שבעת פלאי תבל של העולם העתיק

שבעת פלאי תבל של העולם העתיק (או שבעת פלאי תבל) הם מבנים בעלי חשיבות מיוחדת אשר הוקמו בעת העתיקה באזור הים התיכון. מבנים אלו הוזכרו ברשימות בכתבים הלניסטיים שונים, אשר שימשו כמעין קטלוג של ההישגים האנושיים והיו פופולריות בקרב מטיילים ונוסעים בעולם העתיק. לרשימת פלאי תבל היו גרסאות רבות, הבולטות בהן מיוחסות לאנטיפטר מצידון, פילו מביזנטיון, הרודוטוס וקלימכוס מקירניה.

מבין שבעת הפלאים של העולם העתיק רק אחד, הפירמידה הגדולה של גיזה, נותר יחסית ללא פגע עד היום.

רשימת שבעת פלאי תבל היוותה השראה לרשימות רבות נוספות לאורך ההיסטוריה, רובן מונות שבעה פלאים.

SevenWondersOfTheWorld
שבעת פלאי תבל של העולם העתיק (משמאל לימין): הפירמידה הגדולה של גיזה, הגנים התלויים בבבל, מקדש ארטמיס באפסוס, פסל זאוס באולימפיה, המאוזוליאום בהליקרנסוס, הקולוסוס מרודוס והמגדלור באלכסנדריה כפי שתוארו על ידי האמן ההולנדי בן המאה ה-16 מרטן ואן המסקרק.

רקע

הכיבוש היווני של חלקים נרחבים מהעולם הידוע במאה ה-4 לפנה"ס אפשר את גישתם של נוסעים הלניסטים לציוויליזציות של מצרים, פרס ובבל. יוונים רבים התרשמו רושם עז ממפעלי הבנייה המרהיבים בארצות אלו, ובכתבים שונים מהתקופה החלו להופיע רשימות המתארות אותם. בתחילה הוזכרה המילה היוונית ת'אה (θέα), שפירושה "מראה" או "מקום לראות". רשימות מאוחרות יותר השתמשו במילה ת'אומה (θαύμα) שפירושה "פלא", והביטוי נשמר עד היום. למעשה, רשימת פלאי תבל הייתה המקבילה העתיקה למדריך למטיילים.

לרשימת הפלאים היו גרסאות רבות, הידועה והקדומה ביותר שנשתמרה היא של המשורר היווני אנטיפטר מצידון (סביבות 140 לפנה"ס). אנטיפטר מונה שבעה אתרים, אך בעיקר מהלל את מקדש ארטמיס באפסוס:

הבטתי בחומות בבל הבלתי חדירות עליהן רצות מרכבות, ובזאוס על גדות האלפיוס, ראיתי את הגנים התלויים, ואת הקולוסוס של הליוס, ההרים מעשי ידי אדם של הפירמידות הנשגבות, והקבר העצום של מאוזולוס; אבל כשראיתי את הבית הקדוש של ארטמיס המגרד את העננים, האחרים הושמו בצל, כי השמש עצמה לא התבוננה בדבר השווה לו מלבד האולימפוס.

אנטיפטר, "אנטולוגיה יוונית" IX, 58

מקור נוסף מסביבות המאה ה-2 לפנה"ס, המזוהה כפילו מביזנטיון, חתום על חיבור קצר שכותרתו "שבע המראות של העולם". כתבי פילו לא נשתמרו בשלמותם, והם מונים שישה אתרים התואמים לרשימתו של אנטיפטר. מרשימות אחרות של ההיסטוריון הרודוטוס (485 לערך עד 420 לפנה"ס) ושל קאלימאכוס (סביב 300 לפנה"ס), אשר אוחסנו במוזיאון אלכסנדריה, נשתמרו מעט מאוד הפניות.

