רן כהן

רן כהן (נולד ב-20 ביוני 1938) הוא אלוף-משנה בדימוס ופוליטיקאי ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגות רצ ומרצ (בשנים 19842009), כשר התעשייה והמסחר וכסגן שר הבינוי והשיכון. כיהן כיו"ר מכון התקנים הישראלי משנת 2011 עד מאי 2016.

רן כהן
Ran Cohen
לידה 20 ביוני 1938 (בן 81)
בגדאד, עיראק
מדינה ישראל  ישראל
תאריך עלייה 16 באפריל 1950
השכלה אוניברסיטת תל אביב
סיעה ר"צ, מרצ, יחד, מרצ-יחד
שר התעשייה והמסחר ה־18
6 ביולי 199924 ביוני 2000
(50 שבועות ו-5 ימים)
חבר הכנסת
13 באוגוסט 198424 בפברואר 2009
(24 שנים)
כנסות 1117
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ה־8
8 ביולי 199622 ביולי 1997
(שנה)
17 ביולי 200217 בפברואר 2003
(30 שבועות ו-6 ימים)
יו"ר הוועדה לזכויות הילד ה־3
1 בפברואר 200517 באפריל 2006
(שנה ו-10 שבועות)
תפקידים בולטים

ביוגרפיה

נולד בשם סעיד כהן ב-20 ביוני או בסמוך לכך[1] ב-1938[2] בבגדאד שבעיראק למשפחה מסורתית ציונית (שני אחיו הגדולים, אליהו (איתן) ויעקב, היו מעורבים בפעילות הציונית במחתרת היהודית ויעקב ישב בכלא בשל כך[3]). אביו, יצחק אליהו כהן (נפטר בתמוז 1969), היה מהנדס ראשי בחברת הרכבות העיראקית[4] ולאחר הגעתו לארץ עבד ברכבת ישראל בחיפה והתגורר עם משפחתו בעכו.

כילד בן 11 וחצי סעיד כהן עלה לבדו לישראל דרך איראן. נקלט במחנה עולים שער העלייה עד שפגש את אחיו אליהו שלקח אותו לקיבוץ גן שמואל, שם נכנס למסגרת חינוכית ולימודית. לקראת גיוסו לצה"ל, נכשל במבדקים לקורס טיס וביקש להתנדב לחטיבת הצנחנים אולם שובץ בחיל התותחנים. כהן לא ויתר על רצונו. הוא השלים מסלול לוחם ויצא לקורס קצינים. עם סיום הקורס שובץ, כקצין קישור של אגד ארטילרי בחטיבת הצנחנים.[5]

בשנת 1960 השתחרר מצה"ל בדרגת סגן ולקח חצי שנה חופשה מהקיבוץ, תקופה בה עבד באספסת ובבניין, כדי להרוויח כסף למימון שיפוצים בבית הוריו בעכו. למד לתואר ראשון בכלכלה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במלחמת ששת הימים שימש מפקד סוללה בגדוד 332 וכקצין קישור ארטילרי במילואים, ולחם עם גדוד הצנחנים 890 ברצועת עזה וחצי האי סיני. במבצע תופת שימש קצין קישור בחטיבת הצנחנים. במלחמת יום הכיפורים לחם כסמג"ד מרגמות 332, שהיה גדוד מילואים בחטיבת הצנחנים הסדירה. לחם בקרבות בחזית הדרום,[6] בין היתר בראס סודר כנגד כוחות הארמייה השלישית[7] ובקרב החווה הסינית.[8]

בגן שמואל עבד כהן בנגריה, בפלחה, בהדברת מזיקים בגידולי הכותנה וכמזכיר הקיבוץ. ב-1973, זמן קצר לאחר שאודי אדיב נעצר באשמות בגידה וריגול, עזר כהן, שהיה מזכיר הקיבוץ באותה עת, להורי אודי אדיב (בנם עזב את הקיבוץ כמה שנים לפני כן), לשכנע את אספת הקיבוץ להקצות להם תקציב לייצוג בנם בבית המשפט.[9]

בשנים 1974 עד 1977 פיקד על גדוד מילואים 332. במלחמת לבנון הראשונה היה סגן מפקד אגד בעוצבת האש ופיקד על שמונה גדודי ארטילריה שכיתרו את ביירות. בספטמבר 1983 שב, לבקשת הרמטכ"ל, משה לוי, לשירות קבע בדרגת אלוף-משנה למשך חצי שנה וארגן את עוצבת כדור האש כאגד תותחנים מוצנח מלא בעוצבת האש.[5]

