רמות פולין

רמות פולין היא שכונה משנית בתוך השכונה הגדולה רמות אלון שבצפון מערב ירושלים. השכונה נבנתה בשלבים החל משנת 1976 והיא מאוכלסת, בהתאם לתכנון, במשפחות חרדיות. השכונה כוללת 720 יחידות דיור בגדלים שונים.

היסטוריה

תכנון השכונה החל בשנת 1974 על ידי האדריכל צבי הקר[1] ובנייתה החלה בסוף 1976 ביוזמת משרד הבינוי והשיכון וכולל פולין, במטרה להקל על מצוקת הדיור של הכולל בשכונת בתי ורשה הקטנה והצפופה[2]. העיצוב יוצא הדופן של השכונה הוצג בתערוכה במוזיאון ישראל עוד לפני שנבנתה[3]. הקר עבד על התכנון בשיתוף פעולה עם אנשי הכולל, שהסכימו לגר בדירות למרות העיצוב הלא שגרתי, מאחר שמחירם היה נמוך. השכונה נבנתה בבנייה טרומית על ידי חברת אשטרום. לאחר המהפך עליית הליכוד לשלטון, החליט שר השיכון החדש גדעון פת להפסיק את הפרויקט ושאר המבנים בשכונה לא נבנו לפי העיצוב המקורי של הקר[4].

עם השנים ניסו הדיירים לעקוף את חוסר הנוחות על ידי תוספות בנייה שריבעו את הצורה המחומשת, ונכון לשנת 2011 לא נותר בה בניין אחד במצבו המקורי. כיום בשכונת רמות מקודמת תוכנית פינוי בינוי המיועדת לאוכלוסייה החרדית. התוכנית משתרעת על שטח של כ-60 דונם, במסגרתה ייהרסו 316 יחידות דיור ב-11 בניינים לטובת 1,000 יחידות דיור חדשות.[5] השכונה ייצגה את ישראל בתערוכה "הוספות: אדריכלות על רצף הזמן", בביאנלה לאדריכלות בוונציה בשנת 2008.‫[6]

תכנון ועיצוב

הרקע לתכנון השכונה, כמו מספר שכונות ותתי-שכונות נוספות בעיר בכלל וברמות ובגילה בפרט, היה הרצון ליישב בבנייה חדשה ולהרחיב את ירושלים אל מעבר לשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. הבינוי החדש בפאתי העיר אופיין בניסיונות של שר השיכון דאז אברהם עופר ושל אדריכלים ישראלים רבים ליצור צורות חדשות של מבנים ושל מבנים שכונתיים וקהילתיים, שיחרגו מהתדמית האפורה שאפיינה את שיכוני הארץ. על תכנון הפרויקט של רמות פולין שהוא אחד מבין פרויקטי שיכון אלו, הופקד האדריכל הישראלי צבי הקר הן לתכנון השכונתי והן לתכנון האדריכלי. הקר, שנודע כאדריכל המתנסה בצורות גאומטריות מיוחדות וחדשניות, יישם בתוכניתו כמה רעיונות אדריכליים שהיו חדשניים מאוד באותה תקופה. בתי השכונה זכו לפרסום מקצועי וציבורי יותר מכל פרויקט אחר שתוכנן בירושלים מאז 1967[7]. כמו כן הם נכללו ברשימות "הבניינים המוזרים בעולם", ותוארו כ"פרויקט דיור עבור דבורים"[8].

השכונה כולה מאורגנת על גבעה במרכז רמות בצורה המזכירה כף יד בת חמש אצבעות או עלה בעל שלוש זרועות. כל אצבע, המייצגת שלב אחר של הבנייה אשר נמשכה עד אמצע שנות ה-80, היא סדרה של 5–6 בנייני מגורים בצורת 'ר' אשר משתלבים אחד עם השני ליצירת "זיגזג" רחב. בכל אצבע כזו קיימת מעין חצר פנימית, שנועדה להזכיר במידה מסוימת את החצרות המסורתיות של השכונות היהודיות הוותיקות של ירושלים, שצורתה הייתה על בסיס הזיגזג הפנימי שבין בנייני ה-'ר'. מרכז השכונה המבוסס על ציר המחבר בין כל האצבעות, כמו הסיב המרכזי בעלה, מתחיל בצד הדרום מזרחי של השכונה על רחוב הרא"ה (לכיוון מרכז העיר) וממשיך צפון מערבה עד לקצה האצבע הארוכה.

