רשות הציבור

רשות הציבור או נחלת הכללאנגלית, "Public Domain" או בראשי התיבות המקובלים, PD) כוללת יצירות שאינן מוגנות בזכויות יוצרים (יצירות) והמצאות שאינן מוגנות בפטנטים.

תקופת ההגנה המשפטית על יצירות מוגבלת בזמן (בדרך כלל למשך חיי היוצר ועוד שבעים שנה לאחר מכן), וכך גם תקופת ההגנה על פטנטים (בדרך כלל למשך עשרים שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט). בתום התקופה הזו, היצירות וההמצאות אינן עוד בבעלות כלשהי, וכל אחד רשאי להשתמש בהן ללא בקשת רשות ממי שהיו הבעלים, וללא תשלום כלשהו. יצירותיו של חיים נחמן ביאליק למשל, נמצאות בעשור השני של המאה ה-21 בנחלת הכלל, משום שחלפו למעלה משבעים שנה מאז מותו, בשנת 1934. לאיזכור המעבר של יצירות לרשות הציבור חוגגים ברחבי העולם ב-1 בינואר את יום נחלת הכלל.

בתחום הפטנטים, כאשר ההגנה המשפטית פוקעת, כל גורם רשאי ליצור את ההמצאה, בכפוף למגבלות בדינים אחרים. כך, כאשר פטנט על תרופה פוקע, יכולות חברות תרופות אחרות לייצרו, וזו נקראת תרופה גנרית. אך עדיין דרוש אישור של משרד הבריאות לשיווק התרופה.

גארט הרדין במאמרו האקדמי הטרגדיה של המאגר המשותף (או "הטרגדיה של נחלת הכלל" על פי תרגום אחר) הראה כיצד שיתוף במשאבים מוגבלים ללא שיתוף בהוצאות, מביא לשימוש יתר של המאגר המשותף, עד שהמאגר מתכלה לחלוטין. דוגמה קלאסית היא של מרעה שנמצא בבעלות משותפת, שהפרות שרועות בו הן בבעלות פרטית. כדי לפתור את הכשל הזה, שאותו כינה "הטרגדיה של המאגר המשותף", הפתרון שהציע הוא קניין פרטי, שבו המאגר המשותף יפוצל, וכל אחד יהיה בעלים של חלק, ובאותו חלק יישא בעלויות וייהנה מהרווחים. יש טוענים כי מסקנות אלו תקפות גם לקניין רוחני למרות היותו בלתי מוגבל.

בתרבות הדיגיטלית, נחלת הכלל נתפסת כאינטרס ציבורי חשוב.

כל יצירות הממשל הפדרלי בארצות הברית הן נחלת כלל ואין שום מניעה להשתמש בהן מבחינה זו. סעיף 105 של פרק 17 לקוד האמריקאי קובע כי "שמירת זכויות יוצרים תחת הוראות פרק זה אינה קיימת על כל יצירה של ממשלת ארצות הברית, אולם ממשלת ארצות הברית אינה מנועה מלקבל ולשמור על זכויות יוצרים המועברות אליה על ידי רישום, עזבון, או בדרך אחרת."[1]. מטרת חקיקה זו היא להעביר לרשות הציבור את כל היצירות של ממשלת ארצות הברית, אשר מוגדרות בסעיף 101 של פרק 17 לקוד האמריקאי, כיצירות אשר נוצרו בידי פקיד או עובד של ממשלת ארצות הברית כחלק מתפקידיו הרשמיים של אותו אדם[2].

Common PD Symbols
סמלילים נפוצים של רשות הציבור - Public Domain

הערות שוליים

  1. ^ U.S.C. 17, § 105. Subject matter of copyright: United States Government works
  2. ^ U.S.C. 17 - § 101. Definitions – A “work of the United States Government”

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

Creative Commons

Creative Commons ("קריאטיב קומונס"; גם מקוצר לעיתים קרובות לראשי התיבות: CC) הוא מוסד ללא כוונת רווח המקדיש את מאמציו להרחבת טווח היצירות הזמין לזולת על מנת שאלה יוכלו להתבסס עליה ולחלוק אותה באופן חוקי. שמו מוכר גם מאוסף הרישיונות הסטנדרטיים שחיבר, אשר נועדו לפשט את השיתוף בתוכן ללא ויתור מלא על זכויות יוצרים.

Low Orbit Ion Cannon

לויק (אנגלית: Low Orbit Ion Cannon, תעתיק מקוצר: LOIC) היא מערכת לבדיקות אבטחה ותקשורת בעזרתה ניתן לבצע התקפת מניעת שירות. לויק מבוססת קוד פתוח, נכתבה בשפת #C ופותחה על ידי פרטוקס טכנולוגיות (Praetox Technologies).

המערכת תומכת במערכות הפעלה שונות ומאפשרת ליישם באמצעותה מספר התקפות:

הצפת HTTP.

הצפת UDP.

הצפת ICMP.השימוש בלויק חוקי כאשר הבדיקה נעשית באופן המוסכם על שני הצדדים, כאשר השימוש הוא בכוונת זדון הופך הדבר לפשע מקוון.

SQLite

SQLite הוא בסיס נתונים יחסי משובץ. כלומר: להבדיל מרוב בסיסי הנתונים היחסיים, SQLite אינו תהליך עצמאי נפרד המקבל קריאות מתהליכים נפרדים או מרוחקים, אלא ספריה הנקראת או מופעלת מתוך תהליך קיים. הקוד מפורסם כקוד פתוח ללא כל הגנת זכויות יוצרים כרשות הציבור.

