שאלה

שאלה היא ביטוי לשוני המשמש לבקשת מידע. המידע המבוקש עשוי להינתן בדרך של תשובה. 

השאלות התפתחו למגוון יישומים מעבר לבקשה מפורשת של מידע ממקור כלשהו. למשל, שאלה רטורית משמשת להבהרת טיעון, ואין ציפייה שיענו עליה. 

FAQ icon
השאלה היא ביטוי המשמש לבקשת מידע, אשר עשוי להינתן בדרך של תשובה.
Defense.gov News Photo 070322-D-9880W-025
הרמת יד יכולה לשמש כביטוי לא מילולי לרצון לשאול שאלה.

למידה וחינוך

שאלות הן השלבים הראשוניים של מחקר ראשוני. בשיטה מדעית על פי רוב השאלה יוצרת את הבסיס לחקירה, וניתן לראות בה שלב מעבר בין תצפית להשערת השערות. תלמידים בכל הגילאים משתמשים בשאלות במסגרת למידת תחומי דעת. היכולת של לומדים ליצור שאלה הניתנת לבדיקה חיונית ללמידת חקר. השיטה הסוקרטית של העלאת שאלות בנוגע לתגובות התלמיד יכולה לשמש את המורה כדי להוביל אותו לעבר האמת ללא הוראה ישירה ומסייע לתלמיד להגיע למסקנות לוגיות.

שימוש נפוץ ומקובל לשאלות במערכת החינוך הוא במסגרת הערכת הידע של התלמיד באמצעות מבחן.

שאלות פילוסופיות

השאלות הפילוסופיות מכוונות יותר כלפי רעיונות מאשר מידע עובדתי. אלו הן שאלות שלא ניתן לקבל עליהן מענה מלא ממקור כלשהו. הפילוסופיה עוסקת בשאלות שעולות כאשר אנשים מהרהרים בחייהם ובעולם סביבם. חלק מהשאלות הפילוסופיות הן פרקטיות ונובעות מתוך חיי המעשה. למשל: "האם יש הצדקה להמתת חסד?", "האם למדינה יש זכות להגביל צפייה והפצת פורנוגרפיה או להגביל פרסומים של סיגריות?" ועוד

שאלות פילוסופיות אחרות הן תאורטיות יותר, אף על פי שלעיתים קרובות הן נובעות ממחשבה אודות נושאים פרקטיים. 

ראו גם

Creative Commons

Creative Commons ("קריאטיב קומונס"; גם מקוצר לעיתים קרובות לראשי התיבות: CC) הוא מוסד ללא כוונת רווח המקדיש את מאמציו להרחבת טווח היצירות הזמין לזולת על מנת שאלה יוכלו להתבסס עליה ולחלוק אותה באופן חוקי. שמו מוכר גם מאוסף הרישיונות הסטנדרטיים שחיבר, אשר נועדו לפשט את השיתוף בתוכן ללא ויתור מלא על זכויות יוצרים.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

בעיה פתוחה

בעיה פתוחה היא השערה, כלומר טענה שטרם נמצאה לה הוכחה או הפרכה. לעיתים הבעיה בעלת חשיבות רבה, ועלולה להעסיק מדענים בתחומים שונים במשך שנים רבות (לעיתים מאות שנים) בחיפוש אחר פתרונה.

השערת הרצף מדגימה גורל אפשרי לבעיה פתוחה, גורל שאפשרות קיומו הוכחה במשפטי האי-שלמות של גדל: לאחר עשרות שנים שבהן הייתה בגדר בעיה פתוחה, הוכח כי היא אינה תלויה באקסיומות המקובלות של תורת הקבוצות, ולכן ניתן לקבוע שהיא נכונה ולחלופין לקבוע שהיא אינה נכונה.

האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953. האקדמיה היא ממשיכת דרכו של ועד הלשון העברית. היא פועלת לכוון את התפתחות השפה העברית, כפי שמלמדות מטרותיה המפורטות בתקנונה:

1. לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה;

2. לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיו וגלגוליו;

3. לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק.

