רמת רחל

רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה. הוא נחרב פעמיים ויושב מחדש. שטחו הוא מובלעת בדרום השטח המוניציפלי של ירושלים, סמוך לשכונות ארנונה ותלפיות. הקיבוץ שייך למועצה אזורית מטה יהודה.

רמת רחל
Ramatrachel1
רמת רחל לעת ערב
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎777‏ מטר
תאריך ייסוד 1926
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 545 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎5.0%‏ בשנה עד סוף 2018
מפת היישובים של מועצה אזורית מטה יהודה
באדום - רמת רחל
בירוק - מיקום בניין המועצה

תולדות הקיבוץ

PikiWiki Israel 6326 Ramat rachel 5th may1949
קיבוץ רמת רחל, לאחר מלחמת העצמאות. צולם ב-5 במאי 1949. ברקע חיילים ומפקדים מגדוד 19, הגדוד הממוכן של חטיבת גולני
Ramatrachel3
מצפה יאיר (אנגל)
Ramat Rachel Statue
פסל רחל, של הפסל דוד פולוס
Ramat Rachel Archeological Park
רמת רחל - האולם הביזנטי בפארק הארכאולוגי
Ramat Rahel IMG 0548
מלון רמת רחל

קיבוץ רמת רחל הוקם בשנת 1926 על ידי חברי גדוד העבודה על שם טרומפלדור, עולים מליטא ומרוסיה. גרעין המייסדים השתייך לפלוגת גדוד העבודה בירושלים שהקים יצחק שדה בא' בכסלו תרפ"ב דצמבר 1921. חברי הפלוגה ראו את עצמם חיל חלוץ של האומה בארצה, רובם היו סוציאליסטים ואף קומוניסטים. הם התגוררו ברחבי העיר במחנות ובבתים שכורים ועסקו במגוון עבודות מזדמנות, כולל חציבת סלעים ובניית בתים בשכונות גבעת שאול, רחביה, בית הכרם והרובע היהודי בעיר העתיקה. בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים, התפורר גדוד העבודה; חלק מחברי פלוגת ירושלים עלו להתיישבות בקרקעות מדרום לעיר ירושלים, שנרכשו מהכנסייה היוונית אורתודוקסית, וקראו ליישובם רמת רחל. בהקמת הקיבוץ סייעה קרן היסוד והוא הוקם על אדמות הקרן הקיימת לישראל. השם שנבחר לקיבוץ מתייחס לקרבת הקיבוץ לבית לחם, שם קבורה, לפי המסורת, רחל אמנו. בשל כך יצר האמן דוד פולוס במתנה לחברי הקיבוץ פסל ברונזה המציג את רחל אמנו כבת איכרים סלאבית, האוחזת בידה האחת בלפיד, ואילו ידה השנייה מגוננת על ילדיה הקטנים, החוסים תחת גלימתה המתנופפת.

בפרעות תרפ"ט (1929) הקיבוץ ננטש, ונשרף כליל על ידי פורעים ערבים, יושבי הכפרים הסמוכים אליו. בראשית שנות ה-30 שבו החברים ובנו הכול מחדש: הוקמו בית ספר יסודי, גן ילדים ובית תינוקות, נבנו רפת, מכבסה ומאפייה. את השורות חיזקו גרעיני התיישבות של תנועת נוער וחברים נוספים שהצטרפו. הקיבוץ עמד איתן בהתקפות במהלך המרד הערבי. באירועי השבת השחורה נעצרו כ-70 חברים על ידי הבריטים, ונכלאו לזמן מה ברפיח.

הקיבוץ נחרב בשנית עם פרוץ מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה עבר הקיבוץ מיד ליד בין שלושה כוחות: צבא מצרים, צבא ירדן וההגנה, אשר תוגברה בכוח אצ"ל. בתום חמישה ימי קרבות קשים, נמנו בצד הישראלי כ-35 הרוגים (מתוכם 14 חברי קיבוץ) ו-84 פצועים, כשליש מהם מן הקיבוץ. כלומר, כמחציתם של הלוחמים בקיבוץ נפגעו. אולם בסוף המלחמה נותרה רמת רחל בשטח ישראל. קו שביתת הנשק שנקבע בין ישראל לירדן ב-1949 הקיף את הקיבוץ כמעט מכל עבריו, והותיר מעבר קטן לקיבוץ משכונת תלפיות הסמוכה.

