רשימת תנועות

רשימת התנועות מכילה מגוון תנועות המוכרות על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי. ישנן כ-28 תנועות נבדלות זו מזו. כל תנועה היא בעלת גובה, מיקום וברוב התנועות יש גם הבחנה בין תנועות מעוגלות לבלתי מעוגלות. בטבלה וברשימות המצויות בערך זה, התנועות ממויינות לשלוש הקטגוריות: גובה, מיקום ומעוגלות. כאשר מופיעות בטבלה שתי תנועות באותה משבצת, התנועה הימנית היא מעוגלת והשמאלית היא בלתי מעוגלת.

  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i • y‏
ɨ • ʉ‏
ɯ • u
ɪ • ʏ‏
ɪ̈ • ʊ̈‏
ʊ‏ •
e • ø‏
ɘ • ɵ‏
ɤ • o‏
e̞ • ø̞‏
ə
ɤ̞ • o̞‏
ɛ • œ‏
ɜ • ɞ‏
ʌ • ɔ‏
• æ‏
ɐ‏
a • ɶ‏
ä‏
ɑ • ɒ‏
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
תנועות
אחוריות כמעט אחוריות מרכזיות כמעט קדמיות קדמיות
סגורות [u]
‏· [ɯ]
[ʉ]
‏· [ɨ]
[y]
‏· [i]
כמעט סגורות [ʊ]
ʊ̈ ‏· [ɪ̈]
[ʏ]
‏· [ɪ]
חצי סגורות [o]
‏· [ɤ]
[ɵ]
‏· [ɘ]
[ø]
‏· [e]
אמצעיות ‏[]
‏· ɤ̞
‏[ə]
ø̞ ‏· []
חצי פתוחות [ɔ]
‏· [ʌ]
[ɞ]
‏· [ɜ]
[œ]
‏· [ɛ]
כמעט פתוחות ‏[ɐ]
‏[æ]
פתוחות [ɒ]
‏· [ɑ]
[ä]
[ɶ]
‏· [a]

מיון לפי גובה התנועות

תנועות סגורות

תנועות כמעט סגורות

  • תנועה כמעט-אחורית, כמעט סגורה, מעוגלת ʊ
  • תנועה מרכזית, כמעט-סגורה, בלתי-מעוגלת ɪ̈
  • תנועה מרכזית, כמעט-סגורה, מעוגלת [[ʊ̈]]
  • תנועה כמעט קדמית, כמעט סגורה, בלתי-מעוגלת ɪ
  • תנועה כמעט קדמית, כמעט סגורה, מעוגלת ʏ

תנועות חצי סגורות

  • תנועה אחורית, חצי-סגורה, בלתי-מעוגלת ɤ
  • תנועה אחורית, חצי-סגורה, מעוגלת o
  • תנועה מרכזית, חצי-סגורה, בלתי-מעוגלת ɘ
  • תנועה מרכזית, חצי-סגורה, מעוגלת ɵ
  • תנועה קדמית, חצי-סגורה, בלתי-מעוגלת e
  • תנועה קדמית, חצי-סגורה, מעוגלת ø

תנועות אמצעיות

  • תנועה אחורית, אמצעית, בלתי-מעוגלת [ɤ̞]
  • תנועה אחורית, אמצעית, מעוגלת
  • תנועה מרכזית, אמצעית ə
  • תנועה קדמית, אמצעית, בלתי-מעוגלת
  • תנועה קדמית, אמצעית, מעוגלת [ø̞]

תנועות חצי פתוחות

  • תנועה אחורית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת ʌ
  • תנועה אחורית, חצי-פתוחה, מעוגלת ɔ
  • תנועה מרכזית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת ɜ
  • תנועה מרכזית, חצי-פתוחה, מעוגלת ɞ
  • תנועה קדמית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת ɛ
  • תנועה קדמית, חצי-פתוחה, מעוגלת œ

