רמת אפעל

רמת אפעל היא שכונה במזרח העיר רמת גן, באזור בקעת אונו, שעד שנת 2008 הייתה יישוב קהילתי במעמד ועד מקומי במסגרת מועצה אזורית אפעל. מקור שמה של רמת אפעל הוא ראשי תיבות של אגודת פועלים עברית לאומית (אפע"ל).[1] במרוצת השנים, ירד סימן הגרשיים מהמילה "אפעל".

רמת אפעל
PikiWiki Israel 13430 Water Tower in Ramat Efal
מגדל מים בשכונת רמת אפעל
מידע
עיר רמת גן
תאריך ייסוד 2 במרץ 2007
קואורדינטות 32°02′38″N 34°50′05″E / 32.04388889°N 34.83472222°E
שכונות נוספות ברמת גן
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area
 
רמת אפעל
רמת אפעל
Ramat Ef'al
שלט בכניסה לרמת אפעל

היסטוריה

השכונה הוקמה על אדמות קיבוץ אפעל שהתפרק בשנת 1952. בשנת 2003, במסגרת פרויקט איחוד הרשויות, המליצה ועדת שימוע של משרד הפנים על סיפוחה של רמת אפעל לרמת גן, תוך הקמת ועד רובע עירוני ביישוב, בדגם שיושם לאחר מכן ביישובים הקהילתיים נוה מונוסון ומכבים-רעות. בשל מאבקה המוצלח, באותה עת, של המועצה אזורית אפעל כנגד פירוקה, ירדה הצעה זו מהפרק. הודעת משרד הפנים מ-2 במרץ 2007 לא העניקה ליישובי המועצה האזורית (רמת אפעל, כפר אז"ר ורמת פנקס, העתידה להסתפח לעיר אור יהודה), אפשרות להקים ועד רובע עירוני.

לנוכח התנגדותה על עיריית רמת גן להענקת מעמד סטטוטורי של רובע עירוני ליישוב, הפכה רמת אפעל, בחודש פברואר 2008, לשכונה מן המניין של העיר רמת גן, בדומה לשכונות קריית קריניצי ורמת חן הסמוכות, כאשר כפר אז"ר שומר על מעמדו כמושב עובדים בתחום השיפוט של העירייה.

גלריה

Efal022

הכניסה לרמת אפעל. ברקע מגדל המים

Efal028

בית הכנסת

Efal005

האנדרטה לחללי היישוב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אודותינו (בעברית)
אורי ברנר

אורי ניסן ברנר (20 ביולי 1914, ירושלים – 24 במרץ 1993, מעוז חיים) היה סגן מפקד הפלמ"ח והיסטוריון צבאי.

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית. המפלגה הוקמה כאיחוד מפלגת "פועלי ציון" בראשות דוד בן-גוריון עם הפועלים "הבלתי מפלגתיים" בראשות ברל כצנלסון בתקופת העלייה השלישית. פלג שמאלי קטן של פועלי ציון לא הצטרף לאיחוד והמשיך לקיים מפלגה עצמאית בשם "פועלי ציון שמאל". כתב העת של המפלגה - קונטרס יצא לאור בשנות ה-20 של המאה ה-20.

בית הספר יהל"ם

בית הספר יהל"ם (ראשי תיבות: "יום העשרה לפיתוח מצוינות", מבוטא לרוב כיהלום) הוא בית ספר אזורי לתלמידים מחוננים ומצטיינים. אוכלוסיית היעד של בית הספר מגיעה מבתי הספר באור יהודה, קריית אונו, רמת אפעל, אזור וחמד.

בבית הספר לומדים כ-600 תלמידים בכיתות ג'-ט'. התלמידים המחוננים מאותרים על ידי משרד החינוך באמצעות מבחני מכון סאלד (שלב א' ושלב ב'), ואילו התלמידים המצטיינים מזוהים על פי מבחן שלב א' של מכון סאלד והישגיהם בו ובהתאם למכסה המקסימלית.

