רמות אלון

רמות אלון, הידועה בקיצור כ"רמות", היא השכונה הגדולה ביותר בירושלים ואחת השכונות הגדולות בישראל. השכונה ממוקמת בצפון מערב העיר, ושוכנת על מספר גבעות, מהן נשקף נופה של ירושלים. השכונה משתרעת עד שיפולי גבעת נבי סמואל, המגיעה לרום של 885 מטרים מעל פני הים.

מקור שמה של השכונה הוא בזיהוי אתר נבי סמואל הסמוך עם העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין, מקום קבורתו של שמואל הנביא. השם "אלון" נתווסף לשם השכונה לזכר יגאל אלון.

השכונה נוסדה כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

רמות אלון
JerView
צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות א'. ברקע נראה עמק הארזים
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1967
על שם יגאל אלון
מספר תושבים 51,777 (2017)
קואורדינטות 31°48′43″N 35°12′00″E / 31.81194444°N 35.2°E
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
רמות אלון
רמות אלון
Ramot polin
בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר

גאוגרפיה

מיקומה של רמות על הציר התעבורתי המרכזי המחבר בין צפון ירושלים לתל אביב, עושה אותה לחולייה מקשרת בין העיר הגדולה ירושלים לבין היישובים הכפריים היושבים על הציר או בסביבתו.

בשל גודלה של השכונה, היא מחולקת כדלקמן: רמות א', רמות ב', רמות ג', רמות ד', רמות 06, רמות פולין.

השכונה יושבת על ארבעה הרים מרכזיים: הדרום-מזרחי, עליו יושבת רמות א', הדרום-מערבי, עליו יושבות רוב רמות ב' ורמות ארזים, ההר הצפון-מזרחי, עליו יושבות רמות ד', נוף רמות ורמות פולין, ההר הצפון-מערבי, עליו ממוקמות רוב רמות ג', חלק קטן מרמות ב', ורמות 06 - כשביניהן שדרות גולדה מאיר - ציר התנועה של צפון ירושלים לכיוון השפלה.

מהשכונה תצפית דרומה על ירושלים עד גוש עציון, צפונה על אזור ראמאללה, מזרחה על הרי בנימין עד עבר הירדן, ומערבה על השפלה עד גוש דן.

מקור השם "רמות אלון"

בתנ"ך מסופר כי עם מות שמואל הנביא הובא לקבורה בעירו "הרמה": "וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה". בהתאם לכך, במשך הדורות זוהתה העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין עם החורבה שסביב אתר נבי סמואל[1] הסמוך לשכונה מצפון. כמו כן, נזכרת "הרמה" בסמיכות לעיר המקראית גבעון, המזוהה עם הכפר אלג'יב הסמוך מצפון לאתר נבי סמואל: "גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת"[2]. בהתאם לכך, נקראה תחילה השכונה על שם העיר המקראית, הגם שיש המזהים אותה עם הכפר א-ראם (בעבר: א-ראמה) הסמוך לשכונת נווה יעקב[3]. שמה המלא של השכונה, "רמות אלון", נקבע בהמשך לזכרו של יגאל אלון[4], אולם השם "רמות" עודנו שגור יותר בקרב תושבי ירושלים.

היבט היסטורי וארכאולוגי

הדרך העתיקה שעלתה מהשפלה לירושלים, ושהייתה למעשה הדרך הראשית לעיר, עוברת בתוך רמות-אלון. הנתיב חוצה את נחל שורק (ליד כביש 9 כיום), עובר ליד חירבת קיקיה (באזור רחוב צונדק), עולה בוואדי מזר לאל-בורג' (שפירושו "המגדל", באזור רמות 06), ומשם ממשיך ל-א-נבי סמואל (קבר שמואל הנביא) ולכפר בידו.

אבן מיל רומית נמצאה ליד רמות פולין (ייתכן כי נעשה בה שימוש משני). באזור בריכת המים (ראס אל-באד) נמצאו בתוך מערה שרידי מתקנים לעיבוד חקלאי הכוללים גתות (מתקן דריכת ענבים ליין) חצובות בסלע ובית בד (מתקן להפקת שמן זית). הממצאים במקום מיוחסים לתקופות שונות, אחת הקדומות ביניהן היא תקופת בית חשמונאי (התקופה ההלניסטית השנייה). נמצאו גם מטבעות מתקופה זו. כמו כן נמצאו מבנים המיוחסים לתקופה הביזנטית, כולל מנזר ובו רצפת פסיפס המכילה כתובת הקדשה. הממצאים מובילים למסקנה, כי יישוב קטן התקיים באזור לאורך התקופות.

