רשת חברתית מקוונת

רשת חברתית מקוונת היא במה כגון אתר אינטרנט המאפשרת בניית רשת חברתית שבה אנשים החולקים תחומי עניין יכולים להתקשר זה עם זה ולעשות כל מיני פעילויות משותפות, שלרוב יש ביניהם רקע משותף או היכרות מוקדמת מחוץ למרחב הווירטואלי. רשת חברתית מקוונת מורכבת מייצוג של כל משתמש (לרוב דף פרופיל שלה או שלו), הקשרים החברתיים שלה או שלו (לרוב קישורים לדפי פרופיל של משתמשים אחרים), ומגוון שירותים נוספים המשתנים מרשת חברתית מקוונת אחת לאחרת. רוב הרשתות החברתיות המקוונות מאפשרות למשתמשיהן לתקשר אלה עם אלה דרך האינטרנט באמצעים כמו דואר אלקטרוני או מסרים מידיים. לרשתות חברתיות מקוונות שונות תכונות שונות כמו אפשרות לחיבור לרשת החברתית המקוונת באמצעות תקשורת סלולרית, שיתוף (של מדיה כמו תמונות או וידאו), בלוגינג, דירוג תוכן משתמשים (באמצעים כמו כפתור ה-"Like") והפצת תוכן ששיתפו משתמשים אחרים.

דוגמאות לרשתות חברתיות מקוונת פופולריות ברחבי העולם הן פייסבוק, Google+‎,‏ LinkedIn, אינסטגרם, פינטרסט, Vine, טאמבלר, וטוויטר. בעבר הייתה פופולרית גם מייספייס. רשתות חברתיות מקוונות מסוימות פופולריות בעיקר באזור מסוים או בארצות מסוימות, כמו Qzone בסין, VK ו-Odnoklassniki.ru ברוסיה, Tagged בספרד, Orkut בברזיל ובהודו, ובישראל בעבר האתרים "חבר'ה" ו"מקושרים".

קהילות מקוונות נחשבות לעיתים כרשתות חברתיות מקוונות, אם כי בהקשר הרחב שלהם, שירותי רשת חברתית מקוונת ממוקדים במשתמש הבודד בעוד שירותי קהילה מקוונת ממוקדים בקבוצה. אתרי רשתות חברתיות מאפשרים לשתף רעיונות, תמונות, רשומות, פעילויות, אירועים ותחומי עניין. רשתות אלו מייצרות אפשרויות חברתיות ועסקיות כגון מציאת עבודה, יצירת קשרים רומנטיים, שימור קשרים קיימים וכמו כן, הן משמשות גם ככלי פרסומי. פלטפורמות מקוונות רבות מייצרות רשתות חברתיות אשר מסווגות את המשתמשים על פי תחומי עניין או צרכים משותפים. הרשתות החברתיות המקוונות פופולריות ביותר בעיקר בקרב צעירים[1] וסייעו ליצירת תרבות דיגיטלית חדשה. ככל שעולה הפופולריות של הרשתות החברתיות, תועלתן למשתמשים בהן ומחירי ההימנעות מהשימוש בהן גדלות, בשל אפקט הרשת.

Collaborative tagging
הדגמה חזותית של קשרים אפשריים בין אנשים ופרטי מידע ברשתות חברתיות

היסטוריה

מאמצים לתמוך ברשתות חברתיות דרך תקשורת מחשבים נעשו במסגרת שירותים מקוונים רבים, בהם קבוצת דיון, ARPANET,‏ LISTSERV ו-BBS. הרבה מהתכונות הטיפוסיות של אתרי רשתות חברתיות היו קיימים בשירותים מקוונים כגון: AOL,‏ Prodigy,‏ CompuServe,‏ The WELL. רשתות חברתיות מוקדמות ברשת ה-World Wide Web היו בצורה של קהילות מקוונות כלליות. למשל: Theglobe.com,‏ GeoCities,‏ Tripod.com. רבות מהקהילות הללו בראשית עידן האינטרנט עודדו יצירת שיח בחדרי צ'אט, ושיתוף מידע אישי ורעיונות דרך דפי אינטרנט אישיים, על ידי סיפוק כלים נוחים ליצירת תוכן באינטרנט. קהילות מסוימות, כגון Classmates.com, נקטו בגישה שונה - יצירת קשרים בין אנשים דרך דואר אלקטרוני. בשנות ה-90 המאוחרות, פרופיל משתמש נהיה מאפיין מרכזי של אתרי רשתות חברתיות, ואפשרו מציאת "חברים" בעלי תחומי עניין משותפים. שיטות חדשות פותחו בסוף שנות ה-90, ואתרים רבים התחילו לפתח תכונות מתקדמות לחיפוש וניהול חברים. הדור החדש הזה של אתרי רשתות חברתיות התחיל לפרוח עם הופעת SixDegrees.com ב-1997, ובעקבותיו Makeoutclub בשנת 2000, Hub Culture ו-Friendster ב-2002 ובמהרה הפכו לחלק מהזרם המרכזי באינטרנט. לאחר מכן הושק LinkedIn, וב-2003 הושקו מייספייס ו-Bebo. עדות לגידול המהיר בפופולריות של אתרי הרשתות החברתיות ניתן לראות בדיווח משנת 2005 כי מייספייס עקפה את גוגל במספר צפיות בדפים.

פייסבוק, שהושקה ב-2004, הפכה ב-2009 לאתר הרשת החברתית הגדול בעולם.

ב-2006 הושק טוויטר - רשת חברתית המבוססת על שליחת הודעות קצרות, בסוף שנת 2012 היו לטוויטר מעל ל-500 מיליון משתמשים.

ב-2011 השיקה גוגל את Google+‎, ב-2012 היו ל- Google+‎ כ-250 מיליון משתמשים. באוגוסט 2018 הודיעה גוגל שתסגור את השירות ב-2019.

בשנים לאחר מכן צצו רשתות חברתיות שונות המתמקדות בשירות ייחודי כגון: אינסטגרם, NEXTDOOR.COM,‏ Linkedhelp.com.

השפעות חברתיות

שירותים חברתיים מבוססי רשת מאפשרים לקשר בין אנשים החולקים תחומי עניין ופעילות ללא מגבלות של מרחק גאוגרפית, זמן או מחיר כלכלי. דרך הודעות מיידיות, ונוצרות קהילות מקוונות המעודדות שיתופי פעולה ועזרה הדדית.

