רמתא

רמת"א (רכיבים ומערכות תעשיה אוירית) הוא מפעל של התעשייה האווירית לישראל, הממוקם בבאר שבע ועוסק בתכנון, ייצור והרכבה של כלים יבשתיים (בהם רק"ם גלגלי, מיגון פלטפורמות, אמצעי פריצה לשדות מוקשים, רובוטיקה קרקעית והשתתפות בייצור טנק המרכבה), ייצור והרכבה של כלים ימיים (ספינות סיור ותקיפה מהירות) וייצור מקביל של מכלולים תעופתיים מחומרים מרוכבים.

רמתא
HPL-21 Ankaran
ספינת סופר דבורה סימן 2 תוצרת רמתא, שסופקה לחיל הים הסלובני.
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
תאריך הקמה 1967
חברת אם התעשייה האווירית לישראל
משרד ראשי ישראל באר שבע, ישראל
בעלות התעשייה האווירית לישראל
ענפי תעשייה תעשייה ביטחונית
תעשייה אווירית
תעשייה ימית
מוצרים עיקריים פיתוח וייצור כלים יבשתיים וימיים, ומכלולים תעופתיים לשוק האזרחי והצבאי
הכנסות 35 מיליון דולר (2018)
עובדים 320

היסטוריה

המפעל הוקם ב-1967 ביוזמת ממשלת ישראל לפיתוח ומתן תעסוקה לתושבי הנגב. בשנות ה-70 של המאה ה-20 ההחל המפעל לייצר את ספינות הדבור עובר חיל הים הישראלי, על בסיס ידע שסופק על ידי המספנה בארצות הברית שיצרה את הדבורים הראשונים שספקו לחיל ב-1970. ספינה ראשונה מתוצרת המפעל נמסרה בשנת 1975[1]. חוזה ראשון ליצוא הדבור נחתם עם דרום אפריקה בשנת 1976, הדגם שסופק כלל גם את הטיל נגד ספינות "גבריאל"[2] בשנת 1977 הושקה לראשונה ספינה מדגם דבורה[3], אך הדבורה נכנסה לשרות בחיל הים הישראלי רק ב-1989.

בשנת 1975 פותח במפעל רכב סיור משוריין מדגם רב"י, רכב רב תכליתי בעיקר לצורכי סיור. הרב"י (ראשי תיבות: רכב בן יעקב, על שם מפתחו, איציק בן יעקב) פותח כרכב סיור ממוגן, קל משקל ובעל מבנה ומיגון כנגד מוקשים ומטענים. המשקל הנמוך איפשר הטסה, הסקה או אף הצנחה של הכלי במטוסי ומסוקי התובלה של חיל האוויר ביניהם היסעור וההרקולס[4]. בשנת 1979 הושק רכב סיור משוריין מדגם "ראם"[5].

בשנת 1983 הוקם מפעל נוסף במתחם רמתא - ממת"א (מבנים מורכבים תעשייה אווירית)[6]. המפעל מתכנן ומייצר מבניים לכלי טיס מחומרים מרוכבים וממתכת, ומשמש כקבלן משנה עיקרי ליצור מטוסי המנהלים של התעשייה האווירית. בין השאר ייצר את הגאי הכיוון למטוסי F-15 ו-F-16[7], חלקי מבנה למטוסי הנוסעים בואינג 777 ובואינג 787 ומבנים מורכבים למסוקים[8].

בשנת 1986 ייצר המפעל עבור משטרת ישראל את ספינת הסיור "שפירית", למטרת סיור הצלה בכנרת[9].

בשנת 1989 נחתם הסכם לאספקת 400 מגובים (התקן הנדסי המותקן על רכב קרבי משוריין כגון טנקים, נגמ"שים וציוד מכני הנדסי שתפקידו לפלס דרך נקייה ממוקשים, ולאפשר לכלי רכב אחרים לנסוע בעקבותיו) לחיל הנחתים של ארצות הברית[10].

