שאילת מילים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת, מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם, מלקסיקון של שפה אחרת. עקרונית, מילה, שמקורה בשפה אחרת, מכונה "מילה שאולה". אולם מכיוון, ששאילת מילים היא תופעה נפוצה המתרחשת במגע בין קהילות דוברות (או כותבות) שפות שונות, זיהוי כל המילים השאולות בשפה כלשהי דורש מחקר היסטורי מדוקדק ומעמיק, ובלתי אפשרי לדובר השפה שאינו חוקר או בלשן. כבר בעברית המקראית ניתן לזהות מילים שאולות, כגון "אחשדרפן" - מילה שאולה מהשפה הפרסית, או "מס" ו"שֹר" - מילים השאולות מהמצרית הקדומה. "מילה שאולה" מכונה לעיתים מילה נודדת, וַנדרווֹרטגרמנית: Wanderwort) או מילה תועה.

כמעט כל שפה מכילה בלקסיקון שלה מילים שמקורן בשפה אחרת. אך יש תחומים בלקסיקון בהם נפוץ השימוש במילים שאולות, ויש תחומים בהם נדיר למצוא מילים שאולות. מילים שאולות נפוצות בעיקר בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה והמדע, בהם מתקיימת אינטראקציה נרחבת עם שפות דומיננטיות ועם דוברים מארצות אחרות. לרוב, נשאלים מושגי יסוד ומונחים מקצועיים (ז'רגון מקצועי), שמות של טכנולוגיות, שמות של מכשירים מתוחכמים, שמות מכונות, ושמות המצאות.

ישנן תופעות דומות לשאילת מילים - ראו פירוט בהמשך. ישנן גם תופעות מנוגדות לשאילת מילים. דוגמאות לתופעות מנוגדות לשאילת מילים הן: תחדיש (כמו המילה העברית "פרפר"), הפסקת שימוש במילים ארכאיות (כמו המילים העבריות "תולע" ו"אשכר") ושימור השימוש במילים עתיקות, שהתקיימו בשפה האם של השפה בה מדברים (כמו המילה העברית "אב"; דובר השפה המצוי לא יכול לדעת שמילה זו או אחרת הייתה קיימת עוד בשפה האם של שפתו).

הסיבות לשאילת מילים

חוקרי תרגום ציינו את הגורמים דלהלן:

  • ביטוי מכוון לקרבה תרבותית בין עמים
  • השימוש במילים לועזיות נתפס כיוקרתי או כייחודי
  • תקשורת המונים (בפרט האינטרנט) - הרבה ידיעות בעיתונות הן ידיעות, המתורגמות באופן חפוז. למתרגם לא תמיד יש זמן לחפש מילה מתאימה בשפתו עבור מושגים, המופיעים בכתבה.
  • קשרים חברתיים בין דוברי שפות שונות, בני אותה ארץ ובני ארצות רחוקות

שאילת מילים באה לרוב כדי להתגבר על חסר בלקסיקון הקיים. יש צורך במילה חדשה כדי לציין במדויק מושג או רעיון חדש, המצאה טכנולוגית, או תרופה או מכשיר חדש, והדרך הנוחה או המהירה ביותר למלא את הצורך היא אימוץ המילה המתייחסת למושג החדש משפה אחרת. דרכים אחרות להשלמת לקסיקון הם באמצעות תחדיש (נאולוגיזם), כלומר המצאת מילה או צירוף מילים, או באמצעות הרחבת משמעות של מילה קיימת בשפה. שאילת מילה נוחה יותר מסיבות נוספות: טכנולוגיות או רעיונות חדשים מועברים בדרך כלל בתיווך אנשים השולטים הן בשפה המקומית והן בשפת הקהילה בה הומצאו הטכנולוגיה או הרעיון. ציבור החשוף לשפה זרה ומכיר מושג או רעיון בשמו הזר, נוח לו להמשיך להשתמש בו גם בדיבור עליו בשפה המקומית. הרחבת משמעות של מילה קיימת בשפה מקומית מגבירה את עמימות השפה. מילה בעלת מספר משמעויות, מכבידה על דוברי השפה.

