רסלינג

רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה. חלק גדול מספרי ההוצאה הם באוריינטציה פוסטמודרנית וכוללים תרגומים בנושאים אלה.

הוצאת רסלינג בע"מ
רסלינג
נתונים כלליים
מייסדים עידן צבעוני ויצחק בנימיני
תאריך הקמה 2000
מיקום המטה שדרות יהודית 35, תל אביב
ענפי תעשייה הוצאה לאור
מוצרים עיקריים סיפורת, ספרי עיון, שירה, ספרי אומנות, פרוזה
http://www.resling.co.il

היסטוריה

ההוצאה הוקמה בשנת 2000 על ידי עידן צבעוני ויצחק בנימיני והם גם בעלי ההוצאה ועורכיה הראשיים[1].

ההוצאה מפרסמת כ-40 ספרים בשנה בשלוש סדרות: סדרת "ליבידו" לספרים מתורגמים, סדרת "פֶטיש" לספרי מקור וסדרת "ושתי" – מחלקה ספרותית, לספרי פרוזה[2]. מספר התרגומים הרב גורר לעיתים ביקורת על איכותם[3]. בשנת 2006 הושקה, בשיתוף בית הספר לעיצוב שנקר, סדרת ספרים בנושאי תרבות בשם "תרבות חזותית". עורכי הסדרה הם מיכה לוין, עודד היילברונר ולארי אברמסון[4].

בשנת 2014 השיקה רסלינג סדרת מקור לספרות ניסיונית בשם "מעבדה" באמצעות הוצאת שני ספרי ביכורים: 'רוגטקה' מאת תמר גטר וספר עלטה מאת ● (עיגול שחור).

ספרים בולטים בהוצאת רסלינג

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבנר שפירא, "אנחנו היינו תגובה פרברטית לפרברסיה", באתר הארץ, 7 בינואר 2008
  2. ^ שירי לב-אריספרים חדשים בסדרת "ליבידו" בהוצאת רסלינג, באתר הארץ, 22 בינואר 2002
  3. ^ "דקארט על הכוונת של רסלינג", נחמה אדרת
  4. ^ שירי לב-אריסדרת ספרים של רסלינג ושנקר, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2006
  5. ^ זאב שטרנהלהחיבור שהוליד את האדם החופשי וגם את רוצחיו, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2006
  6. ^ עדי אופירפוקו הטוניסאי, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2005
  7. ^ עפרי אילניאני כוזרי גאה, באתר הארץ, 16 במרץ 2008
  8. ^ צפי סער, זכויות הנשים על פי ג'ון סטיוארט מיל, באתר הארץ, 25 בינואר 2010
  9. ^ יגאל בן-נוןדוד ושלמה היו דמויות פיקטיביות בנרטיב על תור זהב דמיוני, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2018
אידאולוגיה

אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.

אריאלה אזולאי

ד"ר אריאלה (רלי) אזולאי (נולדה ב-21 בפברואר 1962) היא מרצה לתרבות חזותית ולפילוסופיה בת זמננו, אוצרת תערוכות, במאית סרטי תעודה ומתרגמת.

שימשה כמנהלת הסמינר החדש לאוצרות ולביקורת בבית הספר קמרה אובסקורה. כמו כן, לימדה בבית ספר מנשר לאמנות.

אזולאי היא בת זוגו של פרופ' עדי אופיר, איתו ערכה את סדרת הספרים הצרפתים: תרגומים מן המחשבה הצרפתית בת זמננו בהוצאת הקיבוץ המאוחד. שניהם פרסמו גם שני ספרים משותפים: ימים רעים: בין אסון לאוטופיה, וכן משטר זה שאינו אחד - כיבוש ודמוקרטיה בין הים לנהר.

מחקר הדוקטורט שלה עסק ב"אפשרותה ומצבה של אמנות ביקורתית בישראל (שנות ה-70 וה-80)".

בשנת 2010 נמנתה עם מייסדי עמותת "אנו פליטים" המעניקה סיוע משפטי למסתננים מאפריקה המגיעים לישראל.

