רמת ישי

רָמַת יִשַׁי היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בצפון עמק יזרעאל על כביש טבעון-נצרת, כ-4 ק"מ ממזרח לקריית טבעון. היא קרויה על שמו של יש"י אדלר.

שטח השיפוט שלה הוא כ-2,300 דונם והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958.

מבנה בולט הקיים ביישוב הוא "חאן רמת ישי", בניין עתיק מוקף חומה שנבנה בתקופת הטורקים בארץ ישראל. מבנה זה, ועץ הדקל הניצב לצידו, מהווים את סמל היישוב. בעבר פעלה בשטח החאן משחטת עוף העמק.

רמת ישי
Yaar Hashomrim0011
מראה כללי של רמת ישי מחורשת השומרים בקריית טבעון
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עפר בן אליעזר
גובה ממוצע[1] ‎93 מטר
תאריך ייסוד 1925
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 7,722 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 188
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.3% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,291 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 58
תחום שיפוט[2] 2,340 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 229
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
רמת ישי
רמת ישי
32°42′11″N 35°09′56″E / 32.7029967525691°N 35.1655159125551°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4376
    - דירוג מדד ג'יני 63
פרופיל רמת ישי נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.ramat-yishay.co.il
Shelet Ramat Yishai
שלט רמת ישי שבכניסה המערבית. בשלט מופיע שם היישוב, בניין חאן רמת ישי והדקל שנמצאים בכניסה הצפונית שמהווים את סמל היישוב
Ramat Yishai Khan - north west side 1
חאן רמת ישי - הפינה הצפון מערבית

היסטוריה

המקום בו שוכנת רמת ישי היה מיושב עוד בתקופת בית שני. נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית כולל מבצר ביזנטי גדול.

ראשיתה של רמת ישי בהתארגנות של חברת "מנור" בפולין במטרה להקים יישוב שיהיה מבוסס על שילוב של חקלאות ותעשיית אריגה. לצורך כך רכשה החברה, אותה ייסדו ובראשה עמדו האחים מרדכי (מוט'ל) וצבי (הרמן) רוזנברג, את אדמות הכפר ג'ידה מקהילת ציון אמריקאית, שרכשה את האדמות מידי הערבים. בנובמבר 1925 הגיעו למקום המשפחות הראשונות ובתחילת 1926 הצטרפו אליהן משפחות נוספות כך שבאמצע 1926 מנה היישוב 54 משפחות ו-36 רווקים[3]. בין מקימי היישוב היו כ-50 משפחות מלודז' ומביאליסטוק, שהקימו מפעל טקסטיל ביישוב. המפעל לא הצליח מבחינה כלכלית, והוא נמכר במכירה פומבית להנהלה הציונית[4]. רבים מהמתיישבים עזבו את הארץ וחזרו לפולין והמעטים שנשארו התרכזו בחקלאות. מכת עכברים שאכלה את רוב התבואה גרמה להפסדים גדולים ל-25 המשפחות שהתגוררו במקום[5]. בשנת 1931 הופעל מפעל הטקסטיל מחדש בסיוע הקרן הקיימת וקרן היסוד, על ידי חברת הנול שהוקמה כדי לשקם את המפעל, ולמנוע את הרושם הרע בקרב יהודי פולין מכישלון הקמת המפעל. בשנת 1932 עבדו במפעל 8 עובדים שהפעילו חלק קטן מהנולים במקום. בסוף שנת 1933 עבר המפעל לבעלות קבוצה של עולים מגרמניה שהשקיעו בחידוש הציוד[6].

בשנות ה-30 חולקו אדמות היישוב בין בעלי האדמות בהגרלה, בלא להיענות לבקשת התושבים במקום שנחלותיהם ירוכזו במקום אחד. כך נוצר מצב שהתושבים הבודדים במקום התפרסו על פני שטח רחב[7]. במהלך המרד הערבי הגדול, בליל שבועות תרצ"ח, עלו ערבים על המושבה במטרה למחותה מעל פני האדמה, שרפו את המפעל, הרגו את הנוטר צבי לוין ופצעו תושב נוסף. מפעל הטקסטיל שוקם שוב, הפעם על ידי משה לסמן מלודז', ושם המפעל שונה ל"עמק טקסטיל". ליישוב הגיעו גם מספר מתיישבים מעולי תימן שעבדו במפעל[8].

