רפאל שמואלביץ

הרב רפאל הלוי שמואלביץ (ט"ז בכסלו ה'תרצ"ח, 20 בנובמבר 1937 - ט' בשבט ה'תשע"ו, 18 בינואר 2016) היה מראשי ישיבת מיר ומראשי מערכת האנציקלופדיה התלמודית.

הרב רפאל שמואלביץ מוסר שיעור כללי בישיבת מיר ברכפלד
הרב רפאל שמואלביץ מוסר שיעור כללי בישיבת מיר ברכפלד
הרב רפאל שמואלביץ
הרב רפאל הלוי שמואלביץ
מקום פעילות ירושלים, מודיעין עילית

ביוגרפיה

נולד בעיירה מיר לחנה מרים פינקל, בתו היחידה של ראש ישיבת מיר הרב אליעזר יהודה פינקל, ולרב חיים שמואלביץ, שנעשה אף הוא לימים ראש הישיבה. נקרא על שם סבו, הרב רפאל אלתר שמואלביץ, חתנו של הסבא מנובהרדוק וראש ישיבות סטוצ'ין וגרודנא. הסנדק בברית המילה שלו היה רבה של מיר, דוד אמו, הרב אברהם צבי קמאי.

בתקופת מלחמת העולם השנייה נמלט עם הוריו יחד עם רבים מתלמידי ישיבת מיר לווילנה ומשם עשו את דרכם ברכבת הטרנס-סיבירית, ובאמצעות אשרות כניסה ליפן שסיפק הקונסול היפני בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הגיעו לקובה שביפן, שם שהו כתשעה חדשים. היפנים הגלו אותם לשאנגחאי הסינית, שהייתה תחת כיבוש יפני, והם השתכנו ב"גטו שאנגחאי". בשנת 1946 הגיעו לארצות הברית ולאחר כחצי שנה עלו לארץ ישראל והשתקעו בירושלים.

למד בבית הספר "יבנה" ובישיבת תפארת צבי, ועוד לפני היותו בר מצווה עבר ללמוד בישיבת מיר בירושלים[1]. מאז, למד בקביעות בחברותא עם אביו עד לפטירת האב.

בחורף ה'תשכ"ב (1962) נשא את עדנה, בתו של הרב אברהם פרבשטין, ראש ישיבת כנסת ישראל, ושנתיים לאחר נישואיו (תשכ"ד) החל לכהן כר"מ בישיבת חברון כנסת ישראל[2], במקביל שימש בתקופה זו כר"מ בישיבת קול יעקב. בהמשך הצטרף למערכת האנציקלופדיה התלמודית והיה לאחד מראשיה. כתב ערכים מרכזיים כמו הערך "חשמל" שנדפס לראשונה בשנת ה'תשמ"ו בכרך י"ח, ואחר כך יצא במספר מהדורות כחיבור בפני עצמו. הוא כתב וערך בצוותא עם בן דודו הרב אריה פינקל את המהדורה הראשונה של הספר "שיחות מוסר" של אביו, שיצאה לאור בחיי האב.

לאחר פטירת אביו ב-1978 החל להעביר שיעורים בישיבת מיר לצד גיסו, ראש הישיבה, הרב נחום פרצוביץ. מאז פטירת הרב בייניש פינקל, שימש כאחד מראשי הישיבה לצד הרב נתן צבי פינקל והעביר שני שיעורים כלליים בשבוע: האחד ביידיש בהיכל בית המדרש המרכזי של הישיבה, והשני בעברית בבית המדרש על שם פרידמן.

לאחר הקמת ישיבת מיר מודיעין עילית, מסר בה שיעור כללי בעברית אחת לארבעה שבועות, וגם שם נשא בתואר "מראשי הישיבה".

מראשית העשור השני של המאה ה-21 התמודד עם טרשת אמיוטרופית צידית (ALS) והפסיק להעביר שיעורים.

חלק משיעוריו למסכת קידושין ומסכת בבא בתרא ומסכת כתובות נדפסו בספרי "שיעורי רבי רפאל" (תשע"ה-ט) בהוצאת מכון 'שיעורי רבי רפאל'. הוא פרסם מאמרים בכתבי העת התורניים ובספרי זיכרון. בשנות ה-80 ייסד עם הרב שמעון משה דיסקין את המדור "באהלה של תורה" בכתב העת "מוריה", שנועד לפרסם חידושי תורה של בני ישיבות שיעברו ביקורת בידי מערכת המדור.

נפטר ממחלת שרירים (ALS) בליל ט' בשבט ה'תשע"ו - 18 בינואר 2016, בגיל 78.

