רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים. למדידת שיעורים אלו במידות של ימינו ישנן כמה שיטות:

  • שיטת רב אברהם חיים נאה (הגר"ח נאה) - מבוססת על שיטת הרמב"ם שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן השולחן ערוך והגאון החיד"א, מנהג ירושלים ו"מנהג העולם" בלשון המשנה ברורה[1]. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם הרב עובדיה יוסף מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק.
  • שיטת החזון איש - מבוססת על מדידת הנודע ביהודה לשיעור הרביעית[2], על פי התחשיב של הגמרא[3] המבוסס על שיעור האצבע מתוך הנחה שהיא נמדדת ברוחב, ולפי מדידת החזון איש שיעורה הוא 2.4 סנטימטרים. ההפרש של 20% בשיעור האורך משמעותו כמעט הכפלה של מידות הנפח, ומכאן הסיק הנודע ביהודה שהביצים קטנו למחצית מגודלן בזמן חז"ל, ויש להניח שהביצים בגודל כפול לשם חישוב השיעורים. הורו כדבריו החתם סופר[4], הגר"א[5], רבי חיים מוולוז'ין[6] ועוד מספר קהילות בגולה[7] וכן נוהג הרב חיים קנייבסקי.
  • שיטת הדרהם הקטן (כפי שמופיעה בטבלאות וההגדרות להלן) - מתבססת על התאמת שיעור שיטת רב חיים נאה לכך שמטבעות הדרהם הקדומים שנמצאו הם קטנים יותר ומשקלם כ- 2.8 גרם[8] ולפיכך יש להפחית 5% ממידות האורך של הגר"ח נאה.

ברשימות שלהלן, המידות ממוינות לפי גודלן, מהקטנה לגדולה (וכשיש מחלוקת - על פי הפסיקה המקובלת). למידות המסומנות בכוכבית בטבלה ישנן גרסאות שונות (או מחלוקות בפירושן) המובאות בפירוט לאחר הטבלה. ב"הגדרה הלכתית על פי יחידה אחרת" - הערך ראשון הוא מגדיר עיקרי והשאר מגדירים משניים/נגזרים, או, קירובים מדויקים מקובלים.

מידות אורך

היחידה הבסיסית של האורך היא אצבע, והיא המגדירה את יתר היחידות.

שם המידה הגדרה הלכתית על פי יחידה אחרת ערך ביחידה המטרית
רב חיים נאה חזון אי"ש דרהם קטן
אצבע, אגודל (יחידה בסיסית) 2 ס"מ 2.4 ס"מ 1.9 ס"מ
טפח (טפחא), פשך 4 אצבעות 8 ס"מ 9.6 ס"מ 7.6 ס"מ
סיט* טפח 8 ס"מ 9.6 ס"מ 7.6 ס"מ
זרת (זרתא) 1/2 אמה 24 ס"מ 28.8 ס"מ 22.8 ס"מ
אמה, גומד, גרמידא* 6 טפחים 48 ס"מ 57.6 ס"מ 45.6 ס"מ
ריס מיל = אמה 128 מטר 153.6 מטר 121.6 מטר
מיל 2000 אמה = 7.5 ריס 960 מטר 1152 מטר 912 מטר
פרסה (פרסא) 4 מיל = 30 ריס = 8000 אמה 3.84 ק"מ 4608 מטר 3.65 ק"מ

פירוט והרחבה על מידות האורך

אצבע, אגודל

אצבע ואגודל, הן מידות תנאיות. משמעות תאורטית מקובלת - רוחב אצבעו של אדם בינוני בחלק הרחב מעל הפרק האמצעי של האגודל. לפי פרופסור לפיזיקה אברהם יהודה גרינפלד המדידה נעשית כשהאגודל נוטה על צידו ולא על פניו. משמע בעובי אצבעו של אדם בינוני- במקום הרחב ביותר בעובי האגודל.[9]

שיטה נוספת לחישוב: 7 גרגרי שעורה בינוניים הדחוקים זה בצד זה, או, אורך 2 גרגרי שעורה זה אחר זה שלא בדוחק. הגדרות אלו עם שעורה של ימינו תואמות את השיטה שקובעת את מידת האצבע ל-1.9 ס"מ. ואם אלו גרגרי שעורה גדולים - 2 ס"מ[10].

שימוש הלכתי לדוגמה

אורך חוטי הציצית. יש אומרים 4 אגודלים ויש אומרים 12 אגודלים.

טפח

טפח (טפחא), פשך – מידה מקראית. בציווי על בניית שולחן לחם הפנים שבמשכן נצטווה משה "ועשית לו מסגרת טפח סביב" (שמות, כ"ה, כ"ה). בארמית לעיתים מכונה 'טפחא', ולעיתים (נדירות) 'פשך'.

משמעות תאורטית

רוחב אגרוף קמוץ.

הגדרה הלכתית

4 אצבעות.

שימושים הלכתיים לדוגמה

  • למצוות נטילת ארבעת המינים בסוכות: אורך ערבה והדס מינימלי - 3 טפחים; אורך לולב מינימלי - 4 טפחים.
  • רוחב מינימלי של סוכה - 7 טפחים; גובה סוכה מינימלי - 10 טפחים.

סיט

מידה תנאית. בשימוש למדידות הקשורות בבגדים ואריגים (אריגה, טוויה, תפירה, צביעה וכיוצא בזה). מובאת בוריאציות שונות "רוחב הסיט", "מלוא רוחב הסיט", "מלוא הסיט".

משמעות תאורטית

רוחב מתיחה מסוימת באזור היד; על פי המקובל - המרחק שבין האצבע לאמה כשהן פשוקות. כך היה מקובל למדוד צורכי תפירה בתקופה ההיא.

בהלכה משמשת גם המידה 'מלוא רוחב הסיט כפול' הנמדדת מקצה הבוהן לקצה האצבע במתיחה מקסימלית, ושיעורה שני טפחים.

הגדרה הלכתית

ההגדרה המקובלת - המרחק שבין האצבע לאמה במתיחה מקסימלית.

יש מחכמי ישראל המבדילים בין הוריאציות השונות וקובעים ש'רוחב הסיט' ו'מלוא רוחב הסיט' הוא כמקובל, אך 'מלוא הסיט' הוא שיעור שישית זרת שהוא 2 אצבעות (חלק מהגאונים והרמב"ם), או שיעור שליש זרת שהוא 4 אצבעות (גאונים אחרים).