קריירה פוליטית

לאחר הקמת המערך כרשימה משותפת של מפ"ם ומפלגת העבודה בסוף שנות ה-60, היה חלק מקבוצת הפורשים ממפ"ם במאי 1968, אשר הקימו את תנועת שמאל ישראלי חדש, והיה מהפעילים הבולטים בסניף התל אביבי שלה, שמאוחר יותר היווה את הגרעין לתנועת תכלת-אדום בראשות מאיר פעיל. ב-31 באוקטובר 1970 נבחר למזכיר קיבוץ גן שמואל.[10] יחד עם מאיר פעיל היה שותף להקמת רשימת מוקד, תוך איחוד כוחות בין תכלת-אדום לבין מק"י בראשות שמואל מיקוניס. הרשימה המשותפת התמודדה בבחירות לכנסת השמינית בשנת 1973, כאשר מאיר פעיל נבחר כח"כ יחיד מטעמה. שיתוף הפעולה בין רן כהן ומאיר פעיל המשיך גם אחרי פירוק מוקד בשנת 1975, ולקראת הבחירות לכנסת התשיעית חברה תנועתם, תכלת-אדום, למהלך שהוביל להקמת של"י בראשות לובה אליאב. כהן שימש כראש סיעת של"י בהסתדרות וכיו"ר של"י עד פירוקה לאחר כישלונה בבחירות לכנסת העשירית, אז הצטרפו הוא ותומכיו לתנועת רצ של שולמית אלוני.

בבחירות לכנסת האחת-עשרה בשנת 1984 נבחר כהן לראשונה לכנסת מטעם רצ, שזכתה בשלושה מנדטים. בהמשך שנות השמונים הפכה רצ לכוח מרכזי בשמאל הישראלי, לאחר שחברו אליה הח"כים יוסי שריד ממפלגת העבודה ומרדכי וירשובסקי מ"שינוי". כח"כ וכראש סיעת רצ בהסתדרות הוביל כהן קו סוציאליסטי ברור, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מפ"ם, שחזרה לא מכבר לתפקד כרשימה עצמאית לאחר שפרשה מהמערך. כהן התמיד במגמה זו גם כחבר בכנסת השתים-עשרה מטעם רצ, ולפועלו היה משקל מרכזי בטישטוש הגבולות בין רצ ומפ"ם, מה שהוביל להקמת מרצ כאיחוד של רצ, מפ"ם ושינוי בבחירות לכנסת השלוש עשרה. כהן כיהן מטעם מרצ (כולל מרצ-יחד) ברציפות עד לכנסת השבע-עשרה.

במהלך הכנסת השלוש-עשרה כיהן בממשלתו השנייה של יצחק רבין כסגן שר הבינוי והשיכון בנימין בן-אליעזר מ-4 באוגוסט עד 31 בדצמבר 1992. בראשית ימי הכנסת החמש עשרה כיהן בממשלתו של אהוד ברק כשר התעשייה והמסחר (עד 24 ביוני 2000).

בכנסת כיהן כיו"ר סיעת מרצ, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, חבר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים בישראל, יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים.

בכנסת ה-17 היה יושב-ראש ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים, חבר בוועדה לזכויות הילד ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כהן נחשב לאחד הח"כים החברתיים הבולטים במשכן ויו"ר השדולה לאנשים עם מגבלויות. הוא התמודד ב-18 במרץ 2008 על ראשות מרצ, אך הפסיד לחיים אורון כתוצאה מהצבעה מסיבית לטובת אורון של מתפקדי התנועה הקיבוצית. לאחר כישלונו ביקר את מרצ על מה שהוא רואה כנטישה של דרכה החברתית והתמקדות בלעדית בנושא המדיני.

בין יתר פעילויותיו, מילא גם את התפקיד של יו"ר עמותת "בית אור-אביבה" המפעילה מוסדות לגמילה מסמים ויו"ר בית נבחרי ההסתדרות, באוגוסט 2011 מונה ליו"ר מכון התקנים הישראלי.

