפני ואחרי, באתר ynet, 28 ביולי 2014
אות מערכת צוק איתן

אות מערכת צוק איתן הוא אות מערכה ישראלי שהוענק על ידי צה"ל או משרד הביטחון למשתתפים במבצע צוק איתן, מכוח החלטת ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים ובהתאם לתקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת צוק איתן – קביעת זכאים), תשע"ה-2015 ותקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת צוק איתן – קביעת אזרחים זכאים), תשע"ה-2015.

שר הביטחון, משה יעלון, המליץ לוועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להורות על חלוקת האות אף על פי שהמבצע צוק איתן לא הוכר כמלחמה, בשל "היקף הכוחות שהיו מעורבים במערכה ובשל משך הזמן שלה". זהו אות המערכה הישראלי השמיני, והראשון המוענק לעימות צבאי שלא הוגדר כמלחמה.

אירועי מבצע צוק איתן

מבצע צוק איתן הוא מבצע צבאי נרחב של צה"ל ברצועת עזה שהתחיל ב-8 ביולי 2014, ונמשך עד להפסקת אש ב-26 באוגוסט. המבצע החל בעקבות ירי רקטות מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל (ב-7 ביולי 2014 נורו לעבר יישובי הדרום למעלה מ-80 רקטות), כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל לאיתור החטופים ולפגיעה בתשתיות חמאס ביהודה ושומרון, לאחר חטיפת שלושת הנערים ב-12 ביוני.

המבצע כלל בשלב ראשון בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה לשטחה של חמושים שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה במטרה לפגוע במנהרות הטרור. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך נמשכה הלחימה, במסגרתה נורו רקטות ופצמ"רים על ישראל, במקביל להמשך ירי של צה"ל על המפגעים ברצועת עזה. במהלך המבצע היו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. רק בניסיון ה-12, לאחר 50 ימי לחימה, נקבעה הפסקת אש.

אל-בירה

אל-בירֶה (בערבית: البيرة) היא עיר פלסטינית השוכנת כ-15 ק"מ מצפון לירושלים. העיר שוכנת על קו פרשת המים בגובה של 884 מטרים מעל פני הים ושטחה 22.4 קמ"ר. היא צמודה ממזרח לרמאללה, ושתי הערים מהוות גוש עירוני אחד, אולם בעוד שאוכלוסיית רמאללה היא ברובה נוצרית, אוכלוסיית אל-בירה היא מוסלמית. בשנת 2007 התגוררו בעיר 39,202 תושבים. משמעות שמה של העיר הוא ה"באר" וזה מופיע בסמלה.

דוד זיני

דוד זיני (נולד ב-9 בינואר 1974) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, המשמש מפקד עוצבת עידן. קודם לכן שימש מפקד חטיבת עוז, קצין אג"ם של פיקוד המרכז, מפקד מרכז אימונים באש במל"י, מפקד חטיבת אלכסנדרוני, מפקד יחידת אגוז ומפקד גדוד 51.

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית. התקופה התחילה ב-1 בינואר 2001 ותסתיים ב-31 בדצמבר 2100. המאה ה-21 היא המאה הראשונה של המילניום השלישי.

הקרב על חרבת אחזעה

הקרב על חרבת אחזעה היה קרב בין צה"ל לחמאס חרבת אחזעה שברצועת עזה, שהתרחש ב-27 ביולי 2014 בעיצומו של מבצע צוק איתן.

משימתו העיקרית של צה"ל במהלך הקרב הייתה לאתר ולהרוס מנהרות לחימה שמובילות לישראל ולפגוע בתשתיות הטרור של ארגון חמאס. הקרב זכה לכיסוי תקשורתי נרחב בשל גבורת הלוחמים בו, שלארבעה מהם הוענק צל"ש על לחימתם, ובשל מותו של מפעיל ה-D9 סמל-ראשון משה דוינו מירי נ"ט בידי מחבלי החמאס.

ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014

ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014 (באנגלית: "United Nations Independent Commission of Inquiry on the 2014 Gaza Conflict", בתרגום רשמי: "ועדת החקירה הבלתי-תלויה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014"), הוקמה על פי החלטת מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם, כדי לחקור חשדות לפשעי מלחמה שבוצעו על ידי ישראל וחמאס החל מיום למחרת חטיפת שלושת הנערים (כלומר, הוועדה לא מוסמכת לחקור את אירוע החטיפה עצמו והשלכותיו) ועד לסיום מבצע צוק איתן. הוועדה הגישה את מסקנותיה ביוני 2015.

