רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)

ב-11 ביולי 1927 (י"א בתמוז ה'תרפ"ז) התרחשה רעידת אדמה בארץ ישראל. שעת הרעידה הייתה 15:04, ומוקדה היה בצפון ים המלח. היא פגעה קשות בערים: ירושלים, יריחו, רמלה, טבריה ושכם.

רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)
תאריך התחלה 11 ביולי 1927
שעה 15:04
מגניטודה 6.2-6.25 בסולם מגניטודה לפי מומנט
במדינות או באזורים ארץ ישראל, עבר הירדן
מוקד צפון ים המלח
הרוגים 500
פצועים בין 700 ל-1,000
נעדרים 100
חסרי קורת גג אלפים
נזק נזקים כבדים ליריחו, רמלה, טבריה, שכם וירושלים
קואורדינטות 31°36′N 35°24′E / 31.6°N 35.4°E
רעידת האדמה בארץ ישראל (1927) is located in Israel
רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)
רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)

הנזקים

ירושלים

תושבי ירושלים חשו היטב ברעש. העיתון "דאר היום" תיאר זאת למחרת:

אתמול בשעה שלש ושבעה רגעים בדיוק הופתעו תושבי ירושלים השאננים ברעידת אדמה נוראה שכמוה לא הורגשה בירושלים זה הרבה שנים. אפילו הזקנים שבדור אינם זוכרים רעש קשה וחזק שנמשך שניות אחדות כמו בפעם הזאת.

רעידת האדמה גרמה ליותר מ-130 הרוגים ו-450 פצועים. כ-300 בתים התמוטטו או ניזוקו עד כדי חוסר אפשרות לשהות בהם. בהם אגף של מסגד אל אקצא (שאינו מיוסד על קרקע סלעית אלא על קשתות-תמיכה ומילוי מימי הורדוס). קירות במתחם אוגוסטה ויקטוריה נסדקו עד כדי סכנה לשהייה במקום, שהיה מעונו של הנציב העליון. בעקבות הרעש עבר מעונו של הנציב לבית מחניים, שפונה מדיירו הקודם - מנחם אוסישקין. בנוסף נהרסו בתים רבים בעיקר באזור המזרחי של העיר, הר הזיתים והעיר העתיקה. גם בנייני האוניברסיטה העברית על הר הצופים ניזוקו אך לא היו נפגעים בנפש והלימודים נמשכו. בבית הכנסת החורבה נפלה הנברשת והרסה את בימת העץ של בית הכנסת, שהוחלפה בעקבות זאת בבימת שיש.

Earthquake israel poster
כרזה בנוגע לרעידת האדמה

הגאולוג נתן שלם תיעד את האירוע ביומנו:

יום ב' 11.7.1927. חזר החום לסורו הרע, ויעבור שוב את גבול השלושים. אולם קרוב לשעה ארבע, ירעדו מוסדות תבל ורעשה ירושלים. המהומה והמבוכה הייתה גדולה. בתים רבים נהרסו או שנסדקו ונפתחו פרצים. יש פצועים ומתים. מספרים מדויקים אין עדיין, אבל מספרים שבסביבות ירושלים האסונות גדולים יותר. הנני מחכה בכליון עיניים לידיעות שתבואנה בעיתונים.
יום ג' 12.7 . ליל נדודים נורא. נעורתי בכל רבע שעה בבהלה ופחד, בחושבי כי הבית נפל תחתי, וכי הפסל, פסל השיש, נפל ארצה וישבר. מה שמחתי, כשהאיר היום, למצוא את הכל עומד על מקומו בשלום.

הסופר ש"י עגנון, שהתגורר במרכז ירושלים, סיפר על האירוע במכתב לשלמה זלמן שוקן:

אודיעהו כי האסון הנורא לא פגע בנפשותינו. רק הבית אשר ישבנו בו התמוטט, והעירייה צוותה לצאת מדירתו במשך עשרים וארבע שעות, מפני הסכנה".

ש"י עגנון-ש"ז שוקן: חילופי אגרות (תרע"ו-תשי"ט), עמ' 209

שאר הארץ

ביריחו התמוטטו מספר בתים, ביניהם מלונות שנבנו אך זמן קצר לפני כן. גשר אלנבי התמוטט, ונהר הירדן נחסם למשך כ-21 שעות בעקבות התמוטטות מצוקי החוואר שבגדותיו.[1]

שכם סבלה אבדות כבדות ברכוש ובנפש, 150 הרוגים ו-250 פצועים לפחות. עיתון "הצפירה" מיום 17 ביולי דיווח על נזק קשה שספגה קהילת השומרונים, ש-175 נפש מתוכה נותרו ללא קורת גג.[2] לדברי "הצפירה": "בכל העיר אין אף בית אחד שלא ניזוק מהרעש".

הרס רב נגרם גם ברמלה ובטבריה.