ב-1 בנובמבר 2008, הודיע כי אינו מתכוון להתמודד בבחירות לכנסת השמונה עשרה ולמעשה, על פרישתו מהחיים הפוליטיים.[11] לפיכך, הוצב במקום ה-117 והסמלי ברשימת מרצ לכנסת. הוא הוצב במקום זה גם בבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) ובמקום ה-114 בבחירות לכנסת העשרים (2015).

חוקים בולטים שהציע

לאחר עזיבת הכנסת

ב-2009 מונה לנשיא לשכת המסחר ישראל-אסיה. ב-2011 מונה לראש מכון התקנים הישראלי.

ב-2016 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "סעיד".[12]

חיים אישיים

הוא מתגורר במבשרת ציון ונשוי לאורית. הוא אב לשתי בנות מאשתו הראשונה ולבן ובת מאשתו השנייה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רן כהן מספר בספר האוטוביוגרפי "סעיד" שבמשפחתו, כמקובל בין יהודי עיראק, לא נהגו לחגוג ימי הולדת, לכן לא ידוע מה היה יום הולדתו המדויק והתאריך 20 ביוני הוא הערכה מאוחרת של אימו
  2. ^ רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים, 2016, עמ' 102
  3. ^ רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים, 2016, עמ' 8-12
  4. ^ רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים, 2016, עמוד 8
  5. ^ 5.0 5.1 טל אלמליח, לוחם לשלום, באתר "הזמן הירוק", 14 בפברואר 2008, "הוא נכשל במבדקים לטיס, וגויס לתותחנים. אז החלה נחישותו להתבלט. הוא נאבק בביורוקרטיה הצבאית והצליח לבסוף לממש את רצונו ולהצטרף לצנחנים כקצין סיוע ארטילרי, ביחידת תותחנים מוצנחת".
  6. ^ משה דיין, אבני דרך; אוטוביוגרפיה, הוצאת עידנים, ירושלים, 1976, עמוד 630.
  7. ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמוד 296, רן כהן: "נע לפנינו ים של צבא מצרי, ולא הייתה לי ברירה אלא לפתח שיטת ירי ייחודית למקום, שיטה של 'גשם נסוג' ו'גשם מתקדם'. בכל מקום שאיתרנו מצרים טיווחנו אותם. לא כיוונו מחדש, אלא העלינו בחמש אלפיות את הכוונת של המרגמה וירינו. כשהמצרים ברחו רדפנו אחריהם באש, גלים של ירי קדימה ואחורה".
  8. ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 294–297.
  9. ^ רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספריית הפועלים, 2016, עמודים 230–233
  10. ^ רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספריית הפועלים, 2016, עמוד 218
  11. ^ מרב דוד, ח"כ רן כהן הכריז: פורש מהחיים הפוליטיים, באתר nrg‏, 1 בנובמבר 2008
  12. ^ דליה קרפלרן כהן פונה לסכם חיים של ניצחונות ואיומים - מהפרעות בבגדד ועד מירי רגב, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2016
אורי אבנרי

אוּרִי אַבְנֵרִי (10 בספטמבר 1923, כ"ט באלול ה'תרפ"ג – 20 באוגוסט 2018, ט' באלול ה'תשע"ח) היה עיתונאי, עורך, סופר, חבר הכנסת ופעיל שמאל רדיקלי ישראלי.

ב-1950 קנה את השבועון "העולם הזה", היה לעורכו הראשי במשך כארבעים שנה, הביא אותו לתפוצה רחבה והפך אותו לשם דבר בעיתונות בישראל. בתקופתו הפך "העולם הזה" לשבועון אנטי-ממסדי, שהתיימר לחשוף פרשיות שחיתות, תוך שימוש באמצעים של עיתונות צהובה: פרסום סנסציות, סיפורי מין, רכילות ותמונות עירום – דבר יוצא דופן בישראל של אותם ימים.

ב-1965 הקים והנהיג את תנועת "העולם הזה - כוח חדש", והיה חבר הכנסת מטעמה בכנסות השישית והשביעית. לאחר מכן היה שותף להקמת מחנה של"י, וחבר כנסת מטעמה בכנסת התשיעית. היה שותף גם להקמת "הרשימה המתקדמת לשלום" והתנועה החוץ-פרלמנטרית "גוש שלום".

במסגרת פעילותו הפוליטית עסק בנושא זכויות האדם, נלחם נגד כפייה דתית, נגד אפליה עדתית, למען שוויון זכויות לערביי ישראל ולמען שלום והשתלבות של ישראל ב"מרחב השמי".

