רשות המסים בישראל

רשות המסים בישראל היא גוף ממשלתי הפועל במסגרת משרד האוצר ועוסק בגביית מיסים בישראל.

הרשות הוקמה ב-1 בספטמבר 2004, בעקבות החלטה של ממשלת ישראל לאחד את האגפים לגביית מיסים - אגף מס הכנסה ומסוי מקרקעין, אגף המכס ומע"מ ושע"ם (שירות עיבודים ממוחשבים). המטרה הייתה "לאחד את ניהול נושא גביית המיסים תחת מנהל ראשי אחד ולהסמיך אותו על פי חוק להפעיל את חוקי המס הרלוונטיים".

רשות המסים בישראל
לוגו רשות המסים בישראל
מידע כללי
הקמה 1 בספטמבר 2004, בעקבות איחוד גופי גביית המיסים שהתקיימו קודם לכן בנפרד
מנכ"ל/ית ערן יעקב
עובדים ~5,500
taxes.gov.il

מבנה ארגוני

הרשות מונה כ-5,500 עובדים, בהנהלה וביחידות השדה.

דלפק הקבלה של המרכז הארצי למידע, שירות ומשאבים בקריית הממשלה תל אביב
דלפק הקבלה של המרכז הארצי למידע, שירות ומשאבים בקריית הממשלה תל אביב

הנהלת הרשות, המרכזת את פעילות המטה, מטפלת בנושאים מקצועיים כמפורט:

  • חטיבת מנהל - אחראית לפיתוח משאבי אנוש ברשות, ריכוז הטיפול בתקציב והקצאת משאבים.
  • חטיבת שומה וביקורת חשבונות - אחראית על שומת מס הכנסה, שומת מיסוי מקרקעין וביקורת חשבונות במע"מ. ממונה על אכיפת הוראות ניהול ספרים ותשלום פיצויים לנפגעי מלחמה ובצורת.
  • חטיבת מודיעין וחקירות - אחראית על אכיפת חוקי המיסים וטיפול בתיקים בהם קיים חשד לביצוע עבירות מס פליליות.
  • חטיבה מקצועית - אחראית על התוויית מדיניות בנושאים מקצועיים, לרבות ייזום וטיפול בהצעות חוק ותיקוני חקיקה. כן מטפלת בפניות הנוגעות להחלטות מיסוי מקדמיות.
  • חטיבה משפטית - מטפלת בנושאים במישור האזרחי (כמו: תכנון וניסוח הצעות חוק) ובמישור הפלילי (הכנה וניהול של תיקים פליליים).
  • החטיבה לאכיפת הגבייה - אחראית לקביעת מדיניות הגבייה ומדיניות ניהול החוב ומעקב אחר תהליכי אכיפת הגבייה.
  • שע"ם (שירות עיבודים ממוחשבים) - מערך המחשוב של הרשות.
  • חטיבת ביקורת פנים ונציב קבילות - מטפלת בעריכת ביקורות פנימיות ובבדיקת תלונות הציבור.
  • מינהל המכס - מטפל בקביעת מדיניות בתחום סחר חוץ, אכיפת תנאי חוקיות היבוא והיצוא, פיקוח על היבוא המסחרי לרשות הפלסטינית.
  • חטיבת מידע, שירות ומשאבים - אחראית על הפעלת דלפקי קבלת הדו"חות השנתיים וכלל המסמכים אשר מוגשים על ידי הציבור הרחב.
  • חטיבת שירות לקוחות - מופקדת על ממשק זמין, ידידותי ויעיל לציבור ופועלת לייעול תהליכי עבודה תוך התמקדות בלקוחות.
  • חטיבת תכנון וכלכלה - מטפלת בתחומי התכנון, הכלכלה, המדיניות וניתוח ההיבטים הנוגעים למערכת המס.
  • חטיבת דוברות והסברה - עוסקת בהעברת מידע לציבור בנוגע למדיניות ופעילות הרשות וכן מידע למיצוי זכויות ומילוי חובות.

יחידות השדה

  • מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - 26 משרדי שומה, 10 משרדי מיסוי מקרקעין, 4 משרדי חקירות ומודיעין אזוריים ו-3 יחידות אזוריות לאכיפת הגבייה.
  • מכס ומע"מ - 8 בתי מכס, 9 מעברי גבול יבשתיים בינלאומיים, 8 מעברים פנימיים, 3 נציגויות בחו"ל, 18 משרדי מע"מ, יחידת קישור מע"מ לרשות הפלסטינית, 4 משרדי חקירות אזוריים, יחידת מודיעין ארצית ויחידת מטה להברחות סמים והלבנת הון.

