שבוי

שבוי הוא חייל או לוחם, המוחזק על ידי האויב לאחר שנתפס במהלך מעשי איבה בין מדינות.

KoreanWar NKPA POW
חייל אמריקאי שומר על שבויים קוריאנים במהלך מלחמת קוריאה.
PikiWiki Israel 21429 The Palmach
איסוף שבויים מצריים בסיום מבצע חורב

תולדות ההתייחסות לשבויים בחוק הבינלאומי

נורמות תרבותיות שונות קבעו את היחס לשבויי מלחמה לפני התקופה המודרנית. היו חברות וזמנים בהם נהגו להרוג את השבויים מיד עם תפיסתם או לאחר זמן, ובזמנים ומקומות אחרים נהוג להשתמש בשבויי ככוח עבודה או לכלוא אותם. היו גם תקופות, למשל בימי מלחמות נפוליאון, בהם היה נהוג להעניק לשבויים חופש לנוע במדינה השובה, תמורת הבטחתם שלא יברחו. נוהג זה כונה פרול (parole). היו גם מקרים בהם השבויים שוחררו באופן מלא, לעיתים תמורת כופר.[1]

טיוטת הסכם ראשון להסדרת הטיפול בשבויים אושר בבריסל בשנת 1874, אולם ההסכם לא אושרר על ידי המדינות שהיו שותפות לגיבושו. רק בשנת 1899 אשררו מעצמות אירופה את אמנת האג הראשונה, שהותוותה על סמך עקרונות הסכם בריסל. בשנת 1907 אושררה אמנת האג השנייה שהייתה שדרוג של אמנת האג הראשונה. אמנת האג השנייה הייתה חלק מ"האמנה על אודות דיני ומנהגי המלחמה ביבשה (IV)" שאושררה על ידי כל המדינות שלחמו במלחמת העולם הראשונה, למעט סרביה ומונטנגרו.

על פי אמנת האג השנייה, התחייבו הצדדים לנהוג בשבויים בצורה אנושית, ולכלוא אותם רק בתור אמצעי למנוע את בריחתם. תנאי השבויים היו צריכים להיות כתנאים של חיילים של המדינה השובה, מבחינת מגורים, אוכל ולבוש. על פי האמנה, הותר להעביד שבויים חוגרים תמורת תגמול כספי. השכר המגיע להם ישמש להטבת תנאי כליאתם והעודף ישולם להם עם השחרור.

זכויותיהם ומעמדם של שבויים נקבעו באמנות ז'נבה השלישית (1929) והרביעית (1949). האמנות מגינה על השבוי מרגע נפילתו בשבי ועד לשחרורו, ומחייבת את הצבאות לנקוט באמצעים שיקלו על זיהוי השבויים. האמנה אוסרת על עינוי שבויים, וקובעת שהמידע שמותר לדרוש משבוי כולל רק את שמו, תאריך לידתו, דרגתו ומספרו האישי. עוד קובעות האמנות כי כל חייל חייב לשאת עמו "פנקס שבי" שבו כלולים פרטיו האישיים והערות לגבי מצבו הרפואי, וכן דסקית זיהוי שעליה מוטבעים שמו ומספרו האישי. הצלב האדום מפקח על יישום האמנות, אך כוחו מוגבל, כיוון שהוא זקוק לשיתוף הפעולה של המדינות הלוחמות. חלק ניכר מהמדינות, גם בין אלה החתומות על אמנות ז'נבה, אינן משתפות פעולה באופן מלא, ואינן מקפידות על קיום האמנות - כאמור, גם לאחר ניסוחן של אמנות ז'נבה השלישית והרביעית, עדיין מקרים שבהם שבויים עוברים עינויים קשים אינם נדירים.

יחס לשבויים בעת השבי

אמנות בינלאומיות קובעות כי אין לפגוע בחייל בצבא אויב שנכנע וחדל להוות איום, וכן אין להעמידו למשפט. חייל כזה נחשב שבוי, ועל-פי החוק הבינלאומי יש להחזיקו בתנאים סבירים עד תום המלחמה או עד להסדר כלשהו בין המדינות. הגוף הבינלאומי המפקח על תנאי החזקתם של שבויים ועל יצירת קשר בינם לבין קרוביהם הוא הצלב האדום הבינלאומי.

