רשות שדות התעופה

רשות שדות התעופה בישראל (מכונה גם בראשי תיבות רש"ת) הוקמה בשנת 1977 כתאגיד סטטוטורי מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, כרשות המופקדת על תפעולם של שדות התעופה האזרחיים העיקריים בישראל. מקום מושבה הוא בנמל התעופה בן-גוריון.

רשות שדות התעופה
סמליל רשות שדות התעופה
מידע כללי
תחום שיפוט חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977
משרד אחראי משרד התחבורה
הקמה 1977
מטה מרכזי נמל התעופה בן-גוריון
עובדים 6,000
תקציב 3 מיליארד שקל הכנסה שנתית (2014)
www.iaa.gov.il

תפקידי הרשות

Tel Aviv, Ben Gurion Airport, Departure Hall
הכיכר וחנויות פטורות ממכס בנמל התעופה בן-גוריון
Wadi Araba Border Terminal (Israel)
דגלי רשות שדות התעופה וסמלה הקודם במעבר יצחק רבין
Taba Border Terminal (Israel)
מעבר טאבה

תפקידי הרשות מוגדרים בסעיף 5(א) לחוק רשות שדות התעופה, הקובע כדלקמן:

ואלה תפקידי הרשות:
(1) להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל את שדות התעופה המפורטים בתוספת (להלן - שדות התעופה של הרשות), לבצע בהם פעולות תכנון ובניה ולתת בהם שירותים נלווים לכל הפעולות האלה;
(2) לתכנן ולהקים שדה תעופה שנקבע בתוכנית אב של שדות תעופה שאישר שר התחבורה;
(3) לנקוט אמצעים לביטחונם של שדות התעופה של הרשות, ושל בני האדם, הטובין, כלי הטיס, המבנים, המיתקנים והציוד שבהם, בהתאם להוראות שר התחבורה;
(4) לתת בשדה תעופה צבאי שאינו שדה תעופה של הרשות, שירותים שעליהם יורה שר התחבורה בצו, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובאישור שר הביטחון; על מתן השירותים יחולו הוראות חוק זה שיפורטו בצו; צו כאמור יובא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת.

בנוסף מוענקת לרשות שדות התעופה בסעיף 5(ב) לחוק, רשות לתת שירותים אחרים בשדות התעופה או בקשר אתם. שדות התעופה שבאחריותה של רשות שדות התעופה:

בעקבות הסכמי השלום בין ישראל לשכנותיה נקבע בחוק רשות שדות התעופה כי הרשות תהיה אחראית גם על אחזקתם, פיתוחם וניהולם של מעברי הגבול היבשתיים שהוקמו בעקבות הסכמים אלה:

מבנה הרשות

Rashut Sdot HaTeufa Old Logo
סמלה הישן של רשות שדות התעופה

בראש הרשות עומדת מועצת הרשות המכהנת משך ארבע שנים ובה חברים יושב ראש, שבעה נציגי ציבור ושבעה נציגי מדינה. כל חברי המועצה ממונים על ידי שר התחבורה באישור הממשלה. מועצת הרשות פועלת באמצעות שבע ועדות המופקדות על נושאי כספים, פיתוח, ביקורת, מינהל ארגון וכוח אדם, בטיחות וביטחון, שדות תעופה פנים ארציים ומסופים וקשרים בינלאומיים.

המועצה ממנה מנהל כללי לפי הצעת שר התחבורה ובאישור הממשלה. מאז אפריל 2012 מכהן בתפקיד זה יעקב גנות[1]. פעילות הרשות מתבצעת באמצעות שש חטיבות שבראש כל אחת מהן ניצב סמנכ"ל - חטיבת מינהל וארגון, חטיבת כלכלה וכספים, חטיבת תכנון והנדסה, חטיבת מסופי גבול ושדות תעופה פנים ארציים, חטיבת התקשוב וחטיבת מבצעים.

הרשות נמצאת תחת פיקוחו הכללי של שר התחבורה המאשר, יחד עם שר האוצר את תקציבה. תקציב הפיתוח של הרשות כפוף לאישורם של שר התחבורה ושל הממשלה.

