שביל ישראל

שביל ישראל הוא נתיב הליכה ארוך שנמשך לאורך כל מדינת ישראל. הוא מתחיל בבית אוסישקין שבקיבוץ דן בצפון ומסתיים בבית ספר שדה אילת, על חוף מפרץ אילת. אורכו היום, לאחר השינויים שבוצעו בו במהלך השנים, הוא כ-1,030 קילומטרים. שביל ישראל הוא גולת הכותרת ברשת סימון השבילים הארצית שיזמה ויצרה החברה להגנת הטבע, המסמנת וממפה את כל מסלולי הטיול בארץ, על ידי הוועדה לשבילי ישראל.

בינואר 2016 החלה חברת גוגל להציג גם את שביל ישראל כחלק משירות "StreetView"‏[1][2].

Israel National Trail Locator map
תוואי השביל
PikiWiki Israel 12132 Geography of Israel
סימון השביל על עץ

היסטוריה והווה

השביל נחנך בפסח, אפריל 1995, לאחר כ-16 שנות עבודה ודיונים על התוואי. הרעיון הועלה בראשית שנות השמונים על ידי אברהם תמיר, שהתרשם משביל האפלצ'ים בארצות הברית. את הרעיון העביר תמיר לאורי דביר שתכנן וביצע[3]. בתכנונו הושם דגש על מתן ייצוג לכל נופי ואזורי הארץ וכן על מעבר באתרים חשובים לכל הדתות. השביל מהווה מעין שלד לשאר שבילי הטיול בארץ שרבים מהם יוצאים ממנו. בשונה מסימון השבילים הנפוץ בארץ, פס צבעוני בין שני פסים לבנים, מסומן שביל ישראל באמצעות שלושה פסים מקבילים במדורג: לבן, כחול וכתום. הסימון הוא מדורג: כשהפס הלבן גבוה יותר, פירוש הדבר שכיוון ההליכה הוא צפונה; ואילו כשהפס הכתום גבוה יותר - המטייל עומד כשפניו לשביל ההולך דרומה (הלבן מייצג את החרמון המושלג, הכחול מייצג את ים התיכון, והכתום מייצג את המדבר[4]).

לכל אורכו, שביל ישראל נמצא בתחומי הקו הירוק. בשנת 2003 הוסט חלק מתוואי השביל באזור השרון משפלת ההר לכיוון הים. הסיבות העיקריות להסטה זו הן התפתחות כביש חוצה ישראל (כביש מספר 6) שדרס קטעים מהשביל, הימנעות מסיכון ההולכים לאורך קו התפר והרצון להוסיף נופי ערים וחוף ים. שינויים מהותיים נוספים נעשו בשביל באזור הנגב, משום שהתוואי הקודם כלל קטעים ארוכים לאורך כביש 40 לשם הימנעות מכניסה לשטחי האש הרבים משני עבריו.

שביל ישראל נבחר כאחד מ-20 מסלולי ההליכה הטובים ביותר על ידי נשיונל ג'אוגרפיק, ותואר על ידי צוות השופטים כמשלב טבע, היסטוריה, מורשת ותרבות עם "נופים תנ"כיים בקנה מידה גדול וכן [נופים] מחיי היום-יום של הישראלים המודרניים"[5].

תוספות וחלופות לשביל ישראל

שביל ישראל לא עובר ברמת הגולן, ירושלים וביהודה ושומרון. לפיכך:

עוד נחנך בשנה זו החלק הראשון של "שביל ישראל האלטרנטיבי" (או "הישיר"), אשר מתפצל משביל ישראל ליד בית שאן, ממשיך לאורך הבקעה והשומרון, עובר דרך ירושלים וצפוי להתחבר לשביל ישראל באזור ערד. שביל זה לא סומן על ידי גוף רשמי לסימון שבילים, והוא מסומן בצבעים תכלת לבן ירוק[6][7].

  • בעקבות השריפה בכרמל שהתרחשה בדצמבר 2010 ופגעה בקטע השביל העובר בכרמל הוועדה לשבילי ישראל הציעה תוואי חלופי העובר דרך נחל אורן[8].

תוואי השביל המקורי דרך הר שוקף שוקם לאחר השריפה.

  • ב-2019 נוסף מקטע בן כ-50 ק"מ המשיק לים המלח, ועובר במצדה ובעין בוקק[10].

מסלול שביל ישראל (מצפון לדרום)

F1010022
מנופי שביל ישראל - מים שוצפים בנחל קדש
שילוט שביל ישראל
שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון
F1050025
מנופי שביל ישראל - לילה בנחל רחם

הגליל העליון

דן, תל דן, נחל שניר, מעיין ברוך, כפר יובל, כפר גלעדי, תל חי, רכס רמים, נחל קדש, מצודת כ"ח, נבי יושע, רמות נפתלי, קרן נפתלי, בקעת יחמור, נחל דישון, נחל צבעון, חרבת חממה, הר מירון, חורבת ב"ק, עין זבד, מירון, נחל מירון, גן לאומי נחל עמוד, עין יקים, בריכות שכווי.