סיבה אחרת לשאילת מילים או להפסקת שאילת מילים היא תרבותית. נטייה של עם להידמות לעם אחר מגבירה את שאילת המילים משפתו של השני ואילו נטייה להיבדלות מגבילה אותה. דוגמה להליך שאילת מילים תרבותי הוא שאילת מילים מצרפתית לערבית, בקרב המעמד הערבי הגבוה, בימי הקולוניאליזם. אנשי מעמד זה החלו לקרוא לבעלי מקצוע, כמו: סַפָּר, נהג ושֹר, בשמותיהם הצרפתיים במקום בשמותיהם הערביים.

דוגמה הפוכה לנטיית היבדלות שמובילה להפסקת שימוש במילים מושאלות, ניתן לראות במהפכת הטורקים הצעירים. כחלק מהשאיפה להפסיק להידמות לעמי המזרח התיכון, הטורקים לא רק אימצו את האותיות הלטיניות וזנחו את האותיות הערביות, הם גם חדלו להשתמש במילים שאולות מערבית ומפרסית ואף שינו את שמות עריהם.

סיבה נוספת לשאילת מילים היא ששימוש במילים לועזיות תורם ביצירת אווירה שבאה יחד עם השפת הזרה. מסתבר, שהקהל נמשך יותר לשחק "באולינג" מאשר "כדורת" או להצביע למועמד עם "אג'נדה" ולא עם "מדיניות".

החיסרון העיקרי בשאילת מילה הוא הקושי להתאים את המילה הזרה לכללי הפונולוגיה והמורפולוגיה של השפה המקומית. לפעמים, המילה הזרה כוללת הגאים, צירופי הגאים או מבנה הברה שאינו חוקי בשפה המקומית. לפעמים, המילה תהיה קצרה או ארוכה מהרגיל, תכלול הטעמה או טונים שלא קיימים בשפה המקומית, או שתהא בנויה בצורה שאינה מאפשרת הוספת מוספיות או שינויים מורפולוגיים אחרים, שהם הכרחיים בשפה המקומית.


שאילת מילים גלובלית משפות שולטות, לפי תחומים:

דרכי העברה בשאילת מילים

ישנן תופעות דומות לשאילת מילים, כגון שאילת משמעות (תרגום שאילה), שאילת שורשים או שאילת מילה תוך שינוי הגייתה ("אצטדיון" היא מילה שהושאלה לעברית תוך שינוי הגייתה). בשונה מתרגום שאילה, בשאילת מילים המילה עוברת פונטית מהשפה התורמת לשפה המקבלת ללא תרגום המילה. שאילת מילים מחייבת הבנה בסיסית של משמעות המילה ונטייה לדו-לשוניות.

שאילת משמעות מילים

תופעה דומה לשאילת מילים היא שאילת משמעות. כלומר, הוספת משמעויות למילה שיותר משמעויות שלה יתאימו לאלו של המילה המקבילה בשפה הזרה. לדוגמה, המושג "הסלמה" הוא השאלת המשמעות "החמרה" עבור השורש ס.ל.מ. זאת בדומה למושג "escalation", באנגלית.

את תופעת שאילת המשמעות ניתן לראות גם בביטויים. הביטוי "לקח חלק" מושאל מאנגלית במשמעות "השתתף". משמעות, שלא הייתה לו בעבר בעברית. הביטויים "מסביב לשעון" ו"עשרים וארבע על שבע", הושאלו מאנגלית ומשמעותם זהה לביטוי העברי הוותיק "יומם ולילה".

שאילת כתיב

מילה שאולה נכתבת בשפה החדשה לפעמים לפי כללי כתיב השפה המקבלת ולפעמים, בהתאם לכללי הכתיב בשפת המקור. לדוגמה, המילה השאולה "פנסיה", נכתבת בעברית בסמ"ך, כי בלשון המקור היא נכתבת ב-S. לעומת זאת, המילה השאולה "פיצה", נכתבת בעברית בהתאם לכללי הכתיב העברי ללא שאילת כתיב המקור. בחיקוי כתיב המקור היינו מאייתים את המילה בזי"ן כפולה ולא בצד"י. האנגלית, שאלה מהאיטלקית הן את המילה "פיצה" והן את הכתיב שלה; באנגלית מאייתים "pizza" ב-z כפולה ולא בצירוף האותיות tz, שתואם את כללי הכתיב באנגלית.

שאילת מבנים דקדוקיים

שאילת מבנים דקדוקיים נדירה יותר משאילת מילים. לדוגמה, שם סיפורו של חיים נחמן ביאליק, החצוצרה נתבישה[1], מכיל פועל בבניין "נתפעל". בניין זה, שכיום הוא נדיר, הושאל לעברית מהארמית והיה נפוץ בשפת חז"ל. למעשה, חז"ל גם החזירו לעברית, בעזרת שאילה, את הבניין "נפעל"[דרוש מקור]. בלשון המקרא, במקומו של בניין "נפעל", קיים בניין אחר, שדומה ל"פועל" [דרוש מקור].