עיצוב הבתים גם הוא יוצא דופן: הבניינים אשר נבנו משילוב של בטון ואבן הורכבו בחלקם כרכיבים של בנייה טרומית. צורת הקירות החיצוניים היא של חלקי דודקהדרון (פאון משוכלל המורכב ממחומשים) המשתלבים זה בזה ובקירות משופעים נוספים לכדי מראה דמוי כוורת דבורים או סידור של סלעים גבישיים.

התכנון של שכונת רמות פולין זיכה את הקר בשבחים רבים על היצירתיות והחדשניות בעיקר מחוץ לישראל, אך בישראל נשמעו לרוב טענות וביקורות על אדריכלות זו. בקנה המידה העירוני, השכונה מנותקת מסביבתה ויוצרת חוסר הרמוניה עם שאר העיר והחצרות הפנימיות ודאי אינן מתפקדות כחצרות מסורתיות. מבקריו הרבים טוענים שצורות הבניינים הכוללות קירות בעלי שיפוע וגאומטריה מעניינת הם עניין של טעם ושל אופנה אך חוסר הנוחות שנגרמת לדיירי הבתים נמשכת לאורך שנים רבות. על אף הצלחתה של השכונה בתקופת בנייתה, השכונה סובלת כיום מבעיות שונות והבתים נחשבים לדיור באיכות נמוכה. אדריכלים ישראלים רבים ומבקרי אדריכלות טוענים נגד הקר, במיוחד על רקע בנייתה של רמות פולין, כי האדריכל שם את יצירתו האמנותית בעדיפות עליונה לעומת נוחיות התושבים ואיכות העיר. כך לדוגמה התייחס לתכנון של הקר האדריכל דוד קרויאנקר:

"האדריכל הסביר את עקרונות התכנון ויתרונותיו במונחים של 'צמיחה הומוגנית' מן הקרקע; פרטיות, חללים גדולים, מרווחים ובנייה זולה... המצדדים טענו, כי הפתרון הוא פרי דמיון וביטוי של קו אישי ויוזמה חדשנית... המקטרגים תקפו את התוכנית, וראו בה עטיפה ראוותנית ל'דירות קופסה' קטנות, בלתי נוחות למגורים, שיש בה הרבה יומרות ארכיטקטוניות"[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אלאונורה לב, בנייה לא מרובעת, מעריב, 31 באוקטובר 1975
  2. ^ בימים אלו תחל בעבודות חכשרת השטח של הקריה חחדשה "רמות פולין", מעריב, 2 בנובמבר 1976
  3. ^ יגאל צלמונה, פרויקט רמות במוזיאון ישראל, מעריב, 27 באוגוסט 1976
  4. ^ יצחק טישלר, תרגיל בחמש עצבעות, דבר, 3 באוגוסט 1979
  5. ^ [1], ירושלים מתחדשת: הילה ציאון, באתר וואלה
  6. ^ נועם דביר, צורה לה: שכונת רמות פולין מאבדת את קווי המתאר שלה, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2011‬
  7. ^ דוד קרוינקר, ירושלים: המאבק על מבנה העיר וחזותה, זמורה ביתן, 1988
  8. ^ World's Strangest Buildings, באתר יאהו
  9. ^ המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20, אבא אלחנני, 1998, עמ' 162
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הביתEast Jerusalem Map HE1a1.PNG

מפת ירושלים
בית וגן

בית וָגן היא שכונה במערב העיר ירושלים. השכונה גובלת עם השכונות רמת בית הכרם, רמת שרת, גבעת מרדכי וקריית יובל. השכונה נוסדה ב-1926 כאחת משכונות הגנים שהוקמו בירושלים בימי המנדט הבריטי על ידי הסתדרות "המזרחי" וארגון בני ברית כשכונה מעורבת - דתית וחילונית. השכונה נמצאת במיקום גבוה יחסית לרוב העיר, בקצהו המזרחי של שלוחת רכס לבן, ולכן הוקם במרכזה מאגר מים עירוני, שהוא מאגר המים המקורה הגדול בישראל.

בתי אונגרין

בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

בתי ורשה (ירושלים)

בתי ורשה (נקראת גם נחלת יעקב) היא שכונה חרדית בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת. השכונה מורכבת משני טורי בתים דו-קומתיים מקבילים הנמתחים במקביל לרחוב מאה שערים בין רחוב שטראוס לרחוב "חיי אדם".

בתי נייטין

בתי נייטין הוא מתחם בניינים שנבנו במקור כהרחבה של שכונת מאה שערים בירושלים.