הגליל התחתון

חוקוק, הר ארבל, מגדל, ואדי אל-חמאם, כפר חיטים, מצפה טבריה, יער שווייץ, כנרת (מושבה), כנרת, ביצת כנרת, אתר ירדנית, דגניה א', ביתניה תחתית, נחל יבנאל, מעלה אלות, כפר קיש, שבלי, הר תבור, יער בית קשת הר דבורה, הר יונה, נצרת עילית, משהד, הושעיה, אלון הגליל, ציפורי, כעביה, נחל ציפורי (טחנות עליל וטחנת הנזירים), נופית, כפר חסידים.

רכס הכרמל

יגור, נחל נחש, עספיא, רום הכרמל, נחל חיק, נחל אורן, בקעת אלון, הר שוקף, חורבת רקית מערת אצבע, עין הוד, נחל מערות, מצפה עופר, כרם מהר"ל, גבעות טלימון, מאיר שפיה, הר חורשן, רמת הנדיב, תל צור, עין צור, חרבת עקב, שמורת חוטם הכרמל, צוקי חוטם וחוטם הכרמל.

השרון

בית חנניה, אמת המים לקיסריה, ג'סר א-זרקא, קיסריה, שדות ים, נחל חדרה ופארק נחל חדרה, גבעת אולגה, חדרה, יער חדרה, נחל אלכסנדר, ח'ירבת סמארה, בית ינאי, נתניה, מכון וינגייט, געש, אפולוניה, הרצליה, ת"א, נחל ירקון, תל אפק, גבעת השלושה, קיבוץ עינת, כפר סירקין, נחשונים, אלעד, מאוזוליאום מזור, יער קולה, פארק יער שוהם.

פרוזדור ירושלים

חרבת נבלט, בית נחמיה, תל חדיד, יער בן שמן, גמזו, עמק איילון, שעלבים, לטרון, מנזר השתקנים, מבצר לטרון, דרך בורמה, דרך המשלטים, עין לימון, צובה, סטף, עין חנדק, אבן ספיר, חרבת סעדים, עין קובי, צור הדסה, מטע, חורבת חנות, דרך הקיסר, נתיב הל"ה.

השפלה

פארק בריטניה, תל עזקה, שריגים, מצפה משואה, חרבת צורה, תל גודד, בית גוברין, תל לכיש, לכיש, אחוזם, נחל שקמה, תל קשת, נחל סד, תל נג'ילה, הגשר הטורקי, שמורת פורה, תל מלחה, דביר, יער להב, להב, סנסנה, מיתר, יער יתיר, הר חירן, חירבת חירן, נח"ל יתיר, חרבת יתיר, עמשא, הר עמשא, חרבת דרגות, דריג'את, תל ערד, ערד.

מדבר יהודה והנגב

מצדה, ים המלח, נחל רום, נחל זוהר, נחל פרצים, מישור עמיעז, מעלה צורים, נחל פרס, נחל צפית, מעלה חצרה, המכתש הקטן, מעלה עלי, מצד צפיר, מעלה ימין, נחל חתירה, מעלה הפלמח, עין ירקעם, הסנפיר הגדול, הר כרבולת, נחל עפרן, גבעת מדור, בקעת צין, נחל תלול, נחל צין, שדה בוקר, מעלה צין, חוד עקב, עין עקב, עין זיק, נחל חווה, הר הסדקים, מצד מחמל, מצפה רמון, נחל רמון, שן רמון, קיר האמוניטים, מפער גוונים, הר סהרונים, פרסת נקרות, כרבולת חררים, נחל גלד, הר יהב.

הערבה

הקלדרה של נחל כרכשת, ספיר, דרך המעיינות, מואה, צופר, נחל ברק ונחל ורדית, שיטים, נאות סמדר, בקעת עובדה וחולות כסוי, שחרות.

הרי אילת

מעלה זוגן, באר מילחן, צוקי תמנע, מעלה מלחן, פארק תמנע, הר תמנע, הרי חכליל, באר אורה, נחל רחם, גבי רחם, מעלה עמרם, קניון שחורת, הר שחורת, חורבת בודדה, עין נטפים, הר יואש, נחל גשרון, מעלה גשרון, הר רחבעם, הר צפחות, ובית ספר שדה אילת. השביל נגמר מול חוף אלמוג.