שימושים הלכתיים לדוגמה

  • גוזז צמר בשבת חייב חטאת אם גזז כמות צמר שאפשר לטוות ממנה חוט שארכו לפחות פעמיים רוחב הסיט.
  • אורג שני חוטים בשבת חייב חטאת אם ארג כמלוא הסיט.

זרת (זרתא)

מידה מקראית (מידות החושן: "זרת אורכו וזרת רוחבו" (שמות, ל"ט, ט')).

'זרתא' הוא שמה הארמי של מידה זו, כפי שמופיע לעיתים בתלמוד.

משמעות תאורטית

המרחק בין האגודל לזרת במתיחת יד מקסימלית. אפשרות נוספת: האמה היא הארוכה באצבעות והזרת היא הקצרה, ע"כ מידת 'זרת' נקבעה להיות חצי ממידת ה'אמה'.

הגדרה הלכתית

חצי 'אמה' ('אמה בת ששה טפחים').

שימוש הלכתי לדוגמה

מידות החושן - "זרת אורכו וזרת רוחבו" (שמות, ל"ט, ט').

אמה, גומד, גרמידא

מידה מקראית (בציווי ה' לנח על מעשה התיבה: "שלש מאות אמה ארך התבה, חמשים אמה רחבה, ושלשים אמה קומתה" (בראשית, ו', ט"ו)).
אף השם גומד (גומד בוויקימילון) הוא מקראי ("וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת, גֹּמֶד אָרְכָּהּ" (שופטים, ג', ט"ז)).
'גרמידא' הוא שמה הארמי של מידה זו, כפי שמופיע (לעיתים נדירות) בתלמוד.

משמעות תאורטית

אורך ידו של אדם בינוני מהמרפק ועד לקצה האצבע אמה.

הגדרה הלכתית

אמה רגילה - 6 טפחים. ישנן 2 וריאציות על האמה הרגילה: 'אמה שוחקת' ו'אמה עצבה'; כאשר משמעות 'שוחקת' - מרווחת, ומשמעות 'עצבה' - מצומצמת. האופן שבו מעריכים אמה הוא בהנחת ששה אגרופים קמוצים זה בצמידות לזה; האופן שבו מעריכים אמה שוחקת הוא בהרפייתם שלא יהיו צמודים, והאופן שבו מעריכים אמה עצבה הוא בהצמדת האגרופים בדחיקה. שיעור הסטייה של האמה השוחקת והאמה העצבה מהאמה הרגילה הוא בין 1 ס"מ ל-2 ס"מ בערך. בנוסף לאמה הרגילה, ישנה 'אמה בת חמישה טפחים' שאורכה (כפי שמובן משמה) הוא 5 טפחים, מה שמעניק לאמה הרגילה את הכינוי 'אמה בת ששה טפחים'. להלכה: רק האמות שנזכרות בציוויי התורה על כלי המשכן (שלחן לחם הפנם וכדומה) ועל מידות המזבח נמדדות ב־5 טפחים; כל יתר האמות ההלכתיות בכל התורה נמדדות באמה בת ששה טפחים.

שימושים הלכתיים לדוגמה

  • גובה סוכה מקסימלי - 20 אמה.
  • מידות שלחן לחם הפנים - "אמתיים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו".

ריס

מידה תנאית למדידת מרחקים (חופפת מבחינת סדרי גודל למידה הרומית 'סטדיון' הקטנה מ'ריס'). כ-130 עד 150 מטר.

הגדרה הלכתית

1/7.5 מן המיל.

שימושים הלכתיים לדוגמה

"אין פורסין נשבים (מלכודות) ליונים אלא אם כן היה רחוק מן היישוב 30 ריס" (שלא ילכדו בהם יונים פרטיים השייכים לדיירי הישוב), (משנה, מסכת בבא קמא, פרק ז', משנה ז').

מיל

מידה תנאית למדידת מרחקים; מקובל שהיא שווה אלפיים אמה[11].

הגדרה הלכתית

2000 אמות.

שימושים הלכתיים לדוגמה

פרסה

מידה תנאית למדידת מרחקים; כשמה של מידה רומאית מקבילה (וגדולה ממנה בהרבה).

הגדרה הלכתית

4 מילים.

שימוש הלכתי לדוגמה

  • (במידת זמן הנגזרת מפרסה) - אסור לאדם להתפלל כאשר הוא נזקק לנקביו; אם עבר והתפלל, יצא ידי חובת תפילה בתנאי שהוא יכול היה להתאפק משך זמן כשיעור הליכת פרסה[12].

מידות חריגות

קנה

אורכו 6 אמות; על שם קנה המידה שראה יחזקאל בנבואתו שבו נמדד בית המקדש: "וביד האיש קנה המדה, שש-אמות באמה וטפח" (יחזקאל, מ', ה'). משמע לפי התחשיבים שבפסוקים בהמשך (שלעיתים באים באמות ולעיתים בקנים), שאורך הקנה הוא 6 אמות. דבר זה קשה בלשון הפסוק שהבאנו שנכתב בו שקנה הוא "שש אמות באמה, וטפח" (גם בלי השוואה לפסוקים אחרים לשון הפסוק קשה). לפי המפרשים, הפסוק שצוטט לעיל מדבר באמות בנות 5 טפחים, ושיעור הפסוק כך הוא "6 אמות, כאשר כל אמה - היא אמה וטפח", כלומר האמות בפסוק מומרות מבנות 5 טפחים לבנות 6; סה"כ - 6 אמות רגילות. לפי החוקרים, הטפח המוזכר בפסוק משמש לידית אחיזה (ושוב הגענו ל6 אמות). קנה כזה היה, לפי המחקר, כלי מדידה סטנדרטי במסופוטמיה.

חבל

בהלכות שבת, לעניין תחום שבת (שהוא 2000 אמות), נכתב במשנה (משנה, מסכת ערובין, פרק ה', משנה ד'): "אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה לא פחות ולא יתר", ועל סמך משנה זו נקבע בתלמוד הירושלמי: "כמה הוא מידת התחום? ארבעים חבלים". אין חז"ל משתמשים סתם כך במונח חבל לתאר 50 אמות.

גרופית

יש המפרשים (רבינו גרשום, רמב"ם) שאף פירוש המילה 'גרופית' המופיעה במשנה הוא 'טפח', ויש שכותבים (רש"י) שהוא רוחב שונה – 2 אגרופים. ישנם האומרים ש'גרופית' אינה מידת אורך כלל, אלא פירושה 'ענף'.

מידות נפח

מידות הנפח מחושבות בעיקרן על פי מידות האורך.

