רקיע

הרָקִיעַ הוא השמיים כפי שהם מוצגים בסיפור הבריאה בפרשת בראשית. לפי הסיפור המקראי, לאחר שברא אלוהים את השמיים והארץ ביום הראשון, הוא ברא ביום השני רקיע באמצע המים שכיסו את העולם, והבדיל באמצעותו בין המים העליונים למים התחתונים, לרקיע הוא קרא "שמיים".

Universum
הדפס העץ פלאמאריון מתאר אדם שזוחל אל מעבר לרקיע

במקרא

המקרא מתאר כך את בריאת הרקיע:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.

בהמשך מתואר כי ביום הרביעי ברא אלוהים את השמש והירח ותלה אותם ברקיע, וביום החמישי ברא עופות שיעופפו "על פני הרקיע".

מלבד בפרשת בראשית מוזכר הרקיע גם בספר יחזקאל,[1] בתהילים[2] ובדניאל.[3]

פרשנות

השורש ר.ק.ע. משמש במקרא[4] לתיאור מתיחת חומר מוצק ורידודו על פני שטח רחב, למשל רידוד גוש מתכת ללוח דק,[5] גם בהקשר לרקיע ביארו חלק ממפרשי המקרא שמדובר בגוף מוצק שנמתח כאוהל על העולם,[6] מפרשים אחרים ביארו שהרקיע הוא מהאוויר ואינו מוצק.[7]

בחז"ל

בחז"ל מוסברת בריאת הרקיע כהשלמת בריאת הרקיע, חיזוקו או מתיחתו, שהרי כבר קודם לכן מוזכר שנבראו השמיים,[8] לדעה אחרת בחז"ל,[9] הרקיע שנברא ביום השני הוא "רקיע שעל ראשי החיות" המוזכר בספר יחזקאל.[1]

המדרש מסביר שמי הגשם שאינם מלוחים מקורם מהרקיע:

הרקיע דומה לבריכה ולמעלה מן הבריכה כיפה ומחמת שהבריכה מזעת טיפים עבות והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין

לפי מפרשי המדרש, הרקיע מכיל מעליו מים מתוקים, ומחומו של יסוד האש שברקיע, המים מתאדים ועולים לכיפה שמעליו, משם יורדים לאוקיינוס מבלי להתערב במים המלוחים שבו, ולאחר מכן עולים לעננים ויורדים כגשם. מי הרקיע אינם נגמרים בדרך נס.[10] גם בתלמוד נאמר "כמין קובה יש ברקיע שממנה גשמים יוצאין".[11] לדעה אחרת בחז"ל מקור הגשם אינו מן הרקיע.[12]

בתלמוד הבבלי מובאת דעתו של רבא שעובי הרקיע הוא אלף פרסאות. לדבריו, השמש עוברת ביום מרחק של 6,000 פרסאות שהוא גודל העולם, והזמן שבין עלות השחר להנץ החמה הוא 1/6 מהיום כולו, בזמן זה עוברת השמש את עובי הרקיע, ומכאן שעובי הרקיע הוא 1,000 פרסאות.[13] לדעות אחרות בחז"ל עובי הרקיע הוא כשתי אצבעות, או כטס של מתכת.[14]

שבעת הרקיעים

בתלמוד הבבלי[15] מובאת דעת רב יהודה שקיימים שני רקיעים: השמיים ושמי השמיים.[16] ריש לקיש סובר שישנם שבעה רקיעים, התלמוד מפרט את שמות הרקיעים ואת הנעשה בכל אחד מהם:

שם הרקיע מהות הרקיע מקור במקרא מקביל לספירה[17]
וילון נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת[18] חסד
רקיע בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועים וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ[19] גבורה
שחקים בו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח[20] תפארת
זבול בו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים,[21] הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ[22] נצח
מעון בו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם[23] הוד
מכון בו אוצרות שלג וברד ומערה של קיטור וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ[24] יסוד
ערבות בו צדק משפט וצדקה ונשמות הצדיקים ונשמות שעתידות להיברא וטל תחיית המתים סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת[25] מלכות