הצועדים בשביל ישראל

Israel National TrailDSCN4628
ליד מודיעין
Israel National Trail part 1DSCN4249
חציית תעלת הנוחיילה באצבע הגליל

על פי הערכות שנעשו במשך הזמן, צועדים בכל שנה כמה מאות מטיילים את כל 1,000 הקילומטרים ברציפות. צעידה רצופה כזו דורשת 30 עד 60 יום, תלוי בקצב ההליכה של הצועד. חלק מההולכים העושים זאת בסוף החורף נעים בדרך כלל מדרום לצפון ואילו אחרים עושים זאת בסוף הקיץ מצפון לדרום.

השביל מיועד להולכי רגל, אך על רקע התפתחות התחום ושדרוג מתאים של המפות, החלו מטיילים רבים לעבור קטעים מהשביל באופניים וברכב שטח. כמו כן כמה מוסדות חינוך צועדים את השביל.

קבוצות מטיילים מתארגנות לכיסוי השביל בקטעים מצטברים. הקבוצות נפגשות אחת לחודש ומשלבות הליכה וסעודות משותפות. הליכה בקבוצה מאפשרת את השארת המכוניות בסוף המסלול ועקב כך, הליכה בקטעים ארוכים יותר.

יש הצועדים את השביל בקטעים - השביל נפרס למקטעים, כאשר כל מקטע נצעד בנפרד, למשל ביום אחד של הליכה. מיטיבי לכת במיוחד כנראה יכולים לסיים את ההליכה בכ־46 ימים, ומיטיבי לכת בכ־62-65 ימים. ישנן מספר חלוקות של השביל למקטעים. למשל באתר שביל ישראל של "טיולי" (אתר האינטרנט של "למטייל", ראה קישור למטה) החלוקה היא ל-46 מקטעים (שיכולים להתאים ל-46 ימי הליכה), ואילו באתר שביל ישראל של "ארץ הצבי" החלוקה היא ל-62 מקטעים אשר שלשה מהם הם קשים במיוחד ובדרך כלל מומלץ לפצלם, כך שבסך הכל ישנם 65 מקטעים של הליכה יומית, שחלקם קלים ויכולים להתאים גם לטיולי משפחות. ניתן גם ללכת על פי אתר Shvil Net אשר במפותיו החלוקה היא ל-51 מקטעים של הליכה יומית. אתרים נוספים המציעים חלוקה של השביל למקטעים כוללים את אתר "מפה", ואתר Shvilist המחלקים את השביל ל-44 מקטעים שאינם מותאמים להליכה על-פי ימי הליכה (למשל, ביניהם ישנו קטע של 83 ק"מ).

ישנן קבוצות הצועדות בשביל ישראל למען מטרה חברתית או סביבתית. לדוגמה: בשנת 2004 התפרסם סיפורו של ניר צורן, חולה במחלת ALS (ניוון שרירים), שיצא למסע לאורך קטעים מן השביל למען העלאת המודעות למחלה.

בכלי התקשורת התפרסם מסעם של חברי קבוצת אב"י ("אפשר ביחד"), בראשותם של יוסי ורעיה אפנר, שבנם, אבי אפנר, נהרג באסון המסוקים, בשיתוף עם ארגון צו פיוס, המדרשה באורנים וארגונים נוספים. אלה, עורכים מדי שנה מסע בשביל ישראל לזכר חללי אסון המסוקים וחללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור. לאורך המסע משולבים קטעי מורשת וקטעי זיכרון, ורבים מצטרפים למסע השלם או למקטעים שונים.

הצועד הידוע הראשון של השביל, טרם חניכתו הרשמית, היה יריב יערי שיצא ב־5 באפריל 1994 והשלים את המסלול המקוצר בזמנו תוך 21 יום. הקבוצה הראשונה שצעדה את השביל רשמית לכל אורכו הורכבה מ-6 נערים מקיבוץ בארי ומחנכם דני גספר (שמאז עבר את השביל עוד 7 פעמים עם קבוצות שונות), אשר צעדו בקיץ 1994 במשך 20 יום כהכנה לקראת גיוסם לצה"ל. קרלוס גולדברג, רץ מרתון בן 53 מרמות נפתלי, סיים ב־5 באוקטובר 2007 את שביל ישראל לאחר 12 יום, 13 שעות ו־37 דקות ובכך הפך לאדם שסיים את השביל בפרק הזמן הקצר ביותר.

מלאכי השביל

תופעה ייחודית שמתפתחת עם עליית הפופולריות של השביל, היא של "מלאכי השביל". כינוי זה מתייחס לאנשים לאורך השביל המציעים להולכים בו סיוע כגון הטמנות מים במדבר, אירוח לקפה, רשות להשתמש בחצר להקמת אוהל, אספקת מקום לינה עם מיטות ומקלחת וכדומה. מרבית ה"מלאכים" אינם דורשים תמורה בעבור השירות אותו הם מספקים, או גובים תשלום סמלי. קיימות רשימות של "מלאכי שביל", בהן מצטיידים לעיתים המטיילים בשביל לקראת יציאתם. פעמים רבות מטיילים מחליפים ביניהם מידע על "מלאכים" (בייחוד כשמטיילים ההולכים בכיוונים מנוגדים נפגשים).