אמנות ז'נבה נועדו, כאמור, להסדיר יחס הוגן אל שבויי מלחמה, בהסתמך על מוסכמות שהיו מקובלות עוד בטרם כתיבתן (כך לדוגמה יוסף טרומפלדור, שהיה חייל בצבא רוסיה במהלך מלחמת רוסיה יפן, ונפל בשבי, סיפר שיחס יפן אל השבויים היה טוב, ולשבויים היהודים אף ניתן לקיים עיתון ושירותי דת).

עם זאת, גם לאחר עיגונם הרשמי, לא תמיד מקוימים עקרונות האמנה, ולעיתים לוחמים שנופלים בשבי עוברים עינויים קשים. לעיתים קרובות השובים מענים את שבוייהם כדי לקבל מהם מידע צבאי סודי, כמו גם לשם נקמה בצבא האויב, או אף סתם מתוך סדיזם. מעבר להתעללות פיזית, נפוצה גם התעללות נפשית בשבויים, המתבטאת בהסתרת מידע לגבי עתידם ומניעת יצירת קשר עם העולם שבחוץ. במקרים בהם מוחזקת קבוצה גדולה של שבויים במקום אחד, למניעת המידע מהשבויים יש משמעות טקטית מבחינת השובים - דיכוי מורלי של השבויים, אשר ימנע מהם לנסות למרוד או לברוח. במקומות שונים בעולם ישנן יחידות או בעלי תפקיד (לרוב בהקשר מודיעיני) שתפקידם הוא חקירת שבויים.

מקרים רבים של יחס מחפיר לשבויים היו במלחמת העולם השנייה: כך למשל, היפנים (שיחסם לשבויים השתנה לבלי היכר מאז מלחמת רוסיה-יפן) הקימו בסינגפור (שהייתה תחת כיבוש יפני) מחנה שבויים עצום בשם צ'אנגי, בו הוחזקו רבבות שבויים מקרב צבאות בעלות הברית בתנאים של רעב, זיהום ואי-מתן טיפול רפואי. בכל מחנות השבויים שלהם, השתמשו בשבויים לעבודות פרך, ואפילו כמטרות חיות לאימוני זריקת כידון. בנוסף, קצינים יפנים ערכו הוצאות להורג (-עריפת ראשים על ידי חרב) לראווה מול חייליהם ומול אוכלוסייה נכבשת. אחד השבויים בצ'אנגי היה הסופר ג'יימס קלאוול (שהיה אז לוחם בצבא האמריקני), אשר חוויותיו במחנה השבויים היוו את הבסיס לספרו מלך עכברוש.

מקרים נוספים של התעללות בשבויים היו למול חיילי צה"ל במהלך מלחמות ישראל. לוחמים שנפלו בשבי המצרי או הסורי מעידים כי הוחזקו בחדרים חשוכים ומזוהמים והוכו קשות בידי שוביהם, לעיתים עד לאובדן הכרה.

בעקבות מקרים כגון אלו, בארגוני ביטחון שונים בעולם ובפרט בצה"ל, בעלי תפקיד בסיכון של נפילה בשבי ובמיוחד בעלי תפקיד שנחשפו למידע רגיש (לרוב טייסים) עוברים כחלק מתהליך ההכשרה שלהם סדנאות כדי להתכונן למקרה של נפילה בשבי ועינויים. הטקטיקה שננקטת מצד השבויים היא לרוב ניסיון להציג זהות בדויה של בעל תפקיד אחר או למסור מידע כוזב או פחות רגיש. כמו כן, מצמצמים למינימום את החשיפה למידע סודי על ידי מידור.

יחס המדינה והחברה לחייליה השבויים

לרוב לא נחשבת הנפילה בשבי לאות קלון, והמדינה אשר בשליחותה לחם השבוי נוקטת צעדים למען ההבטחת שלומו וחזרתו לביתו.

לעומת זאת, במהלך מלחמת העולם השנייה התייחס שליט ברית המועצות סטלין לנפילה בשבי או לכניעה כאל בגידה, כיוון שהחיילים לא נלחמו עד המוות, לכן רובם של שני מיליון השבויים הסובייטיים שנשלחו בחזרה לברית המועצות אחרי סוף המלחמה נשלחו לגולאג לאחר הגיעם. כך גם היחס לשבי ביפן - לוחמים נמנעו מכניעה ואף התאבדו. הצד השני של אותו מטבע הוא שהיפנים התייחסו באכזריות ידועה לשמצה לשבויים שנפלו בידם, משום שהיו מוכנים ליפול בשבי.