בספר הרזים מתוארים בפירוט שבעת הרקיעים והנעשה בכל אחד מהם. הרמב"ם כתב ששבעת הרקיעים שמוזכרים בתלמוד הם שבעה גלגלים שמסובבים את שבעת כוכבי הלכת.[26]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ספר יחזקאל, פרק א', פסוק כ"ב ועוד
  2. ^ כמילה נרדפת ל'שמיים' ספר תהילים, פרק י"ט, פסוק ב', ופרק ק"נ, פסוק א'
  3. ^ ספר דניאל, פרק י"ב, פסוק ג'
  4. ^ לדוגמא ספר שמות, פרק ל"ט, פסוק ג'
  5. ^ רִקֵּעַ באתר האקדמיה ללשון העברית
  6. ^ אברבנאל בשם רס"ג
  7. ^ מורה הנבוכים חלק שני פרק ל'
  8. ^ דעת רב בבראשית רבה ד ב
  9. ^ פרקי דרבי אליעזר פרק ד'
  10. ^ על פי פירוש "מתנות כהונה" ו"עץ יוסף"
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ח', עמוד ב'
  12. ^ דעת רבי אליעזר בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט', עמוד ב'
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ד, עמוד א'
  14. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א'
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב, עמוד ב'
  16. ^ המונח שמי השמיים מוזכר מספר פעמים במקרא, ראו למשל ספר דברים, פרק י', פסוק י"ד, ספר מלכים א', פרק ח', פסוק כ"ז, ספר תהילים, פרק קמ"ח, פסוק ד'
  17. ^ על פי מפרשי ספר הזוהר, חלק ב', דף ל', עמוד ב'
  18. ^ ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק כ"ב
  19. ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק י"ז
  20. ^ ספר תהילים, פרק ע"ח, פסוק כ"ג
  21. ^ ספר מלכים א', פרק ח', פסוק י"ג
  22. ^ ספר ישעיהו, פרק ס"ג, פסוק ט"ו
  23. ^ ספר דברים, פרק כ"ו, פסוק ט"ו
  24. ^ ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ל"ט
  25. ^ ספר תהילים, פרק ס"ח, פסוק ה'
  26. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות יסודי התורה, פרק ג', הלכה א'
Knockin' on Heaven's Door

Knockin' on Heaven's Door (מאנגלית: נוקש על שערי גן העדן) הוא שיר שנכתב על ידי בוב דילן ב-1973 כחלק מהפסקול אותו כתב דילן לסרט Pat Garrett and Billy the Kid סרטו של הבמאי האמריקאי סם פקינפה, בו גם שיחק. השיר הפך ללהיט הראשון של דילן שהגיע לראש מצעד האמריקאי (ב-1973), לאחת מקלאסיקות הרוק ולאחד השירים המוכרים ביותר של דילן.

הרמוניית השיר כוללת אך ורק ארבעה אקורדים בסיסיים, טוניקה> דומיננטה> סובדומיננטה.

במקור השיר בוצע בסגנון פולק רוק בקצב איטי, אך במהלך השנים הוא זכה למספר רב של גרסאות כיסוי בסגנונות ובמקצבים שונים.

בריאת העולם (יהדות)

סיפור בריאת העולם הוא סיפור מקראי שמופיע בתחילת ספר בראשית ומתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים. סיפור זה מקובל על היהדות ועל הנצרות, ואף בסיפור בריאת העולם במסורת האסלאם יש דמיון רב לתיאור זה.

במסורת היהודית נמנות השנים בלוח השנה העברי מהשנה שלפני יום בריאת האדם, (שהוא היום הששי מתחילת בריאת היקום) ולפיה השנה הנוכחית היא שנת ה'תש"ף (5780) לבריאת העולם.

