רכבת

רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה. הרכבת בנויה ממספר קרונות, הנמשכים או נדחפים לרוב על ידי קטר. המסילה בנויה בדרך כלל משניים, שלושה או ארבעה פסי פלדה, אך קיימות בשימוש גם מסילות בעלות פס יחיד (מונורייל ופס ריחוף מגנטי). בחלק מהרכבות יש לקרונות יכולת הנעה עצמית, ללא קטר, והם נקראים קרונועים.

קיימים שלושה סוגי הנעה עיקריים לרכבות:

  • קיטור - השיטה הוותיקה להנעת קטרים באמצעות חימום מים שהופכים לקיטור ומייצרים תנועה.
  • דיזל ובנזין - שימוש במנוע בעירה פנימית (בדומה למכונית).
  • חשמל - שימוש במנוע חשמלי. בדרך כלל הרכבת מקבלת את אספקת החשמל מכבלים שעוברים מעל המסילה.

נהג הרכבת, קטרנית, הוא המפעיל של קרון הקטר. בקטר קיימות מערכות שליטה ובקרה על תפקוד ההנעה ומערכות מסייעות כגון בקרת אקלים ותאורה. קיימים סוגים רבים של מערכות הנעה, כאשר כל סוג מתמודד עם אתגרים שונים. ניתן להגדיר סוגי רכבות שונים על פי אורך המסלול שלהן: רכבת בינלאומית, בינעירונית אזורית, פרברית ועירונית (קלה). ההבדל במרחקי הנסיעה יוצר גם הבדלים אחרים כגון תדירות שונה, מרחק מומלץ בין תחנות שהוא שונה ועדיפות לשימוש בטכנולוגיות שונות. במדינות רבות הרכבת היא אמצעי התחבורה העיקרי להסעת נוסעים, והיא משלבת בין מספר סוגי רכבות:

סוג מיוחד ונכחד של כלי רכב מסילתיים הן הטרזינה והקרונית הידנית, שהן כלי תחבורה קטנים ופשוטים הנעים על מסילת ברזל בכוח האדם הנוהג בהם או מנוע עזר.

Tren a las nubes cruzando Viaducto la Polvorilla
רכבת
קולות הנשמעים בעת נסיעה ברכבת
ETR450-14 trenOk
רכבת נוסעים מודרנית
Train front
רכבת נוסעים בישראל עוברת סימנור
PikiWiki Israel 2881 Kibutz Gan-Shmuel sk13- 123 גן-שמואל-טיול ברכבת 1950-2
קבוצת ילדים בנסיעה ברכבת לטיול ב-1950.
Steam Locomotive
קטר קיטור צרפתי מתחילת המאה ה-20
BNSF GE Dash-9 C44-9W Kennewick - Wishram WA
רכבת משא

השם העברי

בעקבות חנוכת קו הרכבת בין יפו לירושלים ב-1892 עלה הצורך למצוא שם עברי מתאים. לפי ראובן סיוון יצר אליעזר בן-יהודה את המונח "רכבת" בהקבלה ל"חמרת" (שיירה של חמורים) ו"גמלת" (שיירה של גמלים), כלומר "שיירה של רכבים"[1].

היסטוריה

מנוע הקיטור הראשון שזכה לתפוצה נרחבת נבנה על ידי ג'יימס ואט בשנת 1774. המצאה זו סללה את הדרך למהפכה התעשייתית. אחד היישומים הראשונים של מנוע זה הייתה הנעת כלי רכב מנועי. ב-21 בפברואר 1804 הודגם לראשונה קטר הקיטור של ריצ'רד טרוויתיק שהוביל פחם למפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה, לאורך מסילה של כ-15 ק"מ ובמהירות של כ-8 קמ"ש. התפתחות קטרי הרכבת המשיכה בהתמדה, אבל ההמצאה נעשתה מעשית רק עם בניית ה"רוקט" ("Rocket") של ג'ורג' ורוברט סטיבנסון ב-1829.

