רשות התעופה האזרחית

רשות התעופה האזרחית (או רת"א) הוקמה ב-13 במאי 2005 מכוח חוק רשות התעופה האזרחית, תשס"ה-2005, ותפקידה להסדיר ולפתח[1] את נושא התעופה האזרחית בישראל. לרשות מעמד סטטוטורי, והיא החליפה את מינהל התעופה האזרחית שפעל קודם לכן כאגף במשרד התחבורה. מקום מושבה של הרשות הוא באיירפורט סיטי. בראש הרשות עומד מסוף שנת 2014 יואל פלדשו.

רשות התעופה האזרחית
סמליל רשות התעופה האזרחית
מידע כללי
תחום שיפוט חוק רשות התעופה האזרחית, תשס"ה-2005
משרד אחראי משרד התחבורה
הקמה 2005
סוכנות קודמת מינהל התעופה האזרחית
ראש יואל פלדשו
מטה מרכזי איירפורט סיטי
עובדים 30
האתר הרשמי של רשות התעופה האזרחית בישראל
RATA logo
סמליל רשות התעופה האזרחית עד שנת 2019

היסטוריה

בעקבות תקרית בטיחות חמורה ב-2007 שאירעה במרחב האווירי של נמל התעופה בן-גוריון הוקמה ועדה ציבורית לבדיקת בטיחות התעופה בישראל, הידועה בשם ועדת לפידות. הוועדה הגישה את מסקנותיה בינואר 2008 ודו"ח הוועדה אומץ בעיקרו.[2]

בדצמבר 2008 הוריד ה-FAA את דירוג הבטיחות של ישראל לקטגוריה 2.[3] בעקבות בקשת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, מבקר המדינה פרסם ב-2010 חוות דעת על בטיחות התעופה בישראל לאחר מעקב של שנתיים.[4] ב-2012 דירוג הבטיחות של ישראל חזר לקטגוריה 1.[5]

תפקידי הרשות

סעיף 4 לחוק רשות התעופה האזרחית מגדיר את תפקידיה כדלקמן:

"(1) לקבוע ולהבטיח קיומם של סדרי תעופה פנית ארציים ובינלאומיים על פי דיני הטיס;
(2) להעניק רישיונות, היתרים ואישורים בתחום התעופה האזרחית, לפי דיני הטיס, ובכלל זה לאלה:
* (א) כלי טיס וציוד תעופתי;
* (ב) עובדי טיס, מפעילי כלי טיס ומפעילי צייד תעופתי;
* (ג) שדות תעופה, מנחתים, מיתקני בקרה, עזרי ניווט, אמצעי קשר ונתיבי טיסה;
* (ד) ייצור כלי טיס וחלקיהם;
* (ה) בתי ספר לטיס, מכוני הסמכה ומכוני בדק;
(3) לפקח על תחום התעופה האזרחית, ובכלל זה על שמירת רמה נאותה של בטיחות הטיסה בכלי טיס ישראלים ובכלי טיס המצויים במרחב האווירי של ישראל;
(4) לאסוף ולהפיץ מידע תעופתי בינלאומי ופנים ארצי והוראות בדבר בטיחות, סדירות ויעילות התעבורה האווירית, לפי דיני הטיס;
(5) לפעול ליישומם של אמנות והסכמים בינלאומיים בתחום התעופה האזרחית, שישראל צד להם, וכן ליזום ולקיים קשרים עם גורמים בינלאומיים הפועלים בתחום האמור;
(6) ליזום מחקרים בתחום התעופה האזרחית ולרכז מידע ונתונים בתחום האמור;
(7) לייעץ לשר בכל עניין הנוגע לתפקידי הרשות;
(8) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי הוראות חוק זה או לפי דיני הטיס."[6]

מבנה הרשות

בראש הרשות ניצב מנהל הממונה על ידי שר התחבורה. למנהל הרשות כפופות חמש יחידות מטה - יחידה המופקדת על תחום כח האדם והכספים, המטה התעופתי שתפקידו ליזום חקיקה תעופתית ולפרסם מידע תעופתי, היועץ המשפטי ויחידה ליחסים בינלאומיים המטפלת, בין היתר, בייצוגה של מדינת ישראל בארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) ובכל מגעיה הבילטרליים של המדינה בנושא חתימה ועדכון הסכמי תעופה, תחום בטיחות טיסה המטפל בפעולות מניעה, קליטה וניתוח של מידע בטיחותי והצגת תמונת הבטיחות הכוללת של התעופה בישראל.