שימור וטיפוח הלשון הם תופעות מודרניות, הקשורות לעליית הלאומיות וכינון מדינת לאום. ההשראה להקמת האקדמיה הגיעה ממקבילתה בצרפת, שבה הוקמה האקדמיה הצרפתית, למטרות שימור הצרפתית וטיפוחה. אך מטרות מטפחי הלשון העברית, יחידים וארגונים, במיוחד מאז שלהי המאה ה-19, הוכתבו על ידי ההיסטוריה הייחודית של העם היהודי, רובדי השפה השונים במשך התקופות, ותפוצת השפות הזרות בקרב הפזורה היהודית ברחבי העולם, ומאידך ובשל היותה של השפה העברית גורם מרכזי ברעיונות הלאומיות היהודית, הציונות ותקומת ישראל מאז תקופת העלייה הראשונה, היו המטלות שניצבו לפני "ועד הלשון העברית" ואחר כך האקדמיה ללשון העברית, גדולות ונרחבות פי כמה ממקבילותיה באומות העולם.

משנת 1993 מכהן כנשיא האקדמיה הפרופסור משה בר-אשר. חברים בה כ-35 חברים, ובנוסף אליהם ישנם גם חברים יועצים וחברי כבוד.

כל אדם רשאי להגיש שאלה או בירור בקשר לשפה העברית לאקדמיה ולקבל מהאקדמיה תשובה רשמית.

בחודש ינואר 2015 חנכה האקדמיה את "אתר המבקרים לשפה העברית באינטרנט" ואת "יום הלשון העברי" לכבוד יום הולדתו של אליעזר בן יהודה.

השאלה (קומיקס)

השאלה (באנגלית: Question) הוא דמות בדיונית של אנטי גיבור שהופיע תחילה בחוברות הקומיקס של חברת צ'רלטון קומיקס ולאחר מכן של חברת DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Blue Beetle Vol.4 #1 מיוני 1967, ונוצרה בידי הכותב והמאייר סטיב דיטקו.

השאלה הוא אלטר-אגו אותו חלקו שלוש דמויות - צ'ארלס ויקטור "ויק" סייג', רנה מריה מונטויה ושאלה שלישי אנונימי. השאלה הראשון ויק סייג' היה עיתונאי חוקר בהאב סיטי, שלאחר שסיכל מזימה של מדען מטורף למכירת עור מלאכותי נעשה לגיבור-על באמצעות כישורי הבילוש והלחימה שלו. הוא בעל מסכה העשויה מהעור המלאכותי המשווה לו מראה חסר פרצוף, והוא בעל מוטיב סימן שאלה המשמש כסימן לאחר פעולותיו. רנה מונטויה היא בלשית לשעבר במשטרת גות'אם סיטי שהתפטרה מהמשטרה לאחר שנחשפה לשחיתות שבה. היא הוצאה מהארון כלסבית בידי הנבל דו-פרצוף, ונעשתה לשאלה השנייה לאחר תקופה בה הייתה שותפתו של סייג' שהסתיימה כאשר הוא נפטר מסרטן הריאות.

לאחר האתחול המחודש של יקום DC, שאלה שלישי ואנונימי הוצג כחבר ב"שילוש החטא", המורכב משלושת האנשים שביצעו את החטאים הגדולים ביותר בתולדות כדור הארץ. סייג' ורנה הופיעו לאחר האתחול - סייג' הופיע כסוכן ממשלתי המפקח על יחידת המתאבדים לצד אמנדה וולר, ורנה הופיעה כשותפתו החדשה של הארווי בולוק במשטרת גות'אם. דמותה של רנה מונטויה כשאלה מדורגת במקום ה-87 ברשימת מאה גיבורי-העל הגדולים, לפי אתר IGN. דמותו של רורשאך מהרומן הגרפי "השומרים" מבוססת על דמותו של השאלה.

טילדה

טילדה (~) (על פי האקדמיה ללשון העברית: גַּל, באנגלית: Tilde) היא סימן כתב המשמש כסימן דיאקריטי בספרדית ובפורטוגזית. במקור שימש לציון ראשי תיבות וכיום יש לה שימושים מגוונים בהקשרים שונים.