ב-1943 הוחלט להפנות תרומה של 10,000 לא"י של ישראל יהודה (יש"י) אדלר לפיתוח המקום, בתנאי שהמתיישבים ישמרו על מסורת ישראל[9], ובשנת 1944 הוחל בהקמת עשרה בתים ביישוב ושם המקום הוסב על שמו לרמת ישי[10]. בשנת 1947 נסגר מפעל הטקסטיל, ובעקבות זאת באוגוסט 1947 נותרו במקום רק 15 משפחות. באותו חודש הונחה מכספי תרומות[11] אבן פינה לבית כנסת ומרפאה להנצחת ד"ר שמואל דיקר, תרומת אביו התעשיין יוצא לודג' יהושע דיקר, בתכנון האדריכל בנימין צ'לנוב. המפעל חזר במהרה לפעול ובאפריל 1948 היו ברמת ישי 30 משפחות שעיקר פרנסתן הייתה על המפעל[12]. במאי 1949 היו במקום 45 משפחות[13]. ביוני 1950 הוקמה ממול לרמת ישי מעברה שבה התגוררו 500 משפחות באוהלים[14]. המעברה חוסלה בשנת 1953 עם מעבר 200 משפחות למגדל העמק[15].

לקראת סוף שנת 1951 התרחב היישוב לכ-160 משפחות, והוקמו בו מאפייה גדולה, נגרייה ועוד מפעלים[16]. בשנת 1953 נבנו במקום בית חרושת לעורות ומטווייה[17]. בשנים 1953-1954 דרש ועד היישוב את הרחבת תחומה על מנת שתוכל לגדול ולקלוט תושבים נוספים[18]. בשנת 1957 הקימה תנובה משחטה במקום, אולם לאחר זמן קצר היא נסגרה מהעדר כדאיות כלכלית. בשנת 1959 כשל מפעל עמק טקסטיל והגיע לכינוס נכסים[19]. ניסיון לשקם את המפעל כשל והוא נסגר סופית. בשנת 1961 הגיע היישוב למצב קשה, כאשר רק 60 מפרנסים מתוך 210 משפחות במקום מצאו תעסוקה ביישוב[20]. בשלב זה הוקמה במקום משחטת עוף העמק על בסיס משחטת תנובה שנסגרה קודם לכן. באוקטובר 1963 הונחה אבן פינה לאזור תעשייה שהוקם במקום עבור יישובי הסביבה[21].

בנובמבר 1958 הוכרזה רמת ישי כמועצה מקומית והוצאה ממועצה אזורית קישון[22]. רמת ישי הייתה בין חלוצות הרשויות המקומית בישראל בהעמדת נשים בראשן. בשנת 1962 הועמדה בראש הרשות המקומית אישה כראש ועדה קרואה, ובסוף שנת 1969 הייתה למועצה היחידה שגם ראש המועצה וגם סגניתה היו נשים[23][24]. בראשית שנות ה-70, עם העברת ראשות המועצה מיהודית שושני לזלדה שחם, הייתה הרשות הראשונה שבראשה עמדו שתי נשים שונות לאורך השנים. בשנת 1977 נבחר לתפקיד ראש מועצת רמת ישי דרור פוגל. באותה שנה מנה היישוב רק כ-800 תושבים, אך מכאן ואילך הוא התפתח במהירות: נבנו ושופצו מבני ציבור רבים, לרבות בריכת שחייה חדשה, מבנים חדשים לבית הספר המקומי ואולם כדורסל מפואר, ומשפחות רבות נוספו ליישוב. פוגל, שכיהן בתפקיד עד שנת 1992, יזם והוציא אל הפועל את בנייתן של שתי שכונות חדשות ביישוב, קדמת ישי והדר ישי, שנבנו על אדמות חקלאיות שהופשרו לבנייה למגורים. הוא נהרג בעת שהדריך טיול בירדן בשנת 1999. מחליפו ניר חבקין יזם את בניית חטיבת הביניים "היובל" וקידם את הרחבת היישוב.