לצורך הערכת המידע שנחשף על ידי השבוי, במדינות שונות ובפרט בישראל, עובר השבוי חקירה לאחר חזרתו מהשבי. לאחר מלחמת יום כיפור שבויים רבים עברו חקירות כגון אלו (לדוגמה במתקן החקירות בזכרון יעקב), שלעיתים נמתחה עליהן ביקורת בשל התחושות הקשות שעוררו לאחר השהות בשבי האויב. בעשורים האחרונים, בעקבות העלייה במודעות לתסמונת פוסט טראומה, נלקח הדבר בחשבון, במקביל להיערכות לטיפול פסיכולוגי בשבוי.

חילופי שבויים

בתום מלחמות ולעיתים גם במהלכן, נערכות "עסקאות" של חילופי שבויים, שבמסגרתן משחררת כל מדינה את השבויים שנתפסו על ידה בתמורה לשחרור חייליה שנשבו במדינות אחרות.

מדינת ישראל ידועה במיוחד בהסכמתה לשלם מחירים גבוהים בעבור חייליה השבויים, כמו גם בעבור גופותיהם של חיילים שנפלו בקרב. דוגמאות בולטות לכך הן עסקת ג'יבריל הראשונה בה שוחררו 4,765 מחבלים בתמורה לשישה חיילי נח"ל, עסקת ג'יבריל השנייה במהלכה שוחררו 1,150 מחבלים בתמורה להחזרת שלושה חיילים שנפלו בשבי, עסקת שליט תמורת כ-1,030 מחבלים, כמו גם שחרור מאות מחבלים בתמורה לגופות שלושה חיילי צה"ל ואזרח אחד חי (אלחנן טננבאום) במסגרת עסקת חילופי שבויים עם החזבאללה.

טרוריסטים: שבויים או אסירים?

בעיה קשה שהפכה נפוצה בסוף המאה ה-20 היא שבי בידי ארגונים חמושים שאינם כפופים למדינה כלשהי. הצלב האדום וארגוני סיוע אחרים, מתקשים לפקח על מצבם של חיילים שנשבו בידי ארגונים כאלה, ומתקשים לתווך במשא ומתן בין הארגונים החמושים לבין המדינות שחייליהן נשבו. בעיה אחרת היא מעמדם של אנשי הארגונים החמושים כשהם נתפסים בידי מדינה הלוחמת בהם. לא ברור אם על המדינה להעמידם למשפט או להחזיקם כשבויים, ולא ברור מול מי היא צריכה לשאת ולתת על שחרורם.

דוגמה: מדינת ישראל אינה מכירה באנשי ארגוני טרור הפועלים נגדה (חמאס, חזבאללה וכדומה) כחיילים, ולפיכך אינה מכירה בהם כשבויים כשהם נתפסים בידי חיילי צה"ל. לפעמים מועמדים אנשים אלה למשפט ונכלאים בגין עברה על חוקי מדינת ישראל, ולעיתים הם מוחזקים לפי צו מעצר מנהלי. בעיתונות הישראלית מקובל לכנות אנשים אלה "אסירים" או "עצורים", בעוד התקשורת הערבית מכנה אותם "שבויים" (أسرى). בשנת 2002 חוקקה הכנסת את חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 שנועד להסדיר את העניין בחוק.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ איריס רחמימוב, "אמנת האג והיחס לשבויים ברוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה", היסטוריה 14, אב תשס"ד, עמ' 54
  2. ^ ביקורת: יובל אלבשן"שבויים ": מחניבעל עד נוהל חניבעל, באתר הארץ, 9 ביולי 2014
אגוצנטריות

אגוצנטריות היא ראיית העולם מנקודת מבטו הבלעדית של המתבונן, ללא התייחסות לנקודות המבט של אנשים אחרים.

האגוצנטריות היא מצב נפשי בו האדם רואה עצמו כמרכז העולם ומתעלם מקיומם וצרכיהם של אחרים. ז'אן פיאז'ה טוען שהאגוצנטריות היא מאפיין בולט בחשיבתו של ילד צעיר, שבאופן טבעי שבוי בנקודת מבטו ואינו מודע לקיומן של נקודות מבט אחרות.

