רמזור

רמזורים, הם מערכת אורות צבעוניים המוצבת בצמתים, ותפקידם הוא לווסת את התנועה בצומת. הרמזור הוא סוג של תמרור. ישנם גם רמזורי אזהרה, בצורת פנסים מהבהבים.

המילה "רמזור" בעברית מורכבת מהלחם בסיסים של המילים "רמז" ו"אור".

Green Light Israel
רמזור בישראל
Traffic light aid for the blind
מתקן המאפשר לעיוורים להשתמש ברמזור להולכי רגל, בהשמעת קול שונה בהתאם לצבע הרמזור
Traffic-light - bike
רמזור לרוכבי אופניים באמסטרדם, הולנד
TrafficLightChina
רמזור עם מונה זמן בסין
TrafficLightsHamburg
רמזור זמני נייד עם חיישן/מצלמה (?) בהמבורג, גרמניה
רמזור מדרכה
רמזור על רצפת המדרכה באנדורה לה ולה. מכיוון שהולכי רגל רבים היו מעורבים בתאונות דרכים אשר נגרמו מכניסתם לצמתים מרומזרים תוך התרכזות במכשיר הטלפון שלהם - הפתרון שנהגה לכך הוא הצבת רמזורים על הרצפה בצורה שגם הולכי רגל המביטים מטה על מכשירם לא יפספסו

היסטוריה

תמרורי אזהרה הראשונים היו עששיות בצבעי ירוק ואדום שהותקנו בלונדון בשנת 1868 ונועדו עבור כרכרות רתומות לסוסים. באמצע המאה ה-19, עם התפתחות הרכבת, החלו לעשות שימוש בתמרורים כדי להסדיר את התנועה. ב-5 באוגוסט 1914 הותקנו הרמזורים החשמליים הראשונים בקליבלנד באוהיו שהשתמשו בצבעים אדום וירוק. צבעים אלו יובאו ליבשה לאחר שנים שנעשה בהם שימוש כדי לסמן ימין ושמאל בכלי שיט. הצבע האדום סימל מאז ומתמיד סכנה ומלחמה בשל היותו זהה לצבע של הדם.

הסימונים המוסכמים הראשונים היו שונים מהמקובל היום. הצבע הירוק סימן זהירות (בדומה לצהוב בימינו) והצבע ה"לבן", שהיה למעשה אור מעששית חשופה, סימן שניתן לנסוע. סימון זה גרם לתאונת רכבת קשה בשנת 1914 לאחר שהקטר זיהה מקור אור חשוף כתמרור "לבן"[1]. לבסוף הוחלף הצבע הלבן בירוק, תוך הוספת אור בצבע צהוב מהבהב כאות לצורך בזהירות.

הרמזור הראשון בישראל הותקן בעיר חיפה, בפינת הרחובות הרצל-בלפור, בשנת 1949[2].

בתקופת מהפכת התרבות בסין הוצע להחליף בין האור האדום לירוק, כך שהאור האדום ישמש לנסיעה, מכיוון שהצבע האדום היה צבעה של המהפכה והוא סימל, בעיני השלטון, את הקידמה. ראש ממשלת סין ג'ואו אנלאי הצליח למנוע שינוי זה, מחשש לפגיעה בבטיחות ולתאונות דרכים. הוא אמר לוועדת המשמרות האדומים שדנה בשינוי: "לדעתי, האור האדום הוא אורה של המהפכה, המספק את הבטיחות הנדרשת לפעילות המהפכנית."[3]

לרוב, רמזורים המוצבים בצמתים עוקבים על צירי תנועה ראשיים, פועלים באופן מתוזמן אוטומטית, כך שניתן יהיה לנסוע על "גל ירוק" מבלי לעצור, אם נוסעים במהירות המותרת.

אף כי חלק מתפקידם של הרמזורים הוא להקל על עומסי תנועה, תכנון לקוי של מערכות רמזורים, שאינו מתחשב בעומסי התנועה המשתנים בצומת, עלול ליצור עומסים כבדים, כאשר תוכנן "רמזור קצר" מידי בנתיב עמוס או בשעות העומס.

הרמזורים עבדו באופן מסורתי עם נורות ליבון ונורות הלוגן. כיום מתרבה השימוש ברמזורים עם LED, בשל צריכת החשמל הנמוכה יותר שלהם.