היסטוריה

מכס

המכס, כמס המוטל על סחורה המועברת ממדינה אחת לשנייה, הופיע לראשונה במאות ה-18 וה-19. עד אז הוטל המס על העברת סחורות בדרך של תשלום עבור השימוש בדרכים, מעבר בגשר שעל פני נהר, שימוש בנמל וכן עבור הגנה בהעברת אנשים או סחורות ממקום למקום. מדיניות המכס בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית נקבעה בהתאם לעקרונות השיטה הטורקית בעניין ועד שנת 1838 חל איסור על סחר חוץ. בשנת 1838, שנת הרפורמות הגדולות בטורקיה, בוטל האיסור על יבוא ויצוא סחורות בחוזים מסחריים ונקבע מכס על יבוא בשיעור של 5% מערך הסחורה ומכס על יצוא בשיעור של 2.12%.

הבסיס החוקי לגביית המכס בתקופת המנדט הונח בפקודת המכס (1929), פקודת גבול המכס (1924), פקודת תעריף המכס והפטורים (1937) ושורה ארוכה של פקודות, תקנות וצווים. עם התבססותו של השלטון המנדטורי בארץ, עלתה חשיבותו של המכס ובמרוצת הזמן, היווה המכס את המקור העיקרי להכנסותיה של הממשלה המנדטורית בכלל וממסים בפרט. עם הנהגתו של מס הכנסה בארץ, החל לרדת חלקו של המכס בכלל הכנסותיה של הממשלה המנדטורית ממסים. מרביתם של שיעורי המכס בתקופת המנדט היו שיעורים קצובים.

הקמת מדינת ישראל הביאה לשינוי במדיניות הכלכלית של הממשל בארץ ובכלל זה גם שינוי במדיניות המכס. העקרונות הבסיסיים עליהם הושתתה מדיניות המכס היו: הגדלת הכנסות, עידוד התעשייה המקומית על ידי הטלת מכס על מוצרי יבוא מוגמרים (שהיו פטורים עד אז) והרחבת מסגרת הפטור לגבי חומרי גלם וציוד לתעשייה, סיוע בשיפור מאזן התשלומים על ידי ייקורם של מוצרי היבוא בעזרת המכס המוטל עליהם ועידוד היצוא על ידי החזרת המכס לגבי חומרי גלם שהשתמשו בהם ליצור מוצרים לייצוא.

לאורך השנים חתמה רשות המיסים על חמישה הסכמי מכס בילטרליים במסגרת תוכנית שמפעיל מינהל המכס להקל על יבוא ויצוא של סחורות. לרשות המיסים הסכמים מול רשויות המכס של ארצות הברית, טאיוואן, קוריאה הדרומית, סין וקנדה.

מס הכנסה

מס הכנסה הוטל בארץ ישראל, לראשונה, בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1941 כאשר היו בארץ כמיליון וחצי תושבים. כניסתו שינתה את פני מערכת המיסים בתקופת המנדט. הבסיס עליו הוטל המס היה "יכולת התשלום", שנקבעה על יסוד ההכנסה השנתית הכוללת תוך מתן ניכויים שונים. על ההכנסה השנתית החייבת במס הוטל מס בשיעורים העולים עם ההכנסה (שיעור המס השולי נע בין 5% ל-30%). עם כינונה של המדינה קיבלה הממשלה בירושה מממשלת המנדט, מחלקת מס הכנסה מצומצמת למדי. מספרם של הנישומים שהיו ידועים למחלקה זו ב-15 במאי 1948 היה 88,560. ב-21 במאי 1948 התפרסמה ההסמכה הכללית להעברת סמכויות מממשלת המנדט לממשלה הזמנית, ומכוחה סמכויות הגבייה של מושלי המחוזות לפי, בין השאר, פקודת המיסים (גבייה) ופקודת מס הכנסה, הועברו לשר האוצר.