תנועות כמעט פתוחות

  • תנועה מרכזית, כמעט פתוחה ɐ
  • תנועה קדמית, כמעט פתוחה, בלתי-מעוגלת æ

תנועות פתוחות

  • תנועה אחורית, פתוחה, בלתי-מעוגלת ɑ
  • תנועה אחורית, פתוחה, מעוגלת ɒ
  • תנועה מרכזית, פתוחה, בלתי-מעוגלת ä
  • תנועה קדמית, פתוחה, בלתי-מעוגלת a
  • תנועה קדמית, פתוחה, מעוגלת ɶ

מיון לפי מיקום התנועות

תנועות אחוריות

  • תנועה אחורית, סגורה, בלתי-מעוגלת ɯ
  • תנועה אחורית, סגורה, מעוגלת u
  • תנועה אחורית, חצי-סגורה, בלתי מעוגלת ɤ
  • תנועה אחורית, חצי-סגורה, מעוגלת o
  • תנועה אחורית, אמצעית, בלתי-מעוגלת [ɤ̞]
  • תנועה אחורית, אמצעית, מעוגלת
  • תנועה אחורית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת ʌ
  • תנועה אחורית, חצי-פתוחה, מעוגלת ɔ
  • תנועה אחורית, פתוחה, בלתי-מעוגלת ɑ
  • תנועה אחורית, פתוחה, מעוגלת ɒ

תנועות כמעט אחוריות

  • תנועה כמעט אחורית, כמעט סגורה, מעוגלת ʊ

תנועות מרכזיות

  • תנועה מרכזית, סגורה, בלתי-מעוגלת ɨ
  • תנועה מרכזית, סגורה, מעוגלת ʉ
  • תנועה מרכזית, כמעט-סגורה, בלתי-מעוגלת [ɪ̈]
  • תנועה מרכזית, כמעט-סגורה, מעוגלת [ʊ̈]
  • תנועה מרכזית, חצי-סגורה, בלתי-מעוגלת ɘ
  • תנועה מרכזית, חצי-סגורה, מעוגלת ɵ
  • תנועה מרכזית, אמצעית ə
  • תנועה מרכזית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת ɜ
  • תנועה מרכזית, חצי-פתוחה, מעוגלת ɞ
  • תנועה מרכזית, כמעט פתוחה ɐ
  • תנועה מרכזית, פתוחה, בלתי-מעוגלת ä

תנועות כמעט קדמיות

  • תנועה כמעט קדמית, כמעט סגורה, בלתי-מעוגלת ɪ
  • תנועה כמעט קדמית, כמעט סגורה, מעוגלת ʏ

תנועות קדמיות

  • תנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת i
  • תנועה קדמית, סגורה, מעוגלת y
  • תנועה קדמית, חצי-סגורה, בלתי-מעוגלת e
  • תנועה קדמית, חצי-סגורה, מעוגלת ø
  • תנועה קדמית, אמצעית, בלתי-מעוגלת
  • תנועה קדמית, אמצעית, מעוגלת [ø̞]
  • תנועה קדמית, חצי פתוחה, בלתי-מעוגלת ɛ
  • תנועה קדמית, חצי-פתוחה, מעוגלת œ
  • תנועה קדמית, כמעט-פתוחה, בלתי-מעוגלת æ
  • תנועה קדמית, פתוחה, בלתי-מעוגלת a
  • תנועה קדמית, פתוחה, מעוגלת ɶ

מיון לפי מעוגלות התנועות

תנועות בלתי-מעוגלות

  • תנועה אחורית, סגורה, בלתי-מעוגלת [ɯ]
  • תנועה אחורית, חצי-סגורה, בלתי-מעוגלת [ɤ]
  • תנועה אחורית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת [ʌ]
  • תנועה אחורית, פתוחה, בלתי-מעוגלת [ɑ]
  • תנועה מרכזית, סגורה, בלתי-מעוגלת [ɨ]
  • תנועה מרכזית, כמעט-סגורה, בלתי-מעוגלת [ɪ̈]
  • תנועה מרכזית, חצי-סגורה, בלתי-מעוגלת [ɘ]
  • תנועה אחורית, אמצעית, בלתי-מעוגלת [ɤ̞]
  • תנועה מרכזית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת [ɜ]
  • תנועה מרכזית, פתוחה, בלתי-מעוגלת [ä]
  • תנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת [i]
  • תנועה כמעט-קדמית, כמעט-סגורה, בלתי-מעוגלת [ɪ]
  • תנועה קדמית, חצי-סגורה, בלתי-מעוגלת [e]
  • תנועה קדמית, אמצעית, בלתי-מעוגלת [e̞]
  • תנועה קדמית, חצי- פתוחה, בלתי-מעוגלת [ɛ]
  • תנועה קדמית, כמעט-פתוחה, בלתי-מעוגלת [æ]
  • תנועה קדמית, פתוחה, בלתי-מעוגלת [a]