יו"ר הוועדה עד להתפטרותו בפברואר 2015 היה פרופ' ויליאם שייבס, אזרח קנדה ומומחה למשפט בינלאומי וזכויות האדם. שני החברים האחרים בה הם דואדו דאיין, אזרח סנגל ששימש שליח האו"ם לענייני גזענות ואפליה גזעית ומרי מקגוואן דייוויס שכיהנה כשופטת בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק. שייבס התפטר לאחר שנודע ששימש יועץ בתשלום לאש"ף ותחתיו מונתה דייוויס ליו"ר הוועדה.

חיל התותחנים

חיל התותחנים הישראלי (בראשי תיבות: חָתָ"ם) הוא החיל בזרוע היבשה של צה"ל האחראי על הפעלת מערכות ארטילריה לטווח בינוני וארוך.

במסגרת דוקטרינת הקרב המשולב תפקידו של חיל התותחנים הוא לרכז את האש ביבשה. יעוד החיל מוגדר כ"השמדת ושיתוק כוחות אויב על ידי הפעלת מאמץ האש בקרב היבשה".קצין התותחנים ראשי הנוכחי הוא תת-אלוף אבירם סלע.

לחיל שתי משימות יסוד:

סיוע אש קרוב לכוחות המתמרנים במקום, בזמן ובעוצמה הנדרשים.

שיתוק והשמדת מטרות אויב לעומק שדה הקרב היבשתי.כומתת החיל היא בצבע טורקיז ודגל החיל בצבעי אדום-שחור.

חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע

נכון ל-2015, 173 בין חללי מערכות ישראל הם כאלה שמקום קבורתם לא נודע. מתוכם 96 נהרגו במלחמת השחרור. הכרזתו של נעדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע היא בסמכותו של הרב הצבאי הראשי, והיא נעשית רק לאחר שהושגו הוכחות חותכות לכך שאכן מדובר בחללים. דוגמה לכך היא נעדרי קרב סולטאן יעקב, שנערך ב-10 ביוני 1982, עם תחילתה של מלחמת שלום הגליל, ולא הוכרזו כחללים גם יותר משלושים וחמש שנה לאחר מכן.

צה"ל רואה חובה מוסרית לנסות ולאתר את מקום קבורתם של החללים ולהביאם לקבר ישראל. צוותי חקירה מטעם אית"ן פועלים לאיתור החללים והבאתם לקבר ישראל, גם עשרות שנים לאחר נפילתם. במקרה של חללי מלחמת השחרור, במקרים רבים מתגלה שהחלל נקבר כאלמוני, או שנקבר בקבר אחים ושמו לא צויין, עקב טעויות ובלבול שהיו אופייניים לתקופה (השלישות לא הייתה מסודרת, חיילים חדורי שליחות שלא התקבלו לתפקיד לוחמה הצטרפו ליחידות לוחמות בשטח על דעת עצמם, להרבה חיילים לא היו קרובים בארץ והם עברתו את שמם לשם שאיש ממשפחתם לא הכיר וכיוצא בזה). בשני מקרים איתרו משלחות אית"ן את שרידיהם של חללי צה"ל שנפלו בסיני, אחרי חקירה ממושכת.

יום ז' באדר נקבע על ידי הרבנות הצבאית כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. יום זה נקבע דווקא בתאריך ז' באדר מכיוון שלפי המסורת היהודית, משה נפטר ביום זה ומקום קבורתו, כמקום חללי צה"ל המוזכרים ביום זה, אינו ידוע.

בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים נקבעה חלקה לנופלים שמקום קבורתם לא נודע, בסמוך לרחבת הטקסים של בית הקברות, ומדי שנה בז' באדר נערך שם טקס אזכרה ממלכתי לחללים אלה. בשנת 2004 הוקם במקום החלקה "גן הנעדרים" המשמש אתר ההנצחה המרכזי לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע ובו קיר זיכרון הכולל את שמותיהם של 588 החללים, שנפלו בגבולות הארץ ומחוצה לה, ומקום קבורתם לא נודע, ומצבות זיכרון המהוות מעין קבר לנופלים שלא נמצאו. לפני הקמת גן הנעדרים שימשה החלקה כאתר הנצחה גם עבור חללי צה"ל האלמונים. בסמוך לגן הנעדרים נמצאת אנדרטת הצוללת אח"י דקר והאנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה.

עם חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע נמנים:

נעדרי כ"ג יורדי הסירה

נעדרים בעקבות הטבעתה של המשחתת "אח"י אילת"

נעדרים במלחמות ישראל, בפעילות מבצעית ובאימונים של צה"ל. צה"ל ממשיך להשקיע מאמצים לאיתורם של נעדרים אלה, ולעיתים גם זוכה להצלחה.