בפאתי השכונה מצויות גם שרידיה של מצודה רומית. מצודה זו פיקחה על הדרך שהובילה מקיסריה לירושלים. בשנת 1875 נחפרה המצודה לראשונה.

מצודה נוספת מצויה בתחומי השכונה עצמה. מצודה זו, היא מן התקופה הצלבנית.

אוכלוסייה

נכון לנובמבר 2017 מתגוררים בשכונה 51,777 תושבים, היא אחת השכונות המאוכלסות בישראל, בסדר גודל של עיר בינונית בישראל. כ-84% מתושבי השכונה הם ילידי ישראל[5].

בשנים הראשונות היו השכונות רמות א', רמות ב' וחלק מרמות ג' מאוכלסות ברובן בחילונים רבים מהם מחבר המדינות. לעומתן, רמות ד', שכונות אונגוואר, נוף רמות ורמות פולין אוכלסו מלכתחילה בציבור חרדי. במשך השנים הפכו רמות א' ורמות ג' לשכונות חרדיות ברובן, ורמות ב' שהייתה חילונית מלכתחילה הפכה לשכונה מעורבת.

בין השנים 2016-2019 התווספו מספר פרויקטים בצדה הדרומי של שכונת רמות א'. פרויקט אחד מתוכם יועד לעובדי ובוגרי משטרת ישראל[6], אך בפועל ברוב הדירות מתגוררים תושבים חרדים. מבחינת אוכלוסיית הילדים 87% הם חרדים, כ-3% אחוז ממלכתי, וכ-10% ממלכתי דתי.

בין הרבנים הבולטים בשכונה: הרב אשר וייס - גאב"ד דרכי תורה, הרב זבולון שוב - ראש ישיבת דברי אמת, הרב דוד אברהם ראש ישיבת בנין אב, הרב יחזקאל סופר מרצה וסופר בתורת חב"ד, הרב מנחם מנדל פוקס רב קריית שומרי החומות דיין ומורה צדק בעדה החרדית.

מוסדות חינוך בשכונה

נכון לנובמבר 2017, 87% מתלמידי בתי הספר בשכונה משתייכים לזרם החינוך החרדי ולזרם זה משתייכים גם 88% מהתלמידים בגילאי הגן[5]. בשנת 2014/15 נפתחו שני גנים חילונים חדשים. בין השנים 2009–2014 גדל מספר תלמידי הזרם הממלכתי ב-43% .

בתי ספר יסודיים בשכונה; "בית יעקב רמות פולין" (רמות ד'), בעבר פעלו שלושה בתי ספר יסודיים ששירתו את הציבור החילוני, אך כיום פועל בשכונה רק בית ספר יסודי ממלכתי אחד ברמות ב' - "מופת רמות אלון". כמו כן ברמות ב' פועל בית הספר "אופק" המיועד לילדים מחוננים מירושלים וסביבותיה. בנוסף, פעילים בשכונה בתי ספר יסודיים למגזר החרדי. בשכונה פועל בית ספר ממ"ד "תורני רמות" המשתייך לזרם הדתי-לאומי.

חטיבת ביניים ותיכון בשכונה; סניף רשת "אורט" (רמות ב'), סניף אור תורה סטון בנים (רמות א') סניף אור תורה סטון בנות (רמות ב').

תלמודי תורה בשכונה; "חניכי הישיבות" בראשות הרב דוד אברהם (רמות ב'), "חדות יעקב" בנשיאות הרב יהודה עדס, "בני ציון", ו"המסילה" (רמות ד') המשתייכים לפלג החרדי-ספרדי, "שערי דעת" בראשות הרב ישראל גואלמן (רמות א'), "בני הישיבות" (רמות ב'), "תבונת יעקב" (רמות ג') "דרך תבונה" (רמות ד') המשתייכים לזרם החרדי-ליטאי, ו"אהבת ישראל" (רמות א') השייך לזרם החרדי-לאומי.

ישיבות גדולות בשכונה; "אהל יוסף" (רמות 06), נתיב הדעת (קפלן), סניף ישיבת לייקווד בישראל, ישיבת חסידות קרלין סטולין, "תפארת משה בצאלאל" שע"י חסידות גור, "ישועות יוסף" ליוצאי צרפת, "אונגוואר". ישיבות קטנות: "תורת משה", "אמרי נעם", "ים התורה", "אוצר התורה" (רמות ד').