הוועדה לשבילי ישראל

Israel National Trail part 1DSCN4241
שלט הדרכה מקורה לצד השביל, הניצב, בדרך כלל, בנקודות גישה אליו
Svil335
סימון שביל ישראל ושבילי הליכה נוספים בנחל נקרות
Shvil israel ezori
סימון שביל ישראל בתוספת השביל האזורי (עיגול סגול). הסימון בצורה המדורגת נועד ללמד מה כיוון הצעידה: כשהצבע הכתום, צבע הנגב, בולט - סימן שפני הצועד לכיוון הנגב. כשהצבע הלבן, צבע החרמון, בולט - סימן שפני הצועד לכיוון החרמון

עד ליולי 2011, יו"ר הוועדה לשבילי ישראל היה אורי דביר. מנהל הוועדה הוא מוטי בן שטרית. בוועדה מיוצגים גופים רבים בהם החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, משרד החינוך התרבות והספורט, אגודת אכסניות הנוער, משרד התרבות והמרכז למיפוי ישראל. סימון השבילים נעשה בידי עובדי הוועדה לשבילי ישראל. כמו כן, הוועדה יוצרת מפות סימון שבילים מעודכנות, ומוכרת אותן לציבור המטיילים וחובבי הטבע.

סימון השביל

סימון השביל מורכב משלושה פסים אנכיים - לבן מימין, כחול באמצע וכתום משמאל. כשהפס הלבן מדורג גבוה מהאחרים, פירושו שהמטייל עומד ופניו לכיוון השביל ההולך לצפון (לבן - לכיוון השלג). כשהפס הכתום מדורג גבוה מהאחרים, המטייל עומד ופניו לכיוון ההפוך - לדרום (כתום - צבע הנגב והמדבר). סימון שביל ישראל עשוי להופיע לצד סימון שבילים רגיל (אדום, כחול, שחור או ירוק). לעיתים שביל ישראל חופף גם עם שבילים נושאיים אחרים, ובמקרה זה מתלווה לסימון שביל ישראל נקודה סגולה או כתומה.

שביל ישראל לאופניים

שביל ישראל עביר רק בחלקו לרכיבת אופניים, ואחרי שמטיילים אלתרו לעצמם נתיב, החלה הוועדה לתכנן את שביל ישראל לאופניים בשנת 2006. המקטע הראשון נפתח ב-2011 מאילת לשחרות, והוא באורך 85 ק"מ. אורך השביל הכולל הוא כ-1200 ק"מ, ובניגוד לשביל הצועדים הוא מתחיל בגולן, עובר דרך הירדן ההררי, השרון המזרחי וירושלים.

ספריית השביל

ספריית השביל הוא מיזם קריאה של רשות הטבע והגנים, המרכז האקדמי שלם ו'נפגשים בשביל ישראל' שפועל החל מאוגוסט 2015. המיזם נועד להעשיר את חווית ההליכה ולתרום ערך מוסף למטיילים.

הספרים מאוחסנים בארגזים הצבועים בצבעי סימון השביל, מפוזרים ב-16 נקודות לאורכו. והמטיילים נוטלים ומחזירים ספרים מהארגזים השונים לאורך התקדמותם בשביל.