אורון שאול, שנהרג בקרב שג'אעיה הוכרז כנעדר. ארגון חמאס טען כי החייל הנעדר נמצא בידיו אולם לא הציג לכך הוכחות חד-משמעיות. ב-25 ביולי 2014 קבע צה"ל שאורון שאול הוא חלל שמקום קבורתו לא נודע.לעיתים גם חיילים שעברו שנים רבות מאז מותם, נמצא מקום קבורתם, דוגמאות לכך הן:

12 הרוגים מקרבות לטרון במלחמת העצמאות שנמצאו אחרי יותר מ-50 שנה.

ב-2007 אותרו מקומות קבורתם של 5 מנעדרי הקרב בתל א-ריש (תל גיבורים) במבצע חמץ במלחמת העצמאות.

בשנת 2013, הכתובת על מצבת קבר, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, הוסבה מ"ישראל מיר" ל"יעקב מאמאן", אחרי שהובהר כי לא היה חייל בשם מיר. הטעות נבעה מכך שמילותיו האחרונות, של נעדר צה"ל ממלחמת השחרור, יוצא מרוקו דובר יידיש, היו "ישראל שלי" (ביידיש "ישראל מיר"). זהותו של מאמאן הובהרה על ידי מיצוי DNA מעצמותיו והשוואה עם דם האח היחיד, מבין עשרת אחיו, שנותר בחיים.

במאי 2018 כשבעים שנה לאחר שנפלה במלחמת העצמאות הוכרז על מקום קבורתה של טוראי ליבקה שפר שנפלה במהלך ההסתערות המצרית על הקיבוץ יד מרדכי בעת ששימשה כמקשרת בין עמדות צה"ל בקיבוץ ונפגעה במהלך חילוץ פצוע יחד עם חבר הקיבוץ טוראי יצחק רובינשטיין, ימים ספורים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה. שפר הייתה חללת צה"ל היחידה שלא נודע מקום קבורתה.

בנובמבר 2018 הודיע דובר צה"ל על מציאת שרידי גופתו של סגן יקיר נווה, שנספה בהתרסקות מטוס חיל האוויר בעת טיסת הדרכה 56 שנים קודם לכן, ב-1962. שרידי הגופה נמצאו בין שברי המטוס בכנרת בעזרת טכנלוגיות חדישות.

באפריל 2019 הובאה לישראל גופתו של זכריה באומל, אחד מנעדרי קרב סולטאן יעקוב, 37 שנים לאחר שנהרג.

יהודה וישליצקי

יהודה וישליצקי שימש כלוחם שריון במבצע צוק איתן. וישליצקי עוטר בצל"ש הרמטכ"ל על דבקות במשימה, אחריות ורעות במהלך קרב שג'אעיה.

יונתן רום

יונתן רום (נולד בשנת 1977) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה. שימש מפקד עוצבת חיצי האש ומפקד יחידת אגוז.

כפר אז"ר

כפר אז"ר היה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בבקעת אונו. כיום הוא כלול בשטח השיפוט של עיריית רמת גן.

כפר אז"ר מוקף על ידי שכונות העיר רמת גן ממזרח (קריית קריניצי), מדרום (רמת אפעל) וממערב (כביש גהה והחלק העיקרי של העיר), ואילו מצפון גובל בשטחה של עיריית קריית אונו. שטחו כ-1,000 דונם ומתגוררים בו כ-500 איש.

מבצע חורף חם

חורף חם הוא מבצע צבאי של צה"ל שנערך בשטחי רצועת עזה בשנת 2008, בין 28 בפברואר ל-3 במרץ. בפעולה נהרגו 112 מחבלים פלסטינים ושלושה ישראלים, ויותר מ-150 פלסטינים ושבעה ישראלים נפצעו.

מבצע צוק איתן

מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין ה-8 ביולי (י' בתמוז) ל-26 באוגוסט 2014 (ל' באב ה'תשע"ד) במשך 50 ימי לחימה.

המבצע הוכרז בעקבות ירי רקטי בלתי פוסק מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית ויישובים בדרום ישראל, שהחל כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל לאחר חטיפת שלושת הנערים הישראלים ורציחתם ב-12 ביוני אותה שנה. בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי, חיל השריון וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה, תחילה לעיירה בית חאנון במטרה להרוס את מנהרות הטרור, הלחימה המשיכה וכעבור שלושה ימים החל קרב שג'אעיה. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. במהלך המבצע נמנו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, כאשר רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה, עם קביעת הפסקת האש.