ברלין המזרחית

ברלין המזרחית (בגרמנית: Ost-Berlin בגרמניה המזרחית ו-Berlin (Ost) בגרמניה המערבית) היה האזור במזרח העיר ברלין אשר בין השנים 1949–1990 שימש כחלק מהאזור הסובייטי של גרמניה ובהמשך, על אף היותו אזור כבוש על ידי כוחות ברית המועצות, שימש כבירת גרמניה המזרחית.

בין 13 באוגוסט 1961 ל-9 בנובמבר 1989 הפרידה חומת ברלין בין ברלין המזרחית לברלין המערבית.

ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וצרפת אשר שלטו בשלושה אזורים שהיוו יחד את ברלין המערבית לא הכירו בהיות החלק המזרחי של העיר בירת גרמניה המזרחית וזאת לאור ההסכם בין המדינות הקובע שהעיר היא שטח כבוש, ומכיר רק בשליטה הסובייטית בעיר. רק בשנות ה-70 הוקמו שגרירויות מערביות במזרח העיר, אף שהעיר לא הוכרה מעולם על ידי מדינות המערב כבירת גרמניה המזרחית, ומדינות נאט"ו התייחסו אל העיר כאל "מושב הממשלה" ולא כאל הבירה הרשמית.

ב-3 באוקטובר 1990 אוחדו ברלין המזרחית והמערבית לאחר איחוד גרמניה.

גלי רקיע

בתקשורת גלי רדיו, גלי רקיע הם המושג המתייחס להתפשטות גלי רדיו המוחזרים או משתקפים בחזרה לכיוון כדור הארץ מהיונוספירה, שהיא שכבה הטעונה חשמלית באטמוספירה העליונה. גלים אלו אינם מוגבלים על ידי עקמומיות כדור הארץ, ועל כן ניתן להשתמש בהם ליצירת תקשורת בין- יבשתית ולמרחקים ארוכים.

מרבית השידורים לטווחים ארוכים המתבצעים בתדרים גבוהים- בין 3MHz-30MHz, הם כתוצאה מהתפשטותם של גלי שמיים. מאז שנות ה-20 המוקדמות, שדרני רדיו חובבנים, שהוגבלו לשידור בהספקים נמוכים מאשר אלו של תחנות השידור, ניצלו את היתרונות בגלים אלו לתקשורת ארוכת טווח.

יש להבדיל גלים אלו משני שידורים אחרים:

התפשטות גלי קרקע- בה גלי הרדיו נעים בצמוד לאדמת כדור הארץ מבלי להתבדר או להתפזר באטמוספירה. שיטת שידור זו אופיינית לתדירויות נמוכות.

התפשטות Line of sight- בה גלי הרדיו נעים בקו ישר. התפשטות זו אופיינית למרבית התדרים הגבוהים.

גלים קצרים

המונח "גלים קצרים", או "תדר גבוה" (בראשי תיבות: ת"ג), מקובל בדרך כלל כתיאור גלי רדיו בספקטרום התדרים בין 3 ל-30 מגה-הרץ. המקור למונח הוא שאורך הגל המשודר בתדרים אלו (10 - 100 מטר), היה קצר יותר מהגלים הבינוניים והארוכים (בערך בין 200 עד 2000 מטר) שהיו בשימוש בימים בהם נטבע המונח. סיבה נוספת לשם גלים קצרים היא שעד בערך מחצית המאה העשרים הערכים בסקאלה של רוב מקלטי הרדיו הביתיים היו כתובים במטרים של אורך הגל הנקלט ולא בתדירות הגל.

דוד רקיע

דוד רקיע (נולד שטרנפלד; 1928 - 22 בדצמבר 2012) היה צייר ישראלי.