מחקר מקיף ורב תחומי מתפתח סביב ההשפעות השונות של אתרי רשתות חברתיות, בהקשרים של זהות, פרטיות, הון חברתי, תרבות פנאי וחינוך.

אתרים שונים מתחילים לנצל את הכוח של הרשתות החברתיות למטרת השגת מימון ותרומות.

בשנת 2011 פורסם מחקר של HCL Technologies שהראה כי על 50% מהשכירים בממלכה המאוחדת נאסר השימוש באתרים ושירותים של רשתות חברתיות בשעות העבודה.

הרשתות החברתיות משחקות תפקיד גדול בפרסום ובהגעה לקהלים רחבים שלא באמצעי התקשורת המסורתיים, ובכך להוזיל עלויות הפצת מסרים פוליטיים, דתיים ואידאולוגיים. המהפכה הירוקה והאביב הערבי התאפשרו הן בזכות חלחול רעיונות דמוקרטיים להמונים בארצות לא דמוקרטיות והן בזכות התארגנות ההמונים ברשתות החברתיות ולא באמצעי התקשורת המסורתיים יותר, שנשלטו על ידי הממשלות במזרח התיכון. בישראל, מחאת הקוטג', המחאה החברתית, ומחאת המילקי החלו ברשתות המקוונות ורעיונותיהן הגיעו להמונים גם בזכות הרשתות החברתיות המקוונות. יאיר לפיד התפרסם כפוליטיקאי שבנה את כוחו עוד לפני היבחרו באמצעות שימוש בפייסבוק, וגם לאחר שנבחר פנה ישירות לציבור באמצעות פייסבוק ולא רק באמצעי התקשורת המסורתיים[2].

עבור צרכנים, הרשת החברתית מאפשרת דרך להילחם בחברות ענק. דייב קרול הוביל מחאה חברתית כנגד יונייטד איירליינס, שסירבו לפצות אותו על רכושו שנהרס. לאחר שלא הצליח לקבל את הפיצוי בדרך הרגילה העלה סרטון ליוטיוב שזכה עד היום ביותר מ-15 מיליון צפיות[3]. יונייטד מיהרו לפצות אותו לאחר שראתה כיצד הפרסום השלילי הביא לירידת המניה שלה בעשרה אחוזים. גם בישראל התרחשו מקרים מהסוג הזה, שבו פרסום ברשת חברתית סייע במאבק כנגד חברות גדולות[4].

גם המדינה האסלאמית נודעה בשימוש נרחב ברשתות החברתיות[5] לגיוס כוח אדם והפצת תעמולה, מה שהניע באופן נמרץ וכלל עולמי גם תמיכה וגם התנגדות לארגון.

מאפיינים

CC redes sociales
מפת העולם על רקע אייקונים של רשתות חברתיות.

מאפיינים טיפוסיים

לפי מאמר של Boyd and Ellison מ-2007, אתרי רשתות חברתיות חולקים מגוון כלים המאפשרים למשתמש: לבנות פרופיל ציבורי או ציבורי למחצה, ליצור רשימה של משתמשים איתם יש לו קשר ולהציג את רשימת הקשרים שלהם במערכת. המבנה הבסיסי ביותר הוא פרופיל גלוי עם רשימת חברים, שגם הם משתמשים של האתר. במאמר אחר הם אימצו את התיאור של פרופילים כדפים ייחודיים בהם אדם יכול "לכתוב את עצמו". פרופיל נוצר מתשובות לשאלות כגון גיל, מיקום תחומי עניין וכולי. יש אתרים המאפשרים למשתמש להעלות תמונות, להוסיף תוכן ולעצב את הפרופיל.

אתרים רבים מאפשרים למשתמשים לפרסם מאמרי "בלוג", לחפש אנשים בעלי תחומי עניין משותפים, ולראות רשימות של קשרים. פרופיל משתמש לרוב מכיל אזור המוקדש להערות מחברים ומשתמשים אחרים.

לשמירת הפרטיות של המשתמש, יש באתרים אפשרויות שליטה המאפשרים למשתמש לבחור מי יוכל לצפות בפרופיל, ליצור קשר, להוסיף לרשימת החברים וכולי.

מאפיינים נוספים

בחלק מהרשתות החברתיות קיימות תכונות נוספות כמו היכולת ליצור קבוצות בעלות תחום עניין משותף או קשרים, להעלות או לשדר וידאו ולנהל דיונים בפורומים. רשתות חברתיות מסוימות מצרפות שירותים מבוססי מיקום לרשת החברתית.

רשתות חברתיות מובילות

Social networks
הרשתות החברתיות הפופולריות ביותר לפי מדינה
Diaspora latest
דיאספורה היא רשת חברתית ללא כוונות רווח, בבעלות המשתמש המבוססת על תוכנה חופשית וממשק מבוזר.

עשר הרשתות החברתיות המובילות באינטרנט נכון לפברואר 2012 הן: (מסודר לפי מספר כניסות, על פי דירוג Alexa)

בישראל

הסנונית הראשונה לרשתות חברתיות בארץ היא אתר "חבר'ה", שהוקם בשנת 2002. האתר סיפק תשתית חברתית ענפה המחולקת לפי נושאים, על פי הווי החיים בישראל כגון: תיכון, צבא, אוניברסיטה וכדומה. לגולש באתר ניתנה אפשרות למצוא חברים או מכרים מתקופות שונות בחיים ולחדש עמם את הקשר.

בעקבות אתר "חבר'ה" הוקמו רשתות חברתיות נוספות: בהמשך הופיע האתר "מקושרים" - בעל סממנים דומים ומוכרים יותר לרשתות החברתיות החדשות של ימינו, הכולל עמוד אישי ורשת חברים. בשלב מאוחר יותר הושקה הרשת החברתית "Shox" של nrg מעריב. לפני כן, גם הייתה קיימת הרשת החברתית לצעירים "שעת השין". בסוף שנת 2010 הוקמה שלובים, רשת חברתית מקצועית לאנשי חינוך מייסודו של מכון מופ"ת. מתקיים בה שיתוף מידע ורעיונות בתחום החינוך ועיסוק בפעילויות של בניית ידע שיתופי בתחום זה.

מאז 2008 הרשת החברתית הפופולרית ביותר בישראל, היא פייסבוק.