סמינר בנות אלישבע בראשות הרב יעקב משה הלל עבר בשנת הלימודים ה'תש"פ למבנה חדש שבבעלותו, בצפון שכונת רמות ד'.

אזכורים בתרבות הישראלית

הסרט העלילתי הישראלי "הדילרים" של הבמאי עודד דוידוף עוסק בשכונה ורובו צולם בה. שולי רנד, תושב השכונה, צילם בה את הקליפ לשיר 'דע בני אהובי'[7]. אביתר בנאי, גם הוא תושב השכונה, צילם בה את הקליפ לשיר 'פרגולה' בה גם הזכיר את שכונת רמות[8][9].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ה.
  3. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן צבי, תשע"ב, 217, 219.
  4. ^ שכונת רמות, באתר עיריית ירושלים
  5. ^ 5.0 5.1 רמות אלון - נתונים סטטיסטיים, באתר עיריית ירושלים
  6. ^ משטרת ישראל, י-ם: פרויקט מגורים לשוטרים יצא לדרך, אתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏21 בינואר 2018
  7. ^ דע בני אהובי באתר יוטיוב
  8. ^ פרגולה באתר יוטיוב
  9. ^ מערכת mako מוזיקה, "פרגולה": שיר חדש לאביתר בנאי, מאקו, ‏28 באוגוסט 2016
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הביתEast Jerusalem Map HE1a1.PNG

מפת ירושלים
אשר וייס

הרב אשר זליג וייס (נולד בתשי"ג) הוא מייסד וראש בית המדרש "דרכי תורה" ואב בית דין "דרכי הוראה". משתייך לחסידות צאנז-קלויזנבורג.

בתי אונגרין

בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

בתי ורשה (ירושלים)

בתי ורשה (נקראת גם נחלת יעקב) היא שכונה חרדית בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת. השכונה מורכבת משני טורי בתים דו-קומתיים מקבילים הנמתחים במקביל לרחוב מאה שערים בין רחוב שטראוס לרחוב "חיי אדם".

בתי נייטין

בתי נייטין הוא מתחם בניינים שנבנו במקור כהרחבה של שכונת מאה שערים בירושלים.

חצר שטרויס

חצר שטרויס (כיום רח' הע"ח 20), היא מבנן של כ-30 דירות ובית מדרש בלב שכונת מוסררה בירושלים, שהקים הנדבן שמואל שטרויס מקרלסרוהה שבגרמניה, ונקראת על שמו.

ישיבת נתיב הדעת

ישיבת נתיב הדעת (נקראת גם ישיבת קפלן על שם ראש הישיבה והמשגיח) היא ישיבה ליטאית בשכונת רמות פולין בירושלים.

הישיבה הוקמה בחודש ניסן תשס"ט במבנה זמני על ידי המשגיח הרב נפתלי קפלן, שהיה קודם לכן משגיח בישיבות בית מתתיהו וקול תורה.

על פי עצת הרב אהרן יהודה לייב שטינמן מונה הרב בונים שרייבר לכהן בראשות הישיבה. בתחילת דרכה היו בישיבה כחמישים בחורים מישיבות אור ישראל, תפרח ופוניבז'. בישיבה לומדים כ-300 בחורים.

ראשי הישיבה הם הרב בונים שרייבר והרב אברהם קפלן, בנו של המשגיח. הר"מים הם הרב אברהם זיסקינד, הרב מנחם כהן והרב אשר דומב, הרב אליהו דיסקין, הרב יהודה אריה רפפורט.

בשנת 2018 פתחה הישיבה סניף בשכונת הר נוף בירושלים בשם "דעת אהרון".

כרם אברהם

כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

מחניים (שכונה בירושלים)

מחניים היא שכונה חרדית קטנה בצפון ירושלים, סמוך לשכונת סנהדריה.

גבולותיה: רחוב שמואל הנביא ממזרח ודרך בר-אילן מדרום. במערב היא גובלת בשכונת תל ארזה ובצפון בשכונות עזרת תורה וקריית צאנז. הרחובות המרכזיים בשכונה הם רחובות אהלי יוסף ובק (על שם ניסן בק).

מנשה קליין

הרב מנשה קליין (כינה עצמו: מנשה הקטן; א' בניסן תרפ"ג, 9 באפריל 1923 – כ"ט באלול תשע"א, 28 בספטמבר 2011) היה רב חרדי בארצות הברית, אב בית הדין של "קהילת אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן בישראל. מפורסם בשל סדרת ספרי השו"ת שלו, מִשְנֶה הלכות.

