רשות הגז הטבעי

רשות הגז הטבעי (או רשות הגז) היא רשות ממשלתית הפועלת תחת משרד האנרגיה והמים ואמונה על פיתוח נושא הגז הטבעי בישראל, החל מבטיחות, דרך תכנון אסטרטגי לטווח ארוך וכלה במתן רישיונות לחיפוש גז טבעי.

בראש הרשות עומד אלכסנדר וורשבסקי.

רשות הגז הטבעי
האתר הרשמי

היסטוריה

בעקבות התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי חברות ישראליות בים התיכון, בתחום המים הכלכליים של ישראל, בשנת 1999, נחקק בשנת 2002 חוק משק הגז הטבעי, המסדיר את הפעילות במשק הגז הטבעי בישראל. בעקבות החוק הוקמה רשות הגז הטבעי, ובשנת 2004 הוקמה החברה הממשלתית נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) העוסקת בהקמה, הפעלה ותחזוקה של מערכת ההולכה הארצית.

תפקידי הרשות

  • ​יישום מדיניות הממשלה לקידום משק הגז הטבעי
  • קביעת תוכנית אב למערכת ההולכה ועדכונה, סקרי ביקושים של צרכנים
  • פרסום מכרזים והכנת רישיונות בהתאם לחוק משק הגז הטבעי פיקוח על בעלי רישיונות, תנאי שירות ותעריפים
  • ייעוץ לשר בנושא משק הגז הטבעי
  • הסדרת נושא הכניסה למקרקעין לרבות טיפול בהתנגדויות
  • קביעת צווי בטיחות, תקנות ונהלים לתכנון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של מתקני גז טבעי, לרבות אישור מפרטים, נוהלי הפעלה ותוכניות לשעת חירום
  • פיקוח ואישור הקמה והפעלה של מערכות גז על ידי בעלי רישיונות וצרכנים
  • קביעת אמות מידה לשירות, הסדרים ודמי חיבור לצרכנים
  • הסדרת נושא ההסמכה של העוסקים בגז טבעי
  • המלצה על התעריפים השונים לאישור המועצה לענייני הגז הטבעי

פעילות הרשות

הרשות פועלת פועלת מכוח חוק משק הגז הטבעי, המסדיר את הפעילות במשק הגז הטבעי בישראל. 

  • מנהל רשות הגז הטבעי: ממונה על ידי הממשלה לפי הצעתו של שר האנרגיה והמים, בהתייעצות עם שר האוצר. המינוי הוא לתקופה של חמש שנים ועד לשתי תקופות בסה"כ.
  • מועצת רשות הגז הטבעי: מורכבת ממנהל הרשות (יו"ר המועצה), נציג שר האוצר, נציג שר התשתיות הלאומיות ושני נציגי ציבור. המועצה קובעת, בין היתר, אמות מידה בנושאי שירות ותעריפים ומייעצת לשר בנושאים שונים במשק הגז הטבעי.
  • הממונה על הבטיחות במשק הגז הטבעי: ממונה על ידי מנהל הרשות בהתייעצות עם מועצת רשות הגז הטבעי, ומטפל בבטיחות משק הגז בהתאם לחוק משק הגז הטבעי, חוק הגז (בטיחות ורישוי) ולצווים הרלוונטיים.

דו"ח מבקר המדינה 2016

במאי 2016 הוציא מבקר המדינה דו"ח המבקר בחריפות את התנהלות הרשות בפרויקט לחלוקת גז טבעי לצרכנים, עיקר הממצאים היו:[1]