תקציב הרשות

הרשות עצמאית מבחינה תקציבית, כלומר היא מממנת את עצמה מבלי להיסמך על תקציב המדינה. הכנסותיה מגיעות מאגרות שמשלמים הנוסעים לחו"ל, וחברות התעופה, לצד ההכנסות משטחי המסחר בטרמינלים. אגרות אלה עלו בשנים האחרונות. כך למשל, אגרת הנוסע היוצא, שאותה משלם כל אדם שיוצא מישראל לחו"ל בכלי טיס, הייתה 13 דולר בשנת 2008, לעומת 26.82 דולר בשנת 2014. בסך הכל הסתכמו ההכנסות מאגרות נוסע בשנת 2014 ב–409 מיליון שקל[2]. כ–80% מההכנסות של המסחר בנתב"ג מקורן במסחר קמעוני, הכולל את חנויות הדיוטי פרי, חניה, מסעדות, חדרי אח"מים ודוכני המרת מטבע. היתר מגיע ממסחר שאינו קמעוני, כמו חוזי תדלוק למטוסים, מזון למטוסים, חברות שירותי קרקע, פרסום ומסופי מטען.

בשנת 2014 סך כל הכנסות הרשות הסתכמו בכ–3 מיליארד שקל. סך כל ההוצאות הסתכמו בכ–2.5 מיליארד שקל, מתוכם הוצאות שכר היו כ–1.11 מיליארד שקל (השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה ברשות עומד על 19,372 שקל בשנת 2013).[3] בקופתה של הרשות נצברים מדי שנה עודפים בסך של כחצי מיליארד שקל. העודפים אמורים לממן את השקעות הרשות בפיתוח שדות תעופה ותשתיות בשנים הבאות. בקרן הפיתוח של הרשות הצטבר, נכון לשנת 2015, סכום של כ-5.6 מיליארד שקל.[4]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זוהר בלומנקרנץ, יעקב גנות מונה למנכ"ל רשות שדות התעופה, באתר TheMarker‏, 18 במרץ 2012
  2. ^ גיל קליאן, טסים לחו"ל? אגרת הנוסע היוצא תעלה בינואר ב-1% ותעמוד על 95.6 שקל, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2013
  3. ^ רינה רוזנברג, שיאן השכר ברש"ת - מנהל מגדל הפיקוח עם משכורת של 74,516 שקל, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2013
  4. ^ העתק דוחות כספיים של רשות שדות התעופה לחמש השנים האחרונות
אהרן רמז

אהרן רמז (8 במאי 1919 – 2 באפריל 1994), היה המפקד השני של חיל האוויר הישראלי (יולי 1948-דצמבר 1950) וחבר הכנסת.

אלי מרום

אליעזר (אלי) מרום ("צ'ייני") (נולד ב-13 בנובמבר 1955) הוא איש צבא ואלוף לשעבר בצה"ל, אשר כיהן כמפקד חיל הים הישראלי בשנים 2007–2011, ומכהן כיום כיושב ראש מועצת רשות שדות התעופה.

בידוק ביטחוני

בידוק ביטחוני הוא הליך הנערך בכניסה למבנה, למתחם סגור או לשטח ציבורי, כדי לוודא שהאדם הנכנס ומטענו אינם מהווים סיכון ביטחוני, ובפרט שהאדם אינו נושא אתו נשק או חומר נפץ. בידוק ביטחוני מקובל בכניסה למבנים ציבוריים (מרכז קניות, בניין משרדים, אוניברסיטה), לחניונים ובעלייה למטוס נוסעים. איום מרכזי שמפניו מתגונן הבידוק הביטחוני הוא הטרור.

בתנאים לקבלת רישיון להפעלת מסעדה או בית קפה בישראל נכללת הדרישה:

א. תיערכנה בדיקות ביטחוניות בחפצי כל הנכנסים לעסק.

ב. בעל העסק או מנהל העסק לא ירשה כניסת אדם לעסק, אלא אם כן הסכים הלה שייערך חיפוש על גופו ובכליו כדי לבדוק אם הוא נושא עמו כלי נשק, סכין, תחמושת, חומר נפץ, חומר חבלה מכל סוג שהוא או חומר העלול להתפוצץ או להתלקח. לא תורשה כניסת אדם לעסק, אלא דרך שער הכניסה הראשי ולאחר שנבדק על ידי הבודק הביטחוני ואושרה כניסתו.