רובם המוחלט של הילדים בעידן המקוון במדינות מערביות (לפחות 92%), משתמשים באופן יום-יומי ברשתות חברתיות מקוונות וכמעט מחצית מתוכם מרגישים שהם מחוברים לרשתות החברתיות כל הזמן.[6] לפי מחקר של חברת ComScore בשנת 2011, ישראל הייתה במקום הראשון בעולם מבחינת זמן שימוש ברשתות חברתיות. על פי המחקר, גולש ישראלי ממוצע מעביר 11.1 שעות בחודש באתרי רשתות חברתיות[7][8].

טרנדים

הפופולריות של רשתות חברתיות עולה בהתמדה, וכתוצאה מכך שימושים חדשים של הטכנולוגיה מופיעים תדירות.

בחזית הטרנדים באתרי הרשתות החברתיות עומדים הרעיונות של "זמן אמת" ו"מבוסס מקום". "זמן אמת" מאפשר למשתמשים לתרום תכנים, המשודרים בזמן העלאתם לרשת, בדומה לשידורי רדיו וטלוויזיה. טוויטר התחילה את טרנד שירותי זמן אמת, באמצעות שידור של משפטים קצרים. בעוד טוויטר מתמקדת במילים, Clixtr, שירות נוסף המבוסס על זמן אמת, מתמקד בשיתוף קבוצתי של תמונות, בו המשתמשים מעדכנים תמונות.

Foursquare צברה את הפופולריות שלה בשל האפשרות לעשות "צ'ק-אין" - לפרסם את המיקום בו המשתמש נמצא. Gowalla הוא שירות דומה המנצל את רכיב ה-GPS בטלפונים סלולריים ליצירת חווית משתמש מבוססת מיקום. Clixtr, בנוסף על היותה תוכנת זמן אמת, משלבת גם את התכונה של מבוסס מיקום, שכן אירועי הנוצרים על ידי המשתמש מתויגים אוטומטית מיקום, ומשתמשים יכולים להציג אירועים המתרחשים בקרבת מקום דרך האפליקציה של Clixtr לאייפון.

לאחרונה Yelp הודיעה על כניסתה לתחום "מבוסס מיקום" דרך הוספת תכונת "צ'ק אין" לאפליקציית המובייל שלהם.

תחום נוסף שמתפתח הוא ניצול הרשתות החברתיות לצרכים עסקיים. חברות גילו כי אתרי רשתות חברתיות כפייסבוק וטוויטר הם דרך מצוינת לפתח מותגים. לפי Jody Nimetz ישנם חמישה שימושים מרכזיים לרשתות חברתיות עבור עסקים: פיתוח מודעות למותג, כלי ליצירת מוניטין, לגיוס עובדים, ללמידה על מתחרים וטכנולוגיות חדשות וככלי לגילוי הזדמנויות חדשות.

רשתות חברתיות מקוונות בחינוך

לרשתות החברתיות פוטנציאל גדול לשימוש בלמידה מקוונת ובחינוך, פורמלי ובלתי פורמלי, בזכות התפוצה הרחבה שלהם מחד והחיבור בין משתמשים הדומים במאפייניהם מאידך. מחקרים מצביעים על שימוש ברשתות החברתיות למטרות חינוך ולמידה, אך מחקרים אחרים מצביעים על פגיעה של הרשתות החברתיות בתהליך הלמידה: מחקרים, בעיקר באפריקה, מצביעים על פגיעה בחיים האקדמיים של סטודנטים, מה שנתמך על ידי הסחות הדעת וכמות הזמן המושקעת בטכנולוגיות כאלה.

יש הטוענים שהרשתות החברתיות המקוונות הן כלי הכרחי לשיטות לימוד חדשות שמאתגרות את התלמידים ללמוד בכוחות עצמם ומפתחות יצירתיות, תכונה שמערכת החינוך המסורתית לא מקנה[9].

הרשתות החברתיות משמשות בפועל כאמצעי קשר בין ספריות לבין משאילי ספרים, ומרחיבה את השירותים שספריות בתי ספר מספקות.

רשתות חברתיות מספקות כלים לשיתוף בין אנשי מקצוע ולקידום אישי ומקצועי. הרשתות החברתיות מאפשרות לאנשי המקצוע ליצור קשר על בסיס קרבה בתחומי העניין ולא על בסיס קרבה גאוגרפית. רשתות חברתיות מאפשרות גם שיתוף משאבים בין אנשי המקצוע ויצירת הון חברתי.

הרשתות החברתיות ויישומים שלהם כמו הודעות מיידיות, בלוגינג וציוץ מאפשרות השתתפות פעילה בהליך הלמידה של תלמידים שכרגיל לא היו משתתפים בה באמצעי הוראה מסורתיים. כשנעשה שימוש בחומרי לימוד ברשתות שמשמשות את התלמידים לפנאי ולהנאה, הלמידה עצמה הופכת לעניין מהנה ויומיומי.

המטרות של שילוב רשתות חברתיות בלמידה הן ללמד את התלמידים לבצע פעילויות מורכבות ותוך כדי ללמוד יותר על המחשב ועל הנתינה בלמידה שהוא מעניק להם.

עם זאת, רשתות חברתיות מקוונות מספקות הסחות דעת מהלמידה, וחושפות את התלמידים לתכנים ולהתנהגויות שליליות: סקר בקרב בני נוער בממלכה המאוחדת מצא ששליש מהתלמידים בגילאי 9 - 19 נחשפו לבריונות רשת. כתוצאה מכך, בתי ספר רבים חוסמים גישה לשירותי רשתות חברתיות מקוונות כמו פייסבוק או טוויטר ממחשבי בית הספר.

איגוד הדירקטוריונים הלאומי של בתי הספר בארצות הברית מדווח על כך שלפחות 60% מהתלמידים משתתפים ברשתות החברתיות בשיח על נושאי חינוך, ושלפחות 50% משתתפים בשיח לגבי הנושא המסוים של שיעורי בית. ובכל זאת ישנם ברוב בתי הספר חוקים נוקשים האוסרים שימוש ברשתות חברתיות מקוונות במהלך יום הלימודים. ישנן רשתות חברתיות מקוונות המתמקדות בקשר שבין מורים ותלמידיהם, אבל בישראל ישנן עדיין הגבלות על קשרי מורים ותלמידים ברשתות החברתיות, על אף שההגבלות נעשו נוקשות פחות עם הזמן[10].