המים העליונים

על פי הסיפור המקראי של בריאת העולם, המים העליונים (בלשון המקרא: המים אשר מעל לרקיע) הם מים שנמצאים מעל לרקיע, והובדלו על ידי אלוהים מ"המים התחתונים" ביום השני מששת ימי בראשית. גם בבבל הקדומה האמינו שמעל הרקיע קיים מאגר מים שממנו יורד הגשם.

יום חמישי

יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601 הוא היום הרביעי בשבוע.

יום שני

יום שני הוא היום השני מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ועל-פי תקן ISO-8601, זהו היום הראשון בשבוע. בכל מדינות אירופה ואמריקה זהו היום הראשון בשבוע העבודה.

לנתן

לַנְתָּן (Lanthanum) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי La ומספרו האטומי 57.

מגן רקיע

מגן רקיע היא מערכת הגנה אקטיבית לכלי טיס אזרחיים מפני טילים מסוג DIRCM, שפותחה על ידי אל-אופ (שייכת לאלביט מערכות). המערכת משלבת לייזר-סיב מתקדם עם טכנולוגיית דימות תרמי מתוצרת אלביט ומייצרת אות שיבוש חזק במספר אורכי גל, הגורם לטילי כתף מתבייתי אינפרא אדום לסטות ממסלולם ומהמטרה אליה שוגרו.מחירה של מערכת אחת הוא כמיליון דולר. במקביל מפתחת אלביט מערכת "מיני מיוזיק", שמבוססת על מערכת C-MUSIC, שמיועדת להגן על מטוסי מנהלים ומסוקים מפני טילי כתף.בישראל החליט משרד התחבורה בשנת 2013, בהתיעצות עם אנשי שב"כ והמטה ללוחמה בטרור, להתחיל לצייד מיד את מטוסי החברות הישראליות במערכת לטיסות חוץ ולטיסות פנים. המערכת שזוכה לביקוש רב גם בקרב חברות תעופה זרות, הוצגה בקיץ 2013 בסלון האווירי בפריז. המערכת הוצגה שם לראשונה בשנת 2011.

מסכת ראש השנה

מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

המסכת עוסקת בפרטי ההלכות של לוח השנה העברי, קידוש החודש, הלכות תקיעת שופר, והלכות ברכות התפילה התלויות בהם.

מערכת הגנה אקטיבית

מערכת הגנה אקטיבית (בראשי תיבות באנגלית: APS) היא מערכת הגנה לכלים צבאיים המונעת מהאיום הנורה לעברו לפגוע בכלי המוגן. זאת בניגוד לשריון פסיבי, שמתבסס על כך שהאיום אומנם יפגע בכלי אך לא יצליח לחדור את השריון.

ההגנה אקטיבית מחולקת לשני סוגים:

הגנה קשה (Hard Kill) משמעותה נטרול או יירוט האיום באופן פיזי במרחק בטוח מהיעד המאויים, באמצעות טיל מיירט (כמו בכיפת ברזל או בקלע דוד), מטען רסס, תותח (כמו במערכת הפלנקס) או קרן לייזר רבת עוצמה (כמו בנאוטילוס או בקרן ברזל).

הגנה רכה (Soft Kill) משמעותה נטרול האיום באמצעות לוחמה אלקטרונית המשבשת ופוגעת במערכות הניווט וההנחיה של הטילים המונחים וגורמת לסטייתם מהמטרה.יישום רעיון ההגנה האקטיבית החל בעוד שנות ה-40 למאה ה-20, אך התפתח באופן משמעותי עם כניסתן של בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21.

מרקסטון קפיטל גרופ

מרקסטון ניהול והשקעות (ישראל) או מרקסטון קפיטל גרופ הייתה קרן השקעות פרטיות ישראלית המאוגדת כחברה פרטית בע"מ.