בשנת 1989, ביקשה התעשייה האווירית להפוך את רמתא לחברה בת נפרדת לקראת הפרטתה והודיעה לעובדי המפעל כי הם יעסקו על ידי חברה חדשה בשם "רמת"א בע"מ". העובדים טענו כי המהלך מהווה הפרה של ההסכם הקיבוצי שלהם דבר שהוביל לסכסוך עבודה. הסתדרות העובדים ביקשה להמשיך ולהכיר בעובדים, גם לאחר העברת המפעל לחברה החדשה, כעובדי התעשייה האווירית אך ב-1996 בית הדין הארצי לעבודה קבע, שעם מכירת המפעל, החברה זכאית להעביר גם את עובדי המפעל, ולהפוך אותם לעובדי הבעלים החדשים בניגוד לרצונם ומבלי שיוכלו למנוע זאת אלא בהתפטרות. ההסתדרות עתרה לבג"ץ, בבקשה לבטל את פסק הדין[11]. ב-2004 קבע בג"ץ כי העובדים יכולים לסרב לעבור למעמד של עובדים בחברת הבת החדשה[12].

בשנת 2003 החל המפעל לייצר ערכות מיגון לדחפורי הדי-9 של צה"ל מדגם CAT D9R, אחרי שהועדף על פני התעשייה הצבאית שייצרה את ערכות המיגון לדגמי ה-D9L וה-D9N. בעקבות ההצלחה של המיגון במהלך האינתיפאדה השנייה מכרה רמתא ערכות מיגון לדחפורים גם לצבא ארצות הברית וחיל הנחתים של ארצות הברית.

באוקטובר 2018 פרסמה התעשייה האווירית לישראל שזכתה במכרז וזכתה בחוזה להסבת דחפורי D9 לתצורת "פנדה" - דחפור אוטונומי בלתי מאויש.[13]

בנובמבר 2018, הודיעה התעשייה האווירית, שכחלק מתוכנית ההתייעלות, נשקלת האפשרות להפסיק את פעילות ייצור ספינות קרב במפעל, או למכור אותה[14][15].

תחומי פעילות

בין השאר, המפעל עוסק בפיתוח וייצור של:

מפעל קרונות רכבת ישראל

בשנת 1993 החל מפעל רמתא לפעול בתחום התחבורה המסילתית, זאת בעקבות הסכם רכש גומלין לייצור והרכבת מכלולים רכבתיים לקרונועים מדגם IC3 עם חברת סקנדיה (ABB Scandia) הדנית (החברה נקנתה מאוחר יותר על ידי חברת אדטרנץ -Adtranz, שבעצמה נקנתה על ידי חברת בומברדייה). במסגרת הסכם הרכש של רכבת ישראל והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי עם היצרנית הוסכם על ביצע הרכבה סופית של מכלולים ל-87 קרונות מדגם זה[17]. לצורך הפרויקט הוקם מפעל חדש בו האנגר ייעודי להרכבת קרונות, המשתרע על פני 12,000 מ"ר ומכיל שש תחנות עבודה על פני שלוש מסילות רכבת המתחברות למסילה הראשית של רכבת ישראל מדרום לתחנת באר שבע צפון. אחר כך, בין השנים 1999 ל-2004, בוצעו במפעל עבודות גמר ב-93 קרונות דו-קומתיים מסוג בומברדיה דאבל דק קוץ' שסופקו לרכבת ישראל[18].

ב-2004, נחתם הסכם שיתוף פעולה בין בומברדייה לרמתא לייצור משותף של 86 קרונות דו-קומתיים עבור רכבת ישראל, עם אופציה להגדלת ההזמנה לכ-500 קרונות. לצורך הפרויקט הורחב המפעל בהשקעה של כ-10 מיליון דולר, רמתא הכשיר, במפעלי בומברדייה באירופה, כוח אדם לעבודה בפרויקט ולעובדי רמתא הצטרפו למשך כשנה שלמה כ-15 טכנאים ומהנדסים של חברת בומברדייה מחו"ל[19]. ביצועה של ההזמנה החל באוגוסט 2005 ומערך הקרונות הראשון מתוצרת המפעל נמסר לרכבת ישראל בדצמבר 2005[20]. לאחר השלמת ההזמנה נסגר המפעל.

ב-2013 עבר המפעל לידי התאגיד הצרפתי אלסטום, המשתמש במתחם לצורך תחזוקת הקרונועים מדגם IC3, לאחר שזכה במכרז התחזוקה של רכבת ישראל למשך 15 שנה[21].

