רמ"א

רבי משה איסרלישׂ,[1] הידוע בכינויו הרמ"א[2] (ה'ר"ץ, 1530[3]י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף. גדול פוסקי אשכנז במאה ה-16.

חיבר חיבורים רבים בהלכה וכן מספר חיבורים הגותיים, אך מפעלו הגדול שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז היה כתיבת חיבורו ההלכתי "המפה". חשיבותו של חיבור זה היא בהגהות על ה"שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו ובהתאמות שנכללו בו, על-פי המסורות הנבדלות של קהילות אשכנז.

משה איסרלישׂ
ציור דיוקנו של רבי משה איסרליש
ציור דיוקנו של רבי משה איסרליש
לידה 1530
ה'ר"צ
פולין (1385-1569) קז'ימייז', ממלכת פולין
פטירה 1572 (בגיל 42 בערך)
י"ח באייר ה'של"ב
האיחוד הפולני-ליטאי קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
כינוי הרמ"א
מקום קבורה פולין בית העלמין הרמ"א, קרקוב
מצבת הרמ"א. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב (4)
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016

קורות חייו

נולד לרבי ישראל ולמלכה (בת-דודתו של מהר"ם מפדואה) בקז'ימייז' שבדרום ממלכת פולין. הוסמך לרבנות בגיל 13[דרוש מקור], ולמד בישיבה אצל רבי שלום שכנא מלובלין, שלאחר מכן היה חותנו בזיווג ראשון. כיהן כדיין בבית הדין בקרקוב, יחד עם גיסו רבי יוסף כץ, ורבי משה לנדאו, וכראש ישיבה שהקים בעיר.

הרמ"א היה רבה הראשי[דרוש מקור] של הקהילה היהודית בקז'ימייז'. בימיו יהדות פולין שגשגה מאוד, ואף זכתה לאוטונומיה רוחנית, כלכלית, תרבותית ומנהלית.

בשנת ה'שי"ב נפטרה אשתו הראשונה, והוא נישא בשנית לבתו של רבי משה עברליש.

המהרש"ל היה קרוב משפחתו, והוא הרבה להתכתב עמו.

שנת לידתו ופטירתו

בחיבור "טורי זהב" על שולחן ערוך נכתב כי הרמ"א נפטר בשנת של"ג[4] בל"ג בעומר[5], אולם תלמידו של הרמ"א רבי דוד גנז כותב בספרו "צמח דוד"[6], וכן כתב יחיאל צונץ בספרו "עיר הצדק"[7] על פי הרשום במצבה, כי נפטר בשנת של"ב (1572).

ידועה האגדה לפיה הרמ"א חי 33 שנה, נפטר בל"ג בעומר (היום השלושים ושלושה בספירת העומר שחל בי"ח באייר) וחיבר שלושים ושלושה ספרים, וכן מובא בקונטרס בית ישראל על ספר חכמת אדם[8]. לעומת זאת כותב תלמידו בספר צמח דוד[6] שהרביץ תורה בעיר קרקוב "כמו עשרים שנה", וכן הוכיח צונץ מדברי הרמ"א שמעיד על עצמו[9] כי כיהן כרב העיר בשנה שלאחר פטירת אמו, וכפי שמופיע בלוח הזיכרון בבית הכנסת החדש בקרקוב, נבנה בית הכנסת מכספי עזבונה של אם הרמ"א בשנת שי"ג (1553)[10]. לכן לא ניתן לאחר את לידתו אחרי שנת ה'ר"צ (1530). כך גם מסקנתו של רבי אפרים זלמן מרגליות בספרו מעלות היוחסין, שדן שם באריכות בגיל הסתלקותו ובמשפחתו של הרמ"א. הוא מציין שאמנם נפטר בצעירותו, אך לכל הפחות יש לומר שהתקרב לגיל 40 ומסתבר שנולד בסביבות ה'ר"צ. יתירה מכך הרמ"א כבר חותם על חרם בשנת ה'ש"י[11], הרי שכבר היה רב עיר בשנה זו.