בית הבובות (להקה)

בית הבובות היא להקת רוק ישראלית.

גן שמואל

גַּן שְׁמוּאֵל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן במחוז חיפה מזרחית לחדרה ושייך למועצה אזורית מנשה. הקיבוץ נקרא על שם הרב שמואל מוהליבר ממבשרי הציונות.

הוועדה לזכויות הילד

הוועדה לזכויות הילד היא ועדה מיוחדת של הכנסת שהוקמה לראשונה בכנסת ה-15 ביוזמתה של חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, ובעקבות חתימתה של מדינת ישראל על האמנה הבינלאומית לזכויות הילד ב-1991. מאוחר יותר הוקמה הוועדה מחדש גם בכנסת ה-16, ה-17 וה-18. הליך זה נדרש, מאחר שהוועדה אינה ועדה קבועה המעוגנת בתקנון הכנסת.

הוועדה עוסקת, על פי הגדרתה באתר הכנסת, ב"הגנה על הילדים וקידום מעמד הילדים ובני הנוער, במטרה לממש את זכויותיהם ברוח האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, לרבות מימוש העקרונות של טובת הילד, אי-אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים, וזכות של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בעניינים הנוגעים בהם".

ועדה לענייני ביקורת המדינה

הוועדה לענייני ביקורת המדינה היא מן הוועדות הקבועות של הכנסת.

על פי תקנון הכנסת, תחומי עיסוקה של הוועדה הם דיון בדו"חות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור; סמכויות על-פי חוק מבקר המדינה וחוקים אחרים; מעמדם וסמכויותיהם של מבקרים פנימיים.

לפי סעיף 6 (א) לחוק מבקר המדינה התשי"ח 1958, "המבקר יפעל מתוך קשר עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת וימסור לה דין וחשבון על פעולותיו בכל עת שייראה לו או שיידרש על ידי הוועדה."

הוועדה מתרגמת את מסקנות והמלצות מבקר המדינה לשפת המעשה, בכך שהיא דנה בממצאיו ומזמינה לפניה נציגי משרדי ממשלה הנוגעים בדבר. חוק מבקר המדינה מסדיר לפרטים את יחסי העבודה של מבקר המדינה והוועדה, ומקנה לה סמכות להקמת ועדת חקירה לחקירת ממצאיו (סעיף 14 לחוק), וכן לזמן לפניה נושאי משרה בגופים המבוקרים (סעיף 18 לחוק) ואף לדרוש מהם להופיע לפניה. מי שנדרש להופיע לפני הוועדה ולא עשה כן, דינו קנס.

בוועדה פועלת על פי רוב ועדת משנה לנושא ביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים. כמו כן, פועלת בה ועדת השניים, בה חברים יושב ראש הוועדה ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון. ועדת השניים דנה בנושאי ביקורת רגישים שמפאת סודיותם לא ניתן לדון בהם אף לא בפורום הסגור של ועדת המשנה לביקורת המדינה.

כיוון שמדובר בוועדה שעיקר תפקידה ביקורת על הממשלה הנוכחית, נקבע בתקנון הכנסת שיושב ראש הוועדה יהיה מסיעות האופוזיציה.

חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)

חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, נועד לאפשר לדיירי הדיור הציבורי בישראל לרכוש את דירותיהם בהנחה גדולה.

החוק נחקק ביוזמת חבר הכנסת רן כהן ממרצ, כששותפים מרכזיים ליוזמה היו הקשת הדמוקרטית המזרחית וסינגור קהילתי. החוק אמור היה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2001, ותוקפו אמור היה להיות 5 שנים. בפועל, רק ביום 01.01.2013 נכנס החוק לתוקף, זאת משום שחוק ההסדרים משנת 1999 ומהשנים שאחריה דחה שוב ושוב את תחילת תוקף חוק הדיור הציבורי.

חוק זכויות החולה

חוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996 הוא חוק ש"מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו" (סעיף 1 לחוק). רוב עקרונות החוק יושמו עוד לפני חקיקתו, כנגזרות של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.