המילה אגוצנטריות היא הלחם של שתי מילים לטיניות, ego (אגו), שזה אני ו-centrum (צנטרום), שזה מרכז.

אטרוסיטוס

אטרוסיטוס (באנגלית: Atrocitus, מלשון Atrocious, אכזר) הוא דמות בדיונית של נבל-על ואנטי גיבור המופיעה בחוברות הקומיקס גרין לנטרן ביקום DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Green Lantern Vol.4 #25 מדצמבר 2007 ונוצרה על ידי הכותב ג'ף ג'ונס והמאייר אית'ן ואן סקייבר.

אטרוסיטוס הוא אויבם של שומרי היקום ושל סינסטרו, הפקח הירוק לשעבר שלהם. הוא משתמש באורו האדום של הזעם, הנובע מתוך הספקטרום הרגשי. הופעתו הכרונולוגית הייתה בחוברת Green Lantern Vol.4 #29, בה היה שבוי של אבין סור, קודמו בתפקיד של האל ג'ורדן.

אילן בכר (עיתונאי)

אילן בָּכָר (נולד ב-5 באוגוסט 1953) הוא עיתונאי וסופר ישראלי.

אמנת ז'נבה השלישית

אמנת ז'נבה השלישית (1929) דנה בזכויותיהם של שבויי מלחמה. העיקרון המרכזי באמנה זו הוא שכל חייל הנופל בשבי, הוא שבוי מלחמה ואינו אסיר.

באמנה זו ישנה אנלוגיה בין שבויי מלחמה לבין לוחמים. שבוי מלחמה, בניגוד לאסיר, לא עבר על חוק פלילי של מדינתו אלא ביצע את המוטל עליו בהתאם לחוקי המלחמה ובהתאם להוראות של מפקדיו. אמנה זו מפרטת את חובותיו של הכוח השובה כלפי שבויי המלחמה שבתחומו ומדגישה את האחריות, המוטלת עליו, לגורלם של השבויים.

הכוח השובה רשאי ליטול משבוי מלחמה אך ורק את חופש התנועה, הוא רשאי למנוע ממנו לשוב ולהילחם נגד המדינה או הארגון ששבו אותו. אסור לכוח השובה לשפוט ולהעניש שבוי-מלחמה, שביצע מעשים דומים לאלה שלוחמי הכוח השובה מבצעים. עם זאת, מותר וראוי להעמיד לדין פלילי שבוי מלחמה שחשוד בביצוע פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות וג'נוסייד (רצח עם).

אפריקה הדרומית

אפריקה הדרומית הוא שם קיבוצי לאזור גאוגרפי בחלק הדרומי של יבשת אפריקה. הגדרת תחומיו של האזור משתנה. על פי האו"ם המדינות הכלולות באפריקה הדרומית הן:

בוטסואנה

דרום אפריקה

לסוטו

נמיביה - "דרום מערב אפריקה" לשעבר

סווזילנדהגדרות אחרות כוללות בתחום אפריקה הדרומית את:

אנגולה הכלולה לעיתים במרכז אפריקה

מוזמביק ומדגסקר הכלולות לרוב במזרח אפריקה

מלאווי, זמביה וזימבבואה הכלולות באפריקה הדרומית מהתקופה בה התקיימה הפדרציה של רודזיה וניאזלנד. כיום, ברוב המקרים, כוללים מדינות אלו (כולן או חלקן) במרכז אפריקה.

איי קומורו, מאוריציוס, סיישל, מיוט וראוניון הנכללים כיום לרוב במזרח אפריקה

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וטנזניה נכללות בהגדרות כלכליות של אפריקה הדרומית בגלל חברותן ב"קהילה הכלכלית של דרום אפריקה"

בית מטבחיים חמש

בית מטבחיים חמש (באנגלית: Slaughterhouse-Five) או "מסע הצלב של הילדים, מחול חובה עם המוות" הוא רומן סאטירי פוסטמודרני מאת הסופר האמריקני קורט וונגוט. הרומן מספר על הפצצת דרזדן במלחמת העולם השנייה, על חייו של שבוי שניצל מהטבח, ועוסק גם בבחירה חופשית וגורל. הספר מבוסס על חווייתיו האישיות של וונגוט, שהיה בעצמו שבוי אמריקני בדרזדן בזמן הפצצתה. הספר תורגם לעברית על ידי יורם קניוק, נכלל ברשימת "100 הספרים הטובים ביותר" של "טיים מגזין", ועובד לסרט קולנוע. ב-2016 העלה תיאטרון האינקובטור מחזמר פסיכדלי באותו שם המבוסס על הספר.