בקעת אונו

בקעת אונו היא עמק בשפלה. הבקעה מהווה אזור מוניציפלי במחוז המרכז ובגבול מחוז תל אביב. בו נמצאים היישובים והערים אור יהודה, קריית אונו, גני תקווה, גת רימון, כפר מעש, סביון, גני יהודה, יהוד, מגשימים, נוה מונוסון, ורמת פנקס, וכן החלקים המזרחיים של העיר רמת גן (תל השומר, קריית קריניצי, רמת אפעל וכפר אז"ר).

לעיתים נוהגים לראות גם את העיר גבעת שמואל כחלק מבקעת אונו, ואולם בשנים האחרונות, בשל שינוי אופיו של ישוב זה עקב בנייה מואצת, התקרבותה לעיר פתח תקווה, הצעות ממשלתיות לאחד אותה עם עיר זו וסלילת כביש מכבית (כביש 471), אשר ניתק אותה משאר חלקי הבקעה, מקובל שלא לראותה כחלק מאזור זה. ההגדרה הממשלתית של בקעת אונו (ראו דו"ח ועדת שחר, להלן) לא כללה בה את גבעת שמואל מטעמים אלה.

בתחומי הבקעה עוברים שני נחלים: נחל אונו ונחל יהוד - המהווים יחדיו את אחד מיובליו של נחל איילון.

דורון שפר

דורון שפר (נולד ב-12 במרץ 1972 ברמת אפעל) הוא כדורסלן עבר ישראלי ששיחק כרכז וכקלע.

דרך השלום

דרך השלום היא דרך ראשית העוברת בין הערים גבעתיים ותל אביב-יפו, ומשמשת כאחד מצירי הכניסה המרכזיים לתל אביב מכיוון מזרח.

ראשיתה של הדרך כהמשכה של דרך אלוף שדה ברמת גן, המובילה לכביש גהה, רמת אפעל ותל השומר. שמה של הדרך משתנה ל"דרך השלום" במקום מפגשה עם רחוב עודד, המשמש גבול תחום השיפוט של הערים רמת גן ותל אביב: ממזרח לו שכונת רמת חן ברמת גן, וממערב לו שכונת רמת הטייסים התל אביבית. צפונית לצומת שוכנת העיר גבעתיים.

הדרך מתעקלת לכיוון צפון, וחולפת על פני רמת הטייסים, פארק וולפסון, תל חיים ורמת ישראל שמדרום לה, ושכונות שיכון עממי ג' וגבעת רמב"ם שמצפון לה. בחלק זה מספר מבנים בולטים ובהם קולנוע "שביט", בית פלאפון, בית הוורד (המשמש, בין היתר, את ערוץ 10 ואת הפניקס חברה לביטוח) ותיאטרון גבעתיים.

בסמוך לבית הקברות נחלת יצחק מתעקלת הדרך בחדות לכיוון מערב, ובקטע זה היא נמצאת כולה בתחום השיפוט של תל אביב. היא חוצה את שני צירי האורך המרכזיים של רובע דרום-מזרח, דרך משה דיין ורחוב יגאל אלון, ועוברת מדרום לבית הקברות ולאזור התעשייה של נחלת יצחק, ומצפון לשכונות רמת ישראל וביצרון. באזור זה שכן בין 1950 ל-1997 מפעל "המגן" של התעשייה הצבאית. לאחר פינויו התברר כי המפעל גרם זיהום כבד בקרקע ובמי התהום, וננקטו פעולות טיהור.

במפגש של דרך השלום עם רחוב יגאל אלון מוקמים מגדלי תוצרת הארץ - זוג מגדלי משרדים.

ממערב לרחוב יגאל אלון נקראת הדרך רחוב גבעת התחמושת. בקטע קצר זה היא חולפת מעל נתיבי איילון אליהם היא מתחברת באמצעות מחלף השלום, וכן שוכנת במקום תחנת רכבת השלום. הדרך מסתיימת בדרך בגין, בסמוך למגדלי עזריאלי, וממשיכה כרחוב קפלן בקריה.