גאולה (שכונה)

שכונת גאולה היא שכונה בירושלים. כיום משמש שם זה ככינוי לגוש שכונות במרכז ירושלים, המשמש כמרכז השכונות החרדיות בעיר.

גבעת משה

גבעת משה (מוכרת גם בשם גוש 80) היא שכונה חרדית בירושלים, מערבית לשכונת סנהדריה וצפונית לשכונת תל ארזה. השכונה גובלת בשכונות סנהדריה, מחניים, עזרת תורה, שיכון חב"ד ותל ארזה. הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב גבעת משה היוצא משדרות גולדה מאיר, שנקרא על שמו של משה פרוש. השכונה היא בעלת צביון חרדי מובהק, ומתאפיינת בבתי כנסת, ישיבות ומוסדות חינוך רבים.

עד למותו שימש הרב יעקב יוסף כרב השכונה.

חצר שטרויס

חצר שטרויס (כיום רח' הע"ח 20), היא מבנן של כ-30 דירות ובית מדרש בלב שכונת מוסררה בירושלים, שהקים הנדבן שמואל שטרויס מקרלסרוהה שבגרמניה, ונקראת על שמו.

כרם אברהם

כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

מאה שערים

מאה שערים היא שכונה חרדית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה ואחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.

גבולות השכונה כיום: במערב – רחוב נתן שטראוס, בדרום – רחוב בני ברית ורחוב הרב שמואל סלנט, במזרח – רחוב שבטי ישראל, ובצפון - רחוב מאה שערים ורחוב שומרי אמונים.

מחניים (שכונה בירושלים)

מחניים היא שכונה חרדית קטנה בצפון ירושלים, סמוך לשכונת סנהדריה.

גבולותיה: רחוב שמואל הנביא ממזרח ודרך בר-אילן מדרום. במערב היא גובלת בשכונת תל ארזה ובצפון בשכונות עזרת תורה וקריית צאנז. הרחובות המרכזיים בשכונה הם רחובות אהלי יוסף ובק (על שם ניסן בק).

סנהדריה המורחבת

סנהדריה המורחבת היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.

עזרת תורה

עזרת תורה היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת רוממה. גובלת בשיכון חב"ד, בגבעת משה, בקריית צאנז, בסנהדריה, ברוממה עילית ובתל ארזה.

השכונה כוללת את הרחובות: עזרת תורה, אבן האזל, דובב מישרים ועלי הכהן. כלול בה שיכון סאטמאר, שבו מתגוררים חסידי הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים.

קריית אונסדורף

קריית אוּנְסְדוֹרף היא שכונה חרדית בצפון ירושלים הממוקמת על יד קריית מטרסדורף.

השכונה הוקמה באמצע שנות ה-60 במסגרת פעילות משותפת של הסוכנות היהודית וקבוצות דתיות בארצות הברית להקמת קריות דתיות עבור עולים חרדיים מארצות הברית. השכונה הוקמה ביוזמת הרב משה הורוביץ רבה של קהילת אונסדורף בניו יורק (ויליד העיירה אונסדורף) שקרא לה על שם העיירה אונסדורף (בגרמנית: Hunsdorf, כיום הוּנְצוֹבְצֶה (אנ') שבסלובקיה). השכונה הוקמה בסמוך לקריית מטרסדורף שהוקמה לפניה.

קריית צאנז (ירושלים)

קריית צאנז היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת קריית בעלז. גובלת בשיכון חב"ד, קריית בעלז ועזרת תורה.

השכונה נוסדה על ידי הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, האדמו"ר מצאנז, כשכונה כלל-חרדית, והיא המקבילה לקריית צאנז בנתניה. במרכז השכונה נמצאים בתי כנסת מרכזיים למגזרים השונים - בית המדרש המרכזי של חסידי צאנז, בית המדרש "אהבת תורה" הליטאי ובית הכנסת "מגן אברהם" הספרדי.

רב השכונה הראשון היה המו"צ הרב שלום אייזנברגר, מונה לתפקיד על ידי האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם. לימים מינה האדמו"ר גם את חתנו הרב דוב וייס לכהן כרב בשכונה וכן כרבם של חסידי צאנז בירושלים. כיום הרב דוב וייס אינו משתייך לחסידות צאנז ומכהן כרב השכונה הרשמי מטעם המועצה הדתית בירושלים, הוא עומד בראש מוסדות עצמאיים, בית הכנסת "באר מים חיים" בשכונה, וכן ישיבה גדולה "תורת חיים" וכולל אברכים.