הדרכון הסמלי של שביל ישראל

כחלק מהמגמה להוסיף מימד רשמי לטיול לאורכו של השביל, הוחלט בחברה להגנת הטבע בראשית שנת 2010, להנפיק מעין דרכון אותו ירכשו המטיילים ויחתימו אותו במספר נקודות לאורכו של השביל' בדומה לדרכון של דרך סנטיאגו.[דרושה הבהרה]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הדס רגב ירקוני, כולם בשביל אחד - 40 מסלולים נבחרים בשביל ישראל הוצאת כנרת והחברה להגנת הטבע 2014
  • יעקב סער, יגיל הנקין, שביל ישראל, הוצאת אשכול, 2018. דאנאקוד 357–1584
  • שבילים ארוכים בישראל - המפות. הוצאת אשכול, 2011. דאנאקוד 800–32016
  • צבי גילת, שביל ישראל, מפה, 2005. דאנאקוד: 396-329
  • יהודית גלבלום-פקס - קום והתהלך בארץ - מסע רגלי לאורך שביל ישראל. הוצאת קא"מ ת.ד. 10382 ירושלים 91103
  • יעקב בוצ'ן, אלבום שביל ישראל, ציורים מהדרך ויומן מסע אותנטי, הוצאת כרטא, 1998
  • איל חלפון, מסע חיפושים - עם חברים, באמצע החיים, לאורך שביל ישראל, הוצאת אחוזת בית, 2008
  • שמעון לב, סדרת כתבות על כל שביל ישראל שהתפרסמו "במסע ישראלי" - מסע אחר 2005 - 2009
  • עפר גביש, דובי טל, מולי הרמתי, בשביל השירים: מסע זמר וצילום אוויר לאורך שביל ישראל, הוצאת אלבטרוס, 2016
  • תמר הרמן, שביל ישראל: דרכה של הישראליות החדשה־ישנה, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה והוצאת פרדס, 2019[11].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שביל ישראל, באתר Google StretView
  2. ^ צפריר רינתלטייל בלי לצאת מהבית: שביל ישראל עלה לרשת, באתר הארץ, 24 בינואר 2016
    יאיר קראוס, על המפה: מהיום – שביל ישראל בגוגל סטריט ויו, באתר nrg‏, 24 בינואר 2016
  3. ^ סרטונים זיו ריינשטיין‏, האיש שלימד אותנו לטייל והמציא את שביל ישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בספטמבר 2015
  4. ^ אסתי סגל, השביל ישראל על עמקיך וספריך, 2009
  5. ^ Udasin, Sharon (13 באוגוסט 2012). "'National Geographic’ calls Israel Trail ‘epic’". The Jerusalem Post. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2012.
  6. ^ חזקי עזרא, תוואי אלטרנטיבי לשביל ישראל, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2009
  7. ^ מטיילים בשביל ישראל הישיר ביש"ע, באתר "יש"ע - העמותה לפיתוח היישוב היהודי ביהודה שומרון ועזה"
  8. ^ עדכון שביל ישראל בשטח הכרמל, אתר החברה להגנת הטבע
  9. ^ צפריר רינת"שביל ישראל המזרחי": היוזמה החדשה להבאת המטיילים אל מעבר לקו הירוק, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
  10. ^ זיו ריינשטיין‏, מהחודש הבא: שביל ישראל סומן ויעבור במצדה וים המלח, באתר וואלה! NEWS‏, 10 בספטמבר 2019
  11. ^ בועז יזרעאלי"שביל ישראל": המיתוג המוצלח הפך אותו למוסד של צליינות חילונית, באתר הארץ, 9 באפריל 2019
דן (קיבוץ)

דָּן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, השייך למועצה אזורית הגליל העליון וממוקם באזור אצבע הגליל.

שמו של הקיבוץ הוא כשם העיר הקדומה דן, הנזכרת בספר בראשית ובספר שופטים ומזוהה בתל דן הנמצא סמוך לקיבוץ.

דרך בורמה (ישראל)

דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.

דרך בורמה נסללה כדרך עפר במהלך מלחמת העצמאות מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא. נקראה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.

דרך בורמה התחילה ממזרח לכפר דיר מוחיסין (היום מושב בקוע), שעל כביש מסמיה - לטרון (היום כביש 3) עברה סמוך לכפרים בית ג'יז ובית סוסין (היו ממוקמים צפונית לקיבוץ הראל). הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח לבית סוסין ואחר כך ירדה וחצתה את כביש הר-טוב - שער הגיא (היום כביש 38 מצומת שמשון לשער הגיא). שם עלתה לבית מחסיר (היום בית מאיר) ושמורת המסרק. משם המשיכה לסאריס (היום שורש ושואבה) שם התחברה לכביש לירושלים. יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם "דרך 7" או "כביש 7" (ראו תמונה) וזאת על שם חטיבה 7 שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך.

המכתש הגדול

מכתש ירוחם (לשעבר המכתש הגדול או בשמו המדויק: מכתש חֲתִירָה) הוא מכתש אירוזי הנמצא בהר הנגב והוא אחד ממספר מכתשים דומים באזור שנוצרו באורח דומה. צורתו אליפטית, והוא השני בגודלו במכתשי הנגב. ממוקם בקמר חתירה ומכאן שמו הנוסף.

אורכו של המכתש 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המרבי הוא 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא נחל חתירה. גבולות המכתש הם רכס הרי חתירה במערב ורכס הר כרבולת במזרח ובדרום בו עובר שביל ישראל. מצפון מערב למכתש הגדול נמצא הר אבנון, המתנשא לגובה של 656 מטרים, ממנו קיימת תצפית יפה על המכתש. במרכז המכתש מתנשאים הרי מטמור, המגיעים לשיא גובה של 494 מטרים.