ג. לא תורשה כניסת כלי רכב לחניון של העסק, במידה ונמצא בסמוך אליו, אלא לאחר שנערכה בו בדיקה לגילוי חפצים חשודים, ואושרה כניסתו.את המילה בידוּק חידש הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי בשנות ה-50 למאה ה-20, אולם כשחודשה היה מובנה צנזוּר (וכן גם מילה אחרת שהציע: בִּדֹּקֶת; תחת צנזוֹר הציע בַּדָּק, בתפקידו הוא מצנזר – מְבַדֵּק, משרד הצנזוֹרים – מִבְדקה).

גארדיום

הגארדיום (באנגלית: Guardium), שנקרא בצה"ל שותף נאמן, הוא כלי רכב בלתי מאויש (כרב"מ) שנועד לסייר ולבצע פטרולים בגבולות עוינים, כגון בציר הוברס, בהם יש סכנה לירי נ"ט והפעלת מטענים כנגד הכוחות המפטרלים. הכלי פותח על ידי חברת ג'י-ניוס מערכות קרקעיות בלתי מאוישות (יו ג'י אס) בע"מ שהוקמה על ידי התעשייה האווירית ואלביט מערכות ושכנה ביקנעם.

הכלי מבוסס על שלדת מכונית טומקאר ויכול לשאת כ-300 ק"ג הכולל שריון, חיישנים ומערכות תצפית, ולעיתים אף כלי נשק. הכלי מצויד במערכת מיקום טקטית המאפשרת לו פעילות אוטונומית לצד פעילות בשלט רחוק ממרכז הבקרה. הכלי נשלט מרחוק על ידי מפעיל בתחנה קרקעית אך גם בעל יכולת ניהוג אוטונומית ויכול לבצע פטרולים במסלולים מתוכננים מראש. הכלי מסוגל לנוע במהירות 80 קמ"ש.

בשנת 2008 החל צה"ל בהצטיידות ניסיונית בגארדיום, תחת השם "שותף נאמן", ובהכנסתו לשירות מבצעי. גם רשות שדות התעופה בחנה שימוש בגארדיום לאבטחת שדות התעופה של ישראל, ובעיקר נמל תעופה בן-גוריון.

עד סוף 2009 שירת הגארדיום על ציר הוברס והופעל על ידי בני ישיבות הסדר שהתגייסו לחיל ההנדסה הקרבית. בהמשך עבר להפעלה על ידי חיל מודיעין השדה ומאוחר יותר לאחריות אוגדת עזה. הרכב שירת בהצלחה בגזרה והוחלט להרחיב את השימוש בו גם לגזרות אחרות. באמצע שנת 2010 החלה קליטת הרכב בפיקוד הצפון.

בשנת 2016 החליטו התעשייה האווירית ואלביט מערכות לסגור את חברת ג'י-ניוס ולהביא את מיזם גארדיום לידי סיום, לאחר שלא התקבלו הזמנות משמעותיות לכלי.

גבי אופיר

גבי אופיר (נולד בשנת 1950), הוא אלוף במילואים בצה"ל, כיהן כמפקד פיקוד העורף. לאחר שחרורו כיהן בין היתר כמנכ"ל המשרד להגנת העורף, כמנכ"ל רשות שדות התעופה וכיו"ר הוועדה הקרואה בעיר הכרמל. כיום איש עסקים.

חיים קורפו

חיים קורפו (6 בינואר 1921 – 23 בפברואר 2015) היה חבר הכנסת ושר מטעם סיעות הליכוד וגח"ל. עורך דין במקצועו.

יעקב אבן

יעקב (ג'קי) אבן (אפשטיין) (נולד ב-17 ביולי 1933, כ"ג בתמוז התרצ"ג) איש צבא ומנהל ישראלי, השתחרר בדרגת אלוף מצה"ל.

יעקב גנות

יעקב גנות (נולד ב-1947) הוא מנכ"ל רשות שדות התעופה. בעבר כיהן כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, מנכ"ל משרד התחבורה, ראש מינהל האוכלוסין, מפקד משמר הגבול (2001–2002) ונציב בתי הסוהר (2003–2007).