עוד כפופים למנהל הרשות שלושה אגפים:

  • אגף פיקוח אווירי - רישוי הפעלה לחברות תעופה ישראליות ולמובילים זרים, רישוי חברות תעופה ישראליות להפעלה מסחרית, פיקוח על שיגור טיסות בארץ ומחוץ לה, פיקוח על פעולת צוותי אוויר בטיסות ועל מערך ההדרכה לצוותי אוויר, פיקוח על כשירות כלי הטיס הישראליים, אישור חכירה והחכרת מטוסים וטיפול בפניות הציבור.
  • אגף רישוי עובדי טיס - מופקד על רישוי צוותי אוויר (טייסים, בתי ספר לטיסה, פקחי טיסה, מקפלי מצנחים ועוד).
  • אגף תשתיות:
    • רישוי נתיבי אוויר.
    • רישוי אירועים תעופתיים.
    • הענקת אישור לטיסות החוצות את המרחב האווירי של מדינת ישראל.
    • רישוי שדות תעופה ומנחתים.
    • טיפול בפניות הציבור על מפגעי רעש ועל טיסות באזורים אסורים לטיסה.
    • אישור תוכניות בנייה לגובה והקמת מתקנים הנישאים לגובה כמו מנופים ואנטנות, וקביעת תקני סימון למבנים אלה.
  • אגף כושר אווירי - רישוי ורישום כלי טיס ופיקוח שוטף על כושרם האווירי, רישוי מכוני בדק, טכנאי בדק, מכשירי רדיו בכלי טיס, רישוי ייצור וייבוא של כל טייס וחלפים תעופתיים וטיפול ברישוי שינוי תצורה של כלי טיס.

ראשי הארגון

'שם כהונה הערות
אודי זהר 2005-2008
גיורא רום 2008-2014
יואל פלדשו 2014 עד היום

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך בסעיף 1 לחוק הרשות
  2. ^ זוהר בלומנקרנץ, שר התחבורה, שאול מופז אימץ את דו"ח ועדת לפידות המצביע על ליקויים חמורים במצב בטיחות הטיסה בישראל, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2008
  3. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, ארה"ב הורידה דירוג בטיחות התעופה בישראל, באתר ynet, 19 בדצמבר 2008
  4. ^ חוות דעת-בטיחות התעופה האזרחית, אתר מבקר המדינה
  5. ^ ynet, ישראל חזרה לדירוג הבטיחות הגבוה בתעופה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2012
  6. ^ חוק רשות התעופה האזרחית
אודי זהר

אודי זהר (נולד ב-16 בדצמבר 1955) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל, שירת כטייס ומפקד בחיל האוויר, זוכה פרס ביטחון ישראל. לאחר שירותו הצבאי כיהן כמנכ"ל הראשון של רשות התעופה האזרחית. מ-2012 מכהן כמנכ"ל חברת התעופה כים ניר.

גיורא רום

גיורא רום (נולד בשנת 1945) הוא אלוף בדימוס בצה"ל, ששירת כטייס קרב והיה אלוף ההפלות ("אייס") הראשון של חיל האוויר הישראלי. כיהן כמנכ"ל רשות התעופה האזרחית ובמספר תפקידים בכירים נוספים, ומ-2016 ועד 2018 כיהן כיו"ר דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

דגל האוויר האזרחי של אוסטרליה

דגל האוויר האזרחי של אוסטרליה הוא הדגל אשר בשימוש רשות התעופה האזרחית של אוסטרליה.

עיצובו של הדגל מבוסס על עיצובו של דגל האוויר האזרחי של הממלכה המאוחדת, צלב לטיני כחול כהה ממוסגר בלבן על שדה כחול בהיר והיוניון ג'ק משובץ בקנטון. כאשר הדגל אומץ לראשונה בשנת 1935, הוא הושחת בכוכבים אשר משובצים בדגל אוסטרליה בצבע צהוב והצלב הדרומי נטוי בזווית של 45 מעלות (זאת אומרת שהכוכב הקטן שובץ בתוך אחד הזרועות של הצלב הכחול). בשנת 1948 שונה צבע הכוכבים ללבן.