אזולאי היא אחותן של הסופרת אילנה ברנשטיין ושל העיתונאית אורלי אזולאי. אזולאי מתגוררת בארצות הברית ומלמדת באוניברסיטת בראון.

ולטר בנימין

ולטר בנימין (בגרמנית: Walter Benjamin; ‏15 ביולי 1892 - 26 בספטמבר 1940) היה מסאי, מבקר ספרות, מתרגם, שדרן רדיו ומרקסיסט יהודי-גרמני. נודע בימי חייו בעיקר בשל פעילותו כמבקר ובשל חיבוריו הפילוסופיים.

ז'אק דרידה

ז'אק דרידה (בצרפתית: Jacques Derrida‏; 15 ביולי 1930 – 9 באוקטובר 2004) היה פילוסוף צרפתי ממוצא יהודי אלג'יראי, אבי זרם הדקונסטרוקציה, שמשנתו מהווה את המסד הפילוסופי העיקרי של זרם זה, והוא שטבע את המונח עצמו. לביקורתו על יסודות החשיבה שמכוננים את הפילוסופיה המערבית, על טיבה של השפה, הכתיבה ודרכי המשמוע הפועלים בה ודרכה, נודעה השפעה רבה, והיא עוררה מחלוקת חריפה בקרב האינטלקטואלים בסוף המאה ה-20.

ז'אק לאקאן

ז'אק לאקאן (בצרפתית: Jacques Lacan;‏ 13 באפריל 1901 - 9 בספטמבר 1981) היה פסיכואנליטיקאי צרפתי.

לאקאן הוא אביו של זרם פרשנות של ממצאיו של זיגמונד פרויד. בניגוד לחוקרי פסיכולוגיית האגו האמריקאים של זמנו, הוא התמקד בחוסר כוחו של האגו ביחס ללא-מודע. לאקאן טען שהפרשנות המקובלת של התנועה הפסיכואנליטית כלפי הבנת האגו ככח פעיל ודומיננטי בפרט, היא פרשנות מוטעית של השורשים הפרוידיאניים. לדבריו הפרט נשאר בקונפליקט פנימי תמידי אל מול הגרעין הלא-מודע בנפשו, ושרק הונאה עצמית מסיבית יכולה להפוך את המצב לנסבל.

זיגמונד פרויד

זיגמוּנד פרויד (בגרמנית: Sigmund Freud), נולד בשם זיגיסמונד שלמה פרויד, Sigismund Schlomo Freud;‏ (6 במאי 1856, מוראביה – 23 בספטמבר 1939, לונדון) היה פסיכולוג ונוירולוג אוסטרי-יהודי, אבי הפסיכואנליזה, אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ומהמדענים ואנשי הרוח הבולטים והמשפיעים ביותר במאה העשרים.

טכנולוגיה

טכנולוגיה (מיוונית: טכנו (Τεχνο) = אומנות, לוגיה (Λογία) = תורה; כלומר: תורת האומנות) היא תחום דעת העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים, תוך ניצול חידושי המדע. טכנולוגיה קשורה במקרים רבים לייצור כלים.

מגדר

מִגְדָּר (באנגלית: Gender, גֶ'נְדֶּר) הוא מונח במדעי החברה המתייחס להבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות. זהו למעשה התרגום הפסיכולוגי חברתי-תרבותי למונח זוויג (sex) לתיאור הנקבה או הזכר, על-פי מאפיינים פיזיולוגיים ואנטומיים (כגון כרומוזומים ואיברי מין). בדרך כלל, מתפתחת זהות מגדרית אחת, הזהה לזהות המינית.