מעבר רפיח

מעבר רפיח (ערבית معبر رفح) הוא מעבר הגבול בין רצועת עזה למצרים, בעיר רפיח. המעבר נפתח על ידי ישראל בשנת 1982, לאחר הסכם השלום עם מצרים ונסיגת ישראל מסיני ונוהל על ידי רשות שדות התעופה.

עד פרוץ האינתיפאדה השנייה בסוף ספטמבר 2000, היה המעבר פתוח במשך כל שעות היממה, כמעט כל ימות השנה. לאחר כניסתם של הסכמי אוסלו לתוקף בשנת 1994, הוסיף המעבר להתנהל בדומה בנוגע לתנועת אנשים, והחל גם לשמש לייבוא סחורות לרצועה ממדינות שונות. עם פרוץ אינתיפאדת אל אקצה הוטלו הגבלות שונות על העוברים ברפיח וצומצמו שעות הפתיחה שלו, וכתוצאה מכך חלה ירידה של למעלה ממחצית במספר העוברים בין רצועת עזה למצרים.המעבר הועבר לאחריות הרשות הפלסטינית ב-25 בנובמבר 2005, בעקבות תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה.

המעבר נוהל על ידי כוחות ביטחון פלסטיניים ומצרים, בפיקוח כוח אירופי המכונה "משלחת הסיוע למעבר הגבול ברפיח" (European Union Border Assistance Mission Rafah או EUBAM). מצלמות וידאו שהותקנו במקום אפשרו בקרה ישראלית מרוחקת על המעבר מאתר הבקרה שבכרם שלום, בשטח ישראל. המעבר שימש כשער הכניסה והיציאה היחיד ברצועת עזה שנוהל באחריות פלסטינית. המעבר פעל במתכונת זו עד 25 ביוני 2006 ומאז נסגר בהוראת ישראל בשל סיבות ביטחוניות במשך 86% מהימים. המעבר לא נפתח ליצוא.ביוני 2007 ולאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה, נסגר המעבר לחלוטין, וכוחות האו"ם עזבו את המקום.ב-23 בינואר 2008 הרסו פעילי חמאס את גדר ההפרדה בין רצועת עזה לסיני, וחיסלו בכך את יעילותו של מעבר רפיח כתחנת ביקורת גבולות.

בעקבות ההפיכה במצרים, ב-28 במאי 2011 נפתח המעבר באופן קבוע לתנועת פלסטינים בין רצועת עזה למצרים, לראשונה מאז הטלת הסגר על רצועת עזה, אולם עם עליית א-סיסי לשלטון במצרים, חזר המעבר ונסגר לסירוגין.

ב-1 בנובמבר 2017 ובעקבות הסכם בין הרשות הפלסטינית (פת"ח) לחמאס, חזר מעבר רפיח לשליטת הרשות לאחר למעלה מעשור של שלטון חמאס עליו. המעבר נפתח לראשונה בשליטת הרשות ב-18 בנובמבר 2017.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. כיום עומד בראש המשרד השר בצלאל סמוטריץ'.

המשרד מנוהל בעזרת אגפים, רשויות וחברות ממשלתיות ומופקד על: ניהול התחבורה היבשתית מתבצע באמצעות מינהל היבשה הכולל את המפקחים על התעבורה, אגף תשתיות ופיתוח, אגף התחבורה הציבורית, אגף תכנון תחבורתי; אגף תנועה הכולל אחריות על תקינת הרכבים, רישוי נהגים ורכבים, יצוא ויבוא כלי רכב; רשות התעופה האזרחית מפקחת ומסדירה את תחום התעופה האווירית בישראל ואילו רשות הספנות והנמלים אחראית של חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים, שלאחר רפורמה שנערכה בשנת 2004 מנוהלים על ידי חברות ממשלתיות; למשרד מסונפים גם השירות המטאורולוגי הישראלי, המספק שירותי חיזוי של מזג האוויר; ואגף הביטחון.

למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יחידות מטה אשר מספקות מידע ועבודות מטה עבור שר התחבורה ומנכ"ל המשרד, בין השאר, אגף לייעוץ משפטי, אגף לתכנון כלכלי, אגף ביקורת ומינהל משאבי אנוש.