תחילה הדעות היו חלוקות אם לחדש את ההתיישבות בקיבוץ, אך ההחלטה הסופית הייתה חיובית, והקיבוץ הוקם מחדש ב-1951. בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד, בחר הקיבוץ בהשתייכות לאיחוד הקבוצות והקיבוצים. הפלג האחר הצטרף לקיבוץ עין כרמל.

ביום א', י"ח בתשרי תשי"ז (23 בספטמבר 1956), נערך באתר החפירות הסמוך לקיבוץ סיור מטעם הכינוס הארצי ה-12 של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בירושלים. במהלך הסיור נורתה אש מקלעים ונשק קל מעמדת הלגיון הירדני על הגבעה שממזרח למנזר מר אליאס. מהאש נהרגו ארבעה, בהם האדריכל והארכאולוג יעקב פינקרפלד, ורבים נפצעו.[2][3] הגבעה ממנה נפתח האש זכתה לשם "גבעת הארבעה".[4]

ברמת רחל הוקמה מועצה מקומית. בשנת 1963 בוטלה המועצה המקומית והקיבוץ הוכלל במועצה אזורית הרי יהודה,[5] אשר בהמשך הוכללה במועצה אזורית מטה יהודה.

כיום פועל בקיבוץ בית מלון ואולם אירועים. על חלק מקרקעות הקיבוץ נבנה בעשור הראשון של המאה ה-21 רובע בנינים חדש, הרחבה של שכונת תלפיות. הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.

עתיקות

חפירות בשנות השלושים

החפירות הראשונות, מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, נערכו על ידי בנימין מזר ומשה שטקליס בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים.[6][7][8] בחפירות נמצאה ברמת רחל מערת קבורה מימי בית שני, ובגבעת אליהו הסמוכה נמצאו שרידי עיר אותה זיהו עם נטופה המקראית,[9] זיהוי שלא מקובל היום.[10] הגבעה מצויה על קו פרשת המים הצר (בין נחל דרגה ונחל רפאים) המוביל מירושלים לבית לחם וחברון, זהו צוואר בקבוק טופוגרפי על נתיב דרך האבות, ולכן גם נקודה אסטרטגית לבנית מצודה ומרכז שלטוני.

חפירות בשנות החמישים והששים

בשנות החמישים החל לחפור במקום יוחנן אהרוני. בחפירות בשנים 1959 -1962 נתגלו שכבות מכמה תקופות. הממצאים החשובים ביותר שייכים למצודה, שיוחסה על ידי אהרוני לאחד ממלכי יהודה האחרונים, בזמן שהיו וסאלים לאשור ולבבל. המצודה ממוקמת על גבעה בסמוך לקיבוץ ומתוארך על ידי החופר למאות השמינית-שביעית לפני הספירה. אהרוני זיהה את המקום כבית הכרם, אחד המקומות שבהם הדליקו משואות בסוף ימי בית ראשון:

"העיזו בני בנימין, מקרב ירושלים, ובתקוע תקעו שופר, ועל-בית הכרם שאו משאת" (ספר ירמיהו, פרק ו', פסוק א')

חפירות בשנות האלפיים

משנת 2004 חוקר את האתר הארכאולוג עודד ליפשיץ ומשלחת ישראלית-גרמנית. התברר שלמצודה/ארמון שלושה שלבי בנייה עיקריים, והיא שימשה כמרכז שלטוני מבוצר שבו משולב ארמון (בשלב הביניים) מאז שלהי ממלכת יהודה. את הקמת המצודה משייכים החוקרים לאחד ממלכי יהודה הווסאלים, אולי יהויקים. המצודה הייתה מוקפת חומת סוגרים, עם שער כניסה מזרחי ומנהרת סתרים בחלק הצפוני. מרכז המצודה כלל רחבה מרוצפת קירטון כתוש, ומסביבה חדרים בנויים באבני גזית וכותרות פרוטו איאוליות. בשלב שני הוסבה המצודה למרכז שלטוני של הפחוה הבבלית, ובשלב השלישי מרכז שלטוני מהודר של פחוות "יהד" הפרסית (נתגלו כאן טביעות "יהד" רבות). לצידי המגדל המערבי של הארמון נחשף גן עם טרסה מפולסת, מצופה אדמת גן ומערכת בריכות וצינורות שעוצבו לנוי. בדיקת פולן (אבקת פרחים) שהשתמר בטיח הברכות הצביעה על פרדס עם עצי ארז, אגוז מלך ואפילו אתרוג.[11] ליפשיץ מציע שלפי הסגנון והיכולת הטכנית שמתגלים בממצאים, הארמון הוא בחלקו מהתקופה הפרסית בארץ ישראל.[12]