במשמעותו המקורית המונח מגדר הוא תרגום חברתי – תרבותי של המין הביולוגי, המגדיר כיצד צפויים נשים וגברים להתנהג ולהראות בכל חברה נתונה. בהתאם לכך, נשים צפויות להתנהג על פי קודים חברתיים ולהיות נשיות בהתאם לסטריאוטיפים ומאפיינים מקובלים של נשיות. למשל, נשים נתפסות בחברה כמזוהות עם המרחב הפרטי (בית, ילדים, משפחה) והגברים עם המרחב הציבורי (עבודה, פוליטיקה, מסחר). בהתאם לכך נשים אמורות להיות מונעות מרגש לעומת גברים שאמורים להיות מונעים מהגיון.

הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן הקטגוריות הנשיות והגבריות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים נשיים כוללים בעיקר עניין ברווחת הזולת: אכפתיות, ותרנות ונכונות לסייע, רגישות בין-אישית ואמפתיה, נעימות, חמימות ועדינות. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, דומיננטיות, שאפתנות, ביטחון עצמי ותחרותיות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר.

מכאן שמאפייני מגדר אינם נובעים רק מהבדלים ביולוגיים בין שני המינים, אלא מבטאים גם כן את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המינים בחברה ובמערכת הפטריאכלית המערבית מציבה את הגבר בהיררכיה מעל האישה ומעל אנשים חורגים מגדרית. כך, התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים ומסייעות להתפתחות זהותם המגדרית.

בנוסף לכך, המונח 'מגדר' משמש לתיאור כל ההבדלים שבין גברים ונשים שאינם קשורים לתחום המיני ולכן מקובל כיום להשתמש בביטויים כגון 'רפואה מגדרית' ו'תזונה מגדרית'.

מיכאל יעקובסון

מיכאל יעקובסון (נולד ב-1 בנובמבר 1979) הוא אדריכל, גאוגרף, בלוגר, צלם, סופר ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014.

מישל פוקו

פול-מישל פוּקוֹ (בצרפתית: Paul Michel Foucault;‏ 15 באוקטובר 1926 - 26 ביוני 1984) היה פילוסוף צרפתי, אחד ההוגים החשובים של אסכולת הפוסט-סטרוקטורליזם כמו גם התאוריה הביקורתית, ואחד מאנשי הרוח הצרפתים המשפיעים ביותר במדעי הרוח והחברה מאז שנות השישים של המאה העשרים. עבודתו השפיעה על מגוון רחב של שדות ידע. הוא ניסה לשלב בין פילוסופיה להיסטוריה, ולכונן תחום מחקר חדש הקרוי היסטוריה של מערכות חשיבה.

מניפסט החלאה

מניפסט החלאה (באנגלית: SCUM Manifesto) הוא מניפסט פמיניסטי רדיקלי מאת ואלרי סולאנס, שפורסם ב-1967. בספר, סולאנס טוענת שגברים הרסו את העולם, ושעכשיו על הנשים לתקן אותו. כדי להשיג מטרה זו, היא מציעה להקים את הארגון SCUM, ששם לו למטרה להפיל את החברה הפטריארכלית ולבטל את המין הגברי. מניפסט החלאה נחשב לרוב כסאטירי, אך מבוסס טיעונים פילוסופיים וחברתיים לגיטימיים. הוא יצא לפחות ב-10 מהדורות באנגלית, ותורגם ללא פחות מ-13 שפות.

המונח "SCUM" (חלאות) הופיע על עמוד השער של המהדורה הראשונה בצורה של ראשי תיבות, "S.C.U.M", ונאמר שפירושם "האגודה למען חיתוך גברים" ("Society for Cutting Up Men"). סולאנס התנגדה לפרשנות זו, והתעקשה כי אין אלו ראשי תיבות, אף על פי שהם הופיעו כך גם במודעה שהיא כתבה על הספר לווילג' וויס ב-1967. סולאנס קיימה סדרת מפגשי גיוס ל-SCUM בצ'לסי הוטל שם התגוררה, אבל עשור לאחר מכך אמרה שהארגון היה "רק טכניקה ספרותית", ושהוא מעולם לא התקיים באמת.המניפסט לא היה מוכר מאוד, עד שסולאנס ניסתה להרוג את אנדי וורהול ב-1968. אירוע זה הביא את תשומת לב הציבור גם למניפסט וגם לסולאנס עצמה. בעוד מספר פמיניסטיות, כגון פלורנס קנדי וטי-גרייס אטקינסון, הגנו על סולאנס והחשיבו את המניפסט לביקורת לגיטימית על הסדר הפטריארכלי, אחרות, דוגמת בטי פרידן, חשבו שדעותיה של סולאנס קיצוניות מדי ומייצרות קיטוב. אף על פי שמניעיה של סולאנס בירי של וורהול נותרו לא ברורים, המניפסט עדיין נקשר לעיתים קרובות עם האירוע הזה.