במהלך השנים שלאחר מכן התפתחה רשת הרכבות בכל רחבי העולם. הרכבות היו גורם חשוב בתהליכים היסטוריים ובשליטה של מדינות על אזורי הספר שלהם. לדוגמה, במלחמת האזרחים האמריקנית באמצע המאה ה-19 איפשרה הרכבת לצבא הצפון להניע כוחות בין החזיתות השונות בממדים ובמהירות חסרי תקדים בהיסטוריה של המלחמות. הרכבת הטרנס סיבירית שנבנתה בסוף המאה ה-19 איפשרה לאימפריה הרוסית לחזק את שליטתה בחופי האוקיינוס השקט וליישב את סיביר; קו הרכבת הטרנס-יבשתי הראשון בצפון אמריקה איפשר לפתח את החוף המערבי של ארצות הברית.

במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה היו רכבות ומסילות ברזל כלי אסטרטגי-צבאי חשוב ושימשו להובלת גייסות ואספקה אל החזית ופינוי פצועים וחללים ממנה. גם כלי נשק כגון טנקים הוסעו למרחקים ארוכים על ידי רכבות. כמו כן שימשו רכבות כנושאות ארטילריה קרבית וזאת באמצעות תותחי רכבת שהותקנו באופן מבצעי על קרונות רכבת (ולא רק לצורך תובלה). תפקידן של הרכבות במלחמת העולם השנייה זכור גם כיוון ששימשו להובלת מיליוני יהודים ובני לאומים אחרים אל מחנות ריכוז והשמדה.

במחצית השנייה של המאה ה-20 עומעם זוהרה של הרכבת לטובת כלי התחבורה החדשים: המכונית הפרטית והמטוס. למשל, בארצות הברית נזנחה כמעט לחלוטין תשתית המסילות עד כדי כך שהייתה סכנה להמשך קיומה. מנגד, בכמה ארצות ניתן מענה למגמה זו בדמות רכבות נושאות-רכב שאפשרו לנוסעים לנסוע ברכבת, בעוד מכוניתם מאוחסנת בקרון ייעודי.

התפתחות הטכנולוגיה והמעבר ממנועי הקיטור להנעה שמבוססת על חשמל או דיזל איפשרו לפתח מערכות רכבות יעילות שהיו מסוגלות להתחרות ברכב הפרטי. הופעת רכבות מהירות בסוף המאה ה-20 איפשרה לרכבת להתחרות גם במטוסים בטווחים קצרים ובינוניים (עד 650 ק"מ). לדוגמה, חברת התעופה הלאומית הגרמנית, לופטהנזה, הצהירה כי היא מעוניינת לעודד שימוש ברכבות במקום טיסות בתוך גרמניה. גם מטרופולינים רבים בארצות הברית, כדוגמת לוס אנג'לס, שדגלו ברכב כאמצעי התחבורה העיקרי, נאלצו להוסיף תשתית מסילתית לאחר שתשתית הכבישים נסתמה.

העתיד

כיום מתבצעים מיזמים רבים של רכבות מהירות, בעיקר באירופה. הצפי הוא כי בשנים הקרובות תושלם רשת של רכבות מהירות בכל מערב אירופה. רשת כזו תשנה את דרכי התחבורה ושוק העבודה. היא צפויה להקטין באופן דרסטי את השימוש במטוסים לטיסות קצרות, לעודד אירופאיים לעבוד גם בארצות שכנות ולחזק באופן דרמטי את הקשרים בין מדינות אירופה.

אחד מכיווני ההתפתחות העתידיים המעניינים ביותר לרכבות בעתיד היא טכנולוגיית הרחיפה המגנטית. לרכבות אלו אין גלגלים אלא אלקטרומגנטים שמחזיקים אותן בגובה של כסנטימטר מעל משטח מיוחד, שמשמש להן כמסילה. הן מונעות קדימה באמצעות שינוי השדות המגנטים.