גילי חסקין

גלעד (גילי) חַסקין (נולד ב-16 באוגוסט 1957) הוא מורה דרך ישראלי העוסק גם בכתיבת מדריכי טיולים ובכתיבה עיתונאית.

דיוטי פרי

'דיוטי פרי' (מאנגלית: Duty free – פָּטוּר ממס), או חנות פטורה ממס, היא חנות המופעלת בנמלי תעופה, בנמלי הים, במעברי גבול יבשתיים וכן במטוסי נוסעים ובאוניות הנמצאים בנסיעה בינלאומית, ובה נמכרים ליוצאים לחו"ל מוצרים פטורים ממס. בדרך כלל ניתן פטור ממכס וממע"מ, ולעיתים גם ממסים נוספים. בנמלי התעופה והים נמצאות חנויות אלה באזור שלאחר ביקורת הדרכונים, ובאוניות נפתחת החנות לאחר היציאה מתחום המים הטריטוריאליים.

המוצרים הנמכרים בחנויות הפטורות ממס הם מוצרים לצריכה אישית, ובפרט משקאות חריפים, מוצרי טבק ובשמים, ממתקים, מוצרי אלקטרוניקה וצילום ומוצרי אופנה יוקרתיים (ביגוד, נעליים, תיקים וכדומה). בנוסף, במתחמי דיוטי פרי נמצאות קפטריות המוכרות מזון.

המוצרים הפטורים ממס נמכרים רק ליוצאים לחו"ל, ויש מקרים שהקונים נדרשים להוכיח זאת באמצעות הצגה של שובר עלייה למטוס. בתחומי האיחוד האירופי נמכרים המוצרים בחנויות אלה רק ליוצאים אל מחוץ למדינות האיחוד.

החנויות במתחמי הדיוטי פרי נהנות הן מפטור ממס והן מקהל לקוחות שבוי, אשר לא יכול לצאת מחוץ למתחם בקלות. תיירים רבים אינם בקיאים במחירי השוק המקובלים במדינת המוצא וידיעה לגבי כך שהמוצר פטור ממס גורמת ללקוחות לתחושה שהקניה כדאית. המצב מוביל לכך שמחירי המזון המהיר והמוצרים בחנויות הדיוטי פרי גבוהים בעשרות אחוזים ממחירי שירותים ומוצרים זהים במדינה עצמה. בנוסף, על אף שחנויות הדיוטי פרי אינן משלמות מס ישיר, נגבים מהם "דמי הזיכיון" שמעלים את המחירים בצורה ניכרת. לעתים המחירים בדיוטי פרי גבוהים במאות אחוזים מערכם המקובל בשוק .

הפשיטה של דוליטל

הפשיטה של דוליטל (באנגלית: Doolittle Raid) הייתה ההפצצה הראשונה של ארצות הברית בשטחה היבשתי של יפן במהלך מלחמת העולם השנייה. הפשיטה נערכה ב־18 באפריל 1942. הפשיטה נעשתה על ידי מפציצים יבשתיים שהמריאו מנושאות מטוסים.

את הפשיטה תכנן והוביל סגן־אלוף ג'ימי דוליטל (Jimmy Doolittle), שהיה טייס אזרחי מפורסם לפני המלחמה והמבצע קרוי על שמו. הפשיטה התאפשרה הודות להארה טכנית של סרן פרנסיס לואו (Francis Low), שגילה שמפציצים דו מנועיים יכולים להמריא מנושאת מטוסים. מבחנים שנערכו מאוחר יותר הוכיחו שניתן לשגר מפציץ B-25 מיטשל עם כטון פצצות, להפילן מעל אדמת יפן ואז לטוס לסין.