סנהדריה המורחבת

סנהדריה המורחבת היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.

עזרת תורה

עזרת תורה היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת רוממה. גובלת בשיכון חב"ד, בגבעת משה, בקריית צאנז, בסנהדריה, ברוממה עילית ובתל ארזה.

השכונה כוללת את הרחובות: עזרת תורה, אבן האזל, דובב מישרים ועלי הכהן. כלול בה שיכון סאטמאר, שבו מתגוררים חסידי הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים.

קריית אונסדורף

קריית אוּנְסְדוֹרף היא שכונה חרדית בצפון ירושלים הממוקמת על יד קריית מטרסדורף.

השכונה הוקמה באמצע שנות ה-60 במסגרת פעילות משותפת של הסוכנות היהודית וקבוצות דתיות בארצות הברית להקמת קריות דתיות עבור עולים חרדיים מארצות הברית. השכונה הוקמה ביוזמת הרב משה הורוביץ רבה של קהילת אונסדורף בניו יורק (ויליד העיירה אונסדורף) שקרא לה על שם העיירה אונסדורף (בגרמנית: Hunsdorf, כיום הוּנְצוֹבְצֶה (אנ') שבסלובקיה). השכונה הוקמה בסמוך לקריית מטרסדורף שהוקמה לפניה.

קריית צאנז (ירושלים)

קריית צאנז היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת קריית בעלז. גובלת בשיכון חב"ד, קריית בעלז ועזרת תורה.

השכונה נוסדה על ידי הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, האדמו"ר מצאנז, כשכונה כלל-חרדית, והיא המקבילה לקריית צאנז בנתניה. במרכז השכונה נמצאים בתי כנסת מרכזיים למגזרים השונים - בית המדרש המרכזי של חסידי צאנז, בית המדרש "אהבת תורה" הליטאי ובית הכנסת "מגן אברהם" הספרדי.

רב השכונה הראשון היה המו"צ הרב שלום אייזנברגר, מונה לתפקיד על ידי האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם. לימים מינה האדמו"ר גם את חתנו הרב דוב וייס לכהן כרב בשכונה וכן כרבם של חסידי צאנז בירושלים. כיום הרב דוב וייס אינו משתייך לחסידות צאנז ומכהן כרב השכונה הרשמי מטעם המועצה הדתית בירושלים, הוא עומד בראש מוסדות עצמאיים, בית הכנסת "באר מים חיים" בשכונה, וכן ישיבה גדולה "תורת חיים" וכולל אברכים.

רחובות השכונה נקראים על שמות ספריהם של רבני ירושלים: "אמרי בינה" - על שם ספרו של הרב מאיר אוירבך, רבה של ירושלים, "זית רענן" - על שם ספרו של רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא שהתיישב בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, "תורת חסד" - על שם ספרו של רבי שניאור זלמן פרדקין, "הגאון מלובלין". וכן על שמות ספריהם של אדמו"רי צאנז: "דברי חיים" - על שם ספרו של מייסד שושלת חסידות צאנז רבי חיים הלברשטאם, ו"שפע חיים" - על שם ספרו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.

בעשור הראשון של המאה ה-21 התרחבה השכונה לכיוון כביש רמות, ונוסף בה רחוב "דורש טוב", שם נוסד בית כנסת מרכזי של חסידות סלאנים בישראל. כמו כן נפתח כביש חדש שמחבר בין כביש רמות לקריית בעלז. פתיחת הכביש הייתה מלווה במאבקים מצד חלק מהתושבים שלא רצו שהכביש יהפוך את השכונה לסואנת.

קריית שומרי אמונים

קריית שומרי אמונים היא שכונה בירושלים אשר הוקמה עבור חסידי שומרי אמונים בתחילת שנות ה-60 של המאה העשרים.

הקריה נבנתה בסמוך לשער מנדלבוים, בין הרחובות שבטי ישראל ושמואל הנביא ובין השכונות בתי אונגרין ובית ישראל. רחובה הראשי של הקריה נקרא "שומרי אמונים".

השכונה הוקמה בידי האדמו"ר אברהם חיים ראטה שכונה בתחילה האדמו"ר מברגסז. שם הקריה מנציח את שם החבורה שייסד אביו, רבי אהרן ראטה, שנפטר בתש"ז (1947) - "חבורת שומרי אמונים". מאוחר יותר הוסב גם שמה של החסידות לשם זה.

