רמי בר חמא

רמי (=רב אמי) בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור רביעי. למד אצל רב חסדא, וחברו ללימודים שם היה רבא[1]. כך מוצאים בתלמוד דברים שמסר בשם רב ששת[2], ובשם רב נחמן ורבי יצחק[3].

רמי בר חמא נחשב לתלמיד חכם חריף, ועל כל שאלה שנשאל היה עונה על פי ההיגיון ("מסברה"), ולא בהסתמך על מקורות קודמים לו ("מברייתא"), בשונה מרב ששת שהיה עונה תמיד בהסתמך על המקורות הקודמים לו[4]. הלך מחשבה זה של רמי בר חמא גרם לתלמידו רב יצחק בריה דרב יהודה לנטוש את הלימודים אצלו, ולעבור ללמוד אצל רב ששת[5].

רמי בר חמא
דור דור רביעי לאמוראי בבל
רבותיו רב חסדא, רב נחמן, רב ששת, רבי יצחק
חבריו רבא

אחיו, וחותנו רב חסדא

רמי בר חמא היה אחיו של רב עוקבא בר חמא, והם נישאו לשתי אחיות - הבנות של רב חסדא, רבו של רמי בר חמא. אודות כך מסופר בתלמוד כי רמי בר חמא וחברו, רבא, ישבו לפני רבם רב חסדא שהחזיק את בתו הקטנה, ורב חסדא שאל אותה למי מהם היא רוצה להינשא, והיא ענתה "עם שניהם". לימים נישאה לרמי בר חמא, וכאשר הוא נפטר, נישאה לרבא.[6]

רב חסדא, חותנו של רמי בר חמא העריכו ביותר, ואף התבטא כי בעקבות חתניו שהיו גדולי הדור, הוא מעדיף שיהיו לו בנות מאשר בנים[7].

רבא ורמי בר חמא, היו לומדים רבות יחדיו, ובתלמוד מוזכרים עשרות דיונים משותפים שלהם. מסופר, כי כשהיו עומדים מלפני רב חסדא אחרי שלימד אותם, היו חוזרים יחד מה ששמעו מפיו של רב חסדא: דבר פלוני אסור, דבר פלוני מותר, ולאחר מכן היו חוזרים ומעיינים בסברת ההלכות, והאם יש להקשות עליהם[8]. למרות שרמי בר חמא היה תלמידו המובהק וחתנו של רב חסדא, כאשר רב חסדא שאל אותו הלכה מסוימת, הוא אמר לו כי יאמר לו אותה רק לאחר שישמש אותו בדבר מסוים[9], ופרשני התלמוד הסבירו זאת בכך שאין התורה נקנית אלא ביגיעה, בדומה לאבימי שבא לפני תלמידו רב חסדא כדי ללמוד את מסכת מנחות אותה שכח ולא קרא לו שיבוא לפניו, מפני שכתוב[10] "יגעת ומצאת - תאמין"[11].

משפחתו

לפי המובא במסכת ביצה[12] הוא היה חותנו של רב אשי, ולפי היימן זו היא הגרסה הנכונה (למרות שבמסכת חולין[13] מובא אחרת). לפי גרסה זו, אמר עליו רב אשי שהיה "מרא דעובדא", [=מדקדק במעשיו (רש"י)].

נכדו של רמי בר חמא, בן בתו, היה האמורא אמימר.[14].

בגמרא מסופר כי אמו כתבה לו להוריש לו את נכסיה בשעת בוקר, אך באותו היום בשעת ערב כתבה כנ"ל לבנה / אחיו מר עוקבא, הלך רמי לרב ששת ופסק לטובתו, הלך אחיו מר עוקבא לרב נחמן ופסק לטובת מר עוקבא. התפתח ביניהם ויכוח אך לבסוף הוכרע כרב נחמן.[15].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסכת סוכה, דף כ"ט, א'.
  2. ^ אודות דברי תורתו של רב ששת אמר רמי בר חמא "כמה מעליא האי שמעתא" (כמה מעולה דבר זה); מסכת שבועות, דף מ"ה, ב'.
  3. ^ מסכת גיטין, דף ל"ט, ב'; מסכת יבמות, דף ל"ט, ב'.
  4. ^ מסכת עירובין, דף צ', א'.
  5. ^ מסכת זבחים, דף צ"ו, ב'.
  6. ^ מסכת בבא בתרא, דף י"ב, ב'.
  7. ^ תוספות בבא בתרא קמא א.
  8. ^ רש"י: "מה טעמו של דבר, ואם יש להשיב [=להקשות] כלום". תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ט, עמוד א' (לפי גרסת מסורת הש"ס).
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ', עמוד ב'.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו', עמוד ב'.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ז', עמוד א', על פי פירוש רש"י.
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ט, עמוד ב'.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד א'
  14. ^ מסכת כתובות, דף כ"א, ב'.
  15. ^ מסכת כתובות, דף צ"ד, ב'.
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

אמוראי בבל

אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.