רמזורים עם LED, מהווים סיכון בטיחותי במדינות בעלות אקלים קר ומושלג כמו ארצות הברית: מכיוון שה-LED לא מתחמם לטמפרטורות הגבוהות שנורות ליבון והלוגן מתחממות, במקרה של הצטברות שלג על אורות של רמזור LED כתוצאה מסופת שלגים, הוא לא ימס (בניגוד לפנסים של רמזורים עם נורות ליבון או הלוגן, שמסוגלים להמיס את השלג על ידי החום של הנורה) ועלול להסתיר את האורות של הרמזורים, דבר שיכול להעלות את הסיכון לתאונות דרכים קטלניות.[4] כדי להתגבר על הבעיה, בארצות הברית יש רמזורי LED שעל האורות מותקנים גופי חימום להמסת השלג[5][6]. הפתרון אינו מושלם, כיוון שהוא מפחית את יתרון החיסכון באנרגיה של ה-LED על פני נורות ליבון והלוגן בתקופות החורף, פתרונות החימום המודרניים, המוטמעים בזכוכית, משתמשים בכשליש מהאנרגיה של מנורת ליבון ופועלים בתגובה להצטברות שלג מה שמונע הפעלה קבועה של אלמנט החימום בתקופת השלגים. קיים גם פתרון פסיבי אשר משתמש בחריץ במצליל שדרכו יכול להיכנס משב רוח ולמנוע את הצטברות השלג.

התנהגות ברמזור

באופן אוניברסלי, להוראותיו של רמזור יש קדימות על הוראות תמרורים, ולהוראות שוטר תנועה קדימות על הוראות רמזור. אך ישנם כמה מאפיינים מקומיים באשר לאופן הקריאה וההכוונה של הרמזור.

רמזורים להולכי רגל

רמזורים להולכי רגל עשויים להיות במצב המתיר חצייה, בזמן שגם מכוניות מסוימות מורשות לעבור. במצבים כאלו, זכות הקדימה נתונה להולכי הרגל.

בישראל

בישראל לרמזורים להולכי רגל שני מצבים:

  • אדם אדום עומד - אין לחצות Gångsignal, rött.svg
  • אדם ירוק הולך - אפשר לחצות Gångsignal, grönt.svg

משך הזמן בו דולק הרמזור הירוק צריך לאפשר חציה לאדם ההולך לאט, ולאפשר לו להגיע לפחות עד לאי התנועה או המדרכה הקרובים. בין תחילת האור האדום להולכי הרגל לבין תחילת האור הירוק למכוניות קיים פרק זמן המאפשר לאדם ההולך מהר להשלים את החצייה.

באמריקה הצפונית

באמריקה הצפונית, לרמזורים להולכי רגל שלושה מצבים:

  • WALK לבן - ניתן לחצות. משך זמן זה קצר ביותר.
  • DONT WALK אדום מהבהב - ניתן לסיים חצייה, אין להתחיל חצייה. משך זמן זה ארוך ביותר. ההוראות מתוכננות להולכי רגל איטיים ביותר, כך שרוב האוכלוסייה מתעלמת מן ההנחיה, ומתחילה ומסיימת את החצייה בבטחה במשך פרק זמן זה. במרבית הרמזורים, מצב זה מלווה בספירה לאחור.
  • DONT WALK אדום קבוע - אין לחצות. אם הפך הרמזור לסימון זה מתחילות מכוניות לעבור במעבר החציה מיידית, ללא זמן מספיק להשלים את החצייה.

רמזורים לנסיעה למכוניות

לרמזורים למכוניות שלושה צבעים, המסודרים מלמעלה למטה: אדום, צהוב (או כתום) וירוק.

TrafficLightAnimate.gif Blinked Orange Traffic Light.gif

Traffic lights 4 states

Traffic lights 4 states

באופן כללי, פירוש האותות הוא כדלקמן:

  1. אדום - אין להמצא בצומת.
  2. אדום + צהוב - הרמזור עומד להתחלף לירוק, יש להתכונן לנסיעה. (במדינות מסוימות האור הצהוב מופיע לבדו תוך ביטול האור האדום. באמריקה הצפונית, האור הירוק מופיע מיד לאחר האור האדום תוך ביטול האור הצהוב)
  3. ירוק - מותר לחצות את הצומת. (ירוק מהבהב - יש להתכונן לעצירה.)
  4. צהוב - הרמזור עומד להתחלף לאדום, יש לפנות את הצומת. (במדינות מסוימות, מופע זה מופיע גם לפני האור הירוק, ולא רק לפני האור האדום)
  5. צהוב מהבהב - מערכת הרמזורים מקולקלת ויש לנסוע לפי סימון התמרורים, באירופה בעיקר, רמזור צהוב מהבהב גם מצין שהרמזור עומד להתחלף לאדום, יש לפנות את הצומת, וגם שמערכת הרמזורים מקולקלת ויש לנסוע לפי סימון התמרורים. בארצות הברית וקנדה רמזור צהוב מהבהב פירושו תן זכות קדימה לתנועה ממול בעת פניה שמאלה, והוא בדר"כ אור נפרד מהאור הצהוב הרגיל.