הליגה הלאומית בכדורסל

הליגה הלאומית בכדורסל היא הליגה השנייה בחשיבותה בכדורסל הישראלי.

בליגה הלאומית משחקות 14 קבוצות, כל קבוצה פוגשת את יריבתה במהלך העונה פעמיים ובסה"כ כל קבוצה מקיימת 26 משחקים.

בתום 26 משחקים נפגשות 8 הקבוצות הראשונות לשתי סדרות פלייאוף. סדרת רבע גמר של הטוב מחמישה משחקים (הראשונה פוגשת בשמינית, השנייה פוגשת בשביעית וכן הלאה) כשלראשונה ולשנייה יש יתרון ביתיות לשתי הסדרות. 4 הקבוצות המנצחות ממשיכות לסדרת חצי הגמר של הטוב מחמישה משחקים (הראשונה פוגשת את הרביעית והשנייה פוגשת את השלישית), שתי המנצחות נפגשות לצמד משחקים והמנצחת בסיכום זוכה באליפות הליגה כאשר גם הסגנית עולה לליגת העל בכדורסל.6 האחרונות בסיום הליגה, נפגשות לטורניר פלייאוף תחתון שבסיומו שתי האחרונות יורדות לליגה הארצית בכדורסל, הליגה השלישית בחשיבותה.

כפר אז"ר

כפר אז"ר היה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בבקעת אונו. כיום הוא כלול בשטח השיפוט של עיריית רמת גן.

כפר אז"ר מוקף על ידי שכונות העיר רמת גן ממזרח (קריית קריניצי החדשה ופארק קנוביץ׳), מדרום (רמת אפעל) וממערב (כביש גהה והחלק העיקרי של העיר), ואילו מצפון גובל בשכונה בבניה בשם ״נאות אריאל שרון״ בקריית אונו. שטחו כ-1,000 דונם ומתגוררים בו כ-500 איש.

מאיר פעיל

מאיר (מאיר'קה) פָּעִיל (פִּילַבסקי) (19 ביוני 1926 - 15 בספטמבר 2015) היה אלוף-משנה בצה"ל, היסטוריון צבאי, חבר הכנסת ופעיל שמאל ישראלי.

מועדון ספורט רמת אפעל

מועדון ספורט רמת אפעל היא קבוצת כדורסל ישראלית משכונת רמת אפעל שברמת גן, שהתפרקה עקב בעיות פיננסיות קשות. למעט מחלקת הנוער של האגודה שממשיכה לפעול עד היום.

בעונת 2003/04 זכתה הקבוצה בגביע האיגוד, בנוסף להעפלה לליגה הלאומית.

הקבוצה העפילה בעונת 2004/2005 לליגת העל אך ויתרה על העלייה ומאוחר יותר אף ביקשה לרדת לליגה הארצית עקב קשיים כלכליים.

בעונתה האחרונה, 2005/2006, שיחקה הקבוצה בליגה הארצית בכדורסל. מאמנה של רמת אפעל באותה עונה היה חנן קרן וסגלה כלל את דיימון פטרסון, שי קרביוב, ירון להט, אלדד דייגי, איתי גרינבוים, גלעד מאור, מוריס היימן, רן לפלר, אייל פרידמן, ניר גולן, עופר גולדברג, דני וינרב ואייל אלמקייס.

בשנת 2011 נפתחה קבוצה חדשה ברמת אפעל ושמה מכבי רמת אפעל.

מועצה אזורית אפעל

מועצה אזורית אפעל הייתה מועצה אזורית בבקעת אונו שהתקיימה עד תחילת שנת 2008. המועצה גבלה בצפון בגבעת שמואל ובאוניברסיטת בר-אילן, במערב ברמת גן ובחירייה, בדרום באור יהודה, ביהוד ובנוה מונוסון ובמזרח בקריית אונו ובתל השומר.

