רפואת ילדים

רפואת ילדים (בלועזית: פֶּדיאטריה, מיוונית: (paidi (παιδί = "ילד", (iatros (ιατρός = "רופא") היא דיסציפלינה רפואית העוסקת בטיפול הרפואי בתינוקות, ילדים ומתבגרים (החל מגיל ינקות ועד לגילאי 16-21, דבר המשתנה במדינות שונות). ברוב מדינות העולם רופאי ילדים חברים באיגודים מקצועיים לאומיים לרפואת ילדים, כדוגמת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים. בישראל פועל "האיגוד לרפואת ילדים בישראל" במסגרת ההסתדרות הרפואית בישראל. בנוסף קיימים ארגונים המאגדים מספר מדינות (דוגמת ALAPE, הארגון הלטינואמריקאי לרפואת ילדים ו-EAP, האקדמיה האירופאית לרפואת ילדים, וישנו גם ארגון בינלאומי הקרוי IPA.

רפואת ילדים שונה מרפואת בוגרים בהיבטים רבים. ההבדלים הברורים מאליהם הם גודל גופו של המטופל ושלבי התפתחות האיברים בגוף. גופו של תינוק, או יונק, לא רק שונה בגודלו מגופו של אדם בוגר אלא שמבחינה פיזיולוגית קיימים הבדלים משמעותיים בין בוגר לתינוק. טיפול רפואי בילדים מעורר קשת שלמה של היבטים ייחודיים בתחומים כגון: מומים מולדים, אימונולוגיה, אונקולוגיה ועוד. ככל שהולכים ומשתכללים אמצעי הרפואה, הולכות ומתרבות המחלות המטופלות כבר בשלבי הינקות והילדות, בידי רופאי ילדים. רבים מן הילדים החולים במחלות כרוניות זוכים להגיע לבגרות וממשיכים את הטיפול במחלתם בידי רופאים אחרים. רופאי ילדים מתמודדים אף עם מחלות זיהומיות באופן תכוף יותר מתחומי רפואה אחרים וכן דואגים לחיסון אוכלוסיית הילדים.

רבים מרופאי הילדים מתמחים בתת-תחומים, דוגמת ההתמחות הקיימת ברפואת מבוגרים. כך קיימים רופאים המומחים ברפואת לב של ילדים, באופן מיוחד במומי לב מולדים. קיימת התמחות באונקולוגית ילדים. כמעט כל תחום התמחות הקיים ברפואת מבוגרים (להוציא גריאטריה) קיים אף ברפואת ילדים, אולם קיימים מספר תחומי התמחות ייחודיים לרפואת ילדים: רפואת מתבגרים וכן נאונאטולוגיה (רפואת פגים ותינוקות שזה עתה נולדו).

ילדות היא התקופה בה נעשית הגדילה המואצת ביותר של איברי הגוף. רופאי ילדים מתמחים בזיהוי ובהבחנה שבין גדילה והתפתחות תקינים ולבין סימנים לתחלואה בהתפתחות.

הבדל חשוב נוסף בין רפואת ילדים לבין רפואת בוגרים היא בעובדה שילדים הם, בדרך כלל, בחזקת קטינים מנקודת מבט חוקית ואינם יכולים לקבל החלטות רפואיות עבור עצמם. רפואת הילדים מקדישה תשומת לב מיוחדת ליחס שבין הילד לבין מי שאחראי להשגחה ולטיפול בו. זיהוי סימני התעללות או הזנחה של ילדים, שיתוף פעולה של הורים בטיפול הרפואי, כל אלה ייחודיים לרפואת הילדים. רופאי ילדים במהלך הטיפול מתייחסים לעיתים קרובות למשפחה כולה ולא רק לילד הנמצא תחת טיפולם. טיפול במתבגרים אף הוא תחום המעלה בעיות ייחודיות. אף שהמתבגר לעיתים קרובות הוא עדיין בגדר קטין, רבים מן המתבגרים עומדים כבר על דעתם ומבקשים ליטול חלק פעיל בקבלת ההחלטות הטיפוליות בעבור עצמם.