מעל חלק מהרמזורים מופיעים שלטים עגולים ומעליהם חץ כיוון (כמו בישראל למשל), המתאר את כיווני הנסיעה אליהם הרמזור תקף. ללא חץ, הרמזור תקף לכל כיווני הנסיעה. לעיתים, עשויה התאורה בפנסים של הרמזור להיות מעוצבת כחץ.

במקומות שונים קיימים חוקי התנהגות שונים, בנוסף לאותות מוסכמים אלו.

בישראל

האור הירוק מהבהב שלוש פעמים (ב-3 השניות האחרונות של האור הירוק "הרגיל") ברמזורים הממוקמים בצמתים בהם המהירות הממוצעת היא מעל 60 קמ"ש. היבהוב זה משמעו איתות מסייע, המציין כי האור ברמזור עומד להתחלף לצהוב ואז לאדום, אך אין לו משמעות חוקית.

בצפון אמריקה

לרמזורים בצפון אמריקה, המצבים שונים מהרמזורים בישראל ובשאר העולם:

ברמזורים לנתיב השמאלי:

  1. אדום: אין להיכנס לצומת. יש לחכות לאור צהוב מהבהב.
  2. ירוק: מותר להיכנס לצומת.
  3. צהוב: הרמזור עומד להתחלף לאדום.
  4. צהוב מהבהב: מותר להיכנס לצומת, אך יש לתת זכות קדימה לתנועה ממול.
  5. אדום מהבהב: מערכת הרמזורים מקולקלת ויש לנסוע לפי סימון התמרורים.

ברמזורים לנתיב הקדמי:

  1. אדום: אין להיכנס לצומת. מותר לפנות ימינה תוך מתן זכות קדימה לתנועה ממול.
  2. ירוק: מותר להיכנס לצומת.
  3. צהוב: הרמזור עומד להתחלף לאדום.
  4. אדום מהבהב: מערכת הרמזורים מקולקלת ויש לנסוע לפי סימון התמרורים.
  • כתלות במדינה, ייתכן כי ניתן לפנות ימינה באור אדום תוך כדי הגעה לעצירה מוחלטת ומתן זכות קדימה.
  • כתלות במדינה, ייתכן כי יש צורך לתת זכות קדימה לתנועה המגיעה ממול והולכי רגל החוצים את הכביש כאשר פונים שמאלה באור ירוק. במקרה הזה, יש לעצור בתוך הצומת ולתת זכות קדימה. אם האור מתחלף לצהוב או אדום בזמן עמידה בתוך הצומת, יש לפנות אותו על ידי סיום הפניה.
  • כתלות במדינה, האור הירוק מופיע מיד לאחר האור האדום (תוך ביטול הופעת האור הצהוב).
  • חלק מהרמזורים בארצות הברית מותקנים אופקית במקום אנכית כמקובל בעולם (חוץ מקנדה ויפן שגם שם יש רמזורים אופקיים).

רמזורים לתחבורה ציבורית

רמזור מטרונית
רמזור המיועד למטרונית עם אות המקביל לאור ירוק

בחלק ממדינות העולם נהוג להשתמש ברמזורים ייחודים לתחבורה ציבורית.

בישראל נעשה שימוש ברמזורים אלה במסלולי התחבורה הציבורית של המטרונית בחיפה והרכבת הקלה בירושלים.

לרמזור זה סימנים אשר כולם בצבע לבן: מלבן אופקי, עיגול ומלבן אנכי[7].

Public transportation traffic lights

Public transportation traffic lights
  1. אור לבן מלבני אופקי - עצור, אין להמצא בצומת.
  2. אור לבן מלבני אופקי ואור לבן עגול יחד - הרמזור עומד להתחלף, יש להתכונן לנסיעה.
  3. אור לבן מלבני אנכי - מותר לחצות את הצומת.
  4. אור לבן עגול - הרמזור עומד להתחלף, אם לא ניתן לעצור לפני, יש לפנות מיד את הצומת.

Blinked public transportation traffic lights.gif מהבהב - מערכת הרמזורים מקולקלת ויש לנסוע לפי סימון התמרורים.

רמזורים לרכבות

סימנור הוא מתקן איתות לרכבות, הדומה בחזותו לרמזור אך שונה ממנו מהותית באופן פעולתו. מקור המילה הוא הלחם של המילים סימן ואור.

רמזורים נוספים

מחסום מרומזר בחציית כביש A970 עם מסלול שדה התעופה Sumburgh (שטלנד). הרמזור מופעל והמחסום נסגר ידנית לפני כל נחיתה או המראה.