בפשיטה השתתפו 16 מטוסים ובהם 80 אנשי צוות, כולם מתנדבים. שני אנשי צוות נהרגו כשמטוסם נחת נחיתת אונס מול חופי סין. שמונה אנשי צוות נשבו, עונו ושלושה מהם הוצאו להורג בירייה. שבוי אחד מת בשבי.

חנוך בן משה

רבנו חנוך בן משה (נפטר בד'תשע"ה או ד'תשפ"ה, 1015 או 1025) היה ראש ישיבת קורדובה במפנה המאות ה-10 וה-11, ומנהיג יהדות ספרד באותה תקופה. לפי רבי אברהם אבן דאוד, ב"ספר הקבלה", היו רבנו חנוך בן משה ואביו רבנו משה בן חנוך, בין ארבעת השבויים (האב - ממניין השבויים, והבן שבוי יחד איתו), שתרמו משמעותית ללימוד התורה בקרב הקהילות היהודיות בספרד ובצפון אפריקה.

חפציבה (קומיקס)

חפציבה (באנגלית: Hepzibah) היא דמות בדיונית של גיבורת-על חייזרית המופיעה בחוברות הקומיקס אקס-מן וסדרת הבת אקס פורס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת The X-Men #107 מאוקטובר 1977 ונוצרה על ידי הכותב כריס קלרמונט והמאייר דייב קוקראם.

חפציבה היא חייזרית מכוכב הלכת טריל'סארט שהיה נתון לשליטתה של אימפריית השי'אר העריצה. כאשר קורסייר היה שבוי בידיו של הקיסר ד'קאן מאימפריית השי'אר, חפציבה עזרה לו להימלט מהשבי יחד עם אסירים נוספים, ואלה יסדו את קבוצת פיראטי החלל הבין-גלקטים סטארג'אמרס. כאשר חפציבה ננטשת על פני כדור הארץ, היא מצטרפת לשורות האקס-מן. היא ו-וורפאת' חולקים בקשר מיוחד. לחפציבה יכולות על-אנושיות כמו מהירות, זריזות ורפלקסים מוגברים, כמו גם חושים מחודדים וטפרים נשלפים. ביכולתה לשנות את אופן התנהגותם של אחרים על ידי הפרשת פרומונים.

יחסי ארצות הברית–קוריאה הצפונית

יחסי ארצות הברית–קוריאה הצפונית הם עוינים מאז התבססותה של קוריאה הצפונית בשנות החמישים של המאה ה-20 ובעיקר מאז מלחמת קוריאה. במהלך מלחמה זו חיל האוויר האמריקני, כחלק מהסיוע של כוחות האו"ם לקוריאה הדרומית, הפציץ את קוריאה הצפונית. במהלך המלחמה נהרגו למעלה מ-40,000 אמריקאים וכשני מיליון חיילי ואזרחי קוריאה הצפונית, שהם כ-20% מאוכלוסייתה באותו הזמן. מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, בהן קוריאה הצפונית החלה להעשיר אורניום במטרה להשיג יכולת גרעינית היחסים הושפעו במידה רבה מחמשת הניסויים הגרעיניים של קוריאה הצפונית, פיתוחם של טילים ארוכי-טווח המסוגלים לפגוע ביעדים במרחק אלפי קילומטרים והאיומים הנשנים מצד קוריאה הצפונית בדבר מתקפה צפון קוריאנית על ארצות הברית וקוריאה הדרומית. בימי כהונתו, התייחס נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש לקוריאה הצפונית כחלק מ"ציר הרשע", בשל האיום של יכולות הגרעין שלה.במסגרת ההבנייה הלאומית של קוריאה הצפונית וקבלת הלגיטימציה של השלטון, הוגדרו יפן, ארצות הברית והקולוניאליזם כאחר הלאומי כדי לא להגדיר את קוריאה הדרומית כאויב. קוריאה הדרומית מוגדרת כאח השבוי בידי הקולוניאליסטים האמריקאים. בקוריאה הדרומית, האחר הלאומי הוגדר כקומוניזם והשלטון הדיקטטורי של קוריאה הצפונית, שהעם האח שבוי בידי מנהיגיו.

