רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו. השפעתו ניכרת במיוחד בתחום הפסיקה ופרשנות התלמוד, והספר 'תשובות הרשב"א' הוא ספר יסוד בפסיקת הלכה.

הרשב"א היה תלמידו של רבנו יונה גירונדי וראה בו רבו המובהק. הוא גם היה תלמידו של הרמב"ן והושפע ממנו הן בגישתו לענייני הלכה ופרשנות התלמוד, והן בחכמת הקבלה. כמו כן היה תלמידו של רבי יצחק בר אברהם מנרבונא[1].

הרשב"א היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.

הרשב"א התנגד ללימוד פילוסופיה בקהילה היהודית, ועמד בראש פולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה. איגרותיו נכללו בחיבור בשם "מנחת קנאות" שנערך על ידי רבי אבא מארי מלוניל, המבקר בין היתר את הספר מורה נבוכים של הרמב"ם. הוא אף הטיל, יחד עם רבנים נוספים בני זמנו, חרם כנגד הלומדים פילוסופיה מתחת לגיל 25, וחיזק את החרם עוד פעמיים. חילופי איגרותיו עם רבי ידעיה הבדרשי שהגן על לימוד הפילוסופיה, מצויים ב'תשובות הרשב"א'.

ברובע היהודי בברצלונה של היום, מצביעים על ביתו של הרשב"א כאשר במסמכי הנכס שם מצוינת הבעלות של משפחת 'אדרת'.

רשב"א
השתייכות בית מדרשו של הרמב"ן, התנגדות לפילוסופיה הרמב"מיסטית
רבותיו הרמב"ן, רבנו יונה גירונדי
תלמידיו רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א), רבי אברהם בן אסמעאל, רבנו בחיי בן אשר, רבי יהושע אבן שועיב, ורבי שם טוב גאון.
בני דורו רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה), רבנו אשר (הרא"ש), רבנו מנחם בן שלמה המאירי
חיבוריו חידושים למסכתות רבות בתלמוד, מספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת), ספרי הלכה בשם 'תורת הבית' על דיני כשרות המזון, נטילת ידיים וטהרת המשפחה ומאמר "שער המים" על דיני מקוואות.

קשריו עם בני דורו

הרשב"א עמד בקשרים עם רבים מבני דורו:

  • רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה) שהיה גם בן מחלוקתו וחיבר השגות לחיבורי ההלכה של הרשב"א;
  • רבנו אשר (הרא"ש) שהיגר מאשכנז לטולדו שבספרד, והביא בין השאר מסורות מפי מורו - רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג[2]; הרא"ש אף הפנה "שאלות" לרשב"א, למשל בעניין שיעור "הפרשת חלה", ראן במקביל בשו"ת הרא"ש ובשו"ת הרשב"א.
  • המאירי - רבנו מנחם בן שלמה, עמו עמד במחלוקת חריפה בעניין הפולמוס על לימוד הפילוסופיה, ומחלוקות פנימיות נוספות בתוך הקהילה היהודית.

מתלמידיו

חיבוריו

Hiddoushei Berakhot par Rashba
ספר חידושי הרשב"א על מסכת ברכות בהוצאת דניאל בומברג
Rashba
ספר חידושי הרשב"א בהוצאת מוסד הרב קוק
  • חידושים (פירושים) על התלמוד הבבלי: הרשב"א חיבר חידושים למסכתות רבות בתלמוד. גם על מסכת מנחות מסדר קדשים, מצוי ספר חידושי הרשב"א על מסכת מנחות, אם כי קמו עוררין על ההנחה כי הרשב"א הוא מחבר הספר.
  • ספרות שאלות ותשובות: כמו כן, השיב אלפי תשובות הלכתיות, ואלה נשמרו במספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת). קובץ שאלות ותשובות שחיבר הודפס לראשונה בווינה בשנת תקע"ב (1811), בדפוס אנטאן שמיד.
  • ספרי הלכה:
    • תורת הבית - הרשב"א חיבר ספר הלכה בשם תורת הבית עם שבעה "בתים" (פרקים) המחולקים ל"שערים" (תתי פרקים).

הספר עוסק בדיני שחיטה, כשרות המזון, תערובות, יין נסך, נטילת ידיים ודיני טהרה. ספר זה נכתב בשתי מהדורות: מהדורה שלמה שכוללת משא ומתן תלמודי ונימוקים לתשובות (תורת הבית הארוך), ומהדורה מקוצרת שכוללת את פסק ההלכה בלבד (תורת הבית הקצר). ספר זה מיוחד לתקופתו בכך שהוא מסודר על פי נושאים ולא על פי סדר התלמוד.