במכתש הגדול אזור חולות צבעוניים, שם נחשפו שכבות של אבן חול בצבעים שונים, המתפוררת במגע ומגלות מגוון צבעים רב. אזור החולות הצבעוניים מהווה אטרקציה תיירותית. בנוסף, נמצא במכתש מחשוף עשיר במאובנים, ביניהם שרידי אלמוגים, אמוניטים, חבצלות ים וקיפודי ים. מחשוף זה מהווה אתר טבע מוגן.

הר ארבל

הארבל הוא מצוּק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.

הר חירן

הר חירן הוא הר הממוקם בין צפון הנגב לבין הר חברון, ונמצא בין יער מיתר ליער יתיר. גובה ההר הוא 587 מטר מעל פני הים. האזור מוכרז כשמורת טבע, גודל השמורה 2,641 דונם. שביל ישראל עובר בשמורה.

משלוחת הר חירן נשקפת תצפית יפה להרי יתיר, ואזור חבל יתיר והיישובים חורה, מיתר, לקיה, טנא עומרים ושמעה. למרגלות הר חירן זורם נחל אשתמוע.

הר חירן נמצא באזור ספר מדברי, ממוצע הגשמים נע בו בין 250-300 מ"מ.

בפסגות הרכס פורחים הקדד הנאה ושום אשרסון - שני צמחים נדירים יחסית.

המפנים הצפוניים מתאפיינים בבתת-ספר עשירה של סירה קוצנית, בקו הרכס מוצאים את חברת לענת המדבר, חורשף קטן קרקפת ודרדר מצרי. במפנים הדרומיים של ההר פורח האירוס השחום. האזור מתאפיין פריחה עונתית רבה הכוללת את פרחי נורית אסיה, צבעוני ההרים, עכנאי יהודה ועוד.

בשמורה נכללים גם מספר אתרי עתיקות - חורבת סירה וחורבת חירן.

בעלי החיים בשמורה הם: תן זהוב, שועל מצוי, דרבן מצוי, צבי ארצישראלי, צבוע מפוספס ועוד.

הר יונה

הר יונה הוא הר בגליל התחתון. גובהו 573 מטרים מעל פני הים, והוא ההר הגבוה ביותר ברכס הרי נצרת.

הר מירון

הַר מֵירוֹן (ערבית: جبل الجرمق, ג'בל אל-ג'רמק) הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן. הוא שוכן בסמוך לערים צפת ומעלות תרשיחא ופסגתו מתנשאת לגובה של 1,204 מטר מעל פני הים, והיא הגבוהה ביותר ברכס הרי מירון שבגליל העליון. בעבר התנשא ההר לגובה של 1,208 מטר מעל פני הים, אך צה"ל שיטח את פסגת ההר לצורך הקמת בסיס צבאי והנמיכה במעט.

הר מירון הוא אחד האזורים הגשומים ביותר בארץ, בממוצע יורדים בו כ-900 מילימטר גשם בשנה. במרבית החורפים יורד בהר מירון שלג ולרוב הוא נערם. ההר מכוסה בחורש ים תיכוני שכולל עצי אלון רבים.

הר עמשא

הר עמשא הוא הר בהרי חברון, מדרום ליישוב הר עמשא ו-13 ק"מ צפונית לערד. גובה ההר 859 מטר מעל פני הים ומפסגתו ניתן להשקיף על שטח דרום מדבר יהודה ועל בקעת ערד, צפון הר הנגב ומצפון, על הרי חברון.

ההר נמצא בתחום השיפוט של מועצה אזורית תמר, וסביבו שמורת טבע מוכרזת, "שמורת הר עמשא". ההר קיבל את שמו בעת החדשה על שם עמשא בן יתר שהיה שר צבא של דוד המלך.

חורבת סעדים

חורבת סעדים הוא שמם של שרידי חווה ביזנטית, בית בד ומסגד קדום שהוקם על הריסות המבנים הביזנטיים.

האתר נמצא ממערב לירושלים ומצפון ליד קנדי. חורבת סעדים יושבת על רכס שמפריד בין נחל שורק ונחל רפאים.

שמה של החורבה נגזר משמה הערבי - אלחִ'רְבֶה א-צַעִידָה ("החורבה הגבוהה"), על שם העצים העתיקים והגבוהים שבה, וכן ח'ירבת סעידה (המאושרת), מאחר ששיח' אחמד שלו מוקדש המסגד, היה ידוע כמרפא עקרות.

ממבנה המסגד נותרו שני קירות בגובה שני מטרים, אחד מהם נושא קשת שלמה.

החורבה נמצאת באזור חורש ים תיכוני. במקום כמה מן העצים העתיקים בארץ ישראל, עצים המגיעים לממדים עצומים, זאת עקב האמונה בעצים קדושים - אמונה לפיה במקום בו נמצא מסגד או קבר שייח אין לכרות את העצים עקב קדושת המקום. איסור זה מאפשר לעצים לצמוח פרא באין מפריע. באתר זה בולט עץ חרוב עתיק רחב ומרשים.

