רשות הספנות והנמלים

רשות הספנות והנמלים הוקמה בשנת 1961, במקור בשם "רשות הנמלים". תפקידיה העיקריים היו לדאוג ליעילותם של הנמלים בישראל ולהבטיח את פיתוחם התמידי, בהתאמה להיקף תנועת המטענים.

רשות הספנות והנמלים
RashutHaSapanutVeHaNamalimLogo
סמליל רשות הספנות והנמלים
מידע כללי
תחום שיפוט חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד – 2004
משרד אחראי משרד התחבורה
הקמה 1961
מנכ"ל/ית יגאל מאור
שמות קודמים

רשות הנמלים

רשות הנמלים והרכבות
www.israports.org.il

היסטוריה

רשות הנמלים הוקמה בשנת 1961, בעקבות דרישתו של הבנק העולמי שנתבקש לאשר הלוואה להקמתו של נמל אשדוד. הבנק התנה את העברת הכספים לרשות ציבורית ממלכתית המנוהלת על בסיס עסקי. ייעודה העיקרי של הרשות היה לבנות ולנהל את הקמת נמל אשדוד, ונמל אילת החדש (שהחליף את המזח הראשון של הנמל). עד הקמת הרשות הופעלו נמל תל אביב, ונמל יפו על ידי חברת אוצר מפעלי ים, ועם פתיחתו של נמל אשדוד בשנת 1965 הם נסגרו, ונמל אילת הופעל על ידי חברת "שירותי ים אילת" (שותפות של "שנ"מ - שירותי נמל מאוחדים", חברת בת של סולל בונה, ומשרד התחבורה)[1].

חיים לסקוב, הרמטכ"ל החמישי של צה"ל, מונה לאחר שחרורו למנהל הראשון של הרשות[2]. לסקוב סירב להיכנע לדרישות ועדי העובדים שנראו לו מוגזמות ובתחילת 1966 השבית את נמל אשדוד עד שהעובדים יחתמו על הסכם עבודה[3].

נמל חיפה לא נכלל בתחום אחריותה של הרשות, והופעל על ידי חברת "שנ"מ - שירותי נמל מאוחדים". נמל הקישון הסמוך, הופעל על ידי חברת "שירותי נמל הקישון" בה החזיקה בשותפות חברת "גב-ים" ו"שירותי נמל מאוחדים". בתחילת 1967 סירב חיים לסקוב לממן העלאות שכר שהבטיחה חברת "שירותי נמל מאוחדים" לעובדיה, עד שנכנע בלחץ שרי הממשלה[4]. לבסוף בשנת 1968, החליטה הממשלה לחייב את חברת "שירותי נמל מאוחדים" למכור את אחזקותיה לרשות הנמלים (כולל נמל הקישון שחדל לפעול כנמל עצמאי)[5]. כך שכל נמלי הים של ישראל היו בניהול הרשות באותה עת.

על רקע יחסי העבודה המעורערים ברשות הנמלים המליץ דו"ח גבתי, שהוכן על ידי חמישה שרים, על הגדלת סמכויות שר התחבורה ברשות הנמלים. בעקבות הסכמת מועצת הרשות לשינויים המוצעים הודיע לסקוב בספטמבר 1970 על התפטרותו מתפקיד מנהל הרשות[6].

במרץ 1971, בעת שבנמלי חיפה ואשדוד נוצרה צפיפות רבה של אניות, שבעקבותיה קבעו תאגידי הספנות הבינלאומיים היטלי צפיפות על מטענים המיועדים לישראל. הועלתה הצעה להתגבר על הצפיפות ולהפנות אניות, בעיקר אניות עם מטעני מלט וסוכר בשקים מנמלי חיפה ואשדוד לנמל עזה (שהיה אז תחת שליטה ישראלית). עד מהרה התברר, כי אין קשיים בפריקת המטענים בנמל עזה, והתפוקה בפריקת מלט אף גבוהה מאשדוד והוחל בהפניית מספר גדול יותר של אניות אל הנמל, בעיקר עם מטעני מלט[7]. בסוף 1971 הושלמה הקמתו של מזח חדש באורך 146 מטר ומנופים שהחליפו חלק מהצורך בעבודת סבלים ידנית בנמל[8][9]. עם זאת מנהל הרשות נפתלי וידרא התנגד לפיתוח הנמל בטענה שאין צורך בנמל שלישי בישראל לחופי הים התיכון[10], אך אחר כך, בדצמבר 1974, עבר הנמל לאחריות רשות הנמלים[11].