שע"ם

שע"ם (ראשי תיבות של "שירות עיבודים ממוכנים") הוא יחידת מחשוב עצמאית של מינהל הכנסות המדינה שהוקמה ב-1 בינואר 1960. מנהלה הראשון, יצחק נעמן, הוא שהגה את שמה. עד הקמת שע"ם השתמש אגף מס הכנסה בשירותי המרכז למיכון משרדי (מל"מ), שהיה לשכת שירות של כל משרדי הממשלה. עם הקמתו מנה שע"ם כחמישים עובדים. כיום מונה שע"ם כ-400 עובדים ותקציבו (לשנת 2016) עומד על 160 מיליון ש"ח. המשתמש העיקרי בשירותי שע"ם הוא רשות המיסים, וכן משתמשים בשירותיו מייצגים, לפעולות מול רשות המיסים.

מס ערך מוסף (מע"מ)

ב-1 ביולי 1976 פורסם חוק מס ערך מוסף והותקנו התקנות להפעלתו, שש שנים לאחר ששר האוצר פנחס ספיר מינה ועדה ציבורית בראשות השופט שלמה אשר, לבחינת ההיערכות להטלת המס מבלי לגרום לעיוותים כלכליים וחברתיים. בשנת 1976, עם הפעלת חוק המע"מ, שונה שמה של "הנהלת המכס והבלו" ל"הנהלת המכס ומע"מ".

רשות המיסים

רשות המיסים הוקמה ב-1 בספטמבר 2004, בעקבות החלטה של ממשלת ישראל ב-15 בספטמבר 2003 לאחד את גופי גביית המיסים. לרשות המיסים אוחדו אגף מס הכנסה ומסוי מקרקעין (שנודע גם בשם "נציבות מס הכנסה"), אגף המכס והמע"מ ושע"מ (זרוע המחשוב של אגף מס הכנסה). לראש הרשות החדשה מונה איתן רוב, שהיה קודם לכן מנהל אגף המכס והמע"מ. החליף אותו ג'קי מצא.

ב-2 בינואר 2007 עצרה המשטרה את מצא, את קודמו בתפקיד, איתן רוב, ובכירים נוספים ברשות, בחשד של קבלת שוחד, במה שנודע כ"פרשת רשות המיסים". כממלא מקומו הזמני מונה ד"ר יוסי בכר. בעקבות המעצר פרש מצא מתפקידו, ומאוחר יותר הורשע ונדון לשנת מאסר.

בשנת 2011 הורשע דוד ואנונו בלקיחת שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט ועבירות נוספות שעשה בעת שהיה מנהל אגף חקירות ומודיעין ברשות המיסים, ונידון לשש שנות מאסר בפועל.

תקציב רשות המיסים לשנת 2016 הוא 2.15 מיליארד ש"ח, לא כולל תקציבי מענקים, פיצויים והקלות שהרשות מתפעלת שעמדו על 2.46 מיליארד ש"ח בשנת 2015.

נציבי מס הכנסה וראשי רשות המיסים

נציבי מס הכנסה בישראל
שם הנציב התחלת כהונה סיום כהונה
ג"ד פייטון 1941 1948
ד"ר אהרון (ארתור) ברגמן 1948 1950
בן-ציון ארגוב 1950 24 במאי 1954
ד"ר תיאודור ברוש 1 בספטמבר 1954 31 ביוני 1960
אברהם גבעוני 1 בפברואר 1960 31 באוגוסט 1962
עוזיאל שטיינברג 1 בספטמבר 1962 31 בינואר 1966
יעקב תמיר 1 בפברואר 1966 31 בינואר 1975
משה נוידרפר 1 בפברואר 1975 31 במאי 1975
יצחק מן 1 ביוני 1975 31 במרץ 1976
אליעזר שילוני 1 באפריל 1976 30 ביוני 1978
דב נייגר 10 ביולי 1978 15 באוגוסט 1985
יאיר רבינוביץ 15 באוגוסט 1985 1 ביולי 1989
משה גביש 2 ביולי 1989 30 באוגוסט 1993
דורון לוי 1 בספטמבר 1993 31 בדצמבר 1998
יוני קפלן 1 בינואר 1999 31 בדצמבר 2001
טלי ירון-אלדר 1 בינואר 2002 30 ביוני 2004
מנהלי רשות המיסים
שם המנהל התחלת כהונה סיום כהונה
איתן רוב 1 ביולי 2004 31 בדצמבר 2005
ג'קי מצא 1 בינואר 2006 15 בינואר 2007
יוסי בכר 16 בינואר 2007 15 באפריל 2007
יהודה נסרדישי 16 באפריל 2007 31 באוקטובר 2011
דורון ארבלי 1 בנובמבר 2011 17 במרץ 2013
משה אשר 18 במרץ 2013 15 במרץ 2018
ערן יעקב מרץ 2018