Newborn Examination 1967
בדיקה רפואית של תינוק

דרישות לקבלת תואר מומחה לרפואת ילדים

הדרישות לקבלת תואר מומחה ברפואת ילדים בישראל קבועות בחוק. תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973 קובעות כי כדי לסיים התמחות ברפואת ילדים על הרופא להתמחות משך 4 וחצי שנים בתחום זה. בתקופת ההתמחות יעבוד המתמחה בין השאר במחלקת ילדים בבית חולים, במחלקת יונקים ופגים, במרפאת ילדים בקהילה וכן במחלקות שונות בתתי-תחומים של רפואת הילדים, כגון: אונקולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, קרדיולוגיית ילדים, ועוד. לאחר תום התמחותו חייב הרופא לעמוד בבחינה שבה נבדקת רמת ידיעותיו בתחום ורק לאחריה יקבל תואר מומחה ברפואת ילדים.

מומחים ברפואת ילדים יכולים להמשיך ולהתמחות באחת מתתי-ההתמחויות הקיימות בתחום.

קישורים חיצוניים

אנדוקרינולוגיה

אנדוקרינולוגיה (מאנגלית: Endocrinology) היא תחום בביולוגיה וברפואה העוסק בחקר ההורמונים, היווצרותם, הרכבם ופעולתם.

המדע עוסק בחקר המבנה והפעולה של מערכת הבלוטות ההורמונליות בגוף האדם וההורמונים המופרשים על ידה.

בית החולים אל-מקאסד

בית החולים אל-מקאסד או בשמו המלא בית חולים אל-מקאסד אל-ח'ירייה אל-אסלאמיה

הוא בית חולים כללי בשכונת א-טור בהר הזיתים בצפון מזרח ירושלים המשרת את האוכלוסייה הפלסטינית.

בית החולים אל-מקאסד נוסד בירושלים הירדנית מתרומות של נסיכות הנפט כווית אך לאחר מלחמת ששת הימים עבר המבנה לשלטון ישראלי. בית החולים פתח את שעריו לקהל עוד בשנת 1967 ומאז הוא משרת את האוכלוסייה הערבית – פלסטינית הן בירושלים והן ביהודה ושומרון, כחלק ממערך בתי חולים במזרח ירושלים הכולל גם את בית החולים שבמתחם אוגוסטה ויקטוריה, בית היולדות "הסהר האדום", ובית החולים אל-אמירה בסמה השוכנים על הר הצופים הסמוך.

בבית החולים 250-300 מיטות אשפוז. בית החולים מתמחה בעיקר באורתופדיה, ניתוחי לב פתוח, רפואת ילדים ורפואת עור. כל השירותים ניתנים בחינם מלבד טיפולי סרטן[דרוש מקור]. אל בית החולים מופנים פלסטינים מעזה ועד צפון יהודה ושומרון, במיוחד חולים קשים.

גרג ל. סמנזה

גרג לאונרד סמנזה (באנגלית: Gregg Leonard Semenza; נולד ב-1 ביולי 1956) הוא פרופסור לרפואת ילדים, רדיותרפיה, כימיה ביולוגית, רפואה ואונקולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. משמש כמנהל תוכנית כלי הדם במכון להנדסת תאים. הוא זכה בשנת 2016 בפרס לסקר למחקר רפואי בסיסי. הוא ידוע בגילויו של גורם שעתוק HIF-1, המאפשר לתאי סרטן להסתגל לסביבות דלות חמצן. הוא קיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2019 על "תגליות כיצד התאים חשים ומסתגלים לזמינות החמצן".הוא חקר בטא תלסמיה בעת שעשה תואר שלישי באוניברסיטת פנסילבניה. ד"ר זמנזה סיים את הכשרתו ללימודי רפואת ילדים במרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק.

התמחות (רפואה)

התמחות היא שלב מתקדם בהכשרתו של רופא, הנערך לאחר שהרופא קיבל רישיון לעסוק ברפואה, ובו רוכש הרופא ידע וניסיון באחד מתחומי הרפואה, כגון רפואה פנימית או אונקולוגיה.

