רמה

האם התכוונתם ל...

ראו גם

ICD

ICD (ראשי תיבות באנגלית: International Classification of Diseases, סיווג המחלות הבינלאומי) הוא מסמך תקינה של ארגון הבריאות העולמי. המסמך מכיל קטלוג ממוין והיררכי של כל המחלות הידועות, כולל הפרעות נפשיות.

ICD נמצא בשימוש נרחב בעולם כולו, ומשמש לסטטיסטיקות ממשלתיות על תחלואה ומוות.

שמו המלא של המסמך: International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems.

הגרסה הנוכחית של הקטלוג היא 11, ומכונה ICD-11. הגרסה פורסמה ביוני 2018.

אפוד מגן

אפוד מגן או שכפ"ץ (שכבת פיצוץ), הוא סוג של שריון גוף מודרני אשר נועד להגן על פלג הגוף העליון של הלובש אותו, מפני כלי נשק כגון אקדחים, רובים ורובי ציד, ונתזים שנוצרים מחומרי נפץ כגון רימוני יד ונפילת פגזים.

אפודי המגן נלבשים לרוב על ידי כוחות משטרה, צבאות ושומרי ראש. חוץ מכוחות אכיפה, הפריט נלבש על ידי טרוריסטים, לוחמי גרילה ולפעמים גם חברי קבוצות פשעים מאורגנים. אפודי מגן הם סטנדרט בלוחמה צבאית והוכחו כיעילים בהגנה על לובשיהם מפני פגיעות קטלניות.

ראשי מדינות לובשים אף הם לעיתים אפוד מגן דק מתחת לחליפה, וזאת בהוראת הגופים החשאיים האחראים על אבטחתם.

במאי קולנוע

במאי קולנוע הוא אדם שתפקידו לקחת תסריט ולבצע עמו סרט קולנוע. פעילות זו קרובה לזו של במאי טלוויזיה, אך שונה ונפרדת מזו של במאי תיאטרון.

לבמאי הקולנוע תפקיד מרכזי ביצירתו של סרט קולנוע, ולו ההשפעה העיקרית על אופיו של הסרט. מובן שהבמאי זוכה למקום של כבוד ברשימת יוצרי הסרט, המופיעה בתחילת הסרט ובפרסומים אודותיו. לעיתים פורץ סכסוך בין הבמאי, כוכב הסרט והאולפן, שגורם לכך שהבמאי אינו רואה בסרט את המוצר שלו התכוון, ומסרב לחתום עליו. בשנים 1969–1999 היה נהוג בארצות הברית, במקרה כזה, שהבמאי חותם בשם אלן סמית'י. בחלק ממדינות אירופה, הבמאי נתפס לעיתים גם כמחברו של הסרט.

הבמאי נותן כיוון לשחקנים ולצוות ויוצר חזון כולל שדרכו הסרט בסופו של דבר הופך למובן. הבמאים צריכים להיות מסוגלים לפתור את ההתנגשויות שבין החזון היצירתי לבין הגבולות התקציביים של הסרט. לאדם יש מסלולים רבים בשביל להפוך לבמאי. אחת הדרכים היא בדרך של למידה מקצועית - במסגרת בתי ספר לקולנוע ובמסגרת החוג לקולנוע באוניברסיטה או במכללה. כמה מהבמאים התחילו כתסריטאים, עורכי סרט (כמו טים ברטון) או שחקנים. במאי קולנוע אחרים אינם למדו בבתי ספר לקולנוע כמו סטיבן ספילברג שיצר סרטים קצרים עוד בנעוריו.

לבמאים שונים יש גישות שונות ומרובות ביחסם לעבודת הבימוי. חלקם מתווים קו עלילה כללי ונותנים לשחקנים לאלתר דיאלוג, ואילו אחרים שולטים בכל היבט, ודורשים מהשחקנים והצוות לעקוב אחר ההוראות במדויק. במאים מסוימים גם כותבים באופן חלקי או מלא את התסריט.