ממצאים ייחודיים

ברמת רחל נמצאו יותר ממאה חותמות מן הסוג הידוע בשם "למלך", חותמות הטבועות על כדי אחסון (פיטסים), המיוחסים לשכבת הבנייה הראשונה באתר. יגאל ידין הציע כי רמת רחל היא "ממשת", אחד מארבע הערים מחותמות למלך. שאר המקומות המזוהים: "זיף", "חברן", ו"שוכה". החותמות מעידות על כך שהמקום היה פעיל כמרכז אדמיניסטרטיבי של ממלכת יהודה, טרם בניית הארמון. בין הממצאים החשובים שנתגלו באתר ניתן לציין חמש כותרת פרוטו-איאוליות, היחידות שנתגלו באזור ירושלים, למעט אחת שהתגלתה בעיר דוד ואחת בעין ג'ויזה. ממצא זה מעיד כי האתר מקורב מבחינה ארכיטקטונית וארכאולוגית לבנייה הפיניקית.

עוד חשף אהרוני באזור מכלול מבנים ובית מרחץ גדול מן המאה ה-3. בבית המרחץ נמצא מספר רב של לבנים ועל חלקן טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס. כמה מן הלבנים התגלו באתרן ברצפת בית המרחץ.[13] כמו כן נמצאה באתר בולה של הקיסר אדריאנוס,[14] טביעות רוזטה חשמונאית על ידיות כדים, מערת מקווה וכן מטבע מתקופת בר כוכבא.[15]

בקולומבריום הדרומי נחשף מטמון של 15 שקלים צוריים שכנראה היו קשורים למס מחצית השקל.

על גבי חורבות המצודה נמצאו שרידי כפר ביזנטי עם כנסייה ואולם שכנראה נבנו מעל כנסית הקתיסמה ואולי שירתו אותה. על גבי הכפר הביזנטי נמצאו שרידי כפר מוסלמי עבאסי.

הפארק הארכאולוגי שוקם בשנים האחרונות בידי הפסל רן מורין.

אמנות ואתרי עניין

  • מזרחית לקיבוץ שוכן פסל עמודי הזית מעשה ידיו של הפסל רן מורין בשנת 1991. הפסל עשוי משלושה עצי זית הניצבים על גבי עמודים בגובה של 15 מטרים, ונראה היטב מרחבי ירושלים.
  • סמוך לפארק הארכאולוגי שממערב לקיבוץ, הקים מורין ב-1997 את מצפור יאיר לזכר בן רמת רחל שנהרג במהלך שירותו הצבאי בשייטת. בראש המגדל צומח עץ סרק, המסמל את קטיעת חייו של יאיר, וממנו יורדות מדרגות בספירלה אל שביל טבע המקיף את המצפור. המצפור מעוצב בצורת תלתל, בהשראת מראה הכותרת הפרוטו-איאולית אשר פריטים מסוגה התגלו באתר הארכאולוגי הסמוך.
  • מול הכניסה למלון רמת רחל, ניצב פסל ארד מעשה ידיו של הפסל דוד פולוס ב-1954, המתאר את רחל. על כן הפסל רשום הפסוק "ושבו בנים לגבולם".

ראו גם

לקריאה נוספת

  • בן-ציון ונסקי (אשל), העשור לקיום פלוגת ירושלים (1921 - 1931), בתוך: גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ב
  • זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד, 1980, עמודים 7590–7601
  • עודד ליפשיץ, מנפרד אומינג, יובל גדות, בנימין ארובס וגלעד צינמון, רמת רחל - 2005, חדשות ארכאולוגיות, 118, 2006
  • עודד ליפשיץ, יובל גדות, בנימין ארובס ומנפרד אומינג, "רמת רחל וצפונותיה", קדמוניות, 138, 2009, עמודים 58–77
  • עודד ליפשיץ, יובל גדות, בני ארובס ומנפרד אומינג, "מה לוחשות האבנים? רמת רחל 3000 שנה של היסטוריה נשכחת", יד בן צבי, ירושלים, 2014
  • פרחי יואב ועודד ליפשיץ, "בולה נדירה של הדריאנוס מחפירות רמת רחל", חידושים בחקר ירושלים, 10, (2009), עמודים 169–174

