שבוע הספר העברי

שבוע הספר העברי הוא אירוע המתקיים בישראל מדי שנה במהלך חודש יוני, במסגרתו מוקמים ירידי ספרים ברחובות הערים, ובהם מיוצגות מרבית הוצאות הספרים בישראל, המוכרות את ספריהן במחירים מוזלים. גם בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהוזלה בתקופה זו, ויש בהן המאריכות את המכירה המוזלת על-פני כל החודש.

בנוסף למכירת הספרים, מתקיימים במהלך תקופה זו אירועים ספרותיים מגוונים, כגון מפגשים עם סופרים, ערבי קריאה וטקס הענקת "פרס ספיר" לסופרים עבריים.

האירוע הראשון של פתיחת דוכנים למכירת ספרים מוזלים ברחוב נערך בקיץ 1926, כששמו בארץ-ישראל היה "יום הספר העברי", ביוזמתה של המו"לית ברכה פלאי, ובמסגרתו הוצבו דוכנים בשדרות רוטשילד בתל אביב. ההודעה על לידתו הצפויה נמסרה לציבור כמה שבועות לפני כן מעל דפי העיתונות:

לשכת הספר של אגודת הסופרים והספרות העברית החליטה להכריז בחוה"מ פסח על "יום הספר העברי". ביום זה ערכו נשפים, חגיגות, הרצאות, אספות עם, הגרלות, קונצרטים וכדומה, שמטרתם תעמולה ופרסום לספרות העברית. לימים אלה תוציא לשכת הספר גיליון מיוחד, גדול תבנית ומצויר שבו ישתתפו כל סופרי א"י ולו גם בפרק אחד, או באפוריסמוס, ההכנסה של הימים האלה תוקדש למפעלי האגודה

דואר היום, 10.3.1926[1]

משנת 1926 ועד לשנת 1958 התקיימו מפעם לפעם אירועים כדוגמת "יום הספר העברי" הראשון.

את "שבוע הספר העברי" במתכונתו הנוכחית יזם וערך לראשונה המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגרת ועדת העשור להקמת המדינה. החל משנת 1961 מתקיים "שבוע הספר העברי" ברחבי הארץ באופן סדיר מדי שנה. ברבות הימים הפך שם זה לסימן רשום של התאחדות המו"לים בישראל. חרף שמו, נמכרים בשבוע הספר העברי גם ספרים בשפות אחרות שיצאו לאור בישראל.

מלבד הדוכנים של הוצאות הספרים הגדולות, בירידי ערים הגדולות ניתן למצוא גם מו"לים קטנים יותר המציעים את ספריהם וכן מחברים רבים שפירסמו את ספריהם בהוצאה עצמית. תופעה נוספת בשבוע הספר היא של סופרים המבקרים בדוכנים וחותמים על ספריהם עבור הקונים. סופרי ילדים רבים התמידו להגיע לירידים מדי שנה בשנה והפכו לחלק מנופו של שבוע הספר. ביניהם מחבר סדרת "חסמבה", יגאל מוסינזון, והסופרת אסתר שטרייט וורצל.

במשך שנים רבות התקיים היריד הגדול ביותר בתל אביב, בכיכר מלכי ישראל (היא כיכר רבין). בשנת 2001, משיקולי אבטחה, הועבר היריד לגני התערוכה, ומשם עבר בשנת 2003 לגני יהושע. בשנת 2008 הוחלט להחזיר את היריד בתל אביב למיקומו המסורתי. מאותם שיקולי אבטחה, עבר היריד הירושלמי מכיכר ספרא למתחם מוזיאון ישראל, ולאחר מכן, למתחם תחנת הרכבת הישנה. עקב בעיות בהגדרת מתחם תחנת הרכבת הישנה, עבר בשנת 2009 היריד הירושלמי לגן הפעמון. החל משנת 2017 חזר היריד להתקיים במתחם התחנה הראשונה.