על תחום הבטיחות בדרכים אחראית משנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד אז הפעילות בתחום זה נעשתה במסגרת המינהל לבטיחות בדרכים שהיווה אגף במשרד. כיום מנוהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומהווה זרועה מקבילה למשרד בתחום הבטיחות בדרכים.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים ביחד עם משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

למשרד התחבורה תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

רשות שדות התעופה (רש"ת)

רשות התעופה האזרחית (רת"א)

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)

נמלים: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת

רכבת ישראל

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

חברת כביש חוצה ישראל (הרשות הממונה על הקמת כביש 6)

אוצר מפעלי ים (נמל תל אביב)

חברת נתיבי איילון

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים (הקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב)

חברת מוריה

חברת יפה נוף

החברה לחינוך ימי

הרשות לחינוך והכשרה ימיים

נמל התעופה בן-גוריון

נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון (ראשי תיבות: נתב"ג) הוא נמל התעופה הבינלאומי הגדול בישראל, ומשמש כשער הכניסה הראשי למדינה.

בעת הקמתו על ידי רשויות המנדט הבריטי, בשנת 1936, לפני קום המדינה, כונה שדה התעופה בשם "שדה התעופה וילהלמה" על שם המושבה הטמפלרית וילהלמה (היום מושב "בני עטרות") הסמוכה, אשר על אדמותיה הוקם. בעבר הוא היה ידוע כ"שדה התעופה לוד" על שם העיר לוד הסמוכה לו מדרום. ב־1973, לאחר מותו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, הוסב שמו של נמל התעופה, והוא נקרא על שמו.

השדה מופעל על ידי רשות שדות התעופה, ומשמש כמרכז הפעילות ומושב הנהלתה של חברת אל על, חברת הדגל של ישראל. עוד משמש הנמל כמרכז פעילותן של חברות התעופה הישראליות ישראייר וארקיע ושל חברת המטען ק.א.ל.. בשנת 2018 עברו בנמל 22,949,676 נוסעים.

נמל התעופה משמש גם כמרכזה של התעשייה האווירית לישראל וכמקום מושבה של רשות שדות התעופה. רשות התעופה האזרחית שוכנת סמוך לו, באיירפורט סיטי.

נמל התעופה חיפה

נמל התעופה חיפה הוא נמל תעופה השוכן בכניסה המזרחית לעיר חיפה, סמוך לנמל הקישון. הנמל משרת את התעופה האזרחית, ומשמש גם כבסיס צבאי של חיל האוויר הישראלי (בח"א 21). עד יולי 2012 שימש גם את התעופה הצבאית, אך זו הופסקה ממנו לחלוטין.

הנמל נקרא על שם אורי מיכאלי (פרסמן), ממייסדי תחום התעופה בארץ ישראל.

נמל התעופה עובדה

נמל התעופה עוּבְדָּה הוא נמל תעופה השוכן בבקעת עוּבדה, כ־65 ק"מ צפונית לאילת. נמל התעופה הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי (בח"א 10), והוא שימש גם לקליטת הטיסות הבינלאומיות לאילת. בנמל שני מסלולי המראה מקבילים: האחד באורך 2,600 מטר, והשני באורך 3,000 מטר.

נמל התעופה רמון

נמל התעופה הבינלאומי רמון - אילת הוא נמל תעופה בינלאומי בישראל על שם אילן ואסף רמון, הממוקם בערבה הדרומית, צפונית לבאר אורה. הנמל הוא השני בגודלו בישראל (אחרי נמל התעופה בן-גוריון) והוא משמש כנמל התעופה העיקרי בישראל לנחיתות חירום. הנמל החליף את נמל התעופה הישן של אילת וכן גם את נמל התעופה עובדה ששימש כנמל תעופה בינלאומי. נמל התעופה נפתח ב-21 בינואר 2019.

עובדיה עלי

עובדיה עלי (נולד ב-22 במאי 1945) היה ראש עיריית עפולה בשנים 1979–1991 וכיהן כחבר כנסת בשנים 1984–1996.

