שבת המלכה

שבת המלכה הוא שירו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
השיר, המאזכר את הלכות שבת ואת זמירות שבת, מתאר את אורח החיים המסורתי בשבת ואת האווירה השבתית.

השיר הולחן על ידי פנחס מינקובסקי.[1]

מילות השיר

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה -
בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
הִנֵּה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה
וְעִמָּהּ מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה.
בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה!
בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה! -
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם.

קִבַּלְנוּ פְּנֵי שַׁבָּת בִּרְנָנָה וּתְפִלָּה,
הַבַּיְתָה נָשׁוּבָה, בְּלֵב מָלֵא גִּילָה.
שָׁם עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, הַנֵּרוֹת יָאִירוּ,
כָּל פִּנּוֹת הַבַּיִת יִזְרָחוּ, יַזְהִירוּ.
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם.
 

שְׁבִי, זַכָּה, עִמָּנוּ וּבְזִיוֵךְ נָא אוֹרִי
לַיְלָה וָיוֹם, אַחַר תַּעֲבֹרִי.
וַאֲנַחְנוּ נְכַבְּדֵךְ בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת,
בִּזְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת וּבְשָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת.
וּבִמְנוּחָה שְׁלֵמָה,
וּבִמְנוּחָה נַעֵמָה -
בָּרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –
בֹּאוּ וּנְלַוֶּה אֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
צֵאתֵךְ לְשָׁלוֹם, הַקְּדוֹשָׁה, הַזַּכָּה –
דְּעִי, שֵׁשֶׁת יָמִים אֶל שׁוּבֵךְ נְחַכֶּה...
כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!
כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

תכנים ואמירות

"שבת המלכה" מתאר את סדר היום הנהוג על פי המסורת ביום השבת ואת האווירה השבתית לפי הרגשתם של רבים. הבית הראשון, פותח בשעת כניסת השבת, כאשר השמש מנמיכה במערב, מקו הגובה של צמרות העצים, לקראת שקיעה. המילים: "בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה" מתייחסות לטקס קבלת שבת הנוהג בשדה או בבית הכנסת, בשעת בין הערביים, שהונהג מאז המאה ה-16, על ידי תלמידי האר"י בצפת, ומאז התפשט ברוב קהילות ישראל. ושלובים בו אזכורים מן הפיוט לכה דודי; ומסתיים באזכור הפיוט שלום עליכם, הנאמר או מושר לפני סעודת שבת הראשונה; אזכורים אשר חוזרים ומוזכרים בכל בתי השיר. הבית השני, מסכם, את קבלת שבת ותפילת ערבית, וסוקר את השולחן הערוך לקראת הסעודה הראשונה, ואת הנרות שהודלקו על ידי עקרת הבית בטרם שבת. הבית השלישי, מהלל ומשבח את השבת האהובה, ומאזכר את הלכות שבת: ללבוש בגדים נאים בשבת, ולסעוד שלוש סעודות, והמנהג לשיר בהם זמירות. הבית הרביעי, פותח בסופו של יום השבת, כאשר היא "יוצאת" ובאה שעת הפרדה ממנה בחשכה; ואז מתעוררים הגעגועים אל שובה, אשר ימשכו כל ששת ימי החול, עד חזרתה ביום שישי בין הערביים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קטע קול האזנה לשירי פנחס מינקובסקי, באתר זמרשת; ביוגרפיה באתר של הרב ג'פרי שיסלר (באנגלית); ערך בייברסקיה אנציקלופדיה, בויקיטקסט (ברוסית).
אלכס וייס

אלכס וייס (19 בינואר 1929 – 10 בספטמבר 2001) היה מעבד מוזיקלי ישראלי שפעל בתחום הזמר העברי והבידור הקל משנותיה הראשונות של ישראל עד תחילת שנות ה-80.

אשת חיל

אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה, החותם את ספר משלי. השיר כתוב כאקרוסטיכון אלפביתי ומתאר את האישה האידיאלית. פרשנויות שונות ניתנו לגבי מושא השיר, החל מאשה מסוימת לא־נודעת, דרך נשים שונות במקרא, עבור בדמות האישה האידיאלית וכלה בתורה או שבת המלכה.

החל מהמאה ה־16 נתקבל המנהג לשיר שיר זה בליל שבת לפני הסעודה ברוב תפוצות ישראל.