סכנות ברשתות החברתיות

סכנות וחסרונות מיידיים של אתרי הרשת החברתית הם פגיעה בפרטיות, סכנת ההתמכרות. ובריונות רשת לחברה כמו פייסבוק, למשל, יש בעלות על התכנים שהמשתמשים מעלים (הקניין הרוחני) אותם לא ניתן למחוק כליל. אתר פייסבוק סופג ביקורות רבות אודות אובדן הפרטיות של גולשיו והשימוש שהוא עושה בפרטי המשתמשים לטובת מטרות עסקיות. עם זאת, משתמשים רבים אינם נרתעים מאובדן פרטיותם וממשיכים לגלוש באתר ולחשוף את פרטיהם האישיים.

בעיה עיקרית היא כי מידע רב מסוגים שונים מרוכז במקום אחד, ונמצא בידיו של תאגיד קפיטליסטי בעל מטרת רווח. בשל כך נדרשת מודעות גבוהה של הפרט לחשיפת פרטיו האישיים והמשמעויות הנובעות מכך, כדי שיוכל להפעיל שיקול דעת אישי לגבי התכנים אותם הוא משתף.

בספרו "The Wealth of Networks" משנת 2006, כותב יוחאי בנקלר על אופי הקשרים החברתיים בעולם המקוון, ומנסה להפריך מספר טענות המתייחסות לתפקידה של הרשת בתהליכים חברתיים של האדם. בין הטענות איתן הוא מתמודד עומדת הצגתה של הרשת ככרוכה בפיצול וניכור חברתי; האדם מאבד את קשריו והופך מנוכר ומבודד. טענה נוספת מציגה את הרשת כשואבת אליה את משתמשיה, ובכך מפחיתה את הזמן שהם מבלים עם משפחותיהם - הפגיעה היא באיכות הקשר וגם בזמן. בתגובה לטענות אלו, מציג בנקלר מחקרים המראים כי קשרים מקוונים מתפתחים לצד קשרים פיזיים ולא במקומם, וכי הקשרים המקומיים של אדם עם משפחתו וחבריו כמעט ולא מושפעים מהשימוש ברשת. יתרה מכך, אם קיימת השפעה על קשרים אלה, מדובר בהשפעה חיובית. לטענתו, בני האדם, בין אם הם מחוברים לרשת ובין אם לא, מעדיפים לתקשר עם אנשים הקרובים אליהם מבחינה גאוגרפית. בנוסף, אנשים המשתמשים באינטרנט מדווחים כי הם אף הגדילו את מספר האנשים אשר נשארו איתם בקשר מבלי שהדבר יפגע בכמות הזמן שהם מבלים עם משפחתם. להפך, נראה כי קשרים משפחתיים וחברתיים מתחזקים עם השימוש ברשתות החברתיות. יתרון נוסף שמציע בנקלר הוא כי בקשר שבין הרשת והפרט, האדם יכול לעצב את קשריו המקוונים, מפני שהם דינמיים; הוא יכול לארגן אותם כך שיתאימו לו יותר - למשל, אדם יכול להשתמש ברשת כדי לרכך קשרים היררכיים נוקשים בעוד שהוא מגשר על הפער הקיים בעולם האמיתי.

סכנה נוספת ברשתות חברתיות היא הטיה של דעת הקהל והפצה של פייק ניוז באמצעות בוטים חברתיים.

הפצת פוסטים גזעניים או אנטי-שמיים ברשתות חברתיות עלולה להביא למעצר של המשתמש. כך קרא לאחר הצפת חומר גזעני ברשת MINDS[11].

שיווק ברשתות חברתיות

רשתות חברתיות הפכו לכלי שיווק פופולרי, הודות לפוטנציאל העסקי שיש למדיה החברתית, משום שמיליוני אנשים נמצאים בכל יום ברשתות חברתיות. המשווקים גילו מהר מאוד ערוץ זה והבינו את כוחו העצום. חברות רבות, ממותגים בינלאומיים ועד עסקים קטנים, עושות שימוש ברשתות החברתיות לצורכי שיווק.

תחילתה של המגמה הזו בראשית שנות האלפיים המוכרת כתקופה שיצרה מהפכה של השיווק באינטרנט בעקבות טכנולוגית וב 2.0 המאפשרת תקשורת בין הגולשים ובין המפרסם. כיום ניתן למצוא עשרות חברות שעוסקות בשיווק ברשתות חברתיות ומספקות שירותי פרסום ושיווק ברשתות חברתיות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כ-92% מגולשי האינטרנט עד גיל 18 משתמשים ברשתות חברתיות ו-75% מהם מבלים בהן לעיתים קרובות. על פי המחקר ישראלים בעידן הדיגיטלי, 2012 מאת ד"ר יובל דרור וסער גרשון, המכללה למינהל 2012, עמוד 6.
  2. ^ חנוך מרמרימרחב שקוף? סביבה פתוחה?, באתר העין השביעית, 14 באפריל 2013
  3. ^ הסרט - יונייטד שוברת גיטרות, אוחזר ב-31 בדצמבר 2015
  4. ^ רותי לוי, הרשתות החברתיות משנות את כללי המשחק: לא נהנית? ספר לחבריך ברשת, באתר TheMarker‏, 19 באוקטובר 2010
  5. ^ ארגון הטרור "האינטרנטי" ביותר נלחם ברשת, באתר ynet, 22 באוגוסט 2014
  6. ^ Teens, Social Media & Technology 2018 | Pew Research Center, ‏2018-05-31 (בAmerican English)
  7. ^ ‫עודד ירון, דו"ח: ישראל שיאנית בשימוש ברשתות חברתיות, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2011‬
  8. ^ ‫רועי גולדנברג, ‏לייק כחול-לבן: ישראל היא שיאנית העולם ברשתות חברתיות, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2011‬
  9. ^ שמעון שוקן, למידה והוראה עצמית במדעי המחשב ומתמטיקה, בוועידת TED
  10. ^ רעות וילף, חידוש: מורים ותלמידים יוכלו לתקשר בפייסבוק, באתר nrg‏, 9 באפריל 2013
  11. ^ https://www.adl.org/blog/pennsylvania-white-supremacist-arrested-after-posting-violent-threats-and-images
Academia.edu

Academia.edu היא רשת חברתית מקוונת עבור אקדמאים, שמטרתה לקשר בין אקדמאים בעלי תחומי עניין ומחקר משותפים. בעזרת האתר, ניתן לשתף מאמרים, לעקוב אחר תפוצתם ולקרוא מאמרים בתחום מחקרי מסוים. האתר הושק בספטמבר 2008, ואליו נרשמו כ־41 מיליון משתמשים, והועלו כ־18 מיליון טקסטים (נכון ליוני 2017). משרדי החברה המפעילה ממוקמים בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, והיא מעסיקה 23 עובדים. דירוג אלקסה של האתר הוא 580, נכון ליוני 2017.האתר מכריז כי הוא תומך בתנועות מדע פתוח וגישה חופשית, ובפרט בהפצה מיידית של חומרים מחקריים, ובמערכת בקרת עמיתים שמתרחשת בזמן ההפצה ולאחריה ולא לפניה. עם זאת, האתר אינו מאגר גישה חופשית ואינו מומלץ בידי תומכי מאגרים לגישה חופשית. טענותיהם המרכזיות של הדוחים אותו היא היותו אתר מסחרי, וחוסר האפשרות להעביר מידע ממנו לאתרי גישה חופשית.