הקרן הוקמה ב-2004 על ידי רון לובש, לשעבר בנקאי השקעות בליהמן ברדרס; אמיר קס (נהרג בתחילת 2014 בתאונת דרכים), וג'רי שטוך, לאחר שהשלושה גייסו 786 מיליון דולר ממשקיעים שונים, רובם משקיעים מוסדיים מארצות הברית ויתרתם משקיעים מוסדיים מישראל. בין ההשקעות הראשונות של הקרן היו השקעות בדפי זהב, בחברת הייעוץ פי.אר.אס ואחריהן ב"זרעים גדרה" וכן השקיעה בנילית ‏ ברשת סטימצקי ובנטפים.במחצית 2007 מכרה מרקסטון ברווח גדול את ההשקעות בזרעים גדרה ובדפי זהב. מרקסטון קנתה את מגנוליה תכשיטי כסף

, את אלרן נדל"ן ואת טומקאר.בשנת 2006 הקימה הקרן את בית ההשקעות "פריזמה", הקרן גייסה עובדים ממרבית בתי ההשקעות האחרים בישראל וגרמה לעליית שכר של אנליסטים ועובדים אחרים בתחום. פריזמה רכשה את 'פק"ן' – בית ההשקעות של בנק הפועלים, את "להק", אף היא של בנק הפועלים ואת בית ההשקעות "רקיע - שוקי הון". רכישת פק"ן התבצעה במשותף עם חברת אנטר הולדינגס שבשליטת עמית ברגר, אולם במהרה התגלו סכסוכים בין השותפים.פריזמה הפסידה כספים מהרגע הראשון, הפסד משמעותי היה בעקבות הימור כושל על אופציות שביצע בן גביזון, מנהל ההשקעות בקופת הגמל "חרמון" ובקרן ההשתלמות "תבור", ושהיו בניהול פריזמה. בתחילת 2009 החליטה מרקסטון לפרק את בית ההשקעות "פריזמה", ומכרה את קרנות הנאמנות ותעודות הסל לבית ההשקעות "אקסלנס", את קופות הגמל ל"פסגות" ואת ניהול התיקים ל"איילון פתרונות פיננסיים".חלק מהבעלות על פסגות קופות הגמל נשמר בחברה, תחת שמה החדש "פנומנל החזקות בע"מ" וההחזקות של מרקסטון בענף הפיננסים מוצגות בדו"חות הקרן תחת חברת AMFIC‏.יו"ר הקרן (לשעבר) אליוט ברוידי הואשם במתן שוחד לאישי מפתח בארצות הברית, זאת על מנת לסייע לו בגיוס כספים לקרן. ברוידי הוחלף כיו"ר מרקסטון על ידי דני גילרמן, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, ומרקסטון הגיעה להסדר פשרה במסגרתו תשלם סך של 18 מיליון דולר לקרן הפנסיה של עובדי מדינת ניו יורק, בתמורה לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.בדו"חות הכספיים של החברה לשנת 2013 נכללה הערת עסק חי.באוגוסט 2015, דווח שהקרן הפסידה 75.3% מהונה, ושדמי הניהול שקיבלו מנהליה לאורך השנים הגיעו לסך 140 מיליון דולר. הקרן, שעשתה שימוש רב במינוף ולקחה הלוואות מבנקים כדי לבצע את השקעותיה ולא השתמשה רק בכספי המשקיעים, ספגה את ההפסד הגדול ביותר באמפיק, חברת הבת שהקימה את בית ההשקעות פריזמה בהשקעה של 334.4 מיליון דולר. בנוסף, הפסידה החברה מהשקעותיה בסטימצקי (ומכרה את אחזקתה בה מאז) ובחברת המכוניות תומקאר, ואילו השקעתה בחברת נטפים הניבה רווח. בהמשך מכרה החברה גם את שליטתה ברשת התכשיטים מגנוליה.ביולי 2018, בכתבה מקיפה באתר דה מרקר נכתב שהקרן "אינה פעילה כבר כמה שנים" ושקרסה, זאת לאחר ש"בזמן פעילותה ביצעה החלטות כושלות רבות [ונלוו להקמתה] מעשים פליליים".