המילה טילדה (tilde בספרדית) מקורה מהמילה הלטינית titulus שפירושה כותרת או כתב עילי.

יפנית

יפנית (קאנג'י: 日本語; ביפן קרויה השפה: ,"Nihongo" "נִיהוֹנְגּוֹ", Nihon: יפן, Go: שפה) היא השפה המדוברת בפי 130 מיליון איש ביפן, ובקהילות מהגרים יפניות. יפנית שייכת למשפחת השפות הג'פוניות. קשרים עם שפות אחרות הוצעו במהלך השנים על ידי בלשנים, אולם אף אחד מהם לא התקבל גלובלית. על פי התפיסה הפילוסופית היפנית הידועה בשם ניהונג'ינרון, בשל בידודם של האיים, לשפה היפנית יש מבנה דקדוקי ותחבירי ייחודי, הגורם ליפנים לחשוב לפי תבניות מחשבה מסוימות, השונות מכל מקבילותיהן בעולם.

היפנית שפה צירופית, הניכרת במערכת של תוארי כבוד סבוכים המשקפת את הטבע ההיררכי של החברה היפנית. כל זאת בעזרת תבניות פעלים ואוצר מילים מסוים המציין את הסטטוס החברתי היחסי של הדובר, המאזין, והאדם המוזכר בשיחה.

באופן יחסי, בשפה יש מבחר צלילים קטן, ומערכת עלרוד לקסיקאלית משמעותית.

השפה היפנית נכתבת בשילוב של שלוש מערכות כתב: אותיות (סימניות) סיניות מותאמות הנקראות ביפנית קאנג'י (kanji - 漢字), ושני כתבים פונטיים שנוצרו מאותיות סיניות מותאמות. הם נקראים היראגאנה (hiragana - 平仮名) וקאטאקאנה (katakana - 片仮名).

בהיראגאנה נעשה שימוש נרחב ביותר בכתיבת השפה למטרות שונות, ביניהן הטיית פעלים, כתיבת מילות קישור ויחס, והוראת יפנית לילדים.

בקאטאקאנה משתמשים בעיקר בשביל לכתוב מילים או שמות שמקורם אינו בשפה היפנית.

ביפנית המודרנית נעשה שימוש לעיתים קרובות גם באלפבית הלטיני רומאג'י (rōmaji - ローマ字), בעיקר לשמות של חברות, לוגואים, פרסומות והקלדת טקסט יפני אל תוך המחשב.

ספרות מערביות בדרך כלל משמשות כספרות, אך גם ספרות יפניות הנכתבות בקאנג'י הן שגרתיות.

אוצר המילים של היפנית מושפע מאוד ממילים משפות אחרות. מספר רחב של מילים נשאל מהשפה הסינית, או נוצר מתבניות סיניות, במשך תקופה של לפחות 1500 שנים.

מאז המאה ה-19 המאוחרת, היפנית שאלה מספר נכבד של מילים משפות הודו-אירופיות, בעיקר מאנגלית.

כתוצאה מיחסי המסחר המיוחדים בין יפן לפורטוגל המוקדמת, במאה ה-16, ולאחר מכן עם הולנד במאה ה-17, פורטוגזית והולנדית גם הן הפכו לגורם משפיע.

מדעי החברה

מדְעי החברה הם קבוצת מדעים העוסקים בחקר החברה האנושית במגוון של מתודות הנסמכות הן על גישות פוזיטיביות והן על גישות פרשניות. מדְעי החברה צמחו מתוך מדְעי הרוח החל מסוף המאה-התשע עשרה. סוציולוגיה, כלכלה, מדע המדינה ופסיכולוגיה משמשים, מאז, התשתית המחקרית והאינטלקטואלית שעליו נבנה תחום הידע.

בתי ספר ופקולטות מקצועיות כגון בתי הספר למשפטים, בתי הספר לחינוך, בתי הספר למנהל עסקים, לעבודה סוציאלית ולבריאות הציבור עומדים בקשר הדוק עם הדיסציפלינות השונות של מדעי החברה ובמידה רבה מיישמים את הידע ממדעי החברה לתחומיהם.