על פי התכנון המקורי, נועד הדגל להיות מונף בשדות תעופה ועל מטוסים אזרחיים חונים. כאשר המנהג להניף דגלים על מטוסים חונים פסק, אומץ הדגל על ידי סוכנויות אוסטרליות כגון רשות התעופה האזרחית ובשימוש משרד התחבורה האוסטרלי.

דן באר שבע

דן באר שבע היא מפעילת התחבורה הציבורית הפנימית בבאר שבע.

הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית

הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (International Civil Aviation Organization – ICAO) הוא סוכנות של האומות המאוחדות המנסחת את העקרונות וההיבטים הטכניים של התעופה האזרחית הבינלאומית ומעודדת תכנון ופיתוח של תעבורה אווירית בטוחה ומסודרת. מועצת ארגון התעופה האזרחית קובעת את הפרוטוקול לחקירת תאונות אוויריות, המיושם על ידי רשויות הבטיחות בארצות החתומות על האמנה לתעופה אזרחית בינלאומית, הידועה בשם "אמנת שיקגו".

מטה הארגון יושב בעיר מונטריאול שבקנדה. ארגון התעופה האזרחית (ICAO) הוא ארגון שונה מארגון חברות התעופה יאט"א (International Air Transport Association – IATA)‏, שמטהו ממוקם אף הוא במונטריאול, והוא ארגון מסחרי של חברות התעופה, להבדיל מארגון התעופה האזרחית. המזכיר הכללי של ארגון התעופה האזרחית הוא ריימונד בנג'מין (Raymond Benjamin) (מונה לכהונה שנייה בשנת 2012), ואילו נשיא מועצת הארגון הוא ד"ר אולומוייווה בנארד אליו (Dr. Olumuyiwa Benard Aliu; מכהן מאז 1 בינואר 2014).

בישראל פועלת רשות התעופה האזרחית המופקדת על הסדרת התעופה האזרחית במדינה ועל הקשר עם הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית.

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית היא הגורם המפקח של משרד התחבורה על התחבורה הציבורית בישראל, ועל מפעילותיה.

יואל פלדשו

יואל פלדשו (נולד ב-30 במאי 1949) הוא טייס קרב לשעבר בחיל האוויר הישראלי, פיקד על להק המודיעין ולהק כוח האדם והשתחרר בדרגת תת-אלוף. כיום מכהן פלדשו כמנהל רשות התעופה האזרחית.

מנחת (תעופה)

מנחת הוא שטח שהוכשר לנחיתה ולהמראה של כלי טיס והוכרז ככזה על ידי הרשויות המוסמכות. השירות שנותן מנחת המטוסים הוא בסיסי ביותר, ובדרך כלל נכלל בו מסלול אחד בלבד, לעיתים סלול ולעיתים עשוי כורכר בלבד. בדרך כלל אין במנחת מגדל פיקוח, והעזר העיקרי בו למען הטייס הוא שרוול רוח.

מנחת מסוקים הוא משטח ישר המיועד לנחיתה והמראה של מסוקים. שטחו של מנחת תקני כזה בישראל, הוא 37 מטר על 37 מטר. לעיתים מוכשר מנחת כזה, עשוי אספלט, בטון או כורכר, על־פני האדמה, ולעיתים הוא נבנה בראשו של בניין, לרוב בית חולים או גורד שחקים. השטח הקטן הנדרש למנחת מסוקים מאפשר להקצות שטח כזה גם על־גבי ספינה קטנה יחסית, כדוגמת ספינת הטילים סער 5.

מנחת מגידו

מנחת מגידו הוא מנחת תעופה בעמק יזרעאל, כ-3 ק"מ מדרום מערב לעיר עפולה, בצדו הצפוני של כביש 65 ("כביש הסרגל"). המנחת מופעל על ידי חברת "מגידו תעופה" ומשמש בעיקר לתעופה קלה (לימוד טיס, טיסות רומנטיות, טיסות הדברה ודאיה וכו'), אך גם להטסת כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) ולעיתים גם את חיל האוויר הישראלי.