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ עודד ליפשיץ, "סמל הכינוס מגואל בדם", עת־מול, 187, (2006), עמודים 26-28
  3. ^ מולה כהן:לתת ולקבל-פרקי זכרונות אישיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000
  4. ^ זמן-מה לאחר האירוע נפטר מפצעיו אדם נוסף שנפצע בה, כך שלמעשה סך כל ההרוגים מהתקרית הגיע לחמישה.
  5. ^ השר ביטל המועצה המקומית רמת רחל, מעריב, 17 ביולי 1963
  6. ^ החפירות ברמת רחל, דואר היום, 3 בפברואר 1931
  7. ^ בעניין חפירות רמת רחל, משה שטקליס, דבר, מכתב למערכת, 9 בנובמבר 1934
  8. ^ תשובה בעניין החפירות ברמת רחל, בנימין מייזלר, דבר, מכתב למערכת, 13 בנובמבר 1934
  9. ^ האסיפה השנתית של החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה, דואר היום, 6 באפריל 1932
  10. ^ מהר לארמון: תהליכים בעיצוב האתר
  11. ^ יובל גדות, שיחה בתוכנית לונדון את קירשנבאום, 2012-02-06
  12. ^ רן שפירא, הארמון ברמת רחל, אתר מסע אחר
  13. ^ Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962, p. 4, 24-27, Fig 5,16, 19 PLS. 18,22; Antonia Ciasca, 'A Hypocaust at Ramat Rahel', in Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962, p. 69-72, Fig. 5, 16, 19; Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1961-1962, Rome 1964, p 14-17, 38-41, 121
  14. ^ פרחי יואב ועודד ליפשיץ, בולה נדירה של הדריאנוס מחפירות רמת רחל, חידושים בחקר ירושלים, 10, (2009), עמודים 169–174 ; Y. Farhi, 'Roman Imperial Lead Sealing from Ramat Ra el Excavations', ZPE, 170, pp. 295–298
  15. ^ D.T. Ariel, A Survey of the Coins in Jerusalem (until the end of the Byzantine Period), Liber Annuus, 32, (1982),pp. 293
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הביתEast Jerusalem Map HE1a1.PNG

מפת ירושלים
אבנר כץ

אבנר כץ (נולד ב-11 במרץ 1939) הוא צייר, מאייר וסופר ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה.

ארנונה (שכונה)

אַרְנוֹנָה (לעיתים נקראת בשם "תלפיות") היא שכונה בדרום ירושלים הממוקמת בין אזור התעסוקה תלפיות לבין קיבוץ רמת רחל. בשנות ה-90 נעשתה הפשרת קרקעות לבנייה בהיקף נרחב בשכונה, דבר שהביא לעליית מחירים והפך את ארנונה לשכונה יוקרתית מהיקרות בירושלים. נכון ל-2016 מתגוררים בה 11,873 בני אדם.החל ממאי 2018, החלה לפעול במתחם השכונה השגרירות האמריקאית בישראל לאחר שהועברה לירושלים מתל אביב.

גבעת הארבעה

גבעת הארבעה היא גבעה בירושלים, הממוקמת מזרחית למנזר מר אליאס ולדרך חברון, דרומית לקיבוץ רמת רחל ומערבית לחומת שמואל.

על צלע הגבעה התגלו שרידים של האמה התחתונה, בגובה של 745 מטרים מעל פני הים. על המדרון הדרומי מערבי של הגבעה התגלו שרידי יישוב ביזנטי, וכן שרידים מהתקופה הרומית בארץ ישראל. בסקר שנערך באזור נמצאו שברי לבנים טבועים בטביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס.על הגבעה היה ממוקם בתקופת ירושלים המחולקת מוצב של הלגיון הירדני אשר צפה לעבר קיבוץ רמת רחל ודרך חברון. ב-23 בספטמבר 1956 פתחו הירדנים ממוצב זה באש על קבוצת יהודים שהשתתפו בכנס ארכאולוגי ברמת רחל. ארבעה אנשים נהרגו במקום. לזכר האירוע, מאז כיבוש המקום נקראת גבעה זו בשם "גבעת הארבעה". זמן-מה לאחר האירוע נפטר מפצעיו אדם נוסף שנפצע בה, כך שלמעשה סך כל ההרוגים מהתקרית הגיע לחמישה. שמה הקודם היה גבעת אליהו.מרבית שרידי המבנים שעל הגבעה נהרסו בעת בניית המוצב של הליגיון הירדני. ניתן כיום לראות על הגבעה את שרידי תעלות הקשר של המוצב.