הקולוסוס מרודוס היה הפלא האחרון שבנייתו הושלמה, בשנת 280 לפנה"ס, והראשון שנחרב, ברעידת אדמה ב-226 לפנה"ס. בסך הכל, כל שבעת הפלאים היו קיימים יחדיו בעת ובעונה אחת לתקופה של פחות מ-60 שנה. בגרסתו הקדומה של אנטיפטר חומות בבל תפסו את מקומו של המגדלור, ובכתבים אחרים שקדמו לבניית הקולוסוס השלים שער עשתר את רשימת שבעת הפלאים.

היקף

נהוג לייחס את הגבלת הרשימות לשבעה אתרים למשמעות המיוחדת של המספר שבע, אשר סימל שלמות ושפע בתרבות היוונית העתיקה. מבחינה גאוגרפית הרשימה מכסה מונומנטים שהיו קיימים באזור הים התיכון והמזרח התיכון בלבד, אשר הרכיבו את העולם שהיה ידוע באותה תקופה ליוונים. אתרים אחרים שהיו קיימים מחוץ לאזורים אלה לא נשקלו כחלק מתאורים עכשוויים של פלאי תבל העתיקים.

המקורות המוקדמים שהגיעו מכותבים הלניסטים, השפיעו רבות על הרכב הרשימה. חמישה מתוך שבעת האתרים ברשימה הם למעשה הישגים יוונים בתחום הארכיטקטורה והאומנות, כשהיוצאים מן הכלל הם הפירמידה הגדולה של גיזה והגנים התלויים בבבל.

שבעת פלאי תבל של העולם העתיק

שם הפלא תמונה תאריך בניה נבנה על ידי מאפיינים בולטים תאריך חורבן סיבת החורבן מיקום מודרני
הגנים התלויים בבבל Hanging Gardens of Babylon סביב 600 לפנה"ס הבבלים גנים רב מפלסיים שהתנשאו לגובה של 22 מטר והושקו באמצעות מערכת מתוחכמת. נבנו על ידי המלך נבוכדנצר השני לכבוד אשתו אמיטיס ממדי. לאחר המאה הראשונה לפנה"ס רעידת אדמה אל הילה, עיראק
מקדש ארטמיס באפסוס Temple of Artemis סביב 550 לפנה"ס הלידאים, הפרסים והיוונים מוקדש לאלה היוונית ארטמיס, בנייתו נמשכה כ-120 שנים. 356 לפנה"ס על ידי הרוסטראטוס, 262 על ידי הגותים הצתה על ידי הרוסטראטוס, ביזה על ידי הגותים סמוך לסלצ'וק, טורקיה
פסל זאוס באולימפיה Statue of Zeus 466-456 לפנה"ס (מקדש) 435 לפנה"ס (פסל) היוונים פסל ענק עשוי שנהב וזהב, התנשא לגובה של כ-12 מטרים. המאה ה-5 שריפה אולימפיה, יוון
המאוזוליאום בהליקרנסוס Mausoleum of Halicarnassus 351 לפנה"ס הקארים, הפרסים והיוונים קבר מפואר שהתנשא לגובה של כ-45 מטר, מעוטר בפסלים מכל צדדיו. עד ל-1494 המבנה המקורי נהרס בשיטפון, המבנה המשוחזר נחרב ברעידת אדמה ופורק בידי הצלבנים. בודרום, טורקיה
הקולוסוס מרודוס
Rhodes0211.jpg
292-280 לפנה"ס היוונים פסל ענק של אל השמש הליוס, התנשא לגובה של כ-35 מטרים. 226 לפנה"ס רעידת אדמה רודוס, יוון
המגדלור באלכסנדריה Lighthouse - Thiersch סביב 280 לפנה"ס מצרים התלמיית התנשא לגובה של 130-115 מטר, נחשב לאחד מהמבנים הגבוהים בעולם במשך מאות רבות. 1303-1480 רעידת אדמה אלכסנדריה, מצרים
הפירמידה הגדולה של גיזה Kheops-Pyramid 2584-2561 לפנה"ס המצרים מאמינים כי נבנתה כקברו של המלך המצרי פרעה ח'ופו. עדיין קיים עדיין קיים הנקרופוליס בגיזה, מצרים
Middle East location map2

השפעה

שבעת הפלאים ברשימתו של אנטיפטר זכו לשבחים רבים בשל תכונותיהם הבולטות. הם היו המבנים הגבוהים או הגדולים מסוגם, והתאפיינו ברמת ביצוע ארכיטקטונית ואמנותית גבוהה ביותר. שיטות העבודה שיושמו בבניית שבעת הפלאים זכו לחיקויים רבים, בעולם היווני ומעבר לו.