משימות של רשות המיסים

Pkid Shuma Gush Dan
משרדי פקיד שומה גוש דן ברמת גן לפני המעבר ביולי 2011

תפקידה העיקרי של הרשות הוא לעסוק בגבייתם של המיסים הבאים:

תפקידים נוספים:

  • תשלום הישבון - השבת מיסי יבוא (מכס ומס קנייה) ליצרנים יצואנים ישראליים.
  • תשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה[1], בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. תפקיד זה בא לידי ביטוי נרחב בעקבות מלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה נגרם נזק רב לרכוש ושובשה העבודה באזור הצפון, וכן בעקבות מבצע עופרת יצוקה. בנוסף, חוק זה משמש למתן פיצויים בגין נזקי בצורת.
  • תשלום מענק מס הכנסה שלילי.

לרשות המיסים ישנה יחידה לחקירת העלמות מס, הלבנת הון וכו' שפועלת בשיתוף משטרת ישראל וגופי אכיפת חוק נוספים.

יעדים

  • עמידה ביעד ההכנסות
  • הגברת האכיפה והעמקת הגבייה
  • טיפול וקידום ההון האנושי
  • קידום מדיניות צמיחה
  • שיפור כושר ההרתעה
  • הסרת חסמים ושיפור השרות לאזרח
  • שיפור תהליכי עבודה

מיסים שבוטלו

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דניאל קביליו ואריק פסבל,פיצויים אחרי מלחמה, באתר אקטואלי, 29 בנובמבר 2012
אגודה מקצועית

אגודה מקצועית היא התאגדות של העוסקים בתחום מסוים, לשם קידום הידע המקצועי של העוסקים בתחום זה. אגודה מקצועית היא בדרך כלל מוסד ללא כוונת רווח והיא מגשימה את מטרתה באמצעות הוצאה לאור של כתבי עת מקצועיים, ארגון כנסים ופעילות לניסוח תקנים הקשורים בתחום פעולתה.

קיימת הבחנה בין אגודה מקצועית, שמטרתה העיקרית היא קידום הידע של חבריה, לבין איגוד מקצועי, שמטרתו העיקרית היא שיפור תנאי העבודה של חבריו, אם כי לעיתים עוסק גוף אחד בקידומן של שתי מטרות אלה גם יחד.

האגודה המקצועית הגדולה בעולם היא IEEE, אגודה בינלאומית של העוסקים בהנדסת חשמל ובאלקטרוניקה, המונה, נכון לשנת 2012, יותר מ-400,000 חברים ביותר מ-160 מדינות.

בזכות עוצמתה הכלכלית והטכנולוגית של ארצות הברית, אגודות מקצועיות הפועלות בה מושכות מצטרפים מכל רחבי תבל.

הון שחור

הון שחור הוא הון שמוסתר מהרשויות, משום שנצבר בדרכים לא חוקיות.

ליצירתו של הון שחור מתקיימות דרכים אחדות:

פעילות כלכלית בלתי חוקית, כגון סחר בסמים, שוד וגניבה, סרסרות, קבלת שוחד ועוד, מביאה להכנסות לעוסקים בה, אך חשיפת הכנסות אלה עלולה להביא לחשיפת מקורן, ולכן הן מוסתרות.

פעילות כלכלית חוקית ביסודה, אך העלמת חלק מההכנסות הנובעות ממנה, לשם השתמטות ממס. שיטה מקובלת על נותני שירותים היא "בלי קבלה ובלי מע"מ" - נותן השירות אינו מוציא קבלה על התשלום שקיבל, והתשלום מוקטן בגובה המע"מ החל עליו.קיומו של הון שחור מביא להיווצרותה של כלכלה מקבילה, שבה עסקאות נערכות, כולן או חלקן, בהון שחור. אדם שברשותו הון שחור ינצל אותו באמצעות רכישת שירותים, ולעיתים אף מוצרים, אצל ספקים המעוניינים בקבלת הון שחור. דרך נוספת להפקת הנאה מהון שחור היא בזבוזו בחו"ל, הרחק מעיני השלטונות במדינה שבה הופק. הפיכתו של הון שחור להון "כשר", כזה שניתן להשתמש בו בגלוי ללא חשש, קרויה הלבנת הון. עסקאות הנעשות בהון שחור, ללא רישומן של עסקאות אלה, הן עבירת מס של מקבל התשלום. גם הלבנת הון היא עבירה, בהתאם לחוקים האוסרים פעולה זו.