יגור

יָגוּר הוא קיבוץ למרגלותיו המזרחיים של הר הכרמל, כתשעה קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה, ונמצא בפתחו של נחל יגור. זהו אחד מהקיבוצים הגדולים ביותר בישראל. היה שייך לקיבוץ המאוחד ולאחר איחוד התנועות הקיבוציות שייך לתנועה הקיבוצית. שמו של הקיבוץ ניתן בהשפעת שמו של הכפר הערבי יאג'ור שהתקיים עד 1948, כ-3 קילומטרים צפונית מערבית ליגור.

כפר גלעדי

כְּפַר גִּלְעָדִי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ מורכב מאיחוד שנעשה בשנות ה-20 וה-30 בין כפר גלעדי, תל חי וקיבוץ טבריה. מדרום לקיבוץ שוכנת כיום מכללת תל חי.

מכתש רמון

מכתש רמון הוא המכתש האירוזי הגדול בעולם. הוא מצוי בישראל ומהווה אחד מחמשת המכתשים שבנגב. ואחד מחמישים "שמורות אור בינלאומית" בעולם, נופו של מכתש רמון הוא ייחודי. על קצה המכתש מצויה העיירה מצפה רמון.

אורכו של המכתש כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטר. במזרח, מחולק המכתש על ידי הר ארדון לשתי בקעות: בקעת ארדון ובקעת מחמל. רוב שטחו של המכתש מנוקז על ידי נחל רמון, שנקרא בערבית "ואדי א-רוּמאן", ייתכן משום שרומאים עברו באזור זה, בדרך הבשמים.

נחל דישון

נַחַל דִּישוֹן (בעבר ואדי חינדאג') הוא הגדול שבנחלי הגליל העליון המזרחי. ראשיתו במורדות המזרחיים של הר מירון, אורכו כ־26 ק"מ, ובסיומו הוא נשפך לנהר הירדן (בעבר לאגם החולה), מצפון לגשר הפקק.

שטח הניקוז של הנחל משתרע על 96 קמ"ר, והוא כולל את השטח התחום בין המורדות המזרחיים של הרי מירון - סאסא - דובב במערב, אזור גוש חלב - דלתון - עמוקה מדרום, ויראון - אביבים - דישון מצפון. שטח הניקוז של הנחל תחום מדרום על ידי נחל מחניים ונחל ראש פינה, ומצפון על ידי נחל גרשום.

בנחל ובסביבותיו נובעים מספר מעיינות, העיקריים שבהם הם עין דישון ועין אביב.

בתקופות קדומות ניצלו תושבי האזור את מימי הנחל לשם הפעלת טחנת קמח. עד 1948 היה הנחל נחל איתן אך כיום הוא נחל אכזב, ומימי מעיינותיו נשאבים לטובת מפעל 'עין אביב' של חברת מקורות, לטובת צורכי האוכלוסייה והחקלאות באזור. בנחל תופעות גיאולגיות שונות ובאביב ובחורף זרימת המים בו מרשימה. בעקבות פיגוע אוטובוס ילדי אביבים נסלל כביש עוקף לכביש הצפון בין דובב לאביבים, המתבסס בחלקו על תוואי נחל דישון ונחל יראון, יובל של נחל דישון.

חלקים מהנחל הם שמורת טבע (שמורת נחל דישון ושמורת יער ברעם), וחלקים אחרים משמשים למרעה. חלק משטח הניקוז של הנחל (נחל קציון ונחל מרות) הוא שטח אש, שגבולותיו מגיעים עד לאפיק הנחל בחלקו התחתון.

החל מ-15 במרץ 2013 החל שחרור מי ששת המעיינות המזינים את נחל דישון ובראשם עין אביב באמצעות קידוחי עומק, במטרה להפוך את הנחל לנחל איתן בשנית. במקביל מתבצע טיהור של מי קולחין ושימושם בחקלאות במקום הזרמתם לנחל. בנוסף נאסרה כניסת כלי רכב (כמו טרקטורונים) לחלקו התיכון של הנחל כדי למנוע את סימני הגלגלים שלהם (קוליסים) בשטח. המטרה היא גם למנוע פגיעה בבעלי החיים (בעיקר דו-חיים) השוכנים בנחל.אל הנחל נשפכים שלושה יובלים מרכזיים:

נחל אביב

נחל גוש חלב

נחל צבעוןהחל משנת 1998 מתקיימת בנחל מדי שנה "צעדת האביב" לזכר נופלי מושב דישון הסמוך לנחל.