Dabur860r

ספינת דבור תוצרת רמתא

IAI RAM MK3 MGP

"ראם" רכב קרבי משוריין תוצרת רמתא

Super dvora mk3

"סופר דבורה סימן 3" של חיל הים הישראלי

Magov 'Ramta' 1-Latrun

מגוב תוצרת רמתא

PikiWiki Israel 41569 Transport in Israel

קרונות בומברדיה דאבל דק קוץ' שהורכבו ברמתא

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ התעשיה האווירית מייצרת "ספינות דבור" לחיל־הים, דבר, 5 בפברואר 1975
  2. ^ הטיל "גבריאל" לספינות מסוג "דבור" בדרא"פ, דבר, 8 במרץ 1976
  3. ^ "דבורה" ־ ספינת סיור חדשה בחיל הים ש"עקיצתה" מכאיבה, מעריב, 2 במאי 1977
  4. ^ דוד מושיוב, התעשיה האווירית מייצרת רכב סיור קרבי לצה"ל, דבר, 28 במאי 1975
  5. ^ דן ארקין, "ראם" במקום "רבי", מעריב, 15 באוגוסט 1979
  6. ^ אמיר רוזנבלום, חלקים מה"לביא" ייוצרו במפעל חדש בבאר־שבע, דבר, 12 באפריל 1983
  7. ^ דן ארקין, ישראל מייצרת חלקים מחומרים מרוכבים עובר מטוסי הקרב פ.15 ופ.16, מעריב, 6 במאי 1983
  8. ^ דרור מרום , ‏מפעל רמת"א של תע"א זכה במכרז של סיקורסקי לפיתוח מייצב גובה למסוקי בלק-הוק, באתר גלובס, 23 ביוני 2001
  9. ^ "שפירית" סילונית למשטרת ישראל , מעריב, 29 במאי 1986
  10. ^ דן ארקין, המחרשה הישראלית לפינוי מוקשים ־ גם במארינס, מעריב, 9 בינואר 1989
  11. ^ שמואל דקלו , ‏ההסתדרות לבג"ץ: אין לאפשר העברת עובדים לבעלים חדשים ללא חתימת הסכם, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1996
  12. ^ אמיר הלמר, ניצחון להסתדרות בבג"ץ: מעביד המבקש להעביר עובדיו למעביד אחר - חייב בהסכמתם, באתר TheMarker‏, 2 ביוני 2004
    חיים ביאור, בעלי החברה מתחלפים - הסכמי השכר נמשכים כסדרם, באתר הארץ, 25 בפברואר 2005
  13. ^ התעשייה האווירית זכתה בחוזה הצטיידות בתחום הרובוטיקה: תסב דחפורי קאטרפילר לאוטונומיים, אתר התעשייה האווירית לישראל, 9 באוקטובר 2018.
  14. ^ יובל אזולאי, ‏תע"א מתייעלת: מפעל לייצור ספינות קרב בסכנת סגירה , באתר גלובס, 28 בנובמבר 2018
  15. ^ טל שניידר, יובל אזולאי, ‏התעשייה האווירית יוצאת מהים: שמה על המדף את מפעל הספינות רמתא בבאר-שבע, באתר גלובס, 29 בפברואר 2019
  16. ^ דחפורים אוטונומיים ומשאיות ממוחשבות: התחומים החדשים של תע"א, באתר גלובס, 29 באפריל 2018
  17. ^ דרור מרום, ‏רמתא תספק 5 מערכי קרונועים עבור רכבת ישראל, באתר גלובס, 9 ביוני 1997
  18. ^ שרון קדמי, נשיא בומברדייה טרנספורטיישן בביקור ראשון: "ישראל היא שותפה אסטרטגית ואנו מחויבים לה", באתר TheMarker‏, 26 במאי 2005
  19. ^ שרון קדמי, נחתם הסכם שיתוף פעולה בין בומברדיה לתעשייה האווירית לייצור משותף של קרונות עבור רכבת ישראל, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2005
  20. ^ שרון קדמי, רכבת דו-קומתית ראשונה מתוצרת כחול לבן נמסרה לרכבת ישראל, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2005
  21. ^ דניאל שמיל, חצי שנה לאחר ההפרטה החלקית: 45% מקרונות הרכבת שבהסכם מושבתים, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2014
IC3

IC3 (ראשי תיבות של Inter City 3) הוא קרונוע דיזל בעל תמסורות הידראוליות שנבנה במקור על ידי חברת ABB Scandia (שנרכשה מאוחר יותר על ידי Adtranz, שלימים נרכשה גם היא על ידי בומברדיה). הרכבות מופעלות באירופה החל משנת 1989. המספר 3 מייצג את מספר הקרונות המצוי בכל מערך שכזה.