מנחת מצפה רמון

מנחת מצפה רמון הוא מנחת השוכן במישור הרוחות, כארבעה קילומטרים מצפון למצפה רמון. המנחת נמצא ממערב לכביש 40, מדרום לכביש 171 וממזרח לבה"ד 1, ומשמש בעיקר מטוסים מסוג אווירון זעיר ממדים ודאונים.

במנחת קיים מסלול טיסה מאספלט באורך של כ-600 מטרים, וחברת "כנף-ארקיע" אשר הוקמה בידי חברות ארקיע ו"כנף", הפעילה אליו טיסות מנמל התעופה דב הוז בתל אביב באמצעות מטוסי איילנדר דו מנועיים. הקו בוטל באופן סופי בשנת 2006.

בשנת 2001 החליטה ממשלת ישראל על סלילתו של מסלול טיסה חדש במנחת באורך של כ-1,400 מטרים, כ-300 מטרים ממערב ובמקביל למסלול הקודם. הפרויקט נועד לקדם את התיירות במצפה רמון, ולאפשר להגיע מהעיירה אל מרכז הארץ בטיסה בת כ-40 דקות. העבודות החלו בשנת 2002 והיו אמורות להסתיים תוך 20 חודשים, אך הופסקו בשנת 2003 בשל חוסר בתקציב, לאחר שמשטח הכורכר שנועד למסלול תוחם ופולס. תוואי המסלול נפגע במשך השנים משטפונות.

ב-24 במרץ 2013 אישרה רשות התעופה האזרחית את הפעלתו של מסלול הכורכר במנחת עבור מטוסים מסוג אווירון זעיר ממדים ומטוסי תעופה כללית היכולים לפעול בתנאי המקום. הפעלת המנחת נמסרה ל"מרכז דאיה נגב".

מרחב פיקוח תעופתי

בתעופה אזרחית, מרחב פיקוח תעופתי (באנגלית: Flight Information Region ר"ת FIR) הוא מרחב אווירי בעל גבולות מוגדרים, שבו מוענקים לכל הפחות שירותי מידע טיסה (Flight Information Service או FIS) ושירותי חירום (Alerting Service או ALS). השירותים זמינים לכל מטוס הנמצא באזור מידע הטיסה.

החלוקה למרחבי פיקוח תעופתי היא החלוקה העליונה של המרחב האווירי בעולם, וכל חלק מהאטמוספירה שייך למרחב פיקוח תעופתי מוגדר. החלוקה למרחבי פיקוח תעופתי אינה נעשית לפי מפתח חלוקה קבוע; יש אומנם מדינות ששטחן חופף למרחב פיקוח תעופתי בודד, אך קיימות מדינות גדולות המחולקות למספר אזורים, ומדינות קטנות החולקות את אותו מרחב. מרחב הפיקוח מעל לאוקיינוס מחולקים ל"מרחבי פיקוח אוקיאניים" (Oceanic Information Regions), ומופקדים באחריותן של המדינות הסמוכות. חלוקת האחריות בין הרשויות נעשית בהסכמים בינלאומיים במסגרת פעולתו של הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO).

מרחב פיקוח תעופתי מתחיל בגובה הקרקע (GND). לעיתים מחולקת האטמוספירה לשתי שכבות של מרחבי פיקוח תעופתי, ובמקרה זה קרויה השכבה העליונה בכינוי "מרחב פיקוח עילי" (Upper Information Region או UIR), ותחילתה בגובה של 7,500 מטר. אין הכרח לקיומה של חפיפה גאוגרפית בין מרחבי פיקוח תעופתי למרחבי הפיקוח העיליים.

השירותים המוענקים בכל מרחב פיקוח תעופתי מופקדים באחריותו של אזור בקרה מרחבית (Area Control Center או ACC) שבדרך כלל מעניק את שמו לאזור מידע הטיסה עליו הוא אחראי, והממוקם בשדה תעופה בתחומי האזור. ייתכנו מספר מרכזי בקרה אזוריים במרחב פיקוח תעופתי אחד.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. כיום עומד בראש המשרד השר בצלאל סמוטריץ'.