  • עיכובים בפריסת רשת החלוקה
    • שמונה שנים לאחר שמשרד האנרגיה החל בפרויקט לחלוקת הגז הטבעי לצרכנים, ושש שנים לאחר שנתן לזכיינים הפרטיים הראשונים את הרישיונות להקמת צנרת החלוקה, רק 17 ממאות הצרכנים הפוטנציאליים צורכים גז טבעי באמצעות רשת החלוקה; הצרכנים האמורים משתמשים בסך הכול בכ-95 מיליון קוב בשנה, פחות מעשירית מהכמות הצפויה להיות מסופקת (היקף צריכה מוערך של כ-1.5 BCM).
    • עד למרץ 2016 נפרסו כ 159- ק"מ צנרת, שהם פחות משליש מהיקף הצנרת אשר אמורה להיכלל ברשת החלוקה. האטיות בפריסת רשת החלוקה מושפעת, נוסף על הקשיים שבהם נתקלו חברות החלוקה בהליכי התכנון והביצוע של פריסת רשת החלוקה, גם מחוסר כדאיות כלכלית לחברות בקידום הקווים. הרשות לא הצליחה לקדם את עבודת החברות לסייע להן להשיג את היעדים שנקבעו ברישיונות שניתנו להן.
  • קשיים בתהליך ההסבה הפנים-מפעלי
    • רשות הגז, מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה ומכון התקנים הישראלי סיכמו כי עד גיבושו של תקן ישראלי שיחול על מתקני צריכת הגז הטבעי, יפעלו על פי מתווה שבמסגרתו יבדוק מכון התקנים את חיבור ציוד הצריכה במפעלים ואת עמידתם של המפעלים בדרישות שנקבעו במתווה, כתנאי למתן אישור הרשויות לשימוש בגז הטבעי. גיבוש המתווה שימש אגף התעשייה במכון התקנים גורם מייעץ למאסדר באימוץ אסדרה )רגולציה(. תהליך גיבוש ואישור המתווה נעשה ללא סיוע אגף התקינה במכון המרכז את פעילות הכנת התקנים במכון (אלא באמצעות אגף התעשייה, אשר תפקידו לשמש גוף בודק בלבד.
    • במועד סיום הביקורת טרם הסתיימה עבודת ועדות התקינה לגיבוש תקן למתקני צריכה מבוססי גז טבעי שמטרתו לקבוע כללים טכניים להסבה לגז טבעי ונהלים לבדיקת הבטיחות הנדרשת לצורך חידוש אישור התקינות. טיוטת התקן מתבססת על התקנים האירופיים בלבד, אף כי חלק נכבד ממתקני הצריכה מותאם לתקנים האמריקניים. רק לאחר סיום מועד הביקורת החלה העבודה על תקן המבוסס על התקנים האמריקניים.
  • היעדר אסטרטגיה למעבר כלל המשק לשימוש בגז טבעי
    • חלפו יותר מארבע שנים מאז החל משרד האנרגיה לגבש תוכנית אב לפיתוח משק האנרגיה, ועדיין לא אושרה התוכנית. ללא תוכנית אב נפגעת אפשרות פיתוחו של משק האנרגיה בראייה ארוכת טווח ומתוך בחינת תמהיל מקורות האנרגיה, לרבותהגז הטבעי.
    • רשות הגז לא הציבה לעצמה יעד של פיתוח תוכנית אב לרשת החלוקה או להנגשת הגז הטבעי למגוון רחב ככל האפשר של אוכלוסיות יעד במדינה. עד סוף שנת 2015, סמוך למועד סיום הביקורת, הרשות לא ראתה ברשת החלוקה של הגז הטבעי תשתית חיונית או מיזם לאומי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוח מבקר המדינה השנתי 67א - רשות הגז הטבעי - חיבור צרכנים לרשת החלוקה של הגז הטבעי
ישראל מוסדות ממשלתיים בישראל
כלכלה המוסד לביטוח לאומישירות התעסוקהרשות התחרותבנק ישראלרשות המסים בישראלרשות ניירות ערךהלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמכון התקנים הישראלירשות החברות הממשלתיותהרשות הלאומית להסמכת מעבדותרשות שוק ההון ביטוח וחיסכוןרשות החדשנות סמל מדינת ישראל
תחבורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכיםנתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה‏ (מע"צ)חברת נמלי ישראלרשות שדות התעופהרשות התעופה האזרחיתרשות הספנות והנמליםרכבת ישראלהרשות הארצית לתחבורה ציבוריתנת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
אנרגיה ומים רשות החשמל • רשות הגז הטבעי • הרשות הממשלתית למים ולביובהשירות המטאורולוגי הישראלי
סביבה רשות מקרקעי ישראלקרן קיימת לישראלקרן היסודרשות הטבע והגניםרשות העתיקות
בינוי ושיכון המרכז למיפוי ישראלהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
דת הרבנות הראשית לישראלהרשות הארצית לשירותי דת
תקשורת רשות השידורתאגיד השידור הישראליהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיוהמועצה לשידורי כבלים ושידורי לווייןדואר ישראלרשות לאומית לתקשורת (עתידי) • ארכיון המדינה
חברה רשות השירות הלאומי-אזרחיהרשות לשיקום האסיררשות האוכלוסין וההגירההרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהולהרשות לקידום מעמד האישהמבקר המדינהנציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית
בריאות רשות בתי החולים הממשלתיים (בעבר)
משפטים רשות התאגידיםרשות האכיפה והגבייההרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרורהיחידה הממשלתית לחופש המידעהרשות להגנת הפרטיות
חינוך המועצה להשכלה גבוהה
ביטחון פנים שירות בתי הסוהרהרשות הארצית לכבאות והצלההרשות להגנה על עדיםרשות חירום לאומית (בעבר)
ביטחון רשות מעברים יבשתייםהרשות לפינוי מוקשים

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.