משפחתו

אחותו: מרים אשת רבי פנחס הורוביץ[12]. אחיו אהרן.
חתנו: רבי שמחה בונם מייזלס. בנו של רבי שמחה בונם היה רבי יצחק בונמ'ס מפינסק, אביו של רבי משה אב"ד לובלין בעל "מהדורא בתרא" חתן המהרש"א[13].

תלמידיו

לרמ"א היו תלמידים רבים, בהם רבי יהושע ולק בעל הסמ"ע, רבי מרדכי יפה בעל הלבושים, רבי אברהם הורוביץ אבי השל"ה.

כתיבת ההגהות על השולחן ערוך

בשני מפעלי החיבור ההלכתיים הגדולים שלו מצא הרמ"א שרבי יוסף קארו, הספרדי, הקדימו. ראשית בחיבור מקיף על ספר ארבעה טורים, הוא "דרכי משה", שבא להשלים את אשר החסיר ר' יעקב בן הרא"ש. במהלך הכתיבה נודע לרמ"א כי רבי יוסף קארו כותב חיבור דומה ואף שאפתני יותר, הלא הוא ה"בית יוסף". בעקבות ידיעה זו שינה הרמ"א את מתכונת הכתיבה של ה"דרכי משה" וקיצר אותה. בשלב השני ביקש הרמ"א להוציא חיבור פסקני וקצר יותר של "דרכי משה", אולם גם אז נודע לו שרבי יוסף קארו הקדימו, בכתבו את ה"שולחן ערוך" [דרוש מקור]. משרבה פרסומו של השו"ע, אף כי זכה להתנגדות רבה באירופה, פרסם הרמ"א בשל"א את הגהותיו על חיבורו הגדול של הבית יוסף, הידועות כ"המפה" ומוסיפות במקום שפסיקתה ומנהגיה של יהדות אשכנז חולקים על פסיקת ה"שולחן ערוך". מחלוקת זו נובעת הן מהמעמד החשוב של המנהג באשכנז בעוד רבי יוסף קארו פסק לפי כללים, והן עקב הבדלים בין הפסיקה שזכתה לרוב בין שלושת עמודי ה"שולחן ערוך", הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, לבין הפסיקה באשכנז ופולין שהושפעה מפוסקים נוספים, כמו בעלי התוספות. על מחויבות האשכנזים לאורך הדורות לפסיקותיו של הרמ"א נודעת אמרת החת"ם סופר: "ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א".

בימי חייו ספג ביקורת לא מעטה מפוסקי אשכנז על כך שהעדיף את מנהג פולין והזניח את המקובל במרכז אירופה. רבי חיים בן בצלאל מחה על כך "שכמו כן הוא הכרח גדול להודיע חילופי מנהגי בני אשכנז ממנהגי מדינת פולין שאם הרב לא רצה לבטל מנהגו מפני מנהג א"י כ"ש שאין לבני אשכנז לבטל מנהגם מפני מנהג מדינת פולין וכן כתב בתשובת מהרי"ל בסי' ק' בשם הרא"ש שאין לבטל מסורת אשכנז בשביל שאר מדינות כי התורה ירושה להם לאשכנזים מימות החורבן... והנה הרב עצמו לא כתב בהקדמת ספרו רק ממנהג בני מדינתו ולא זכר מנהג אשכנז כלל."[14]

הרמ"א נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, קברו שוכן מאחורי בית כנסת הרמ"א בקרקוב ונמצא במרחק של שני מטרים מחלון עזרת הנשים.