דרך אחת לקשר בין מידות הנפח למידות האורך היא בעזרת מידת המקווה, שעל פי חז"ל היא "אמה על אמה ברום 3 אמות" שהם "ארבעים סאה" (סאה בדרך כלל באה למדוד חומרים יבשים, וכאן משמשת למדידת נוזלים); קרי: 3 אמות מעוקבות = 40 סאה. דרך נוספת היא בעזרת אמירת חז"ל כי רביעית הלוג מידתה "אצבעיים על אצבעיים על אצבעיים וחצי [אצבע] וחומש [אצבע]". כלומר 2 אצבעות אורך, כפול 2 אצבעות רוחב, כפול (2+0.5+0.2) 2.7 אצבעות גובה. קרי: רביעית שווה 10.8 אצבעות מעוקבות.

הגאונים נהגו לייחס את שיעורי הנפחים לכפולות של ביצה (שהיא יחידת נפח), וכך מקובל היום. הרמב"ם, לפי הגמרא (פסחים, ק"ט), העדיף לייחס אותם לתיבות שממדיהן נתונים ביחידות של 'אצבע' -על בסיס 10.8 אצבעות מעוקבות שוות לנפח רביעית.

בעזרת כללים אלה, בנו השיטות השונות את כל מידות הנפח, שגם הן מקושרות בינן לבין עצמן באמצעות קבועי הכפלה.

שם המידה הגדרה הלכתית על-פי יחידה אחרת ערך ביחידה המטרית
אברהם חיים נאה חזון אי"ש הרמב"ם
קורטוב 1/64 לוג 5.4 מ"ל 9.33 מ"ל מ- של הרביעית
כגרוגרת 1/3 ביצה 19.2 סמ"ק 33.18 סמ"ק 15 סמ"ק
כזית* מחלוקת: ביצה בלא קליפתה; פחות מ- ביצה עם קליפתה; זית כפי שאנחנו מכירים 25.6 סמ"ק 49.77 סמ"ק פחות מ-15 סמ"ק
ככותבת בין שני זיתים לביצה 40-50 סמ"ק
עוכלא רביעית 43.2 מ"ל/סמ"ק 74.65 מ"ל/סמ"ק 37.5 מ"ל/סמ"ק
שמינית לוג
כביצה (יחידה בסיסית) והיא מן הרביעית [13] 57.6 סמ"ק 99.53 סמ"ק 49.4 סמ"ק
רביעית לוג או אצבעות מעוקבות 86.4 מ"ל/סמ"ק 149.3 מ"ל/סמ"ק 75 סמ"ק
פרס מחלוקת: 3 ביצים - 4 ביצים
ליטרא 2 רביעיות = לוג 172.8 מ"ל/סמ"ק 298.6 מ"ל/סמ"ק 150 מ"ל/סמ"ק
לוג 6 ביצים 345.6 מ"ל/סמ"ק 597.2 מ"ל/סמ"ק 300 מ"ל/סמ"ק
רובע, רובע הקב* קב
רביעית ההין* 1/4 הין 1.037ליטר (1037.5 סמ"ק) 1.79 ליטר (1791.59 סמ"ק) 0.9 ליטר (900 סמ"ק)
קב, שלישית ההין* 24 ביצים (4 לוגים) 1.38 ליטר (1382.4 סמ"ק) 2.39 ליטר (2388.79 סמ"ק) 1.2 ליטר (1200 סמ"ק)
עומר, עשרון איפה 2.49 ליטר (2488.32 סמ"ק) 4.3 ליטר (4299.81 סמ"ק) 2.16 ליטר (2160 סמ"ק)
הין,תרקב 12 לוג, 3 קבים 4.15 ליטר (4147.2 סמ"ק) 7.17 ליטר (7166.36 סמ"ק) 3.6 ליטר (3600 סמ"ק)
סאה, גריוא, גריוה* 6 קבים 8.3 ליטר (8294.4 סמ"ק) 14.3 ליטר (14332.72 סמ"ק) 7.2 ליטר (7200 סמ"ק)
איפה, בת 3 סאים 24.88 ליטר (24883.2 סמ"ק) 43 ליטר (42998.17 סמ"ק) 21.6 ליטר (21600 סמ"ק)
לתך חצי כור = 15 סאים 124.42 ליטר 214.99 ליטר 108 ליטר
כור, חומר 10 איפות = 30 סאים 248.83~ ליטר (0.25 מ"ק) 429.98 ליטר (0.43 מ"ק) 216 ליטר (0.216 מ"ק)
מקווה מקווה = 40 סאים 332 ליטר (0.33מ"ק) 572 ליטר (0.57 מ"ק) 288 ליטר (0.288 מ"ק)

המנמוניקה "כאס-קלב יגודו" נהוגה כסימן לזכירת היחסים בין מידות הנפח העיקריות: כור, איפה, סאה, קב, לוג, ביצה. ערך הגימטריה של האותיות "יגודו" הן ההכפלות הנדרשות למעבר בין היחידות: כור מכיל י (10) איפות, איפה מכילה ג (3) סאים, סאה מכילה ו (6) קבים, קב מכיל ד (4) לוגים, לוג מכיל ו (6) ביצים.

פירוט והרחבה על מידות הנפח

קורטוב

מידה תנאית - שיעור מועט, דומה ל'קורט'.

הגדרה הלכתית
1/64 לוג.
בשיטת הרמב"ם==המרה בין קורטוב לסמ"ק

כגרוגרת

מידה תנאית - נפח תאנה בינונית.

הגדרה הלכתית
1/3 ביצה.
שימושים הלכתיים לדוגמה

כזית

מידה תנאית - נפחו של זית בינוני.

הגדרה הלכתית
מחלוקת:
יש אומרים (גאונים) כגודל הזיתים בארץ ישראל,
יש אומרים (תוספות[14] ועוד) ששקול ל-1/2 ביצה,
ויש אומרים (בדעת הרמב"ם ועוד, למנהג הספרדים) שהזית קטן מ-1/3 ביצה (מאחר הגרגורת גדולה מהזית ומידתה 1/3 ביצה).
לפי שיטות שונות בהלכה (חזון אי"ש[15] ועוד) הזית אינו מקושר באמצעות קבועי הכפלה לנפחים אחרים, אלא משוער בפני עצמו כגודל זית בינוני.
שימושים הלכתיים לדוגמה
  • שיעור מזערי של מאכל שיש לברך אחר אכילתו ברכה אחרונה הוא כזית.
  • כמות מינימלית של בשר אדם מת כדי לטמא - כזית.
  • ישנם שיעורים רבים נוספים שנמדדים בכזית ובתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"א, עמוד ב' נאמר עליו: " 'ארץ זית שמן'- אמר ר' יוסי ברבי חנינא [...] ארץ שרוב שיעוריה כזיתים".