רבי רפאל שמואלביץ

הרב רפאל שמואלביץ בביתו

הרב נתן צבי פינקל עם הרב רפאל שמואלביץ

הרב רפאל שמואלביץ עם הרב נתן צבי פינקל

הרב רפאל שמואלביץ

הרב רפאל שמואלביץ בצעירותו

Raphael Shmuelevitz

הרב רפאל שמואלביץ (משמאל)

צוות האנציקלופדיה התלמודית

הרב שמואלביץ (רביעי משמאל) בין חברי צוות האנציקלופדיה התלמודית, באירוע לכבוד הרב אפרים בורודיאנסקי (במרכז)

משפחתו

לרב שמואלביץ חמישה בנים וארבע בנות:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רפאל שמואלביץ, בגדרי הפרשת תרומה, בתוך: שערי תורה: קובץ תורני מרכזי לבני הישיבות, תמוז ה'תשי"ט, עמ' סז-עא.
  2. ^ בסבב המינויים שבו מונו הרבנים הלל זקס וברוך מרדכי אזרחי.
אברהם סלומון

הרב אברהם סלומון (תרפ"ה, 1925 - כ"ז בניסן תשע"ב, 19 באפריל 2012) היה משגיח בישיבת חברון בירושלים במשך ארבעים שנה.

אברהם פרבשטין

הרב אברהם יהודה פרבשטין (תרע"ז, 1917 - א' בשבט תשנ"ז, 9 בינואר 1997) היה ראש ישיבת חברון, מעורכי האנציקלופדיה תלמודית וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

אהרן כהן (ראש ישיבה)

הרב אהרן כהן (י' בניסן ה'תרס"ד, 26 במרץ 1904 - י"ח בסיון תשכ"א, 2 ביוני 1961) היה ראש ישיבת חברון.

אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה. הכרך הראשון התפרסם בשנת ה'תש"ז (1947) והכרך ה-43, המגיע לערך "מֹחַ", התפרסם בשנת ה'תשע"ט (2019). בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

האנציקלופדיה מודפסת על ידי איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים "יד הרב הרצוג" בירושלים. בעבר פעלה המערכת מתוך בניין "יד הרב הרצוג" בשכונת בית וגן בירושלים, ונכון ל-2014 היא פועלת במתחם בית הכנסת ישורון שבשכונת רחביה.

אסתר פרבשטין

אסתר פרבשטין (נולדה בשנת 1946) היא היסטוריונית חרדית, ראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים, והיועצת האקדמית של גנזך קידוש השם. בין הבולטים בחוקרי השואה החרדים.

דוד כהן (ראש ישיבה)

הרב דוד כהן (נולד בכ"ט באדר ה'תש"י, 18 במרץ 1950) הוא ראש ישיבת חברון בירושלים, וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

ה'תשע"ו

ה'תשע"ו (5776) ובקיצור תשע"ו –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-14 בספטמבר 2015, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 2 באוקטובר 2016.המולד של תשרי חל ביום ראשון, 23 שעות ו-135 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג בשז, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים.זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 19 במחזור העיבור ה-305. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 8 במחזור השמש ה-207.שנה זו היא שנת 1,947 לחורבן הבית, ושנת 2,327 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשע"ו 68 שנות עצמאות.

חיים שמואלביץ

הרב חיים ליב הלוי שמואלביץ (ר' חיים סטוצ'ינער על שם העיר שבה גדל; ב' בתשרי ה'תרס"ג, 3 באוקטובר 1902, קובנה - ליל ג' בטבת ה'תשל"ט, 1 בינואר 1979, ירושלים) היה ראש ישיבת מיר בליטא, בתקופת שהותה בשנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה ובארץ ישראל, היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ט' בשבט

ט' בשבט הוא היום התשיעי בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט' שבט היא,

ברב השנים, פרשת בשלח. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת בא.

יוסף חברוני

הרב חיים יוסף דוד חברוני (נולד בב' בשבט תשכ"ז, 13 בינואר 1967) הוא ראש ישיבה בישיבת חברון בירושלים.

יעקב שמואלביץ

הרב יעקב שמואלביץ הוא מראשי ישיבת מיר בירושלים.

ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון "כנסת-ישראל" (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא אחת הישיבות הגדולות והבולטות בציבור החרדי-ליטאי. דרכה של הישיבה מבוססת על שיטת גדלות האדם של מייסדה, הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלובודקה"), מראשי תנועת המוסר.