GameSpot

GameSpot (בתרגום חופשי לעברית: "תחנת משחקים") הוא אתר גיימינג אשר מספק חדשות, ביקורות, הורדות ומידע נוסף על אודות משחקים ואחד מאתרי הגיימינג המובילים בעולם. האתר עלה לראשונה ב-1 במאי 1996, על ידי פיט דימר (באנגלית: Pete Deemer). האתר כולל בנוסף רשת חברתית מקוונת. בדומה לפייסבוק, האתר מאפשר לגולשים לפרסם בלוגים, תמונות, עדכונים קצרים, להרכיב רשימת משחקים וכדומה. בשנת 2004, האתר נבחר "לאתר הגיימינג הטוב ביותר" על ידי הצופים של הערוץ Spike.

ונכון לפברואר 2013, נמצא במקום ה-741 לפי מדרג אלקסה.

Game Center

ה-Game Center (בתרגום חופשי לעברית: מרכז המשחקים) הוא רשת חברתית מקוונת מרובת משחקים ששוחררה על ידי חברת אפל. הרשת מאפשרת למשתמשים להזמין חברים לשחק במשחק שהורידו דרך חנות האפליקציות, לשחק במשחקים מרובי משתתפים, לעקוב אחר הישגים ותוצאות ולהשוות ציונים אל מול כאלה של אחרים. מרכז המשחקים הוכרז במקור ב-8 באפריל 2010, והפך לזמין לציבור עם שחרור גרסה 4.1 של מערכת ההפעלה iOS בספטמבר של אותה שנה, ובנובמבר הפך לזמין בגרסה 4.2 עבור האייפד. השירות עבר עדכון משמעותי בחודש אוקטובר 2011 ל-iOS 5, וכלל תמיכה במשחקים מרובים.

ב-16 בפברואר 2012 הוכרז מרכז המשחקים על ידי אפל כשירות בתוך הגרסה האחרונה של Mac OS X Lion Mountain שנקבע להשתחרר לציבור ב-25 ביולי 2012. במשחקים מסוימים יכולים כעת לשתף משתמשים המשתמשים גם ב-iOS וגם ב-Mac ולהשתתף במשחק מרובה משתתפים באופן פונקציונלי.

Geni

Geni הוא אתר גנאלוגי המהווה גם רשת חברתית מקוונת.

האתר עלה לרשת האינטרנט ב-16 בינואר 2007 בגרסת בטא. נכון לדצמבר 2010 נרשמו לשירות למעלה מ-5.8 מיליון משתמשים שיצרו למעלה מ-98.6 מיליון פרופילים של קרובי משפחתם. לדברי מפעילי האתר, בג'ני יש מספר הקשרים הגדול ביותר מבין אתרי האינטרנט העוסקים בנושא וזאת בזכות מנוע גרפי ומנוע חיפוש פנימי מובנה. מנוע החיפוש מחפש מאפיינים דומים ובראשם כתובות דואר אלקטרוני. אם נמצאת זהות בין פרופילים בעצי משפחה שונים מקבלים מעלי הפרופילים הצעת איחוד היוצרת (אם מאשרים אותה) עץ משפחה נרחב.

המשקיעים במיזם הם קרן הון הסיכון Charles River Ventures שהשקיעה כ-10 מיליון דולר[2] וקרן הון הסיכון "The Founders Fund", שהשקיעה עד סוף 2008 כ-1.5 מיליון דולר.

כל משתמש רשום יכול להזמין לעץ המשפחה שלו קרובי משפחה, המזוהים בעזרת כתובת הדואר האלקטרוני. הזנת כתובת שולחת הזמנה באופן אוטומטי.

בנובמבר 2012 נרכשה Geni על ידי MyHeritage.

ב-11 בינואר 2016, כמות הפרופילים באתר עברה את המאה מיליון.

Gmail

Gmail (קיצור של Google Mail, מבוטא "ג'ימייל") הוא שירות דואר מבוסס רשת מאובטח, חינמי, נתמך על ידי פרסומות ומסופק על ידי חברת גוגל. משתמשים יכולים לגשת לשירותי Gmail גם באמצעות פרוטוקולי POP3 ו-IMAP4. השירות הושק ב-1 באפריל 2004. היו שחשבו כי ההכרזה על ההשקה היא מתיחה לכבוד אחד באפריל כיוון ש-Gmail העניק נפח אחסון של ג'יגה בייט אחד, בתקופה בה נפח האחסון המקובל היה של מגה-בתים בודדים בשירותים חינמיים וכמה עשרות מגה בתים לשירותים בתשלום. גוגל הוציאה את Gmail משלב הבטא ב-7 ביולי 2009, יחד עם שאר השירותים בחבילת Google Apps.

ב-9 בפברואר 2010 הודיעה גוגל כי היא משיקה את שירות גוגל באז, רשת חברתית מקוונת המשולבת בתוך Gmail. באוקטובר 2011 היא הודיעה שהיא מתכוננת לסגור את גוגל באז.

LinkedIn

LinkedIn (תעתיק בעברית: לינקדאין) היא רשת חברתית מקוונת שנועדה ליצירת קשרים מקצועיים ועסקיים בין משתמשיה. החברה הוקמה בדצמבר 2002, כאשר אתר הרשת הושק במאי 2003 והוא בבעלות "תאגיד לינקדאין" (LinkedIn Corporation Ltd). נכון לאפריל 2017 רשומים באתר כ-500 מיליון משתמשים. במאי 2011 הונפקה החברה בנאסד"ק, תחת הסימול "LNKD".

על פי דירוג חברת דירוג האתרים אלקסה, נכון לנובמבר 2017, LinkedIn הוא האתר ה-29 הנצפה ביותר באינטרנט.ב-13 ביוני 2016 הודיעה חברת מיקרוסופט כי בכוונתה לרכוש את לינקדאין בעבור סכום המוערך ב-26.2 מיליארד דולר במהלך שנת 2016. בדצמבר 2016 דיווח מנכ"ל מיקרוסופט על השלמת הרכישה.

