רפאל שפירא

רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 - כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, אפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

רפאל שפירא
Hagaon Rabbi Refael Shapiro
פטירה אפריל 1921 (בגיל 84 בערך)
כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א
מקום פעילות וולוז'ין
תפקידים נוספים רב העיר וולוז'ין
תלמידיו

(חלקי)

חיבוריו תורת רפאל
Smicha Le-Rabbanuth
סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין

תולדות חייו

נולד בחודש אדר תקצ"ז (1837), בעיר סמורגון, לרב אריה לייב שפירא, רבה של קובנה, הידוע בשם ר' ליבלי קובנר. בשנת תרי"ב (1852), בגיל חמש-עשרה, נלקח על ידי ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב, כחתן לבתו שרה רשא. בשנת תר"ל (1870)[1] נתמנה למשרת משנה לראש הישיבה בישיבת וולוז'ין, לצד חמיו הנצי"ב, והחל בהגדת שיעורים בישיבה שלוש פעמים בשבוע. בשנת תרמ"א (1881) ויתר על משרתו לטובת חתנו רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק ויצא לכהן ברבנות בקהילת נובואלכסנדרובסק שבליטא.

בשנת תרמ"ו (1886) עבר לכהן ברבנות קהילת בוברויסק שברוסיה הלבנה כיום בלארוס. בשנת תרנ"ט (1899), עם פתיחתה מחדש של ישיבת וולוז'ין בהשתדלותם של נאמני הישיבה בווילנא ובמינסק ובהסכמת פרנסי וולוז'ין, הוזמן ר' רפאל לכהן כרב וראש ישיבת וולוז'ין, בדומה לכל ראשי ישיבת וולוז'ין. ר' רפאל טבע סיומת מיוחדת לצד חתימתו: "העובד עבודת התורה בוואלאזין". בשנת תרע"ה (1915), סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, התפזרה הישיבה ור' רפאל עקר למינסק, בה נפטר בכ"ג באדר ב' תרפ"א (1921).

שיטת לימודו

רבי רפאל שפירא הוא אבי שיטה לימודית ייחודית הידועה בשם "לשיטתיה", שילוב של חריפות בקיאותית ועמקות. שיטה זו מבקשת למצוא היקש בין הלכות שונות ודעות שונות של תנא, אמורא או פרשן תלמודי, ולהוכיח כי כל ההלכות והדעות האלו יש להן יסוד משותף וקירבה פנימית זו עם זו. מתוך גילוי המאפיין האחיד למקורות שונים של אותו מחבר, ניתן ליישב סתירות שהתגלעו בין מקורות אלו.[2]

עזבונו התורני

כבר בצעירותו, נטל רבי רפאל שפירא חלק בעבודתו של חותנו, ביאור העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון, כפי שכותב הנצי"ב אודותיו:

וגם חתני הרב מ' רפאל בהגאון מהר"א ליב שפירא זצ"ל אב"ד דק"ק קאוונא, הוא יושב עמדי בחבורה/ כחו יפה בתורה/ ודעתו ברה/ להתיישב עמו בעמק הלכה ולבררה/ וגם הוא הוסיף כמה הגהות ברוב חקירה

העמק שאלה, קדמת העמק

מחידושיו הרבים נותר ספרו תורת רפאל וכמה יסודות למדניים המפורסמים בשמו. בכתיבת חידושיו ומכתביו נמנע ר' רפאל מלהשתמש בעט ברזל אלא בנוצה של עוף, משום חשש הלכתי של איסור 'לא תניף עליהם ברזל'.[3] את היקף כתביו וגורלם מתארים בניו בעיצומה של השואה:

אבינו הגאון זצ"ל... הניח אחריו ברכה הרבה כתבים חידושי תורתו בסוגיות התלמוד... ובמקצועות ההלכה... לכל חלקי השו"ע ותשובות להוראת הלכה למעשה, אף חידושים באגדה... ואחרי פרוץ המלחמה הועברו והובאו הכתבים ברוב עמל וסכנת דרך לעיר ווילנא... וכל הכתבים הרבים נשארו במדינת ליטא ומאוד הלב דוי וסוער על זה כי מי יודע מה גורלם בסערת המלחמה הזו.