מערך IC3 מתייחס על פי רוב לשלישיית קרונועים כאלו. באופן עקרוני ניתן לשרשר עד חמישה מערכים לכדי רכבת נוסעים אחת. מערך כזה ארוך יותר מאורך הרציף בתחנות הרכבת של רכבת ישראל, ונעשה בו שימוש באירועים מיוחדים.המטרה המקורית לשמה יועדו מערכי ה-IC3 היא ליצור רכבת שתוכל להגיע אל נמל-הים, להיפרד לחלקים קצרים, להיכנס אל מעבורת, ולהתחבר בחזרה בהגעה לנמל-ים אחר. פונקציונליות זו הייתה דרושה להפעלת קווים מסוימים בדנמרק ולשם כך תוכנן הקרונוע. מאפיין זה נמצא יעיל למדי גם לקווים רגילים.

חברת הרכבות הדנית מפעילה 96 מערכים של קרונועי IC3. מפעיל גדול נוסף של מערכים אלו הוא רכבת ישראל המפעילה 46 מערכים.

א-רמת'א

אַ-רַּמְתַ'א (בערבית: الرمثا) היא עיר בצפון-מערב ירדן, בקרבת הגבול עם סוריה. א-רמת'א שייכת מנהלית למחוז אירביד ומתגוררים בה, נכון לשנת 2010, 120,000 תושבים. שטחה משתרע על פני 40 קמ"ר.

אפרסמון (בושם)

אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן. כנראה מדובר בשיח Commiphora gileadensis, מסוג הצמחים הנקרא קומיפורה (Commiphora). האפרסמון ידוע גם בשמות נוספים: בלסם, בלסאן, בשאם (מלשון 'בושם') ו"אפרסמון מקראי".

מן הצמח היו מפיקים בושם בצורת שמן, הקרוי שמן אפרסמון - ייחודי לארץ ישראל, שהיה ידוע להלל בריחו הטוב. מגזע שיח הבלסם וענפיו הפיקו את "בלסם-העץ". מכל רכיביו ניתן היה להפיק ריח עז בעת בעירה, בעוצמה משתנה, להנאה, לקטורת, לרפואה ואף למשיחת כלי המקדש, הכוהנים ומלכי יהודה וישראל לאחר שפסק השימוש בשמן המשחה. מוצא האפרסמון הוא בחצי האי ערב, אך עמק הירדן הדרומי ועין גדי היו המקומות היחידים שבהם הוא גדל באופן מתורבת.

לדברי ההיסטוריון הרומי פליניוס הזקן (המאה ה-1 לספירה), הרומאים שיקמו את מטעי האפרסמון לאחר המרד הגדול של היהודים.

אוסביוס מקיסריה (המאה ה-3 – המאה ה-4) מציין שגידול האפרסמון בעין גדי התקיים גם בזמנו. ייתכן והתקיים עד למאה ה-8, כאשר ירד הביקוש לבושם (בעקבות התפתחות נתיבי דרך המשי) והירידה בפעילות החקלאית באזור.[דרוש מקור: חסר מראה מקום]

בומברדיה דאבל דק קוץ'

בומברדיה דאבל דק קוץ' (אנגלית Bombardier Double-deck Coach - "קרון נוסעים דו-קומתי מבית בומברדיה") היא רכבת מו־דו דו־קומתית לנוסעים, תוצרת חברת בומברדיה הקנדית.

בומברדייה

בומברדייה (.Bombardier Inc) הוא תאגיד קנדי, המייצר מטוסים, רכבות וציוד נופש. התאגיד נוסד בשנת 1942 על ידי ג'וזף-ארמנד בומברדייה, תחת השם L'Auto-Neige Bombardier Limitée.

