רמתיים צופים

רָמָתַיִים צוֹפִים, או הרמתיים צופים, היא עיר מקראית המוזכרת בספר שמואל כעירו של אלקנה.

אזכור והיחס לרמה של שמואל

"רמתיים צופים" מוזכרת פעם אחת בתנ"ך, בתחילת ספר שמואל: "וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי".[1]

לדעת מספר פרשנים, רמתיים צופים של אלקנה, אביו של שמואל, היא הרמה של שמואל, בה חי[2] ובה נקבר[3]. בין המחזיקים בדיעה זאת, יוחנן אהרוני[4] ויואל אליצור. לעומת זאת, אחרים הפרידו וטענו שהרמתיים צופים והרמה של שמואל הם שני מקומות שונים[4].

מהות השם

ישנם המייחסים את ה"צופים" בשם המקום למיקומה הגבוה, המאפשרת תצפית, שכן השימוש במילה "צופה" במשמעות תצפית רווח בתנ"ך[5], והשורש צ.פ.ה. אף משמש בתנ"ך בשמות של מקומות אחרים, כמו מצפָה.

הסבר נוסף ל"צופים" בשם המקום הוא שמו של סב סבו של אלקנה "צוף"[6], שמשערים שייסד את המקום[7]. בנוסף, מוזכרת גם האפשרות שה"צופים" מתייחס להיותה בארץ צוף, המוזכרת במשא חיפוש האתונות של שאול[4].

היו שפירשו את המילה "רמתיים" כמתייחסת לשתי גבעות. כך, רמתייםשל המאה ה-20 קרויה כך על שהוקמה על שתי גבעות שטוחות זו על יד זו.

זיהוי

יואל אליצור טוען כי רמתיים צופים והרמה של שמואל הם רמה בהר אפרים המוזכרת במקומות אחדים בתנ"ך.[8][9]

יוחנן אהרוני מזהה את הרמה של שמואל ואת רמתיים צופים ברמה של בנימין.

יש סוברים שרמתיים צופים הוא יישוב קדום ליד קרני שומרון שבו צמד שיאים בולט ואוכף ביניהם, הנמצא לא רחוק משילה, ואחרים מזהים אותה עם רמלה בנחלת שבט דן.

"במשך תקופות ארוכות של צליינות, מסעות ומחקר הוזכרו זיהויים רבים ושונים לעיר רמתים צופים ולקבר שמואל". המחקר החדש נקט בגישה ביקורתית כלפי מסורות בכלל ובחר להסתמך על ממצאים באתרים.[10]

  1. רֶנְתִיס - בשמה הקדום רֶמְפתִיס אצל אוסביוס מקיסריה והיירונימוס. זיהוי זה נתמך על ידי החוקרים יהודה אליצור ויהודה קיל אשר זיהו את רמתיים צופים המקראית ברנתיס, כ-12 ק"מ צפונית-מזרחית לנמל התעופה בן-גוריון.[7] אולם יואל אליצור פקפק בהשערה זו, גם בשל מיקומה בשפלה.[11]
  2. בית רימא - ממזרח לרנתיס.
  3. רינתיה - ליד לוד, לשעבר כפר ערבי, היום יישוב יהודי ממערב לרנתיס.
  4. רמאללה - העיר נמצאת בתחום הר אפרים, ונוסדה כנראה על ידי מהגרים במאה ה-16. בזיהויה כרמתיים צופים תמך בן-ציון דינור, בהסתמכו על מידע אצל בנימין מטודלה. אולם אליצור טען כי הזיהוי אינו מבוסס.[12]
  5. רמלה - מסורת מהתקופה הצלבנית, המוזכרת אצל בנימין מטודלה.
  6. סלווד - ליד הר חצור.[13]
  7. נבי סמואל - זיהוי מקובל בספרות הנוסעים, אך הזיהוי נשלל בספרות המחקר החדשה.
  8. צובה - זיהוי זה הוצע בספרות הנוסעים, ונדחה על ידי החוקר ד"ר יואל אליצור.[14]
  9. א-ראם - זיהוי מקובל בספרות המחקר החדשה.[15]
  10. א-רמה - בצפון השומרון על יד סנור.[16]
  11. א-רמה - דרום מערב לבית לחם
  12. רמת אל ח'ליל - או אלוני ממרא בחברון.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, בתוך: זאב ארליך (עורך), "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים, המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה, עמ' 116-101.
  • איתן קליין וחזקי בצלאל, עיר מתקופת המקרא בח'רבת א-שונה ושאלת זיהויה של הרמתים צופים, 'על אתר', כסלו תשע"ג, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר שמואל א', פרק א', פסוק א'
  2. ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק י"ז
  3. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק א'
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 יוחנן אהרוני, מחוז ילדותו של שאול, למרחב, 30 באפריל 1968
  5. ^ ראו למשל: "אפך כמגדל הלבנון - צופה פני דמשק", מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ה'
  6. ^ ספר שמואל א', פרק א', פסוק א'
  7. ^ 7.0 7.1 יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, ירושלים: מוסד הרב קוק, עמ' 8, 16, 196.
  8. ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק ה'; ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק ל"ג
  9. ^ יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
  10. ^ יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, עמ' 108.
  11. ^ יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, עמ' 110.
  12. ^ יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, עמ' 111.
  13. ^ בן-ציון לוריא, ירושלים, מחקרי ארץ ישראל, ה', כ"ה.
  14. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, תש"ע 2010, עמ' 8.
  15. ^ למשל: בנימין מזר, ערים וגלילות בארץ ישראל, עמ' 81.
  16. ^ אצל יהוסף שוורץ, תבואות הארץ, עמ' קפ"ט.
אברהם לנדא