ככותבת הגסה

מידה תנאית - כתמרה שהחלה להתייבש, נפח תמר גדול.

הגדרה הלכתית
בין שני זיתים[16] לביצה.
שימוש הלכתי לדוגמה

עוכלא, שמינית

מידות תנאיות למדידת נוזלים; עוכלא משמשת גם למשקל.

הגדרה הלכתית
1/8 לוג.

כביצה

מידה תנאית; נפח ביצה.

הגדרה הלכתית
נפחה של ביצה בינונית כולל קליפתה.
וריאציה שונה של מידה זו, שמשמשת בכמה הלכות, היא מדידת ביצה בינונית ללא קליפתה; ההפרש ביניהן מועט (כ-5%).
כמו ה'כזית', אף 'כביצה' לשיטות מסוימות, אינו מקושר לשיעורים האחרים. כיום, את כל המידות האחרות נהוג לחשב על פי מידת האצבע בעזרת נוסחת ההמרה מאורך לנפח, כך שבפועל 'כביצה' לא מהווה יחידה יסודית בסקאלת הנפח.
שימוש הלכתי לדוגמה

רביעית

שם תנאי - רביעית של לוג. משמש למדידת נוזלים שונים.

הגדרה הלכתית
1/4 לוג (נפח של ביצה וחצי)
שימושים הלכתיים לדוגמה

פרס

חצי ככר לחם סטנדרטית של ימי חז"ל (פירוש מילולי: 'חצי', ולכן משמש לעיתים גם כחציין של מידות אחרות, שנזכרות בסמוך לביטוי. גם המונח 'פלג' משמש לכך).

הגדרה הלכתית
מחלוקת בתלמוד, ואף בפסיקת ההלכה: יש שיטות (רמב"ם ועוד) הפוסקות ששיעורו 3 ביצים, ויש שיטות (רש"י ועוד) הפוסקות ששיעורו 4 ביצים.
שימוש הלכתי לדוגמה
  • שיעור הפרנסה המינימלי המוטל על בני עיר לספק לעני המחזר על הפתחים - פרס - חצי ככר לחם.

ליטרא

מידה תנאית למדידת נוזלים; נגזרת ממידה זו משמשת למשקל - ובה רוב שימוש חז"ל (בתיאורי מקרים של מקח וממכר של ירקות, בשר וכדומה).

הגדרה הלכתית
2 רביעיות לוג.
שימוש הלכתי
לא מובא כשיעור מינימלי או מקסימלי לקיום הלכה כלשהי, אך מוזכר בדיני שקילה, לגבי האופן שבו חנווני צריך לשקול ללקוחותיו; לדוגמה: "תנו רבנן: היה מבקש ממנו שלשה רבעי ליטרא, לא יאמר לו: 'שקול לי שלשה רבעי ליטרא, אחת אחת', אלא שוקל ליטרא ומניח רביע ליטרא עם הבשר".
מוזכר בירושלמי לגבי המבייש תלמיד חכם שחייב לשלם לו ליטרא דדהבא. רמב"ם חובל ומזיק פרק ג הלכה ה ו

לוג, רובע

מידות מקראיות ותנאיות; לוג - שם כלי מדידה לנוזלים, רובע - קיצור של "רובע הקב".

הגדרה הלכתית
6 ביצים = 1/4 קב.
שימושים הלכתיים לדוגמה
  • הלוג נזכר פעם אחת בתורה, בתיאור קרבנו של מצורע עני, "וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן" (ויקרא, י"ד, כ"ב).
  • מקווה מי גשמים ששיעורו חסר מ-40 סאה, נפסל אם נפלו לתוכו 3 לוגים מים שאובים.
  • כמות מלח סדומית שהיו מערבים בקטורת שהיו מכינים לבית המקדש בכל שנה - רובע הקב.

478 גרם 1 ליטרה

קב

מידה תנאית - שם כלי מדידה (יבש).

הגדרה הלכתית
24 ביצים, 4 לוגים.

עומר, עשרון

מידות מקראיות

העשרון נזכר פעמים רבות, למשל: "וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית..." (שמות, כ"ט, מ').

עומר הוא מנת האוכל היומית לאדם, כמו שנאמר על ירידת המן: "וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא" (שמות, ט"ז, ל"ו). נראה שהמידה קרויה על שם עומר שיבולים הנקצרים, ושווה לנפח עומר קצור ממוצע.

הגדרה הלכתית
1/10 איפה.
שימושים הלכתיים לדוגמה
  • הפרשת חלה נעשית משיעור עיסה של עשירית האיפה, עומר.
  • המנחות הוכנו על ידי שיעורים של עשרון, לדוגמה מנחת חביתין הוכנה בשיעור עשרון,

הין

מידה מקראית לנוזלים - שם כלי מדידה ("מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא, י"ט, ל"ו)).

הגדרה הלכתית
12 לוג.
שימוש הלכתי לדוגמה

סאה

מידה תנאית - שם כלי מדידה (יבש), נקראת גם גריוא או גריוה.

הגדרה הלכתית
6 קבים.
40 סאה שוות 3 אמות מעוקבות, כגודל מקווה המתאים לאדם בצמצום, לכן סאה שווה אמות מעוקבות, כאשר = אמה.

המידה נזכרה בתנ"ך פעמיים - בסיפור אברהם והמלאכים, "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת." (בראשית, י"ח, ו'); ובמצור על שומרון, "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר ה' כֹּה אָמַר ה' כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן" (מלכים ב', ז', א').

שימוש הלכתי לדוגמה
  • כמות מי הגשמים המינימלית במקווה טהרה היא 40 סאה.

איפה, בת

מידות מקראיות ("לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה" (דברים, כ"ה, י"ד); "עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת, וזרע חומר יעשה איפה" (ישעיהו, ה', י'), האיפה שימשה למדידת נפח יבש, ואילו ה'בת' שימשה למדידת נפח לח.

הגדרה הלכתית
3 סאים.

לתך

מידה מקראית ("וחומר שעורים, ולתך שעורים" (הושע, ג', ב')) למדידת תבואה.

הגדרה הלכתית
חצי כור/חומר.