הרמ"א כפילוסוף

בספר "תורת העולה" הציג הרמ"א פרשנות פילוסופית ייחודית להלכות בית המקדש. לצד נטייתו לפילוסופיה, האמין הרמ"א גם בקבלה וראה אפשרות ליצור הרכבה בין שני התחומים הנלחמים לכאורה זה בזה, כלומר בין הספירות בקבלה לבין תורת התארים הפילוסופית. בעניין אחר כתב על מחלוקת מסוימת שבין המקובלים והפילוסופים כי "אלו ואלו דברים חיים".[15] האמין בספר הזוהר, אך לא פסק לפיו.

מספריו

  • תורת חטאת - על דיני איסור והיתר.
  • דרכי משה - חיבור על ספר ארבעה טורים הכולל את קיצור דברי הבית יוסף, דברי פוסקים נוספים שלא הובאו בבית יוסף, ואת הכרעותיו של הרמ"א עצמו, ואת הגהותיו בשולחן ערוך כתב הרמ"א על פי ספר זה[16]. חלק יורה דעה נדפס בשנת תנ"ב בזולצבאך, וחלק אורח חיים בתק"כ בפיורדא. מדפיסי הטור בדפוס ברלין (תס"ב-תס"ג) החליטו להוסיף את ספר דרכי משה על גיליון הטור שהדפיסו, אך להשמיט ממנו את כל הקטעים הקיימים כבר בבית יוסף, והדפיסו רק את הדברים הנוספים על הבית יוסף בצורת הערות על הטור והבית יוסף. בצורה הזו (שכונתה "דרכי משה הקצר") המשיכו כל המדפיסים שאחריהם להדפיס את הספר. צורת הדפסה זו גרמה לשיבושים רבים ולחוסר הבנה בין מפאת שינוי סדרו המקורי של הספר ובין מפאת שלפעמים הושמטו בטעות גם מדברי הדרכי משה עצמו. בשנים האחרונות נדפס הספר המקורי כולו מכתבי יד תחת השם "דרכי משה השלם", ואחר כך הודפס גם במהדורות החדשות של הטור. חשיבותו של ספר זה רבה להבנת צורת הפסיקה של רמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך.
  • שו"ת הרמ"א - תשובותיו בענייני הלכה.
  • תורת העולה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית - ספר פילוסופיה דתית.
  • מחיר יין (מחיר יין, באתר HebrewBooks) - פירוש סימבולי על מגילת אסתר, נכתב בימי גלותו בשידלוב

כן חיבר פירוש למסכתות התלמוד, ולאגדות התלמוד. בנוסף, כתב הערות לספר הזוהר, למורה נבוכים ולספר 'מהלך הכוכבים' של ג'ורג' פורבך, שהיה ספר הלימוד הקלאסי באותה תקופה ללימודי אסטרונומיה. ספריו אלו לא ראו אור, אולם הערותיו לספר הזוהר מצוטטות בחלקן בספרו של ר' אליהו מלואנץ "אדרת אליהו". רמ"א חיבר חיבורים נוספים, אך אלו לא השתמרו.