בתחומי הדעת (דיסציפלינות) העיקריות של מדעי החברה הם:

סוציולוגיה – חקר החברה וההתנהגות החברתית של האדם. ממנה נגזרים תחומי משנה כגון יחסי מגדר, יחסי דתיים-חילוניים.

אנתרופולוגיה – שמה דגש באתנולוגיה ובחקר התרבויות.

גאוגרפיה - תחום בין-תחומי העוסק בהגירה, קיימות, תכנון ערים, אדריכלות, פסיכולוגיה, מדעים קוגניטיביים, דמוגרפיה, כלכלה, ותרבות.

מדע המדינה – מתמקד בחקר הפוליטיקה, השוואת משטרים, מחשבה מדינית, ההתנהגות הפוליטית והמדיניות הציבורית ברמת המדינה וכן ברמה הכלל־עולמית.

יחסים בינלאומיים – ענף המתמקד בהתנהגות הפוליטית, החברתית והכלכלית בזירה הבינלאומית.

מדיניות ציבורית – עוסקת בהבנת הגורמים המעצבים את תהליך המדיניות הציבורית ואת תוצאותיו.

פסיכולוגיה – חקר הנפש וההתנהגות, כפי שאלה נקבעים בזיקה לחברה כולה.

קרימינולוגיה – עוסקת בעניינים ובתרחישים חברתיים הקשורים בפשיעה ובהתנהגות פושעת.

כלכלה – עוסקת ביחסים האנושיים והחברתיים הקשורים בהשגת אמצעים חומריים, והחוקים והיחסים החברתיים הנוגעים לייצורו ולחלוקתו של קניין.

תקשורת – עוסקת בהעברת מידע בין שני משתתפים או יותר.

בלשנות - מחקר השפות והתפתחותן. תחום שנחשב גם כחלק ממדעי הרוח.

דמוגרפיה - תחום מחקר העוסק במחקר ותיעוד של אוכלוסייה אנושית.

לימודים אזוריים - שדה מחקר בין תחומי שמתמקד באזור גאוגרפי, לאומי או תרבותי.

עבודה סוציאלית

מציאות

מציאות או ממשות היא מושג המבטא בשימושו היום-יומי את מצב הדברים הקיימים, כפי שהם באמת (לעיתים בניגוד לכפי שהם נראים או נתפסים או כפי שחושבים שהם). במובן הרחב יותר של המושג, המציאות כוללת את כל מה שיש, בין אם ניתן להבחין בו או להבין אותו ובין אם לאו. המושג קשור קשר הדוק למושגי הקיום והאמת וההבחנה ביניהם אינה תמיד ברורה. כמו לרבים מהמושגים הבסיסיים ביותר של המחשבה, במהלך השנים ניתנו למציאות הגדרות רבות ואין הגדרה מוסכמת אחת.

משאל עם

משאל עם הוא העמדת שאלה בעניין חקיקתי, חוקתי או פוליטי, להצבעה של כל בעלי זכות הבחירה. הוא כלי המשמש תחליף לבית המחוקקים, על ידי הפניית שאלה, בסוגיה מהותית, אל העם. לעיתים משאל עם אינו מחייב את הממשלה ששואלת את הציבור והוא רק בגדר משאל עם מייעץ, שמשאיר את פירוש תוצאותיו לבית המחוקקים. משאל עם מחייב קיים ברבות מהמדינות הדמוקרטיות ובמיוחד באירופה ובאמריקה, ולרוב בנושא של חוקה, שינוי אופן המשטר או הריבונות.

משפט (בלשנות)

משפט הוא מבע שפתי המורכב ממילה אחת או יותר.

המבנה והמשמעות של המשפט קשורים זה בזה ויוצרים יחדיו את היחסים התחביריים שלו.

הסמנטיקה עוסקת בין היתר במשמעויות של המשפט וחלקיו השונים.

בכתב נהוג להפריד בין משפטים שונים בטקסט בעזרת סימני פיסוק מתאימים. לדוגמה: נקודה, סימן שאלה או סימן קריאה.