כור, חומר

חומר - מידה מקראית ("חומר שעורים" (ויקרא, כ"ז, ט"ז)); כור הוא שמה התנאי של מידה זו. משמשת למדידת תבואה.

הגדרה הלכתית
10 איפות.

מידות חריגות

כמלוא לוגמיו

כמות הנוזל שאדם יכול להכיל בפיו במילוי לחי אחת. מידה זו לא נמדדת באדם ממוצע, אלא היא מידה אישית לכל אדם.
שיעור מידה זו, עבור אדם ממוצע, הוא פחות מרביעית.

שיעור זה הוא המידה המינימלית עליה מתחייבים באיסור השתייה ביום הכיפורים.

קומץ

כמות הנכנסת בחפינת ידו של אדם. מידה זו לא נמדדת באדם ממוצע, אלא היא מידה אישית לכל אדם.

שיעור הקומץ, עבור אדם ממוצע, הוא יותר מ-2 זיתים.

שיעור זה הוא כמות הסולת או הבלילה (סולת+שמן) שיש להקטיר, מקרבנות מנחה המובאים לבית המקדש.

מלוא תרווד

שיעור כלי כלשהו מתקופת חז"ל (תרווד, בלשון חז"ל, כעין כף).

שיעורו כשני שיעורי אגרופים קמוצים של אדם בינוני; שיעור כל אגרוף, על פי מדרש בראשית רבה, הוא כשני שיעורי קומץ של אדם בינוני; לפיכך שיעורו כ-8 זיתים, או יותר.

שיעור זה הוא הכמות המינימלית של 'רקב' (רקב - בשר מת שנימוח, או מוהל שיצא מן מת ונקרש) כדי לטמא.

שעל

ביטוי המופיע בתנ"ך כמה פעמים, כאמצעי מדידה ("מי מדד בשעלו מים"). הפירוש המקובל הוא שזו מידת אגרוף.

מידה זו חסרת שימושים הלכתיים או תורניים כלשהם.

מידות משקל

מידות המשקל בספרות ההלכה מתייחסות בעיקר למטבעות (למדידת משקלם של נחושת, כסף וזהב), אך גם לצמחים ועוד.

מידות אלו כולן מתייחסות למוסכמות בין בני אדם, ואין בהם מידות של דברים טבעיים (כדוגמת האמה ביחידות האורך והביצה ביחידות הנפח).

הגאונים, ולאחריהם הרמב"ם, ייחסו מידות אלו למשקל שעורים ממוצעות (פרוטה - חצי שעורה, סלע - 384 שעורים, וכן הלאה), ושיטתם התקבלה בכל ישראל. משקל שעורה ממוצע על פי השיטות השונות נע בין 0.044 גרם לבין 0.05 גרם. הרמב"ם ייחס משקלים אלו גם לדרהמים מצריים של תקופתו; וכאשר מצליבים נתונים מגלים שזה מתאים להנחה ששעורה שוקלת 0.05 גרם.

להלן טבלת המרות בין כל המידות השונות, כולל המרה לגרמים, על פי המקובל - ששעורה משקלה 0.05 גרם:

שם המידה פרוטה איסר פונדיון מעה טרעפיק דינר שקל סלע דרכון מנה שעורים גרמים
פרוטה 1 0.125 0.063 0.031 0.010 0.006 0.003 0.001 ⁦6.51×10-4 ⁦5.21×10-5 0.5 0.025
איסר 8 1 0.5 0.25 0.083 0.019 0.009 0.005 0.002 ⁦4.17×10-4 4 0.2
פונדיון 16 2 1 0.5 0.167 0.056 0.028 0.014 0.007 ⁦8.33×10-4⁩ 8 0.4
מעה, גרה 32 4 2 1 0.333 0.167 0.083 0.042 0.021 0.002 16 0.8
טרעפיק, איסתרא, רבעת 96 12 6 3 1 0.5 0.25 0.125 0.063 0.005 48 2.4
דינר, זוז 192 24 12 6 2 1 0.5 0.25 0.125 0.01 96 4.8
שקל (חז"ל), בקע 384 48 24 12 4 2 1 0.5 0.25 0.02 192 9.6
סלע, שקל הקודש 768 96 48 24 8 4 2 1 0.5 0.04 384 19.2
דרכון 1536 192 96 48 16 8 4 2 1 0.08 768 38.4
מנה 19200 2400 1200 600 200 100 50 25 12.5 1 9600 480

המנמוניקה "סדמפאפ דובבח" נהוגה כסימן לזכירת היחסים בין מידות המשקל העיקריות: סלע, דינר, מעה, פונדיון, איסר, פרוטה. ערך הגימטריה של האותיות "דובבח" הן ההכפלות הנדרשות למעבר בין היחידות: סלע מכיל ד (4) דינרים, דינר מכיל ו (6) מעות, מעה מכילה ב (2) פונדיונים, פונדיון מכיל ב (2) איסרים, איסר מכיל ח (8) פרוטות.

פירוט והרחבה על המשקלות

פרוטה

מידה תנאית.

סתם פרוטה בדברי חז"ל, היא משקל פרוטה של נחושת.

מטבע קטן, ומשמש בביטויים בתור ערך זעיר: "דין פרוטה כדין מאה מנה".

שימוש הלכתי לדוגמה:

  • ערך הכסף המינימלי שניתן לקדש בו אשה (לדעת בית הלל, וכך ההלכה) הוא פרוטה.
  • השווי המינימלי של תביעה ממונית בבית דין הוא פרוטה.

איסר

מידה תנאית.

נקרא גם "איסר האיטלקי" (משנה, קידושין, א, א).

כמו הפרוטה, גם זה מטבע קטן וכך משמש בסיפורים שונים: "שיבר את הפך לפניה, ובו איסר שמן" (משנה, בבא קמא, ח, ו).

שימוש הלכתי
לאיסר יש שימוש הלכתי בהגדרת גודלו של נקב הפוסל את האתרוג (בבלי סוכה לו ע"א).

פונדיון

שם תנאי.

שימוש הלכתי
משמש כשיעור פתח המעביר טומאה בין חדר לחדר, כאשר מדובר בחלון המיועד לאורה ולא למעבר. רמב"ם טומאת מת, י"ד ה"א: "חלון שעשה אותו האדם לאורה, כדי שיכנס ממנו האור, שיעורו כפונדיון והטומאה יוצאה ממנו".
מטבע המובאת גם בתיאור מקרים ובסיפורים, וכחלק מחישוב שיעורים אחרים (כגון: נפח ככר לחם סטנדרטית: "ככר בפונדיון, מארבע סאין בסלע", כלומר: ככר לחם העולה פונדיון, כאשר מחיר ארבע סאים קמח הוא סלע).