עליה לציונו בל"ג בעומר

בדומה למנהג יהודי ארץ ישראל העולים ביום ל"ג בעומר למירון, נהגו יהודי פולין לעלות לקברו של הרמ"א בל"ג בעומר, שהוא יום פטירתו של הרמ"א. יהודים מכל רחבי פולין היו נוסעים אל קראקוב מקום פטירתו, ועושים סעודה גדולה. בנוסף היו מתקבצים בבית הכנסת בו התפלל הרמ"א, דורשים בדברי תורתו ומדליקים נרות.[17]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ד"ר אשר זיו, הרמ"א: רבי משה איסרלש, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ השם איסרליש מתייחס לשם אביו, ישראל-איסר.
  2. ^ בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם; עיינו לדוגמה בספר זוכר ברית אבות בהקדמה, וכן בשו"ת תורות אמת לרבי רפאל בירדוגו.
  3. ^ מנחם אלון, "פרק 36 - פעלם הקודיפיקטיבי של מרן רבי יוסף קארו ורבינו משה איסרליש", המשפט העברי, עמ' 1122.
  4. ^ ט"ז אורח חיים, סימן תכ, באתר HebrewBooks
  5. ^ ט"ז אורח חיים תרע, ה.
  6. ^ 6.0 6.1 חלק ראשון עמ' 57, באתר HebrewBooks.
  7. ^ עמ' 3.
  8. ^ כך הביא אגדה זו בספר עיר הצדק עמ' 3 "ימיו היו ל"ג שנה, ויעש ל"ג ספרים, ומת בל"ג בעומר שנת של"ג ול"ג מדות ומעלות טובות סיפרו לפני מיטתו", אבל שם הוכיח כי חי יותר מל"ג שנה, חיבר ט"ז (16) חיבורים, ונפטר בשנת של"ב.
  9. ^ דרכי משה על טור יורה דעה, סימן שצ"א, אות ב, באתר HebrewBooks.
  10. ^ עיר הצדק, עמ' 3
  11. ^ שו"ת הרמ"א סימן י
  12. ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי בספרו שם הגדולים ייחד לה ערך בפני עצמו (מערכת גדולים אות מ סימן צב)
  13. ^ ראה מגילת יוחסין של משפחת מייזלס, ערך רבי דב בער מייזלס, המהרד"ם.
  14. ^ ויכוח מים חיים, עמ' ו' א'.
  15. ^ שו"ת הרמ"א סימן ז
  16. ^ שו"ת הרמ"א ל"ה, קל"א
  17. ^ בבית העלמין הרמ"א (ר' משה איסרלש), עלייה לקבר הרב בל"ג בעומר, יום השנה לציון מותו, קראקוב, פולין, שלהי ה-1930, בארכיון בית התפוצות.
איסור והיתר

ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

כדי לקבל הסמכה להוראה מהרבנות הראשית צריך לעבור בין היתר גם מבחן על "איסור והיתר" הכולל הלכות מליחה, תולעים, בשר בחלב, תערובות, מאכלי גויים והכשר כלים.

בית כנסת הרמ"א

בית הכנסת הרמ"א (בפולנית: Synagoga Remuh, ביידיש: רמ"א שוהל) הוא בית כנסת בקרקוב, פולין, שהוקם ב-1557 ונקרא על שם רבי משה איסרליש. בית הכנסת הוא הקטן ביותר בין בתי הכנסת ההיסטוריים של פרבר קז'ימייז' וכיום הוא אחד משני בתי הכנסת הפעילים בעיר. בית הכנסת רמ"א היה בית הכנסת השני שהוקם בקז'ימייז', ועל כן הוא נקרא 'החדש', כדי להבדילו מבית הכנסת 'הישן' שבקצהו הדרומי של רחוב שרוקה.

הרמ"א (1525–1572), שעל שמו נקרא בית הכנסת, היה פוסק, ראש ישיבה ופילוסוף בפולין של המאה ה-16. הוא נודע בשל חיבורו ההלכתי "המפה", אוסף פרשנויות ותוספות על פי מסורת יהודי אשכנז ל"שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו.

בית הכנסת הרמ"א ובית הקברות הסמוך פתוחים בשעות היום למבקרים בתשלום סמלי.

כיום רב בית הכנסת הוא הרב בועז פש.

ברזוויל

ברזוויל (Brazzaville) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר ברפובליקה של קונגו.

ברכות הריח

ברכות הריח הן קבוצת ברכות השייכות לברכות הנהנין, שתיקנו חז"ל לברך קודם שאדם מריח ריח טוב, בדומה לברכה ראשונה שקודם האכילה.

ברכת אירוסין

בִּרְכַּת אֵרוּסִין, בהלכה היהודית, היא ברכה שמברכים בשעת הקידושין המכונים גם "אירוסין", שהם השלב הראשון מתוך שניים במיסוד הנישואים, (קידושין וחופה).

