רפאל הכהן כ"ץ

הרב רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ (רפאל המבורגר או רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 - כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל.

רפאל הכהן כ"ץ
RafaelCohen
רבי רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג
לידה 1722
כ"ד בחשוון תפ"ג
האימפריה הרוסית ליבוניה, האימפריה הרוסית
פטירה 1803 (בגיל 81 בערך)
כ"ו בחשוון תקס"ד
האימפריה הרומית הקדושה אלטונה, דוכסות הולשטיין
השתייכות יהדות גרמניה
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד
רבותיו רבי אריה לייב גינצבורג

תולדות חייו

נולד בשנת תפ"ג (1722) לרב יקותיאל זיסקינד הכהן, אב"ד מחוז ליבוניה (ליפלנד) ובירתה העיר ריגה (כיום בלטביה). בצעירותו למד אצל דודו רבי אריה לייב גינצבורג, ה"שאגת אריה", שכיהן אז כרב וכראש ישיבה בעיר מינסק.

בשנת 1735 נשא את תמר, נכדת הרב יהושע פלק כץ.[1] לאחר נישואיו למד שש שנים בישיבה במינסק, ובגיל 19 התמנה לראש הישיבה במינסק במקום דודו. בהמשך כיהן כרב בערים רקאווי (תק"ה), וילקומיר (תק"ז), מינסק (תקי"ז), פינסק (תקכ"ג) ופוזנן (תקל"ב).

בשנת תקל"ו נבחר לשמש כרב בשלוש הקהילות אלטונה, המבורג וואנדסבק (אה"ו), תפקיד אותו מילא במשך כ-23 שנים. לעת זקנותו הודיע לאנשי קהילתו על רצונו לפרוש מתפקידו כרב העיר מחמת גילו. לאחר פרישתו שלח לו המלך פרנץ השני מכתב תודה על עבודתו למען הקהילה היהודית.[2]

נפטר באלטונה בכ"ו בחשון תקס"ד.[3]

אישיותו

מלחמתו בתנועת ההשכלה

הרב רפאל הכהן היה מהלוחמים הגדולים בתנועת ההשכלה. הוא היה מהראשונים שהחרימו את פירושו של משה מנדלסון על התנ"ך, ואף נפגש עמו ודיבר איתו קשות. אף נפגש עם הרב שלמה מדובנא, ושכנעו שלא להשתתף בהדפסת פירושו של מנדלסון על התנ"ך.[4] בשנת 1789, לאחר הדפסת ספרו תורת יקותיאל, בו כתב דברים חריפים נגד המשכילים, כתב שאול ברלין, תחת שם העט "עובדיה בן ברוך מפולין", את הספר "מצפה יקתאל", שבו ציין ביקורת נקודתית וחריפה נגד פסיקות רבות בספר.[5]

יחסו לתנועת החסידות

רבי רפאל היה תלמיד קרוב של הגר"א, ותלמידו של השאגת אריה, ועל כן יחסו אל תנועת החסידות היה מורכב.

כאשר פורסם כתב החרם נגד תנועת החסידות לא הסכים לחתום עליו, ואף אמר על המגיד ממזריטש שרוח הקודש מתנוססת בבית מדרשו. אף לאחר שאמרו לו ש"הרב הדומה למלאך השם צבאות" (הגר"א) חתם על החרם, אמר שמסיפור עקידת יצחק רואים שכשהקב"ה אמר לאברהם לשחוט את יצחק הוא הודיע לו את זה בעצמו, אך כשאמר לו לא לשחוט הודיעו על ידי שליח, מלאך. ומכאן שכדי להציל אדם מספיק שליח, אך לשחוט אדם זאת רק על ידי הקב"ה בעצמו, ואפילו לא על ידי מלאך.

