רפאל סברדלוב

רפאל זאב סְבֶרְדְלוֹב (לעיתים סְוֶירדלוב, סְוֶרדלוב; רוסית: Свердлов) (ו' בסיוון תרמ"ה - 20 במאי 1885, פלך ויטבסק, רוסיהט"ו באדר ב' תשכ"ה, 20 במרץ 1965,[1] תל אביב) היה פעיל ציוני, ממייסדי "הפועל הצעיר" ומזכירה הראשון, איש העלייה השנייה, מורה עברי, מראשוני המורים בגימנסיה הרצליה, בה הורה גאולוגיה וגאוגרפיה, ומחבר ספרי לימוד במקצועות אלה.

Rsverdlov
משמאל לימין: רפאל סברדלוב (בן 67), נכדו עו"ד עמירם סבר (בן שלוש) ובנו ד"ר עליז סבר (בן 40), בשנת 1952

ביוגרפיה

רפאל זאב סברדלוב נולד בכפר מירונובה שליד פולוצק, בפלך ויטבסק של האימפריה הרוסיתתחום המושב היהודי) בשנת 1885, בנם הבכור של רבקה הניה לבית לייבוב והלל סברדלוב, קבלן בניין,[2] למד בחדר ובישיבה, ובמהלך לימודיו למד בסתר לימודים כלליים ונבחן בבחינת בגרות בבית הספר הריאלי בדוינסק.

היה ממייסדי תנועת "צעירי ציון" בחבל הבלטי. לאחר חג סוכות בשנת 1904, כאשר היה בן 19, עלה לארץ ישראל. בארץ עבד כפועל במושבות יהודה והגליל. היה מהגרעין המייסד של "הפועל הצעיר" ונבחר למזכיר המפלגה, תפקיד שבו כיהן בשנים 19051908. היה מראשוני העיר תל אביב, חבר הוועד המקים של רמת גן (יחד עם יהודה מטמון-כהן) וממייסדי הגימנסיה הרצליה. בשנת 1909 ייסד עם ד"ר חיים חיסין ומאיר דיזנגוף את 'המועצה הארץ-ישראלית' המדינית הראשונה.

היה ציר בשלושה קונגרסים ציוניים (הקונגרסים ה-10, ה-11 וה-12). היה ממייסדי אגודת הסטודנטים הציונים "החבר" וערך את עיתון האגודה בעברית יחד עם יצחק (אייזיק) ברודני-בראלי.

בשנת 1908 היה למורה בבית הספר לבנות בנווה צדק. בשנת 1909 נסע להשתלם באוניברסיטת ברן ובציריך, וקיבל תואר מורה מוסמך בגאוגרפיה וגאולוגיה. בשנת 1913 שב לארץ והחל להורות במקצועות אלה בגימנסיה הרצליה, וכן בסמינר לוינסקי למורות. כיהן כמורה הגימנסיה הרצליה לגאוגרפיה ומחנך כיתה עד פרישתו לגמלאות. כן חיבר ספרי לימוד במקצועות שלימד. במשך שנים ארוכות היה אחראי לטיולים השנתיים של התיכון, בהם טיול שנתי שמסלולו היה הקפת ים המלח. היה במשך שנים יו"ר סניף המורים בתל אביב. וכן יושב ראש "אגודת השכנים" ואגודת תושבי כרם התימנים בתל אביב.

נפטר בשנת 1965, בהגיעו לגבורות. נטמן בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

משנת 1911 היה נשוי לרבקה לבית שוחט, והיה אב לשני ילדים (ד"ר עליז סברדלוב-סבר, רופא בצבא הבריטי ולאחר מכן בירושלים, והלה סברדלוב, מזכירה בגימנסיה הרצליה).

שניים מאחיו, אהרן סברדלוב[3] ודוד סברדלוב[4], היו אף הם פעילים ציוניים בולטים, ממארגני ההגנה העצמית היהודית ברוסיה ובארץ ישראל ומאנשי "ההגנה".