נחל עמוד

נַחַל עַמּוּד הוא נחל באזור הגליל העליון הנשפך אל הכנרת. זהו הגבוה שבנחלי הארץ המושכים מים כל ימות השנה.

נחל שניר

נַחַל שְׂנִיר (ידוע גם בשם חצבני או חצבאני כשמו הערבי שהוא نهر الحاصباني - נַהְר אל-חאצבאני) הוא אחד ממקורות הירדן, והארוך מביניהם. רובו של הנחל נמצא בתחומי לבנון, ורק חלקו התחתון, מאזור הכפר ע'ג'ר ועד לנקודת חיבורו עם נחל דן ונחל חרמון ליד קיבוץ שדה נחמיה באצבע הגליל, נמצא בתחום מדינת ישראל. בנקודת המפגש עם הנחלים האחרים הם יוצרים את נהר הירדן. חלק מהנחל בסמוך למעיין ברוך הוא שמורת טבע. הוא אחד הנחלים הארוכים במדינת ישראל.

עין הוד

עֵין הוֹד הוא כפר אמנים הרשום כאגודה שיתופית להתיישבות, ושוכן בדרום הכרמל.

פארק הירקון

פארק הירקון, ובשמו הרשמי גני יהושע, הוא פארק רחב ידיים המשתרע לאורך נחל הירקון בצפון תל אביב. שטח הפארק כ-3,500 דונם, משכונת הדר יוסף ועד שפך הירקון לים התיכון. הפארק קרוי על שמו של יהושע רבינוביץ, ראש עיריית תל אביב בשנים 1969–1974, ומאוחר יותר, שר האוצר בממשלת ישראל. בתחזוקת הפארק ובפיתוחו עוסקת "חברת גני יהושע - פארק הירקון".

שמורת חוטם הכרמל

שְׁמוּרַת חֹטֶם הַכַּרְמֶל היא שמורת טבע השוכנת בדרום-מערב הכרמל, ממערב לרמת הנדיב. השמורה אשר הוכרזה ביום 24 באוגוסט 2003, משתרעת על פני שטח של 486 דונם, למרגלות "מצוקי חוטם", בין מחצבת בנימינה בדרום וקיבוץ מעיין צבי. תא שטח נוסף המכסה 435 דונם בראש המצוק אושר בשנת 1982 אך לא הוכרז כשמורה. אורכה של השמורה כשלושה קילומטרים מצפון לדרום, וגובהה נע בין 15 מטרים מעל פני הים ועד 140 מטרים בשיאה של רמת הנדיב.

עם מיני החי בשמורה נמנים שפני סלע, שועלים, דרבנים, גיריות וכן מספר מיני עופות דורסים. הצומח מורכב מיער פארק של עצי חרוב מצוי ואלת המסטיק, שיזף השיח ומינים שונים של גאופיטים.

האתר המוכר ביותר בשטח השמורה הוא מערת כבארה, ושביל ישראל עובר דרך חלקה הדרומי.

תל חי

תל חי היה יישוב קטן באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1 במרץ 1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב נהרגו שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. היישוב אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם. בשטח היישוב הוקמו אתר זיכרון, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה הטכנולוגית תל חי, פארק תעשייה ואכסניית נוער.

ידיעת ארץ ישראל
כללי ארץ ישראלידיעת ארץ ישראל • מחקר אזור בארץ ישראל Aerial view of the Judean Desert (near Masada), Israel 03
תחומי מדע היסטוריהגאוגרפיהגאולוגיהאקליםהחיהצומחהצפרות בישראל
תחומי הפעילות לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיהשל"ח וידיעת הארץ • סדרות חינוך • לימודי ארץ ישראלחוגי סיירותהחקלאות בישראל
מוסדות בתי ספר שדההאגודה הגאוגרפית הישראליתהחברה ההיסטורית הישראליתהחברה להגנת הטבעהחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההמועצה לשימור אתרי מורשת בישראלהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילןהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמןהמכון לארכיאולוגיה גליליתהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטיהמרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומאהמרכז למיפוי ישראלהעמותה הישראלית לפרהיסטוריההקרן לחקר ארץ ישראליד יצחק בן-צבימכון אבשלוםמכון ישראלי לארכאולוגיהרשות העתיקות • שביל ישראל
חוקרי ארץ ישראל בנימין מטודלהאשתורי הפרחייהוסף שוורץאברהם משה לונץאברהם יעקב ברורזאב וילנאייוסף ברסלבישמריה גוטמןצבי אילןיוסי בן-ארציאורי דבירספי בן יוסףשמואל אביצור • ברוך ספיר • מורה דרך
ספרי יסוד ארץ-ישראל: ספר-המסעות •מדריך ארץ ישראלאנציקלופדיה אריאלמדריך ישראלכל ארץ ישראלאנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.