יחסו החיובי לתנועת החסידות נולד בעקבות שליחות שהטיל המגיד ממזריטש על תלמידו רבי זושא מאניפולי, שהביא את רבי רפאל אל רבו הרב המגיד, ושם התוודע רבי רפאל לגדלותו הרוחנית של הרב המגיד. לאחר שובו אל רבו הגר"א אמר לו הגר"א שהשוחד יעוור עיני חכמים ושלא יוסיף לנסוע למזריטש. רבי רפאל נענה לו ולא הוסיף לנסוע למזריטש משום כבוד רבו, אך גם לא הוסיף לנסוע אל רבו רבי אליהו.[6] בשנותיו האחרונות כשנכנסו אצלו אנשים ביקש שלא ידברו בביתו אודות שום איש.[7]

מחיבוריו

ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד.

בניו וחתניו

  • בנו, רבי צבי הירש כ"ץ, אב"ד ור"מ קראטשין[8]
  • חתנו, רבי צבי הירש, אב"ד פוזנן ופיורדא[9] (בן רבי אברהם[10]) - נפטר בחייו
  • חתנו, רבי יחיאל מיכל שפייאר, אב"ד ור"מ גלהויזין ומדינת מערהאלץ ואגפיה[11]

מצאצאיו

תלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר, באתר HebrewBooks
  2. ^ mytzadik.com
  3. ^ בספרים רבים כתוב שנפטר ביום הולדתו כ"ד חשון, אך על מצבתו כתוב שנחלה ביום כ"ד חשון אך נפטר ביום כ"ו חשון
  4. ^ דור דעה - קמלהר, יקותיאל אריה, 1871-1937 (page 1 of 337), www.hebrewbooks.org
  5. ^ מצפה יקתאל באתר hebrewbooks
  6. ^ שלמה רסקין, קברי צדיקים באשכנז, עמ' 128.
  7. ^ שמירת הלשון שער התבונה, פרק ג'.
  8. ^ ושב הכהן, באתר HebrewBooks
  9. ^ ושב הכהן, באתר HebrewBooks
  10. ^ ושב הכהן, באתר HebrewBooks
  11. ^ ושב הכהן, באתר HebrewBooks
  12. ^ "החפץ חיים חייו ופעלו", משה מאיר ישר, תל אביב: נצח, תשי"ח-תשכ"א. כרך א', עמוד רעא. אמנם ככל הנראה היה בן משפחתו ולא צאצא ישיר.
אבא חסיד

רבי אַבְרָהָם אַבָּא חָסִיד (נפטר בשנת ה'תקל"א, 1771), ובפי העם אַבָּא קְרוּפְּנִיק או אַבָּא אֲרִיכָא, היה צדיק נסתר ולמדן מופלג, ידידו של הגאון מווילנה ודמות נערצת בקרב יהודי ליטא.

רבי אבא נדד בראשית חייו בין עיירותיה של ליטא, עד שקבע את מגוריו בעיירה קרוז' (קראז) שבפלך קובנה, שבה התפרנס כטוחן, באמצעות מטחנה ידנית שרכש. בשל גובהו כונה "אבא דער הויכער" (אבא הגבוה) או בלשון נמלצת "אבא אריכא", על שמו של האמורא הנודע רב שנשא שם זה. יש שכינוהו "אבא קְרוּפְּנִיק", על שם פרנסתו כטוחן שעורים, והיו מעטים שכינוהו "אבא חסיד", בדרך היתול, משום שנהג להתבודד ולהימנע ממגע עם אנשים, בדרך חסידות (נזירות).

לאחר שהתגלה כי הגאון מווילנה מתכתב עמו בסתר, החל ללמד תורה לתלמידים וביניהם גדולי תורה כמו רבי רפאל הכהן כ"ץ, אב"ד אה"ו.

בשנים שלאחר פטירתו היה קברו למוקד עלייה לרגל, ובקרב יהודי ליטא נפוצו סיפורים על נסים שקרו בעטיה של תפילה על קברו. נכדו הקרוי על שמו, רבי אברהם אבלי (אבא'לי) רוזאניש, היה מגיד מישרים במינסק.