מהבמאים הבולטים בהיסטוריה: האחים כהן, וודי אלן, קתרין ביגלו, גיירמו דל טורו, לוק בסון, ספייק ג'ונז, גרטה גרוויג, רומן פולנסקי, רוברט זמקיס ,אליה סולימאן, סטנלי קובריק ,סטיבן ספילברג, אלפרד היצ'קוק, מרטין סקורסזה, וס אנדרסון, קוונטין טרנטינו, כריסטופר נולאן.

מהבאים הבולטים בישראל בימינו: שבי גביזון, רמה בורשטין, ארי פולמן, מייסלון חמוד, יוסף סידר, ניר ברגמן, ג'ולי שלז, דרור שאול, דובר קוסאשווילי, שירה גפן, יובל שפרמן, טליה לביא, עילית זקצר, ערן קולירין, רם נהרי, מיכל בת-אדם, קרן ידעיה, טל גרניט ושרון מימון.

גוף האדם

גוף האדם, בדומה ליצורים חיים מורכבים אחרים, מכיל עשרות טריליונים של תאים. תאים אלה, המהווים את יחידות החיים הבסיסיות, פועלים יחד ובצורה מבוקרת על מנת לקיים את עצמם ואת המערכת הגדולה אליה הם שייכים, גוף האדם. לבד מתאי הגוף השונים, מורכב הגוף מהנוזל החוץ-תאי ומהמשתית החוץ-תאית (extracellular matrix) העשויה מחלבונים שונים (חלקם מחוברים לסוכרים מורכבים) ומינרלים.

תאי הגוף מאורגנים כרקמות שונות - רקמת עצב, רקמת שריר, רקמת חיבור ורקמת אפיתל, המרכיבות את איברי הגוף. ניתן לקבץ איברים שונים למערכות גוף הממלאות תפקידים שונים. תפקידן של מערכות הגוף הוא שימור ההומאוסטזיס בסביבת התאים (בנוזל החוץ-תאי). כך, למשל, מערכת הנשימה מורכבת מפה ואף, מקנה הנשימה והסמפונות ומהריאות. כל אחד מאיברים אלו עשוי הרכב אחר של רקמות תאים. פעולתם המשותפת של איברי מערכת הנשימה מביאה לשמירה על רמה מתאימה של חמצן בנוזל החוץ-תאי ולסילוק רמה עודפת של פחמן דו-חמצני. מערכות גוף אחרות מאפשרות שמירה של תנאים ייחודיים בסביבת התאים או מבקרות ושולטות על פעולת התאים והמערכות.

דרך נוספת לקבץ את איברי הגוף היא חלוקת הגוף לאזורים. אזורים אלו מוגדרים על פי מראהו החיצוני של הגוף ועל פי חלוקת החללים הפנימיים בגוף.

היפותלמוס

ההִיפּוֹתָלָמוּס (בעברית: תת הרמה) הוא אזור במוח חולייתנים שנמצא בקדמת מוח הביניים, מתחת לתלמוס (מכאן שמו הנגזר מהשפה היוונית) ומעל לבלוטת יותרת המוח שאליה הוא מקושר באמצעות מערכת כלי דם ועצבים.

למרות שההיפותלמוס מהווה רק חלק מזערי מגודלו של המוח, הוא אחראי על ויסות של תפקודים חיוניים רבים. הוא מעורב בתהליכים הקשורים להומאוסטזה ובשפעול של תגובות פיזיולוגיות. ההיפותלמוס לוקח חלק בפעולת כמו אכילה, שתייה, רבייה ותגובות למצבי לחץ.

המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי ישראלי האחראי על שמירת הסביבה בישראל.

תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא קביעת מדיניות ארצית, פיתוח אסטרטגיות, הכנת תקנים וקביעת קדימויות להגנת הסביבה. הגופים: רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון נתונים תחת השר להגנת הסביבה גם כן.