Shvua Hasefer 2017
שבוע הספר העברי - מתחם התחנה, ירושלים 2017.
מאחור משמאל: סיון רהב-מאיר, ד"ר עשהאל לובוצקי, יהורם גאון.
מלפנים משמאל: אלישיב רייכנר, רחלי שלו, יפעת ארליך.


בשנת 2017 הוכרז שבפעם הראשונה זה שמונה עשרה שנה לא יתקיימו אירועי שבוע הספר בפריפריה מכיוון שמשרד התרבות הפסיק את מימונם[2][3].

ShvuahaseferTA
שבוע הספר בכיכר רבין, 2016
Shvua hasefer 2005
שבוע הספר העברי 2005, במוזיאון ישראל, ירושלים

שבוע הספר התורני

החל משנת 1996 התרחב מעגל "שבוע הספר" גם לשוק הספרים במגזר החרדי, ובמהלכו מתקיימים ירידי ספרים גם בריכוזים חרדיים, והוא מכונה "שבוע הספר התורני", (לעיתים מכונה "חודש הספר התורני") בשל אופיים של הספרים הנמכרים במגזר זה[4]. בשונה מ"שבוע הספר הכללי", שבוע הספר התורני איננו מנוהל בצורה ריכוזית ומאורגנת, אלא באופן עצמאי, ומתקיימים מספר מרכזים, הירידים המרכזיים נערכים בירושלים ובבני ברק.

דוח הספרייה הלאומית

לפי החוק במדינת ישראל, הספרייה הלאומית מקבלת שני עותקים של כל ספר אשר פורסם בישראל (עותקי חובה). מדי שנה, לקראת שבוע הספר, מפרסמת הספרייה הלאומית את נתוני ההוצאה לאור בישראל[5]. הדוח מפרט את כמות הספרים שיצאו לאור בשנה שחלפה, סוגות, נושאי הכתיבה, סוגי מו"לים ונתונים רבים נוספים[6]. כך למשל, בשנת 2004 דווח כי הם קיבלו 6,436 ספרים חדשים. רוב הספרים פורסמו בעברית, ורוב הספרים אשר פורסמו בעברית היו ספרות מקור. כמעט 8% מהספרים שיצאו לאור ב-2004 הם ספרי ילדים ורק 4% היו ספרי לימוד. לפי סוג ההוצאה לאור, 55% מהספרים הופקו בהוצאות מסחריות, 14% בהוצאה עצמית, 10% בהוצאה ממשלתית, 7% בהוצאה למטרות חינוך, ו-14% הוצאו לאור על ידי גופים אחרים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד מלמד, "ניתן נא היום כבוד בשער בת רבים לספר העברי!", הארץ - תרבות וספרות, עמוד 1, יום ששי, י"א בסיוון תשע"ו, 17.6.2016
  2. ^ אלעד שור, בוטלו אירועי "שבוע הספר העברי" בפריפריה, באתר ערוץ 20, 7 במאי 2017.
  3. ^ שבוע הספר עוזב את הפריפריה - ישראל היום 08.05.17
  4. ^ מערכת האתר, שבוע הספר התורני - מאירים את העולם עם עושר תורני, באתר ערוץ 7
  5. ^ מה קראנו השנה ומה השתנה בספר העברי ב-70 שנות המדינה?, web.nli.org.il (בhe-IL)
  6. ^ נתוני ההוצאה לאור בישראל באתר הספרייה הלאומית, web.nli.org.il (בhe-IL)
1961 בישראל

1961 בישראל הייתה השנה בה חגגה 13 שנה מיום היווסדה. בין האירועים החשובים שאירעו בישראל בשנה זו, משפט אייכמן והבחירות לכנסת החמישית, לאחר התפטרות דוד בן-גוריון (אשר נבעה מדחייתו את מסקנות הוועדה שחקרה את העסק הביש).