חזרת (מחלה)

חזרת (שם מדעי: Mumps) היא מחלה זיהומית נגיפית, הפוגעת בבלוטות הרוק ובבלוטות מתחת לאוזניים. לפני המצאת החיסון הייתה החזרת מחלה נפוצה בקרב ילדים.

חיסון MMRV

חיסון MMRV הוא חיסון משולב למחלות חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, (Measles, Mumps, Rubella, Varicella). החיסון בדרך כלל ניתן לראשונה לילדים בגיל שנה. בישראל ממליץ משרד הבריאות על מנת חיסון ראשונה בגיל שנה, ומנה נוספת בכיתה א' (לפני כן חוסנו בישראל רק בנות בחיסון נפרד לאדמת, על פי רוב בכיתה ה' או ו') שמטרתה לעלות את רמת החסינות. החיסונים כנגד חצבת וחזרת פותחו על ידי מוריס הילמן במרק, ואושרו לשימוש בארצות הברית בשנת 1963 ו-1976 בהתאמה. חיסון כנגד אדמת אושר לשימוש בארצות הברית ב-1969. חיסון MMR, המכיל חצבת, חזרת ואדמת, אושר לשימוש ב-1971 במנה אחת. מנה נוספת (בישראל בכיתה א') החלה להינתן בשנת 1990. החיסון נמצא בשימוש נרחב בלמעלה מ-60 מדינות בעולם. רכיב אבעבועות הרוח נוסף בשנת 2008. כבכל חיסון אחר, השפעות החיסון לטווח ארוך והיעילות שלו הם מושא מתמשך למחקר.

ילדות

יַלְדוּת היא תקופה במהלך חייו של האדם. על פי המקובל היא מתחילה בסביבות גיל 3 ומסתיימת בסביבות גיל 12. תקופת הילדות חלה לאחר תקופת הינקות ולפני גיל ההתבגרות. התפתחות גוף האדם בתקופת הילדות מואצת בכל התחומים - הפיזיולוגי, הקוגניטיבי, הנפש וכו'. המשחק נפוץ מאוד בגילאים אלו.

זכר אנושי בתקופת הילדות מכונה "ילד" ואילו נקבה אנושית בתקופה זו מכונה "ילדה". לעיתים מנעשה שימוש במונחים "בן" ו"בת" כמילים נרדפות לכינויים אלו, אך הם גם משמשים לתיאור יחס שארות שאינם תלויים בגיל או בתקופת החיים של אותו האדם.

מלטונין

מלטונין (אנגלית: Melatonin, ‏5-methoxy-N-acetyltryptamine) המכונה גם 'הורמון החושך', הוא הורמון המיוצר בבעלי חיים, צמחים וחיידקים. בבעלי חיים, רמות המלטונין בדם משתנות במחזור יומי ובכך משמשות כסמן פיזיולוגי המשקף לאיברי הגוף את מצב המחזור היממתי שחשוב לתפקוד מערכות ביולוגיות שונות.למלטונין השפעות ביולוגיות רבות הבאות לידי ביטוי באמצעות הפעלת קולטני המלטונין, כאשר השפעות נוספות באות לידי ביטוי מעצם היותו נוגד חמצון רב עוצמה ותפקידו בהגנה על ה-DNA שבגרעין התא והמיטוכונדריה.מלטונין מוגדר בישראל כתרופת מרשם המאושרת לשיווק כמלטונין בשחרור ממושך (סירקדין) המיועדת עבור מטופלים בגילאי 55 ומעלה הסובלים מנדודי שינה ובנוסף בהכנה מיוחדת במעבדה עבור מלטונין רגיל. מדיניות זו שונה שינוי ניכר מהנהוג ברוב העולם המערבי, בו מלטונין נמכר ללא מרשם, ומעלה את מחירו פי 150. על פי מספר מחקרים קליניים, מלטונין בשחרור ממושך קיצר את משך זמן ההירדמות ושיפר משמעותית את איכות השינה והתפקוד ביום שלמחרת.