האדמו"ר (נפטר ב-2012) התגורר רוב ימות השנה בבני ברק. הוא שהה בשכונה בחודשי אלול תשרי וקיים בבית מדרשו שבקצה השכונה את תפילותיו ושולחנותיו ("טיש").

רמות פולין

רמות פולין היא שכונה משנית בתוך השכונה הגדולה רמות אלון שבצפון מערב ירושלים. השכונה נבנתה בשלבים החל משנת 1976 והיא מאוכלסת, בהתאם לתכנון, במשפחות חרדיות. השכונה כוללת 720 יחידות דיור בגדלים שונים.

רמת שלמה

רמת שלמה (מכונה גם רכס שועפט או "הרכס") היא שכונה בצפון ירושלים, הממוקמת בין שכונת רמות אלון לשכונת שועפאט, בשטח שצורף לירושלים עם הרחבת גבולותיה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה קרויה על שמו של הרב שלמה זלמן אוירבך, והיא בעלת צביון חרדי. נכון לנובמבר 2017, מספר התושבים בשכונה הוא כ-17,000.

שיכון פאג"י

שיכון פאג"י היא שכונה חרדית קטנה בתוך שכונת סנהדריה בירושלים.

שכונה

שכונה היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים אחידים, שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו שכונת משכנות שאננים) עד למספר רב של רחובות (כמו שכונת רמות אלון בירושלים).

במרבית השכונות יש בתי מגורים ובדרך כלל יש בהן תשתית מקומית משותפת כגון גנים ציבורים, מבני ציבור (כגון בית ספר), מרכז מסחרי, כבישים פנימיים, ריכוזי פסולת וכדומה. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני או לגדול באופן טבעי. כאשר מתקבצת באזור קבוצה אתנית מסוימת יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין. לדוגמה, שכונה יהודית בניו יורק, שכונה דתית בהרצליה, שכונה סינית בניו אורלינס וכו'.

עיר מורכבת לרוב ממספר שכונות בהתאם לממדיה, כאשר גודל השכונות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כך למשל ברמת אביב אלפי תושבים בעוד באחוזת בית (שנמצאת באותה עיר - תל אביב) מספר זעיר של רחובות. בדרך כלל השכונות צמודות זו לזו, אולם לעיתים, מסיבות של תכנון עירוני, יכולות שכונות מסוימות להיות רחוקות זו מזו או ממרכז העיר, כאשר התוכניות הן לרוב למלא את השטח העתידי בבניה. במקרים שהתכנון לא יוצא לפועל נוצר מצב ארוך טווח (למשל באשדוד) בו השכונות מרוחקות זו מזו.

בעברית הכינוי רובע מתייחס לרוב לקבוצת שכונות קרובות ודומות, למשל רובעי תל אביב, אך לפעמים לשכונות בודדות, למשל רובעי אשדוד. ישנן ערים שבהן צברים של שכונות נושאים כינויים כמו צ'יינה טאון, "בית הכרם רבתי", נחלאות או קטמונים. ישנן שכונות שמחולקות לתת שכונות כמו מעלות דפנה המכילה את "ארזי הבירה" או כמו בית הכרם שמכילה את "שכונת הפועלים". גבולות בין שכונות עשויים להיות לא ברורים או מוגדרים באופן שונה במקומות שונים.

שכונות הטבעת

שכונות הטבעת הן חמש שכונות בירושלים, נווה יעקב, גילה, תלפיות מזרח, רמות-אלון ופסגת זאב, שהוקמו על שטחים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים וסופחו מוניציפלית לעיר. מטרת הקמת השכונות הייתה יצירת רצף שכונות מגורים יהודיות סביב מרכז העיר. כיום מתגוררים בשכונות אלה כ-165,000 איש.

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 בית ישראלבתי ויטנברגמאה שערים רחוב שלמה זלמן בהר"ן028
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 בתי אונגריןבתי הורנשטייןבתי ורשהבתי נייטיןבתי ראנדזיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויסשכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסדרוחמה
בנייה במנדט הבריטי בתי מונקאטשגאולהמחנייםסנהדריהשיכון פאג"יתל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים בית וגן (התחרדה) • קריית אונסדורףקריית מטרסדורףקריית צאנזקריית שומרי אמוניםשיכון חב"דשמואל הנביא (התחרדה) • כרםרוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים גבעת משההר נוףסנהדריה המורחבתנוה יעקב מזרחעזרת תורהקריית בעלזרמת אשכול (התחרדה) • רמות פוליןרמת שלמה • רמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.