עבר הירדן

העיר שנפגעה ביותר הייתה א-סלט שבה נמנו 80 הרוגים, בשאר הממלכה נמנו עוד כ-20.

1927 Earthqua JQ2

בית חרב ברובע היהודי, 1927

1927 Earthquake OliveMount

בית חרב בהר הזיתים, 1927

1927 Earthquake Jericho

מלון "ארמון החורף" ביריחו שנהרס כליל, 1927

1927 map

מפת הרעש לפי הגאולוג נתן שלם

חקר מוקד הרעש

מכוני מחקר באירופה מצאו, לפי רישומי סיסמוגרפים ועדויות שמקור הרעש היה בגשר אדם ושגודלו היה 6.2–6.25 בסולם מגניטודה לפי מומנט. בארץ חקר את הרעש מקרוב הגאולוג נתן שלם. לפי מדידותיו ותצפיותיו מוקד הרעש לא היה בגשר אדם אלא כ-30 קילומטר דרומה משם, בצפון ים המלח. 70 שנה לאחר מכן עסק צוות של אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה במחקר מחודש של רעידת האדמה, בלי להכיר את מחקריו של שלם. תוצאות המחקר הזיזו אף הן את מוקד הרעש לצפון ים המלח ואיששו את מחקרו של שלם.

תוצאות רעידת האדמה

בימים הבאים הורגשו רעידות משנה קלות בארץ ישראל, לבנון ומצרים. הן לא גרמו כל נזק אך עוררו בהלה גדולה ותושבים רבים ברחו מבתיהם וישנו תחת כפת השמיים. הימים היו ימים חמים ביותר והשלטונות הורו על קבורה מהירה של הנספים כדי לא לגרום למחלות. ביישוב היהודי נוסד ועד ציבורי לסיוע לנזקקים ולקבורה. נתן שלם מדווח ביומנו כי 17 ביולי היה יום אבל רשמי.

הנציב הבריטי נאלץ לעזוב את מעונו באוגוסטה ויקטוריה ועבר לבית מחניים (ברחוב הנביאים), דבר שהביא ל"נדידתו" של אוסישקין משם לרחביה, בה הקים את בית מחניים ברחביה. במקביל החלה בנייתו של מבנה חדש שייועד לשמש כמגורים רשמיים ומרכז שלטוני בארמון הנציב.

באירופה נפוצו שמועות לפיהן ניזוקה כנסיית הקבר, למעשה בכנסיית הקבר אירעו נזקים קלים יחסית אך מצבה עורר את חשש השלטונות הבריטיים שיצקו בטון לחיזוק היסודות והכניסו לתוכה פיגומים לתמיכה בקירות, בעמודים ובתקרה. פיגומים אלה הוסרו רק 70 שנה מאוחר יותר, ב-1997. כחלק ממהלכי החיזוק ניצלו ארכאולוגים בריטיים את ההזדמנות וביצעו מספר חפירות ארכאולוגיות בתוך הכנסייה, דבר שלא היה ניתן לביצוע בכל דרך אחרת.

רעידת האדמה הייתה אחד מן הגורמים, בנוסף למאורעות תרפ"ט שבאו שנתיים לאחר מכן, שדחפו את התושבים היהודים אל מחוץ לעיר העתיקה ובפרט אל מחוץ לרובע המוסלמי.

המהנדסים הבריטים שמו לב שמבנים ירושלמיים ותיקים אשר חוזקו באמצעות עוגני מתיחה (מוט ברזל העובר דרך המבנה ומעוגן באמצעות אומים גדולים משני צדדיו) לא התמוטטו. לפיכך חייבו השלטונות הקמת בתים חדשים משולבים בקורות ברזל ("רלסים") או עוגני מתיחה כתקן לשמירה על המבנה מפני רעידות אדמה.

בעקבות הרעש החלה התפתחות בנייה בעיר שכם. מפחד רעידת האדמה, התגוררו התושבים במשך תקופה ארוכה מחוץ לבתיהם, אפילו עד לשלושה חודשים לאחר מכן. הממשלה הבריטית סייעה לתושבים שבתיהם נפגעו בהלוואות בתנאים נוחים, לתיקון הבתים או לבניית בתים חדשים. הלוואות אלו נוצלו על ידי תושבים רבים לבניית בתים מחוץ לעיר העתיקה בעיקר באזורים בצפון-מזרח העיר. לאחר רעידת האדמה, השתפר במידת מה מערך הרחובות בשכם, בשל מאמצי העירייה להרחיב את הרחובות בכל מקום שבתים ישנים התמוטטו.

רעידת האדמה הייתה בעלת ערך למחקר הגאופיזי וסייעה למפות במדויק את קו השבר הסורי אפריקאי ולהסביר את היווצרותו.