רחובות השכונה נקראים על שמות ספריהם של רבני ירושלים: "אמרי בינה" - על שם ספרו של הרב מאיר אוירבך, רבה של ירושלים, "זית רענן" - על שם ספרו של רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא שהתיישב בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, "תורת חסד" - על שם ספרו של רבי שניאור זלמן פרדקין, "הגאון מלובלין". וכן על שמות ספריהם של אדמו"רי צאנז: "דברי חיים" - על שם ספרו של מייסד שושלת חסידות צאנז רבי חיים הלברשטאם, ו"שפע חיים" - על שם ספרו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.

בעשור הראשון של המאה ה-21 התרחבה השכונה לכיוון כביש רמות, ונוסף בה רחוב "דורש טוב", שם נוסד בית כנסת מרכזי של חסידות סלאנים בישראל. כמו כן נפתח כביש חדש שמחבר בין כביש רמות לקריית בעלז. פתיחת הכביש הייתה מלווה במאבקים מצד חלק מהתושבים שלא רצו שהכביש יהפוך את השכונה לסואנת.

קריית שומרי אמונים

קריית שומרי אמונים היא שכונה בירושלים אשר הוקמה עבור חסידי שומרי אמונים בתחילת שנות ה-60 של המאה העשרים.

הקריה נבנתה בסמוך לשער מנדלבוים, בין הרחובות שבטי ישראל ושמואל הנביא ובין השכונות בתי אונגרין ובית ישראל. רחובה הראשי של הקריה נקרא "שומרי אמונים".

השכונה הוקמה בידי האדמו"ר אברהם חיים ראטה שכונה בתחילה האדמו"ר מברגסז. שם הקריה מנציח את שם החבורה שייסד אביו, רבי אהרן ראטה, שנפטר בתש"ז (1947) - "חבורת שומרי אמונים". מאוחר יותר הוסב גם שמה של החסידות לשם זה.

האדמו"ר (נפטר ב-2012) התגורר רוב ימות השנה בבני ברק. הוא שהה בשכונה בחודשי אלול תשרי וקיים בבית מדרשו שבקצה השכונה את תפילותיו ושולחנותיו ("טיש").

רמות אלון

רמות אלון, הידועה בקיצור כ"רמות", היא השכונה הגדולה ביותר בירושלים ואחת השכונות הגדולות בישראל. השכונה ממוקמת בצפון מערב העיר, ושוכנת על מספר גבעות, מהן נשקף נופה של ירושלים. השכונה משתרעת עד שיפולי גבעת נבי סמואל, המגיעה לרום של 885 מטרים מעל פני הים.

מקור שמה של השכונה הוא בזיהוי אתר נבי סמואל הסמוך עם העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין, מקום קבורתו של שמואל הנביא. השם "אלון" נתווסף לשם השכונה לזכר יגאל אלון.

השכונה נוסדה כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

שיכון פאג"י

שיכון פאג"י היא שכונה חרדית קטנה בתוך שכונת סנהדריה בירושלים.

שכונות חרדיות בירושלים

השכונות החרדיות בירושלים הן שכונות בירושלים שבהן רוב ברור לתושבים חרדים מן הזרמים השונים, ואורח החיים החרדי לגווניו ניכר ברחובותיהן. בנוסף לשכונות החרדיות הוותיקות, מתגוררים חרדים בכל שכונות העיר. בנוסף, ישנן בעיר מספר שכונות, רובן בסמוך לשכונות החרדיות הוותיקות שבהן ניכרת מגמת התחרדות, כשחלק ניכר מאוכלוסייתן מתחלף באוכלוסייה חרדית כחלק מתהליך הגידול הטבעי המהיר של המגזר החרדי.

תל ארזה

תל ארזה היא שכונה חרדית במרכז ירושלים. חלקה המערבי של השכונה נקרא באופן רשמי גבעת קומונה.

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 בית ישראלבתי ויטנברגמאה שערים רחוב שלמה זלמן בהר"ן028
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 בתי אונגריןבתי הורנשטייןבתי ורשהבתי נייטיןבתי ראנדזיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויסשכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסדרוחמה
בנייה במנדט הבריטי בתי מונקאטשגאולהמחנייםסנהדריהשיכון פאג"יתל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים בית וגן (התחרדה) • קריית אונסדורףקריית מטרסדורףקריית צאנזקריית שומרי אמוניםשיכון חב"דשמואל הנביא (התחרדה) • כרםרוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים גבעת משההר נוףסנהדריה המורחבתנוה יעקב מזרחעזרת תורהקריית בעלזרמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמהרמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.