משנת 2008 ראש המועצה המקומית הוא עופר בן אליעזר.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים ברמת ישי 7,722 תושבים (מקום 188 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לרמת ישי דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 81.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 12,330 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[25]

חינוך, תרבות וספורט

Kir tipusA
קיר טיפוס ע"ש שגיא בלאו, מבט מלפנים

ברמת ישי פועלים שני בתי ספר - בית הספר הממלכתי "ארזים" (יסודי) וחטיבת הביניים "היובל".

מתחם המתנ"ס שבמרכז היישוב, ומדרחוב החנויות שמתלווה אליו הוא מרכז התרבות ביישוב, במתחם המתנ"ס רחבה גדולה המשמשת את היישוב לאירועים, ספרייה ציבורית, אולם תיאטרון והקרנות קולנוע בשם "בית מרים". ברחבת המתנ"ס ממוקם מועדון נוער. ביישוב יש קן של תנועת "הנוער העובד והלומד".

באפריל 2011 הושקה ביישוב תנועת נוער חדשה בשם "מנו"ר" (מנהיגות נוער רמת ישי) ששמה מרמז על הניסיון הראשון להקים בארץ יישוב תעשייתי בשם "מנור" בשנות ה-20 של המאה ה-20.

בשנות ה-90 נבנה ברמת ישי "קיר שגיא", מתקן ספורטיבי לטיפוס קירות שהוא הגבוה בארץ והיחיד בתקן האולימפי, ובו מתקיימת מדי שנה אליפות ישראל בטיפוס קירות. הקיר נבנה לזכרו של בן היישוב שגיא בלאו, שנהרג בלבנון בפיגוע התאבדות ב-19 באוקטובר 1988.

ביישוב פועל גם "מועדון הוקי גלגליות רמת ישי", אחד המועדונים המובילים בישראל בהוקי גלגיליות עם 3 זכיות בליגת העל הישראלית לבוגרים ו2 זכיות בגביע המדינה לבוגרים. בנוסף, מחלקת הנוער של המועדון מכילה חמישה שחקני נבחרת ישראל עד גילאי 20 (מחצית הסגל), בנוסף פועלת ביישוב קבוצת כדורסל בשם הפועל רמת ישי שב-2012 התאחדו עם הפועל קריית טבעון.

פעם בשנה, בתקופת האביב, נערכת צעדת רמת ישי על שם מאיר שוספי, בן היישוב שנפל בשנת 1969 בעת מילוי תפקידו בחטיבת גולני.

אזור התעשייה

היישוב נמצא בצומת דרכים המחברת בין עמק יזרעאל לצפון הארץ, ובזכות זאת קיים ביישוב אזור תעשייה גדול הכולל ברים ומסעדות.

באוגוסט 2013 נפתח קניון בשם "סטריט מול" באזור התעשייה.

ראשי המועצה

להלן רשימה של ראשי מועצת רמת ישי מאז הפיכתה למועצה מקומית בשנת 1958.

ראש המועצה חודש ושנה לתחילת הקדנציה
אמנון ינאי דצמבר 1959
יהודית שושני נובמבר 1962[26]
עודד ינאי נובמבר 1965
יהודית שושני נובמבר 1969
זלדה קרמר מרץ 1971
יהודית שושני 1974[27]
משה זיידנר ספטמבר 1976
דרור פוגל אוקטובר 1978
זאב שוורץ נובמבר 1993
יצחק ניר חבקין נובמבר 1998
עופר בן אליעזר נובמבר 2008

ערים תאומות

לקריאה נוספת

  • גלעד (גילי) חסקין, "מ'מנור' לרמת ישי - גלגוליו של ניסיון התיישבותי בדגם של כפר תעשייתי", אופקים בגאוגרפיה 71, 2008, עמ' 160-184