עד יוני 2006, היה שם המשרד המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה".

הר געש

הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית". "וולקנו", המונח הלועזי להר געש, מושאל מהר הגעש וולקנו (vulcano) שבאיים הליפאריים – איים געשיים בים התיכון. "וולקן" הוא גם שמו הרומי של הפייסטוס, אל הנפחות והאש במיתולוגיה הרומית.

הרי געש הם ביטוי לחום העצום האצור במעמקי כדור הארץ, חום שיש בו כדי להתיך סלעים. צפיפותו של הסלע המותך, המאגמה, קטנה מזו של הסלע המוצק המרכיב את קרום כדור הארץ, לכן המאגמה עולה באטיות. במקומות שבהם מגיעה המאגמה אל פני כדור הארץ מתקיימת פעילות געשית, העשויה להתרחש בשני אזורים גאולוגיים: בגבול בין לוחות טקטוניים ובנקודה חמה הנוצרת, על פי הסברה המקובלת, כתוצאה מהסעת חום מגלעין כדור הארץ באמצעות תימרת מעטפת.

התחום המדעי העוסק בחקר הרי געש נקרא "וולקנולוגיה", והוא ענף מתחום מדעי הגאולוגיה.

טיגון

טיגון היא שיטת עיבוד מזון שבה מחממים את המזון על גבי מחבת בתוספת שכבה דקה של שמן צמחי או שמן מן החי.

אומצות ניתן לטגן במחבת, אך המדקדקים משתמשים במחבת כבדה מברזל או נחושת. הסיבה היא שנדרשת רמה גבוהה של חום, כדי לאטום את האומצה משני צדיה ולשמור על עסיסיותה.

טקסונומיה (ביולוגיה)

טקסונומיה או מיון עולם הטבע (מיוונית עתיקה τάξις (טקסיה), שמשמעותה 'סידור', ו- -νομία (-נומיה), כלומר 'שיטה') היא שיטה בה נעזרים הביולוגים לצורך סיווג ושיום קבוצות אורגניזמים על בסיס של מאפיינים משותפים. האורגניזמים מקובצים יחד לטקסונים וקבוצות אלה מקבלות דרגה טקסונומית; ניתן לקבץ כמה קבוצות של טקסונים בדרגה נתונה ליצירת קבוצת על בדרגה גבוהה יותר, וכך ליצור היררכיה טקסונומית. הבוטנאי השוודי קארולוס ליניאוס נחשב כמייסד המערכת הטקסונומיה הנוכחית, שכן פיתח מערכת המכונה טקסונומיה לינאית לסיווג אורגניזמים ונומנקלטורה דו-שמית לקביעת שמות אורגניזמים.

עם התפתחות תחומי מחקר חדשים כגון פילוגנטיקה, קלדיסטיקה, וסיסטמטיקה השיטה טקסונומית השתכללה והסיווג הפך מודרני יותר בהתבססו על קשרים אבולוציונים ולא רק על מאפיינים חיצוניים. שיטה זו היא חלק ממדע הטקסונומיה.

עולם הטבע עשיר ביצורים רבים, והצורך למיינם ולסווגם נראה הגיוני לכל בר דעת בימינו, אולם לא תמיד הייתה דרך שיטתית לעשות זאת. מאז ומתמיד ידע האדם להגדיר את היצורים השונים ולהבדיל בין דג לבין עוף וייתכן כי הניח שקיימת קרבה בין נמר לברדלס למשל, אולם תורת מיון מסודרת לא הייתה קיימת.

בימי הביניים מקובל היה לסווג את עולם הטבע לארבע ממלכות: דומם, צומח, חי ומְדַבּר (כינוי לאדם). חלוקה זו נמצאת גם היום בשימוש עממי ובאסכולות דתיות מסוימות, וביניהן בַּיהדות, אך היא איננה תקפה מבחינה מדעית, בשל אמות המידה השונות על פיהן בוחנת האסכולה המדעית את המציאות.