בזמן המשנה והתלמוד מעשה הקידושין היה בנפרד ממעשה הנישואין - החופה, וביניהם הייתה שהות גדולה של כשנה. בתקופה זו אסור לזוג לקיים יחסי מין קודם שברכו "ברכת חתנים" המכונים היום "שבע ברכות", כפי מאמר חז"ל: "כלה בלא ברכה, אסורה לבעלה כנידה" (תחילת מסכת כלה).

כיום שהקידושין נעשים בצמוד לחופה נוהגים לברך ברכה זאת בחלקה הראשון של החופה.

הלכות שבת

הלכות שבת הן ההלכות העוסקות ביום השבת, החל מההכנות אליה ועד סיומה.

הלכות שבת מפורטות בשולחן ערוך בחלק אורח חיים, החל מסימן רמ"א ועד סימן תט"ז

והן מתחלקות למצוות עשה ומצוות לא תעשה.

בגדר הלאוין ניתן למנות את איסור עשיית מלאכה, המתחלק לל"ט אבות מלאכה, איסורי שבות שאינם מלאכה גמורה אלא גזרות דרבנן המיועדות להרחיק את האדם מלעבור על איסורי דאורייתא, ואיסורי תחומין

בגדר העשין ניתן למנות את ההכנות לשבת, את מצוות עונג שבת, מצוות הקידוש, והדלקת נרות שבת, ותפילות שבת.

רוב הלכות שבת אינם מפורטים בתורה אלא נלמדים מחז"ל, וזוהי לשון המשנה: "הלכות שבת.... כהררים התלויין בשערה, שהן מקרא מעט והלכות מרובות".

המפה

המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז. חיבור זה התקבל בקהילות אשכנז כפסקי ההלכה החשובים ביותר, וכל אחרוני אשכנז התייחסו אליו, ונהגו על פיו.

שמו של הספר קשור באנלוגיה לשם "שולחן ערוך": הוא כתוספת של מפת שולחן לשולחן (ערוך). הספר אינו מודפס לבדו אלא כמעין הגהות ועריכה בתוך השולחן ערוך.

המפקדה הארצית

המפקדה הארצית (מ"א) היה הגוף שהופקד על הניהול הכולל של ארגון ההגנה.

המפקדה הארצית הוקמה ב-1930, לאחר שמוסדות היישוב הכירו בצורך תיאום ההגנה המאורגנת ליישובים תחת פיקוח אזרחי, כחלק מלקחי מאורעות תרפ"ט. עד אז התנהל ארגון "ההגנה" מול ועדים מקומיים בערים השונות שלא היו כפופים לו ופעלו לרוב באופן עצמאי. עם הקמתה, הוכפפה המפקדה הארצית תחת הוועד הלאומי והסוכנות היהודית בראשותו של דוד בן-גוריון. המפקדה הייתה מורכבת הן מנציגי ההסתדרות שייצגו את מחנה הפועלים והן מנציגי המחנה האזרחי (סוחרים, תעשיינים והתאחדות האיכרים) בחלוקה שווה של 3-4 נציגים לכל מחנה. עקב החלוקה הפוליטית למפלגות והאינטרסים המנוגדים, התגלעו ויכוחים לא מעטים והטיפול של המפקדה בבעיות שנוצרו היה לעיתים מלווה בחשדנות ובסחבת.

כדי לשפר את תפקוד המפקדה הארצית ולמסד את ארגון "ההגנה" כצבא לכל דבר, הוחלט ב-1937 להעמיד רמ"א - ראש המפקדה הארצית שאותו מינתה הסוכנות, וב-1939 הוחלט למנות ל"הגנה" מטה כללי שהיה אחראי לצד המבצעי של הארגון, תחת מרות המפקדה הארצית. המפקדה הארצית שימשה מעתה כמעין דרג מדיני, גוף הקובע מדיניות כוללת למטכ"ל "ההגנה" ולרמטכ"ל העומד בראשו. כמו כן עסקה המפקדה בצד הכלכלי של הארגון, ברכש נשק וכלי לחימה ובגיוס אנשים. המפקדה הארצית והמטכ"ל כונו בשם "הפיקוד העליון".