בנובמבר 2013 אמר מנהל רשות המסים בישראל, משה אשר: "ההון השחור בישראל גדול מאוד. כ-20% מהתל"ג של מדינת ישראל זה הון שחור. מדובר בכ-200 מיליארד שקל על-פי סקר שנעשה על ידי הבנק העולמי." לפי הערכות, רכישת נדל"ן בהון שחור תורמת לעליית מחירי הדיור בישראל.רשויות המס פועלות לגילוי של הון שחור שמקורו בהשתמטות ממס, והמשטרה פועלת לגילוי הון שחור שמקורו בפעילות פלילית. כיוון שהון שחור שמקורו בפעילות פלילית מוסתר פעמים רבות גם מרשויות המס, מביא הדבר לעיתים לעיתים לשיתוף פעולה בין רשות המס ובין המשטרה, בדרך של העמדה לדין על עבירות מס של עבריינים, שאין ראיות מספיקות להעמדתם לדין על פעילותם הפלילית.

דרך נוספת לחשיפתו של הון שחור שמקורו בהשתמטות ממס היא הכרזה על מבצע חנינה לבעלי הון שחור, המתיר להם להצהיר עליו בפני רשויות המס, לעיתים תוך תשלום מס מופחת, תוך הבטחה שלא ייענשו על עבירות המס שהביאו ליצירת ההון השחור.

הרשות הארצית לשירותי דת

הרשות הארצית לשירותי דת פועלת במסגרת המשרד לשירותי דת.

הרשות הוקמה כאגף במשרד ראש הממשלה, לאחר פירוק משרד הדתות ב-31 בדצמבר 2003.

הרשות קיבלה את מרבית הסמכויות שהיו בידי משרד הדתות, ובהן: פיקוח על מועצות דתיות, חברות קדישא, בתי עלמין, כשרות, עירובין ומקוואות. בראש הרשות עומד אביגדור אוחנה.

לאחר בחירות 2006, הוחלט על מינוי ח"כ יצחק כהן (ש"ס) כשר במשרד ראש הממשלה, הממונה על הרשות הארצית לשירותי דת.

ב-14 בינואר 2008 אישרה הכנסת את הקמתו של המשרד לשירותי דת, בראשותו של השר יצחק כהן, והרשות הארצית לשירותי דת הועברה למשרד זה.

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית היא גוף ממשלתי שהוקם על-פי חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, תשע"ו-2016. שמטרתו להגדיל את היקף המימוש של מיזמי התחדשות עירונית. הרשות מובילה את תחום ההתחדשות ומסייעת במימון, בהדרכה מקצועית ובחקיקה.

הרשות לשיקום האסיר

הרשות לשיקום האסיר (רש"א) היא גוף ממשלתי טיפולי-שיקומי, בעל עצמאות סטאטוטורית הכפוף לשר הרווחה, שתפקידו שיקום אסירים כלואים ומשוחררים. בשירות מועסקים עובדים סוציאליים וכן גם מדריכים ומתנדבים שעברו הכשרה ייחודית.

חוק מס ערך מוסף

מס ערך מוסף הוטל בישראל לראשונה ב-1 ביולי 1976, מכוח חוק מס ערך מוסף, בעקבות המלצותיה של "ועדת אשר", שעסקה בעניין זה. בישראל המע"מ הוא בשיעור אחיד (למעט חריגים מעטים) על צריכה פרטית וציבורית ובגבייתו עוסקת רשות המסים בישראל (קודם להקמתה עסק בכך אגף המכס ומע"מ).

המע"מ נגבה בשלב היבוא ובכל שלבי הייצור והשיווק על ערך המכירות לקונה, כולל כל המיסים (למעט המע"מ עצמו). מחבות מס זו מוחזר ערך המע"מ אשר הוטל בשלב הקודם על תשומות ביניים כולל השקעות (החזר "מס תשומות").

בשני מגזרים בישראל מוטל המע"מ על-פי הגדרתו החלופית (מע"מ פיננסי):

מוסד כספי: בנקים, חברות ביטוח ונותני שירותים פיננסיים חייבים במס שכר ורווח על תשלומי השכר והרווח. שיעור המס החל עליהם זהה, למעשה, לשיעור המע"מ הנגבה מעסקים, והם אינם זכאים להחזר של מס תשומות. בשל אופי פעילותם אין זה יעיל טכנית לגבות מע"מ ממוסדות פיננסים בדרך של "החזר מס תשומות".

מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר): לרבות מוסדות המדינה, חייבים במס שכר בשיעור של כמחצית משיעור המע"מ על תשלומי השכר שלהם. גם המלכ"רים אינם זכאים להחזר מס תשומות ומאחר שמעצם הגדרתם הם מוסדות ללא רווח, הטלת המע"מ היא על שכר בלבד.

יוסי בכר (רואה חשבון)

יוסי בכר (נולד ב-3 באוגוסט 1955) הוא רואה חשבון ומנהל ישראלי, המכהן בתפקיד יו"ר קבוצת חיפה. בעבר כיהן כיו"ר הדירקטוריון של בנק דיסקונט, כמנכ"ל משרד האוצר בשנים 2003–2007 וכממלא מקום מנהל רשות המיסים בישראל בתחילת 2007.

יועץ מס

יועץ מס הוא אדם העוסק במתן ייעוץ בנושאי מיסים, ובפרט מסייע במילוי דו"חות שיש להגיש לרשויות המס ובייצוג של נישומים בפני רשויות המס.

מטבע מבוזר

מטבע מבוזר הוא אמצעי תשלום ("מטבע") שנוצר באמצעים טכנולוגיים אשר ערכו לא נקבע לפי ערך סחורה או לפי קביעה של גוף מרכזי אחד, אלא לפי הסכמה בין רשת משתמשים. הדוגמה הידועה ביותר למטבע מבוזר היא ביטקוין. דוגמאות נוספות הן מערכות את'ריום וריפל. רוב המטבעות המבוזרים מתבססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, אשר ביטקוין היה ישומה הבולט הראשון.

מס הכנסה

מס הכנסה הוא מס שמטילה מדינה על ההכנסה של תאגיד ושל יחיד. חוקי המס מתירים לנכות מההכנסה הוצאות שהוצאו בייצורה, כך שלמעשה המס מוטל על הרווח. בנוסף לניכויים של הוצאות המותרות בניכוי, לעיתים ניתן לקזז הפסדים משנים קודמות או לנצל פטורים. במקרה זה המס מוטל על "ההכנסה החייבת" - כלומר, הכנסה לאחר ניכויים, קיזוזים ופטורים המותרים על פי החוק. פעמים רבות זהו מס פרוגרסיבי, כלומר שיעורו עולה עם עליית ההכנסה החייבת.

מס מכירה

מס מכירה היה מס שנגבה על ידי רשות המסים בישראל בעת מכירת מקרקעין (למעט דירת מגורים) ושיעורו 2.5% משווי הנכס.

על המס נמתחה ביקורת משום שהכנסות המדינה ממנו היו נמוכות והוא יצר עיוות בכך שגם מי שהפסיד ממכירת נכס שילם את המס.

המס בוטל בהדרגה: בשנת 2001 נקבע שרק נכסים שנרכשו לפני שנה זו יחויבו במס, ולאחר מכן הוא בוטל לחלוטין במסגרת חוק ההסדרים שנלווה לתקציב המדינה לשנת 2008. ביטול המס חל רטרואקטיבית מיום 1 באוגוסט 2007.

מס ערך מוסף

מס ערך מוסף (בראשי תיבות: מע"ם; הכתיב הרווח מע"מ), הוא מס המוטל על צריכה ומהווה חלק אינטגרלי ממערכות מיסוי במדינות רבות בעולם.

מס ערך מוסף הונהג לראשונה בצרפת. באמצע שנות ה-60 התקיימו דיונים בשוק האירופי המשותף על הנהגת המס ולקראת סוף שנות ה-60 הוא הוחל בבלגיה, הולנד, דנמרק, שוודיה ונורווגיה.

מס קנייה

מס קנייה הוא מס עקיף (מס צריכה) המוטל על קבוצות מוצרים לצרכן ומחושב כאחוז מסוים מהמחיר הסיטונאי של המוצר.