ההשפעה היוונית על התרבות הרומאית, ותחיית הסגנון היווני-רומאי בתקופת הרנסאנס הציתה את דמיונם של אמנים ונוסעים אירופאים. ציורים ופסלים רבים שמתייחסים לשבעת הפלאים נוצרו, בזמן שהרפתקנים נהרו אל האתרים עצמם כדי לחוות אותם באופן אישי. אגדות ושמועות רבות היו נפוצות והאדירו עוד יותר את ההילה סביב שבעת פלאי תבל.

שבעת הפלאים גם השפיעו על דורות של היסטוריונים בתקופות שונות, אשר ניסו להרכיב רשימות פלאים בהיקפים שונים ונושאים רבים.

שרידים

מכל שבעת פלאי תבל, היחיד שנותר עומד על תילו כיום היא הפירמידה הגדולה של גיזה. קיומם של הגנים התלויים עדיין מוטל בספק וקיימות תאוריות רבות בנושא. מקורות ארכאולוגיים מאשרים את קיומם בעבר של חמשת הפלאים הנותרים. מקדש ארטמיס באפסוס ופסל זאוס באולימפיה נהרסו בשריפות, והמגדלור באלכסנדריה, הקולוסוס מרודוס והמאוזוליאום בהליקרנסוס נחרבו ברעידות אדמה.

שרידים של המאוזוליאום נמצאים במקום בו עמד, וחלק מהפסלים שקישטו את הקבר נמצאים במוזיאון הבריטי בלונדון. עמוד אחד מבין מאה עשרים ושבעה העמודים שעליהם עמד מקדש ארטמיס קיים עדיין באתר, ומפסל זאוס, הקולוסוס והמגדלור נותר זכר במטבעות שנטבעו באותה תקופה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

שבעת פלאי תבל
Kheops-Pyramid.jpg Hanging Gardens of Babylon.jpg Statue of Zeus.jpg Temple of Artemis.jpg המאוזוליאום בהליקרנסוס Rhodes0211.jpg Lighthouse - Thiersch.png
הפירמידה הגדולה של גיזה הגנים התלויים בבבל פסל זאוס באולימפיה מקדש ארטמיס המאוזוליאום בהליקרנסוס הקולוסוס מרודוס המגדלור באלכסנדריה
אליס

אֵליס (ביוונית: Ηλεία), או איליס, היא יחידה אזורית וחבל ארץ היסטורי של יוון. אליס שייכת למחוז מערב יוון, וממוקמת בצפון-מערב חצי אי פלופונסוס, בין אכאיה בצפון-מזרח, ארקאדיה במזרח, מסיניאה בדרום והים היוני במערב ובצפון. גבולותיה של אליס העתיקה אינם חופפים במלואם לגבולות של היחידה האזורית המודרנית: חלק משטחה המסורתי נמצא בתחום היחידות האזוריות של אכאיה וארקאדיה, וחלקים שנמצאים תחת שיפוט אליס המודרנית, היוו חלק מארקאדיה ההיסטורית.

שטחה הכולל של אליס המודרנית עומד על 2,618 קמ"ר, ונכון לשנת 2011, אוכלוסייתה מונה 159,300 נפשות, מה שהופך אותה ליחידה האזורית השנייה בגודל אוכלוסייתה בחצי האי פלופונסוס. העיר הגדולה ביותר באליס היא פירגוס, שמהווה את בירתה המנהלתית.