בתחילה, מוקמו מפעליה בעיר Valcourt, השוכנת בקנטונים המזרחיים שבקוויבק. כיום, נמצאים משרדי בומברדייה הראשיים במונטריאול, קנדה.

בורג' אל-מלח

בורג' אל-מלח או "מבצר המלח" היא מצודה ממלוכית הנמצאת בצפון בקעת הירדן, ממערב לחמאם אל-מליח. המצודה נמצאת כ-200 מטר מעל פני הים ו-100 מטר מעל פני השטח. היא בנויה על כתף טופוגרפי בקצה שלוחה הררית, אשר למרגלותיה עובר כביש תיאסיר-מחולה.

דבורה (כלי שיט)

הדבורה היא סדרת ספינות סיור קלות של חיל הים הישראלי, המשמשות בפלגות הבט"ש לפעילות ביטחון שוטף (בט"ש) ולסיכול פעולות טרור ימיות. כיום משרתות בחיל הים דבורות מארבעה דגמים: דבורת שערים, דבורה סימן 1, סופר דבורה סימן 2 וסופר דבורה סימן 3.

דחפור די-9 בשירות צה"ל

דחפור משוריין די-9 (מכונה בצה"ל "דובי" וידוע בעולם בשם IDF Caterpillar D9, גם בשפה העברית "D9" נהגה כ"דִי-נַיין") הוא אחד מכלי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) המשוריינים שבשירות חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל. כלי זה הוא גרסה צבאית ממוגנת של דחפור זחלי כבד מדגם קטרפילר די-9.

חיל ההנדסה הישראלי מפעיל דחפורים כבדים החל ממלחמת העצמאות. ב-1954 בנתה חברת קטרפילר לראשונה את ה-D9 ועד מהרה הוא מצא את דרכו אל ההנדסה האזרחית בישראל ומשם לשורות צה"ל. כיום צה"ל מחזיק דחפורי D9 רבים במספר דגמים - L (עם 460 כ"ס), N (עם כ-400 כ"ס), R (עם 405 כ"ס) ו-T (עם 410 כ"ס). הצבא מתקין עליהם חליפת מיגון, שריון לכלי רכב, מערכת כיבוי אש ומערכות קשר, וניתן להתקין עליהם גם מקלע (מאג 7.62x51 מ"מ נאט"ו) ומדוכות עשן (תוצרת תע"ש) בעת הצורך. דחפור D9R ממוגן שוקל כ-56 טון.

הדחפורים מופעלים על ידי יחידות הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית, על ידי לוחמים שעברו קורס צמ"ה ייעודי בבית הספר להנדסה צבאית, ופעילים במגוון תחומים ומשימות, בעתות שגרה ובעתות מלחמה. צוות הדחפור מורכב משני לוחמים: מפעיל ומפקד. המפעיל נוהג בדחפור ומפעיל את הכלים, ואילו המפקד משמש כאחראי קשר ותצפית וכמקלען בעת הצורך.

ייעודיהם של דחפורי חיל ההנדסה במלחמה כוללת הם:

פריצה הנדסית - פריצת צירים, הרס סוללות, כיסוי תעלות, סלילת דרכים, ניקוי זירות מטענים ופינוי מוקשים.

הבטחת ניידות של הכוחות גם באמצעות חילוץ כלי רכב ורכב קרבי משוריין תקועים או פגועים. על פי תורת חילוץ הרק"ם בצה"ל, לחוליית המחלצים של חיל החימוש מצטרף דחפור המאבטח את הכוחות על ידי בניית חומת מפגע סביבם, ובמקרה הצורך הופך, דוחף או גורר טנקים וכלי רכב. ב-2008 הוסבו מספר דחפורי D9L לדחפורי חילוץ במטרה שיתגברו או יחליפו את טנק חילוץ M-88 המיושן. על הדחפורים הותקנו התקני חיבור וכננת חילוץ שמאפשרים חיבור לרכב קרבי משוריין וגרירה של הכלי הפגוע.

בניית עמדות מגנן, עמדות ירי וסוללות עפר לטנקים של חיל השריון כנגד ירי נ"ט.