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

אקספו תל אביב

אקספו תל אביב (מרכז הירידים תל אביב) הוא מתחם בשדרות רוקח בצפון תל אביב, המשמש לקיום ירידים, תערוכות, כנסים, ואירועים נוספים. המקום מופעל על ידי "מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ", חברה עירונית בבעלותה של עיריית תל אביב-יפו. מדי שנה מתקיימים במקום עשרות אירועים בהיקפים שונים ופוקדים אותו למעלה מ-2.5 מיליון מבקרים. מרכז הירידים מוכר בציבור גם כ"גני התערוכה". כחלק מאירוח אירוויזיון 2019 שהתקיים בתל אביב במתחם, הוחלט למתג אותו בשם חדש "Expo Tel-Aviv" החל מספטמבר 2018.

את גני התערוכה מקיף רחוב הקרוי ע"ש אייזיק רמבה ורחבת הכניסה הראשית למתחם קרויה על שם מרדכי-חיים שטרן.

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל. נוסד בשנת 1918 ונקרא בשם הנוכחי החל משנת 1919. העיתון היה בבעלות משפחת שוקן מאז שנת 1935, ובשנים האחרונות נמכרו 40% ממניות קבוצת הארץ, החברה שמוציאה אותו לאור, לאלפרד דומונט (20%) ולאוניד נבזלין (20%). העורך הראשי כיום הוא אלוף בן ומנכ"ל קבוצת הארץ הוא רמי גז. נכון לינואר 2018 שיעור החשיפה של העיתון עומד על 4.9% בימות השבוע ו-5.9% בסופי שבוע.

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור קצר, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה. האדם העוסק בהוצאה לאור קרוי מוציא לאור (מו"ל). הוצאה לאור של יצירות באמצעים אחרים של תקשורת המונים, כגון העלאה של מחזה בתיאטרון או יצירה של תקליטור או סרט קולנוע, קרויה הפקה.

היכל הספורט רוממה חיפה

היכל הספורט רוממה חיפה הוא היכל הספורט העירוני של העיר חיפה. ההיכל נמצא בשכונת רוממה.

תכליתו העיקרית היא אירוח תחרויות ספורט ומופעים. בהיכל משחקות הקבוצות העירוניות בענפי הספורט השונים (כדורסל, כדורעף, כדוריד, התעמלות וקטרגל). לצד תחרויות הספורט, מתקיימים בהיכל מדי שנה אירועי בידור ותרבות גדולים כגון הפסטיגל, שבוע הספר העברי, מופעי בלט, קונצרטים ועוד.

החל מ-21 ביוני 2015 הוחלף שמו של "היכל הספורט רוממה" ונקרא "היכל רענן כץ" על שמו של איש העסקים. לפי ההסכם, השם ניתן והחוזה יחודש מדי שנה בתמורה לסבסוד פעילויות הספורט העירוניות על ידי רענן כץ. לאחר שהסתיים החוזה ואי רצונו של כץ להמשיכו חזר ההיכל לשמו הקודם.

התאחדות הוצאות ספרים בישראל

התאחדות הוצאות ספרים בישראל הוא ארגון שהוקם בשנת 1939 כדי לעזור להוצאות ספרים בישראל במתן שירותים מקצועיים, בייצוגן מול רשויות המדינה, בעידוד מכירת ספרים בישראל ובארגון רוב הוצאות ספרים הפעילות בישראל. קיימות הוצאות ספרים מסחריות, הוצאות לא-מסחריות של האקדמיה, מוסדות, עמותות, ארגונים והוצאות עצמיות.

ועדת העשור

ועדת העשור הייתה כינוייה של ועדה ממשלתית שהוקמה לקראת חגיגות העשור למדינת ישראל, ושמה המלא הוועדה העולמית לאירועי שנת העשור.

עם כניסתה של מדינת ישראל לשנתה התשיעית הוחלט ששנת העצמאות העשירית, 1958, תצוין באופן חגיגי במיוחד, בשיתוף יהדות התפוצות ותשמש בין השאר, כמנוף להעלאת קרנה של המדינה הצעירה בקרב האומות בכלל והקהילות היהודיות בפרט. חגיגות העשור נתפסו גם כהזדמנות להגביר את תחושת השותפות ואת הגאווה במדינה, בפרט עבור עולים חדשים.