רמזור אדום מהבהב משמש להתרעה על מעבר רכבת במפגש מסילה-כביש (לעיתים בלווית מחסום ופעמון). רמזור צהוב מהבהב או שניים משמשים לאזהרה על צורך במתן זכות קדימה להולכי רגל או להתרעה כי רמזור סמוך, שאינו נראה למרחוק, אדום. בארצות שונות, בעיקר בצפון אירופה, ישנו רמזור מיוחד המשמש רוכבי אופניים בעת רכיבתם בכבישים ובמסלולים הייחודיים להם.

רמזורים חכמים

רמזורים "חכמים" ממוחשבים יכולים לחוש ולהגיב לתנועה על הדרך, ולתת אור ירוק בהקדם האפשרי ובכך לקצר את זמן ההמתנה בכביש.

בישראל, טכניקה זאת ממומשת בעזרת תיל לולאתי שקבוע מתחת לכביש לפני הרמזור. זרם חשמלי עובר בתיל, הוא יוצר שדה מגנטי. כאשר גוף מתכתי (כלי רכב) עובר דרך שדה זה, אות נשלח למחשב המקושר. המחשב קולט את האות ומנסה לתת אור ירוק לנהג ברגע הראשון האפשרי, כשהדרך פנויה למעבר בטוח. רכב דו גלגלי עשוי שלא להפעיל רמזור כזה, ולכן אם יעמוד ראשון, הרמזור לא יתחלף[8].

בארצות הברית וקנדה ובמספר מדינות נוספות, נעשה שימוש במצלמות מיוחדות שמצלמות את הנתיבים, וע"י מדידת כמות התנועה, נותנות אור ירוק לנתיב הכי עמוס. כמו כן, המצלמות נותנות תיעדוף לרכבי חירום כמו אמבולנסים, ניידות משטרה וכן ניידות כיבוי אש, וכן לתחבורה ציבורית ואוטובוסי תלמידים.

אכיפה

כניסה לצומת באור אדום נחשבת לאחת מעבירות התנועה החמורות ביותר ולגורם מהותי לתאונות דרכים קטלניות. משטרות מפעילות מצלמות אלקטרוניות כדי לתעד עבירות של כניסה לצומת ברמזור אדום. בישראל הופעלו מצלמות כאלו מאז שנת 1965[9].

בישראל הורשעו במספר מקרים נהגים שנכנסו לצומת באור אדום וגרמו למותם של אנשים בתאונת דרכים בעבירת הריגה ונדונו לשנות מאסר ארוכות (7 - 8 שנים בפועל)[10].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מדוע ברמזור אדום מסמן עצור וירוק מסמן עבור?, באתר מכון ויצמן למדע
  2. ^ רמי שלהבת, ‏היום לפני: האור שבקצה הצומת, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 5 באוגוסט 2016
  3. ^ Michael Schoenhals, ‏China's Cultural Revolution, 1966-1969: Not a Dinner Party, באתר גוגל ספרים.
  4. ^ A. B. C. News, Stoplights' Potentially Deadly Winter Problem, ABC News, ‏2010-01-08 (באנגלית)
  5. ^ kkeeler, Engineering Team Develops Device to Aid LED Traffic Signals in Inclement Weather & Places Overall in Campus's Senior Design Competition, Planet Blue, ‏2011-06-22 (באנגלית)
  6. ^ Traffic Light Heater - Patent application, www.patentsencyclopedia.com
  7. ^ לוח התמרורים - הודעת התעבורה (קביעת תמרורים), תשע"א - 2010, נוסח משולב ע"פ ק"ת 7357 מיום 24/03/2014, באתר משרד התחבורה
  8. ^ בלדד השוחי, איך הרמזור יודע שיש מולו מכונית?, באתר כלכליסט, 28 במאי 2015
  9. ^ הופעלה מצלמה אלקטרונית ליד צומת מרומזר בת"א, דבר, 15 בספטמבר 1965
    ייתכן שהתקנות להפעלת חוק העין האלקטרונית ייחתמו עוד השבוע, מעריב, 20 באוקטובר 1966
    יופעלו מצלמות אלקטרוניות בצמתים מרומזרים בחיפה, מעריב, 29 בספטמבר 1969
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    ע"פ 8191/08 , ניתן ב-י"א בסיון התש"ע, סעיפים 2, 20
CTC (ערוץ טלוויזיה)

CTC הוא ערוץ בידור בטלוויזיה הרוסית אשר הוקם בשנת 1996 ורוב תוכניותיו הן תוכניות בידור. הערוץ הוא חלק מחברת המדיה "CTC Media" הרשומה בארצות הברית ומשרדיה שוכנים במוסקבה.

הערוץ הוקם בשנת 1996 בשם СТС-8, כאיחוד של 8 ערוצי טלוויזיה מקומיים. לאחר הוספת מספר תחנות אזוריות הוחלף השם לשם הנוכחי, ראשי תיבות של "רשת תחנות טלוויזיה - Сеть Телевизионных станций".