ספר עיון

ספר עיון הוא ספר המשתמש למטרות למידה יסודית ומחקר, ומבוסס על מקצועיות ועבודה מעמיקה. בכך הספר נבדל מסיפורת כללית.

ספר עיון מסתמך לרוב על מקבץ מידע שנאסף לצורך כתיבת הספר, תזה, תאוריה, ניסיון אישי, בחינה מקרוב, ביוגרפיות ואנציקלופדיות, וגם על הגיגים ואידאות.

הספרות העיונית כוללת בתוכה מגוון ספרים: ספרי מקצוע, ספרי לימוד, ספרי יעץ וספרי עזר.

הספרות העיונית מצריכה כתיבה מחקרית ומעמיקה, בחינת חומר מוקדם שנכתב באותו תחום, הסתמכות על נתונים מוקדמים תוך דגש על סלקטיביות מקצועית, גיבוש התוכן, ליטושו ותמצותו. בדרך כלל ספרי העיון מסודרים לפי פרקים, כשהסדר הוא רציף ואסוציאטיבי לפי התפתחות רעיונית, כרונולוגית, גאוגרפית וכדומה. ספרי העיון כוללים אף אינדקס מקצועי ומפורט.

ספר עיון יכול לכלול נושאים רבים ושונים, כגון פיזיקה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, רטוריקה, זוגיות, אמרגנות וביוגרפיה.

קהל היעד עבורו מיועד הספר, הוא הקובע את אופי הכתיבה והתוכן. ספר עיון יכול להיות מיועד הן עבור האסכולה האקדמית והן עבור הציבור הכללי. כתיבה אקדמית ומקצועית כרוכה במתן אסמכתאות רבות והפניה לביבליוגרפיות, דיאלקט מקצועי גבוה והיצמדות לעובדות יבשות. לעומתה, כתיבה המיועדת עבור הקהל הרחב מופחתת בהערות והפניות, משתמשת בז'רגון עממי יותר, ומגוונת בדוגמאות קלסיות ואף מעט סיפורת.

הוצאות ספרים רבות מתמקדות בעיקר בספרות העיונית. בישראל ניתן למנות את הוצאת מאגנס, הוצאת האקדמיה הישראלית למדעים, הוצאת שלם, רסלינג, ספרית אופקים של עם עובד והוצאות ספרים של אוניברסיטאות שונות (כמו אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה הפתוחה). הוצאות ספרים אחרות של ספרי עיון פונות אל הקהל הרחב יותר, וביניהן ידיעות ספרים של ידיעות אחרונות, הוצאת מטר, הוצאת אריה ניר והוצאת מודן. לרוב הוצאות הספרים יש תחומים המועדפים עליהם.

ספרי עיון מועטים יוצאים תחת הוצאה עצמית, לרוב גם זאת במימון של קרן פרטית או כללית.

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חוכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה. גישתה של הפילוסופיה לשאלות אלה היא גישה ביקורתית, שיטתית ומסתמכת על בניית טיעונים רציונליים.

פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה

פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה (באנגלית, Legal Feminism in Theory and Practice) הוא ספר המאגד את רעיונותיה המרכזיים של קתרין מקינון פרופסור למשפטים בארצות הברית, אחת ההוגות הבולטות בפמיניזם רדיקלי משפטי.