מאחר שלארצות הברית ולקוריאה הצפונית אין יחסים דיפלומטיים רשמיים, ממלכת שוודיה מגינה במקומה של ארצות הברית על האינטרסים של ארצות הברית בקוריאה הצפונית - כמעין מתווכת לעניינים קונסולריים. מאז מלחמת קוריאה, שומרת ארצות הברית על נוכחות צבאית חזקה בדרום קוריאה.

על פי סקר חברת גאלופ רק ל-9% מהאמריקנים יש דעה חיובית על קוריאה הצפונית, בעוד לכ-87% מהם יש דעה שלילית עליה. על פי סקר שערכה ה-BBC הבריטית - רק לכ-4% מהאמריקנים יש השקפה לפיה השפעת קוריאה הצפונית על העולם חיובית, בעוד כ-90% רואים את השפעתה באור שלילי. על פי הסקר דעתם של אזרחי ארצות הברית על קוריאה הצפונית היא מהשליליות ביותר על מדינות אחרות בעולם.

ביוני 2018 נפגשו מנהיגי המדינות בפסגת ארצות הברית-קוריאה הצפונית בסינגפור וחתמו על מסמך הבנות, ובו בין השאר הסכמה לשפר את היחסים בין המדינות.

כופר נפש

כופר או כופר נפש הוא דרישה לתשלום עבור חייו או חירותו של אדם.

הביטוי מוזכר בתורה: "ואם שור נוגח הוא וכו' והמית איש או אישה, השור יסקל וגם בעליו יומת. אם כופר יושת עליו, ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו". בהשאלה, גם אדם יכול להוות כופר עבור אדם אחר אם הוא נענש במקומו. "כופר לצדיק - רשע, ותחת ישרים - בוגד"בהקשר המודרני, מדובר גם על דרישות שאינן דווקא כספיות, כגון דרישת שחרור אסירים ושבויים עבור שבויי צה"ל.

בחברה הערבית לכופר נפש (דייה) יש גם משמעות של תשלום פיצוי לקרובי משפחה של נרצח.

כרמן

כרמן (בצרפתית: Carmen) היא אופרה צרפתית מאת המלחין ז'ורז' ביזה. הלברית מבוססת על הנובלה "כרמן" מאת פרוספר מרימה ונכתבה על ידי אנרי מֵייָאק (Meilhac) ולודוֹויק הַלֵוִי.

הצגת הבכורה של האופרה הייתה באולם האופרה קומיק שבפריז ב-3 במרץ 1875. במשך שנה לאחר הופעת הבכורה נחשבה האופרה "כרמן" לכישלון, וכונתה על ידי המבקרים "לא מוסרית" ו"מלאכותית". כיום כרמן היא אחת האופרות הפופולריות ביותר בעולם. לפי הארגון אופרה אמריקה האופרה כרמן מדורגת במקום הרביעי ברשימת האופרות המוצגות ביותר בצפון אמריקה.

האופרה מספרת את סיפורה של כרמן, צוענייה יפהפייה חמת מזג, ששברה את לבם של מחזרים רבים. היא מחזרת אחרי קורפורל (רב"ט) דון ז'וזה מחיל המשמר ומשכנעת אותו להישאר עמה בלילה אחרי שעת השיבה לבסיס. שבוי בקסמה הוא עורק ומצטרף לקבוצת המבריחים שכרמן שייכת אליה. לאחר שכרמן בטוחה בהשפעתה עליו, היא מתנערת ממנו לטובת לוחם הפרים אסקמִיוֹ.

חלקים מסוימים מהאופרה מוכרים מאוד כיצירות בפני עצמן, בהן הפרלוד - שיר הטוראדור והאריה - ההבנרה, וכן "סוויטת כרמן" שהיא עיבוד של רודיון שצ'דרין ומכילה קטעים מוכרים מן האופרה.