דוגמה עברית נוספת לשאילת מבנה דקדוקי היא שאילת הקידומת "re", משפות אירופה, שפירושה הוא "מחדש". וריאציה על השאילה הזו היא חיקוי המשמעות שלה בעזרת אימוץ הבניין "שפעל".

דוגמה קיצונית לשאילת מבנים דקדוקיים, ניתן למצוא בשפה הארמית החדשה הצפון-מזרחית (המכונה גם "כורדית יהודית"). בניבי שפה זו, אבד חלק נכבד ממערכת הטיית הפעלים של השפות השמיות ובמקומו רובו הושאלה דרך ההטייה של השפות ההודו-אירופיות, הנעזרת בפועל הקיום ("להיות", to be) ובפועל השייכות (to have) כפעלי עזר.

שאילת מילים בעברית

שאילת מילים קיימת בשפה העברית לרבדיה השונים, החל מהעברית המקראית ועד ימינו. מילים שאולות קרויות בדרך כלל מילים לועזיות. מקור המונח "לועזית" או "לעז" בפסוק: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם; בֵּית יַעֲקֹב, מֵעַם לֹעֵז" (ספר תהילים, פרק קי"ד, פסוק א') והוא נגזר מהשורש לע"ז, שמשמעותו ככל הנראה: "דבר סתום" או "מילים לא ברורות" (השוו לערבית: لغز לע'ז = חידה). בתקופה מאוחרת נדרשה המילה לעז כראשי תיבות בדיעבד: "לשון עם זר".

שפות עיקריות מהן ינקה העברית מילים לועזיות (חלק מהמילים הפסיקו להיות בשימוש):

מילה לועזית מוגדרת כמילה שמקורה בשפה זרה המתפקדת לצד מילה עברית מקבילה מבחינה סמנטית (לדוגמה: מודל-דגם). חלק מהמילים הלועזיות נטמעו בעברית בתקופות קדומות שלה, ובפי דובר עברית בת זמננו אינן נחשבות ללועזיות. מילים לועזיות שהצטרפו לעברית במאה השנים האחרונות מוצגות ב"מילון לועזי-עברי". גם המילונים העבריים הכלליים כוללים מילים לועזיות רבות, כמו: טלפון, אינדוקטרינציה, ועוד.

האקדמיה ללשון העברית מנסה לתת תחליפים למילים לועזיות. לעיתים התחליף המוצע נקלט בקרב דוברי העברית, ולעיתים הם מעדיפים להמשיך ולהשתמש במונח הלועזי.

יצחק אבינרי תיאר את הגישות השונות ביחס לשימוש במילים לועזיות:

מראשית תחיית הדיבור העברי היה היחס למילה הבינלאומית שנוי במחלוקת נמרצת: בן-יהודה והנוהים אחריו דרשו להכרית מלשוננו את כל המילים הזרות, בלא שריד ופליט; לעומתו היו רבים מן הסופרים מהדרים ומחזרים אחר המילה הזרה וטועמים בה טעם מיוחד. ... למזלה הטוב מהלכת לשוננו בשביל הזהב מבחינה זו. רק אחינו העבריים באמריקה עודם מוסיפים להחזיק בשיטת בן-יהודה, והם כותבים "דעחיות" במקום ביולוגיה, "דעחליות" - במקום פאתולוגיה, "דעחידקות" - במקום בקטריולוגיה... יש בזה משום שכרון אהבה לעברית, ושכרון זה נובע, אולי, מרוחק המקום שבין אוהב לאהובתו. אין ספק שבבוא רופאינו העבריים מאמריקה לארץ-ישראל יתפכחו משכרונם זה וילכו בדרך הטבעית והנכוחה המקובלת בארצנו. הן סוף-סוף מרובות מאוד המילים הזרות בתלמוד ובמדרשים (באופן יחסי - יותר מאשר בעברית החדשה), וקצת מילים זרות (פתגם, פרבר, פסנתר ועוד) נמצאות אף במקרא.

יצחק אבינרי, יד הלשון, הוצאת יזרעאל, 1964, עמ' 339

מעבר מלועזית לעברית מקובל מאוד בישראל בשמות משפחה ושמות פרטיים, תהליך הקרוי עברות (במקור: שיעבור, שהוא חידוש שלא נקלט בשפה).