משנן נשיר

משנן נשיר או משנן מתחלף (באנגלית: Deciduous teeth), הידוע בכינויו שיני חלב או שיניים נשירות, הוא הסט הראשון של השיניים בגדילה אצל בני אדם ויונקים דיפיודונטים (בעלי שתי מערכות שיניים) אחרים. השיניים מתפתחות במהלך שלב ההתפתחות העוברית ומתפרצות (הופכות לגלויות בחלל הפה) בגיל הינקות. המשנן מתחלף בדרך כלל על ידי שיניים קבועות, אבל בהיעדר שיניים קבועות, שיניים אלו יכולות להישאר פונקציונליות במשך שנים רבות.

נאונאטולוגיה

נאונאטולוגיה או ניאונטולוגיה (באנגלית: Neonatology) היא תת-תחום ברפואת ילדים העוסקת ברפואת ילודים, ובפרט במחלות תינוקות או פגים שנולדו טרם זמנם. הטיפול מתקיים לרוב בתחומי בית חולים ומאפשר טיפולים בבעיות כגון פגים, משקל לידה נמוך, פיגור גדילה תוך-רחמי, מומי לידה, אלח דם ותשניק סב-לידתי.

נפרולוגיה

נפרולוגיה (בכתיב לועזי: Nephrology) היא ענף ברפואה הפנימית וכן ברפואת ילדים העוסק בתפקוד ובמחלות של הכליות.

נפרולוגיה היא הלחם של המילים היווניות נפרוס (ביוונית: νεφρός), שפירושה, "כליה", ולוגיה (ביוונית: λογία) שפירושה "תורה". המרכיב הפעיל בכליה הוא הנפרון (כל כליה מורכבת ממיליוני נפרונים).

נפרולוגיה עוסקת באבחון ובטיפול של מחלות כליה, בעיות מבניות בכליה ומחלות כרוניות שמשפיעות על הכליה (כגון סוכרת). הכליות הן איבר חשוב מאוד בגוף האדם, ויש להן תפקידים פיזיולוגיים רבים. בהיעדר תפקוד מלא של הכליות, מתפתחים סיבוכים הקשורים בבריאות (כגון אנמיה, מחלות עצם ומחלות אלטרוליטריות). מחלות כליה מהוות גורם סיכון להתפתחות אירועים קרדיו-וסקולריים.

נפרולוג הוא מומחה ברפואה פנימית או רפואת ילדים שגם עבר התמחות בנפרולוגיה. הנפרולוג מטפל במטופלים עם מחלות כליה כרונית, מחלת כליות חריפה, חולים במצב כליות סופני הנזקקים לטיפול בדיאליזה ובמטופלים שעברו השתלת כליה. ענף נוסף בו מטפלים רופאים נפרולוגים הוא יתר לחץ דם.

עמותת חיים

"חיים" למען ילדים חולי סרטן בישראל או בקיצור: עמותת "חיים" היא עמותה התנדבותית ישראלית שפועלת להצלת חיים של ילדים חולי סרטן ללא מטרות רווח. ארגון זה נוסד בשנת 1984 על ידי הורים לילדים שטופלו במחלקה האונקולוגית, והוא המוסד הראשון שהוקם בישראל במטרה לסייע לילדים חולי סרטן.

רופא

רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, אשר נקרא גם רפואה קונבנציונלית.

רופא מטפל בחולים ובפצועים על-מנת לרפא אותם וכן עשוי לסייע גם לאנשים בריאים להימנע ממחלות (רפואה מונעת). חלק מהרופאים עוסקים גם במחקר רפואי.

הרופא מוסמך לקבל החלטות מורכבות וגורליות למצבו הבריאותי של החולה כמו כריתת איברים, פעולות כירורגיות מסובכות וכדומה.

מיעוטם של הרופאים הם רופאים כלליים. רוב הרופאים משלימים לפחות התמחות אחת ומוגדרים כמומחים לתחומים מסוימים, כגון רפואה פנימית, כירורגיה, רפואת ילדים, רפואת עיניים, אנדוקרינולוגיה וכיוצא בזה.

