ש

ש היא האות ה-21 באלפבית העברי. התפתחה מצורת השיניים, ומכאן שמה שי"ן (שִׁין או שִׂין).

ש
Hebrew letter shin
אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
  ך ם ן ף ץ  
ניקוד ופיסוק
קמץפתחציריסגול
חיריקחולםקובוץ ושורוק
שוואחטף
דגש: קלחזקמפיקרפה
קו מפרידמקף
טעמי המקרא
Tefillin
האות ש בעלת ארבע זרועות, מתנוססת על צדם השמאלי של תפילין של ראש (מימין)

הגייה

  • שׁ – שין ימנית, בעלת נקודה מעליה בצד ימין (או ללא הנקודה), מבוטאת כצירוף Sh באנגלית.
  • שׂ – שין שמאלית, בעלת נקודה מעליה בצד שמאל, מבוטאת כמו האות ס וכמו S האנגלית. קרויה גם שׂין.

בתנ"ך (ספר שופטים, פרק י"ב, פסוק ו') מסופר שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שין ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת":

"וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר-נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת, וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ, וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן", המילה שיבולת בצורתה העברית מציינת בשפות רבות מאפיין לשוני, המבדיל בין אוכלוסיות שונות ואשר באמצעותו ניתן להבדיל ביניהן, ובהרחבה: כל דרך התנהגות שהיא שבאמצעותה ניתן להבחין בין אוכלוסיות שונות.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ש' נמנית עם חמש האותיות השיניות זסצר"ש. מבחינה פונולוגית ש' ימנית מייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום
(IPA: ‏[ʃ]), וש' שמאלית מייצגת עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום (IPA: ‏[s]). במקור, ש' שמאלית ייצגה עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום (IPA: ‏/ɬ/), אולם הגייתה התמזגה כבר בלשון חז"ל עם סמ"ך.

בפעלים שהאות הראשונה שלהם היא ש' (הן שמאלית והן ימנית) חל שיכול עיצורים בבניין התפעל: השׁתכר/השׂתכר, השתעל.

הקלדה

כך מקלידים את הנקודות של שין ימנית ושמאלית במערכות הפעלה שונות:

נקודת שין ימנית

  • Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות האנגלית W (למעלה ומימין לאות ש)
  • Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps Lock דלוק, לחיצה על Shift-0
  • macOS‏: צירוף של מקש Alt והאות העברית צ מוסיף את האות ש עם נקודה ימנית: שׁ
  • אנדרואיד (מקלדת Gboard‏): הקשה ארוכה על האות ש

נקודת שין שמאלית

  • Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות האנגלית Q (למעלה ושמאל לאות ש)
  • Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps Lock דלוק, לחיצה על Shift-9
  • macOS‏: צירוף של מקש Alt והאות העברית ש מוסיף את האות ש עם נקודה שמאלי: שׂ
  • אנדרואיד (מקלדת Gboard‏): הקשה ארוכה על האות ש

גימטריה

בגימטריה ערכה 300. בערכה זה היא מופיעה במושג "שס"ה גידים".

ייצוג האות ש'

Shin letter
האות ש' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים

בקוד ASCII מיוצגת האות ש' בערך F9, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E9.

בקוד מורס מיוצגת האות ש' באמצעות הרצף: ... (נקודה נקודה נקודה).

ייצוגה של האות שׁ' (ימנית) בכתב ברייל הוא ShinBraille.png

ייצוגה של האות שׂ' (שמאלית) בכתב ברייל הוא SinBraille.png

באלפבית צלילי מיוצגת האות ש באמצעות המילה "שמיר".

באיתות בדגלי סמפור ש' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה מזרחה (ימינה) ודגל שני הפונה צפון-מערבה.

התפתחות האות ש'

פרוטו שמי פיניקי ארמי
ש' (שֵׁן) באלפבית הפרוטו-כנעני ש' באלפבית הפיניקי ש' באלפבית הארמי

בעברית

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ש' היא כ־4.55% מכלל אותיות האלף-בית.

האות ש' היא אחת מאותיות השימוש, המצטרפת בראש מילה במשמעויות אחדות:

  • אשר: הביטוי "האיש שהלך בשדות" שקול לביטוי "האיש אשר הלך בשדות".
  • כי: הביטוי "החיים יודעים שימותו" שקול לביטוי "החיים יודעים כי ימותו".
  • מילת נימוק או סיבה, במשמעות של "הואיל ו-".

האות ש' מופיעה בביטויים עבריים אחדים:

  • שעת השין: שעת האפס, השעה המדויקת לתחילתה של פעולה (בדרך כלל פעולה צבאית). במקור מלועזית H-Hour ושימש גם בפלמ"ח.
  • קרב שין בשין: קרב שריון בשריון, כלומר קרב בין שתי יחידות טנקים.
  • שין בית: שירות ביטחון, שם מיושן לשב"כ.
  • שין גימל: שוטר גדודי, החייל השומר על הכניסה למחנה.
  • בשין-קוף-ריש: בשקר (מיושן). נאמר בפי ילדים לאחר דברים שאינם אמת.