ב־1988 הפכה רשות הנמלים לרשות הנמלים והרכבות, כאשר נוסף נושא הטיפול ברכבת ישראל לאחריותה, אולם בדצמבר 1996 החליטה הממשלה על הפרדת הרכבת מרשות הנמלים והרכבות, והקמת חברת רכבת ממשלתית. מהלך זה נועד לאפשר את הגשמת מדיניות הממשלה להרחבת ההשקעות בתחום התחבורה המסילתית באמצעות חברת רכבת המתנהלת באופן עצמאי, כדי לאפשר פיתוח מואץ של התשתית המסילתית. בחודש אוגוסט 1997 החליטה הממשלה על תיקון חקיקה שיסדיר את הפרדת הרכבת מרשות הנמלים והרכבות. ב־30 ביולי 2002 החליטה הממשלה להטיל על שר התחבורה ועל שר האוצר להגיש תיקון חקיקה שיסדיר את העברת פעילות הרכבת מרשות הנמלים והרכבות לחברה ממשלתית, ובמסגרת זו, בין היתר, תבוטלנה כל סמכויות רשות הנמלים והרכבות בענייני ההקמה וההפעלה של מסילות הברזל והרכבות. ב־16 בדצמבר 2002 נתקבל בכנסת חוק רשות הנמלים והרכבת, שיצר מסגרת חקיקתית למהלך האמור[12].

בתאריך 17 בפברואר 2005 נכנס לתוקפו חוק רשות הספנות והנמלים התשס"ד 2004, לקראת תהליך ההפרטה העתידי של נמלי הים. במקום הרשות ההיסטורית הוקמו חמישה גופים נפרדים: שלוש חברות נמל והןחברת נמל חיפה, חברת נמל אשדוד, חברת נמל אילת וחברת פיתוח ונכסים היא חברת נמלי ישראל המופקדת על המקרקעין ונכסי הנמלים.[13] ורשות הספנות והנמלים (רספ"ן) אשר החל ממועד זה אחראית לפיקוח על הספנות והנמלים, על פיתוחם ועל קידומם וכן להסדרת פעילותם וממלאת את כלל התפקידים המוטלים עליה לפי דיני הספנות והנמלים.

מנהל רשות הספנות והנמלים משנת 2009 הוא רב חובל יגאל מאור.

בדצמבר 2010 אישרה ועדת שרים לעניין הפרטה את הפרטת נמל אילת, בהליך בו הרוכש יקבל את הזכות להפעיל את הנמל במשך 15 שנים, עם אופציה להארכה למשך כ-10 שנים נוספות. הליך ההפרטה החל ב-2011 ובתחילת 2013 הועברו זכויות תפעול נמל אילת לחברת "פפו ספנות" שבבעלות האחים נקש תמורת 120 מיליון שקל[14].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אייל טבת,מי כאן בעל הבית? הפרטת חברות הנמל בישראל, המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים, אפריל 2012
  2. ^ שרגא הר-גיל, הדרך מן הקצונה לעמדות מפתח במשק הישראלי, מעריב, 11 במרץ 1966
  3. ^ א. פלג, אין אניות - אין סחורות - העובדים בטלים, מעריב, 10 בפברואר 1966
  4. ^ אהרן דולב, מחירה של שביתה שלא היתה, מעריב, 10 בפברואר 1967
  5. ^ נמל חיפה לקראת שינוי "כפול שלושה" , על המשמר, 31 במאי 1968
  6. ^ חיים לסקוב התפטר - ציין במכתבו: "נתברר לי שהשגת דברים אינה רצויה", מעריב, 25 בספטמבר 1970
  7. ^ דני צדקוני, נמל עזה השיג שיא בפריקת מלט מאניה, דבר, 11 באוגוסט 1971
    נמל עזה פועל ללא תקלות, דבר, 15 בספטמבר 1971
  8. ^ דני צדקוני, מזח ראשון בנמל, דבר, 14 בינואר 1972
  9. ^ היום מסתיימת פריקת המלט בנמל עזה, דבר, 7 בספטמבר 1971
    נשקלות האפשריות לפיתות נמל עזה, דבר, 9 בנובמבר 1971
  10. ^ אריאלה ראובני, וידרא מציע הקמת נמל דיג בעזה, דבר, 28 במרץ 1972
  11. ^ נמל עזה יועבר ל"רשות־הנמלים", דבר, 20 בדצמבר 1974
  12. ^ ענת ג'ורג'י, ועדת שרים אישרה הפרדת הרכבת מרשות הנמלים; תיהפך לחברה ממשלתית, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2002
    צבי זרחיה, היום ההצבעה על הפיכת רכבת ישראל לחברה ממשלתית במסגרת חוק ההסדרים, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2002
  13. ^ תני גולדשטיין, רשות הנמלים הפסיקה להתקיים, באתר ynet, 17 בפברואר 2005
  14. ^ דניאל שמיל, משרד האוצר: פפו ספנות תפעיל את נמל אילת ב-15 השנים הבאות, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2012
RCC חיפה