עוד ב-1947 חתר דוד בן-גוריון לביטול המפקדה הארצית על מנת שלא לערב גוף פוליטי בהנהגת הצבא העתידי. ב-2 במאי 1948 שלח בן-גוריון לרמ"א, ישראל גלילי, מכתב המודיע על סיום כהונתו, וזה נכנס לתוקף למחרת (ראו גם מרד הגנרלים). חלק מסמכויות המפקדה הועברו למטכ"ל של צה"ל וחלקן הועברו למחלקת הביטחון בסוכנות (שהתפתחה למשרד הביטחון).

ראשי המפקדה הארצית:

יוחנן רטנר: בשנים 1939-1938.

יעקב רייזר: בשנים 1941-1939.

משה סנה: בשנים 1946-1941.

זאב פיינשטיין: בשנים 1947-1946.ממלא מקום ראש המפקדה הארצית של "ההגנה".

ישראל גלילי: בשנים 1948-1947.עם החברים במפקדה לאורך השנים נמנו גם אליהו גולומב, דב הוז, מאיר רוטברג, לוי אשכול, יוסף יזרעאלי וסעדיה שושני.

ח'רטום

חֻ'רטוּם (בערבית: الْخُرْطُوم; תעתיק מדויק: אַלְחֻ'רְטוּם; תרגום: "חדק פיל") היא בירת סודאן והעיר הגדולה ביותר במדינה. היא ממוקמת במקום מפגש הנילוס הכחול שמוצאו מאתיופיה עם הנילוס הלבן שמוצאו מאוגנדה. ממפגש שני נהרות אלה נוצר הנילוס, הזורם צפונה למצרים ונשפך לים התיכון.

בעיר מתגוררים מעל לחמישה מיליון תושבים. ח'רטום, יחד עם צפון ח'רטום (עיר נפרדת, הקרויה גם ח'רטום בחרי, ומצויה מעבר לנילוס הכחול), אום דורמאן ופרבריהן, יוצרות מטרופולין שבה שמונה מיליון תושבים. ח'רטום שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2005.

חושן משפט

חושן משפט או בקיצור חו"מ הוא שמו של החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

מקור השם "חושן משפט" נובע מהפסוק "ועשית חושן משפט מעשה חושב" וזאת משום המילה משפט המורה על עיסוקו של הספר בדיני ממונות.

כיום משמש הביטוי חושן משפט למכלול הדינים הנוגעים לדיני ממונות.

ט' בטבת

ט' בטבת הוא היום התשיעי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

ישיבת חיי עולם

חיי עולם (שם מלא: חיי עולם - תלמוד תורה ישיבה ובית תבשיל ליתומים) הוא מוסד תורני חסידי ירושלמי שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.

להק האוויר

להק האוויר הוא יחידה ראשית במטה חיל האוויר הישראלי.

הלהק אחראי לפעילות האימונים, להדרכה ולפעילות השוטפת של חיל האוויר. ראש הלהק הוא איש צוות אוויר וקצין בדרגת תת-אלוף, והוא מכונה רל"א.

מוצאי שבת

בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן. מוצאי שבת נחשב לזמן מיוחד, שבו מרבים בתפילה ובבקשות. לכן נוהגים לומר קטעי שירה וזמירות מיוחדים למוצאי שבת, ומבקשים בקשות כגון פרנסה, בריאות, שלום וכו'. יש שמשתתפים בטקס מלווה מלכה, שהוא טקס שבו שרים ואוכלים כדי ללוות את המלכה שזה עתה הלכה - השבת.

משה אריה פריינד

הרב משה אריה פריינד (ו' בתשרי תרס"ד ספטמבר 1903 – כ' באלול תשנ"ו ספטמבר 1996) היה גאב"ד העדה החרדית.