תנועות מעוגלות

  • תנועה אחורית, סגורה, מעוגלת [u]
  • תנועה אחורית, חצי-סגורה, מעוגלת [o]
  • תנועה אחורית, אמצעית, מעוגלת [o̞]
  • תנועה אחורית, חצי-פתוחה, מעוגלת [ɔ]
  • תנועה אחורית, פתוחה, מעוגלת [ɒ]
  • תנועה כמעט-אחורית, כמעט-סגורה, מעוגלת [ʊ]
  • תנועה מרכזית, סגורה, מעוגלת [ʉ]
  • תנועה מרכזית, כמעט-סגורה, מעוגלת [ʊ̈]
  • תנועה מרכזית, חצי-סגורה, מעוגלת [ɵ]
  • תנועה מרכזית, חצי-פתוחה, מעוגלת [ɞ]
  • תנועה כמעט-קדמית, כמעט-סגורה, מעוגלת [ʏ]
  • תנועה קדמית, סגורה, מעוגלת [y]
  • תנועה קדמית, חצי-סגורה, מעוגלת [ø]
  • תנועה קדמית, אמצעית, מעוגלת [ø̞]
  • תנועה קדמית, חצי-פתוחה, מעוגלת [œ]
  • תנועה קדמית, פתוחה, מעוגלת [ɶ]

ראו גם

אלפבית פונטי בינלאומי

האלפבית הפונטי הבינלאומי (באנגלית: International Phonetic Alphabet ובר"ת: IPA) הוא מערכת אותיות וסמלים פונטית המבוססת בעיקרה על האלפבית הלטיני. המערכת נבנתה בידי האגודה הבינלאומית לפונטיקה כדי לשמש תקן לייצוג צלילים של שפות מדוברות. ב-IPA משתמשים מורים ולומדי שפות זרות, בלשנים, קלינאי תקשורת, זמרים, שחקנים, מִילונאים, יוצרי שפות מתוכננות ומתורגמנים.

ה-IPA מיועד לייצוג אותם מאפיינים של דיבור הייחודיים לשפה מדוברת: פונמות, אינטונציה והפרדת מילים והברות. כדי לייצג מאפיינים נוספים של דיבור (כגון: חיכוך שיניים, גמגום וצלילים המושמעים בעקבות שפה שסועה) ניתן להשתמש בתוספת של סימנים הנקראת "תוספות ל־IPA".

סמלי ה־IPA מורכבים מיחידה אחת או יותר הלקוחה מאותיות וסימנים דיאקריטיים (סימני הֶבְחֵן). לדוגמה, הצליל של האות האנגלית "t" ניתן לייצוג ב־IPA בעזרת האות האחת [t] או בשילוב של אות וסימן דיאקריטי (t̺ʰ). הדיוק הוא בהתאם לרצון לדייק. לעיתים תכופות משתמשים באות אחת לייצוג מגוון של צלילים בתוך שפה אחת (הדבר תלוי במידת הדיוק הנחוצה למתעתק). לדוגמה, האות "t" שאינה ייחודית לצליל מסוים יכולה לסמן את הצליל [t̺ʰ] או את הצליל [t] בהתאם לשימוש בשפה מסוימת.

האגודה הבינלאומית לפונטיקה מוסיפה, משמיטה או משנה מדי פעם אותיות או סימנים דיאקריטיים. מאז השינוי האחרון בשנת 2005 יש 107 אותיות, 52 סימנים דיאקריטיים ו־4 סימנים פרוזודיים. כל אלה מוצגים באתר ה־IPA.