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ-ישראל. בין המקימים היו אברהם יעקב ברוור, דוד ילין ואהרן מאיר מזי"א.

הלגיון הערבי

הלגיון הערבי (באנגלית: Arab Legion, בערבית: الفيلق العربي; תעתיק מדויק: אלפילק אלערבּי) היה חטיבה צבאית שהקימו קצינים בריטים באמירות עבר הירדן בשנת 1921.

המאורעות

בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל, המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים. המאורעות כונו על שם השנה (בלוח העברי) שבה התרחשו.

המושבה הגרמנית (ירושלים)

המושבה הגרמנית בירושלים נבנתה על ידי גרמנים חברי כת הטמפלרים ב-1873, כמושבה החמישית מתוך שמונה המושבות שבנו הטמפלרים בארץ ישראל. מושבות נוספות נבנו ביפו, בחיפה ובגליל.

הר חומה

הר חומה (או בשמה הרשמי חומת שמואל) היא שכונה בדרום מזרח ירושלים שנוסדה בשנת 1997. השכונה קרויה על שמו של שמואל מאיר, סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת המפד"ל, שנהרג בתאונת דרכים בשנת 1996.

לפי נתוני עיריית ירושלים, בנובמבר-2017 התגוררו בשכונה כ-21,500 תושבים, יושב ראש המינהלת הוא שלמה גולברי.

טנטור

טנטור הוא מתחם נוצרי בדרום ירושלים.

טנטור ממוקם בקרבת השכונות גילה ובית צפאפא בדרך לבית לחם. השם "טנטור", שפירושו בערבית כובע מחודד, ניתן למקום מאחר שהוא שוכן על גבעה בולטת. בשנת 1869 רכש הרוזן ברנרד קבוגה, קונסול אוסטרו-הונגריה בירושלים את האדמות בסיוע מסדר אבירי מלטה. ב-1877 נפתח במקום בית חולים קטן.

בעקבות ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל (1964) רכש הותיקאן את המתחם והחכירו לאוניברסיטת נוטרה דאם. בשנת 1972 נפתח באתר "מכון טנטור", מכון מחקר תאולוגי המשותף לכל זרמי הנצרות, שתוכנן על ידי האדריכל פרנק מונטנה.

יפה נוף (ירושלים)

יפה נוף היא שכונה במערב ירושלים, אשר הוקמה ב-1929. יחד עם רמת בית הכרם וגבעת בית הכרם היא מרכיבה את שכונת בית הכרם רבתי. שמה של השכונה, יפה נוף, כאחד משמות ירושלים.

מזכרת משה

מזכרת משה היא שכונה בירושלים שנוסדה בשנת 1882, ובנייתה הושלמה בשנת 1885, הודות לסיוע הכספי שקיבלה מ'קרן משה מונטיפיורי', שהוקמה בשנת 1874, במלאת תשעים שנה לנדבן היהודי-בריטי משה מונטיפיורי. השכונה נועדה לציבור תושבים אשכנזים, בעוד שהשכונה הסמוכה, אהל משה, שנוסדה כשנה אחריה מכספי הקרן, נועדה לספרדים.

מנזר מאר אליאס

מנזר מאר אליאס הוא מנזר יווני-אורתודוקסי בירושלים. המנזר שוכן בין קיבוץ רמת רחל לשכונת גילה, על דרך חברון (כביש 60), מערבית לגבעת הארבעה ודרומית-מזרחית לגבעת המטוס.

עמודי הזית

עמודי הזית הוא פסל סביבתי השוכן במרכזו של פארק עמודי הזית, ממזרח לקיבוץ רמת רחל.

הפסל עוצב על ידי הפסל רן מורין בשנת 1991. הוא עשוי משלושה עמודים שגובהם 15 מטרים והוא נראה היטב מרחבי ירושלים. בראש כל עמוד צומח עץ זית בן עשרות שנים וענפי שלושת העצים מתחברים זה לזה. בבסיס העמודים שלוש מדרגות המובילות אליהם, ומתחת להן מערך ממוחשב הדואג לדישון עצי הזית שבראש העמודים ולהשקייתם.