מאיר הלוי אבולעפיה

מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (ד'תתק"ל, 1170, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר. נודע כמתנגד חריף להשקפתו של הרמב"ם.

מדינה מתפתחת

המונח מדינה מתפתחת מציין, באופן כללי, מדינה שבה קיימת רמה נמוכה של רווחה חומרית לתושביה, כגון של תשתיות, טכנולוגיה, השכלה, כלכלה, בריאות, ושירותים. עם זאת, אין הגדרה יחידה המקובלת בכל העולם למונח מדינה מתפתחת, ולפיכך - קיימות מדינות מתפתחות שבהן רמת הרווחה החומרית נמוכה ביותר - לעומת אחרות בהן רמה זו גבוהה עד מאד.מדינות אלה שוכנות בעיקר באמריקה הדרומית והמרכזית, באפריקה, ובמרבית אסיה. תושביה סובלים לרוב ממצוקות רבות כגון אבטלה, מצוקת דיור, תנאי תברואה ירודים, עוני ורעב. רוב התושבים הם כפריים אשר מקור פרנסתם העיקרי הוא חקלאות. שיטות העבודה במדינות אלו הן לרוב מסורתיות (לא מודרניות וללא מכונות תעשייתיות) ומספקות תוצרת מועטה.

מדינות אלה מהוות כחמש-שישיות ממדינות העולם.

נהוג להגדיר את מדינות העולם השלישי כמדינות מתפתחות. לעומת זאת, נהוג להגדיר כמדינות מפותחות את אלה החברות למשל בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), אשר קבע קריטריונים כלכליים, משפטיים וחברתיים, שבהם חייבות לעמוד מדינות המעוניינות להצטרף לשורותיו. מדינות שכלכלתן מתקדמת יותר מאשר כלכלת מדינות מתפתחות אך שאינן עומדות במלוא הקריטריונים של מדינה בעלת כלכלה מפותחת, נכללות לרוב תחת ההגדרה של "מדינות שנעשו-מתועשות לאחרונה".

מונסון

מוֹנסוּן הוא מונח במטאורולוגיה המתייחס לרוב לזרימות אוויר עונתיות קבועות המתהוות באזור הודו ודרום אסיה עקב הפרשים תרמיים (הפרשי-טמפרטורות קבועים) בין הים ליבשה. ניתן להתייחס גם למונסונים במקומות אחרים בעולם, שכן ההגדרה ההידרולוגית למונסון הוא ירידת ממטרים בעונה קבועה ומסוימת.

המונסון יכול להיווצר הן בעונה היבשה והן בעונה הגשומה. במהלך עונת הקיץ מעל הגוש היבשתי, הנוטה להתחמם במהירות, מתהווה מסת אוויר חמה ביחס לאוויר האוקיאני הקריר יחסית, ולכן מתהווה זרימת אוויר מן הים אל היבשה. לרוב זרימה זו נושאת בחובה לחות רבה, אשר עם עלייתה לרום מתעבה וניתכת אל הארץ כ"גשמי מונסון".

המונסון הקיצי מלווה בהתהוות של שקע תרמי.

תופעה הפוכה מתרחשת בעונת החורף, אז מתהווה זרימה יבשה קרה ודלה בלחות, שלרוב מלווה בהתהוות רמה תרמית.

המקור הראשוני של המילה מונסון הוא המילה הערבית "מַוְּסִם" (בערבית: موسم) - "עונה". המונח מונסון היה בשימוש לראשונה באנגלית בראג' הבריטי, (במאה ה-21, הודו, בנגלדש ופקיסטן) ומדינות שכנות כדי לתאר את הרוחות העונתיות במפרץ בנגל והים הערבי שבדרום-מזרח הגורמות לממטרים כבדים באזור. בהידרולוגיה מתייחסים לכל מצב שבו אזור מקבל את מרבית הגשמים שלו בעונה מסוימת כאל "גשם מונסוני".