שאילת מילים מעברית לשפות אחרות

שמות פרטיים רבים, תנכ"יים, הושאלו מעברית לשפות הרבות אליהן תורגם התנ"ך. לרבים מהשמות האלו יש פירוש רק בעברית. למשל, השמות באנגלית Jerome או John, הם שאילה של השמות העבריים "יהורם" ו"יהוחנן", שפירושיהם העבריים הם "אלוהים גדול" ו"אלוהים חנן", בהתאמה. ישנן גם מילים אחרות, שהושאלו דרך תרגום התנ"ך לשפות אחרות (חלקן באמצעות סדר התפילה הנוצרי שעשה שימוש ליטורגי במזמורי תהילים ובביטויי תפילה עבריים. כך בנוגע למילים העבריות: הללויה, אמן). המילה האנגלית news, לטענתו של אבשלום קור[2], מקורה בפסוק "שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּ" (ספר ישעיה, פרק מ"ח, פסוק ו'). כי המורפולוגיה של המילה news זרה לאנגלית, שהרי אין בה מילים דומות כמו olds.

יידיש, שאלה מן העברית מילים רבות בתחומים לקסיקליים מגוונים. בכך השתנתה היידיש מניבים ושפות אחרות שהתפתחו מגרמנית. מהיידיש, הושאלו חלק מהמילים האלו לאנגלית. כך, למשל, המילה "חוצפה" טיילה מעברית ליידיש ומשם הגיעה לאנגלית.

לא כל דמיון מילולי מובהק בין השפות השונות הוא תוצאה של שאילת מילים, כי לעיתים המדובר בדמיון הנובע ממוצאן ההיסטורי של השפות השונות השייכות במקורן למשפחה לשונית אחת. כך למשל סדר אותיות הלשון העברית (האלף-בית), המזכיר את סדר האותיות ואף את שמות האותיות בשפות נוספות (אלפבית יווני שמקורו הקדום באלפבית פיניקי).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ החצוצרה נתבישה, אתר גוטנברג
  2. ^ ראו הספר "הגיע זמן לשון" מאת אבשלום קור
בילביים

בילביים (שם מדעי: Thylacomyidae; מוכרים גם כבנדיקוטים ארנבים או כפרגאליים), הם משפחה של כיסאים אוסטרליים בגודל בינוני עד קטן מסדרת הבנדיקוטאים, המצויים בעיקר באזורים המדבריים של יבשת אוסטרליה. על פי ממצאים ארכאולוגיים, במשפחה היו כלולים בעבר סוגים נוספים אשר נכחדו, ורק סוג אחד - הבילבי (Macrotis), שכלל שני מינים, שרד עד התקופה המודרנית. בסוג בילבי עצמו נותר כיום מין יחיד לאחר שהמין הנוסף נכחד בין 1901 ל-1960 - כנראה בעקבות הקולוניזציה האירופאית ביבשת.

חוצפה

חוצפה היא התנהגות שאינה מצייתת לנורמה תוך כדי התרסה, ובפרט יש בה חוסר ציות לסמכות. במצבים קיצוניים, החוצפה אינה מלווה רק בחוסר נימוס אלא גם בגסות רוח ובפגיעה בזולת.

להדגשת השלילה שבחוצפה משמשים הביטויים "חוצפה ממדרגה ראשונה" ו"חוצפה שאין כדוגמתה".

במשמעותה הבסיסית בעברית, למילה "חוצפה" קונוטציה שלילית, לתיאור חציית גבולות ההתנהגות המקובלת ללא בושה. בהלכה מוזכרת החוצפה ככינוי להתנהגות לא מוסרית ולא הוגנת (אדם המחזיק בחלקת קרקע שבין שני שותפים), ובאגדה היא מוזכרת כסימן לתקופה הירודה של עקבתא דמשיחא שאחד מסימניה היא "חוצפא יסגי". יחד עם זאת, כבר במסכת סנהדרין מופיעה התייחסות חיובית לחוצפה: "אמר רב נחמן: חוצפא, אפילו כלפי שמיא מהני", כלומר: החוצפה מועילה גם כאשר היא מופנית כלפי שמים, כלפי הסמכות העליונה ביותר.