בדיבור ניתן לעיתים להבחין בגבולות המשפטים בעזרת ההנגנה שלהם, אם כי הבחנה זו נוטה להיות מטושטשת יותר.הפסוקית היא אחת מיחידות המשפט. יכולות להיות מספר פסוקיות בתוך משפט בודד.

נקודתיים

נקודתיים או ":" (בלשון הדיבור גם "נקודוֹתיים") הוא סימן פיסוק, המורכב משתי נקודות זו על גבי זו.

סימן שאלה

סימן שאלה ("?") הוא סימן פיסוק דקדוקי המחליף בסוף משפט את הנקודה (.) ומסמל את סיומו של משפט שאלה.

עירייה

עירייה היא יחידת שלטון מקומי, שתפקידה לדאוג לרווחת התושבים בעיר נתונה. את ראש העירייה וחברי מועצת העירייה, בוחרים תושבי העיר אחת לתקופה מסוימת (בישראל - אחת לחמש שנים).

במדינות רבות (ובמידה מסוימת - גם בישראל), נהוג שהמפלגות השונות, החברות גם ברשות המחוקקת וברשות המבצעת, מעמידות מועמדים מטעמן לראשי ערים ורשימות למועצת העיר, בשאיפה שאלה יקדמו את ענייניהן בעיר.

פועל (בלשנות)

בדקדוק, הפֹּועַל (באנגלית: verb) הוא חלק הדיבר המביע בדרך כלל פעולות או התרחשויות. הפועל נחשב לרכיב המרכזי ביותר במשפט, המשמש כ"דבק" של המשפט, המחבר את כל הגורמים האחרים ומגדיר את היחסים ביניהם.

ברוב השפות הפועל מקיים נטיות שונות, למשל נטיית זמנים (כגון עבר, הווה ועתיד) ונטיית גופים (כגון אני, אתה, הוא). בשפות שמיות הנטייה באה לידי ביטוי בעזרת מורפולוגיה, קרי על ידי מוספיות שונות המצטרפות לאותיות השורש ומביעות את הזמנים והגופים השונים (כך, בעברית הסיומת -תי מציינת פועל בגוף ראשון ובזמן עבר).

במערכת הפועל קיימת גם צורת מקור, המהווה צורת יסוד נטולת זמן וגוף. במערכת הבניינים בעברית, יש לכל בניין צורת מקור ייחודית לו, הנושאת את סימני הניקוד האופייניים לבניין (למשל - צורת מקור של בניין פיעל תכלול דגש חזק).

התאוריות התחביריות המובילות בתחום הבלשנות (ובראשן התאוריה של חומסקי) רואות בפועל את הציר המרכזי שסביבו נבנה המשפט כולו. לפי תאוריה זו, הפועל, הקרוי גם פרדיקט, הוא שקובע אילו צירופים שמניים (הקרויים גם ארגומנטים) יכולים או חייבים להימצא במשפט. במושגים של התאוריה, הפועל הוא ש"מעניק" תפקידים תימטיים (תפקידי תיטא) לצירופים השמניים השונים במשפט. לכל פועל יש תפקידים תימטיים שונים. למשל, לפועל "פיהק" יש רק תפקיד תימטי אחד, הקרוי Agent, ולכן המשפט הבא אינו דקדוקי:

"דן פיהק שולחן" - הסבר: הפועל "פיהק" מעניק את התפקיד התימטי הבודד שלו לנושא המשפט "דן" ולכן הצירוף השמני "שולחן" נותר ללא תפקיד, ובכך הופך מיותר.לעומת זאת, המשפט הבא אינו דקדוקי משום שיש תפקיד תימטי הכרחי שנותר ללא צירוף שמני ש"יקבל" אותו מהפועל:

"דן לבש" - הסבר: התכונות של הפועל "לבש" מחייבות מימוש של תפקיד תימטי נוסף הקרוי Theme, המוענק בדרך כלל למושא.בתורת התחביר העברי נקרא הפועל גם נשוא, וכשלומדים ניתוח משפטים בלשון, מתמקדים בראש ובראשונה בזיהוי הנשוא (הוא הפועל) ולאחר מכן בזיהוי מרכיבי המשפט האחרים על ידי שאלת שאלות על הנשוא - עדות נוספת למרכזיותו. למשל, במשפט: "דני אכל את התפוח", יש לזהות קודם כל את הנשוא, הפועל - "אכל", ולאחר מכן לשאול "מי אכל?" - שאלה שהתשובה עליה מגלה את נושא המשפט - "דני"; ו"את מה?" אכל - שאלה שהתשובה עליה חושפת את המושא.