ישראל מושפעת בעונת הקיץ משלוחה של מערכת המונסון ההודית, היוצאת למפרץ הפרסי (ומכאן שמו, "האפיק הפרסי") ומשם ללבנט הציקלוגנטי.

מזג אוויר

מזג אוויר הוא כלל המאפיינים את מצב האטמוספירה במקום ובזמן נתון, בסמוך לפני הקרקע. מזג האוויר תלוי במינונים היחסיים של שלושה מרכיבים: אוויר, חום ומים.

מבחינת האדם יש חשיבות רבה לחיזוי מזג האוויר, כלומר ידיעת מזג האוויר הצפוי באזור מסוים בעתיד הקרוב (נודעת חשיבות גם לחיזוי לעתיד הרחוק, אך חיזוי כזה רחוק מהיכולת האנושית הנוכחית). האנשים העוסקים בחיזוי מזג האוויר נקראים חזאים, שמנתחים את התחזיות שלהם על פי תמונות לוויין שמגיעות אליהם מהחלל. התחזית המרבית שניתן להעריכה היום בדיוק טוב יחסית היא לכשבוע, אולם גם היא מתעדכנת מדי יום, עם הגעתן של תמונות מעודכנות של תזוזת העננים בשמים.

על מנת לחזות את מזג האוויר, משתמשים במפה סינופטית. זוהי מפה המציגה את מערכות הלחץ בזמן נתון. שקע הוא מערכת המעודדת עליית אוויר והיווצרות עננים ואילו רמה ברומטרית מעודדת שקיעת אוויר והיווצרות מזג אוויר בהיר.

סוג (טקסונומיה)

סוג (בלועזית: גנוס, Genus) הוא רמה של מיון טקסונומי של יצורים חיים.

מעל לרמת הסוג נמצאת רמת המשפחה (ולעיתים תת-משפחה). רמת הסוג מתחלקת למספר מינים.

לעיתים מתחת לרמת הסוג קימת גם קבוצת משנה תת-סוג.

ביצורים חיים רבים ניתנת חשיבות רבה לסוג, כשהמינים עצמם פחות מוכרים. מספר מינים של הפרוטיסט Plasmodium, לדוגמה, גורמים למחלת המלריה; לפיכך מוזכר בדרך כלל באזכורים יום-יומיים ובספרות המדע הפופולרי סוג ה-Plasmodium כגורם למחלת המלריה, מבלי לפרט את המינים השונים. עץ האלה מוכר לרוב האנשים בשמו זה; זהו למעשה סוג הכולל כמה מינים, כגון אלה ארצישראלית ואלת המסטיק. גם הדוב מהווה סוג הכולל כמה מינים (דוב הקוטב, דוב חום ועוד). הסוג דוב משתייך למשפחת הדוביים, הכוללת, לצד הדובים, את הסוג פנדה, למשל. הפנדה, אם כן, היא "קרובת משפחה רחוקה" של הדוב החום ושל דוב הקוטב, כיוון שהיא אינה משתייכת לאותו הסוג אליו משתייכים השניים האחרונים. דוב הפנדה, אגב, הוא דוגמה לסוג הכולל מין בודד; הפנדה המוכרת לנו היא יחידה מסוגה. רבים מכנים בטעות את דביבון הפנדה "דוב פנדה אדום" וסבורים כי מדובר במינים קרובים, אך למעשה דביבון הפנדה אינו שייך כלל למשפחת הדוביים, כי אם למשפחת הראקוניים. דביבון הפנדה הוא גם דוגמה לסוג הכולל מין יחיד. בשנים האחרונות גובר קולם של אלו הסבורים כי מקומו של דביבון הפנדה בכל זאת במשפחת הדוביים, או אולי במשפחה נפרדת משלו. הדבר ממחיש את הדינמיות הרבה של מדע הטקסונומיה.