המילה "חוצפה" היא במקורה ארמית כמובא בספר דניאל שבתנ"ך, ובתלמוד הבבלי (ר' לעיל) המילה עברה ליידיש, ובדומה למילים רבות ביידיש, בתהליך של שאילת מילים חדרה לאנגלית, שבה היא מאויתת על פי רוב Chutzpah‏ (נהגה במלעיל, לפי ההגייה האשכנזית ובניגוד להגייה המלרעית בעברית ישראלית), ולגרמנית, שבה היא מאויתת Chuzpe. בשפות אלה בולטת יותר הקונוטציה החיובית שלה, כשהיא משמשת לביטוי הערצה לנון-קונפורמיסט נועז.

ידידי שקר

בבלשנות, ידיד שקרי (ידוע גם כחברי שקר או חברים שקריים) הם זוג מילים בשפות שונות, אשר נהגות או נכתבות זהה בשתי השפות אך בעלות משמעויות שונות, כמו המילים "מי" בעברית ו-"me" באנגלית, או "היא" בעברית ו-"he" באנגלית, שהמשמעויות שלהן שונות, אבל הן נשמעות אותו הדבר.

המונח נטבע ב-1928 על ידי מקסים קוזלר (Maxime Kœssler) וז'ול דרוקיני (Jules Derocquigny) בספר שכתבו בשם Les Faux Amis ou les trahisons du vocabulaire anglais (ידידי שקר, או בגידתו של אוצר המילים מאנגלי), אשר תיאר את ידידי השקר אשר קיימים בין צרפתית ואנגלית. ייתכן כי זוג מילים שהן ידידות שקר התפתח מאותה מילה מקורית, אך בעקבות שינויים תרבותיים, משמעויות המילים השתנו. כך לדוגמה משמעות המילים 手紙 הן נייר טואלט בסינית, אך ביפנית משמעותן מסר רשום. לפעמים בעקבות שאילת מילים משפות שונות, אז המשמעות משתנה ונוצרים ידידי שקר. למשל המילה angst בגרמנית משמעה פחד, אך כאשר המילה נשאלה לאנגלית, היא הפכה לשמש כמושג בפסיכולוגיה.

יידישיזם

יידישיזם הוא אידאולוגיה הגורסת קידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה. הוא צמח בתחילה כדרישה להכיר בניב היהודי-גרמני כשפה בפני עצמה, והתפתח עם יצירת ספרות, תיאטרון ושאר פעילות ביידיש. בגילוייה המתקדמים יותר היה לתנועה גם ממד פוליטי של תביעה לאוטונומיה ואף לאומיות מלאה. היידישיזם קם ופרח בקרב יהדות מזרח אירופה ותפוצתה משלהי המאה ה-19 ועד מחצית המאה ה-20: השמדת מיליונים מדוברי השפה בשואה וטמיעה לשונית של היתר דלדלו מאוד את שורות הדוגלים בו.

מילון

מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת. סוג נוסף של מילון הוא מילון דו-לשוני, המכיל את אוצר המילים של שפה מסוימת, כשלכל מילה ניתנות מקבילותיה בשפה אחרת. מילון עברי-אנגלי, למשל, הוא מילון שמכיל את אוצר המילים של השפה העברית, ולכל מילה עברית מוצגות מקבילותיה באנגלית. בשפות שהכתיב שלהן רחוק מלהיות פונטי, כלומר אינו משקף את אופן הגיית המילה, כוללים המילונים לעיתים גם מידע על אופן הגיית המילה.

בנוסף למילים והגדרותיהן, כוללים המילונים לעיתים תיאור האטימולוגיה של המילים. להמחשת השימוש במילה כולל המילון לעיתים משפטים לדוגמה, או מובאות מהספרות.

מילונים רבים מלווים את הטקסט באיורים, הממחישים את ההגדרה הטקסטואלית של המילה. במילון ויזואלי מרכז הכובד עובד אל האיור, שעל חלקיו נכתבות המילים שאותן מתאר האיור.

המילים במילון מסודרות בדרך כלל בסדר אלפביתי (הקרוי לפיכך גם סדר לקסיקוגרפי), המאפשר איתור נוח של מילה נדרשת. מילון דו-לשוני כולל עקב כך שני חלקים: האחד שבו המילים מסודרות בסדר אלפביתי לפי השפה האחת, והאחר שבו המילים מסודרות בסדר אלפביתי לפי השפה האחרת.

עגה צה"לית

עגה צה"לית היא ניב של השפה העברית הנפוץ בקרב חיילי צה"ל.