חטיבת ביניים בישראל

חטיבת ביניים בישראל היא חלק ממערכת החינוך הפורמלי בישראל, שבו לומדים תלמידים בכיתות ז' עד ט' (גילאי 12 עד 15). חטיבות הביניים הוקמו במערכת החינוך בישראל החל משנת 1968, עם הנהגת רפורמה במערכת החינוך. במסגרת רפורמה זו הורחב מספר שנות הלימוד הנכללות בחוק לימוד חובה עד לכיתה י', והוחלט על הקמת חטיבת הביניים, ששתי כיתותיה הראשונות נלקחו מבית הספר היסודי, והכיתה העליונה בה נלקחה מבית הספר התיכון.

חטיבות ביניים קיימות רק במועצות מקומיות שהחליטו לאמץ את הרפורמה.

חטיבות הביניים מופעלות בדרך כלל כמסגרת עצמאית, ולעיתים פועלים חטיבת ביניים ובית ספר תיכון במתחם אחד, הקרוי "בית ספר שש-שנתי". בהתאם לכך, במרבית המקרים הרכב מוסדות החינוך לגילאי 6 עד 17 הוא כדלקמן: בית הספר היסודי - שש-שנתי (כיתות א'-ו'), ולאחריו חטיבת הביניים - תלת-שנתית (ז' עד ט'), ולבסוף בית ספר התיכון - תלת-שנתי (י' עד י"ב). בכמה בתי ספר בישראל מאורגן החינוך ההתחלתי, בית הספר היסודי וגן הילדים במסגרת של חטיבה צעירה הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.

העיר בת ים יישמה את הרפורמה רק בראשית שנות ה-2000.

יוסי ביילין

ד״ר יוסף (יוסי) ביילין (נולד ב-12 ביוני 1948) הוא פוליטיקאי ישראלי ממחנה השמאל. את רוב דרכו הפוליטית עשה במפלגת העבודה, כבן טיפוחיו של שמעון פרס, והיה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. היה יושב ראש מפלגת מרצ-יחד. לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים היה לאיש עסקים.

ילדי בית העץ (מיזם מוזיקלי)

ילדי בית העץ הוא מיזם מוזיקלי לילדים, במסגרתו מבצעים אמנים ישראלים רבים שירים שנכתבו על ידי סופר הילדים ואיש החינוך רן כהן אהרונוב, כאשר על הלחנים והעיבוד המוזיקלי מופקד אחיו יאיא כהן אהרונוב.

מיכל רוזין

מיכל רוזין (נולדה ב-25 ביוני 1969) היא חברת הכנסת לשעבר מטעם מרצ. יו"ר שותפה של השדולה הגאה, יו"ר השדולה לשוויון תעסוקתי, יו"ר השדולה לפלורליזם ושוויון אזרחי, וחברת ועדת חוקה, שקיפות, וחוץ וביטחון.

ממשלת ישראל העשרים וחמש

ממשלת ישראל העשרים וחמש בראשותו של יצחק רבין, הושבעה ב-13 ביולי 1992 (י"ב בתמוז תשנ"ב), והתפזרה ב-22 בנובמבר 1995 (כ"ט בחשוון תשנ"ו), לאחר רצח ראש הממשלה. הממשלה זכורה בעיקר בשל הסכמי אוסלו, הסכם השלום עם ירדן, הסכם אוסלו ב' ורצח רבין.

ממשלת ישראל העשרים ושמונה

הממשלה ה-28 היא ממשלה שהורכבה על ידי אהוד ברק ראש ישראל אחת, וכיהנה מ-6 ביולי 1999 ועד 7 במרץ 2001, בזמן כהונתה של הכנסת החמש עשרה.

מרצ

מרצ היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית. המפלגה הורכבה בשנת 1992 מאיחוד של המפלגות רצ, מפ"ם וחלק משינוי. השם מרצ מורכב מהאותיות מ' ורצ, אותיות שהופיעו על פתקי ההצבעה של המייסדות, מפ"ם ורצ. המפלגה הייתה בשיאה בכנסת ה-13, כשזכתה ל-12 מנדטים.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים התאחדה מרצ עם ישראל דמוקרטית ועם התנועה הירוקה, לרשימה המשותפת המחנה הדמוקרטי. בראש הרשימה עומד יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, ושותפיו להנהגה הם ח"כ סתיו שפיר וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק.

משרד הבינוי והשיכון

משרד הבינוי והשיכון הוא המשרד האחראי על תחום הבנייה והדיור בישראל, כמו גם על יצירת תנאים שיאפשרו למשקי הבית בה אפשרות סבירה לדיור. בין השאר, המשרד מעודד הגברת הבנייה למגורים, אכיפת תקני בנייה, שיקום שכונות ותיקות והתחדשות עירונית.