המועצה הוקמה בשנת 1950 בשם מועצה אזורית אונו על שם היישוב המרכזי בה, כפר אונו וכללה את היישובים כפר אונו, כפר אז"ר, רמת פנקס, קיבוץ אפעל ומעברת אונו שהייתה בשלב ראשון וועד מקומי נפרד. בשנת 1954, בעקבות הקמת שכונה של משוחררי צה"ל שלא הייתה חלק מכפר אונו (גבעת ברכה) ובעקבות מחלוקת עם תושבי כפר אז"ר על אופי פיתוח האזור, עירוני או חקלאי, פרשו כפר אונו, יחד עם השכונה החדשה והמעברה מהמועצה האזורית והפכו למועצה מקומית בשם קריית אונו. המועצה האזורית המשיכה להתקיים בראשות זלמן מסחרי מכפר אז"ר וכללה את הוועדים המקומיים של כפר אז"ר, קיבוץ אפעל ורמת פנקס. הקיבוץ היה בשלבי פירוק ובמקומו הצטרפו כיחידות מקומיות בית האבות אפעל, סמינר אפעל ומשנת 1969 גם את רמת אפעל. בשנת 1984 שונה שם המועצה ל"מועצה אזורית אפעל" על שם היישוב הגדול במועצה, רמת אפעל.

מחלף אלוף שדה

מחלף אלוף שדה הוא מחלף המחבר את כביש 4, דרך אלוף שדה ודרך שיבא. הוא נמצא במזרחה של רמת גן, כאשר ממזרחו השכונות שיכון הצנחנים ונוה יהושע ומערבית לו רמת אפעל וכפר אז"ר.

עונת 2005/2006 בליגת העל בכדורסל

עונת 2005/2006 בליגת העל בכדורסל הייתה העונה ה-52 של תחרות ארצית בישראל והעונה השישית של ליגת העל. הליגה כללה 11 קבוצות עקב כך שמ.ס. רמת אפעל ויתרה על העלייה לליגת העל. שיטת הפלייאוף בסדרות בוטלה ובמקומה הונהגו שני שינויים: סיבוב שלישי נוסף לעונה הרגילה ובסיומו ארבע הראשונות העפילו לפיינל פור. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי בה אליפות המדינה הוכרעה בשיטת הפיינל פור.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על ההפסד במשחק. לליגה העליונה עלתה עירוני רמת גן.

העונה הסדירה החלה ב-23 באוקטובר 2005 הסתיימה ב-31 במאי 2006. העונה הסתיימה בפיינל פור בניצחון של מכבי תל אביב בפעם ה-13 ברציפות ובפעם ה-46 בתולדות המועדון.

בהתאם לתוצאות העונה הפועל חיפה/רמת השרון ירדה ליגה.

ערן סבאג

ערן סבאג (נולד ברמת אפעל ב-23 באוגוסט 1975) הוא שדרן רדיו ישראלי.

ציונות סוציאליסטית

ציונות סוציאליסטית היא משנה אידאולוגית הממזגת בתוכה ציונות וסוציאליזם והיוותה תשתית רעיונית של השמאל הציוני. בראשיתה, כללה משנה זו מרכיב מרקסיסטי מרכזי. האידאולוגיה של משנה זאת היוותה את הבסיס לתנועת העבודה. בחציה הראשון של המאה ה-20 הייתה הציונות הסוציאליסטית הזרם המרכזי בציונות; הן בארץ ישראל והן בגולה.

קיבוץ

קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים - שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני. הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מספר מאות תושבים, ופרנסתו מחקלאות ומתעשייה.

בתקופת העלייה השנייה ההתיישבות השיתופית כונתה בשם "קבוצה". הקבוצה הראשונה הייתה דגניה א' המכונה "אם הקבוצות". ה"קיבוץ" הראשון הוקם בתקופת העלייה השלישית, בעין חרוד. באותה עת נקבעה התארגנות קיבוצית הכוללת לראשונה את כל הקיבוצים בארץ, וכי כל החלטה של האספה הכללית מחייבת את כל הקיבוצים באופן גורף. גישה זו עמדה בניגוד לרעיון ה"קבוצה" שקבעה לעצמה את אופן החיים השיתופים באופן עצמאי. כך למשל כשבקיבוצים הוחלט על לינה משותפת, בדגניה א' המשיכו בלינה המשפחתית.