במקרים אחרים השתרשה אמונה שגויה בנוגע ליצורים הכלולים תחת סוג מסוים. הסוג חתול, למשל, אשר רבים מקשרים עם חתול הבית בלבד, כולל למעשה מינים רבים אחרים, כגון חתול מדבר סיני וחתול חולות. חתול הבית, למרות שמופיע, במספר רב מאוד של זנים, הרי שאינו מהווה אפילו מין בפני עצמו, כי אם תת-מין המשתייך לַמין חתול בר.

בכתיב מדעי מופיע הסוג והמין של יצור מסוים באותיות לטיניות ובכתב מוטה (כל הרמות הנמצאות מעל לסוג אינן נכתבות בכתב מוטה). הסוג מופיע לפני המין ונכתב באות גדולה; המין עצמו נכתב באות קטנה. באזכורים של יצורים בספרות המדעית מסתפקים כמעט תמיד בציון הסוג והמין; המשפחה והרמות שמעליה לעולם אינן מוזכרות, למעט במאמרים העוסקים בטקסונומיה.

להלן מספר דוגמאות: Plasmodium malariae הוא הגורם הנפוץ ביותר למחלת המלריה; Pistacia lentiscus היא אלת המסטיק. לעיתים מופיע גם ציון תת-מין אחרי ציון המין: Felis silvestris catus הוא חתול הבית.

פוליטיקאי

פּוֹלִיטִיקַאי הוא אדם העוסק בפוליטיקה, אישיות הפעילה במפלגה פוליטית, נושא משרה או איש ממשל. במדינות בעלות משטר דמוקרטי, הפוליטיקאים מסתמכים על דעת הקהל ונבחרים לתפקיד בהצבעה רובנית או בבחירות לתפקיד פוליטי כזה או אחר, או לעיתים במינוי זמני במקום פוליטיקאים אחרים שהלכו לעולמם או התפטרו מתפקידם. במדינות לא דמוקרטיות, הפוליטיקאים נושאים משרה רמה ומתמנים אליה באמצעות מינוי או קרבה לשליטי המדינה. פוליטיקאי יכול להיות כל אחד שמחפש להשיג השפעה פוליטית בכל מוסד ביורוקרטי שהוא והוא גם מדינאי הנושא משרה רמה כנשיא או ראש ממשלה.

מקור המושג "פוליטיקאי" הוא מהמילה היוונית "Πολιτικά", "פוליטיקה" שמציינת "עניינים אזרחיים" ובדרך כלל פוליטיקאי הוא למעשה נבחר ציבור אך מתאר גם אדם שיודע למשוך בחוטים ולנהל את סביבתו לצורך השגת מטרותיו, באמצעים שונים.

המונח "פוליטיקאי" נוטה לסבול לרוב מתדמית רעה לכל הדעות והדעה הרווחת היא שחלקים נרחבים בציבור מאסו בפוליטיקאים בכל רמות השלטון ויש תחושה מסוימת של ניתוק. בדרך כלל פוליטיקאי הוא בעל מקצוע, אשר במקרים רבים למד בראשית דרכו במסלול אקדמי של מדעי המדינה, אם כי זה לא מוגבל רק לתחום למידה זה. ברמת העקרון פוליטיקאי הוא איש המתעסק במדיניות ובתחום דינמי המחפש להיות בעמדה שתאפשר לו לשנות דברים ולהשפיע על מהלכים בכל רמה של משרה ציבורית.

פלוס ומינוס

הסימנים פלוס ומינוס (+ ו –) הם סימנים מתמטיים אשר משתמשים בהם לייצוג הערכים החיוביים או השליליים, וכמו כן כסימנים לחיבור ולחיסור מספרים. שימושם הורחב גם לתחומים נוספים. פלוס ומינוס הם מונחים לטיניים שפרושם "פחות" או "יותר".

רמה (גאוגרפיה)

רמה היא צורת נוף גאוגרפית המורכבת ממישור רחב הנישא מעל הגובה הממוצע של האזור, בדומה להר רחב בעל מישור בפסגתו.