הגיית העברית

הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה. הגייתה של השפה העברית השתנתה במהלך אלפי שנות קיומה ובנוסף קיימים הבדלי הגייה בין אזורי מגורים שונים של העושים שימוש בשפה. מאז החייאת השפה העברית וביתר שאת עם הקמת מדינת ישראל, מקובלת ההגייה הישראלית.

בתקופת הביניים של העברית התקיימו מספר דרכי הגייה:

הגייה ספרדית, שהתקיימה אצל יהדות ספרד, יהדות איטליה וחלק מיהודי ארצות האסלאם.

הגייה אשכנזית, שהתקיימה אצל יהודי אשכנז.

הגייה תימנית, שהתקיימה אצל יהודי תימן.בתוך ההגיות הנ"ל, יש הבדלים מסוימים בהתאם לאזורים. הגיות אלה לא שימשו לדיבור עברי, משום שזה לא היה קיים כמעט בימי הביניים, אלא בעיקר לצרכים ליטורגיים ובמהלך לימוד תורה.

במאה ה-19, מחדשי השפה העברית שאפו לאמץ את ההגייה היהודית-הספרדית, בייחוד זו שהייתה נהוגה בקהילה הספרדית של ירושלים. זאת משום היוקרה שממנה נהנתה הקהילה הספרדית של ירושלים באותם זמנים, ומשום שהגייתה הייתה קרובה למדי להגייה שמשתקפת בניקוד הטברני של המקרא, אף על פי שבהגייתה יש רק חמש תנועות בניגוד להגייה האשכנזית שיש בה שבע תנועות כמו בהגייה הטברנית. אלא שמרבית מחדשי השפה העברית ותומכיהם היו יהודים אשכנזים ממזרח אירופה, וההגייה העברית שהכירו הייתה שונה מאוד. על אף המאמץ להקנות לדיבור העברי החדש הגייה ספרדית, השפעת ההגייה האשכנזית קיימת בעברית ישראלית.

התעתיק מלועזית לעברית

כללי התעתיק מלועזית לעברית הם מכלול הדרכים שמטרתן לתת מענה לצורך לתעתק שמות משפות שאינן שמיות לשפה העברית.

הדיון לגבי כללי התעתיק מלועזית לעברית החל כבר במסגרת ועד הלשון העברית, שפרסם את תקנותיו בכרך י"א של "לשוננו". הדיון הראשון בנושא במסגרת האקדמיה ללשון החל ב־29 באוקטובר 1969, במהלכו אושרו כללי התעתיק הישנים מלועזית לעברית ב־18 ביוני 1975 (ישיבה קכ"ג).הכללים החדשים של האקדמיה ללשון העברית נקבעו לאחר הדיון השני בנושא, שנערך בין התאריכים 12 בינואר 2004 ל־21 במאי 2007 (תאריך אישור הכללים), כשהם מבטלים את הישנים. בישיבת מליאת האקדמיה ב־30 באוקטובר 2017 (ישיבה שנ"ה) אושר תיקון בכללים.

פונטיקה

פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה. זאת לעומת עיצור, שמאופיין במרווח צר יחסית בבסיס החיתוך ונמצא בדרך כלל בשולי ההברה. בשפות מסוימות קיימות כעשרים תנועות שונות ולמעשה מגוון התנועות האפשרי הוא אינסופי.

בהקשר דקדוקי עברי־מסורתי (ראו להלן) מאופיינות תנועות על־פי תכונות לשוניות שאינן תואמות בהכרח למערכת פונולוגית שהייתה קיימת בנקודת זמן מסוימת בתולדות העברית (שכן לשון המקרא, שעליה מתבסס הדקדוק העברי המסורתי, מכילה רבדים היסטוריים שונים), לכן נהוג לציינן בשמותיהן המסורתיים (קמץ, חולם וכו'), ולא כמקובל בבלשנות כללית ישירות על־פי ייצוגן הפונולוגי (למשל /aː/ או /oː/) או הפונטי (למשל [ä] או [o]).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.