ספריו

  • הלבנון: ציורי מסע, עם מפה ותשע תמונות,‫ תל אביב: קֻפת הספר, תר"ץ 1930.
  • יסודות הגיאולוגיה (תולדות האדמה והחיים) על יסוד הגיאולוגיה של ארץ ישראל, תל אביב: בית דפוס הוצאת ארץ ישראל, 1936. (מהדורה נוספת: הוצאת דביר, תש"ז 1947.)
  • ים המלח, תל אביב: אמנות, תרפ"ח 1928 ("לנוער": ספרית ארץ ישראל של קרן קיימת לישראל).
  • בממלכת המינרלים: יסודות המינרולוגיה עם אטלס מגון, בהדגשה מיוחדת על מינרלי הארץ, תל אביב: דפוס הפועל הצעיר, תרפ"ח 1928. ‬(חוברת 1: אחלמה;‫ חוברת 2: שבו.)
    • יסודות המינרלוגיה והפטרוגרפיה: על יסוד ידיעת המולדת, (מהד' ב מורחבת ומתוקנת),‫ תל אביב: הוצאת דביר, תש"ח 1948.

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ רפאל סברדלוב באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "הלל סברדלוב", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 331.
  3. ^ דוד תדהר (עורך), "אהרן סברדלוב", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2198.
  4. ^ דוד תדהר (עורך), "דוד סברדלוב", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1980.
1885

שנת 1885 היא השנה ה-85 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1885 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1965

שנת 1965 היא השנה ה-65 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1965 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

20 במאי

20 במאי הוא היום ה-140 בשנה (141 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 225 ימים.

20 במרץ

20 במרץ הוא היום ה-79 בשנה (80 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 286 ימים.

נקודת השוויון (שאורך היום והלילה הוא בדיוק 12 שעות) מתרחשת בחודש מרץ בדרך כלל בין היום ה-20 ליום ה-21 בחודש.

20 במרץ מצוין כ"יום הפרנקופוני הבינלאומי" וגם מצוין גם "יום השימחה הבנילאומי".

הפועל הצעיר

הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית. התנועה הושפעה מאוד מתורתו של א"ד גורדון. המפלגה נוסדה ב-1905. ב-1930 התאחדה עם "אחדות העבודה" למפלגת פועלי ארץ ישראל, מפא"י, שבראשה עמד דוד בן-גוריון.

ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב

ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב היה הנציגות הרשמית של הקהילה היהודית של יפו, תל אביב ופרבריהם משנת 1890 וניהל את ענייניה, עד העברת סמכויותיו לעיריית תל אביב ולמועצה הדתית של תל אביב בשנת 1940.

יהודה לייב מטמון-כהן

יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.

יעוז סבר

יעוז סבר (נולד ב-21 במאי 1979) הוא עיתונאי, עורך, איש תקשורת ויחסי ציבור ישראלי. משמש כדובר עיריית רעננה. כיהן כתחקירן במעריב, מוכר כמי שחשף לראשונה את סיפור טנק הצוערים.

צבעים במקרא

רוב האזכורים לצבעים במקרא הם בעיקר לשמות של חומרי צבע - צִבענים (פגמנטים) טבעיים, או צבעים מלאכותיים מעשה ידי אמנים. (מיעוט אזכורי הצבעים בתנ"ך, הם שם תואר, המתאר את גוון הצבע עצמו).

חומרי צבע הופקו מעפר צבעוני, צמחים ובעלי חיים, וחלקם עובדו בעבודת יד או במכונה, עד להפיכתם לצבענים (אנגלית: dye) כנדרש. הם יועדו למגוון צרכים של האדם: לייצור תמרוקים ואבקות איפור, כגון הכחל והשרק, וכן לצביעת אריגים, כלים וקירות, ולציור אמנותי. טכניקות הצביעה השונות בחומרים ובכלים שונים, חדרו לחיי התרבות והחברה באזור הסהר הפורה, ובכלל זאת בארץ ישראל בתקופה הישראלית.

חלק מהצבעים המלאכותיים, אשר הוכנו כאבקות, הוספו לתמיסת מים, סיד ואשלג, שהוכנו מספר ימים מראש. בתמיסת הצבע המוכנה השתמשו לצביעת אריג או מטווה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.