האות ש' בשפות אחרות

האות ш באלפבית הקירילי מבוססת על האות ש העברית, מאחר שמייסדי הכתב, האחים קירילוס ומתודיוס, התבססו בעיקר על הכתב היווני, ומכיוון שאין מקבילה לצליל זה באליפבית היווני השתמשו האחים באות הגלגוליטית המקבילה שצורתה התבססה על האות ש העברית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • [1] ממדבר שׂי״ן - על הסמ״ך הנכתבת בשי״ן

קישורים חיצוניים

סרטון יוטיוב המסביר איך הוגים LL הוולשית שהיא הצליל המשוער של השי"ן השמאלית

פרופ' עידית דורון מדגימה את הצליל המשוער של השי"ן השמאלית(מדקה 15)

אוקטובר

אוקטובר (מלטינית October, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש העשירי בלוח השנה הגרגוריאני.

שמו של חודש זה נובע מהמילה הלטינית octo, אוקטו, שפירושה "שמונה". זאת מכיוון שהחודש הזה היה החודש השמיני בלוח השנה הרומי המקורי, אשר נפתח בחודש מרץ ושהיו בו רק עשרה חודשים (החודשים ינואר ופברואר נוספו רק מאוחר יותר).באזור חצי הכדור הצפוני, אוקטובר הוא חודש סתווי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, אוקטובר הוא חודש אביבי.

בחודש אוקטובר יש 31 ימים.

אפריל

אפריל (מלטינית Aprilis, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הרביעי בלוח השנה הגרגוריאני.

שמו של חודש זה נובע, לפי המסורת האטימולוגית, מהמילה הלטינית aperire, אפֶּרירֶה, שפירושה "לפתוח". אחת ההשערות הרווחות היא שחודש זה היה חודש פתיחת ניצני האביב ברומא. השערה אחרת למקור השם מתייחסת לשמה של אלת האהבה היוונית אפרודיטה, שחודש אפריל הוא החודש המקודש לה.

מדי שנה, חודש אפריל מתחיל בדיוק באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש יולי.

אפריל הוא אביבי בחצי הכדור הצפוני, ואילו בדרומי הוא סתווי.

בחודש אפריל יש 30 ימים.

דצמבר

דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.

שמו של חודש זה נובע מהמילה הלטינית decem, דֶצֶ'ם, שפירושה "עשר", מאחר שהחודש הזה היה החודש העשירי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו עשרה חודשים, משום שהחודשים ינואר ופברואר נוספו רק מאוחר יותר.

בכל שנה, חודש דצמבר מתחיל באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש ספטמבר.

באזור חצי הכדור הצפוני, דצמבר הוא ברובו חודש סתווי ובחלקו חורפי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, דצמבר הוא ברובו חודש אביבי ובחלקו קיצי.

בחודש דצמבר יש 31 ימים.

ז' בכסלו

ז' בכסלו הוא היום השביעי בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

ז' בתשרי

ז' בתשרי הוא היום השביעי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

ט' בניסן

ט' בניסן הוא היום התשיעי בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

י"ב בתשרי

י"ב בתשרי הוא היום השנים-עשר בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

י"ד באב

י"ד באב הוא היום הארבעה עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

י"ט בתשרי

י"ט בתשרי הוא היום התשעה עשר בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

יוני

יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני. הוא מקביל לחודש סיוון בלוח השנה עברי, כאשר הוא כולל לעיתים גם חלקים מאייר ותמוז.

חודש זה קרוי בשם "יוני" על שמה של האלה הרומית, יונו, מלכת האלים ואשתו של יופיטר.

בכל שנה, חודש יוני, מתחיל בדיוק באותו היום בשבוע שבו יתחיל חודש פברואר בשנה שאחרי.

באזור חצי הכדור הצפוני, יוני הוא ברובו חודש אביבי ובחלקו קיצי, ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, יוני הוא ברובו חודש סתווי ובחלקו חורפי.

בחודש יוני יש 30 ימים.

כ"א בתשרי

כ"א בתשרי הוא היום העשרים ואחד בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

כ"ו באב

כ"ו באב הוא היום העשרים ושישה בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

כ"ז באב

כ"ז באב הוא היום העשרים ושבעה בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

כ"ז בתמוז

כ"ז בתמוז הוא היום העשרים ושבעה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

כ"ח באב

כ"ח באב הוא היום העשרים ושמונה בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

כ"ט באב

כ"ט באב הוא היום העשרים ותשעה בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

כ' באב

כ' באב הוא היום העשרים בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

מאי

מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חודש זה נקרא על שמה של האלה הרומית מאיה.

בכל שנה, חודש מאי מתחיל בדיוק באותו היום בשבוע שבו יתחיל חודש ינואר בשנה שאחרי.

באזור חצי הכדור הצפוני, מאי הוא חודש אביבי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, מאי הוא חודש סתווי.

בחודש מאי יש 31 ימים.

מרץ

מרץ או מארס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני. לפני קביעת הלוח היוליאני, היה חודש זה הראשון בשנה.

ספטמבר

ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.

שמו של חודש זה נובע מהמילה הלטינית septem, סֵפְטֶם, שפירושה "שבע", מאחר שחודש זה היה החודש השביעי בלוח השנה הרומי המקורי. לוח זה נפתח בחודש מרץ והיו בו עשרה חודשים, כאשר חודשי החורף, ינואר ופברואר, אינם נספרים מכיוון שלא התבצעה בהם כל פעילות חקלאית.

בכל שנה, חודש ספטמבר מתחיל באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש דצמבר.

באזור חצי הכדור הצפוני, ספטמבר הוא ברובו חודש קיצי ובחלקו סתווי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, ספטמבר הוא ברובו חודש חורפי ובחלקו אביבי.

בחודש ספטמבר יש 30 ימים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.