נועם שמואל

נועם שמואל (נולד ב-12 באפריל 1980) הוא במאי תיאטרון, מתרגם ומחזאי ישראלי.

בין השנים 2006–2011 היה חבר בהנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי ושימש כעוזר אמנותי למנהל האמנותי, עמרי ניצן.

שמואל חבר בקבוצת המייסדים של “בת”י” - איגוד במאי התיאטרון בישראל, ושימש מספר שנים כחבר בוועד המנהל של האיגוד.

בחודש פברואר 2018 מונה לתפקיד המנהל האמנותי בתיאטרון המדיטק, חולון.

רן כהן אהרונוב

רן כהן אהרונוב - 'רנדה' (נולד באמסטרדם ב-28 באוקטובר 1967) הוא סופר ילדים ואיש חינוך.

כהן אהרונוב בעל תואר שני בחינוך בתוכנית 'חינוכאים' מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בה התמחה בתוכניות לימודים ובהוראה. למד ייעוץ ופיתוח ארגוני על פי גישה פסיכואנליטית-מערכתית באפק- האגודה הישראלית ללימוד תהליכים קבוצתיים וארגוניים. את לימודי התואר הראשון בחינוך לגיל הרך עשה במכון חפ"ן – מכון לחינוך פתוח ניסויי במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים.

את דרכו כאיש חינוך החל כהן אהרונוב במהלך שירותו הצבאי בנח"ל כשהתעקש לא לצאת עם חבריו לעבודה בשדות ובמפעלים ולהיות 'מטפל' של חברת הילדים בקיבוץ אור הנר שבנגב הצפוני. עם שחרורו מצה"ל עסק בעבודות שונות, ביניהן ניהל את הפאב 'בציר טוב' ואת המסעדה 'צעד תימני' בירושלים, עד שהחל לעבוד כאיש צוות בגן הילדים העירוני 'בטיש'. בשנת 1991 הקים את 'הגן של רן' גן ילדים לבני 2–4 שהיה למוסד חינוכי נודע בעיר. ב-2003 היה כהן אהרונוב שותף להקמתו של בית-הספר הסביבתי הפתוח 'קס"ם' (קהילה – סביבה – מקום) המציע אלטרנטיבה חינוכית השמה דגש על התפתחות וצמיחה אישית של כל ילד, למידה חווייתית ויצירתית וחיבור לסביבה ולקהילה. במקביל פתח וריכז את תוכנית ההכשרה ולימודי תעודה 'מחנכים בגן הילדים ברוח החינוך הפרוגרסיבי' – במכללות סמינר הקיבוצים בתל אביב ודוד ילין בירושלים.

מאז 2008 עובד כהן אהרונוב במכון לחינוך דמוקרטי ייסד ופיתח בו את תחום הגיל הרך. בתפקידו זה הוא מוביל תהליכי שינוי ברמה העירונית והארצית בחינוך בגיל הרך על ידי יישום התרבות הדמוקרטית וכישורי המאה ה-21. כך למשל היה שותף בפיתוח מודל חינוך בגנים בעיר רמת גן – "הגן הזה הוא אני" - בו ילדים וילדות יוצרים ובונים את הגן שלהם תוך תהליך של היכרות ומתן מיטבי ליכולות שלהם ולמיומנויות הנדרשות במציאות העתידית (ביניהם יוזמה, עבודת צוות, אינטליגנציה רגשית, עצמאות ועוד).

בין מאמריו המקצועיים של כהן אהרונוב:

'ילדי הגן – מתפיסת עולם דמוקרטית לעיר חינוך' / בהוצאת המכון לחינוך דמוקרטי,

'גן הילדים של המאה ה-21' – בעיתון הד הגן,

'אני ואתה נשנה את העולם- מפסיביות להובלת שינוי של ילדי הגן'- בעלון משרד החינוך (במשותף עם ד"ר ענת פורת).במסגרת עבודתו במכון לחינוך דמוקרטי כהן אהרונוב שותף למגוון יוזמות חינוכיות. כך למשל, ייסד עם פרופ' דב פרוהמן, חתן פרס ישראל ומייסד אינטל, את המיזם החינוכי 'תיבת נוח' לקידום חשיבה אחרת בגיל הרך, וייסד מסלול לימודי חינוך בגיל הרך לנערות בסיכון. יוזמה נוספת כללה שיתוף פעולה עם מש"ב – הסוכנות הישראלית לסיוע ושיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ בהכשרת צוותי חינוך בגיל הרך בגאנה ובליבריה שבאפריקה. בעקבות התנסות זו הוא שותף בהקמת הארגון 'Early Starters International' ששם לו למטרה לממש את זכותו של כל ילד לחינוך איכותי בגיל הרך. הארגון מתמקד במדינות מתפתחות באזורי מצוקה הומניטרית וכיום עובד ביוון ומלאווי(עם פליטים), אתיופיה והאיטי.

בנוסף, כתב כהן אהרונוב גם תשעה ספרי ילדים. הראשון שבהם 'לא רוצה חיתול' ראה אור לראשונה ב-1996, זכה להצלחה בקרב הורים וילדים ואף היה לרב מכר. בשנת 2011 יצא הספר מחדש עם איורים חדשים של המאיירת המקורית ליאורה גרוסמן. בשנת 1997 המשיך כהן אהרונוב את שיתוף הפעולה עם המאיירת ליאורה גרוסמן ופרסם את ספרו 'יש לי יומולדת'. 'מיצי' - ספרם המשותף של כהן אהרונוב ומירי רוזובסקי יצא לאור בשנת 2001 (ואויר אף הוא על ידי ליאורה גרוסמן). בשנת 2003 פרסם את ספרו הרביעי 'זה שלי' (שוב עם איוריה של ליאורה גרוסמן) שאף חולק במסגרת רשימת הצעירים של ספרי 'ספריית פיג'מה' בשנת הלימודים תשע"ז ועובד להצגה על ידי תיאטרון השעה הישראלי.

עשר שנים מאוחר יותר, בשנת 2013, פרסם כהן אהרונוב בספרו החמישי את סיפורה של אמו, חנה כהן אהרונוב, 'הַנֶקֶה ופיט: ספור של חברות אמיצה' (איורים - ולי מינצי). ספר ילדים זה מתאר את חברותן המיוחדת של הנקה, ילדה יהודייה הולנדית, ופיט, בת המשפחה הנוצרית שבביתה הוחבאה הנקה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הספר עובד למחזה על ידי ליאור גרטי, בוים על ידי נועם שמואל בתיאטרון המדיטק בחולון וזכה בפרס הצגת השנה לילדים ובפרס השחקנית הראשית (נועה הר ציון) לשנת 2016.

הספרים 'מיצי', 'הנקה ופיט', 'ילדי בית העץ מבצע חורשה', 'ילדי בית העץ לשחרר את כפיר' וילדי בית העץ ילד לא רגיל' נבחרו לרשימת ספרי 'מצעד הספרים' של משרד החינוך.

רצ

רצ (בשמה הרשמי המלא התנועה לזכויות האזרח ובהמשך התנועה לזכויות האזרח ולשלום) הייתה מפלגת שמאל ישראלית שפעלה משנות ה-70 עד שנות ה-90 של המאה ה-20.

מפלגת רצ הוקמה לקראת הבחירות לכנסת השמינית ב-1973 על ידי הפעילה החברתית שולמית אלוני לאחר שפרשה ממפלגת העבודה (אשר מטעמה ולפני כן מטעם מפא"י, כיהנה כח"כית בכנסת השישית). בבחירות אלו זכתה רצ בשלושה מנדטים.

ב-3 ביוני 1974, לאחר התפטרותה של ראש הממשלה גולדה מאיר וסיום כהונת ממשלתה, הצטרפה המפלגה לממשלתו של יצחק רבין, בה כיהנה אלוני כשרה בלי תיק.

ב-6 בנובמבר 1974, פרשה רצ מהממשלה בעקבות הצטרפות המפד"ל כשבוע לפני כן, ומרגע זה עד שנת 1992 נשארה המפלגה באופוזיציה.

במהלך הכנסת השמינית הצטרפה רצ לחבר הכנסת לובה אליאב בהקמת סיעת יעד, שפורקה כעבור חודשים ספורים.