לניב זה תפוצה רחבה, בעיקר בקרב אנשי כוחות הביטחון, כגון חיילי צה"ל בשירות סדיר ובמילואים, שוטרי משמר הגבול וכדומה, אך גם בקרב חיילים משוחררים, ואפילו בקרב דוברי עברית שאין להם קשר לשירות צבאי. השפעתו של הניב על העברית המודרנית רבה.

הבלשן רוביק רוזנטל טוען כי ניב זה הוא בעל מאפיינים של סוציולקט.

פרסית עתיקה

פרסית עתיקה היא אחת משתי השפות האיראניות העתיקות שלהן יש עדות ישירה (השנייה היא אווסטית). השפה מתועדת לרוב בכתובות חרוטים, בלוחות חרס ובחותמות של התקופה האחמנית (שנת 600 לפנה״ס עד שנת 300 לפנה״ס בערך). דוגמות לפרסית עתיקה נמצאו במה שהיו ידוע כאיראן, עיראק, טורקיה ומצרים. הטקסט החשוב ביותר שנמצא עד כה היא כתובת ביסותון (המתוארכת לשנת 525 לפנה״ס). מחקר חדש בארכיון המבצר בפרספוליס של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו חשף לוחות בפרסית עתיקה (2007). הטקסט החדש מראה כי הפרסית העתיקה הייתה שפה כתובה שהייתה בשימוש גם לתיעוד פרקטי ולא רק לתצוגה מלכותית.

תורת הגלים (בלשנות)

בבלשנות השוואתית, תורת הגלים היא תאוריה הנותנת הסברים משלימים או חלופיים להסברים שמדמים את האבולוציה של השפה לאבולוציה של העולם החי. בהקשר זה, פירוש המילה "גל" הוא דחף תרבותי לשינוי השפה עקב יצירת קשרי תרבות עם דוברי שפה אחרת. זאת ועוד: רואה באירועים תרבותיים נקודתיים מקור לשינוי לשוני, שמגיע גלים-גלים אל האוכלוסיות הסובבות כמו שזריקת אבן למים שקטים מפיצה אדווה. את הבסיס הרעיוני לתורת הגלים הבלשנית הגה הבלשן הגרמני יוהנס שמידט (Johannes Schmidt) בשנת 1872.

תורת הגלים טוענת שמקור ההשראה העיקרי של הבלשנות ההשוואתית, בתחילת דרכה, גרם לה לראות תמונת עולם חלקית ביותר בנוגע להתפתחות השפות הטבעיות. מקור השראה זה היה האבולוציה של החי. דהיינו, הבלשנים דימו את מערכת המידע של השפה הטבעית למערכת המידע התורשתית של מין טקסונומי. דימוי זה בעייתי, משום שהמידע התורשתי של מין טקסונומי מוגן כמעט לחלוטין מעירוב עם מידע תורשתי של מין טקסונומי אחר. לעומת זאת, שפות טבעיות בעלות מידת שוני כלשהי דווקא נוטות לשאול זו מזו מילים, מושגים, דימויים, דרכי הגייה ואפילו מבנים דקדוקיים.

על פי תורת הגלים, המסקנות השגויות ממקור ההשראה הביולוגי היו הצגת קבוצות שפות רבות כאילו כולן התפתחו, בהכרח, משפה קדומה משותפת (פרוטו-שפה), שרק בחלק מהמקרים אכן הייתה קיימת באמת. בנוסף, השפות מוצגות כאילו הן רק הולכות ומתפצלות, מתגוונות ומשתנות מאם קבוצת השפות. כאילו הן לעולם אינן מתאחדות ולעולם אינן מושפעות משום גורם אחר מלבד אותה אם קדומה[דרוש מקור]. לדוגמה: תורת הגלים הבלשנית מטילה ספק בקיום השפה הפרוטו-כנענית. היא טוענת שעמים דוברי להגים שמיים שונים שהתיישבו יחדיו באזור הלבנט הושפעו זה מאופן דיבורו של זה, וכן מאופן דיבורם של עמי הים שעמם סחרו.