אוקמרגה

אוקמרגה (בליטאית: Ukmergė להאזנה (מידע • עזרה) מקודם: Vilkmergė; ברוסית: Укмерге́ ומקודם: Вилькомир; בפולנית: Wiłkomierz; ביידיש: ווילקאמיר שנכתב בעברית וילקומיר) היא עיר בליטא, לגדותיו של הנהר שבנטויי , ששוכנת במרחק של כ-76 ק"מ מצפון מערב לעיר הבירה וילנה. משמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז המשנה אוקמרגה. בעיר גרים כ-26,000 תושבים (נכון ל-2011).

בצלאל רנשבורג

רבי בְּצַלְאֵל רנשבורג (תקכ"ב, 1762 - י"ח בתשרי תקפ"א, 26 בספטמבר 1820) היה למדן ופרשן התלמוד מן האחרונים, מחכמי פראג.

ההיכל בהמבורג

קהל בית חדש (בגרמנית: Neuer Israelitischer Tempel, "בית-התפילה החדש לבני ישראל"; מתורגם לעברית לרוב: "ההיכל בהמבורג"), היה בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שנחנך בעיר המבורג ב-1818. המבנה השלישי והאחרון שלו נהרס בליל הבדולח.

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא אחד משלושה זרמים גדולים ביהדות המודרנית, הממשיך לדגול באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה. עמדה זו מבדילה אותו משני הזרמים העיקריים האחרים, הקונסרבטיבים והרפורמים. קיומה של האורתודוקסיה כזרם נפרד הוא חידוש שהתפתח לראשונה במאה ה-19 במרכז אירופה, עקב התפוררות האוטונומיה הקהילתית היהודית במהלך האמנציפציה והקיטוב בין אלו שהוסיפו לשמור על זיקה לשמירת המצוות ובין הרוב שהלך והתרחק מחיי הדת. תהליך זה התבטא גם בהקמת מסגרות אורתודוקסיות עצמאיות.

נחום לעווי

הרב נחום לעווי משאדיק (ידוע בכינוי רבי נחום שאדיקר; ה'תק"ע, 1810 בערך - י"ב בחשוון תרכ"ו, 1865) היה הרב של העיר שאדיק שבפולין. לאחר עלייתו לארץ ישראל התמנה לראש כולל פולין. הוא ואחיו הם ראשי משפחת וייספיש בירושלים.

צבי הירש בושקא

רבי צבי הירש בושקא (בוצ'קו). היה מכונה "ר' הערשל'י זאמושטשער", ת"ק, 1739 - י"ח באלול תקס"ז, 1807) היה פוסק הלכה נודע בפולין וגרמניה. מחבר ספר השו"ת תפארת צבי. רבה האחרון של קהילות אה"ו המאוחדות.

נולד בזמושץ שבגליציה בשנת 1739, אביו היה רבי בנימין בושקא. וסביו, אבי אביו היה רבי יעקב רבה של לודמיר.

למד אצל רבה של זמושץ, רבי יעקב יצחק הוכגלרנטר. כיהן ברבנות בטישווייץ, הוצנפלץ, ברודי, גלוגא. בשנת 1801 בעקבות פטירת חמיו הרב רפאל הכהן כ"ץ מח"ס תורת יקותיאל, עבר לגרמניה והתמנה לרב קהילות אה"ו: אלטונה, המבורג וונזבק.

התכתב רבות עם רבני דורו ביניהם רבי אברהם טיקטין מח"ס רבה של ברסלאו, רבי ישעיה פיק ברלין, רבי פנחס הורוביץ רבה של פרנקפורט, רבי מאיר פוזנר רבה של שוטלד.

רבי יחזקאל לנדא הנודע ביהודה כתב עליו: "הראשון לראשונים ואין למעלה הימנו".

ריב ההיכל

ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים. הריב הראשון נערך בין 1818 ל-1821, והשני מ-1841 עד 1842.

שלמה דובנא

רבי שלמה דוּבְּנָא (או שלמה מדובנא; נהגה (ולעיתים נכתב) דוּבְּנוֹ; בראשי תיבות: רש"ד; אוקטובר 1738 – 26 ביוני 1813) היה משורר ובלשן עברי, פרשן מקרא, שותפו של משה מנדלסון בכתיבת "הביאור", היה גם אספן ספרים.

תקופת חייו של הרב רפאל הכהן כ"ץ על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.