אמימר

אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא. עם תלמידיו נמנו אמוראים מגדולי הדור השישי, ובהם רב אשי, ראש ישיבת סורא, שהיה לו כתלמיד חבר, ורב הונא בר נתן, ראש הגולה. חבריו של אמימר היו מר זוטרא ורב אשי, ובתלמוד הבבלי מוזכרים השלושה ביחד פעמים רבות. עירו הייתה נהרדעא, אך בהמשך עבר לעיר מחוזא וגם בה שימש דיין.

היה בן בתו של רמי בר חמא, שהיה חתנו של רב חסדא.

זה נהנה וזה לא חסר

"זה נהנה וזה לא חסר" הוא ביטוי המתאר מצב שבו אדם המוותר לזולתו אינו מפסיד דבר, אך בכך מאפשר לו ליהנות מתועלת הוויתור. הביטוי מתבסס על הסוגיה התלמודית שבה נקבע כי "זה נהנה וזה לא חסר - פטור". משמעות הכלל היא שבית דין יכול לכפות על אדם לוותר על תביעתו הכספית במקרה שלא נגרם נזק לתובע. הכלל רלוונטי אך ורק לאחר מעשה, ואם התובע במפורש סירב לוותר לפני התקרית כלל זה לא מספק הגנה לנתבע.

חילוק רשויות

חילוק רשויות הוא כלל בהלכות ערובין, העוסק בגבולות איסור טלטול חפצים בשבת, בין רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת, ודן בגדר רשות היחיד כאשר מדובר בשטח הטפל לרשות - גג. הסיבה לאיסור הוא מכיוון שחז"ל חששו שאם יטלטלו בקביעות מרשות אחת לשנייה יבואו לטלטל מרשות היחיד לרשות הרבים, דבר האסור באיסור חמור מהתורה.

חמא

האם התכוונתם ל...

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

סתירת שבעה נקיים

סתירת שבעה נקיים הוא כלל הלכתי שיסודו מהתורה, על פיו גם לאחר שזבה ספרה שבעה נקיים, אם במהלך אחד הימים אירע מקרה מסוים הגורם לה טומאה, מקרה זו סותר את הימים הנקיים שכבר ספרה, ועליה להתחיל מחדש בספירה. לעיתים עשוי המושג לשמש גם בתחילת השבעה נקיים, כאשר האישה עצמה נקייה וזבה הפסיק לזוב, אלא שמקרה צדדי (כמו טומאה שאינה קשורה לזיבה) עשוי, לפי דעות מסוימות, לסתור את שבעת הנקיים שהיו עשויים לקדם אותה למצב של טהרה.

פולטת שכבת זרע

בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיצא מגופה - מהנרתיק, שכבת זרע, במהלך שלושה הימים הראשונים שלאחר קיום יחסי אישות. בשלשת הימים הראשונים, הזרע נחשב עדיין כ"זרע" כי הוא ראוי להזריע. אישה כזו טמאה במשך יום אחד כבעל קרי.

קרנא

קרנא, מראשוני האמוראים בבבל, לאחר חתימת המשנה. חברם של שמואל ושל רב. בתלמוד הבבלי נקרא בשם קרנא סתם, ובירושלמי נקרא רב קרנא. שימש בתפקיד דיין, והתואר הסתמי "'דייני גולה'" בתלמוד הבבלי מכוון אליו. חיבר קובץ ברייתות לסדר נזיקין, שהיה ידוע בשם "נזיקין של בית קרנא". פרנסתו הייתה מבדיקת טיב יינות.

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית. מן האמוראים הבולטים בדורו, דיין וראש ישיבת סורא. למד תורה מפי רב ותלמידיו ומפי תלמידי שמואל, והיה תלמיד-חבר של רב הונא. אחרי פטירתם של רב הונא ורב יהודה, ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא, עמד רב חסדא בראש ישיבת סורא במשך 10 שנים.

רב חסדא נודע בשקדנותו ובתורתו, והיה ממעט לישון בלילות. נשא ונתן בהלכה עם רב נחמן, עם רב ששת ועם רבה בר רב הונא. תלמידיו נמנו עם גדולי הדור שאחריו, ובהם רבי זירא ורבא. מאמריו של רב חסדא רבים והם מקיפים תחומים רבים בהלכה ובאגדה, דברי מוסר ודרך ארץ. החוקרים דנו בשאלה, האם שהה רב חסדא תקופה מסוימת בארץ ישראל.רב חסדא עסק בייצור שיכר בהצלחה רבה והתעשר מכך. לרב חסדא הייתה משפחה ענפה. בגיל 16 נישא לבתו של רב חנן בר רבא, חתנו של רב. בנותיו נישאו לתלמידי חכמים מפורסמים, אחד מהם הוא האמורא רבא, שנישא לבתו לאחר שנפטר בעלה הראשון, האמורא רמי בר חמא. בניו נמנו עם חכמי הדורות הבאים.