בבחירות לכנסת התשיעית ב-1977 ולכנסת העשירית ב-1981 זכתה רצ במנדט אחד בלבד. במהלך הכנסת העשירית הצטרפה רצ לסיעת המערך שבראשות שמעון פרס ולקראת סוף כהונתה פרשה ממנה. בבחירות לכנסת ה-11 ב-1984 הגדילה הסיעה את כוחה כאשר זכתה ב-3 מנדטים. במהלך כנסת זו נוספו אליה חברי הכנסת יוסי שריד, שפרש מהמערך על רקע מלחמת לבנון הראשונה ומרדכי וירשובסקי, שפרש מ"שינוי".

בבחירות לכנסת ה-12 ב-1988 קיבלה רצ 97,513 קולות וזכתה ב-5 מנדטים, ובשלהי הכנסת ה-12 התאחדה הסיעה עם סיעות מפ"ם ושינוי לסיעת מרצ המאוחדת.

בבחירות לכנסת ה-13 ב-1992 זכתה הסיעה המאוחדת להישג של 12 מנדטים (מתוכם 6 מושבים עבור רצ) והיוותה מרכיב חשוב בממשלת רבין השנייה ולאחר רצח רבין, בממשלתו של שמעון פרס.

לקראת הבחירות לכנסת ה-14 ב-1996 סיימה שולמית אלוני כהונה של כ-22 שנה כיו"ר מפלגת רצ וכמעט 4 שנים כיו"ר סיעת מרצ, לאחר שהחליטה שלא להשתתף בבחירות פנימיות על תפקידים אלו(ובכך פרשה מפעילות מפלגתית) והיא הוחלפה על ידי יוסי שריד.

בבחירות אלו ירד כוחה של סיעת מרצ ל-9 מנדטים (מתוכם 4 מושבים עבור רצ) ובמהלך הכנסת היא נשארה באופוזיציה.

ב-1997 התאחדו סופית מפלגות הסיעה המשותפת להקמת מפלגה אחת, מרצ וכך בא הקץ לקיומה של רצ כישות עצמאית.

תמר זנדברג

תמר זנדברג (נולדה ב-29 באפריל 1976, כ"ט בניסן ה'תשל"ו) היא פוליטיקאית ישראלית, אשר מכהנת כחברת הכנסת מטעם מפלגת מרצ בסיעת המחנה הדמוקרטי. כיהנה גם כיו"ר מרצ בשנים 2018–2019 וכחברת הכנסת העשרים, בה שימשה יושבת ראש הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול.

קודם לבחירתה לכנסת, הייתה חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, יו"ר סיעת "הבית החברתי" בנעמת ויו"ר הוועד המנהל בארגון "ישראל בשביל אופניים".

שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל
שרי התעשייה והמסחר
(1948–2003):
פרץ ברנשטייןאליעזר קפלןיעקב גרידב יוסףפרץ נפתליפנחס ספירחיים יוסף צדוקזאב שרףיוסף ספירחיים בר-לביגאל הורביץגדעון פתאריאל שרוןמשה נסיםמיכה חרישנתן שרנסקי • רן כהן • אהוד ברקדליה איציק סמל מדינת ישראל
שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה
(2003–2013):
דני נוהאהוד אולמרטאלי ישיבנימין בן אליעזרשלום שמחון
שרי הכלכלה
(2013–2016):
נפתלי בנטאריה דרעיבנימין נתניהו
שרי הכלכלה והתעשייה
(2016 ואילך):
משה כחלוןאלי כהן
יושבי ראש הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת
יוחנן בדריוסף תמירשמואל טולידאנואברהם כ"ץ-עוזדוד ליבאידוד מגןדן תיכון • רן כהן • יוסי כץ • רן כהן • עוזי לנדאואמנון רובינשטייןאמנון כהןמלי פולישוק-בלוךיורי שטרןזבולון אורלבמיכאל איתןיורי שטרןאסתרינה טרטמןיואל חסוןרוני בר-אוןאורי אריאלאמנון כהןקארין אלהררשלי יחימוביץ'
יושבי ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים של הכנסת
יצחק כהןאופיר פינס-פזיאיר פרץאיוב קראיורי שטרן • רן כהן • דני יתום • רן כהן • יעקב כץניצן הורוביץמיכל רוזין
יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת
תמר גוז'נסקי • רן כהן • מיכאל מלכיאורנאדיה חילושלי יחימוביץ'דני דנוןזבולון אורלבאורלי לוי-אבקסיסיפעת שאשא-ביטון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.