לצורך מימוש ההחלטה מינה ראש הממשלה דוד בן-גוריון, את ועדת העשור. לראשות הוועדה מונה מאיר וייסגל ולצידו את טדי קולק (מנכ"ל משרד ראש הממשלה) ומאיר דה שליט (סמנכ"ל במשרד ראש הממשלה והממונה על פעולות החוץ של ועדת העשור העולמית). אורה הרצוג שימשה מזכ"לית הוועדה. רוברט גרי התמנה למנהל המחלקה ליחסי ציבור של ועדת העשור. הוועדה הייתה ועדת היגוי וגוף שאיגד ועדות מקומיות ברחבי הארץ ובמספר ארצות באירופה ואמריקה. בשיא פעילותה העסיקה הוועדה מאות עובדים ומתנדבים.

ועדת העשור החלה בפעולתה ביולי 1957, וסיימה את פעולותיה במאי 1959. פעולותיה כללו פעילויות שונות לעידוד התיירות, הבאת אמנים מחו"ל לרבות תזמורות, הופעות בלט ואופרה, ומגוון פעולות הסברה ברחבי העולם.

אגף האירועים בוועדה, בראשות אהרון צבי פרופס, ארגן תערוכות של ציירים ופסלים יהודים מכל העולם ובנוסף יזם הקמת ועדות תרבות מקומיות לשם מימוש התוכניות השונות בתחום האמנות הפלסטית. במסגרת זאת גם נטלה ועדת העשור חסות על "תערוכת העשור".

אורגנו קבוצות של עולים חדשים ליצירת והצגת אמנות אותנטית, כל עדה ומאפייניה התרבותיים, במסגרת "תערוכת התחביב" שמתקיימת מאז מדי שנה.

חידון התנ"ך הפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל.

את שבוע הספר העברי במתכונתו הנוכחית יזם וערך לראשונה המשורר והסופר שלמה טנאי במסגרת ועדת העשור להקמת המדינה.

למעשה, ועדת העשור הייתה מעורבת ברוב האירועים הציבוריים והממשלתיים שהתרחשו בשנה זו, בין במימון ובין ביזום או פיקוח.

במסגרת פעולותיה גם הוכרז על הקמת מחלקה להנפקת מדליות (מדליונים) לציון שנת העשור. מחלקה זו הייתה למעשה חלק ממשרד ראש הממשלה וקבלה את הנחיותיה מועדת העשור. במסגרת זו הונפקו מספר מדליות עד להפיכת המחלקה לחברה הממשלתית בשנת 1961. מכירת המדליות על ידי ועדת העשור הניבה סכומים נאים עד כדי השפעה דרמטית על תקציב הוועדה.

מבין המדליות שהונפקו נציין את המדליה הראשונה "ישראל המשוחררת" שבעיצובה נעשה שימוש במוטיבים שהופיעו ע"ג המטבע הרומי "יהודה השבויה" שנופקה לציון כיבוש ירושלים וחורבן הבית.

במהלך הכנותיה של של הוועדה לשנת העשור, עוררו פעילויותיה ותוכניותיה גם ביקורת, כפי שתיאר זאת וויסגל בראיון שנערך בתקופת עבודת ההיערכות: : "מאשימים אותי שאני מנהל את העניינים בצורה "גויית"...שאני מעסיק רק עובדים דוברי אנגלית.. שאני מנסה לארגן הפקה הוליוודית במקום חגיגות עשור לישראל". וייסגל טען עוד כי אין מבינים את החשיבות והמשמעות של רעיון חגיגות העשור וכי בכוונתו לשתף את כלל האזרחים והארגונים בחגיגות, אם כמשתתפים ואם כצופים.