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ מושב "מנור" בג'ידה, דבר, 12 באוגוסט 1926
  4. ^ התעשייה בג'ידה, דבר, 2 בספטמבר 1928
  5. ^ ג'ידה, דבר, 2 בספטמבר 1930
  6. ^ ביהח"ר לאריג של ג'ידה לידיים חדשות, דבר, 2 באוקטובר 1933
  7. ^ חתום: ירוחם, מה יהא גורל ישוב ג'ידה?, דבר, 16 באוגוסט 1938
  8. ^ זאב ענר, סיפורי מושבות, עמ' 233-235
  9. ^ ג'דה - רמת ישי, דבר, 8 בספטמבר 1943
  10. ^ אבן פינה לבתים ברמת ישי, דבר, 26 בינואר 1944
  11. ^ חגיגה כפולה ברמת ישי, דבר, 24 באוגוסט 1947
  12. ^ א.מ., רמת ישי (ג'ידה), דבר, 16 באפריל 1948
  13. ^ חוסר שיכון מעכב קליטת עולים ברמת ישי, דבר, 24 במאי 1949
  14. ^ מחנה מעבר לעולים בגוש נהלל, דבר, 21 ביוני 1950
  15. ^ שאול בן חיים, העיירה שקמה בטעות - ונדונה לכליה, מעריב, 9 בינואר 1959
  16. ^ י. סטרינסקי, רמת ישי (ג'דה לשעבר), דבר, 24 באוקטובר 1951
  17. ^ רמת ישי תובעת הרחבת תחומיה, דבר, 9 באוגוסט 1953
  18. ^ אברהם מ., רמת ישי דורשת הרחבה ועצמאות, דבר, 21 ביוני 1954
  19. ^ י. שדמי, המטוויות התארגנו - האורגים נפגעו, מעריב, 6 באוקטובר 1959
  20. ^ מ. טננבוים, רוב תושבי רמת ישי יושבים על מטלטליהם, מעריב, 17 בינואר 1961
  21. ^ מרכז למלאכה ומסחר יוקם ברמת ישי, דבר, 31 באוקטובר 1963
  22. ^ מועצה מקומית הוקמה ברמת ישי, דבר, 28 בנובמבר 1958
  23. ^ נשים בראש מועצת רמת ישי, דבר, 21 בנובמבר 1969
  24. ^ גדעון רום, כשהנשים שולטות ברמה, דבר, 1 בדצמבר 1969
  25. ^ פרופיל רמת ישי באתר הלמ"ס
  26. ^ יהודית שושני - ראש מועצת רמת ישי, דבר, 16 בנובמבר 1962
  27. ^ שביט בן - אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א, ע' 61-60.
בית שערים (מושב)

בֵּית שְׁעָרִים הוא מושב במועצה האזורית עמק יזרעאל, ליד רמת ישי ומדרום מזרח לחיפה. המושב נוסד בשנת 1936 על ידי עולים מיוגוסלביה ומזרח אירופה.

גילי חסקין

גלעד (גילי) חַסקין (נולד ב-16 באוגוסט 1957) הוא מורה דרך ישראלי העוסק גם בכתיבת מדריכי טיולים ובכתיבה עיתונאית.

הוקי גלגיליות (קואד)

הוקי גלגיליות הוא משחק הוקי המתבצע על זירה יבשה, תוך שימוש בגלגיליות. בניגוד להוקי רולר, המתבצע כשלרגלי השחקנים גלגיליות להב ("רולר בליידס"), משחק הוקי הגלגיליות ה"מסורתי", הקרוי גם "קְוואד" (quad - באנגלית: מרובע או פי ארבעה), מתבצע עם גלגיליות ארבע-גלגליות. המשחק נפוץ בלפחות 60 מדינות ברחבי העולם, בינן ישראל.

ההוקי גלגיליות והרולר הוקי שונים בחוקיהם, ולא רק בסוג הגלגיליות בהן נעשה שימוש. הגלגיליות הארבע-גלגליות (קוואד) מאפשרות חופש תנועה רב יותר ולפיכך הספורט מאופיין בתנועות רגליים מסוגננות, מהלכים חדים, מסירות רבות ומבחינה זו הוא דומה לכדורסל. הוקי גלגיליות עם רולרבליידס דומה יותר להוקי קרח וקיימת בו הרבה מאוד תנועת רדיפה מהירה בין השחקנים היריבים ומגע פיזי קשה (כולל אלימות). השוער של קבוצת הוקי גלגיליות עם רולרבליידס משתמש בכפפה של שוערי הוקי קרח בעוד ששוערי הוקי רולר עם גלגיליות ארבע-גלגליות משתמשים בכפפות דומות למשטח, דבר המאפשר לו גם להחזיר את הכדור.