מעה, גרה

גרה - שם מקראי; מעה - שם תנאי.

שימוש הלכתי
אין שימוש הלכתי. מובא רק בתיאור מקרים ובסיפורים.

דינר, זוז

מידות תנאיות.

שימוש הלכתי לדוגמה
  • סכום החיוב בכתובתה של בתולה הוא 200 זוז.
  • מטבע זה היה המטבע העיקרי בתקופת התלמוד ולכן רוב התשלומים בהלכות נזיקין ובנושאים נוספים נמדדים בדינרים.

שקל (חז"ל), בקע

בקע - מידה מקראית, מחצית שקל הקודש - ומכאן שמה (בקיעה - שבירה, חלוקה). גם שקל הוא שם מקראי, אך הוא מתאר את מידת שקל הקודש; והשם "שקל" כמתאר יחידת בקע הוא תנאי.

שימוש הלכתי לדוגמה
  • מצוות מחצית השקל (שקל הקודש) נעשית בערך שקל (חז"ל) (או בקע בלשון התורה).

סלע, שקל הקודש

סלע - שם תנאי. "שקל" ו"שקל הקודש" - שמות מקראיים. מודד משקלות מטבעות כסף.

לפי חלק מן השיטות, בשיעור חיובים מן התורה נמדד בכסף טהור, ובשיעור חיובים מדברי חכמים נמדד בסגסוגת של 1/8 כסף ו-7/8 נחושת. שני שלישי השקל המקראי נקראים פים.

בתקופת התנאים, הוסיפו חז"ל למשקל השקל של התורה ("שקל הקודש" או "סלע" בלשון חז"ל) חמישית מערכו. הפסוק קובע "עשרים גרה השקל" - לפי הטבלה לעיל גרה היא 0.8 גרם, ולפיכך שקל הקודש צריך להיות 16 גרם; אולם, כאמור, חז"ל הגדילו את השיעור הזה ב-20%, מה שגורם לכך שיהיה 19.2 גרם. יחד עם הסלע גדלה גם מחציתו - ה'בקע', וכך גדל שיעור הכסף שיש להביא במצוות מחצית השקל. אין מצוות מן התורה שמתייחסות לשיעור הקטן ממחצית שקל הקודש.

שימוש הלכתי לדוגמה

דרכון

שם תנאי.

שימוש הלכתי
אין שימוש הלכתי. מובא רק בתיאור מקרים ובסיפורים.

מנה

שם תנאי.

שוויו של המנה הוא מאה זוז

שימוש הלכתי לדוגמה
  • סכום החיוב בכתובתה של גרושה או אלמנה הוא מנה.

מידות חריגות

קשיטה

מידה מקראית (יעקב אבינו קנה את חלקת השדה אשר לפני שכם ב"מאה קשיטה").

לא ידוע שיעורה של הקשיטה. אבל לפי תרגום אונקלוס לא קנה יעקב את חלקת השדה במאה מטבעות קשיטה אלא במאה כבשות.

ככר

מידה מקראית (מנורת המקדש הייתה עשויה מככר זהב אחת).

[18]

הככר היא שלושת אלפים שקלים של תורה. כך למשל, שש מאות אלף חצאי שקלים של מניית העם במדבר נתנו 100 ככר ועוד 'אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש'. מ-100 הככר עשו את האדנים למשכן, ומהשאר עשו ווים, חישוקים, וציפוי לראשי העמודים (שמות, ל"ח, כ"ה-כ"ח).

עם זאת, יש שטענו שבתקופות מאוחרות יותר היה לה שיעור אחר.

תרטימר (או: טרמיטר)

מידה תנאית (מסכת סנהדרין דף ע. (במשנה: פרק ח, משנה ב)).

שיעורה - חצי מנה (כ-180 גרם בשר).

כמות הבשר המינימלית שעל נער לאכול כדי להיחשב ל"בן סורר ומורה" (בהצטרף תנאים נוספים).

קולבון

שם תנאי.

אינו בדיוק שיעור משקל, אלא ערך פריטת מטבע של סלע כסף לשני שקלי כסף. בתקופת בית שני ערך זה היה שווה לפונדיון.

אספר

מידה תנאית נדירה.

השערות שונות נאמרו לשיעורה.

ליטרא

מידה תלמודית, הנגזרת ממידת הנפח ליטרא, ומהווה משקל של מים בנפח ליטרא; בקירוב 35 דינרים.

עוכלא

מידה תלמודית, הנגזרת ממידת הנפח עוכלא, ומהווה משקל של מים בנפח עוכלא; בקירוב 8.75 דינרים.

רוטל

מידה תלמודית נדירה הקרובה למנה (אין להתבלבל עם הרוטל שהרמב"ם מזכיר בחלק מפירושיו, שבהם הוא מדגיש שמדובר במשקל רוטל של זמנו); משקלה 24 סלעים.

לפי שיטת הרמב"ם[19] הרוטל של הרמב"ם

בזמן האימפריה העות'מאנית שימש המונח רוטל לציון משקל השווה בערך ל-2500 גרם, כלומר 2.5 ק'ג. השימוש במידה זו היה רווח מאוד בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי עד שנעלם כליל עם הקמת מדינת ישראל. ויש הנוהגים כסגולה לקבל על עצמם אם בקשתם תתמלא עד ל"ג בעומר. לחלק במירון ליד קבר הרשב"י בהילולה - 18 - ח"י רוטל משקה.

סלע גלילי

מידה תנאית נדירה (משנה, מסכת תרומות, פרק י, משנה ח); 1/50 מרוטל.

זיין (של מדינת יהודה)

מידה תנאית נדירה (משנה, מסכת תרומות, פרק י, משנה ח); 1/100 מרוטל.

מידות זמן

נחלקות לכמה סוגים:

משכי מעשים

  • כדי הילוך X - הזמן שלוקח לאדם ממוצע ללכת מידת אורך X (כגון מיל, פרסה וכדומה).
  • כדי אכילת פרס - שיעור זמן האכילה של לחם חיטים בנפח 'פרס'[20].
  • תוך כדי דיבור / כדי שאילת תלמיד לרב - שיעור זמן אמירת המילים "שלום עליך רבי ומורי". כ-3 שניות.
  • כדי שתרד מן המיטה ותדיח את פניה[21].