ב-15 במאי 1959 התפרסמה בעיתון דבר הידיעה על סיום פעילותה של ועדת העשור.

חנוך סער

חנוך סער (נולד ב-28 בספטמבר 1956) הוא סופר, המנהל והבעלים של הוצאת הספרים "סער".

יבנה

יַבְנֶה היא עיר במחוז המרכז בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.

העיר יבנה שוכנת כחמישה קילומטרים מחוף הים התיכון, באזור השפלה, על גבולם המזרחי של חולות יבנה. היא נמצאת בין: המושב בן זכאי השוכן בתחומי המועצה האזורית חבל יבנה - בדרום, אשדוד, גן יבנה, חצור אשדוד, וניצנים - בדרום מערב, גן רווה וכפר הנגיד - בצפון, וגאליה, בית גמליאל, ורחובות - במזרח. יבנה הוכרזה כעיר בשנת 1986, שטחה הוא 17.7 קמ"ר. אוכלוסיית העיר מאופיינת בשיעור גבוה של צעירים, כ־36% מהתושבים הם בשכבת הגיל 0–21, וכ־64% מכלל האוכלוסייה צעירים עד גיל 39.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים ביבנה 46,705 תושבים (מקום 43 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, ליבנה דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 81.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 9,523 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

כיכר רבין

כיכר רבין היא הכיכר העירונית הראשית של תל אביב, והיא נמצאת מדרום לבית העירייה, ברחוב אבן גבירול. הכיכר נקראה בעבר כיכר מלכי ישראל, ושמה הוסב לכיכר רבין לזכרו של ראש הממשלה, יצחק רבין, שנרצח בשוליה בתום עצרת שנערכה בה ב-4 בנובמבר 1995.

לכיכר צורת מלבן, ורוב שטחה מרוצף. בחלקה הדרומי של הכיכר נמצאת אנדרטת השואה והתקומה, יצירתו של הפסל יגאל תומרקין. האנדרטה היא בצורת פירמידה הפוכה (ניצבת על קודקודהּ), עשויה ברזל חלוד וזכוכית. בקצה הצפון-מזרחי של הכיכר, במקום שבו נורה ונרצח יצחק רבין, נקבעה אנדרטה לזכרו. בחלקה הצפוני של הכיכר נמצאת רחבה מוגבהת, המחברת את הכיכר לבניין העירייה. כאשר מתקיימות עצרות בכיכר, משמשת רחבה זו את הנואמים.

בהיותה הכיכר הראשית של העיר, היא משמשת לעצרות מסוגים שונים: חגיגות יום העצמאות, הפגנות, קונצרטים פתוחים, עצרות בחירות ועוד. כמו כן היא משמשת לירידים שונים, שהבולטים שבהם הם שבוע הספר העברי ויריד ארבעת המינים. הצורך באבטחה מוגברת שנוצר בעקבות פיגועי ההתאבדות של האינתיפאדה השנייה, אבטחה שהיה קושי לבצעה בכיכר הפתוחה לכל עבר, הועברו אחדים מאירועי הכיכר למקומות קלים יותר לאבטחה. עם הירידה בפיגועי ההתאבדות, חזרו לכיכר האירועים ההמוניים דוגמת "שבוע הספר העברי", תחת אבטחה היקפית כבדה.

על תפקידה של הכיכר בעיצוב המרחב הציבורי הישראלי נעשה סרט תיעודי בשם "הזירה".

מכירת ספרים

מכירת ספרים היא פעילות מסחרית, הכוללת סחר, הפצה וקמעונאות של ספרים (ומוצרי דפוס אחרים), בסוף תהליך הוצאתם לאור.