לקריאה נוספת

  • רון אבני, רעידת האדמה של שנת 1927: מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע 1999

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יאיר קורן, מוצא השבטים - חלק ג
  2. ^ המצב הנואש של השומרונים, הצפירה, 17 ביולי 1927 (לקריאת המאמר כולו יש לדפדף קדימה ואחורה באמצעות החצים שבקצה השמאלי התחתון של הדף)
1927 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1927 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

יעקב בן-סירה

יעקב בן-סירה (שִיפְמן) (פברואר 1899 - 21 בספטמבר 1994) היה מהנדס, מתכנן ערים ומהנדס העיר תל אביב במשך 21 שנה, משנת 1929 ועד לשנת 1950. בתקופת כהונתו פעל בן-סירה להפסקת הבנייה בסגנון האקלקטי שאפיינה את תל אביב בימיה הראשונים, ולאימוץ הסגנון הבינלאומי, הידוע גם כסגנון הבאוהאוס, בהשראתם של האדריכלים לה קורבוזיה, ולטר גרופיוס, אריך מנדלסון ואחרים והחליף את פרופ' פטריק גדס בתכנון העיר תל אביב לאחר מותו של גדס. הבתים שנבנו בסגנון זה הונחו על ידי תפיסה עיצובית והומניסטית המייחסת חשיבות מיוחדת לטובת התושב ולרווחתו. תפיסה תכנונית זו זכתה מאוחר יותר לכינוי "העיר הלבנה של תל אביב", ובשנת 2003 הוכרה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. "ממציאה האמיתי של העיר הלבנה", תיאר צור שיזף את יעקב בן-סירה. בשנת 2011 הנציחה עיריית תל אביב את זכרו בקריאת רחוב על שמו.

שנות ה-20 של המאה ה-20

שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

בשנות ה-20 הוא העשור שמגיע סמוך לסיומה של מלחמת העולם הראשונה, ורבים מהאירועים המרכזיים בו מושפעים מתוצאות המלחמה.

ההסכמים בין המעצמות בתום המלחמה גורמים בעשור זה לסדרה של שינויי גבולות ברחבי העולם. עת נפילתה של האימפריה העות'מאנית, וירידת כוחן של מעצמות מזרח אירופה, הופכת האימפריה הבריטית לאימפריה הגדולה בהיסטוריה מבחינת שטחי הטריטוריות שלה.

למרות זאת, האימפריה הבריטית, שהייתה לפני המלחמה המעצמה הכלכלית החשובה בעולם, מאבדת בהדרגה את מקומה לארצות הברית, בעקבות הסדרי החוב והחזרי הלוואות המלחמה, לאחר שהאימפריה הבריטית לבדה לוותה במלחמה 4.1 מיליארד דולר מארצות הברית.

ברית המועצות הצעירה, שמוקמת בשנת 1922, הופכת למדינה הראשונה בהיסטוריה שמנסה ליישם כלכלה קומוניסטית.

כחלק ממסקנות מלחמת העולם הראשונה, נעשה בעשור זה ניסיון להקים גופים בינלאומיים שיוכלו להגביר את שיתוף הפעולה בין מדינות העולם ובשאיפה למנוע את המלחמות הבאות, לפחות בחלקן. בהתאם לכך, נוסד בשנת 1920 חבר הלאומים, ובשנת 1923 מוקם גם האינטרפול, בגלגולו הראשון.

עשור זה הוא גם נקודת שיא, המצויה בין שתי מלחמות העולם, בכל הנוגע לפריחה תרבותית בכמה ממרכזי התרבות העולמיים, כמו גרמניה, צרפת ואוסטריה. בחציו השני של העשור מתחיל את דרכו הסרט המדבר בקולנוע.

סיומו של העשור עם השפל הגדול, שפורץ בארצות הברית, ומטלטל אחריו גם את שאר כלכלות העולם, שמושפעות בעשור זה באופן דרמטי מכלכלתה של ארצות הברית.

רעידות אדמה באזור הלבנט
העידן הקלאסי רעידת האדמה באנטיוכיה ב-115רעידות האדמה בגליל ב-363רעידת האדמה באנטיוכיה ב-526רעידת האדמה בביירות ב-551
ימי הביניים רעידת האדמה בגליל ב-749רעידת האדמה בדמשק ב-847רעידת האדמה במזרח הקרוב ב-1068רעידת האדמה בעמק הירדן ב-1138רעידת האדמה בחלב ב-1138רעידת האדמה בחמה ב-1157רעידת האדמה בסוריה ב-1170רעידת האדמה בסוריה ב-1202
התקופה העות'מאנית רעידות האדמה במזרח הקרוב ב-1759רעידת האדמה בירושלים ב-1834רעידת האדמה בגליל ב-1837
העת המודרנית רעידת האדמה ביריחו ב-1927 • רעידות האדמה בנפת שוף בלבנון ב-1956רעידת האדמה בשארם א-שייח' ב-1969רעידת האדמה במפרץ אילת ב-1995

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.