הוקי גלגיליות השתתף באולימפיאדת ברצלונה (1992) במעמד של טורניר ראווה, אולם לא התקבל למשחקים האולימפיים כענף מן המניין.

חאן רמת ישי

חאן רמת ישי הוא מבנה בולט בשולי כביש 75 (מחיפה לנצרת), בתחום היישוב רמת ישי. הבניין נבנה בתחילת המאה ה-20 על קרקע שהייתה שייכת למשפחת סורסוק הלבנונית להלנת אריסי המשפחה. המקום נקנה על ידי גואלי קרקעות העמק ושימש למגורים זמניים של תושבי היישוב וקבוצות חלוציות שונות. המבנה מוגדר כאתר מורשת ומשמש כסמלה של רמת ישי.

חוות שטוק

חוות שטוק היא חווה חקלאית שהוקמה במחצית שנות ה-20 של המאה ה-20 ליד ג'דה, רמת ישי של היום. החווה הוקמה על ידי משפחת שטוק, משפחת תעשיינים יהודית-איטלקית מטריאסטה, אשר עסקה בחקלאות וביצור יינות וליקרים.

כביש 77

כביש 77 הוא כביש רוחב בצפון ישראל, החוצה את הגליל התחתון באזור בקעת בית נטופה. הכביש מוביל ממחלף תל קשיש שבעמק יזרעאל ועד לטבריה, ואורכו 48 קילומטרים. לאורך 9 הקילומטרים המערביים של הכביש, כביש 77 הוא כביש מהיר.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

מטרופולין

מטרופולין היא אוסף גדול של יישובים עירוניים וכפריים המקיימים זיקות בעוצמות שונות אל עיר־אם, שעל שמה קרויה לרוב המטרופולין. עיר־האם מספקת לערי ויישובי הלוויין שירותים בתחומי התעסוקה, החינוך, התרבות, ושירותים נוספים. הזיקות לעיר הראשית מתבטאות בין השאר בנסיעות תדירות אליה.

המונח מטרופולין הוא מונח גאוגרפי-סוציולוגי, ולא תמיד מתבטא בהגדרות מנהליות או שלטוניות. במטרופולין יכולות להיות רשויות מקומיות שונות, אך במקרים רבים נכללים מטרופולינים שלמים או חלקם העיקרי תחת רשות שלטונית אחת (רשות מקומית, מטרופולינית או מחוזית המאגדת ערים שונות), המייעלת את ניהול המטרופולין והערים המרכיבות אותו. בעולם קיימת מגמה של איחוד הרשויות בתחום מטרופולין או אגד הערים המרכזי של המטרופולין לרשות אחת, בדרך כלל עם רבעים או "ערים" בתוכהּ, והדרגות השונות נוטלות סמכויות שונות בניהול החיים בעיר[דרוש מקור].

עם התפתחות האזורים המטרופוליניים הגדולים נולד המגלופוליס, חיבור של כמה מטרופולינים שונות בגודלן וקרובות גאוגרפית המקיימות קשרים שונים ביניהן.

דוגמאות למטרופולינים גדולות בעולם:

מטרופולין טוקיו, בירת יפן: 37 מיליון תושבים

סיאול, בירת קוריאה הדרומית: 22.7 מיליון תושבים

מקסיקו סיטי, בירת מקסיקו: 19.4 מיליון תושבים

ניו יורק סיטי שבארצות הברית: 22.6 מיליון תושבים

סאו פאולו, שבברזיל: 18.3 מיליון תושבים.

גואנגג'ואו שבסין: 25 מיליון תושביםערי הליבה של מטרופולין רב-מרכזית אינן בהכרח מחוברות פיזית באזור עירוני רציף ביניהן, המבדיל אותן מאגד ערים, הדורש רציפות עירונית.

מנשייה זבדה

מנשייה זבדה (בערבית: منشية الزبدة) הוא כפר ערבי בצפון עמק יזרעאל, ליד רמת ישי, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. כמחצית מתושביו בדואים והמחצית השנייה פלאחים. הרוב המכריע של התושבים משתייך לאחת משלוש משפחות: עבד אל חלים, סעאידה וסולימני.