מכירת ספרים מתקיימת בדרך כלל בחנויות ייעודיות הנקראות חנויות ספרים. ניתן להבחין בין חנויות ספרים אשר משתייכות להוצאת ספרים מסוימת, חנויות ספרים גדולות (ורשתות חנויות ספרים) וחנויות קטנות וייחודיות. קיימות חנויות המתמחות בסוג מסוים של ספרות - ספרים בתחומי המשפט, הרפואה, ספרות תורנית או ספרים אקדמיים. חנויות עשויות להיות משויכות ליותר מסוג אחד בחלוקה זו: כך, למשל, חנויות רשת אקדמון בישראל הן חנויות הקשורות באופן רופף למוציא לאור מסוים (הוצאת מאגנס), אך מוכרות גם מוצרים של מוציאים לאור נוספים; הן מהוות רשת קטנה; והן מתמחות בספרות אקדמית ובפרסומים של הוצאות ספרים אוניברסיטאיות.

בנוסף, קיימות חנויות המתמחות בספרים עתיקים, נדירים או משומשים (חנויות אלו אינן, בדרך כלל, המוכר הראשון של הספר, ואינן קשורות לתהליך מכירת הספרים כחלק מההוצאה לאור של ספרים חדשים). חנויות אלה מאפשרות לרכוש ספרים שאזלו מהמלאי של המו"ל. מחירי הספרים בחנויות אלה תלויים בביקוש, לעיתים הם נמוכים משמעותית מהמחיר המקורי של הספר (ולכן יש המעדיפים אותן גם כאשר ניתן לרכוש עותק חדש של הספר), ולעיתים גבוהים משמעותית מהמחיר המקורי של הספר (כאשר זהו ספר נדיר ומבוקש).

מוכרי ספרים עוברים לעיתים קרובות הכשרה ואמורים להיות מסוגלים לענות לשאלות הצרכנים על ספרים ולהמליץ על ספרים אחרים.

הוצאות ספרים ורשתות חנויות ספרים עורכות אירועי קידום מכירות בהם מוזמן סופר למפגש עם קהל הקוראים-הרוכשים. באירועים אלו מקובל כי הסופר חותם על עותקי ספריו ומקדישם לרוכשי הספר ולעיתים אף מרצה או מתראיין ועונה על שאלות הקהל.

לעיתים מוקמים דוכני ספרים בסמוך לריכוזי קהל. כך למשל ישנן נקודות מכירה לספרים פופולריים בתחנות רכבת בישראל, וסוחרי ספרים תורניים עוברים בין ישיבות ובתי כנסת ופותחים במקום דוכנים זמניים למכירת ספרים.

מכירת ספרים בישראל

מכירת ספרים בישראל נעשית במגוון רחב של דרכים, המביאות כולן לתוצאה הסופית: העברת הספר מהיצרן (המו"ל) לצרכן. דרכים אלה כוללות:

מכירה בחנויות ספרים, מהן המהוות חלק מרשתות שיווק ספרים, ומהן עצמאיות.

מכירה בחנויות כלליות, כגון חנויות כלבו וסופרמרקטים.

מכירה באמצעות אתרי אינטרנט.

מכירה ישירה מהמו"ל, במסגרת סדרות מנויים, בדיוור ישיר ובמכירה של ספרים בודדים.שבוע הספר העברי הוא אירוע שנתי למכירת ספרים בישראל - משתתפות בו כל דרכי המכירה, כן נפתחים בערים הגדולות מתחמי מכירת ספרים לשבוע זה בלבד.

ספרות

סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים כתובות. הגדרה מצמצמת יותר קובעת שמדובר ביצירות אמנותיות המובעות בכתב, שלא כמו המוזיקה או הציור שבהן היצירה מובעת באמצעות צליל או צבע. יצירת ספרות בהכרח מייצגת מציאות, בניגוד לאמנויות מופשטות. כמו כן, ביצירת הספרות קיים תמיד מספר המוסר את הדברים, מה שלא קיים באמנויות האחרות. ביצירה ספרותית ישנן דמויות ספרותיות שהן פרי המצאתו של הסופר, כמו בסיפור עם (אגדה), במשל או שהן מציאותיות וקיימות, כמו בביוגרפיה או ביומן. ההגדרה המצמצמת לספרות היא למעשה הגדרתה של ספרות יפה.