רמות יכול להיווצר במגוון תהליכים:

מאגמה מתרוממת ממעטפת כדור הארץ וגורמת לקרקע שמעליה להתרומם, עקב כך מתרוממים אזורים שטוחים נרחבים של סלעים.

קילוחי לבה המתפשטים מסדקים ונקודות חלשות בקרום כדור הארץ. דוגמה לרמה מסוג זה היא רמת קולומביה בארצות הברית.

תוצאה מתהליכי הסחיפה בעקבות פעילות קרחונים על רכסי ההרים, במקרה זה מצויות הרמות בין רכסי הרים.

מים יכולים לגרום לסחיפה ולהפוך רכסי הרים למישור.

רמה תחבורה ציבורית גולן

רמה תחבורה ציבורית גולן היא חברת תחבורה ציבורית המופעלת על ידי מועצה אזורית גולן,החברה הכלכלית גולן וחברת האוטובוסים הפרטית "רמה".

החברה נוצרה כדי לספק תחבורה זמינה יותר לתושבי רמת הגולן, וב-1 במאי 2011 נכנסה לפעולה באזור במקום חברת אגד.

מודל ההפעלה הוא חדשני, ולפיו המועצה האזורית, בתמיכת המדינה, אחראית להפעלת התחבורה הציבורית באזור. בתכנון השתתפו אנשי משרד התחבורה ואגף החשב הכללי במשרד האוצר. התוכנית היא ניסיונית, ולפי לקחיה יופעלו תוכניות דומות ברשויות נוספות בפריפריה.

החברה רכשה 17 אוטובוסים חדשים ו-6 אוטובוסים זעירים. במערך ההיסעים שולבו גם 12 האוטובוסים הצהובים של מועצה אזורית גולן, המסיעים את תלמידי בתי הספר התיכוניים, ומעתה משמשים בו זמנית כקווי תחבורה ציבורית. מספר הנסיעות היומיות באזור הוגדל כמעט פי 6, מ-30 ל-175.

רמה מפעילה קווי תחבורה המובילים אל מרכזי אשכולות היישובים (קצרין, בני יהודה, מרום גולן וחיספין), ומהם אל ערים מחוץ לאזור (קריית שמונה, חצור הגלילית, טבריה ועפולה). מופעלים גם קווים פנימיים בתוך רמת הגולן.

הנסיעה באוטובוסים הזעירים, בתוך אשכולות היישובים, היא ללא תשלום.

רפובליקות של רוסיה

הפדרציה הרוסית מורכבת מ-83 סובייקטים (יחידות אדמיניסטרטיביות), שמתוכם 21 מוגדרות כרפובליקות אוטונומיות עם רמה גבוהה של אוטונומיה ברוב ענייני הפנים.

במרץ 2014 סופח חצי האי קרים לרוסיה והוחלט כי הרפובליקה של קרים תצורף למערך הרפובליקות של רוסיה בהסכם רשמי שנחתם בין נשיא רוסיה לראשי הממשל ברפובליקה של קרים.

רקורסיה

רֵקוּרְסִיָּה (בעברית: נסיגה) היא תופעה שכל מופע שלה מכיל מופע נוסף שלה, כך שהיא מתרחשת ומשתקפת בשלמותה בתוך עצמה שוב ושוב.

רקורסיה יכולה להיות רקורסיית עצירה (או רקורסיית קצה), כאשר יש בה "סף עצירה" – רמה שמתחתיה לא מתקיימת עוד רקורסיה, או רקורסיה אינסופית כאשר בכל רמה תכיל התופעה תופעות משנה מאותו סוג.

רקורסיה הדדית מתרחשת בין שתי תופעות או יותר, כאשר האחת מכילה את השנייה וחוזר חלילה: א' מכיל מופע של ב', וב' מכיל מופע של א' (אם נביט על א' וב' כאחד – הם מקיימים רקורסיה רגילה), למשל כאשר מוצבת מראה מול מראה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.