הקדמה לתורת רפאל

ספריו

  • תורת רפאל, חידושים בהלכה וביאורים בדברי התלמוד והפוסקים, ב' חלקים, לחלק אורח חיים, וחלק ג' אסופת תשובות וליקוטים, ירושלים תש"ג. באתר hebrewbooks.

צאצאיו

מאשתו הראשונה שרא רשא (בתו של הנצי"ב מוולוז'ין):

מאשתו השנייה דרייזל (אף היא בתו של הנצי"ב מוולוז'ין):

מתלמידיו

נשמה קדושה, לב טהור ואופי אצילי מצאתי ברבי רפאל. הוא היה מתון, נוח וותרן בכל מדותיו; עיניו הגדולות והיפות האירו ברחמים ובאהבה. ענו כהלל, מכובד וחביב על כל שדרות העם. גם החסידים העריצוהו. המשכילים ובני הנעורים המתקדמים כבדוהו מאד. ועם כל זאת ישב בבית קטן ודל, חי חיי עוני ועסק יום ולילה בתורה

צבי הירש מסליאנסקי, ספר הזכרונות והמסעות פרק כ"ב.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בתולדות חייו הכלולים בהקדמת בניו ר' אריה ור' ישראל איסר לספרו תורת רפאל, נכתב: 'בשנת תרכ"ה לערך'.
  2. ^ שלמה יוסף זוין, אישים ושיטות, תל אביב תשי"ב, עמ' 35; הרב שמעון לנגבורט, 'בית אולפנא רבתא עץ חיים דוולוז'ין, ספר וולוז'ין, תל אביב תש"ל, עמ' 192
  3. ^ הרב שמעון לנגבורט, שם
אריה לוין

הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה - ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 - 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד. כונה אבי האסירים או רב האסירים. בירושלים היה ידוע בשם ר' אריה.

בוברויסק

בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" - בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס. העיר שוכנת ליד נהר הברזינה, כ-110 ק"מ דרומית-מערבית לעיר מוהילב. אוכלוסיית העיר מונה כ-219,000 תושבים (נכון ל-2009).

מקור שם העיר הוא ככל הנראה במילה הבלארוסית בביור (бобр), שמשמעותה בונה (יונק מסדרת המכרסמים), שהיה נפוץ באזור. מאז סוף המאה ה-19 לא מצויים בונים באזור, בשל ציד וזיהום סביבתי.

בנימין מנשה לוין

הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.

וולוז'ין

וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס. והיא נמצאת 75 ק"מ מצפון-מערב למינסק.

זאגר

זאגר (בליטאית: Žagarė; בפולנית: Żagory) היא עיירה במחוז שאולאי בצפון ליטא סמוך לגבול עם לטביה. הנהר סוֶוטֶה חוצה את העיירה לשניים, ושני החלקים נקראו "זאגר ישן" ו"זאגר חדש", ובהם התקיימו קהילות יהודיות נפרדות.

זרסאי

זרסאי (בליטאית: Zarasai להאזנה (מידע • עזרה); שם העיר השתנה מספר פעמים לאורך ההיסטוריה) היא עיר בצפון-מזרח ליטא, העיר הגדולה ומרכזו המנהלי של מחוז משנה זרסאי במחוז אוטנה.

זרסאי מחזיקה בשיא הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה בשעות היום בליטא, 38.5 מעלות צלזיוס שנמדדו בשנת 2014.

מילידי העיר: הצייר היהודי יודל פן, והגנרל פיוטר וראנגל.

בעיר התקיימה עד מלחמת העולם השנייה קהילה יהודית גדולה שבמסגרתה התנהלו ששה בתי כנסת וישיבה, בית ספר, בית חולים, מושב זקנים, ספריה, קופת גמ"ח וחוגים. בין רבני העיר היו האחים רבי לוי ורבי רפאל שפירא, הרב מאיר שלום הכהן והרב מרדכי פיינשטיין. רבה האחרון של זרסאי, הרב אליהו רזניק, נספה בשואה.