בחלק מכתבי היד מובא גם "שער המים" לאחר הבית האחרון בתורת הבית. גם שער המים נכתב בשתי מהדורות, קצרה וארוכה[4].

נגד ספר זה יצא הרא"ה בתוקף וכתב את חיבורו בדק הבית בו הוא מקשה על הרשב"א וכותב את פסיקותיו להלכה. בתגובה לבדק הבית נכתב החיבור משמרת הבית בו הוא יוצא "לשמור" על "תורת הבית" ומשיב על קושיות הרא"ה. החיבור נכתב בעילום שם המחבר ובהתייחסות בגוף שלישי לספר תורת הבית, אך לדעת רבים החיבור אכן נכתב על ידי הרשב"א.

כל החיבורים הללו מצוטטים רבות על ידי רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף על הטור, והשפיעו על ספרו ההלכתי של הרב קארו השולחן ערוך.

  • ספרים נוספים שחיבר בהלכה הם
    • עבודת הקודש (שתי מהדורות, הקצר והארוך) על הלכות שבת ויום טוב, אך רוב המהדורה הארוכה אבדה.
    • פסקי חלה על הלכות חלה (מתנת כהונה).
    • מאמר על ישמעאל ספר פולמוס בין-דתי המתמודד עם טענות האסלאם. הספר יצא במהדורה חדשה בידי חוקר החסידות והקבלה הרב בצלאל נאור בתוספת מבוא והערות, בשנת ה'תשס"ח בהוצאת "אורות" בברוקלין.[5]

קישורים חיצוניים

ספריו באתר ספרים עבריים

ספריו הסרוקים, במהדורות ישנות:[6]

הערות שוליים

  1. ^ ראו שו"ת הרשב"א א, ע"א; ד, קכ"ט.
  2. ^ ראו למשל שו"ת הרשב"א א, תרפ"ט
  3. ^ על יחוס ספר זה לו יצאו עוררין (ע"פ הכתוב בערך שם טוב אבן גאון)
  4. ^ ראו בהקדמת המו"ל לספר, אתר היברובוקס.
  5. ^ הספר מאמר על ישמעאל של הרשב"א, עם הקדמה קצרה באנגלית של הרב בצלאל נאור. יצא לאור בשנת תשס"ח 2008, בברוקלין בהוצאת אורות, ארגונו של העורך בארצות הברית
  6. ^ חיפושים באתר כתבים עבריים (שמו העברי של אתר היברובוקס): א. אדרת ב. אבן אדרת ג. שלמה בן אברהם ד. (מהרש"א)
1310

שנת 1310 היא השנה העשירית במאה ה-14. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

איסור והיתר

ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

כדי לקבל הסמכה להוראה מהרבנות הראשית צריך לעבור בין היתר גם מבחן על "איסור והיתר" הכולל הלכות מליחה, בשר בחלב, תערובות.

בחיי בן אשר

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מוערך ומקובל מחוג מקובלי גירונה. נמנה עם משפחת הרבנים חלואה וחי בסראגוסה שבספרד.

ברכה הסמוכה לחברתה

ברכה הסמוכה לחברתה היא הגדרה הכוללת סוג של ברכות שלפי ההלכה אינה פותחת ב"ברוך אתה ה'", וכן אין צורך להזכיר בהן "מלכות" כלומר לומר בהן את הנוסח "מלך העולם". באופן זה בנויים רצפים של ברכות כמו למשל בתפילת העמידה, בברכת המזון ובברכות קריאת שמע, כך שרק הברכה הראשונה מביניהן כוללת אזכרת "מלכות".

ברכות השחר

ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.

ברכות השחר נקבעו בתלמוד כברכות שיש לומר מיד לאחר שאדם מתעורר משנתו עם בוקר בשעה שנהנה מדברים אלו, אך לאורך הדורות השתנה המנהג וכיום מקובל לומר את הברכות בבית הכנסת לפני תפילת שחרית.

ברצלונה

ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה. היא העיר השנייה בגודלה בספרד, ומתגוררים בה (נכון ל-2015) כ-1,604,555 תושבים, וכ-4.7 מיליון תושבים במטרופולין שלה, מה שהופך את ברצלונה לאזור השישי המאוכלס ביותר באיחוד האירופי, אחרי פריז, לונדון, מדריד, אזור הרוהר ומילאנו. ברצלונה היא המטרופולין הגדול ביותר על הים התיכון, וממוקמת בין שפכיהם של הליוברגט והבסוס, והיא תחומה במערב ברכס הרי קויסרולה.