דיסקוגרפיה של עפרה חזה

עפרה חזה הייתה זמרת-יוצרת ומוזיקאית ישראלית, אשר הוציאה 16 אלבומי אולפן, 2 אלבומי הופעה, 18 אלבומי אוסף, 7 אלבומי וידאו, 2 אלבומי רמיקסים, 2 מיני-אלבומים ו-7 מארזי תקליטורים. חזה היא האמן הישראלי הנמכר ביותר בכל הזמנים, עם מכירות של למעלה מעשרות מיליוני עותקים מאלבומיה ושיריה. אלבומה השלושה עשר "Shaday", נמכר ביותר מכ-1.5 מיליון עותקים בסך הכול. להיטה "Im Nin'alu" נמכר בלמעלה מ-3 מיליון עותקים.בשנת 1983, יצגה חזה את ישראל באירוויזיון 1983 עם השיר "חי", שהגיע אל המקום ה-2, ואף נמכר בלמעלה מחצי מיליון עותקים. בשנת 1993, הייתה חזה למועמדת הישראלית הראשונה לפרס גראמי כ-"זמרת מוזיקת עולם", בזכות אלבומה המצליח Kirya, שצעד שבועות רבים במקום הראשון במצעד המכירות של המגזין בילבורד, ונחשבה לזמרת הייצוגית של ישראל בעולם. בין להיטיה נמצאים שירים רבים שהפכו לנכס צאן ברזל בזמר העברי: "תפילה", "מישהו הולך תמיד איתי", "אם ננעלו", "שיר הפרחה", "לאורך הים" וכדומה.

לאחר מותה של חזה ב-23 בפברואר 2000, יצאו שלל מארזי תקליטורים, אלבומי אוסף וכדומה, בהם האלבום "מנגינת הלב", שהפך לאחד מתוך עשרת האלבומים הישראלים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, כאשר נמכר בלמעלה מ-180 אלף עותקים בסך הכול. לאלבום יצא אלבום המשך בשם "מנגינת הלב 2", שזכה להצלחה גם כן.

חי (שיר)

חי הוא שיר של הזמרת עפרה חזה, שכתב המשורר והפזמונאי אהוד מנור והלחין אבי טולדנו. השיר הופיע באלבומה של הזמרת באותו השם, ייצג את ישראל באירוויזיון שנערך בשנת 1983 במינכן שבגרמניה והגיע למקום השני בתחרות.מכירותיו של השיר עולות על למעלה מחצי מיליון עותקים.

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

יעקב רוזנפלד (חזן)

יעקב רוזנפלד (נולד ב-1979) הוא חזן חרדי-ישראלי.

ירושלים של זהב

ירושלים של זהב הוא שיר על ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן. השיר היה אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר ונחשב לאחד השירים האהובים ביותר בקרב הציבור הישראלי והיהודי העולמי. השיר הוא גם אחד מהפזמונים הישראליים המפורסמים בעולם כולו, לצד "הללויה" ו"הבה נגילה".

לכה דודי

הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית. הפיוט חובר על ידי הפיטן המקובל הרב שלמה אלקבץ הלוי ונחשב לחלק החדש ביותר בסידור התפילה שמקובל על כל העדות. לפיוט חוברו לחנים רבים.

מלווה מלכה

מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנוהגים, על פי ההלכה, לאכול במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר. סעודה זו נקראת גם "סעודה רביעית" או "סעודת דוד המלך".

מרבית היהודים האורתודוקסים מקפידים כיום על מנהג זה.

מנגינת הלב 2

מנגינת הלב 2 הוא אלבום אוסף משולש בעל שני חלקים משירי עפרה חזה. אלבום אוסף זה הוא הרביעי של חזה, והוא יצא לאחר מותה ב-31 במרץ 2004, כאלבום אוסף הממשיך את חלקו הראשון בעל אותו השם, מנגינת הלב. האלבום מכיל את מיטב שיריה של חזה.האלבום יצא תחת חסותה של חברת התקליטים "הד ארצי", בדומה למנגינת הלב.

מעשה העז

מעשה העז הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון. זהו עיבוד למעשייה עממית, העוסקת בעז שמצאה מערה המאפשרת קפיצת הדרך מפולין לארץ ישראל.

חוקרת הספרות זיוה שמיר אפיינה את המעשייה: "סיפורו הקצר של עגנון 'מעשה העז' הוא סיפור ש'פני יאנוס' לו: מצד אחד לפנינו סיפור למבוגרים, שמסריו הפוליטיים דקים ומורכבים, ומצד שני, לפנינו אגדה לילדים שאינם מסוגלים להבין את הרעיונות המופשטים הטמונים בה."

סעודה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

פנחס מינקובסקי

פנחס מינקובסקי (1859–1924) היה חזן ומלחין יהודי יליד אוקראינה.

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

בהשראת הטקס הדתי התפתחו גם טקסים ואירועים שונים בשם זהה עם מאפיינים מסורתיים או חילוניים על ידי קבוצות יהודיות שונות, בערב שבת ובליל השבת (לדוגמה, טקס קבלת שבת בקיבוצים).