לקיבוץ ניתנו הגדרות רעיוניות ומשפטיות שונות. אחת מהן היא "אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד המקיים חברה שיתופית של חבריו, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל על הקניין ומטרותיה עבודה עצמית, שווין ושיתוף בכל שטחי הייצור, הצריכה והחינוך".

חברי הקיבוצים שימשו מכשיר מרכזי למימוש הציונות ונחשבו לאליטה החברתית של היישוב והמדינה בראשיתה. הקיבוצים החלו כקהילות שדגלו בשיתוף גדול ברכוש, עקרון המוצג בחלק מספרות המחקר כאוטופיה. אולם במהרה נתפלגו לפדרציות שנקראו תנועות והקימו ארגונים קואופרטיבים נוספים נוספים בשל עקרונות פוליטיים הנוגעים לפרשנות השיוויוניות ביישוב, השיווק לעומת זאת היה משותף לכל סוגי ההתיישבות העובדת השיתופית, קרי: קבוצות, קיבוצים (על כל הסתעפויותיהם) ומושבים. למרות הפרשנות השונה לערך השוויון, התארגנויות אלו לא שינו את הערכים המוצהרים של חיים שיתופיים בקהילה וחינוך משותף בקהילה.

חברי קיבוצים שימשו בתפקידים מרכזיים ביישוב ובהנהגת המדינה ותרמו תרומה מרכזית להגנה ולפלמ"ח שבשל התמיכה העקרונית ברעיון הסוציאל דמוקראטי, הם יאיישו את עמוד השדרה הכלכלי והחברתי של המדינה בשנותיה הראשונות, רבים מהם מצאו את דרכם להנהגת היישוב. לאחר קום המדינה תרמו חברי הקיבוצים לצה"ל, במיוחד בעשרות השנים הראשונות לקיומו. תרומה זו התבטאה במתגייסים הרבים ליחידות קרביות, בטייסים ובאחוז מפקדים גבוה יחסית לאחוז חברי ובני הקיבוצים באוכלוסייה.

הקיבוץ היה חוד החנית של המאמץ הציוני להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. בתקופת היישוב תרומתו בתחומי ההתיישבות, הביטחון, העלייה, והקליטה הייתה מעל ומעבר למשקלו הדמוגרפי. עשייתו החלוצית השתלבה באורח חייו השיתופי וזיכתה אותו ביוקרה עצומה. בזכותה הוא ניצב בראש סולם האתוס היישובי. משקמה המדינה, היא נטלה על עצמה רבים מתפקידיו של הקיבוץ, יוקרתה של החלוציות התעמעמה ובד בבד חל כרסום במוטיבציה של חברי הקיבוץ להמשיך לשאת בנטל המשימות הלאומיות.

בשלהי המאה העשרים ולאחר שנים רבות שבהן עיקר מאמציהם הופנה כלפי חוץ לטובת הכלל, חברי הקיבוץ ביקשו לשפר את איכות החיים בביתם פנימה. הלך רוח זה בקרב החברים מן השורה עמד בניגוד לעמדות של מנהיגי התנועות הקיבוציות ושל דרגי הביניים של ההנהגה. הקיבוצים עברו משבר שהביא לשינוי מהותי באופי של רבים מהם. לצד מודל "הקיבוץ השיתופי" או "הקיבוץ המסורתי", שבו ניתן שכר שווה לכל החברים, צמחו המודלים "הקיבוץ המתחדש" ו"הקיבוץ המופרט", בהם ניתן לחברים שכר דיפרנציאלי, כמקובל בשוק העבודה. בשני המודלים, הבעלות על אמצעי הייצור של הקיבוץ נותרה משותפת.