הוא תומך ב-ACID, ומממש את רוב הסטנדרט של SQL. תחביר SQLite משתמש בטיפוסים חלשים (weak types) ואינו מבטיח את שלמות המידע (Data Integrity).

הוא בחירה פופולרית כאשר מפתחים בסיס נתונים מוטמע (Embedded) עבור צד לקוח כשירות ניהול מידע מקומי.

יתרונותיו של בסיס נתונים זה שקובץ ההרצה שלו מאוד קומפטי (קובץ בודד בנפח של כחצי מגהבייט), הוא אינו מצריך התקנה וקונפיגורציה, ותומך בנפחים גדולים של מידע (140 טראבייט למסד). ניתן להשתמש בו במגוון רחב של שפות כמו C, ג'אווה ושפות הדוט נט, ובמגוון מערכות הפעלה. בשפות כמו C ו-C++‎ ניתן אף להטמיע אותו בתוך קובץ ההרצה של התוכנה הראשית.

על פי מדד DB-Engines (דצמבר 2016) לבסיסי נתונים הוא מדורג במקום ה-10 בעולם בדירוג כללי.

אורית ישי

אורית ישי (נולדה ב-1961, תל אביב-יפו) היא אמנית ישראלית, יוצרת בתחומי צילום סטילס, וידאו ומיצב, ומרצה לצילום ולאמנות בקהילה. ישי עוסקת ביצירתה במערכות יחסי הגומלין שבין אדם למקום ובהשפעתן על יצירת זהות ולאומיות, ובוחנת אפשרויות ייצוג במדיות הצילום. עבודתה, המלווה על פי רוב במחקר תאורטי, מתייחסת לאירועים מהעבר ומהווה ולרגעים המצויים בסדר יומה של החברה, הישראלית בפרט, והגלובלית בכלל.

ויקישיתוף

ויקישיתוף (באנגלית: Wikimedia Commons) הוא מאגר של תמונות, צלילים וקובצי מולטימדיה אחרים חופשיים. זהו מיזם השייך לקרן ויקימדיה, והקבצים שהועלו לאתר זה יכולים לשמש את כל מיזמי קרן ויקימדיה בכל השפות, או לחלופין, בשימוש מחוץ לאתר זה, בהתאם לרישיון של התוכן שמשתמשים בו (או רשות הציבור, או ברישיון חופשי אחר, כדוגמת הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו).

ביוני 2017, חצה מספר הקבצים החופשיים במאגר את ה-40 מיליון.

מגדל קהיר

מגדל קהיר ניצב על גבי האי ג'זירה שבנהר הנילוס במרכזה של קהיר בירת מצרים. המגדל, שגובהו 187 מטרים, הוא מהמבנים הבולטים והמוכרים ביותר בנופה של העיר, והיה המבנה הגבוה ביותר ביבשת אפריקה בעשר השנים הראשונות לקיומו (1961–1971).

המגדל, היצוק בטון, ניצב ברובע זמאלכ על האי ג'זירה. הקמתו החלה בשנת 1956 והסתיימה חמש שנים לאחר מכן. הוא תוכנן על ידי האדריכל המצרי נאום שביב. מעטהו העשוי בתבנית מחוררת מיועד להידמות לפרח הלוטוס - אחד מסמליה של מצרים העתיקה. בראש המגדל נמצאים יציע תצפית ומסעדה מסתובבת, שמהם נשקף נופו של מטרופולין קהיר (המסעדה משלימה סיבוב אחד מדי 70 דקות). הוא משמש גם כמגדל תקשורת.

בשנות השישים טען נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר כי העביר למימון בניית המגדל סכום של 6 מיליון דולר, שהוענק לו עצמו על ידי ממשלת ארצות הברית במטרה לשחד אותו.

בשנים 2004 עד 2009 עבר המגדל שיפוץ נרחב.

נחלת הכלל

נחלת הכלל, המאגר המשותף, רכוש ציבורי או רשות הרבים הם המשאבים והמוסדות התרבותיים ומשאבי הטבע שכלל חברי החברה יכולים לגשת אליהם ולהשתמש בהם; נחלת הכלל כוללת משאבים כמו האוויר, השמש והמים. משאבים אלו יכולים להיחשב בבעלות כלל האוכלוסייה, או כאלו שאינם בבעלות איש. ניתן לחשוב על נחלת הכלל גם כמשאבים שקבוצות מנהלות למען תועלת אישית וקיבוצית. לרוב, ישנן נורמות ודרכי התנהגות שמאפיינות את הניהול של המשאבים המצויים בנחלת הכלל. נחלת הכלל גם יכולה להיות מוגדרת כצורת ניהול חברתית של משאב לא בידי המדינה או השוק, אלא בידי כלל המשתמשים, בניהול עצמי, באמצעות מוסדות שנבחרו לשם כך.

רישיון

האם התכוונתם ל...

רשות הציבור (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

רשות הרבים

האם התכוונתם ל...

תוכן חופשי

תוכן חופשי (או תוכן שיתופי) הוא שם כללי לתוכן (כתוב, תמונה, צליל וכדומה) שאין גוף יחיד עם שליטה מוחלטת על הפצתו ועל השימוש בו. כמו כן, השם מקובל גם כשם לתנועה חברתית אשר מבקשת לעודד שימוש בתוכן חופשי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.