דוגמה שנייה: יוהנס שמידט טען שמעתק הגאים מתרחש במקביל בשפות קיימות, ואינו מוכיח אם קדומה אחת לשפות אלה. הוא חיזק את טענתו זו בעזרת מספר היוצאים מן הכלל למעתק מסוים, מלטינית לצרפתית, בניבים שונים של הצרפתית. המעתק הוא מ-C בלטינית, שנשמעת כמו כּ' דגושה – ל-CH בצרפתית, שנשמעת כמו שׁ' ימנית. כך, לדוגמה, המילה "חדר" בלטינית היא "קַמֶרַה" ובצרפתית תקנית היא "שַׁמְבְּר". אולם בניב הצרפתית של חבל נורמנדי אומרים "כַּמְבְּרֶה". חבל נורמנדי רחוק ממרכז צרפת וממרכז אירופה ומהווה חצי אי בתוך תעלת למאנש. שמידט טען שנורמנדי הייתה פחות חשופה לגורם התרבותי שיצר את השוני הלשוני הנ"ל. (חוקר אחר, Trudgill, טען שככלל, מעתקים מגיעים מוקדם יותר ובאופן שלם יותר לניבים של מקומות יישוב מרכזיים יותר).

דוגמה הפוכה: מהרבה בחינות, הערבית הקלאסית היא השפה הדומה ביותר למודל השפה הפרוטו-שמית. למשל, מכלל השפות השמיות, דווקא הערבית הקלאסית שמרה על מרבית עיצורי הפרוטו-שמית. זאת אף על פי שלפי ממצאים ארכאולוגיים, הערבית הקלאסית התגבשה בסביבות שנת 500 לספירה הנוצרית – זמן רב אחרי שהרבה שפות שמיות (כגון האכדית, הפיניקית או העמונית), שפחות דומות למודל המקור, כבר התפתחו ואפילו מתו. ההסבר של תורת הגלים הוא שהערבית הקלאסית התפתחה במקום בו היה לדובריה מגע כמעט אך ורק עם דוברי להגים שמיים רבים ושונים. דהיינו, לפי תורת הגלים, הערבית הקלאסית היא השפה השמית המובהקת ביותר, בשל חוסר השפעות חיצוניות, לעולם הלהגים השמיים.

קיימות גם דוגמאות חסרת עוררין לשינויים דומים בשפות שונות לחלוטין, בשל השפעה משותפת של שפה שלישית. דוגמה אחת היא השפעת העברית על להגים שונים בתכלית של היהודים ברחבי העולם. דוגמאות אחרות הן השפעת שפות הכובשים על נכבשים שונים, השפעת שפות הנכבשים על כובשים שונים, והשפעת שפות מהגרים ופליטים על קולטיהם. השפה האנגלית מדגימה היטב את שלוש התופעות. האנגלית הושפעה מאוד משפות העמים שהאנגלים כבשו (למשל, שאילת מילים רבות מצרפתית במלחמת מאה השנים), משפותיהם של עמים שכבשו את אנגליה (השפעה לטינית חזקה מצבאו של ויליאם הכובש), ומשפותיהם של בני עמים רבים, שהיגרו אל ארצות הברית.

מעבר לטענה כי מידת הדמיון בין שפות אינה מעידה בהכרח על מרחק התפתחותי משפת האם המשותפת וגם אינה מעידה בהכרח על קיום אם משותפת, תורת הגלים טוענת ששפות אינן בהכרח נוצרות מפיצול ומהיבדלות זו מזו, אלא גם מאיחוד להגים. על פי טענה זו, יש לראות הרבה מהשפות המוכרות כאיחוד של מספר שפות קדומות. דוגמאות לשפות שיצירתן מדגימה היטב תהליך של איחוד שפות הן האנגלית (ראו אנגלית עתיקה), הסואהילי והמרוקאית היהודית.

תורת הגלים מטילה גם ספק בתדירותו של הליך הפיצול כהליך בודד ליצירת שפות חדשות. לדוגמה, תורת הגלים טוענת ששלל השפות הרומניות המוכרות לנו אינן רק תולדה של פיצול הקהילה דוברת הלטינית, אלא גם תולדה של איחוד תת-הקהילות שלה עם קהילות אחרות. כך, למשל, הצרפתית הושפעה מהקלטית והספרדית הושפעה מהמורית ומהערבית.

מבחינת איורי הסכמות של היווצרות השפות, בעוד דימוי אבולוציית השפות לאבולוציה הביולוגית נותן השראה לאיורים אילן יוחסין של מוצא השפות, תורת הגלים נותנת השראה לאיורים דמויי אדוות מעגליות שהאירועים שבמרכזן משולים לזריקת אבן למים שקטים. מרכזו של מעגל כזה יכול להיות גיבוש האסלאם או התפתחות מודל הפוליס היווני, שהפיצו שינויים תרבותיים ולשוניים ניכרים במזרח התיכון.