עם השנים, חלקה של האוכלוסייה הקיבוצית באוכלוסייה הכללית בישראל הלך וירד. בשנת 1948, שמונה אחוזים מכלל האוכלוסייה (שהם כ-48,000 נפש מתוך 600,000) בישראל גרו בקיבוצים ולעומת זאת נכון לשנת 2007, סך כל תושבי הקיבוצים מגיע ל-119,700 נפש, שהם פחות משני אחוזים מאוכלוסיית המדינה. בשנת 2012 חיו כ-141,000 נפש ב-274 קיבוצים, מהם רק 26% נותרו שיתופיים. בשנת 2014 רק 21% מהקיבוצים נותרו במודל השיתופי המסורתי.

קיבוץ עירוני

קיבוץ עירוני הוא סוג של קיבוץ שאינו יישוב יחיד אלא מאוגד כהתארגנות שיתופית שממוקמת בתוך עיר. הנחת היסוד של הקיבוץ העירוני היא שאת הרעיון הקיבוצי ניתן, וחלק מהקיבוצים מאמנים שאף ראוי, ליישם בכל סביבה חברתית, בכפר או בעיר. העובדה ההיסטורית שמאות קיבוצים הוקמו בישראל במרחב הכפרי, אינה משנה קביעה זו. ואמנם, קיימים כמה קיבוצים עירוניים, אחד מהם מעל ל-30 שנה ועוד שלושה מעל ל-20 שנה.

הרעיון לפיו ניתן ליישם חיי שיתוף קיבוציים בסביבה עירונית מקורו כבר בתקופת היישוב: הקיבוץ העירוני אפעל ("אגודת פועלים עבריים לאומיים") הוקם כבר ב-1946. כשהתפרק הוקם על מקומו סמינר "אפעל", הסמינר הרעיוני של הקיבוץ המאוחד. מאוחר יותר הוקם על אדמותיו היישוב רמת אפעל שסופח לרמת גן.

על מנת להבין לאשורו רעיון זה יש למקד את הרעיון הקיבוצי ביסוד החברתי-כלכלי הבסיסי והראשוני ביותר שלו, קרי ניתוק הקשר בין התמורה לבין התרומה. במונחים קיבוציים קלאסיים מדובר ב'קופה משותפת'. מונח עקרוני אחר המשמש ככותרת לעקרון זה הוא 'שוויון ערך העבודה'. 'קופה משותפת', 'שוויון ערך העבודה' או 'הניתוק בין תמורה לתרומה' יכולים לבוא לידי ביטוי בבעלות משותפת על אמצעי ייצור חקלאיים ותעשייתיים ביישוב נפרד בגליל או בערבה, והם כמובן יכולים לבוא לידי ביטוי בשכונה או אפילו בריכוז של דירות שכורות בעיירת פיתוח או מטרופולין.

בהמשך להגיון זה, הקיבוץ העירוני פועל בשלושה נתיבים שונים למימוש הצרכים הכלכליים של חבריו: פרטני, קולקטיבי ומעורב. על פי הפורמט הפרטני, כל חבר בקיבוץ העירוני מוצא עבודה על פי יכולותיו ונטייתו, כמו למשל במערכת החינוך או בתעשיית ההיי-טק, ואת משכורתו הוא מכניס לאותה 'קופה משותפת', המהווה ביטוי מעשי לעקרון 'הניתוק בין התמורה לתרומה' או את עקרון 'שוויון ערך העבודה'. במלים אחרות, במודל כלכלי-חברתי זה, חבר אחד עשוי לחולל הכנסה של 20 אלף ₪ בעוד עמיתו יחולל הכנסה של 5000 ₪ בלבד. שניהם יתחלקו בהכנסה המשותפת על פי גודל משפחתם. הפורמט הקולקטיבי הוא באמצעות הפעלת יוזמה כלכלית או כמה יוזמות כלכליות משותפות על ידי כל חברי הקבוץ העירוני. במקרה כזה הפעילות הכלכלית המשותפת מחוללת הכנסות באופן משותף. הפורמט המעורב שהוא גם הנפוץ והסביר ביותר, משלב את שני הפורמטים הקודמים, הפרטני והקולקטיבי. כך או אחרת, עקרון 'שוויון ערך העבודה' נשמר, וחברי הקיבוץ העירוני הם הבעלים המשותפים של כל ההכנסות ועל פי החלטותיהם הדמוקרטיות המשותפות הם לוקחים אחריות על כל ההוצאות שמוסכם כי הן שיתופיות. עודף ההכנסות שנותר לאחר ההוצאות המוגדרות כמשותפות (בדרך כלל מדובר בתחומים כמו חינוך, בריאות, שיכון ופנסיה) מחולק לכל חבר בנפרד, לשימושו האישי.