הערוץ הפיק עשרות סדרות טלוויזיה וסרטים פופולריים, בהם הסרט "הפלוגה התשיעית" מ-2005 בבימויו של פיודור בונדרצ'וק; והגרסה הרוסית לסדרה "רמזור" שמשודרת ממרץ 2011 וזוכה להצלחה והייתה אף מועמדת לפרס TEFI של האקדמיה הרוסית לטלוויזיה ב-2011 בקטגוריית "הסדרה הקומית הטובה ביותר".

באפריל 2018 למנהל הערוץ מונה ויאצ'סלב מורוגוב.

אדיר מילר

אדיר מילר (נולד ב-16 ביוני 1974) הוא שחקן, קומיקאי, תסריטאי, במאי וסטנדאפיסט ישראלי. זוכה פרס אופיר לשנת 2010 על תפקידו בסרט של אבי נשר "פעם הייתי", ופרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה ופרס אמי האמריקאי על הסדרה הקומית המצליחה שיצר וכתב - "רמזור".

אלעד קופרמן

אלעד קופרמן (נולד ב-2 באוקטובר 1969) הוא מפיק ויוצר טלוויזיה ישראלי.

אנדמול שיין ישראל

אנדמול שיין ישראל (באנגלית: Endemol Shine Israel) היא חברת הפקות ותוכן, המתמחה בייצור, פיתוח והפקת תוכן מקורי, כמו גם פורמטים מצליחים בינלאומיים. החברה נוסדה בשנת 2002 בשם "קופרמן הפקות" ובשנת 2013 נרכשה על ידי קבוצת אנדמול שיין העולמית. כחלק מהקבוצה החליפה את שמה ל"אנדמול שיין ישראל". החברה ידועה במיוחד בזכות הפקת התוכניות "האח הגדול", "חי ב-LA LA לנד", "רמזור", "מתים לרגע", "נבסו" ו"האי".

גל זייד

גל זייד (נולד ב-22 בפברואר 1964) הוא שחקן, במאי תיאטרון, במאי טלוויזיה ותסריטאי ישראלי.

הלחם בסיסים

הֶלְחֵם בסיסים (בספרות חז"ל נוטריקין) הוא דרך תצורה של מילים בשפה באמצעות חיבורן של שתי מילים (ובמקרים נדירים, במספר שפות, אף שלוש מילים. דוגמה בעברית: "שוקחתן" - הלחם של "שוק", "קח" ו-"תן") קיימות למילה אחת, בדרך כלל תוך השמטה של הגאים מאחת המילים או משתיהן. הלחם שבו שתי המילים נשארות שלמות מכונה "הלחם בסיסים מלא" בעוד הלחם בסיסים בו נשמטים הגאים מכונה "הלחם בסיסים חסר".

דרך תצורה זאת התפתחה מהתופעה הקדומה יותר של "הצמדת מילים" - אשר מופיעה כבר בתנ"ך (ראו להלן בפרק: הצמדת מילים). עם זאת, היא אינה אופיינית לעברית ולשפות שמיות, והיא רווחת בעברית בעיקר בתחום הרעיונאות, ופחות כדרך סטנדרטית ליצירת מילים. אנגלית, לעומת זאת, ועוד יותר מכך: גרמנית (וכן שפות אגלוטינטיביות כדוגמת טורקית), הן שפות פוריות ועשירות בהלחמים.

המושג "הלחם בסיסים" (במקור: Portmanteau) הומצא על ידי לואיס קרול כדי להסביר את שירו המפורסם "ג'ברווקי" ב"מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", והשיר אכן משופע במילים כאלו.

כביש 481

כביש 481 החופף במידה רבה את ציר ז'בוטינסקי (גם: דרך ז'בוטינסקי או רחוב ז'בוטינסקי) הוא ציר תנועה מרכזי בגוש דן המתחיל בצומת עלית ברמת-גן, דרך בני ברק ומסתיים בצומת סגולה בפתח תקווה, שם הוא נפגש עם כביש 40. הציר נקרא על שם זאב ז'בוטינסקי, ואורכו 9.5 קילומטרים. ישנם צירי תנועה ורחובות רבים במדינת ישראל על שמו של ז'בוטינסקי, אך "ציר ז'בוטינסקי" מתייחס לרוב לציר זה. ראשוני רמת גן כינו את הכביש בכינוי "הכביש השחור", בשל היותו סלול ויוצא דופן במארג דרכי העפר בסביבה דאז.