עידית שורר איגדה ותרגמה את כתביה המרכזיים של מקינון, הנחשבים למשפיעים ביותר בארצות הברית ובעולם, ובעריכתה של פרופ' דפנה ברק ארז הספר יצא לאור בישראל בשנת 2005, בהוצאת רסלינג.

פשיזם

פשיזם (באיטלקית: fascismo) הוא אידאולוגיה ושיטת ממשל לאומנית טוטליטרית. האידאולוגיה הפשיסטית נוצרה באירופה, במיוחד בצרפת ובאיטליה, בשלהי המאה ה-19. כשיטת ממשל היא התקיימה באיטליה, בהנהגתו של בניטו מוסוליני, בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה.

מקור המילה 'פשיזם' הוא סמל ה"פָאשֶס", או פסקס בלטינית - צרור זמורות שעוטף גרזן ושסימל ברומא העתיקה את הסמכות והעוצמה (האימפריום) של השלטון. סמל זה ביטא את הרצון להחזיר את איטליה לתפארת העבר. הוא צורף לסמלי הארגונים והמפלגות הפשיסטיות.

צייר

צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.

על אף שהעיסוק במלאכת הציור הוא עתיק יומין, ההבחנה בו כעיסוק נפרד היא מאוחרת יותר. במצרים העתיקה, לדוגמה, היווה הציור פן אחד מתוך מכלול של עשייה אומנותית שאי אפשר לנתקה ממלאכות כגון הקליגרפיה או הפיסול. עבודה בצוות של אומנים הייתה נפוצה גם בימי הביניים באירופה והציירים, כמו שאר האומנים, עברו ממקום למקום.

קוויר

קוויר (queer) הוא מונח המתאר זהות מינית ומשמש כקטגוריה לזהויות לכל ההומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, טרנסקסואלים (להט"ב) ואינטר-סקסואלים, ואף משמש לעיתים הטרוסקסואלים, הנוקטים בפרקטיקה מינית שאינה בזרם המרכזי של ההתנהגויות המיניות, כגון פוליאמוריה.

הפירוש המילולי של המושג באנגלית הוא "חריג, משונה או מוזר". במקור, בסוף המאה ה-19, קוויר היה כינוי גנאי לבני אדם שהנטייה המינית או הזהות המגדרית שלהם מנוגדת לנורמה.

רולאן בארת

רולאן בארת (Roland Barthes; ‏12 בנובמבר 1915 - 26 במרץ 1980) היה מבקר ספרות, חוקר ספרות, תאורטיקן חברתי וסמיוטיקאי צרפתי. הקריירה הארוכה והפורה שלו מתפרשת מהבלשנות הסטרוקטורליסטית בצרפת ועד לפוסט סטרוקטורליזם. עבודותיו של בארת הן מהמרכזיות הן בזרם הסטרוקטורליסטי והן בזרם הפוסט-סטרוקטורליסטי. הוא היה הומוסקסואל גלוי, ויש המתארים אותו כאחד מאבות התאוריה הקווירית. בנוסף לכך, האיכות האוטוביוגרפית והאסתטית בכתביו של בארת הופכים רבים מהם ממחקרים תאורטיים לספרות של ממש.

שעבוד האישה

שעבוד האישה (אנגלית: The Subjection of Women; תורגם גם בשם: שעבוד הנשים) הוא ספר עיון פילוסופי הטוען בעד שוויון בין המינים, שכתב הפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל, ייתכן תוך כדי שיתוף עם אשתו הרייט טיילור מיל, בשנת 1869.

שעבוד האישה הניח את היסודות הפילוסופיים למהפכה הפמיניסטית, ולכן נחשב לאחד החיבורים החשובים ביותר בהגות הפמיניסטית. כאשר הספר יצא לאור לראשונה, הוא התקבל בסערה ועורר מחלוקת עזה, משום שהוא נתפס כפוגעני כלפי הנורמות המקובלות שהסדירו את מעמדם של הגברים והנשים בחברה האירופאית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.