ספרות נכתבת בכל השפות, והיא מאפיין תרבותי שקיים ברוב ארצות העולם מאז המצאת הכתב. יש הסבורים כי גם התנ"ך, למשל, הוא יצירה ספרותית.

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות. מקובל לחלק את הספרות העברית על פי התקופות, כל תקופה ואיפיוניה. חלוקה נוספת היא על פי סוגות.

מרבית הספרות העברית היא ספרות יהודית ובהדרגה, מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, גם ספרות ישראלית. ספרות זו עברה מספר גלגולים במהלך ההיסטוריה, מספרות של עם היושב בארצו ומדבר בשפתו לספרות של עם גולה עם שפה שאינה בשימוש יום-יומי, ועד לתחיית השפה העברית ומאוחר יותר גם לעצמאות מדינית ותרבותית מחודשת.

החל מהדפסת הספר העברי הראשון בשנת 1475 ועד שנת 1960 הודפסו למעלה מ-141,000 ספרים בשפה העברית. הקמת מדינת ישראל הביאה לפריחה חסרת תקדים בהוצאת ספרים בעברית ובשנת 2017 לבדה הודפסו במדינת ישראל כ-6845 ספרים בעברית.

פרס רמת גן לספרות

פרס רמת גן לספרות הוא פרס ספרותי המוענק מטעם עיריית רמת גן, בשש קטגוריות, במהלך שבוע הספר העברי.

החל משנות ה-50 של המאה ה-20 הוענקו פרס רמת גן לספרות יפה, ופרס למדן לספרות ילדים, על שם יצחק למדן. בהמשך צורפו אליהם פרס למחשבת ישראל ופרס ליצירה בתחום הפולקלור על שם ש. אנ-סקי. הענקת הפרסים פסקה בשנות ה-80 של המאה ה-20.

הפרס חודש במתכונתו הנוכחית בשנת 2010. בשנת 2014 עמד סכום הפרס בכל קטגוריה על 25,000 ש"ח.

שלמה טנאי

שלמה טנאי (קושיצקי) (27 בנובמבר 1919 – 10 בינואר 2000) היה משורר, סופר, מתרגם ועיתונאי עברי.

תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים

תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים (מכונה גם "תחנת הרכבת הישנה" או "מתחם התחנה". בפי הנהלת המקום "התחנה הראשונה") היא תחנת הרכבת ההיסטורית הממוקמת בשכונת בקעה בירושלים, בשטח שבין דרך חברון לדרך בית לחם, בסמוך לחאן הירושלמי. התחנה נחנכה בשנת 1892 כתחנת הקצה של קו יפו-ירושלים, קו הרכבת הראשון בארץ. תחנת הרכבת היא אחד ממבני הציבור היחידים שנבנו בירושלים בתקופה העות'מאנית. התחנה פעלה באופן כמעט רצוף (למעט הפסקת פעילות בזמן מלחמת העצמאות) עד לשנת 1998, שבה נסגר קטע המסילה נען - ירושלים עקב מצבו הטכני הירוד, ועמו נסגרה תחנת ירושלים.

בשנת 2005 נפתח מחדש הקו ההיסטורי לירושלים לאחר שיפוץ ושדרוג, אך כתחנה סופית נקבעה התחנה החדשה שהוקמה במלחה, ללא המשך אל תחנת ירושלים ההיסטורית בלב העיר שנותרה בשממונה, בשל התנגדות עיריית ירושלים להפעלתה מחדש.

מאז 2013 פועל במקום מתחם בילוי ופנאי בשם "מתחם התחנה הראשונה" אך שטח התחנה נמצא עדיין בבעלות רכבת ישראל.

תיאטרון הקרון

תיאטרון הקרון הוא תיאטרון בובות המעלה הצגות ילדים וממוקם בגן פעמון הדרור (בסמוך לאמפיתיאטרון) בירושלים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.