פרקי זמן הקשורים למחזוריות היום והלילה

מידות זמן לחישובים אסטרונומיים

(שימושיים להלכות קידוש החודש)

  • שעה - שעת שעון רגילה.
  • דקה - דקת שעון רגילה (=18 חלקים, משמש בעיקר בעת הכרזת המולד הממוצע בבית הכנסת בזמן ברכת החודש)
  • חלק - 1/1080 מן ה'שעה'.
  • רגע - 1/76 מן ה'חלק'.

מידות שטח

מידות השטח ההלכתיות סובלות מ"נחיתות" כלפי מידות האורך והנפח; קרי - ישנן יחידות המוגדרות על ידי אורך וישנן המוגדרות על ידי נפח, אך לא להפך.

שם המידה משמעות תאורטית הגדרה הלכתית על פי יחידה אחרת ערך ביחידה המטרית
רב חיים נאה חזון אי"ש
בית רובע שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח רובע הקב 1/4 מבית קב 24 מ"ר 34.56 מ"ר
בית קב שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח קב 1/6 מבית סאה 96 מ"ר 138.24 מ"ר
בית סאה, בית גריוא, בית גריוה שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח סאה 50 אמה על 50 אמה 576 מ"ר 829.44 מ"ר
בית סאתים שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח סאתים 2 בתי סאה 1152 מ"ר 1658.88 מ"ר
בית כור שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח כור 30 בתי סאה 17280 מ"ר (17.28 דונם) 24883.2 מ"ר (24.88 דונם)

מידות חריגות

גריס

כשטח גריס הקלקי[22] (גריס הבא ממקום בשם "קלקא"[23], גריס זה צורתו נוטה להיות ריבועית); על עור האדם שקול בערך לריבוע של 6x6 שערות (עם הרווחים שביניהן).
במידות ימינו מקובל לשערו כשטח של עיגול שקוטרו 19 מ"מ (כ-2.84 סמ"ר, או ריבוע שאורך צלעו כ-16.8 מ"מ).
משמש למדידת נגעים, ולדיני כתמים בהלכות נידה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • חיים פ. בניש, מידות ושיעורי תורה, על מידות ושיעורי אורך, נפחים, זמנים, משקלות, ומטבעות בתנ"ך ובש"ס. מקורם ויסודותיהם; דעות הראשונים והאחרונים, ושיעורם על פי מידות זמננו, בני ברק תשמ"ז.
  • אברהם יהודה גרינפלד, התאמת האגודל למידת האמה, תחומין, ה', מכון צמת, תשמ"ה, עמ' 381.
  • אברהם יהודה גרינפלד, ערכי המידות בזמן מתן תורה, תחומין, ט"ז, מכון צמת, תשנ"ו, עמ' 433.
  • עדין שטיינזלץ, מדריך לתלמוד, ירושלים: הוצאת כתר, 1984.
  • יעקב גרשון וייס מדות ומשקלות של תורה הוצאת ח. וגשל ירושלים תשמ"ה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בסימן רע"א סעיף יג.
  2. ^ בספר "ציון לנפש חיה"(צל"ח)
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ט, עמוד א'
  4. ^ שו"ת או"ח קכ"ז.
  5. ^ מעשה רב, סימן ע"ד וק"ה.
  6. ^ שערי רחמים - מנהגי הגר"א ז"ל, אות קס"ה.
  7. ^ הקהילות יעקב בהקדמה לספר שיעורין של תורה)
  8. ^ מידות ומשקלות של תורה, מידות ושיעורי תורה, "מאור ישראל" (פסחים מח.), "הליכות עולם" חלק א' ע"מ רצא, הליכות שלמה ח"ב עמ' צ').
  9. ^ ראו מאמריו: "מידה כנגד מידה" ירחון "מוריה"(שנה יא, גיליון ז-ח(קכז- קכח). תחומין ה, "התאמת האגודל ליתר אמות המידה" עמ' 379-401
  10. ^ משקולות של תורה סוף פרק כב, מדות ומשקולות של תורה פרק כג, עמ' 7 בקונטרס שיעור הרביעית מתוך ספר הידורי מידות
  11. ^ אך לדעת יואל אליצור היא זהה למיל הרומי שהוא ארוך יותר - כ-1,479 מטרים
  12. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ"ב, סעיף א'.
  13. ^ רש"י על שמות, ט"ז, ל"ו ; רמב"ם, מקואות, פרק ו', הלכה י"ג.
  14. ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ
  15. ^ חלק אורח חיים, סימן לט, סעיף קטן ו.
  16. ^ תלמוד בבלי, כריתות, יד, א
  17. ^ משנה, ביצה, א, א
  18. ^ אם כי האומן שעשה את מנורת הזהב ל'מכון המקדש' בירושלים אמר שעשה אותה ממתכת אחרת ורק ציפה אותה בכמילימטר זהב, וכבר עבר את מידת הכיכר המקובלת).
  19. ^ 60 מנה=רוטל רוטל=גרגרי שעורה משקלות
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"א, עמוד א'
  21. ^ משנה, מסכת נידה, פרק ב', משנה ב' ופרק ב', משנה ג'
  22. ^ משנה, מסכת נגעים, פרק ו', משנה א'
  23. ^ פירוש המשניות לרמב"ם כלים יז יב, וכן הערוך בערך 'קליקא'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

אב בית דין

אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין. מקורו של המושג במשפט העברי, והוא משמש גם כיום בכל הנוגע לבתי דין הדנים על פי ההלכה, כגון בית הדין הרבני במדינת ישראל. במשפט הישראלי המודרני מוכר המושג בכל הנוגע לבתי משפט ובתי דין שונים, אך הוא בעל משמעות שונה מזו ההלכתית.

בתקופת הסמיכה האב"ד היה המשנה לנשיא בית הדין. כיום הביטוי מציין לדיין החשוב ביותר בבית הדין הרבני והעומד בראשו או לדיין המקומי שאין גדול ממנו שם.

ביהדות מזרח אירופה כינויו של רב העיר היה אב"ד, ולעיתים קרובות, כינויו של הדיין או ראש ההרכבים היה ראב"ד. בקרב החסידים, בעיקר בארצות הברית, נפוץ הכינוי אב"ד לאדמו"רים לא רשמיים, בעיקר כאלו שאבותיהם כיהנו כרבנים באירופה וצאצאיהם רצו לשמור את התואר.