לצד המימד הכלכלי-חברתי הפועל באופן המתואר לעיל תוך שימוש בכל הכלים העומדים לרשות האזרח המודרני (חשבונות בנק פרטיים, כרטיסי אשראי ותקשורת לסוגיה), מקיימים חברי הקבוצים העירוניים שיתוף חברתי-תרבותי. בדרך כלל מדובר בביטויים שונים ומגוונים של תפיסת העולם היהודית-ציונית, בין אם במתכונת 'תורנית' ובין אם במתכונת חילונית. טקסי המעבר – לידה, התבגרות, חתונה ומוות – ולוח השנה העברי מקבלים פרשנות יוצרת הנשענת על לימוד מתמשך של תוכני התרבות היהודית על כל רבדיה. הלימוד המשותף עצמו הוא ביטוי משמעותי נוסף לקשרים החברתיים ולשיתוף הרעיוני בין חברי הקבוצים העירוניים. שיתוף רעיוני זה מוביל לא פעם למעורבות ציבורית ופוליטית בחברה הישראלית הרחבה.

רמת גן

רָמַת-גַּן היא אחת מהערים המרכזיות במחוז תל אביב בישראל. היא גובלת בערים תל אביב, קריית אונו, גבעתיים, גבעת שמואל ובני ברק. בשטחה נמצאים אצטדיון רמת גן, הפארק הלאומי, הספארי, אוניברסיטת בר-אילן, מרכז רפואי שיבא (תל השומר) ומתחם בורסת היהלומים.

שטח השיפוט של רמת גן הוא 13,229 דונם. היא הוקמה ב-1921 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1926 והוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15, פורום הערים אשר אינן מקבלות מענקי פיתוח מהמדינה.

תיכון בליך

בית הספר העירוני על שם בליך הוא בית ספר תיכון עירוני בעיר רמת גן.

בית הספר ממוקם בשכונת רמת-חן, בעיר רמת גן.

התיכון קרוי על שמו של משה בליך שהיה ראש מחלקת החינוך ברמת גן, בתקופתו של ראש העיר אברהם קריניצי. בעבר נקרא "תיכון גזית" ושכן ברמת יצחק, וב-1962 עבר לבניין החדש ושונה שמו.

"בליך" מוכר בישראל בעיקר בזכות סימולציית הבחירות של התלמידים לפני הבחירות לממשלה ובזכות הצלחות נבחרות הכדורסל של הבנים והבנות בליגות העל של התיכונים.

בבית הספר לומדים כ-2,400 תלמידים, בכיתות ט'-י"ב, עם ממוצע של בין 15 ל-16 כיתות כאשר השכבה הגדולה ביותר היא שכבה י' (נכון לשנת תשע"ט) בה 17 כיתות, שכבה זו היא השכבה הגדולה ביותר מאז הקמתו של בית הספר בליך. צוות המורים מונה כ-200 חברי סגל ובראש בית הספר עומדת הילה רומש כמנהלת (החל משנת תשע"ט). על מנהליו הקודמים ניתן למנות את ישראל זינגר (ראש עריית רמת גן לשעבר), רויטל לבגורן (כיום מנהלת תחום פיתוח פדגוגי ברשת בתי הספר דרכא) וזהבית גולדמן.

אל בית הספר מגיעים תלמידים בעיקר ממרכז ודרום העיר רמת גן לצד תלמידים מתל אביב, רמת אפעל, כפר אז"ר, גבעת שמואל, קריית אונו וגבעתיים.

בית הספר היה הראשון בישראל שנפרסה בו מערכת המספקת גישה אלחוטית לאינטרנט.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.