פנחס עידן

פנחס עידן (נולד בשנת 1957 בערך) הוא פוליטיקאי ישראלי. עידן, חבר מרכז הליכוד, משמש יושב ראש ועד העובדים של רשות שדות התעופה. שימש בעבר ממלא מקום ראש מועצה אזורית חבל מודיעין ובשנים 1998–2000 שימש ראש עיריית לוד.

צבי גוב-ארי

צבי גוב-ארי (נולד ב-16 באוגוסט 1936) הוא ראש עיריית יבנה משנת 1998 .

גוב-ארי השתחרר בדרגת תת-אלוף מחיל האוויר, שם שימש ראש מחלקת הפרט, מפקד בסיס רפידים, וראש להק כוח האדם. כיהן כשגריר ישראל בדרום אפריקה וכמנכ"ל רשות שדות התעופה.

רשות מעברים יבשתיים

רשות מעברים יבשתיים (רמי"ם) היא גוף האחראי לריכוז ותיאום מדיניות משרד הביטחון במעברים היבשתיים בין ישראל לרשות הפלסטינית.

הרשות פועלת לצד רשות שדות התעופה האחראית על המעברים הבינלאומיים, חברות הנמלים האחראיות על נמלי ישראל, משטרת ישראל האחראית על המעברים בעוטף ירושלים וצה"ל האחראי על המעברים הפנימיים ביהודה ושומרון.

שדה התעופה ראש פינה

שדה התעופה ראש פינה או שדה התעופה מחניים הוא שדה תעופה אזורי, הממוקם בין קיבוץ מחניים לבין ראש פינה, ממזרח לכביש 90. שדה התעופה נקרא על שמו של יצחק בן יעקב, מחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל.

רשות שדות התעופה
פעיל
שדות תעופה בן-גוריוןרמוןחיפההרצליהראש פינה
טרמינל 3 בנמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון
מעברי גבול מנחם בגין (טאבה)יצחק רבין (ערבה)נהר הירדןאלנבילובה אליאב (ניצנה)
בעבר
שדות תעופה עטרותקריית שמונהעובדהאילתעציוןשדה אופירשדה דב
מעברי גבול מעבר קרנימעבר רפיח
ישראל מוסדות ממשלתיים בישראל
כלכלה המוסד לביטוח לאומישירות התעסוקהרשות התחרותבנק ישראלרשות המסים בישראלרשות ניירות ערךהלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמכון התקנים הישראלירשות החברות הממשלתיותהרשות הלאומית להסמכת מעבדותרשות שוק ההון ביטוח וחיסכוןרשות החדשנות סמל מדינת ישראל
תחבורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכיםנתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה‏ (מע"צ)חברת נמלי ישראל • רשות שדות התעופה • רשות התעופה האזרחיתרשות הספנות והנמליםרכבת ישראלהרשות הארצית לתחבורה ציבוריתנת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
אנרגיה ומים רשות החשמלרשות הגז הטבעיהרשות הממשלתית למים ולביובהשירות המטאורולוגי הישראלי
סביבה רשות מקרקעי ישראלקרן קיימת לישראלקרן היסודרשות הטבע והגניםרשות העתיקות
בינוי ושיכון המרכז למיפוי ישראלהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
דת הרבנות הראשית לישראלהרשות הארצית לשירותי דת
תקשורת רשות השידורתאגיד השידור הישראליהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיוהמועצה לשידורי כבלים ושידורי לווייןדואר ישראלרשות לאומית לתקשורת (עתידי) • ארכיון המדינה
חברה רשות השירות הלאומי-אזרחיהרשות לשיקום האסיררשות האוכלוסין וההגירההרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהולהרשות לקידום מעמד האישהמבקר המדינהנציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית
בריאות רשות בתי החולים הממשלתיים (בעבר)
משפטים רשות התאגידיםרשות האכיפה והגבייההרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרורהיחידה הממשלתית לחופש המידעהרשות להגנת הפרטיות
חינוך המועצה להשכלה גבוהה
ביטחון פנים שירות בתי הסוהרהרשות הארצית לכבאות והצלההרשות להגנה על עדיםרשות חירום לאומית (בעבר)
ביטחון רשות מעברים יבשתייםהרשות לפינוי מוקשים
תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחית • רשות שדות התעופה • נמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.