המרכז לתיאום חיפוש והצלה בים מהווה מוקד להתרעה, איתור וניהול מצבי חירום לכלי שיט בים ולמטוסים מעל הים. זהו גוף של רשות הספנות והנמלים הפועל על פי אמנות בינלאומיות ממוקם בחיפה ואחראי על גזרות של הים התיכון ומפרץ אילת אשר באחריות מדינת ישראל. שמו המלא הוא "Joint Search and Rescue Coordinating Center", או בקיצור "JRCC HAIFA".

אהרן רמז

אהרן רמז (8 במאי 1919 – 2 באפריל 1994), היה המפקד השני של חיל האוויר הישראלי (יולי 1948-דצמבר 1950) וחבר הכנסת.

אריה רונה

ד"ר אריה רונה (נולד בשנת 1942) היה מפקד שייטת ספינות הטילים וראש מספן המודיעין בחיל הים הישראלי ולאחר מכן מנהל רשות הספנות והנמלים.

דן באר שבע

דן באר שבע היא מפעילת התחבורה הציבורית הפנימית בבאר שבע.

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית היא הגורם המפקח של משרד התחבורה על התחבורה הציבורית בישראל, ועל מפעילותיה.

הרשות הישראלית להכשרה ימית

הרשות הישראלית להכשרה ימית (שם רשמי "הרשות לחינוך והכשרה ימיים") היא חברה ממשלתית המכשירה קצינים ודרוגים לצי הסוחר הישראלי. הרשות הוקמה בשנת 1971 ומקום מושבה בעכו. הרשות בבעלות משותפת של מדינת ישראל (דרך משרד התחבורה) וחברות הספנות "צים" ו "xt shipping" (לשעבר "אחים עופר"). הרשות נמצאת תחת פיקוח מקצועי של רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) ופועלת בכפוף לאמנות בינ"ל של ארגון הספנות הבינ"ל (IMO – International Maritime Organization) , וחקיקה ישראלית.

חיים לסקוב

חיים לסקוב (אפריל 1919 - 8 בדצמבר 1982) היה איש צבא וציבור ישראלי, ראש המטה הכללי החמישי של צבא ההגנה לישראל ונציב קבילות החיילים הראשון.

יגאל מאור

רב חובל יגאל מאור (נולד בחיפה בה' באדר תשט"ז, 17 בפברואר 1956) הוא מנהל רשות הספנות והנמלים.

יצחק רהב

יצחק (איזי) רהב (15 בפברואר 1926 - 12 באוגוסט 2015) היה מפקד שייטת 13 וראש מחלקת ים של חיל הים. לאחר שיחרורו מצה"ל מילא שורת תפקידי ניהול בכירים במוסדות ובחברות שונות במשק הישראלי.

כלי שיט

כלי שיט הוא כלי תחבורה, המסוגל לנוע בים הפתוח, בנהרות ובאגמים, בנמלים ובמעגנים או בנתיבי מים פנים-יבשתיים.

תקנות משרד התחבורה בישראל (רשות הספנות והנמלים) מבחינות בארבעה סוגים עיקריים של כלי שיט, על פי ממדיהם:

אונייה: כלי שיט המונע בכוח מנוע או מפרשים, שאורכו עולה על 24 מטרים או שהתפוסה ברוטו שלו עולה על 100 טון.

ספינה: כלי שיט המונע בכוח מנוע או מפרשים, שאורכו בין 7 ל-24 מטרים ותפוסתו אינה עולה על 100 טון.

סירה: כלי שיט שאורכו אינו עולה על 7 מטרים, והוא מונע במשוטים, במפרשים או על ידי מנוע.

ארבה: כלי שיט המסוגל לשוט אך אין לו אמצעי הנעה (כגון דוברה).התקנות הבינלאומיות למניעת התנגשויות בים (International Regulations for Preventing Collisions at Sea) כוללות בהגדרת כלי-שיט: "כלי-שיט מכל סוג שהוא, לרבות כלי-שיט חסרי-הדחק (רחפות וסנפיריות) ומטוסי ים, המשמשים או מסוגלים לשמש כאמצעי תובלה על פני המים". על כלי השיט הקטנים נמנים, מלבד סירות המנוע, המפרש והמשוט המוכרות, גם אופנועי ים.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. כיום עומד בראש המשרד השר בצלאל סמוטריץ'.