האיש הנחשב כראש וראשון מבין הרופאים המפורסמים הוא היפוקרטס, "אבי הרפואה" שתורת ארבע הליחות שלו החזיקה מעמד כאלפיים שנה.

רפואה

רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסקים באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת. הרפואה מתבססת על הישגיהם של מדעי הטבע, החברה, והרוח ומתקדמת במקביל להם. במרוצת השנים התפתחו במקצוע התמחויות בענפים מרובים, לפי קריטריונים שונים: מבחינים בין רפואה פנימית, רפואת חירום, רפואה כירורגית, רפואת עיניים, אף אוזן וגרון וכו', ולפי התחומים החברתיים - רפואה צבאית, רפואה משפטית, רפואה תעשייתית, רפואת בית חולים וכו'.

השגיה של הרפואה המודרנית ניכרים, בפרט בגידול הדרמטי שחל בתוחלת החיים במאה השנים האחרונות, גידול שבעיקרו נובע מהישגיה של הרפואה, כגון אנטיביוטיקה וחיסונים, וגם משיפור הסניטציה והתזונה. לעיתים קצרה ידה של הרפואה, ובמחלות מסוימות היא יכולה להציע טיפול סימפטומטי ומסייע למחלה, אך אינה יודעת לרפא או לסייע בהחלמה. אדם שהוא בעל הכשרה והיתר לעסוק ברפואה נקרא רופא (או רופא קונבנציונלי), והוא מורשה לעסוק ברפואה בכלליות ולהתמחות באחת או יותר מההתמחויות הרפואיות השונות.

רפואת ספורט

רפואת ספורט היא תחום ברפואה המתמחה במניעה, אבחון וטיפול בפגיעות שנגרמו כתוצאה מעיסוק בספורט ופעילות גופנית. הפציעות בהן עוסקת רפואת הספורט הן בעיקר סיבוב או דפורמציה (עיוות-צורה) של מפרקים ושרירים.

רפואת ספורט מערבת תחומים רבים מן הרפואה המודרנית ומקשרת אותם אל הפעילות הגופנית: רפואת משפחה, אורתופדיית ספורט, רפואת ילדים, רפואת נשים, פיזיותרפיה, פיזיולוגיה של המאמץ, תורת האימון, תזונה, פסיכולוגיה, ביומכניקה (תורת התנועה), וכן טיפולים כגון עיסוי, כירופרקטיקה, אוסטיאופתיה, וטיפולי רפואה משלימה.

רופאי ספורט הם מומחים אשר סיימו בית ספר לרפואה, התמחו בהתמחויות כגון רפואה שיקומית או אורתופדיה, לאחר מכן עברו לרפואת הספורט.

הפרופסור ויקטור גוטהיינר היה מחלוצי רפואת הספורט בישראל.

שיתוק ילדים

שיתוק ילדים (פוליומייליטיס, Poliomyelitis) היא מחלה של מערכת העצבים, הנגרמת על ידי נגיף הפוליו. המחלה מועברת מאדם לאדם, בעיקר באמצעות מחזור צואה-פה. הסימפטומים של המחלה לא מופיעים אצל כ-90% מהחולים בה, אולם אם הנגיף חודר למחזור הדם החולים עשויים לסבול ממגוון רחב של סימפטומים. בכאחוז אחד מההידבקויות חודר הנגיף למערכת העצבים המרכזית, פוגע בנוירונים מוטוריים, וגורם לחולשה ולשיתוק רפה או שיתוק חד וקשה במערכת השרירים. סוגים שונים של שיתוק יכולים להיגרם מכך כתלות בעצבים שנפגעים. פוליו הפוגע בחוט השדרה הוא הצורה הנפוצה, ומתאפיין בפגיעה א-סימטרית הכוללת לרוב את הרגליים. במקרים חמורים, כמו בשיתוק הסרעפת ושרירי הנשימה הבין צלעיים, המחלה עלולה לגרום אף למוות.

בעבר היה שיתוק הילדים מהמחלות הנפוצות בעולם, והביא למותם של רבים עד לפיתוח החיסון נגדה בראשית שנות החמישים של המאה העשרים. נכון לתחילת 2019 הוכחדו זנים 2 ו-3 של הפוליו וישנם עשרות חולים בשנה זו 1.