רבי אברהם לנדא (ה'טשכנובר'; תקמ"ד, 1784 - ה' באדר א' תרל"ה, 1875) היה רב, פוסק ואדמו"ר במאה ה-19. היה רבה של צ'חאנוב (בכתיב אחר: טשכנוב) במשך חמישים וחמש שנה, ואבי שושלת חסידות סטריקוב.

יעקב רויטמן

רבי יַעֲקֹב רוֹיטְמַן מִמּוֹגְלְנִּיצָא (? – כ' בניסן ?), בנו הצעיר של רבי אלימלך מליז'נסק. היה רב ואדמו"ר חסידי במוגלניצא.

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1520, ה'ר"פ – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה (בחלוקת התקופות המקובלת בספרות הרבנית, המהר"ל משתייך לתחילת תקופת האחרונים).

מהר"ל, שיצר גשר בין הגות ימי הביניים להגות הרנסאנס, נולד כשני עשורים בלבד לאחר גירוש ספרד והגעת קולומבוס לאמריקה, בתקופה שבה פרחה הקבלה בארץ ישראל. שימש כאב בית הדין וכראש ישיבה בערים פוזנן שבפולין, ניקלשבורג (ניקולסבורג; כיום מיקוּלוב) שבמוראביה ופראג שבבוהמיה (שתי האחרונות חלק מכתר בוהמיה, ומצויות בצ'כיה של ימינו).

מעבר לבקיאותו הרבה של מהר"ל בתלמוד, בספרות האגדה ובקבלה, היה גם בקי בפילוסופיה (בפרט האריסטוטלית), וכן באסטרונומיה ובשאר המדעים של תקופתו. כמו כן, היה מנהיג רוחני-פוליטי ובעל מהלכים אצל רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

תורתו השפיעה רבות הן על תנועת החסידות והן על תנועת ההתנגדות, שקמו למעלה ממאה וחמישים שנים לאחר מותו, ספריו נלמדים כיום בכל ישיבה, והם נחשבים כבסיס (תפארת ישראל, נצח ישראל) שמקנה הסתכלות תורנית נכונה על עולם התורה וקניית אמונה. ספרו נתיבות עולם, פותח צוהר להבנת מידות נפש האדם. אישיותו המיוחדת, אשר בה רב הנסתר על הנגלה שימשה כר פורה לסיפורים ואגדות על מעשיו למען יהודי פראג כגון זו על הגולם שיצר.

עקיבה יוסף שלזינגר

הרב עקיבא יוסף שְלֶזינגר (או עקיבה יהוסף שלזינגר) (ה' בכסלו תקצ"ז, 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים. לחם באורתודוקסים המתונים ובנאולוגים גם יחד, דגל בהתיישבות בארץ ישראל, בחקלאות, תמך בהקמת בתי חרושת וגדודי שמירה, והיה מהראשונים שפעלו באופן מעשי לרכישת אדמות ולפיתוח החקלאות בארץ.

רמה

האם התכוונתם ל...

רמה (שבט אפרים)

רמה באפרים, או רמה בהר אפרים, הייתה יישוב מקראי, ועיר מרכזית, בחלק מהתקופה הישראלית. מוזכרת בתנ"ך בספר שופטים,החוקר ד"ר יואל אליצור מעלה השערה במחקריו, כי רמה אפרים היא עירם של אלקנה ובנו שמואל ואליה התכוון הפסוק:

"וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל-יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה".אליצור טוען כי "מלמדים הכתובים בפירוש על קיומה של עיר בשם "הרמה" בהר אפרים מחוץ לארץ בנימין.וכן, טוען אליצור כי רמה באפרים היא הרמתיים צופים שבארץ צוף. השם צוף ניתן לאזור רמה באפרים על שם צוף, מאבותיו של אלקנה.

רמתיים (עיר קדומה)

רמתיים הייתה "עיר ביהודה" לפי הבשורה על פי לוקס. ברמתיים התגורר יוסף הרמתי, שתרם את מערת הקבר שלו בירושלים לשם קבורתו של ישו.

שמחה בונים מפשיסחה

רבי שמחה בּוּנֶים בונהרד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.

תנא דבי אליהו

תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.