המשרד מנוהל בעזרת אגפים, רשויות וחברות ממשלתיות ומופקד על: ניהול התחבורה היבשתית מתבצע באמצעות מינהל היבשה הכולל את המפקחים על התעבורה, אגף תשתיות ופיתוח, אגף התחבורה הציבורית, אגף תכנון תחבורתי; אגף תנועה הכולל אחריות על תקינת הרכבים, רישוי נהגים ורכבים, יצוא ויבוא כלי רכב; רשות התעופה האזרחית מפקחת ומסדירה את תחום התעופה האווירית בישראל ואילו רשות הספנות והנמלים אחראית של חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים, שלאחר רפורמה שנערכה בשנת 2004 מנוהלים על ידי חברות ממשלתיות; למשרד מסונפים גם השירות המטאורולוגי הישראלי, המספק שירותי חיזוי של מזג האוויר; ואגף הביטחון.

למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יחידות מטה אשר מספקות מידע ועבודות מטה עבור שר התחבורה ומנכ"ל המשרד, בין השאר, אגף לייעוץ משפטי, אגף לתכנון כלכלי, אגף ביקורת ומינהל משאבי אנוש.

על תחום הבטיחות בדרכים אחראית משנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד אז הפעילות בתחום זה נעשתה במסגרת המינהל לבטיחות בדרכים שהיווה אגף במשרד. כיום מנוהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומהווה זרועה מקבילה למשרד בתחום הבטיחות בדרכים.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים ביחד עם משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

למשרד התחבורה תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

רשות שדות התעופה (רש"ת)

רשות התעופה האזרחית (רת"א)

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)

נמלים: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת

רכבת ישראל

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

חברת כביש חוצה ישראל (הרשות הממונה על הקמת כביש 6)

אוצר מפעלי ים (נמל תל אביב)

חברת נתיבי איילון

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים (הקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב)

חברת מוריה

חברת יפה נוף

החברה לחינוך ימי

הרשות לחינוך והכשרה ימיים

נמל אשדוד

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. נמל אשדוד פועל לצד שני הנמלים המסחריים האחרים בישראל - נמל חיפה ונמל אילת. נמל אשדוד ממוקם בצפון-מערב העיר אשדוד, לחוף הים התיכון, במישור החוף הדרומי של ישראל, ומשמש גם למעבר סחורות עבור ממלכת ירדן.

מבחינה חוקית שייכים נכסי הנמל לחברת נמלי ישראל, ותפעול הנמל נעשה על ידי חברת נמל אשדוד, כך שהמונח "נמל אשדוד" מדבר על שטחו הפיזי של נמל אשדוד והציוד המותקן בו.

נמל חדרה

נמל חדרה הוא נמל שירות ימי של תחנת הכוח "אורות רבין". הנמל מורכב משני חלקים. הראשון הוא מזח בים הפתוח, אליו נקשרות אוניות המשא, ופורקות את הפחם לטובת התחנה בעזרת עגורנים (במזח שלושה עגורנים). משם נשלח הפחם אל התחנה בעזרת גשר ימי בו מותקן מסוע. אורך מזח העגינה הוא כ-300 מטר ומאפשר קשירת אוניית תפזורת אחת מצדו הצפוני. אל מזח העגינה מוביל גשר באורך כ-2,100 מטר המאפשר תנועת רכב עליו בצידו הדרומי מסוע המוביל את הפחם הנפרק מהאנייה אל מיכלי האחסון בחוף. עומק המים באזור הפריקה נע בין 22 ל-27 מטר, והוא מסוגל לטפל באוניות במעמס של עד 170,000 טון.

החלק השני הוא מעגן המוגן בשובר הגלים המשמש לעגינת ספינות עזר וגוררות. הנמל מנוהל על ידי רשות הספנות והנמלים.

המעגן משמש כבריכת השקטה וממנו נשאבים מי הקירור לתחנה. שפיכת מי הקירור נעשית מחוץ לשובר הגלים מדרום לנמל.

נמל חיפה

נמל חיפה הוא הנמל המוביל בישראל בשינוע מטענים (על פי נתוני רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה). 29,531,000 טון מטען שונעו בנמל חיפה בשנת 2018. הנמל מממוקם לחוף הים התיכון במפרץ חיפה. מניתוח ממצאי מחקר שביצע ארגון ה-OECD בשנת 2012, נמל חיפה דורג במקום הרביעי ביעילותו מבין 34 מדינות שנבדקו.

סירה

סירה היא כלי שיט קטן וללא סיפון.