ליאת הר לב

ליאת הר לב (נולדה ב-9 באוגוסט 1979 ברעננה) היא שחקנית, קומיקאית ומדבבת ישראלית, זוכת שני פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשחקנית הקומית הטובה ביותר על משחקה בסדרה הקומית "הפרלמנט".

מחלף הסירה

מחלף הסירה הוא מחלף המחבר את כביש 2 ואת כביש 541 המכונה גם דרך "שבעת הכוכבים" בהרצליה. במקום שבו נמצא מחלף הסירה היה בעבר צומת בעל שם דומה, אך בשל הגידול במספר כלי הרכב שעברו בו ופקקי התנועה הגדולים שנוצרו במקום הוחלט בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 להסב את הצומת למחלף כחלק מתוכנית המחלוף של כלל כביש 2.

מבנה המחלף הוא מסוג יהלום הבנוי מגשר בכביש 2, העובר מעל הדרך העירונית שבה מתנהלת התנועה באמצעות רמזורים. הרמזור בכביש 2 בוטל עם פתיחת הכביש לתנועה בנובמבר 1994‏, אך ביטול רמזור סמוך נוסף ארך מספר שנים נוספות עד לקישור המחלף למחלף שבעת הכוכבים, הנמצא ממזרח למחלף הסירה.

המחלף נקרא על שם סירה המוצבת בסמוך כחלק מאנדרטת יד למעפיל האלמוני.

מחלף מסובים

מחלף מסובים הוא מחלף המחבר את כביש 4 עם כביש 461 והוא משמש ככניסה לדרום רמת גן, לדרום תל אביב, ולאור יהודה. המחלף בנוי בתצורת מחלף יהלום וכולל גשר בכביש 4 העובר מעל לכביש 461, כך שהתנועה בכביש 4 זורמת ללא הפרעה. פניות ימינה במחלף נעשות ללא רמזור, אך פניות שמאלה וכן נסיעה בכביש 461, מוכוונות על ידי רמזור.

צומת מסובים שימש במשך שנים את הנוסעים מתל אביב לנמל התעופה בן-גוריון, בכיוון ממערב למזרח ובכיוון מנמל התעופה לתל אביב ממזרח למערב. לאחר פתיחת מחלף גנות והכביש המהיר מתל אביב לנמל התעופה, הצטמצם התנועה בכיוון מזרח-מערב ועומס התנועה העיקרי היה בכיוון צפון-דרום.

במשך שנים היה צומת מסובים אחד הצמתים העמוסים והפקוקים ביותר בישראל. בינואר 1966 הופעל בצומת רמזור. ב-30 באוקטובר 1972 התנגשה משאית בתיבת השליטה של הרמזור בצומת והדבר השבית את פעולת הרמזור בצומת במהלך שבועיים. באותה תקופה אירעו בצומת מספר תאונות דרכים, הקטלנית שבהם גרמה לארבעה הרוגים. הדבר הביא להאשמות נגד מע"צ ודרישה לחקירת העיכוב בתיקון הרמזור. בעיתונות פורסם שלקח למע"צ חמישה ימים להוציא מכרז לתיקון התקלה, חמישה ימים לבחירת זוכה במכרז ועוד כחמישה ימים עד תיקון הרמזור. בעקבות הבקורת הוקמה ועדה ציבורית לבדיקת הפרשה.

מחלף מסובים היה מראשוני המחלפים שתוכננו בישראל והוא הוצע בשנת 1966 לתוכנית החומש של השנים 1967–1972. אולם הגשר לא נבנה, ורק בפברואר 1986 הונחו הקורות של מחלף חדש, בדצמבר 1986 נפתח המחלף לתנועה מצפון לדרום ובתחילת פברואר 1987 נפתח המחלף בטקס רשמי.

בשנת 2002 הושלמה בניית הרחבה למחלף שהכפילה את רוחבו. עבודות ההרחבה כללו העתקת תשתיות שונות שביניהן תוואי המוביל הארצי שעובר תחת המחלף.

המחלף נבנה על חורבות הכפר הערבי אל-ח'ירייה. כפר זה היה אחד ממספר כפרים ערביים ששכנו לאורך כביש 461 ומנו, עד למלחמת העצמאות, כ-3000 תושבים. תושבי הכפרים נהגו לארוב לכלי רכב שנעו על הכביש ופגעו בנוסעיהם. בחודש אפריל 1948, במסגרת מבצע חמץ כבשה חטיבת אלכסנדרוני את הכפרים. תושבי הכפרים ברחו לירדן והרי שומרון ולא הורשו יותר לחזור לאדמותיהם.

יש המזהים את מיקומה של בני ברק הקדומה בתל שנמצא בפינה הדרום מערבית של מחלף מסובים, דרומית לרמת גן בשטחו של פארק אריאל שרון. שמו של המחלף אף בא מן הקטע הבא בהגדה של פסח: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית".