הישיבה הוקמה בשנת ה'תרל"ז (1877) בסלובודקה, פרבר של קובנה שבליטא. באמצע שנות העשרים של המאה ה-20 החליטו ראשיה להעביר חלק ניכר ממנה לארץ ישראל. בשנת ה'תרפ"ד (1924) הוקם סניף של הישיבה בחברון שבארץ ישראל המנדטורית, שאליו הצטרפו בהמשך ראשי הישיבה. לאחר מאורעות תרפ"ט (1929) שבהם נהרגו חלק מתלמידי הישיבה עברה הישיבה לשכונת גאולה בירושלים. משם עברה הישיבה לשכונת גבעת מרדכי, שם היא שוכנת עד היום.

במהלך השנים חלו פיצולים בישיבה, בעקבותיהם קמו ישיבת חברון-גאולה, ישיבת עטרת ישראל וישיבת כנסת הגדולה ("חברון-קריית ספר"). בכמה מקומות בארץ ישראל הוקמו בתי מדרש של בוגרי הישיבה. קבוצה אחרת של בוגרי ישיבת סלבודקה הקימו ישיבה נוספת בבני ברק לאחר השואה, הקרויה אף היא ישיבת סלובודקה.

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות ביותר בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

הישיבה נחשבת כאחת הישיבות הראשונות שנוסדו במתכונת הישיבה החדשה, שנייה לישיבת וולוז'ין. נוסדה בעיר מיר שבבלארוס על ידי הרב שמואל טיקטינסקי, לפני שנת ה'תקע"ה, 1815.

בתקופת הרב אליעזר יהודה פינקל (בנו של "הסבא מסלבודקא" וחתנו של הרב קמאי) הצטרפה הישיבה למחנה ישיבות המוסר. היא הושפעה בעיקר מבוגרי ישיבת סלובודקה שנשלחו לישיבה בידי הסבא מסלובודקה.

תקופת הזוהר של הישיבה באירופה הייתה תקופת בין המלחמות, אז לוטש סגנונה הלמדני בידי ראש הישיבה הצעיר, הרב אליעזר יהודה פינקל שאיזן בין השפעות תלמידי הרב שמעון שקופ ותלמידי הרב ברוך בר ליבוביץ, שניהם תלמידי ר' חיים מבריסק, שהיו הקולות הדומיננטיים בבית המדרש של התקופה. דמותה הכללית של הישיבה הושפעה יותר בפן החינוכי-מוסרי, אותו עיצב "המשגיח" הרב ירוחם ליוואוויץ, חניך אסכולת קלם של תנועת המוסר.

בעת שואת יהודי אירופה ניצלו רבים מתלמידי הישיבה וחלק גדול מהצוות החינוכי כשנמלטו לשנחאי באמצעות אשרות כניסה ליפן שסיפק חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, הניצולים הקימו את הישיבה מחדש בירושלים ובארצות הברית וממנה יצאו ישיבות נוספות.

כיום שוכנת הישיבה המרכזית בשכונת בית ישראל בירושלים, ויש לה ישיבה-בת במודיעין עילית. ענף אחר של הישיבה שעומד עצמאית מבחינה מנהלתית הוא ישיבת מיר בארצות הברית.

ישיבת מיר מודיעין עילית

ישיבת מיר מודיעין עילית (מיר ברכפלד) היא ישיבה גדולה ליטאית השוכנת בשכונת אחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית. הישיבה משתייכת לישיבת מיר ולומדים בה כחמש מאות תלמידים וכמאה אברכים.

ישיבת תפארת צבי

ישיבת תפארת צבי היא ישיבה בירושלים. היא נוסדה בשנות ה-20 של המאה ה-20 כישיבה הקטנה הראשונה של היישוב החדש בירושלים בסגנון יהדות ליטא ודגלה באסכולת סלובודקה.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 נפתחה הישיבה מחדש, לאחר הפסקה של שמונה שנים. היא פועלת מאז במתכונת של ישיבה גבוהה חרדית המיועדת בעיקר לבוגרי ישיבות תיכוניות מהזרם הדתי לאומי ומהזרם החרדי.

משה מרדכי אפשטיין

הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

משה מרדכי פרבשטין

הרב משה מרדכי פרבשטין (נולד בכ"ג בתשרי תש"ד, 22 באוקטובר 1943) הוא ראש ישיבת חברון בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.

משה פינקל (רב)

הרב משה פינקל (תרמ"ג, 1883 - י"ז בתשרי תרפ"ו, 5 בנובמבר 1925) היה ר"מ בישיבת סלובודקה וישיבת חברון. בנו של רבי נתן צבי פינקל, ה"סבא מסלובודקה".

שמואלביץ

שמואלביץ הוא שם משפחה יהודי, פטרונים מהשם שמואל.

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.