חישוף צבאי, כגון גילוח צמחייה שיכולה להסתיר מטעני צד ומארבים של כוחות אויב.

הריסת תשתיות אויב (לאחר שהשתלטו עליהם) ובהן מבנים, מוצבים, ביצורים, דרכי גישה ועוד.

לוחמה בשטח בנוי, כולל פתיחת צירים ממולכדים, פריצת מכשולים והריסת מבנים תחת אש.בעימות נמוך עצימות, בלחימה בשטח בנוי ובלוחמה בטרור הדחפורים הממוגנים גם הורסים מבנים ובתים ממולכדים שבהם מתבצרים מחבלים חמושים היורים על הכוחות, כגון בנוהל סיר לחץ. השריון של ה-D9 מקנה לו עמידות בפני יריות ומטעני חבלה, ולכן הוא מועדף על פני כלי צמ"ה אחרים (כמו מחפר ויעה אופני) כאשר ישנה סכנה של ירי ומטענים מהמבנה.

בעת שגרה משמשים הדחפורים לפעילות ביטחון שוטף, חישוף צבאי, עבודות עפר, בניית מגננים וחומות מפגע, סיוע בעבודות בנייה וביצור, הכשרת צירים, כיבוי אש ופעילות הנדסית לצד כלי צמ"ה אחרים. הדחפורים הכבדים גם משמשים לפינוי שדות מוקשים ישנים בגבולות שלום. דחפורי D9 משמשים גם את יחידות סילוק הפצצות (ס"פ) של חיל ההנדסה הקרבית, כולל את פלגות הס"פ של יהל"ם, המצוידות גם בדחפורי D9T המופעלים בשלט רחוק.

החשיבות של ה-D9 גדלה במהלך מבצע שלום הגליל ובמהלך השהייה ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשנים 1982–2000, אז מצאו את עצמם מפעילי הדחפורים בחזית לעיתים קרובות במשימות של פריצת צירים וטיפול במטעני חבלה ומוקשי נ"ט. זינוק נוסף בפופולריות של ה-D9 וההכרה בחשיבותו הצבאית אירעו במהלך האינתיפאדה השנייה (2000–2005) בה שימש ה-D9 – בנוסף לפריחת צירים, ניקוי זירות מטענים וחילוץ כלי רכב – גם ללוחמה פעילה בטרור על ידי הריסת מבנים תחת אש והכרעת מחבלים מתבצרים. מאז הפך ה-D9 לאחד הכלים המרכזיים בפעילות הצבאית ללוחמה בטרור.

עיקר שימושו של ה-D9 כיום הוא בעימות עם גורמי הטרור הפלסטינים, בעבודות עפר והנדסה שגרתיות, בחילוץ טנקים ורכב קרבי משוריין, ובפעילות ביטחון שוטף בגבולות ישראל. בשל מיגונו הכבד הוא הכלי ההנדסי המועדף לפעילות הנדסה בגבולות מסוכנים כגון ציר הוברס (ציר הביטחון של גדר המערכת סביב רצועת עזה) וגבול הצפון עם דגש על גזרת הר דב.בעקבות ההצלחה הרבה של צה"ל בשימוש בדחפורי D9 משוריינים, החלו גם צבאות אחרים, בהם הכוחות המזוינים של ארצות הברית, להשתמש בגרסאות ממוגנות של דחפור הקטרפילר די-9 עם ערכת המיגון שפותחה בישראל. חברת קטרפילר מציעה גם גרסה ממוגנת של דחפור הקטרפילר די-7 הקטן יותר, שנועדה לצרכים צבאיים ופינוי מוקשים. בעימותים בסוריה ולבנון נעשה שימוש בדחפורים בעלי מיגון מאולתר, בהשראת השימוש של ישראל בדחפורים. עם זאת, ארגוני שמאל מתחו ביקורת על צה"ל וחברת קטרפילר בשל השימוש של צה"ל בדחפורים להריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובניית גדר ההפרדה ביהודה ושומרון.

הבדלה

הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב. ההבדלה נעשית באמירת ברכה מיוחדת הנאמרת על גביע יין (או מיץ ענבים). תוכן הברכה הוא ההבדלה בין השבת לששת ימי המעשה, יחד עם הברכה על היין עצמו. במוצאי שבת כוללת ההבדלה אף ברכה על הבשמים ועל האש.