סמל העיר ירושלים

סמלה של ירושלים נקבע בשנת 1949 בעקבות מכרז שפרסמה "ועדת הסמל" של עיריית ירושלים. הוא מורכב מאריה שואג, על רקע חומות ירושלים ומסביבם עלי זית.

פגישה לאין קץ

פגישה לאין קץ הוא שיר שכתב המשורר העברי נתן אלתרמן. זהו השיר השני בקובץ השירים "כוכבים בחוץ" שפורסם בשנת 1938, ונחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלתרמן. יש הרואים בשיר זה מפתח להבנת המורכבות בשירתו של נתן אלתרמן.מושא השיר (האדם או הדבר עליו נכתב השיר) אינו מובן מהשיר עצמו, וניתן לפירושים שונים, כגון אישה אהובה, המדינה, השירה, ואחרים. ניתן למצוא בשיר רמזים לכל אחד מהפירושים.

זו שעליה נכתב השיר אינה מושגת - "שָׁוְא חוֹמָה אָצוּר לָךְ, שָׁוְא אַצִּיב דְּלָתַיִם". הכותב מוכן ורוצה לתת לה את כל כולו ללא הגבלה - "לָנֶצַח אֲנַגְּנֵךְ", "עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב"; להקריב עבורה, ואף עבור צאצאיה, את רכושו - "אֱלֹהַי צִוַּנִי שֵׂאת לְעולָלַיִך, מֵעָנְיִי הָרַב, שְׁקֵדִים וְצִמּוקִים"; ואת עתידו ותפילותיו - "תְפִלָּתִי דָּבָר אֵינֶנָּה מְבַקֶּשֶת, תְפִלָּתִי אַחַת וְהִיא אומֶרֶת – הֵא לָךְ!"

השיר עמוס סמלים וטכניקות ספרותיות. בין היתר:

אוקסימורון - הביטוי "פִּתְאומִית לָעַד". למעשה, אף שם השיר "פגישה לאין קץ" הוא אוקסימורון (פגישה על פי הגדרתה תחומה בזמן).

האנשה - "רָקִיע לַח אֶת שִׁעולו מַרְעִים", "עָרֵי־מִסְחָר חֵרְשׁוֹת וְכוֹאֲבוֹת".

אנאפורה - "שָׁם לוהֵט יָרֵח כִנְשִׁיקַת טַבַּחַת, שָׁם רָקִיע לַח אֶת שִׁעולו מַרְעִים, שָׁם שִׁקְמָה תַּפִּיל עָנָף לִי כְמִטְפַּחַת..."

אמצעים פיגורטיביים -"...עֵינַי בָּךְ הֲלומות, עֵת בִרְחוב לוחֵם, שׁותֵת שְׁקִיעות שֶׁל פֶּטֶל, תְּאַלְּמִי אותִי לאלומות".

אליטרציה - "שׁותֵת שְׁקִיעות שֶׁל פֶּטֶל",הכותב, שבתחילת השיר מדבר על הנֶצַח בו ישאף אל אהובתו, מבלי שתהיה מושגת, מסיים את השיר באופן היחיד שבו יוכל להגיע אל מושא אהבתו: במותו. "יוֹם אֶחָד אֶפּול עוד פְּצועַ ראש לִקְטֹף אֶת חִיּוּכֵנו זֶה מִבֵּין הַמֶּרְכָּבות".

השיר "פגישה לאין קץ" הוא מהשירים הנלמדים לבחינות הבגרות בישראל.

השיר הולחן בידי נעמי שמר ובוצע לראשונה בידי "השלושרים" ב-1970. לאחר מכן חודש על ידי זמרים רבים, ובהם אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, יגאל בשן, אסף אמדורסקי ועמיר בניון. בשנת 2000 הלחין גם המוזיקאי יונתן בר גיורא את השיר, ולחנו זכה לביצוע מאת יוסי בנאי.