Odnoklassniki.ru

OK.ru או Odnoklassniki.ru (מרוסית: חברים לכיתה, ברוסית: Однокла́ссники) הוא אתר אינטרנט במגוון שפות (בעיקר רוסית) מסוג רשת חברתית מקוונת, המאפשר חיפוש ויצירת קשר עם חברי כיתה מבית הספר, מהאוניברסיטה, מהמכללה, חברים ממקומות עבודה קודמים וכמו כן קרובי משפחה ומכרים.

האתר נפתח ב-4 במרץ 2006 על ידי מתכנת האתרים הרוסי אלברט פופקוב, ב-2008 רכשה חברת "Mail.Ru Group" חלק מהבעלות על הרשת ויחד עם חברת בת שלה מחזיקה ב-58% מהבעלות על הרשת.

לפי נתוני האתר, ביולי 2009 האתר תפס נתח מרכזי מהתעבורה היומית של דוברי הרוסית בגילאי 14—55, בקרב אתרים שאינם אתרי חיפוש, ובקרב כל האתרים ברשת הרוסית. לפי סטטיסטיקת האתר, נכון ליוני 2011 נרשמו באתר מעל 100 מיליון משתמשים מרחבי חבר המדינות ומן הפזורה הרוסית, ונכון לינואר 2013 מעל 200 מיליון משתמשים רשומים באתר. מפתחי האתר טוענים למעל 40 מיליון כניסות ביממה לאתר.

לחיפוש הראשוני באתר יש צורך ברישום לפי בית ספר או מכללה. לאחר מכן מבוצע החיפוש לפי שם החבר, בית הספר, וכל קהילה אחרת אליה נרשם.

לפי "אלקסה", האתר הוא השמיני הפופולרי ביותר ברוסיה, ובמקום ה-81 בעולם (נכון לאוגוסט 2014).

בישראל רשומים באתר כ-100,000 איש.

Orkut

אורקוט (באנגלית: Orkut) הייתה רשת חברתית מקוונת בבעלות חברת Google. האתר נקרא על שם יוצרו, עובד גוגל בשם אורקוט בויוקוקטן. הרשת הייתה פופולרית בעיקר ברזיל והודו, מהן הגיע השימוש ברשת חברתית זו . בפברואר 2014 דירוג האתרים אלקסה דירג את האתר במקום ה-3,003 בדירוג העולמי ובמקום ה-207 בברזיל.

הרשת נסגרה ב-30 בספטמבר 2014 כדי לעודד משתמשים לעבור לרשת החברתית גוגל+.

SixDegrees.com

Sixdegrees.com היה אתר רשת חברתית מקוונת שפעל בשנים 1997 – 2000. הוא קיבל את שמו מהמושג שש דרגות של הפרדה והוא איפשר למשתמשים לנהל רשימות של חברים, קרובי משפחה ומכרים באתר, וגם להזמין אנשי קשר חיצוניים להירשם באתר. משתמשים יכלו לשלוח הודעות ולפרסם פריטים לאנשים בדרגת הקרבה הראשונה, השנייה והשלישית שלהם, ולראות את הקשר שלהם לכל משתמש אחר באתר. זה היה אחד הביטויים הראשונים של אתרי רשתות חברתית בתצורה דומה למה שאנחנו רואים היום. לאחר עלייתו של Six Degrees, קמו אתרי רשתות חברתיות מוצלחים יותר דוגמת MySpace, Facebook, LinkedIn ועוד.

VK

VK, במקור VKontakte "וְקוֹנְטַאקְטֶה" (מרוסית: ВКонтакте; "בקשר") היא רשת חברתית מקוונת; פופולרית בעיקר בקרב דוברי רוסית וצאצאיהם והאתר הפופולרי ביותר ברוסיה, עם משתמשים רבים באוקראינה, קזחסטן ובלארוס. נכון ליולי 2019, ברשת החברתית רשומים 550 מיליון משתמשים, ובדירוג אלקסה היא נמצאת במקום במקום ה-17 ברשימת האתרים הפופולריים בעולם.

הרשת החלה את דרכה ב-10 באוקטובר 2006 על ידי האחים פבל וניקולאי דורוב כרשת חברתית בעיקר עבור סטודנטים ובעלי השכלה גבוהה. עד מהרה הפכה לאחת היישומים החברתיים המובילים בעולם לדוברי הרוסית. משרדי החברה נמצאים בבית זינגר בסנקט פטרבורג ולה משרדים גם במוסקבה ובקייב. מנכ"ל החברה מאז פברואר 2017 הוא אנדריי רוגוזוב.

Vine

Vine הייתה רשת חברתית מקוונת לפרסום סרטוני וידאו. הסרטונים היו חייבים להיות קצרים במיוחד, באורך של עד 7 שניות לכל היותר. את הסרטונים היה ניתן לפרסם ברשתות חברתיות כמו טוויטר (שרכשה את האפליקציה) ופייסבוק. Vine יועדה בראשיתה למכשירי iOS בלבד, אך הותאמה לאחר מכן לפלטפורמות נוספות. כך לדוגמה ב-3 ביוני 2013 יצאה Vine בגרסה לאנדרואיד, ושנה לאחר השקתה כאפליקציית אייפון, החלה Vine להציע גישה לפיד שלה גם דרך הדפדפן.החברה נרכשה על ידי חברת Twitter באוקטובר 2012 בעסקה שמוערכת בכ-30 מיליון דולר.

באוקטובר 2016 הודיעה חברת טוויטר על סגירת Vine.

Xnet

Xnet (מבוטא: "אקס-נט") פורטל הלייף סטייל של חטיבת המגזינים בקבוצת ידיעות אחרונות. האתר הושק באפריל 2011 והוא מציע מגוון ערוצי תוכן ובהם אופנה, עיצוב, אדריכלות, אוכל, יחסים, טיולים ובריאות. לצד אלה משלב האתר גם ערוצים ייחודיים לשבועונים והירחונים של ידיעות אחרונות כמו לאשה, פנאי פלוס, בלייזר ו-GoStyle.