הר חרמון

הַר חֶרְמוֹן הוא ההר הגבוה ביותר בישראל. ההר נמצא בגבול הצפוני-מזרחי של ישראל, ומהווה קצהו הדרומי של רכס הרי מול הלבנון, המפריד בין לבנון וסוריה.

שטח החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. פסגת ההר היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים, ונמצאת על הגבול שבין סוריה ולבנון, כ-14 ק"מ מצפון מזרח למוצבי ההר הישראליים. הפסגה הגבוהה ביותר בתחומי ישראל היא כיפה בגובה 2,236 מטרים מעל פני הים, הנמצאת מערבית למצפה שלגים, שגובהו 2,224 מטרים מעל פני הים, ומצפון-מזרח לרכבל העליון שבאתר הסקי.

להר ארבעה שמות בעברית, שמקורם בתנ"ך: חֶרְמוֹן, שְׂנִיר, שִׂרְיֹן ושִׂיאֹן.

התעשייה האווירית לישראל

התעשייה האווירית לישראל בע"מ, או בקיצור: התעשייה האווירית, בראשי תיבות: תע"א (באנגלית: Israel Aerospace Industries; בראשי תיבות: IAI) היא חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. משרדיה ומתקניה של התעשייה האווירית נמצאים בחלקו המזרחי של נמל התעופה בן-גוריון על פני שטח של כ-2,000 דונם. בנוסף, קיימים מפעלים ביהוד, באשדוד, בבאר יעקב, בבאר שבע, בשדה התעופה עטרות וברמת הגולן. נכון לשנת 2016 מועסקים בחברה כ-15,000 עובדים, רובם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, בנוסף מועסקים עוד כ-3,400 עובדים מקומיים בחברות קשורות וחברות בת ברחבי העולם.

בסוף 2017 דווחה החברה על התקשרויות בהיקף שיא בעסקאות עם לקוחות, בסך של כ-4.5 מיליארד דולר מתחילת שנת 2017, וגידול בצבר ההזמנות לסך של 10.8 מיליארד דולר. אגרות החוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

מגוב

מגוב (באנגלית אמריקאית: Mine plow, באנגלית בריטית: Mine plough) הוא התקן הנדסי המותקן על רכב קרבי משוריין כגון טנקים, נגמ"שים וציוד מכני הנדסי שתפקידו לפלס דרך נקייה ממוקשים, ולאפשר לכלי רכב אחרים לנסוע בעקבותיו.

ישנם מספר סוגי מגובים:

מגוב רציף - מעין כף דחפור בצורת V שננעצת בקרקע ומסיטה מוקשים הצידה או הופכת אותם.

מגוב נוכרי - זוג גלגלים כבדים בקדמת הרק"מ ש"חורשים" את הקרקע ומפוצצים מוקשים לפני הזחלים של הכלי.

מגוב מורג - התקן ובו תוף מסתובב אליו מחוברות שלשלאות כבדות החובטות בקרקע ומפוצצות את המוקשים.המגוב הפשוט מכולם, ואחד היעילים שבהם, הוא המגוב הרציף. המגוב דוחף מוקשים שקבורים בקרקע הצידה, ובכך מסיט אותם מהדרך שבה נוסע הכלי, או הופך אותם: מאחר שמוקשי נ"ט מתבססים על פיצוץ מרוכז כדי להשבית טנק, כאשר הם נהפכים על ראשם, עוצמת הפיצוץ שפוגעת בטנק יורדת באופן ניכר (בגלל שינוי כיוון הפיצוץ לכלפי מטה והרחקת הפצצה מגוף הטנק) ובדרך כלל גורמת נזק שולי בלבד לטנק, אם בכלל.

ספינת דבור

דבּוּר הייתה ספינת סיור קלה בשירות חיל הים הישראלי, ששימשה בפלגות הבט"ש לפעילות ביטחון שוטף (בט"ש), לסיכול פעולות טרור ימיות ולשמירה על חופי ישראל.