תקנות משרד התחבורה בישראל (רשות הספנות והנמלים) מגדירות סירה ככלי שיט שאורכו אינו עולה על 7 מטרים, אשר מונע בכוח מנוע, מפרשים או משוטים. לעיתים משתמשים במונח "סירה" לציון כלי שיט קטן בעל סיפון, כגון "סירת נתב" בנמל.

סירות נועדו לשיט במימי החופים, בנהרות, באגמים, בנמלים ובנתיבי מים פנימיים, אך לא בים הפתוח. הן משמשות בעיקר לספורט, לפנאי ולדיג, אך לעיתים גם להובלת מטענים ואנשים למרחקים קצרים מאוד.

המלה "סירה" נזכרת בתנ"ך (ספר עמוס, פרק ד', פסוק ב'): "... כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם; וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת, וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה."

רש"י במקום מפרש: "היא ספינה קטנה של ציידי דגים ולפי שקטנה היא קורא לה סיר וקורא לה בלשון משנה דוגית בבבא בתרא".

רשות התעופה האזרחית

רשות התעופה האזרחית (או רת"א) הוקמה ב-13 במאי 2005 מכוח חוק רשות התעופה האזרחית, תשס"ה-2005, ותפקידה להסדיר ולפתח את נושא התעופה האזרחית בישראל. לרשות מעמד סטטוטורי, והיא החליפה את מינהל התעופה האזרחית שפעל קודם לכן כאגף במשרד התחבורה. מקום מושבה של הרשות הוא באיירפורט סיטי.

בראש הרשות עומד מסוף שנת 2014 יואל פלדשו.

רשות שדות התעופה

רשות שדות התעופה בישראל (מכונה גם בראשי תיבות רש"ת) הוקמה בשנת 1977 כתאגיד סטטוטורי מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, כרשות המופקדת על תפעולם של שדות התעופה האזרחיים העיקריים בישראל. מקום מושבה הוא בנמל התעופה בן-גוריון.

שאול רזיאל

שאול רזיאל (12 בספטמבר 1928 – 20 בספטמבר 1993) היה מנכ"ל רשות הנמלים והרכבות בשנים 1993-1984.

שבתאי לוי (קצין)

שבתאי לוי (נולד ב-1933, בחיפה) הוא ימאי, תת-אלוף בחיל הים הישראלי וראש מספן הים. מנהל רשות הספנות והנמלים ונשיא אגודת יורדי ים זבולון.

ישראל מוסדות ממשלתיים בישראל
כלכלה המוסד לביטוח לאומישירות התעסוקהרשות התחרותבנק ישראלרשות המסים בישראלרשות ניירות ערךהלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמכון התקנים הישראלירשות החברות הממשלתיותהרשות הלאומית להסמכת מעבדותרשות שוק ההון ביטוח וחיסכוןרשות החדשנות סמל מדינת ישראל
תחבורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכיםנתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה‏ (מע"צ)חברת נמלי ישראלרשות שדות התעופהרשות התעופה האזרחית • רשות הספנות והנמלים • רכבת ישראלהרשות הארצית לתחבורה ציבוריתנת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
אנרגיה ומים רשות החשמלרשות הגז הטבעיהרשות הממשלתית למים ולביובהשירות המטאורולוגי הישראלי
סביבה רשות מקרקעי ישראלקרן קיימת לישראלקרן היסודרשות הטבע והגניםרשות העתיקות
בינוי ושיכון המרכז למיפוי ישראלהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
דת הרבנות הראשית לישראלהרשות הארצית לשירותי דת
תקשורת רשות השידורתאגיד השידור הישראליהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיוהמועצה לשידורי כבלים ושידורי לווייןדואר ישראלרשות לאומית לתקשורת (עתידי) • ארכיון המדינה
חברה רשות השירות הלאומי-אזרחיהרשות לשיקום האסיררשות האוכלוסין וההגירההרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהולהרשות לקידום מעמד האישהמבקר המדינהנציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית
בריאות רשות בתי החולים הממשלתיים (בעבר)
משפטים רשות התאגידיםרשות האכיפה והגבייההרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרורהיחידה הממשלתית לחופש המידעהרשות להגנת הפרטיות
חינוך המועצה להשכלה גבוהה
ביטחון פנים שירות בתי הסוהרהרשות הארצית לכבאות והצלההרשות להגנה על עדיםרשות חירום לאומית (בעבר)
ביטחון רשות מעברים יבשתייםהרשות לפינוי מוקשים
תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראל • רשות הספנות והנמלים • חברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחיתרשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.