בישראל, החלה הממשלה להטיל מיסי קנייה בשנת 1952, עם החלת חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952. החוק מסמיך את שר האוצר להטיל מס על מוצרים מסוימים, בנוסף למיסים אחרים המוטלים עליהם. על המוצרים הבאים מוטלים מיסי קנייה:

כוהל

משקאות משכרים

מוצרי טבק (לרבות הטבק עצמו)

רכב מנועי (כולל חלקים לרכב מנועי)

מצברים חשמליים לרכב

סוללות חשמליות לטלפונים סלולריים

מוצרי אלקטרוניקה בידורית (כדוגמת מיקרופונים, רמקולים, תיבות לרמקולים, מגבירי קול, מקלטי רדיו, מקלטי טלוויזיה, מסכי טלוויזיה ומכשירי הקלטה)

פרטי לבוש מפרווה

מקררים בנפח שמעל 800 ליטר

מסכי טלוויזיה שמעל 50 אינץ'

רכבי שטח, טרקטורי משא וטרקטורונים

כלי טיס מסוימים; מפרשיות מסוימות

אופנועי ים

ג'קוזי

רהיטים עתיקיםהמס מוטל בשיעורים שונים בהתאם לסוג הטובין.

מס הקנייה בישראל מוטל בין היתר על מוצרי הדלק (ביניהם בנזין, סולר, נפט, גז, פחם ומזוט). מס הקנייה המוטל על מוצרי דלק נקרא גם מס בלו והוא מס קצוב (נקוב בשקלים ולא כאחוז יחסי מהסכום).

החל מראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 קיימת מדיניות של הפחתה הדרגתית של שיעורי מס הקנייה. המועד לחישוב המחיר הסיטונאי של הטובין, הוא בעת מכירתם לצרכן.

קיימות אפשרויות להחזרי מס קנייה, למשל במקרים של נכות, חוב אבוד או הישבון במקרה שמס הקנייה שולם עבור חומרי גלם ששימשו לייצור מוצרים ליצוא.

במדינות רבות באירופה הוחלף מס הקנייה במס ערך מוסף.

החל מ 2017 אין מס קנייה על טלפונים סלולרים וכרטיסי SIM.

משה אשר

משה אשר (נולד בשנת 1965 בערך) כיהן כמנהל רשות המסים בישראל בשנים 2013–2018.

עמיל מכס

עֲמִיל מֶכֶס הנקרא גם סוכן מכס, הוא איש מקצוע המוסמך לייצג בעלי עסקים מול רשויות המכס והוא בעל ניסיון בכל התהליכים הקשורים בסחר בינלאומי.

תפקידו הרשמי של עמיל המכס קשור בעיקר בפעילות מילוי הטפסים הקיימים בתהליכים השונים של יבוא ויצוא. הוא משמש שלוח ונאמן של יבואן או יצואן כלפי שלטונות המכס. עליו להכין את הניירת בהתאם לדרישות החוקיות, לגבות כסף עבור פעילותו ועבור המיסים שגובה המדינה, ולסווג את הסחורות בסיווג ממנו ייקבע המיסוי, באופן שיהיה קביל על השלטונות. בכל מסוף בו פועלות תחנות המכס, יש לעמילים עמדות וסניפים, באמצעותם הם פועלים להליכים השונים.

לרוב התקשרות עם עמיל מכס כוללת גם מרכיבים אחרים בשילוח הבינלאומי, ביניהם: הובלה ימית, הובלה יבשתית, ביטוח ימי, מחסני ערובה, ועוד. רוב החברות לעמילות מכס, עוסקות בעצמן בצדדים אחרים של הלוגיסטיקה הקשורה בשינוע סחורות ממדינה למדינה, או שהן קשורות עם חברות בארץ וכן עם גורמים ורשויות גם בחו"ל.

בעלי עסקים בוחרים עמילי מכס בהתאם למספר קריטריונים חשובים:

ביכולתם לבצע במהירות וביעילות את הפעילות הבירוקרטית הכרוכה בשחרור סחורות או במשלוחן ליצוא.

בידע המקצועי שלהם. לעיתים יש מחלוקת בין נציג המכס לבין העמיל על סיווג הסחורה המיובאת. סיווג זה קריטי בקביעת גובה המס. המחלוקות נובעות מכך שבאופן היסטורי המדינה ניסתה ליצור מערכת מיסוי מורכבת בעלת עשרות אלפי סיווגים שונים. לכך נוספו הסכמים בינלאומיים שנחתמו בנפרד מול כל מדינה. יתר על כך, מדיניות הממשלה איננה עקבית והמוצרים הקיימים בשוק אינם בהכרח תואמים להגדרות המוצרים הישנות הקיימות בספרי המכס.