האתר מארח תכנים ושירותים של אתרים-שותפים, בהם רדיו מהות החיים המופעל בידי קרן אריסון, מאגר האטרקציות למשפחה Kinderland, מגזין הפנאי הוותיק מרמלדה, מאגר המבשלים הביתיים "תבשיל", "כמוני", רשת חברתית מקוונת ייחודית בנושאי בריאות של מכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא, ערוצי הלייף-סטייל של ענני תקשורת ומאגר סרטוני ההדרכה בווידאו.

Xnet מפעיל מערכת עיתונאית עצמאית, ומתאפיין בעיצוב גרפי עתיר תמונות, המתאים לעידן המסך הרחב והאינטרנט המהיר. האתר מפעיל פלטפורמת בלוגים עצמאית, המארחת עשרות כותבים, בהם אמנים, אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע מכל תחומי התוכן.

בטרם מלאה שנה לפעילותו רשם Xnet חשיפה ליותר ממיליון ו-300 אלף גולשים ייחודיים בחודש (Unique Users על פי נתוני Google Analytics לחודש ינואר 2012), והתברג במקום ה-15 ברשימת 20 אתרי התוכן הגדולים בישראל שפרסמה הוועדה למדרוג אתרי האינטרנט בישראל בחודש ינואר 2012.

העורך הראשי של האתר הוא אילן יצחייק, המנהל המסחרי הוא פיני גורן.

גוגל באז

גוגל באז (באנגלית: Google Buzz) היה שירות של חברת גוגל בסגנון רשת חברתית מקוונת, המבוסס על שירות הדואר האלקטרוני של החברה - Gmail. השירות מאפשר למשתמשים לשתף קישורים, הודעות סטטוס ותמונות. השירות נחשף ב-9 בפברואר 2010, במסיבת עיתונאים במטה החברה בקליפורניה, בהשתתפות סרגיי ברין. החברה הודיעה על סגירת השירות באוקטובר 2011.

טוויטר

טוויטר (באנגלית: Twitter) היא רשת חברתית מקוונת חינמית המאפשרת לשלוח ולקרוא מסרים קצרים של עד 280 תווים (פעולה שזכתה לשם "מיקרו-בלוגינג"), וגם הסרטונים המועלים בה מוגבלים ל-140 שניות. הרשת נוסדה במרץ 2006 על ידי ג'ק דורסי, סטודנט באוניברסיטת קורנל המשמש כיום כיושב ראש וכמנכ"ל, אוון ויליאמס ששימש כמנכ"ל, וביז סטון ששימש כמנהל העיצוב של החברה.

בסיס הממשק נלקח מרעיון שליחת הודעות (SMS) בין טלפונים ניידים, על כן הוא מכונה בשם "The SMS of the internet". את ההודעות ברשת, המכונות tweets ("ציוצים"), ניתן לקבל באתר החברה, דרך מסרונים לטלפון סלולרי ודרך מגוון רחב של אפליקציות העושות שימוש ב-API עשיר המאפשר שימוש מלא בכל תכונות השירות כולל קבלה ושליחה של עדכונים בצורה שוטפת, חיפוש, הוספה, מחיקה וחסימת חברים, וכל זאת ללא צורך בגלישה לאתר האינטרנט של החברה. העיקרון של טוויטר הוא כתיבת מסר (tweet), שאותו יכולים לראות כל העוקבים אחר הפרופיל בדף הבית שלהם ולהפך: רישום למעקב (following) אחרי מישהו (חבר או ידוען למשל) מאפשר לראות את המסרים שהוא מפרסם. הבחירה במי לעקוב לא מצריכה את אישורו של הנעקב, אלא אם הגדיר את החשבון שלו כפרטי. עוד הבדל משמעותי בין טוויטר לרוב הרשתות החברתיות, הוא שאין באתר סינון תכנים והוא פתוח לתכני פורנוגרפיה ואלימות.

מאז היווסדה צברה החברה תאוצה רבה ומוערכת נכון לתחילת 2013 כרשת החברתית המקוונת השנייה בגודלה לאחר פייסבוק. נכון ליוני 2015 לטוויטר כ-302 מיליון משתמשים המוגדרים "פעילים" ברמה החודשית, ממוצע הציוצים הנשלחים ביום עומד על כ-500 מיליון. על פי דירוג חברת דירוג האתרים אלקסה, טוויטר הוא האתר ה-11 הנצפה ביותר באינטרנט.טוויטר מחזיקה באפליקציית הסרטונים הקצרים Vine. באוקטובר 2016 הודיעה החברה על סגירת השירות. בספטמבר 2017 הכפילה החברה את מספר התווים המרבי לציוץ ל-280 (במקום 140 תווים עד למועד זה).

כמוני

כמוני היא רשת חברתית מקוונת לחולים כרוניים. מטרתה לחבר בין אנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות, רופאים ומטפלים. האתר מספק מקום מפגש וירטואלי לחולים ומאפשר להם להתייעץ עם מומחים, לשתף מניסיונם, ולהתעדכן במידע מקצועי ובחדשות בתחום. אתר כמוני הוא רשת הבריאות החברתית הראשונה בשפה העברית.האתר עלה באוגוסט 2009 והוא מופעל על ידי מכון גרטנר, מכון מחקר לאומי לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות. האתר פועל כחברה לתועלת הציבור וכל השירותים בו ללא תשלום. יוזם הפרויקט הוא פרופ' מרדכי שני, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל בית החולים שיבא בתל השומר וחתן פרס ישראל לשנת 2009 על פעילותו בתחומי הבריאות והרווחה.

מוטק'ה

מוטק'ה הוא פורטל אינטרנט ראשון מסוגו שהוקם עבור בני הגיל השלישי, ופועל ללא מטרות רווח. הפורטל הוקם במטרה לייצר מוקד חברתי-קהילתי לבני הגיל השלישי, שייתן מענה לצורכיהם היומיומיים.

בפורטל מוטק'ה רשת חברתית מקוונת למבוגרים שבה חברים אלפי גולשים. הרשת החברתית של מוטק'ה כוללת מערכת הכרויות למבוגרים, מערכת בלוגים, קהילות גולשים ופורומים מקצועיים במגוון תחומים. בנוסף מציע פורטל מוטק'ה לגולשיו תכנים בתחומי איכות חיים, בריאות, פנאי, תרבות, טיולים, תחביבים, בישול, כלכלה וצרכנות.

האתר מופעל על ידי מכון גרטנר לחקר האפידמיולוגיה הפועל כחברה לתועלת הציבור, וכל השירותים בו ללא תשלום. יוזם הפרויקט הוא פרופ' מרדכי שני, חתן פרס ישראל לשנת 2009.