בברצלונה, שהיא מרכז כלכלי חשוב, נמצא אחד הנמלים הים-תיכוניים החשובים ביותר באירופה. העיר הוקמה בתקופה הרומית, והפכה לבירת רוזנות ברצלונה. לאחר סיפוחה לכתר אראגון, העיר הפכה לאחת הערים החשובות בממלכה. החל מסוף המאה ה-20 מהווה ברצלונה מרכז תרבותי חשוב, ויעד תיירותי עיקרי בספרד. עבודותיהם האדריכליות של אנטוני גאודי וליואיס דומנק מונטנר בעיר הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשנת 1992 התקיימה בעיר אולימפיאדת ברצלונה.

כבירת קטלוניה, העיר היא המרכז הפוליטי בקהילה האוטונומית, ומשמשת מושב הז'נרליטט דה קטלוניה (הממשלה והפרלמנט) ובית המשפט העליון. כמו כן, העיר היא גם בירת חבל ברצלונס.

בשנת 2009 העיר דורגה במקום השלישי באירופה ואחת הערים המצליחות ביותר, כמותג עירוני, באותה השנה הייתה העיר מדורגת רביעית באירופה בטיבה לעסקים והעיר האירופאית בעלת השיפור המהיר ביותר עם צמיחה של 17% בשנה.

מאז 2011 ברצלונה נחשבת לעיר חכמה מובילה באירופה.

ברצלונה היא גם מרכז תחבורתי, כאשר נמל ברצלונה הוא אחד מנמלי הים העיקריים של אירופה ונמל הנוסעים העמוס ביותר, נמל התעופה אל פראט בו עוברים מעל 40 מיליון נוסעים בשנה, רשת כבישים מהירים וקו רכבת מהיר עם חיבור לצרפת וחלקים נוספים באירופה.

בת כהן

בת כהן היא בתו של כהן. כל עוד היא רווקה ושייכת לבית אביה היא רשאית לאכול תרומה וכן חזה ושוק. מאידך, אם היא נואפת עונשה חמור יותר משל בת ישראל: "את אביה היא מחללת באש תשרף".

בית דין של כהנים הקפיד שכתובת בת כהן בתולה תהיה בסכום לפחות כפול מסכום הכתובה המינימלי של בתולה בת ישראל.

דם חימוד

בהלכה, דם חימוד הוא מושג תלמודי לדימום מהרחם הנובע מחמת התגברות התשוקה המינית, לפי חז"ל דימום זה מופיע גם בעת הודעת הבעל לאישה על זמן הנישואין.

ייתכן ומדובר על דמם שבירה תופעה הנגרמת כתוצאה משינוי מצבי רוח .

יונה גירונדי

רבי יונה גירונדי (מכונה רבנו יונה, ~ - כ"ח בחשוון ה'כ"ד; 1210–1263 או 1264), ידוע גם בשם "החסיד", בן ר' אברהם היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר "שערי תשובה".

בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן.

בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

כבוש כמבושל

כבוש כמבושל הוא מושג הלכתי, לפיו מאכל שנכבש לזמן ממושך במשקה, נחשב למבושל בו. לכלל זה ישנן השלכות הן ביחס להלכות כשרות, הן ביחס להלכות ברכות, והן ביחס להלכות בתחומים נוספים כמו קיום מצוות אכילת מצה או מרור בפסח, ביצוע פעולת כבישה בשבת, וכיוצא בזה. משך זמן הכבישה המחיל על המאכל דין זה הוא יממה מעת לעת.

לאו הבא מכלל עשה

לאו הבא מכלל עשה הוא הגדרה למצוות עשה הכתובה בתורה, אך קיומה מתבצע בשב ואל תעשה, כלומר באי-עשיית פעולה. מכיוון שפורמלית הוא מוגדר כמצוות עשה ולא כלאו, אדם העובר על לאו זה אינו מתחייב במלקות.

מאיר הלוי אבולעפיה

מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (ד'תתק"ל, 1170, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר. נודע כמתנגד חריף להשקפתו של הרמב"ם.

עין יעקב (ספר)

עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.

הספר חובר על ידי רבי יעקב בן חביב, שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, סדר זרעים וסדר מועד ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי לוי בן חביב, הרלב"ח.

הספר ראה אור בדפוס, לאחר מות המחבר, בסלוניקי בבית הדפוס של דון יהודה גדליה בשנת רע"ו (1516). הגעתו של החיבור לקהל קוראים רחב יותר התאפשרה רק לאחר שהחיבור ראה אור במרכז הדפוס של ונציה בשנת 1546 (ש"ו). בעקבות הפולמוס סביב התלמוד שהתקיים באיטליה בשנות החמישים של המאה ה-16, הכריזה האינקויזיציה של ונציה על ה"עין יעקב" כספר אשר יש בו דברי כפירה והספר נידון לשריפה יחד עם עותקים של התלמוד הבבלי והירושלמי. כעבור עשר שנים בשנת שכ"ו (1566) הותר להוציא את הספר לאור בשנית אולם שמו שונה ל"עין ישראל", עקב איסור הדפסתו מהאפיפיור. בשם זה החיבור המשיך לראות אור במספר מהדורות. אחת ממהדורות אלו היא המהדורה שראתה אור בשני כרכים בקרקוב בדפוס יצחק בן אהרון מפרוסיץ, בין השנים 1587-1591. מהדורה זו הנגישה למעשה את יצירתו של רבי יעקב בן חביב לציבור הלמדנים שישב במרחב האשכנזי-פולני. לאורך השנים החיבור ראה אור בעשרות מהדורות, שזכו לתפוצה רחבה הן בקרב בני ישיבות והן בקרב ציבור הלמדנים הרחב, עד לימינו אנו ישנן קבוצות לימוד של החיבור הנקראות בשם "חברת עין יעקב".