המשרד מנוהל בעזרת אגפים, רשויות וחברות ממשלתיות ומופקד על: ניהול התחבורה היבשתית מתבצע באמצעות מינהל היבשה הכולל את המפקחים על התעבורה, אגף תשתיות ופיתוח, אגף התחבורה הציבורית, אגף תכנון תחבורתי; אגף תנועה הכולל אחריות על תקינת הרכבים, רישוי נהגים ורכבים, יצוא ויבוא כלי רכב; רשות התעופה האזרחית מפקחת ומסדירה את תחום התעופה האווירית בישראל ואילו רשות הספנות והנמלים אחראית של חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים, שלאחר רפורמה שנערכה בשנת 2004 מנוהלים על ידי חברות ממשלתיות; למשרד מסונפים גם השירות המטאורולוגי הישראלי, המספק שירותי חיזוי של מזג האוויר; ואגף הביטחון.

למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יחידות מטה אשר מספקות מידע ועבודות מטה עבור שר התחבורה ומנכ"ל המשרד, בין השאר, אגף לייעוץ משפטי, אגף לתכנון כלכלי, אגף ביקורת ומינהל משאבי אנוש.

על תחום הבטיחות בדרכים אחראית משנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד אז הפעילות בתחום זה נעשתה במסגרת המינהל לבטיחות בדרכים שהיווה אגף במשרד. כיום מנוהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומהווה זרועה מקבילה למשרד בתחום הבטיחות בדרכים.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים ביחד עם משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

למשרד התחבורה תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

רשות שדות התעופה (רש"ת)

רשות התעופה האזרחית (רת"א)

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)

נמלים: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת

רכבת ישראל

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

חברת כביש חוצה ישראל (הרשות הממונה על הקמת כביש 6)

אוצר מפעלי ים (נמל תל אביב)

חברת נתיבי איילון

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים (הקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב)

חברת מוריה

חברת יפה נוף

החברה לחינוך ימי

הרשות לחינוך והכשרה ימיים

נמל התעופה הבינלאומי אדיס אבבה בולה

נמל התעופה הבינלאומי אדיס אבבה בולה הוא נמל תעופה השוכן ברובע בולה, כ-8 ק"מ דרומית-מזרחית למרכז העיר אדיס אבבה בירת אתיופיה, והמשמש כנמל הבית של חברת התעופה האתיופית אתיופיאן איירליינס ומשכנו של משרדה הראשי. הנמל הוא שער הכניסה האווירי המרכזי של המדינה, ויוצאות ממנו טיסות לכל רחבי אתיופיה ואפריקה, למספר יעדים באירופה ובאסיה וכן לוושינגטון בירת ארצות הברית. עוד שוכנים בנמל משרדיה של רשות התעופה האזרחית של אתיופיה.

נמל התעופה הבינלאומי אנטבה

נמל התעופה הבינלאומי אנטבה (באנגלית: Entebbe International Airport) הוא נמל התעופה הבינלאומי העיקרי של אוגנדה. המטה הראשי של רשות התעופה האזרחית של אוגנדה נמצא בשדה תעופה זה.

נמל התעופה הבינלאומי רפיק אל-חרירי

נמל התעופה הבינלאומי רפיק אל-חרירי (בערבית: مطار رفيق الحريري الدولي, בצרפתית: Aéroport international de Beyrouth) ממוקם בביירות, בירת לבנון, והוא נמל התעופה המסחרי הפעיל היחיד במדינה. זהו השדה המרכזי של חברת התעופה הלאומית של לבנון, מידל איסט איירליינס (MEA), וכן של חברת התעופה למטען (המקורקעת כיום), טראנס מדיטרניאן אירווייס (TMA קארגו) ושל חברת השכר מנאג'ט (MenaJet).

במקור היה שמו של השדה נמל התעופה הבינלאומי ביירות, אך הוא שונה ב-22 ביוני 2005, לזכר ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי, שנהרג בהתנקשות בביירות ב-14 בפברואר 2005.

השדה הוא מעבר הגבול העיקרי של המדינה יחד עם נמל ביירות.