פרופ' מרדכי שני - מייסד מכון גרטנר, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל בית החולים שיבא בתל השומר ומי שמוביל שנים ועדות ופעילויות מגוונות בתחומי הבריאות והרווחה בישראל. בשנת 2009 זכה פרופ' שני בפרס ישראל למפעל חיים על פעילותו בתחומי הבריאות והרווחה.

מכון גרטנר - הוא מסגרת מחקרית לאומית לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, ומטרתו לסייע למערכת הבריאות ולמשרד הבריאות בקביעת מדיניות בריאות מושכלת ובפיתוחה.

המכון הוקם בשנת 1991 על ידי פרופ' מרדכי שני, במטרה לקדם מחקר אפידמיולוגי נרחב בתחום המחלות הכרוניות המרכזיות, וכן לסייע בגיבוש מדיניות לאומית לשרותי הבריאות.

פינטרסט

פינטרסט (מאנגלית: Pinterest) היא רשת חברתית מקוונת דמוית לוח מודעות. השירות מאפשר למשתמשיו ליצור ולנהל אוספי תמונות משלהם. מטרתו המוצהרת של האתר היא "לחבר בין כל האנשים בעולם באמצעות 'דברים' שמעניינים אותם". פינטרסט מנוהלת בידי חברת Pinterest, Inc., המבוססת בסן פרנסיסקו, קליפורניה. 79% ממשתמשי פינטרסט הן נשים. בהתאם, לפי אתר Ad Planner, הנושא הבולט ביותר בשימוש באתר הוא "מעצבי אופנה וקולקציות", ואחריו הנושא "אומנויות".

קורס

קורס הוא סדרת מפגשים ללימוד נושא מסוים.

קורסים נערכים במגוון רחב של מוסדות להקניית השכלה:

אוניברסיטה: שבה מערכת הלימודים של כל סטודנט מורכבת מקורסים שבחר (בהתאם לכללי מסלול הלימודים שלו). קורס ניתן בדרך כלל במסגרת סמסטריאלית, הכוללת כ-13 מפגשים. באוניברסיטה הפתוחה, הפועלת בשיטת למידה מרחוק, מרכיב בסיסי של קורס הוא סדרת ספרי הקורס.

צבא, שבו מסלול הכשרתו של החייל כולל קורסים רבים, במהלך כל השירות הצבאי, כגון קורס קצינים, קורס טיס ורבים אחרים; או אפילו בטרם החל בשירותו הצבאי, במסגרת קורס קדם-צבאי או מכינה קדם-צבאית. קורס הוא בדרך כלל תנאי לקידומו של החייל לתפקיד מסוים.

מוסדות להכשרה מקצועית.

גופים למתן קורס ספציפי, לעיתים כזה המהווה תנאי לקבלת רישיון מסוים.

במתנ"סים ומרכזי למידה בלתי פורמלית אחרים ניתנים קורסים (או חוגים) במגוון נושאי תרבות, ספורט ותחביבים. חוגים נערכים גם במוסדות שיעודם שונה ומשום כך קהל היעד מצוי בהם ממילא, כגון בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי אבות.

קורסים בלמידה מרחוק באתרי אינטרנט ניתנים כמוצר נלווה של מוסד לימוד (למשל, מכון דוידסון לחינוך מדעי מספק חוגי מדע הנערכים במכון ויצמן וגם בלמידה מרחוק; אוניברסיטאות מספקות לתלמידיהן גישה מרחוק לצפייה בצילומי הרצאות של קורסים אליהם נרשמו) או כמוצר בפני עצמו (למשל, לייבמוקה היא רשת חברתית מקוונת המבוססת על קורסים ללימוד שפות).קודם לפתיחת הקורס מתפרסם סילבוס שלו, כלומר מידע על תוכנו המתוכנן של הקורס. כן ניתן מידע על ידע וכישורים הנדרשים כתנאי להשתתפות בקורס.

הסכמי השכר במגזר הציבורי בישראל מעודדים את העובדים להרחיב את כישוריהם באמצעות השתתפות בקורסים: צבירה של מכסת שעות לימוד מסוימת בקורסים מקנה לעובד תוספת שכר הקרויה "גמול השתלמות".

רשת חברתית

רשת חברתית (Social network) היא מבנה חברתי המורכב מקבוצה של מספר גורמים חברתיים (כגון אנשים או ארגונים), המקיימים ביניהם מערכת של קשרים דו-סטריים בעוצמות שונות.

התחום של חקר רשתות חברתיות עוסק בניתוח המבנים של רשתות אלו, האופן בו הן נוצרות, משתנות ומשפיעות על מרכיביו ועל הסביבה, דפוסים מקומיים ועולמיים ועוד. מאז התפתחות האינטרנט בסוף המאה ה-20, מתמקדים רבים מהמחקרים גם בחקר רשתות חברתיות מקוונות בעולם הדיגיטלי.

רשתות חברתיות מהוות נושא לעניין ומחקר לסוציולוגים, אנתרופולוגים, פסיכולוגים, חוקרי ארגונים, חוקרי תקשורת, מערכות מידע ומנהל עסקים. חקר רשתות חברתיות הוא מדע המיפוי והמדידה של רשתות חברתיות. הכלים המתמטיים של תורת הגרפים משמשים אף הם לעיתים בתיאור רשתות חברתיות. קיימים מאפיינים שונים המבדילים בין רשתות שונות, כגון ריכוזיות, לכידות, עוצמת הקשרים בין מרכיביהן ועוד, ואלו נחקרים במסגרת הדיסציפלינות השונות. רשתות חברתיות הן המצע על גביו מתנהלות תופעות חברתיות כגון הדבקה מורכבת (הפצת שמועות או אופנות, היווצרותן של עמדות ודעות קדומות), מעבר והדבקה של מחלות מידבקות, ועוד.

רשתות חברתיות מקוונות
אתרים אישיים דיאספורהElloפייסבוקGoogle+‎אינסטגרםמייספייסOdnoklassnikiפינטרסטסנאפצ'טTaggedWeiboטאמבלרטוויטרVKVineחבר'ה
אתרים מקצועיים Academia.eduLinkedIn
אתרים שנסגרו OrkutSixDegrees.com
מושגים כלליים זהות וירטואליתפרופיל משתמשקהילה מקוונת
יישומים אתר היכרויות
ממשקים האשטאג
מושגים קשורים תופעת העולם הקטןרשתות עולם קטןרשת חברתיתפנאופטיקון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.