עם תחילת המבצע נפרסו סוללות כיפת ברזל ברחבי ישראל כדי להגן גם על יישובים במרכז הארץ. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. מנגד צה"ל תקף 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה; 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו.בצד הישראלי נהרגו 68 חיילים, 5 אזרחים ואזרח זר אחד, ונפצעו 1,433 חיילים ו-837 אזרחים. בצד הפלסטיני נהרגו בין 936 ל-1,408 פעילי טרור, ובין 761 ל-1473 אזרחים, מעל ל-11,000 פלסטינים פצועים, ומעל ל-200 פעילי טרור נשבו בידי ישראל. בנוסף, עשרות פלסטינים ברצועת עזה הוצאו להורג בידי חמאס בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל. במהלך הלחימה בין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה נאלצו לנטוש את בתיהם. ב-2019 אמר בני גנץ, הרמטכ"ל שפיקד על צה"ל במהלך צוק איתן, שבמבצע נהרגו 1,364 מחבלים פלסטיניים.מבצע צוק איתן נחשב למבצע הצבאי הנרחב ביותר של צה"ל מאז מלחמת לבנון השנייה, הן מבחינת משך הלחימה, מספר ההרוגים והפצועים בצד הישראלי ובצד הפלסטיני, עלותו הכספית לשני הצדדים הלוחמים ובהיותו המבצע הצבאי הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל שהוענק לאחריו אות מערכה באי-הכרזתו כמלחמה.

נחל עוז

נַחַל עוֹז הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, ליד הערים שדרות ונתיבות וליד רצועת עזה, בתחום המועצה האזורית שער הנגב.

עזה

העיר עַזָּה (בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רזה, גזה; לעיתים גם נקראת העיר עזה, כדי להבחין בינה לבין רצועת עזה) היא בירתה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 448,426 נפש (2015). נמצאת בשליטת החמאס.

השם "עזה" מופיע בתנ"ך 22 פעמים ומקורו כנראה בשפה הכנענית.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה עזה בידי הכוחות הבריטיים, והפכה לחלק מהמנדט הבריטי של ארץ ישראל. כתוצאה ממלחמת העצמאות עברה עזה לשלטון מצרים. במלחמת ששת הימים נכבשה העיר על ידי ישראל, אך בשנת 1994, הועברה העיר לידי הרשות הפלסטינית. בעקבות בחירות 2006, פרץ סכסוך בין הפת"ח לבין החמאס, שהוביל להשתלטות החמאס בכוח על העיר ולקרע פוליטי בין רצועת עזה לרשות הפלסטינית.

מאז תפיסת השלטון על ידי החמאס, מעבר סחורות, כמו גם מעבר בני אדם, נמצאים תחת פיקוח ומגבלות של ישראל ומצרים. המטרה המוצהרת של ישראל היא מניעת מעבר חומרים אשר יכולים לשמש לייצור אמצעי לחימה.

פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים

פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים התרחש ב-30 באוקטובר 2017. צה"ל השמיד מנהרת טרור שחפר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מרצועת עזה וחדרה לשטח ישראל. קצה המנהרה הגיע למרחק של 2 ק"מ מקיבוץ כיסופים. פיצוץ המנהרה התבצע במרחק של כ-75 מטרים מהגדר עם רצועת עזה, בצידה הישראלי, סמוך למקום בו עמד עד לשנת 2005 מעבר כיסופים. בפיצוץ המנהרה ובניסיון החילוץ שבא בעקבותיו נהרגו כ-14 מחבלים פלסטיניים, בהם מפקדי שטח בכירים מהג'יהאד האסלאמי ושני פעילי חמאס.

קרב רפיח (2014)

קרב רפיח הוא מהקרבות הבולטים במהלך מבצע צוק איתן. הקרב נערך ביום שישי, 1 באוגוסט 2014, באזור רפיח, ונהרגו בו שלושה לוחמי סיירת גבעתי, 42 מחבלים ועשרות אזרחים פלסטינים.

קרב שג'אעיה

קרב שג'אעיה היה קרב בין צה"ל לחמאס בשכונת שג'אעיה שבעזה, שהחל ב-20 ביולי 2014 בעיצומו של מבצע צוק איתן, ונמשך עד 23 ביולי, מועד השלמת השתלטותו של צה"ל על השכונה. גם לאחר מכן נמשכו הפצצות וחילופי אש בשכונה.

משימתו העיקרית של צה"ל במהלך הקרב הייתה לאתר ולהרוס מנהרות לחימה שמובילות לישראל ולפגוע בתשתיות הטרור של ארגון חמאס. הקרב זכה לכיסוי תקשורתי נרחב בשל הפגיעה בנגמ"ש M-113 של צה"ל שהביאה למותם של 7 חיילים מחטיבת גולני ובהם אורון שאול, שהוכר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע, וגופתו מוחזקת בידי החמאס. בנוסף זכה הקרב לסיקור בינלאומי בעקבות טענות הפלסטינים, שנבדקו בידי ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014, כי כוחות צה"ל ערכו טבח בתושבי השכונה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.