אבנט (בגד כהונה)

אבנט היה החגורה אותה הכהנים חגרו על כותנתם בשעת העבודה במקדש. אבנט הוא אחד מארבעה בגדי הכהונה של הכהן ההדיוט, ומשמונה בגדי הכהונה של הכהן הגדול.

אמה (יחידת מידה)

אַמָה היא יחידת מידה קדומה לאורך של חפצים . היא שאולה מאורכה של היד מהמרפק ועד קצה האצבע הארוכה (האמה). על פי רוב שיעור האמה הוא ששה טפחים. לשיטת הרמב"ם אורכה במידות ימנו 46.71324 ס"מ.

בת

במשפחה, בת היא יחס שארות הקושר נקבה אל הוריה (המושג המקביל לזכר הוא בן). המושג נפוץ בהתייחסות לבני אדם, אך ישים גם לבעלי חיים.

בת (וגם בן) הוא תוצאה של לידה, אך ילדה עשויה להפוך לבת גם כתוצאה של אימוץ. לבת מאומצת יש הורים ביולוגיים (אלה שילדו אותה) והורים מאמצים (אלה המגדלים אותה).

גריס

האם התכוונתם ל...

טפח

טפח היא יחידת מידה קדומה למדידת אורך, אשר אורכה כרוחב ארבע אצבעות של אדם ומשמשת לקביעת מדידה במצוות שונות כמו גודל סוכה, גודל תפילין, שטח של רשות היחיד ועוד.

כיום ישנה מחלוקת בהלכה מהו אורך הטפח :

לפי החזון איש - 9.6 ס"מ (כשכוונתו לאגודל - כ-2.4 ס"מ)

לפי הגר"ח נאה - 8 ס"מבספרות בעקבות התלמוד משתמשים במידה זו כמטפורה, "מגלה טפח ומכסה טפחיים" הוא ביטוי שפירושו שגם כאשר אדם מגלה משהו הוא מסתיר לא פחות.

יחידות מידה לא-תקניות

הצורך במערכת אחידה של יחידות מידה נוצר עוד בשחר האנושות. בטרם הומצאה השיטה המטרית (שהיא כיום התקן המחייב במדע ומערכת יחידות המידה המקובלת ברוב העולם) - לכל תרבות, גם לעתיקות שבהן, היו היחידות שלה. הטבלאות שלהלן מדגימות מספר מערכות יחידות מידה כאלה.

כביצה

כביצה הוא יחידת מידה לנפח של מוצקים שנהגה בתקופת חז"ל, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים. על פי המשמעות המקורית, שיעור כביצה שווה לנפחה של ביצת תרנגולת ממוצעת. מאז המאה ה-18, יש מפוסקי ההלכה שקבעו כי שיעור כביצה שווה דווקא לנפחן של שתי ביצים.

כגרוגרת

כגרוגרת היא יחידת מידה תנאית לנפח של מוצקים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים. על פי המשמעות המקורית, שיעור כגרוגרת הכוונה לנפח של תאנה יבשה בינונית.

שיעור הגרוגרת הוא השיעור המינימלי לחיוב על כל אחת ממלאכות שבת, ובפחות משיעור זה אין חיוב חטאת על העושה בשוגג או חיוב סקילה על העובר במזיד, אך אף בפחות משיעור זה ישנו איסור, מדין 'חצי שיעור אסור מהתורה', וכדעת רבי יוחנן.

שיעורה פחות מכביצה ויותר מכזית, ובשיעורה המדויק נחלקו בראשונים.

כיכר (יחידת מידה)

כיכר (ביוונית ובלטינית: טאלנט, טלנט) היא יחידת משקל שהייתה מקובלת בעולם העתיק.

מטבעות ארץ ישראל

מטבעות ארץ ישראל שימשו כאמצעי תשלום בשווקים ותרומה לצורכי ציבור בארץ ישראל מאז העת העתיקה, ועד הקמת מדינת ישראל. מלבד שמותיהם הרשמיים, המטבעות כונו בשמות שונים, על ידי תושבי הארץ.

מטבעות רבים ושונים הלכו בארץ ישראל; חלקם שהוטבעו בה וחלקם שהובאו מרחוק, בשל היותה ארץ מעבר בין יבשות, אומות ותרבויות שונות, ובכלל זה עולי רגל וחיילים צבאות ופקידי מנהל של כובשים מארצות שונות, ועקב משלוחי התרומות של יהודי התפוצות ליהודי הארץ.

מידות

האם התכוונתם ל...

מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

בתחומים רבים בהלכה מצויים מידות, שיעורים ומשקלות הקובעים את גדריהם של חיובים ולאווים שונים. מידות אורך (כמו פרסה, מיל, אמה וטפח) משמשות למדידת אורכים ומרחקים עבור מידות מינימום לארבעת המינים ולסוכה, תחום שבת, הרחקות בין צמחים להימנע מאיסור כלאיים ועוד. מידות נפח (כמו סאה, לוג, כביצה וכזית) משמשות למדידת מאכלים ונוזלים שונים עבור שיעורי איסורי אכילה, חיובי אכילה, שיעור מקווה טהרה ועוד. מידות משקל משמשות בעיקר לקביעת סכומי כסף (כמו מנה, סלע ופרוטה) עבור כתובה, פדיון הבן פדיון מעשר שני ועוד. מידות זמן (שעה זמנית, כדי אכילת פרס, תוך כדי דיבור) משמשות לקביעת שיעורי הפסק לעניין ברכות ועדות ולחישובים אסטרונומיים לעניין קביעת לוח השנה. כמו כן ישנן מידות שטח, כמו בית סאתיים, וכגריס.

מידות ומשקלות

מידות ומשקלות על פי פקודת המשקולות והמידות, 1947, ופקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.

מנה

האם התכוונתם ל...

משקל

האם התכוונתם ל...

קב (מידת נפח)

קב היא מידת נפח תלמודית ששימשה בעיקרה למדידת דברים יבשים כגון תבואה וכדומה. מידה זו נזכרת פעם אחת בתנ"ך בספר מלכים: "וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חרי (ק' דִּב־) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה־כָסֶף".הקב הוא 4 לוגים שהם 24 ביצים, על פי נוסחת המרת המידות "כאסקל"ב יגוד"ו".

רביעית

רביעית היא יחידת מידה תנאית לנפח של נוזלים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.

פירוש המילה רביעית הוא רביעית ממידת הלוג.

שיתין נשמין

שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה. ישנן דעות שונות בספרות ההלכה לגבי אורכו של השיעור, וההכרעה המקובלת היא שהוא מעט יותר מחצי שעה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.