ביכולתם להשיג ללקוחות שלהם חיסכון בעלויות שונות הכרוכות בשילוח, אולם החיסכון לרוב מתורגם לרווח אצל העמיל. למשל, הובלה ימית או הובלה יבשתית. עמילי מכס בעלי מוניטין, מקושרים בהסכמים מסחריים רבים ומקיפים עם חברות שונות בכל רחבי העולם.עמילות מכס היא מקצוע בו נדרשים מקצועיות ואמינות ברמה גבוהה. המקצוע נלמד בקורסים מיוחדים, אשר בסיומם נדרשים לעבור בחינות מיוחדות וכן תקופת התמחות, רק אחריהן מקבל העמיל רישיון "סוכן מכס" מטעם רשות המסים בישראל אגף המכס והמע"מ.

פקודת מס הכנסה

פקודת מס הכנסה היא החוק שמכוחו נגבה בישראל מס הכנסה. המילה "פקודה" בשם החוק משקפת את מקורו - החוק נחקק על ידי שלטון המנדט הבריטי בשנת 1941, ומאז עבר שינויים רבים. בגביית המס עוסקת רשות המסים בישראל.

רשות התאגידים

רשות התאגידים פועלת במסגרת משרד המשפטים ומאגדת את גופי הרישום, הפיקוח והאכיפה הפועלים במשרד: רשם החברות, רשם השותפויות, רשם המשכונות, רשם העמותות, רשם ההקדשות ורשם המפלגות.

תושב חוזר

תושב חוזר הוא אזרח ישראל שהתגורר שנים אחדות מחוץ לישראל ושב להתגורר בה. במטרה לעודד אזרחים ישראלים לשוב לישראל, המדינה מעניקה הטבות שונות לתושבים חוזרים, כמו הטבות בביטוח לאומי, הקלות במס הכנסה, ייבוא חפצים אישיים ללא מסים ועוד. מספר שנות השהייה מחוץ לישראל המקנות זכות להקלות משתנה מחוק לחוק.

בפסיקה ובחקיקה נקבע שתושב ישראל הוא אדם שמרכז חייו בישראל. לקביעת מרכז החיים נקבעו מבחנים שונים, כגון מיקום המשפחה והעבודה, בעלות על דירה במדינה וכדומה. אדם שמרכז חייו אינו בישראל למשך תקופה של שנתיים ויותר ויבקש לשוב למדינה, יחשב כתושב חוזר.

תיאום מס

תיאום מס הוא נוהל של רשות המסים בישראל שתכליתו קביעת גובה אחוז מס הכנסה אותו ישלם שכיר שיש לו הכנסה ממספר עבודות. מטרת תיאום המס היא למנוע תשלום מס יתר לאורך שנת המס.

ישראל מוסדות ממשלתיים בישראל
כלכלה המוסד לביטוח לאומישירות התעסוקהרשות התחרותבנק ישראל • רשות המסים בישראל • רשות ניירות ערךהלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמכון התקנים הישראלירשות החברות הממשלתיותהרשות הלאומית להסמכת מעבדותרשות שוק ההון ביטוח וחיסכוןרשות החדשנות סמל מדינת ישראל
תחבורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכיםנתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה‏ (מע"צ)חברת נמלי ישראלרשות שדות התעופהרשות התעופה האזרחיתרשות הספנות והנמליםרכבת ישראלהרשות הארצית לתחבורה ציבוריתנת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
אנרגיה ומים רשות החשמלרשות הגז הטבעיהרשות הממשלתית למים ולביובהשירות המטאורולוגי הישראלי
סביבה רשות מקרקעי ישראלקרן קיימת לישראלקרן היסודרשות הטבע והגניםרשות העתיקות
בינוי ושיכון המרכז למיפוי ישראלהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
דת הרבנות הראשית לישראלהרשות הארצית לשירותי דת
תקשורת רשות השידורתאגיד השידור הישראליהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיוהמועצה לשידורי כבלים ושידורי לווייןדואר ישראלרשות לאומית לתקשורת (עתידי) • ארכיון המדינה
חברה רשות השירות הלאומי-אזרחיהרשות לשיקום האסיררשות האוכלוסין וההגירההרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהולהרשות לקידום מעמד האישהמבקר המדינהנציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית
בריאות רשות בתי החולים הממשלתיים (בעבר)
משפטים רשות התאגידיםרשות האכיפה והגבייההרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרורהיחידה הממשלתית לחופש המידעהרשות להגנת הפרטיות
חינוך המועצה להשכלה גבוהה
ביטחון פנים שירות בתי הסוהרהרשות הארצית לכבאות והצלההרשות להגנה על עדיםרשות חירום לאומית (בעבר)
ביטחון רשות מעברים יבשתייםהרשות לפינוי מוקשים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.