השדה מופעל ומתוחזק בידי מידל איסט איירפורטס סרביסס (MEAS) הנמצאת בבעלות חברת התעופה הלאומית, MEA. ‏MEAS מבצעת את כל פעולות ההפעלה והאחזקה של השדה. את הפעולות מסדירה רשות התעופה האזרחית הלבנונית (LCAA), סוכנות של ממשלת לבנון הקובעת את כללי התעופה האזרחית במדינה, תקני הבטיחות וכיוצא באלה. הרשות אחראית גם תפעול בקרת התנועה האווירית (ATC) בשדה וכן על הסדרת התנועה במרחב האוויר של לבנון.

סאן דור

סאן דור הוא מותג התעופה של אל על עבור טיסות שכר וטיסות עונתיות. בסיס הפעולה של החברה הוא בנמל התעופה בן-גוריון, ורוב טיסות המותג מופעלות על ידי אל על.

רשות הספנות והנמלים

רשות הספנות והנמלים הוקמה בשנת 1961, במקור בשם "רשות הנמלים". תפקידיה העיקריים היו לדאוג ליעילותם של הנמלים בישראל ולהבטיח את פיתוחם התמידי, בהתאמה להיקף תנועת המטענים.

רשות שדות התעופה

רשות שדות התעופה בישראל (מכונה גם בראשי תיבות רש"ת) הוקמה בשנת 1977 כתאגיד סטטוטורי מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, כרשות המופקדת על תפעולם של שדות התעופה האזרחיים העיקריים בישראל. מקום מושבה הוא בנמל התעופה בן-גוריון.

תעופה אזרחית

תעופה אזרחית הוא המושג המתאר את אחד משני ענפי התעופה העיקריים, תעופה אזרחית ותעופה צבאית. תחום זה ומקיף את תחום התעופה האזרחית הפרטית והמסחרית בעולם, בניגוד לתעופה צבאית. רוב המדינות בעולם חברות בארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) ופועלות באמצעותו תוך שיתוף פעולה כדי לבסס תקינה משותפת ואחידה, וכן המלצות לאופן התנהלותה של התעופה האזרחית בעולם.

התעופה האזרחית עוסקת בשני תחומים עיקריים:

תחבורה אווירית של טיסות נוסעים ומטען מסחריות, בין בקווים סדירים ובין בטיסות שכר.

תעופה כללית (General aviation או GA) כוללת את כל יתר התנועה האווירית האזרחית הפרטית והמסחרית.

ישראל מוסדות ממשלתיים בישראל
כלכלה המוסד לביטוח לאומישירות התעסוקהרשות התחרותבנק ישראלרשות המסים בישראלרשות ניירות ערךהלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמכון התקנים הישראלירשות החברות הממשלתיותהרשות הלאומית להסמכת מעבדותרשות שוק ההון ביטוח וחיסכוןרשות החדשנות סמל מדינת ישראל
תחבורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכיםנתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה‏ (מע"צ)חברת נמלי ישראלרשות שדות התעופה • רשות התעופה האזרחית • רשות הספנות והנמליםרכבת ישראלהרשות הארצית לתחבורה ציבוריתנת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
אנרגיה ומים רשות החשמלרשות הגז הטבעיהרשות הממשלתית למים ולביובהשירות המטאורולוגי הישראלי
סביבה רשות מקרקעי ישראלקרן קיימת לישראלקרן היסודרשות הטבע והגניםרשות העתיקות
בינוי ושיכון המרכז למיפוי ישראלהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
דת הרבנות הראשית לישראלהרשות הארצית לשירותי דת
תקשורת רשות השידורתאגיד השידור הישראליהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיוהמועצה לשידורי כבלים ושידורי לווייןדואר ישראלרשות לאומית לתקשורת (עתידי) • ארכיון המדינה
חברה רשות השירות הלאומי-אזרחיהרשות לשיקום האסיררשות האוכלוסין וההגירההרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהולהרשות לקידום מעמד האישהמבקר המדינהנציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית
בריאות רשות בתי החולים הממשלתיים (בעבר)
משפטים רשות התאגידיםרשות האכיפה והגבייההרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרורהיחידה הממשלתית לחופש המידעהרשות להגנת הפרטיות
חינוך המועצה להשכלה גבוהה
ביטחון פנים שירות בתי הסוהרהרשות הארצית לכבאות והצלההרשות להגנה על עדיםרשות חירום לאומית (בעבר)
ביטחון רשות מעברים יבשתייםהרשות לפינוי מוקשים
תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחית • רשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.