קניין חליפין

קניין חליפין (או קניין סודר; בספרות ההלכה גם קניין סתם) הוא קניין רווח במשפט העברי, המבוסס על פעולת חליפין של שני חפצים, בשתי דרכים שונות: קניין סודר וחליפי שווה בשווה. בקניין סודר המוכר מגביה את סודרו של הקונה ובכך החפץ הנקנה עובר מרשות המוכר לרשות הקונה. בתום ההקניה אמור המוכר בדרך כלל להשיב לקונה את סודרו. בחליפי שווה בשווה ("המחליף פרה בחמור") אחרי שישנה החלטה של שני הצדדים להחליף שני עצמים בעלי ערך שהם מגדירים כשווה, משיכת אחד מהם קונה לצד השני את העצם השני מיד.

את מקורו של קניין חליפין למדו חז"ל מהפסוק במגילת רות: "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל" (מגילת רות, פרק ד', פסוק ז'). מכאן שקניין זה אינו מדאורייתא, אלא רק "מדברי קבלה" (מהנביאים או הכתובים).

רבי אלעאי (אמורא)

רבי אילעאי (או אלעא, או אילא או לייא) היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל, מצעירי תלמידיו של רבי יוחנן.

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 1250–1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד.

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל'[דרוש מקור], 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא. בלשונות אירופה מקובל לכנות את רמב"ן על דרך היוונית Nachmanides (נחמנידֶס, "בן נחמן" ביוונית).

רשב"א (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

תוספות

התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה. החיבור מכיל קושיות, תירוצים והערות על דברי התלמוד הבבלי. מאז חיבורן בימי הביניים המאוחרים, ריכזו התוספות את עיקר תשומת לבם של המעמיקים בתלמוד.

בדף התלמוד בהדפסתו המסורתית נמצאות התוספות בצדו החיצוני של העמוד. הן מתחילות במובאה קצרה מדברי התלמוד, המכונה "דיבור המתחיל". התוספות הן ביסודן הערות לדברי רש"י, המכונה "הקונטרס", אם כי התפתחו והשתכללו להרבה מעבר לכך.

תקופת חייו של הרב רשב"א על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה
בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית רבי שמואל הנגידרי"צ אבן גיאת
בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד רבנו נסים בן יעקברבנו חננאלרי"ף מעבר לספרדר"י מיגאשרמב"ם מעבר לצפון אפריקה
בית המדרש בעיר טולדו רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה
בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית הרמב"ןרא"ה • רשב"א • ריטב"אר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד
ראשונים
אשכנז רבי משולם בן קלונימוסרבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקרריב"אראב"ן • רבי אליעזר ממיץראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרועמהר"ם מרוטנבורגרא"שהמרדכיהגהות מיימוניותתשב"ץ קטן • רבי יצחק מדוראהאגודהמהרא"קמהר"י טירנאמהרי"למהר"י ויילתרומת הדשן
צרפת רש"יבעלי התוספות (רשב"םרבנו תםר"י הזקןריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריזיצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץחכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
אנגליה תוספות חכמי אנגליהרבנו תם מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון
פרובאנס בעל האשכולבעל העיטורבעל המאורהראב"ד • רבי יהונתן מלונילהמנהיגבעל שיטת ריב"בבעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההרהמאירי • רבי אהרן הכהן מלונילרבנו ירוחם
ספרד ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגידרי"ץ גיאתר"י מיגאש • רבי יהודה הברצלונירמ"ה • רבי שמואל הסרדירמב"ן • רבי יונה גירונדירא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"שמהר"ם חלאווהאבודרהםרבי יעקב בעל הטוריםר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטליה רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואלריבב"ןשבלי הלקטריא"זמהרי"ק
צפון אפריקה ארבעת השבוייםרבנו חננאלרב ניסים גאוןרי"ףרבנו אפריםרמב"םריב"שרשב"ץ
קטגוריה:רבנים: ראשונים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.