ניר לוי

ניר (נירו) לוי (נולד ב-27 ביוני 1968) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי, זוכה "פרס אופיר" לשנת 1999 לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בחברים של יאנה.

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) הוא שפתה הרשמית של מדינת ישראל, מעמד שעוגן בשנת 2018 בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

עדנים

עֲדָנִים הוא מושב עובדים המשויך לתנועת המושבים באזור דרום השרון.

המושב נמצא מדרום מזרח לעיר הוד השרון בשטח השיפוט של מועצה אזורית דרום השרון.

המושב הוקם בשנת 1950, בחלקו על אדמות הכפר הערבי ביאר עדס, שתושביו ברחו ונטשו אותו במהלך מלחמת העצמאות ובחלקו על אדמות הקרן הקיימת לישראל.

המושב נקרא תחילה "ירקונה הרחבה" ורק לאחר מספר חודשים הוחלף השם ל"עדנים". השם סמלי ומבוסס על הפסוק "ירוויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם" (ספר תהילים, פרק ל"ו, פסוק ט').

תחילתו של המושב בשנת 1949 כהרחבה למושב ירקונה הסמוך. כעבור שנה הפך המקום למושב בעל מעמד עצמאי. המייסדים היו 27 משפחות צעירות, עולים חדשים ניצולי שואה מפולין, רומניה וצברים ילידי הארץ שהתגוררו בפחונים במקום עד אשר נבנו בתי הקבע.

שטח המושב כ-1,850 דונם, מספר התושבים כ-500 נפש, ענפי משק עיקריים הם גידולי שדה, מטעים, ירקות (בעיקר ירקות שורש), פרדס, לול פטימים ודיר.

את המושב חוצה מצפון לדרום נחל הדס, שמוצאו במזרח הוד השרון והוא מתמזג עם נחל הירקון בסמוך לצומת ירקון מדרום. בנוסף למושב גבול טבעי נוסף, נחל קנה שהתוואי שלו מדרום למושב. ברחוב היחיד במושב ללא שם הוא רחוב משותף עם הוד השרון, רחוב הרקון בשכונת נווה נאמן.

כיום במושב 47 משקים חקלאיים (נחלות) ועוד 47 בתים בשכונת ההרחבה שהוקמה באמצע שנות התשעים של המאה ה-20, אך אין בעדנים "משקי עזר". בנוסף במושב מועדון נוער פעיל, גן ילדים ושתי מזכירויות לוועד התושבים המקומי ולוועד האגודה החקלאית. וכן מגרש ספורט משולב (כדורסל/טניס), גינות ציבוריות וגן משחקים ושעשועים הפתוחים לקהל הרחב. על אדמות המושב ניצבת טחנת הקמח טחנת אבו רבאח.

ערבית פלסטינית

ערבית פלסטינית (اللهجة الفلسطينية) היא קבוצת ניבים ערביים, תת-קבוצה של השפות הערביות הלבנטיניות, המדוברת על ידי פלסטינים בגדה המערבית וחלק מערביי ישראל.

השפה הערבית היומיומית המדוברת בקרב הפלסטינים וערביי ישראל מגוונת וכוללת מספר ניבים. כל הניבים משתייכים לענף המזרחי של הניבים הערביים, והם נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: ניבים דרום-סוריים שמדוברים בקרב מיעוט מהפלסטינים, בקרב חלק מערביי ישראל ובעיקר הדרוזים, וניבים בדואיים, שמדוברים בקרב הבדואים. אפשר להבחין בהבדלים בשפה המדוברת בין אזורים גאוגרפיים שונים בישראל, הרשות הפלסטינית וברצועת עזה, וכן בין קבוצות שונות: הערבית המדוברת בפי תושבי הערים (מַדַנית) שונה מזו המדוברת בפי תושבי הכפרים (פַלאחית). לערבית הפלסטינית יש מאפיינים לשוניים ייחודיים המבדילים אותה מהסוגים האחרים של הניבים הערביים המודרניים, אך הערבית הפלסטינית העירונית קרובה יותר לניבים הצפון-לבנטיניים שמדוברים בסוריה ולבנון.

במשך השנים וכתוצאה מחשיפה לחברה הישראלית העברית חדרו מילים עבריות לערבית הפלסטינית כגון: פלאפון, רמזור (המשובש לעיתים ל"רמזוּן"), מחסום, אזעקה, משטח, שמנת, עסיס, מזגן, בסדר, מים ועוד. חלק מן המילים האלו אף קיבלו ריבוי שבור (לדוגמה: מחסום - מחאסים; משטח - משאטיח) ולא ריבוי שלם נקבה (ات), שמצורף בדרך כלל למילים הזרות (לדוגמה: מזגן - מזגנאת). חדירה של מילים עבריות לערבית מתקיימת בעיקר אצל ערביי ישראל.