עין גדי (יישוב עתיק)

עֵין גֶּדִי היה יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, הנזכר רבות בתנ"ך, בכתבי יוסף בן מתתיהו, בכתבי חז"ל ובמקורות נוצריים קדומים, ואשר שמו השתמר עד העת החדשה (עין ג'די).

אזור עין גדי היה מיושב בתקופות שונות, ובתחום הגן הלאומי שבמקום ישנם שרידי מקדש מהתקופה הכלקוליתית. בנוסף, אותרו שרידים המעידים על רצף של מעל 1,300 שנה של התיישבות יהודית באזור, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לספירה. בגן הלאומי נכלל גם אתר בית הכנסת העתיק בעין גדי, בית כנסת מן המאה השישית עם רצפת פסיפס מהמרשימות בארץ ישראל.

פומ"ה

נגמ"ש הפומ"ה (ראשי תיבות של "פורץ מכשולים הנדסי"), הוא טנק צנטוריון חסר צריח שהוסב במיוחד לצורכי חיל ההנדסה הקרבית ומשמש כרכב הנדסה קרבית.

על הפומ"ה ניתן להתקין אמצעים שונים כגון כפות דחפור, אמצעים נגד מוקשים כגון מגוב או מגוב נוכרי ומערכת רקטות ריצוף CARPET לפריצת שדות מוקשים. כמו כן, ניתן לדגם את הכלי בתא לוחמים עילי (כמו בנגמחון).

פלגות הבט"ש

פלגות הבט"ש הן פלגות של ספינות חיל הים הישראלי, האחראיות על הביטחון השוטף ועל מבצעים ימיים בגבולותיה הימיים של מדינת ישראל ומחוץ להם. קיימות 3 פלגות: פלגה 914 ממוקמת בבסיס חיפה, פלגה 915 בבסיס אילת, ופלגה 916 בבסיס אשדוד. על כל אחת מהפלגות מפקד קצין בדרגת סגן-אלוף כל פלגה מחולקת ליחידות משנה הנקראות "סיירות" שעל כל אחת מהן מפקד קצין בדרגת סרן.

רכב סיור משוריין רב"י

רכב הסיור המשוריין רב"י הוא רק"ם בעל הנעת 4X4 מתוצרת רמתא בתעשייה האווירית. הרכב פותח בשנת 1975 כרכב רב תכליתי בעיקר לצורכי סיור, עם דגש על מיגון כנגד מוקשים ומטענים. הרב"י נמצא בשירות במספר מדינות בעולם.

הרב"י (ראשי תיבות: רכב בן יעקב, על שם מפתחו, איציק בן יעקב) פותח כרכב סיור ממוגן, קל משקל ובעל מבנה ומיגון כנגד מוקשים ומטענים. המשקל הנמוך איפשר הטסה, הסקה או אף הצנחה של הכלי במטוסי ומסוקי התובלה של חיל האוויר ביניהם היסעור וההרקולס.

שלדג (כלי שיט)

ספינות שלדג הן ספינות סיור ותקיפה מהירות המשמשות בפלגות הבט"ש של חיל הים הישראלי לפעילות ביטחון שוטף (בט"ש) ולסיכול פעולות טרור ימיות. ספינות השלדג פותחו במספנות ישראל. במקביל לסופר דבורה סימן 3 מתוצרת מפעל רמתא של התעשייה האווירית לישראל בע"מ.

תצורת מאליח

תצורת מאליח היא תצורה של סלע אבן גיר מתקופת היורה שנחשפה במורדות המצודה הצלבנית בורג' אל-מלח. זה המקום היחיד בארץ ישראל בו נחשפו סלעים מתקופת היורה, בין הר החרמון לבין מכתש רמון.

בגבעה בה מצויים סלעי התצורה ניכרת השפעה הסחיפה. כך נוצרת צורה מינאטורית של קרחונים. תופעה המוסברת במבנה המיוחד של אבן הגיר מתקופת היורה. צילום מקרוב של הסלע יוצר את הרושם כאילו הצילום נעשה באזורים לא מוכרים בארץ. מנחם מרקוס כותב כי מבנה דומה של סלעים, המכונה טרשונים (Lapie's), מצוי באזור רמתא - שובא - הר דב, במורדות החרמון, אף הוא מתקופת היורה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.