אליס העתיקה התגבשה כיחידה מדינית בסוף המאה ה-8 לפנה"ס, שמרכזה היה בצפון הארץ, סביב נהר הפניאוס, אבל היא הייתה מאוכלסת כבר המאה ה-11 לפנה"ס. אף על פי שאליס מעולם לא השתוותה בהשפעתה המדינית או בכוחה צבאי לשכנותיה החזקות יותר בחצי האי, כגון ספרטה, ארגוס, או הליגה האכאית, הייתה לה חשיבות ניכרת ביוון העתיקה, בשל מיקומה של אולימפיה בתחומיה: אולימפיה הייתה מתחם קדוש לכלל ההלנים, והמקום בו נערכו המשחקים האולימפיים העתיקים, אשר נוהלו על ידי האילאיים החל מסוף המאה ה-8 לפנה"ס.

המאה ה-5 וה-4 לפנה"ס היו תור הזהב של המשחקים האולימפיים ושל אולימפיה, ולתקופה זו מיוחסת בניית מקדש זאוס באולימפיה ובו פסל השנהב של זאוס אשר נחשב לאחד שבעת פלאי תבל של העולם העתיק.

הפירמידות במצרים

הפירמידות במצרים, שאחדות מהן נמנות עם המבנים הגדולים ביותר שנבנו בידי אדם, מהוות במשך אלפי שנות קיומן את אחד הסמלים המובהקים לתרבות מצרים העתיקה. הפירמידות נבנו על ידי המצרים הקדמונים בגדתו המערבית של נהר הנילוס - ארץ המתים לפי אמונתם, וזאת מפני שהיה זה המקום שבו נראה אל השמש שוקע בסופו של כל יום. את בתי המגורים שלהם בנו הקדמונים בגדתו המזרחית של הנהר, שם נראתה השמש מפציעה וזורחת בכל בוקר.

כיום ישנה הסכמה בקרב הארכאולוגים לגבי היות הפירמידות מבני קבורה ענקיים אשר עוצבו לפי תפיסות דתיות המבוססות על פולחן השמש והכוכבים. מרבית הפירמידות הנמצאות במצרים נבנו בתקופת הממלכה הקדומה ותקופת הממלכה התיכונה.

פלאי תבל (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

רשימת פלאי תבל

רשימות פלאי תבל הן רשימות שנערכו לאורך ההיסטוריה האנושית בניסיון לקטלג קבוצות של אתרים מרשימים ביותר או הישגים הנדסיים ייחודיים.

שבעת פלאי תבל של העולם העתיק היא הרשימה הידועה הראשונה של מבנים יוצאי דופן. הרשימה הייתה מבוססת על כתבים הלניים שונים וכללה שבעה מבנים אשר הוקמו בעת העתיקה ונחשבו להישגים אנושיים יוצאי דופן.

רשימת שבעת פלאי תבל הולידה מספר רב של גרסאות לאורך כל הדורות.

בין הגרסאות המוקדמות הידועות היו אלו של המשורר הרומאי מארטיאליס, ושל הבישוף גרגוריוס מטור. עם הזמן, ובהשפעת גורמים כמו פגעי הטבע, השחתה ועליית הנצרות, אתרים רומיים כמו הקולוסיאום החלו להופיע ברשימות. היסטוריונים מודרניים, אשר יצאו מנקודת הנחה שרשימת הפלאים העתיקים הייתה מוגבלת בהיקפה הגאוגרפי, יצרו גרסאות חדשות לרשימה, שכללו אתרים מעבר לעולם ההלניסטי.

כיום קיימות רשימות רבות שפורסמו על ידי ארגונים וכותבים שונים, בנושאים מגוונים - פלאי הטבע, הישגיים הנדסיים, מבנים חשובים בימי הביניים. כמו כן קיימות רשימות שמטרתן, מעבר למניית מקומות מעניינים בסגנון מדריך טיולים, היא להוות אוסף של אתרים הזקוקים לשימור והגנה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.