קו רקיע

קו רקיע של עיר הוא מונח המתאר את האופק של העיר, כאשר מוצגים באופק המבנים הבולטים ביותר באותה עיר, לרוב גורדי השחקים שלה. קו הרקיע מהווה "טביעת אצבע" של העיר, ולרוב מהווה סמל או אמצעי זיהוי שלה המופיע בסרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה ואף סמלים רשמיים של העיר.

בערים בהן מבנים בעלי חשיבות ארכיטקטונית או סימני היכר ארכיטקטוניים בולטים, מוודאים שקו הצללית יכלול מבנים אלה, ולכן קו הרקיע שנבחר אינו בהכרח קו ישר גאוגרפי החוצה את העיר במרכזה מצפון לדרום, או מזרח למערב, אלא נבחר קו אשר יכלול את מירב המבנים האמורים.

קווי הרקיע הידועים ביותר בעולם הם אלו של הונג קונג ושל ניו יורק אשר כלל את מגדלי התאומים קודם לנפילתם בפיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001. ערים רבות, בהן תל אביב הוסיפו את קו הרקיע שלהן לסמל העיר.

רפרם בר פפא

רפרם בר פפא היה אמורא בבלי בדור הרביעי (המאה ה-4), תלמידו של רב חסדא, וכמעט כל מאמריו בתלמוד הם בשמו, בהלכה ובאגדה. חברו של האמורא המפורסם רבא.

היה מבוגר מרבא, וכנראה היה מקביל לגילו של רב הונא. בתשובה לבקשתו של רבא שיספר לו ממעשיו הטובים של רב הונא השיב שאיננו זוכר את מעשיו בצעירותו, אלא בזקנותו.בניגוד לדעה נפוצה, לא היה בנו של רב פפא, המאוחר לו.

הוזכר גם חכם בשם זה שהיה תושב העיר סיכרא, "רפרם בר פפא מסיכרא", כנראה כדי לבדל אותו מרפרם בר פפא הידוע יותר.

שמיים

השָׁמַיִם מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט מעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה.

ספר בראשית
פרשת בראשית בריאת העולם • רקיע • המים העליוניםבריאת אדם וחוהאדם וחוהנחש הקדמוניחטא עץ הדעתקללת האדם והאשהקין והבלשירת למךמעשה בני האלוהים
פרשת נח תיבת נחהמבולברית הקשתשכרות נחתולדות בני נחמגדל בבל
פרשת לך לך מסעו של אברהם לארץ כנעןירידת אברהם למצריםמריבת רועי אברהם ורועי לוטמלחמת ארבעת המלכים את החמישהמלכי-צדק • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית בין הבתריםברית המילה
פרשת וירא בשורת הבן לשרהמהפכת סדום ועמורהלוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק
פרשת חיי שרה רכישת מערת המכפלה • מציאת אשה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל
פרשת תולדות לידת יעקב ועשו • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • מכירת הבכורהלקיחת הברכות • בריחת יעקב מעשו
פרשת ויצא חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן
פרשת וישלח מפגש יעקב ועשומאבק יעקב והמלאךמעשה שכם ודינהמעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתהמעשה ראובן ובלהה • תולדות עשו • שמונת מלכי אדום
פרשת וישב מכירת יוסףמעשה יהודה ותמרלידת פרץ וזרחיוסף ואשת פוטיפרחלום שר המשקים ושר האופים
פרשת מקץ חלומות פרעה • ירידת אחי יוסף למצרים
פרשת ויגש התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה
פרשת ויחי שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו
דמויות מרכזיות אדם וחוהקין והבלנחאברהם ושרהלוטהגר וישמעאליצחק ורבקהעשויעקב רחל ולאהראובןשמעוןלוייהודהתמריוסף

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.