רב יצחק בריה דרב יהודה

רב יצחק בריה דרב יהודה היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל.

הוא היה תלמיד מובהק של אביו, רב יהודה, עמו דן רבות בהלכה. אביו העריכו מאוד, ואף היה מוסר מתורתו בפני אחרים, דבר שנחשב יוצא דופן, שכן לרוב אין אמורא מוסר תורה משם בנו או תלמידו. לעיתים הוא מפרש את מאמריו של רב יהודה אביו ומוסר אותן משמו בבית המדרש.

רב עוקבא בר חמא

רב (לפעמים נדפס בטעות: מר) עוקבא בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור הרביעי.

בשונה מאחיו הידוע רמי בר חמא, שנפטר בצעירותו לפני שנקרא בשם רב, הרי שהוא שהיה האח הגדול יותר וכבר הגיע לגיל הוראה, נקרא רב עוקבא בר חמא ברוב המקומות בהם מוזכר בש"ס, ולעיתים "מר" עוקבא בר חמא. הייתה לו שותפות יחד עם אחיו רמי בר חמאאנו מוצאים אותו דן בהלכה עם רב נחמן שהיה רבו ככל הנראה, עם חבריו אביי ורבא, ועם אמורא צעיר יותר - רב הונא בריה דרב יהושע.

רב עוקבא בר חמא היה אחיו של רמי בר חמא, והם נישאו לשתי אחיות - בנותיו של רב חסדא. מסופר כי אמם של רמי בר חמא ומר עוקבא בר חמא העניקה קרקע שהייתה ברשותה לבנה רמי בר חמא, אך לאחר מכן העניקה אותה קרקע עצמה למר עוקבא בר חמא. רמי בר חמא בא לפני רב ששת (שהיה רבו המובהק) וזה פסק שהקרקע שלו מכיוון שהשטר נכתב על שמו לפני השטר השני שנכתב על שמו של מר עוקבא בר חמא. מר עוקבא בר חמא בא לפני רב נחמן וזה פסק בדין שודא דדייני שהקרקע שלו. כאשר בא רב ששת לרב נחמן, שאל אותו רב נחמן: מדוע פסקת כך? ענה לו רב ששת - כי רמי בר חמא היה קודם. שאל אותו רב נחמן: וכי בירושלים אנו יושבים, ששם מקפידים על סדר השעות ונוהגים לכתוב שעות, כדי לגלות דעת שהם מקפידים גם באותו יום על השעות? בבל אנו, וכאן אין אנשים מקפידים בכתיבת השטר על כתיבת השעות ועיקר דעתם בכתבת השטר היא שהקניין יחול באותו יום, ולכן אין משמעות לשעה בה ניתנה השטר, וממילא אין למרי בר חמא עדיפות על פני מר עוקבא. שאל אותו רב ששת: ולמה פסק מר כמו שפסק? השיב לו רב נחמן: לפי הבנתי הקרקע צריכה להיות של מר עוקבא בר חמא וכפי הכלל שודא דדייני, לפיו במקום שאין ראיות לאחד מבעלי הדין מסור הדין בידי הדיין כפי החלטתו וסברתו. נענה רב ששת: אם כן יחול הפסק אותו פסקתי מדין שודא? ענה לו רב נחמן: אין ביכולתך לעשות כך מפני שתי סיבות: האחת - לא פסקת את פסקך בתור שודא דייני אלא בתור פסק משפטי ומכיוון שכך לא היה לו תוקף, בנוסף, הכרעתך ב"שודא דדייני" אינה תקפה, מכיוון שזו תקפה רק אם נעשתה על ידי דיין גמור ואתה אינך דיין.

רב ששת

רב ששת היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי (מאות 3-4 לספירה), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו. היה עיוור ומפורסם בחסידותו, שלא היה הולך ארבע אמות ללא תפילין.

רבה

רַבָּה בר נחמני (270 בערך - 310 או 330 בערך) הקרוי בדרך כלל "רבה", היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים. היה תלמידם של רב הונא ורב יהודה. כל מאות פסקיו של רבה התקבלו להלכה חוץ משלושה.

רבי אושעיא

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל. היה תלמידו של רבי חייא והמשיך את מפעלו העצום של רבו בסידור שארית הברייתות שלא סודרו על ידיו. כונה "אבי המשנה".

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.