מחנה שבויים

מחנה שבויים הוא מתקן כליאה לחיילי אויב אשר נפלו בשבי בזמן מלחמה. אמנות בינלאומיות קובעות כי אין לפגוע בחייל בצבא אויב שנכנע וחדל להוות איום, וכן אין להעמידו למשפט. חייל כזה נחשב שבוי, ועל-פי החוק הבינלאומי יש להחזיקו בתנאים סבירים עד תום המלחמה או עד להסדר כלשהו בין המדינות. הגוף הבינלאומי המפקח על תנאי החזקתם של שבויים ועל יצירת קשר בינם לבין קרוביהם הוא הצלב האדום הבינלאומי. לפי האמנות הבינלאומיות השבויים מוחזקים במחנה בתנאי כלא רק על מנת למנוע את בריחתם ולא כצעד ענישה או נקמה, עד לסיום המלחמה וחתימת הסכם לחילופי שבויים בין המדינות. לרוב השבויים מקבלים מדים מיוחדים, אך ניתן להם לשמור על דרגתם ולשמר את ההיררכיה הצבאית הפנימית. קצינים זוכים לרוב ליחס טוב יותר מחוגרים. עם קליטת השבויים למחנה מתבצע תהליך רישום ותשאול על ידי חוקר שבויים, במסגרתו מוכרע האם השבוי חיוני לחקירה (למשל אם הוא מחזיק בידע חיוני בשל תפקידו) אם לאו. שבויים המועמדים לחקירה מופרדים משאר השבויים ונלקחים במהלך שהותם במחנה למתקני חקירה, המצויים בו בדרך כלל. פרטי השבויים מועברים לפי הדין לצלב האדום, המיידע את מדינותיהם בדבר מצבם ומקום המצאם.

קונראד לורנץ

קונרַאד זכריאס לוֹרֶנְץ (בגרמנית: Konrad Zacharias Lorenz;‏ 7 בנובמבר 1903, וינה, אוסטריה – 27 בפברואר 1989, שם) היה חוקר טבע אוסטרי, אבי מדע האתולוגיה וחתן פרס נובל בפיזיולוגיה לשנת 1973 יחד עם קארל פון פריש וניקולאס טינברגן. בתצפיותיו על אווזים וברווזים גילה לורנץ את תופעת "ההחתמה" אצל בעלי חיים וקבע שהיא מולדת ואינה נשלטת על ידי בעלי החיים.

לורנץ היה חבר המפלגה הנאצית, ועובדה זו גרמה לרבים להטיל ספק בעבודתו המדעית. כיום רוב עבודתו התאורטית מיושנת, וחלקים ממנה אכן משקפים את דעותיו הפוליטיות באותו זמן, אך תצפיותיו האמפיריות הן בעלות חשיבות גבוהה גם כיום.

לורנץ היה פרופסור באוניברסיטת וינה מ-1928 ועד 1935, ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת עמנואל קאנט בקניגסברג ב 1940. הוא הצטרף לוורמאכט ב-1941 והיה שבוי אצל הסובייטים מ-1944 ועד 1948.

בשנת 1950 נוסד על שמו מכון לורנץ לפסיכולוגיה התנהגותית בבולדרן שבצפון גרמניה. בשנת 1969 הוא זכה בפרס קלינגה.

קסווין

קסווין (באנגלית: Xavin) הוא דמות בדיונית של גיבור-על חייזרי שהופיע בחוברות הקומיקס Runaways ביקום מארוול קומיקס. דמותו הופיעה לראשונה בחוברת Runaways Vol.2 #7 מאוקטובר 2005, ונוצרה בידי הכותב בריאן ווהן והמאייר אדריאן אלפונה.

קסווין הוא פרט מגזע הסקרול משני-הצורה, הנתפסים לרוב כדמויות רעות ביקום מארוול. קסווין הוא בן/בת זוגה של קרולינה דין הלסבית, אליה שודך. למעשה, כלל לא ידוע האם קסווין הוא זכר או נקבה, אך לרוב מיוחס בצורת-דיבור זכר. אמנם הוא חי, אם כי לא מופיע יותר בפרסומי הקומיקס היות שהקריב את עצמו למען קרולינה.

שבויי צה"ל

שבויי צה"ל הם חיילי צה"ל שנפלו בשבי של צבא אחר. חיילי צה"ל (וגם אזרחים) שמוחזקים כבני ערובה בידי ארגוני טרור או מיליציות, קרויים בישראל "חטופים", אם כי מבחינה מעשית, ישראל נושאת ונותנת על שחרורם כאילו היו שבויים.

שר הטבעות - דמויות

הספר שר הטבעות אשר נכתב על ידי ג'. ר. ר. טולקין מכיל אוסף רב של דמויות הלוקחות חלק בעולם הקסום המתואר בספר. בערך זה יוצג ריכוז של הדמויות הראשיות בספר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.