היישוב הוקם בשנת 1945 על ידי ג׳אסם סעאידה ועבדלחלים שהגיע מעילוט ולאט לאט הצטרפו אליו עוד אנשים מעילוט במקום. עם הזמן הצטרפו אחרים מיישובים נוספים. היישוב הוכר רשמית בשנת 1979.

במנשייה זבדה בית-ספר יסודי בשם "אל רואא" (החיזיון), המפעיל שיטה ייחודית של שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מכל האזור עם תלמידים רגילים. השיטה פותחה על ידי מנהלת בית-הספר בשנים 2006-1984 ד"ר רחאב עבד אלחלים, תושבת הכפר. בית הספר שוכן במבנה ייחודי מרשים וזכה לפני מספר שנים במקום הראשון הארצי בתחרות "בית הספר הנאה".

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2010 היו בכפר 1000 תושבים.

מרכזית המפרץ

מרכזית המפרץ היא המרכז התחבורתי הגדול ביותר בישראל, אשר משרת את תושבי מטרופולין חיפה והישובים בסביבתה. היא ממוקמת באזור מסחר ליד כביש 75 וצומת קישון שבצ'ק פוסט במזרחה של העיר חיפה. המרכזית משלבת מגוון רחב של כלי תחבורה: אוטובוסים עירוניים, אוטובוסים בין עירוניים, מטרונית ורכבת ישראל (בתחנת הרכבת מרכזית המפרץ).

בעתיד תשרת גם רכבת קלה לנצרת ורכבלית לכיוון הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

מתחם מרכזית המפרץ החדשה נפתח ב-1 ביולי 2018 אך בוצעו במתחם עבודות נוספות גם בשנת 2019.

נפת יזרעאל

נפת יזרעאל (נקראת לעיתים נפת עפולה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם עמק יזרעאל הנמצא בשטחה.

שטח הנפה הוא 1,193 קמ"ר.

נכון לשנת 2015 חיים בנפה כ-490,300 תושבים.

נפת כנרת

נָפַת כִּנֶּרֶת (נקראת לעיתים נפת טבריה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם הכנרת הנמצאת בשטחה.

שטח הנפה הוא 529 קמ"ר. ההתיישבות היהודית על גדות הכנרת החלה בעשור הראשון של המאה ה-20 ובה הוקם הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, דגניה.

הנפה מחולקת לשני אזורים טבעיים: אזור כנרת 221 ואזור גליל תחתון מזרחי 222

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

עמק יזרעאל

עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.

עפר בן אליעזר

עפר בן אליעזר (נולד ב-13 באוקטובר 1963) הוא ראש המועצה המקומית רמת ישי.

קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה

תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה (נקראה "תחנת חיפה מרכז" עד שנת 2007) היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל בכיכר פלומר, שבאזור העיר התחתית של חיפה. התחנה נמצאת בק"מ ה-1.422 על הקו הראשי של רכבת ישראל, סמוך לנמל חיפה ולממגורות דגון. בתחנה ממוקמים משרדים שונים של חברת רכבת ישראל.

זוהי תחנת הרכבת היחידה בישראל הנמצאת בקרבת אולם נוסעים של נמל, כמו גם תחנת הרכבת היחידה בישראל הנמצאת בקרבת תחנת פוניקולר (תחנת "כיכר פריז" של הכרמלית).

תחנת הרכבת יקנעם – כפר יהושע

תחנת הרכבת יקנעם – כפר יהושע היא תחנת רכבת המשרתת את יקנעם עילית, קריית טבעון, רמת ישי וסביבתן הקרובה החל משנת 2016. התחנה נבנתה כחלק מהקמת מסילת העמק ומיקומה בשטח פתוח בין יקנעם לכפר יהושע, ממזרח לכביש 70 ומדרום לכביש 722.

לאום ודת[2]
יהודים: 98.4%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.6%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.4%
גילאי 5 - 9 8.3%
גילאי 10 - 14 8.1%
גילאי 15 - 19 7.4%
גילאי 20 - 29 13.1%
גילאי 30 - 44 19.0%
גילאי 45 - 59 17.8%
גילאי 60 - 64 6.5%
גילאי 65 ומעלה 11.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
תלמידים 979
 –  יסודי 666
 –  על-יסודי 313
מספר כיתות 31
ממוצע תלמידים לכיתה 32.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.