שיר הפרחה

שיר הפְרֵחָה (בכתיב המקורי: שיר הפריכה) הוא פזמון מתוך הפסקול של הסרט "שלאגר", בביצועה של הזמרת עפרה חזה, שיצא בשנת 1979 וביסס את מעמדה של חזה כזמרת מובילה בישראל. הפזמון נכלל גם באלבומה על אהבות שלנו.

בסרט כיכבו חזה עצמה ושלישיית הגשש החיוור. על הפסקול הופקדו צביקה פיק ואסי דיין. אחד הפזמונים שעיטרו את הפסקול היה "שיר הפרחה", מאת אסי דיין.

שירים ופזמונות לילדים

שִׁירִים וּפִזְמוֹנוֹת לִילָדִים הוא ספר שירים וסיפורים מאת חיים נחמן ביאליק ובאיוריו של נחום גוטמן. הספר יצא בשנת 1933 בהוצאת דביר לרגל חגיגות יובל השישים לביאליק, שצויינו במספר טקסים ביישוב היהודי. הספר זכה להוצאות מחודשות רבות במהלך השנים, בהן כחלק מהוצאת כל כתבי ביאליק בשנת 1957 ובשנת 2008, במהדורה חגיגית במלאת 75 שנה להופעתו של הספר, בה נוספה הקדמה של יעל דר המתייחסת למעמד הקנוני לו זכתה האסופה.

בספר מופיעים 79 סיפורים ושירים שכתב ביאליק בשנים 1897–1933 ובהם: "קַן צִפּוֹר", "הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשּׁוּעָל", "עֲצִיץ פְּרָחִים", "לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה", "נַדְנֵדָה" (נד-נד, נד-נד), "מַקְהֵלַת נוֹגְנִים" (יוסי בכינור) ו"אֶצְבְּעוֹנִי". ביאליק ערך את שיריו בספר בהתאם לגיל הקוראים ויכולתם האוריינית. 11 מהשירים שבספר היו חדשים ופורסמו בו לראשונה, ובחלק מהאחרים ערך ביאליק שינויים לרגל כינוסם בספר זה. רבים מהשירים נכתבו בחו"ל בהגייה אשכנזית, שהייתה נהוגה באותה עת.

בחלק מהטקסטים קיימת זיקה למעשיות עממיות ומקורות יהודיים, כדוגמת "שַׁבָּת הַמַּלְכָּה" ו"אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא", לצד הטבע המקבל האנשה ומשמש כחלק חשוב מעולמו בעֲצִיץ פְּרָחִים ו"בְּגִנַּת הַיָּרָק" (בערוגת הגינה, מסביב לחבית), וסיפורים ושירים ערכיים המשדרים חלוציות המתבטאת ב"שִׁיר הָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה".

מרבית השירים בספר הולחנו, 254 לחנים מקוריים, ו-12 לחנים שהיו קיימים והוצמדו להם, בדרך זו הם נכנסו לרפרטואר התרבות בתקופה מסוימת.

בשנת 1967 יצא תקליט שירי ילדים של ביאליק בעיבודי ג'אז של מוני אמריליו, אלברט פיאמנטה ובני נגרי בשם "ח.נ. ביאליק - שירים ופזמונות" ובו ביצעו את השירים יהורם גאון, אופירה גלוסקא, שולה חן וליאור ייני (התקליט יצא על גבי דיסק בשנת 2006 על ידי חברת אן אם סי).

שמואל רודנסקי

שמואל "מוּלה" רוֹדֶנְסקי (10 בדצמבר 1902 - 18 ביולי 1989) היה שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי בתקופת היישוב ובימי המדינה. רודנסקי התבלט בהיותו גדל גוף ובעל קול רועם, שהיטיב לשחק דמויות עממיות ומלאות חיים.

כמו כן היה ידוע בחיבתו הרבה לאוכל ולטיפה המרה.

תוספת שבת

בהלכה, תוספת שבת היא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת. באופן דומה לתוספת שבת, ישנן גם תוספת יום טוב ותוספת יום כיפור.

כיום נהוגה בארץ ישראל תוספת שבת בכניסת השבת בשיעור זמן של כ־20 דקות (בחיפה נהוגה תוספת 30 דקות ובירושלים ופתח תקווה נהוגה תוספת 40 דקות, זמנים אלו מכונים 'זמן הדלקת נרות'), ותוספת שבת בצאת השבת בשיעור של כ־10-15 דקות.

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפורתחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחיםהמתמידהכניסיני תחת כנפךעל השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקרשיר העבודה והמלאכהלמתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטל • שבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגניםקומי צאייש לי גןהקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שוםגילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף"התרנגולים והשועלשירים ופזמונות לילדיםאגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ןכיכר ביאליקמוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.