חיים אברהם שפירא

רבי נח חיים אברהם שפירא (תקפ"א-תקפ"ג, 1821–1823 (בערך), איליה - ד' באייר תרמ"ו, 9 במאי 1886) היה רב וראש ישיבה ליטאי, רבה של סמרגון וראש ה"קיבוץ" המפורסם בעיר זו.

חיים הלוי סולובייצ'יק

הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853- כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 - ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רבה של העיר בריסק וראש ישיבה בבריסק ואחר כך בירושלים, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, אחרי שנת 1954. נחשב מתנגד תקיף לציונות.

ישיבת וולוז'ין

ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית. הישיבה שימשה כאב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה. הישיבה נוסדה על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו המובהק של הגר"א, ב-תקס"ב (1802) בעיירה וולוז'ין שבפלך מינסק (ברוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז חלוקת ברית המועצות בבלארוס), והתקיימה עד תרנ"ב (1892). בשנת תרנ"ה (1895) נפתחה הישיבה מחדש על ידי הרב רפאל שפירא והתקיימה עד תקופת השואה.

ישיבת תפארת ישראל

ישיבת תפארת ישראל היא ישיבה ליטאית בחיפה. הישיבה החרדית הראשונה שנוסדה ביישוב החדש.

ראש הישיבה ומייסדה היה הרב דב מאיר רובמן, חניך ה"תלמוד תורה" בקלם שכיהן קודם לכן כראש ישיבת "אור תורה" בווילקומיר שבליטא, וצוות הישיבה הורכב מרבנים בוגרי הישיבות בסגנון הליטאי באירופה שעלו ארצה, חלקם שימשו בעצמם כראשי ישיבות באירופה.

ישראל איסר שפירא (תל אביב)

הרב ישראל איסר שפירא (ה'תרמ"ו, 1886 - ט' בטבת ה'תשל"א, 6 בינואר 1971) היה רב ליטאי-ישראלי. רבה של לאפיטש (רו') וראש ישיבת "שערי תורה" ו"כולל הנצי"ב" ביפו. מחבר הספר "עין ישראל" וספרים נוספים.

ישראל ריף

ישראל ריף (תרל"א, 1871 - תש"ב, 1941) היה רבה של זאגר חדש בליטא.

משה סולובייצ'יק

הרב משה סולובייצ'יק (תרל"ט, 1879 - ג' בשבט תש"א, ינואר 1941) היה ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי), בנו של הרב חיים סולובייצ'יק ואביו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון.

משפחת סולובייצ'יק

משפחת סולובייצ'יק היא שושלת רבנים מפורסמת ששימשה ברבנות העיר בריסק שלשה דורות ברציפות, ובניה נמנו בין גדולי ומנהיגי היהדות בדורם. על שם עיר רבנותם השושלת מכונה לעיתים בית בריסק. השושלת התחילה עם רבי יוסף דוב סולובייצ'יק, בנו רבי חיים, ובנו של רבי חיים - רבי יצחק זאב. בנוסף לשלושה רבנים נודעים אלה בין שורות המשפחה נמנו רבנים מפורסמים שהשפיעו מתורתם ודעותיהם על בני דורם ואף לדורות.

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

ספודיק

ספּוֹדיק הוא כובע פרווה גבוה ורחב, אשר חובשים חסידים נשואים בחסידויות פולין, וכן נלבש בעבר בידי רבנים מליטא ולטביה.

רפאל שפירא (הנכד)

הרב רפאל שפירא (ה'תרפ"ג, 1923‏ - ט' בכסלו ה'תשנ"ח, 8 בדצמבר 1997) היה ראש ישיבה חרדי-ליטאי, ראש ישיבת תפארת ישראל ותפארת הכרמל בחיפה.

רפאל שפירא (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.