שנית

שָׁנִית (בלועזית: סקרלטינה, Scarlatina) היא מחלה המתאפיינת באדמומיות בעור. הגורם למחלה הוא מין של החיידק Streptococcus מהמין Streptococcus pyogenes.

מקור שם המחלה הוא בצבע השני, כאות לאדמומיות העור האופיינית למחלה. גם בשפות אחרות נגזר שם המחלה משם צבע השני. בלטינית ובשפות אירופאיות רבות השורש המדובר הוא Scarlet, ומכאן נגזר שם המחלה בשפות אלה - למשל, Scarlet fever ("קדחת שנית") באנגלית.

תמותת ילדים

תמותת ילדים היא מוות של ילדים שטרם הגיעו לגיל 5 שנים.

בשנת 2010 הגיעה תמותת הילדים בעולם ל-7.6 מיליון, ירידה מ-8.1 מיליון בשנת 2009, 8.8 מיליון בשנת 2008 ו12.4 מיליון בשנת 1990.כמחצית מהמקרים של תמותת ילדים מתרחשים באפריקה. בכ-60 ממדינות העולם מתרחשים 94% ממקרי תמותת הילדים בעולם.

לתמותת הילדים השפעה מהותית על תוחלת החיים: הצלחה בצמצום תמותת ילדים היא גורם עיקרי לעלייה בתוחלת החיים. צמצום תמותת ילדים הוא הרביעי ביעדי הפיתוח של המילניום של האו"ם.

על פי UNICEF‏ מרבית המקרים של תמותת ילדים נובעים מאחד מחמשת הגורמים הבאים (או צירוף שלהם):

זיהומים חריפים בדרכי הנשימה

שלשול

חצבת

מלריה

תת-תזונהעל פי UNICEF‏ כשני-שלישים ממקרי תמותת ילדים ניתנים למניעה. תת-תזונה, שימוש במים מזוהמים והיגיינה בלתי נאותה גורמים למחצית ממקרי המוות. מחקרים מלמדים שמרבית המקרים של תמותת ילדים ניתנים למניעה באמצעים פשוטים ויעילים כחיסונים, אנטיביוטיקה, כילות להגנה מפני חרקים מעבירי מחלות, טיפול משפחתי טוב יותר והנקה.

תמותת תינוקות

תמותת תינוקות היא מוות של תינוקות שטרם הגיעו לגיל שנה. שיעור תמותת התינוקות, כלומר מספר התינוקות המתים לאלף לידות הוא מדד מקובל לרמת הבריאות הציבורית באוכלוסייה.

גורם מרכזי לתמותת תינוקות היה התייבשות כתוצאה משלשול, אך שורת צעדים שננקטה לפתרון בעיה זו הביא לצמצום התמותה מסיבה זו. כתוצאה מכך, גורם התמותה העיקרי כעת הוא דלקת ריאות. גורמים נוספים הם תת-תזונה, מלריה, מומים מולדים, זיהום ותסמונת מוות בעריסה.

תמותת תינוקות הייתה ניכרת ביותר במאות קודמות. באמצע המאה ה-19 היה שיעור תמותת התינוקות באמריקה 217 לאלף לידות בקרב הלבנים ו-340 לאלף לידות בקרב השחורים. במשך השנים שחלפו מאז חל שיפור ניכר בתחום זה, בזכות שיפור ברמת הרפואה הבסיסית. בעולם כולו ירדה תמותת התינוקות מ-126 בשנת 1960 ל-57 בשנת 2001. קיים פער גדול בין תמותת התינוקות הנמוכה במדינות מפותחות, לתמותת התינוקות הגבוהה במדינות מתפתחות. הטבלה הבאה מציגה אומדן לשנת 2012 של המדינות שבשני הקצוות:

לתמותת התינוקות השפעה מהותית על תוחלת החיים: הצלחה בצמצום תמותת תינוקות היא גורם עיקרי לעלייה בתוחלת החיים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.