בכניסה לרחבת הפסל נצבים שני עצי זית נוספים הצומחים מתוך פירמידות עשויות אבנים לא מסותתות. ענפי שני העצים מתחברים זה לזה ויוצרים מעין שער כניסה לאתר.

סביב הפסל נטועים כ-200 עצי זית ב-27 שורות בתוכנית מעגלית המובילה לעמודי הזית, ושלושה שבילים מרכזיים מובילים ממנו בצירים

המכוונים לאתרים משמעותיים בנוף: "ציר ההרודיון", "ציר בית לחם" ו"ציר ים המלח". לדברי יוצר האתר, עץ הזית הוא "סמל לחוסן, לפוריות ולשלום". למאפיינים השונים של הפסל ישנן פרשנויות שונות; יש הרואים בשלושת עצי הזית שבראש העמודים את שלוש הדתות - יהדות, נצרות ואסלאם, וכן אלגוריה לעם ישראל, שעל אף שגורש מהארץ הוא שב לחיות בה. יש הרואים בפסל המחשה לניתוק השורשים מהקרקע, והחייאתם באמצעות הטכנולוגיה - סמל לציונות. ישנם המצביעים על המיסטיות של הספרה 3, כמתווה דרך-אמצע בין כוחות מנוגדים ומביאה לידי הרמוניה ושלום.

פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל (1948–1959)

רשימת פיגועי טרור נגד ישראלים שהתרחשו במדינת ישראל מהקמת המדינה ב-14 במאי 1948 ועד סוף שנות ה-50 של המאה ה-20.

צור באהר

צוּר באהִר (בערבית: صور باهر מבטאים: 'סוּר באהֶר' עם ס' נחצית) היא שכונה במזרח ירושלים. השכונה קרובה לשכונות תלפיות מזרח, הר חומה וקיבוץ רמת רחל. מקור השכונה בכפר ערבי שסופח לשטח המוניציפלי של ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

קרב רמת רחל

קרב רמת רחל היה קרב במלחמת העצמאות, שנערך בקיבוץ רמת רחל ובסביבתו הקרובה, בין 21 במאי ל-25 במאי 1948, בין כוחות ההגנה ואצ"ל לבין הכוחות הקלים של צבא מצרים, יחד עם פלוגה של הלגיון הירדני. אבידות כבדות נגרמו לשני הצדדים, והשטח עבר שלוש פעמים מצד לצד, אך לבסוף נשאר בידי ישראל.

רן גלינקא

רן גלינקא (נולד ב-1952) תת-אלוף בצה"ל, כיהן כמפקד שייטת 13 וכקצין החינוך הראשי.

תלפיות

תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר. השכונה התפתחה בתקופת המנדט, וכוללת אזור מגורים ירוק ופסטורלי. יחודה של תלפיות הוא בהיותה השכונה היחידה בירושלים שתוכננה כ"עיר מודרנית" בת כ-800 בתי אב עוד לפני תקופת המנדט (דבר שלא התגשם), וכן בעמידתה רבת-השנים כשכונת סְפר בגבול העיר. בנייתה של השכונה החלה ב-1921, בתכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן כיישום של תפיסה בתכנון ערים הקרויה "עיר גנים".

בין האנשים המפורסמים שהתגוררו בשכונה ניתן למנות את אבל פן, יוסף קלוזנר, אריה לייב יפה ושמואל יוסף עגנון שאף תיאר את השכונה ואת ביתו בה בכמה מספריו.

לצד השכונה התפתחו שיכונים וכן אזור תעשייה תלפיות, ממתחמי התעסוקה והמסחר הגדולים בבירה. בשנות ה-70 הוקמה מזרחית לתלפיות שכונת תלפיות מזרח, שלרוב מכונה שכונת "ארמון הנציב".

תלפיות מזרח

תלפיות מזרח (או "ארמון הנְציב") היא שכונה בדרום-מזרח ירושלים, אשר נוסדה ב-1972, על שטח שסופח לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, כחלק מתוכנית שכונות הטבעת הירושלמית. מספר תושביה הוא כ-15,000 איש. שמה של השכונה בפי רוב תושבי העיר הוא ארמון הנְציב, על שם המבנה הממוקם בגבולה הצפוני של השכונה. השכונה ממוקמת כ-4 ק"מ ממרכז העיר. רחובות השכונה קרויים על שמם של עולי הגרדום, וזהו שמו של אחד הרחובות המרכזיים בשכונה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.