פורמולה 1 עונת 2002

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2002 נערכו 17 מרוצים. עונת 2002 נחשבת לאחת מהעונות הפחות מעניינות במהלך השנים, בעקבות שליטתו הבלתי מעורערת של מיכאל שומאכר בדירוג הנהגים לאורך העונה, וכן שליטתה של קבוצת פרארי בדירוג הקבוצות. בסיום העונה, הוביל שומאכר על פני חברו לקבוצת פרארי רובנס באריקלו שסיים במקום השני בפער עצום של 67 נקודות.

כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

איסור על מערכות אלקטרוניות המאיצות את הרכב מיד בהתחלף רמזור הזינוק לירוק.

איסור על מערכות המסייעות בהכוונת הרכב אוטומטית.

הגדלת שטח המראות ב-20%.

הגדלת שטח האור האחורי ב-50%.

צומת

צומת (לשון זכר; הת"ו שורשית: צ־מ־ת) הוא מפגש בין שתי דרכים או יותר. מבנה נפוץ של צומת הוא בצורת צלב שבו שתי דרכים חוצות זו את זו. בחוקי התעבורה נקבעו כללים להסדרת התנועה בצומת, ובפרט כללי זכות קדימה. פעמים רבות משמשים תמרורים ורמזורים להסדרת התנועה בצומת. לביטולו של צומת משמש מחלף, שבו הדרכים מופרדות במפלסים שונים. פעמים רבות מוסדר גם מעברם של הולכי רגל בצומת, באמצעות מעברי חצייה.

קומדיית מצבים

קומדיית מצבים (או סִיטְקוֹם, מאנגלית: Sitcom – קיצור של Situation Comedy) היא סוגה באמנויות הבמה שהתחילה את דרכה בשידורי רדיו, והתפתחה בהמשך כסוגה של סדרות טלוויזיה.

רמזור (סדרת טלוויזיה)

רמזור היא קומדיית מצבים ישראלית אשר שודרה במקור החל מ-24 במרץ 2008 ועד לסיומה ב-3 ביולי 2014 במשך 4 עונות ו-52 פרקים בערוץ 2 במסגרת "שידורי קשת". התוכנית נוצרה על ידי אדיר מילר, שגם היה שותף בכתיבת התסריט, יחד עם רן שריג, והופיע בה בתפקיד הראשי. הסדרה מתמקדת בזוגיות, תוך הקצנה קומית של התלאות הכרוכות בכך.

בשנת 2010 זכתה הסדרה ב"פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה" בקטגוריית "הסדרה הקומית הטובה ביותר", ואף הייתה לסדרת הטלוויזיה הישראלית הראשונה שזכתה בפרס אמי הבינלאומי האמריקאי בקטגוריית "הקומדיה הטובה ביותר". זכויות הסדרה נמכרו לרשת FOX האמריקנית ולערוץ CTC ברוסיה.

ב-1 באוגוסט 2018 הסדרה עלתה לשירות הסטרימינג Netflix.

שידורי קשת

"שידורי קשת בע"מ", המוכרת במותג הטלוויזיה "קשת", היא חברת תוכן ישראלית. החברה הייתה זכיינית שידור בערוץ 2, יחד עם רשת, חברת החדשות והטלוויזיה החינוכית (ועד 2005, גם לצד טלעד), וגם האחרונה ששידרה בערוץ זה. החברה מפעילה כיום את אתר mako, ובעקבות פיצול ערוץ 2 עברה החברה ב-1 בנובמבר 2017 להפעיל את ערוץ קשת 12.

בין התוכניות הנצפות ביותר של "קשת", הן בערוץ 2, הן בערוץ 12 והן בערוצים האחרים שבהן שידרה, ניתן למנות את כוכב נולד, ארץ נהדרת, בית ספר למוסיקה, הכוכב הבא לאירוויזיון, פלפלים צהובים, רמזור, מאסטר שף ובשבילה גיבורים עפים. חלק מהתוכניות דורגו בין עשרת המקומות הראשונים בטבלאות מדרוג הצפייה בטלוויזיה הישראלית.

השותפים בחברה הם משפחת ורטהיים (51%) באמצעות קשת –קבוצת שירותי תקשורת (43.38%) ובאמצעות מ. ורטהיים אחזקות (7.62%), גל נאור, בתו של איש העסקים יצחק תשובה, באמצעות G.N. COMMUNICATION INDUSTRIES‏ (20%), משפחת למלבאום באמצעות אחין אחזקות (15.32%), ויליאם נגל באמצעות punchline aps‏ (7.76%) ואלכס גלעדי (5.92%).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.