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת. החידושים הלשוניים עשויים להיזקף לזכות אדם מסוים, פרסום כלשהו ולעיתים לתקופה מסוימת. המונח "נאולוגיזם" הוטבע בשנת 1800, והיה בשימוש יחיד עד להופעת המילה "תחדיש" (שהיא עצמה תחדיש של הלל הרשושנים).

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית המשמשת לצרכים דתיים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית. תהליך זה לא היה תהליך לשוני גרידא, אלא הוא השתבץ במערכת רחבה של תהליכים שחלו בעם ישראל באותה תקופה, ובעיקר במהפכה הציונית ובהתפתחות היישוב העברי החדש בארץ ישראל. תהליכים אלה הביאו, בסופו של דבר, להקמת מדינת ישראל כמדינה לאומית עברית.

השם "תחייה" אינו שם מדויק לתהליך זה, משום שלפי רוב ההגדרות העברית לא הייתה לשון מתה לפני התהליך[דרושה הבהרה]; נעשה בה שימוש נרחב וניכרו בה תהליכים של התפתחות והשתנות גם לפני תחילת התהליך. עם זאת, התהליך הוא יחיד במינו. הבלשנות המודרנית אינה מכירה מקרה נוסף שבו לשון שכלל לא הייתה מדוברת בפי דוברים ילידיים הפכה ללשון לאומית המשמשת באופן רב-מערכתי, וכל זאת בתוך פרק זמן של כמה עשרות שנים בלבד (מוכרים כמה תהליכים שבהם לשון שהייתה מדוברת בפי מיעוט הפכה ללשון כללית).

התהליך הביא גם לשינויים לשוניים בשפה. אף שבתודעתם של מחוללי התהליך הם רק המשיכו את השימוש בשפה "מהמקום שבו נפסקה חיותה", הרי לאמיתו של דבר הם יצרו מצב לשוני חדש, שמאפייניו שאובים גם מן השפה העברית על כל תקופותיה וגם מן השפות האירופיות שעל רקען התחולל התהליך, בראש ובראשונה היידיש (במידה מסוימת גם על הארמית התלמודית, הערבית ושפות נוספות). הלשון החדשה שנוצרה היא העברית הישראלית בת-זמננו.

תפוז מכני

תפוז מכני (באנגלית: A Clockwork Orange) הוא ספר שנכתב בשנת 1962 על ידי הסופר האנגלי אנתוני ברג'ס. הספר רווי האלימות נכתב בעקבות אונס קבוצתי של אשת הסופר על ידי ארבעה חיילים אמריקאים, מעשה שגרם לה להפיל את העובר שנשאה ברחמה ולבעיות רפואיות חמורות.

בבסיס הספר עומדת שאלת הבחירה החופשית של האדם, והשאלה באילו אמצעים מותר להשתמש כדי לשקם פושעים.

בשנת 1971 עובד הספר לסרט בעל אותו שם, על ידי הבמאי סטנלי קובריק.

תפוז מכני (סרט)

תפוז מכני (באנגלית: A Clockwork Orange, נודע בישראל גם בשם "התפוז המכני") הוא סרט מותחן פסיכולוגי וסרט פולחן המבוסס על הספר בשם זה. הסרט בוים על ידי סטנלי קובריק ויצא בשנת 1971. הסרט נודע במיוחד בזכות האלימות המוקצנת אשר מוצגת בו, אשר לא הייתה מקובלת בקולנוע בתקופה בה הסרט פורסם.

תרגום שאילה

בבלשנות, תרגום שאילה (באנגלית: Loan translation), הידוע גם במונח הצרפתי קַאלק (Calque), הוא מעבר של מילה או צרוף מילים משפה אחת לשפה אחרת, אבל לא בדרך של שאילה ישירה, אלא בתרגום המונח לשפת היעד. לעיתים, המילה מתורגמת במטרה לצור מונח שחסר (לעיתים רחוקות מקביל למונח קיים) בשפה תוך שמירה על אופיה. התופעה קיימת בשפות רבות.

לדוגמה, המילה "עיתון" בעברית היא תרגום שאילה של המילה Zeitung בגרמנית. הרכיב Zeit (שפירושו "זמן") תורגם לעברית במילה "עת" והסיומת ung- תורגמה לסיומת העברית -ון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.