קהל חסידי ירושלים

קהל חסידי ירושלים היא חסידות ירושלמית המשתייכת לעדה החרדית.

קידוש השם

קידוש השם היא מצוות עשה מהתורה המחייבת יהודי למסור את נפשו במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור ועיקרם: עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות. מלבד מסירות הנפש ממש, בספרי הראשונים נאמרו דרכים נוספות לקיום המצווה: התנהגות נאותה הגורמת לבריות לשבח את ה' ומאמיניו, אמירת שבחי ה' במניין, וכן קיום כל המצוות תוך נכונות והסכמה למסירות נפש במחשבה. המושג "קידוש השם", במובן של המוות על קיום המצוות, לא מופיע בספרות התנאים לפני גזירות אדריאנוס.

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים. הוא מצוין בימינו כחג יהודי בא' וב' בתשרי ופותח עשרת ימי תשובה עד יום כיפור. המצווה בתורה מורה על עשיית יום א' בתשרי "יום תרועה" ולכן מצוות החג העיקרית היא תקיעת שופר.

יום זה נחשב במסורת היהודית ליום שבו מכתירים בני האדם את אלוהים כמלכם, וליום דין שבו נידון האדם על השנה שעברה ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה. כמו כן, בהלכה יום זה נחשב ליום הראשון בשנה לצורך מניין השנים בלוח העברי ולצורך מניין שנות שמיטה ויובל.

לפי הכלל לא אד"ו ראש, היום הראשון של ראש השנה אינו חל בימים ראשון, רביעי ושישי.

שלמה לוריא

רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 - י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16. חי ופעל בערים שונות ברחבי פולין בהן עמד בראשות ישיבות. ספריו "חכמת שלמה" ו"ים של שלמה" נחשבים לאבני יסוד בפרשנות התלמוד הבבלי, תשובותיו ההלכתיות מצוטטות בספרות ההלכה, וידועות גם הגהותיו לכתבי קדמונים.

בפי בני הדור שלאחריו מתואר רש"ל כגדול דורו גם בהשוואה לבני דורו הגדולים רבי יוסף קארו והרמ"א. כך כתב עליו ההיסטוריון היהודי הנודע בן התקופה דוד גנז, בכרוניקה "צמח דוד" (חלק ראשון שנת של"ג): "רבי שלמה לוריא מאוסטרא הוא המאור הגדול, נזר ישראל, מופת הזמן, אשר לאורו ילכו בני עמנו ומימיו שותין כל תפוצות ישראל. ושמעו יצא בכל העולם, והעמיד תלמידים הרבה, והפליג על כל אנשי דורו, וחיבר חיבורו הגדול על כל שיטת התלמוד, אשר אין ערך לגדלו לעומקו ולחריפתו, וקרא אותו ים של שלמה...". היסטוריון תולדות עם ישראל משה אביגדור שולוואס מעמיד את רש"ל עם רמ"א בשורה אחת ומגדיר כך את ההבדל ביניהם: "הרמ"א ייצג בדורו את הצד הקודיפיקאטורי בלימוד התורה, את הצד התיאורטי ייצג בן זמנו וקרובו המהרש"ל".רש"ל נהג למתוח ביקורת על רעיונות ואישים שחרגו מן השורה לפי הבנתו, בשל גדולתו בתורה יראו בני דורו מפניו אך הוא לא מצא מנוחה במקומות רבנותו ונדד ממקום למקום. במהלך נדודיו הקים ישיבות בערים שונות, ולשמו דבקו כינויים לפי מקומות מגוריו. כך נקרא במקורות שונים: רבי שלמה מאוסטראה ורבי שלמה מליטא.

תקופת חייו של הרב רמ"א על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
אחרונים
חכמי יהדות אשכנז הרמ"א (רבי משה איסרליש) • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.