פילוסופיה של המוסר

הפילוסופיה של המוסר, שנקראת גם אֵתִיקָה, היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו?" ו"מהי 'המידה הטובה'?" ומסייע בהבחנה בין טוב ורע.

פיסוק

פיסוק הוא חלק של דקדוק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.

רמי בר אבא (השני)

רמי בר אבא היה אמורא בדור השישי לאמוראי בבל.

בתלמוד מובא ששאל שאלה הלכתית את רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, ולפי גרסה אחרת (של הדקדוקי סופרים) הוא שאל את רב פפי ורב הונא בר תחליפא אודות ההלכה שאסור לסתור בית כנסת ישן עד שבונים את החדש. השאלה נסובה אודות בית כנסת חדש שרצה רמי בר אבא לבנות לבני עירו, מאבני בית הכנסת של בית הכנסת של הישן, והסתפק האם מותר לו לסתור את בית הכנסת הישן במקרה כזה שכל מטרת סתירת בית הכנסת הישן הוא כדי לבנות את החדש. הוא בא לפני רב פפא ואסר לו, וכן כאשר שאל אותה שאלה עצמה את רב הונא, הוא הצטרף לדברי חבירו רב פפא ואסר לו לעשות כך, מכיוון שהם סברו שגם במקרה כזה חלה ההלכה שאין לסתור בית כנסת ישן עד שיבנו את החדש, מחשש שמא יסתרו את הישן ולא יבנו את החדש.

לפי גרסת השאילתות, רמי בר אבא היה חותנו של רב אשי וככל הנראה, לפי סדר הדורות, מדובר ברמי בר אבא זה (ולא רמי בר אבא הראשון).

שאלות ותשובות

שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה. השו"ת מכיל מאגר של שאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידי רב אחד או קבוצה של רבנים. נמצאות גם שו"ת בענייני אגדה וכדומה (שאינם נוגעים להלכה).

שוודית

שוודית (Svenska (מידע • עזרה)) היא שפה סקנדינבית מזרחית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופיות. היא מדוברת בפי תשעה מיליון איש בעולם, שמונָה וחצי מתוכם בשוודיה. משנת 2009 היא הוכרה כשפה רשמית בשוודיה.

מלבד בשוודיה, מדוברת השוודית גם במחוז אולנד (Åland), השייך לפינלנד. בפינלנד היבשתית ישנו מיעוט של שישה אחוזים דוברי שוודית, וזו שפה רשמית ובעלת מעמד שווה לפינית. בנוסף, כמה אלפי אנשים באסטוניה דוברים שוודית.

השפה התפתחה מהנורדית העתיקה, בדומה לדנית ולנורווגית, מהן אינה שונה באופן מהותי. למעשה, דובריה יכולים להבין דנית ונורווגית, ובייחוד את האחרונה, הדומה לשוודית במבטאה. בימי הביניים עברה השפה שינויים רבים עד שעברה סטנדרטיזציה במאה ה-16. ב-1786 נוסדה האקדמיה השוודית, שתפקידה לפקח על התפתחות השפה התקנית.

כשפה גרמאנית חולקת השוודית אוצר מילים נרחב גם עם הגרמנית ועם האנגלית. היא שאלה מילים רבות מהגרמנית התחתית בימי הביניים, מהגרמנית העילית (הגרמנית התקנית) במאות ה-16 וה-17, מהצרפתית במאה ה-18, ומהאנגלית במאה העשרים.

בדומה לרוב השפות הסקנדיביות, האותיות C,Q,W,X,Z מופיעות במילים שאולות בלבד, והאות G כמעט ואף פעם לא נהגית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.