רכבות אלו מהירות, יעילות ומאפשרות נסיעות חלקות במיוחד, מכיוון שאין חיכוך בין הרכבת למסילה. על אף שבאופן תאורטי אין הגבלה על המהירות אליה ניתן להגיע עם רכבות אלו, הן פועלות במהירות מקסימלית של 588 קמ"ש. חסרונן העיקרי הוא העלות האדירה של הקמת המסילות המיוחדות. חיסרון נוסף הוא הרעש הנוצר מפעולתה של הרכבת; בשונה מרכבות רגילות, הרעש שמשמיעות רכבות אלו דומה לרעש של מטוס סילון.

כיום פעילים בעולם רק שני קווי רכבת מגנט בשירות רגיל. הראשון בסין בין שאנגחאי לשדה התעופה שלה והשני ביפן, עובר דרך טוקיו.

איכות הסביבה

מחקרים הראו כי מדי שנה מתים בגוש דן לבדו מאות אנשים, כתוצאה מזיהום אוויר[2]. כמחצית מהזיהום נגרמת מפליטות של כלי רכב ממונעים. נזק נוסף, שאינו בריאותי אלא אקלימי, קשור בבעיה המתעצמת של שינויי האקלים. מצב זה מוסבר בחלקו על ידי כך שמערכת התחבורה של ישראל מבוססת במידה רבה על מכוניות פרטיות. ליקוי זה נגרם מהשגיאה הרווחת, לפיה מטרתה של תחבורה היא לנייד מקסימום מכוניות במינימום משאבים, אולם מטרתה האמיתית של תחבורה היא לנייד מקסימום אנשים. מערכת תחבורה משולבת שעיקרה היא רשת חכמה של רכבות, אוטובוסים, מדרכות, שבילי אופניים ומכוניות יכולה לאפשר ניידות גבוהה יותר, ולשכבות רחבות יותר של אוכלוסייה, מאשר תחבורה שעיקרה כלי רכב פרטיים. במודל של "תחבורה משולבת" הרכבת מהווה את השדרה המרכזית של הסעת ההמונים, כאשר אמצעי התחבורה האחרים משלימים אותה ומזינים אותה.[דרוש מקור]

מבחינת ניצול שטח, הרכבת תופסת שטח קטן בהרבה בהשוואה לכבישים ולכן היא פוגמת הרבה פחות בנוף ובסביבה. בעלי חיים, למשל, יכולים בדרך כלל לחצות פסי רכבת בשלום, דבר שהוא בלתי אפשרי לחלוטין כשמדובר בכבישים מהירים עם חומות של פסי הפרדה. יתרון נוסף, הוא שרכבות מודרניות הן גם הרבה יותר שקטות מכבישים מהירים.

הרכבת בישראל

Train jerusalem
הרכבת לירושלים בנחל רפאים
PikiWiki Israel 6159 Gan - Samuel - Independence Day 1980-85
רכבת למטרות שעשועים

קו הרכבות הראשון בארץ הושק ב-1892 עם הפעלת מסילת הרכבת לירושלים בימי השלטון העות'מאני[3]. בין 1903 ל-1905 הונחה מסילה מחיפה דרך עמק יזרעאל לסוריה (שם התחברה למסילת הרכבת החיג'אזית), שנודעה לימים כרכבת העמק. בימי מלחמת העולם הראשונה נסללה בשפלת החוף מסילה אורכית מתחנת הרכבת עפולה לכיוון סיני ותעלת סואץ.

בימי המנדט הבריטי חוברה רשת המסילות בארץ למצרים וללבנון. קטע המסילה בין טולכרם לבין עפולה נזנח, וממערב לו הונחה מסילה שחיברה את מסילת השפלה ישירות לחיפה (תוואי המסילה שבין חדרה לבין חיפה משמש עד היום כחלק מהקו הראשי של רכבת ישראל).

באפריל 1948, מעט לפני קום המדינה, הקימו המוסדות הלאומיים את חברת רכבת ישראל שתרכז את התחבורה המסילתית במדינת ישראל לכשתוקם. במשך עשרות שנים לאחר מכן סבלה רכבת ישראל מהזנחה מתמשכת והיעדר תוכניות פיתוח, עקב העדפה של תחבורה ציבורית פחות פגיעה להתקפות טרור ויותר גמישה (אוטובוסים ומוניות). בסוף שנות התשעים חל שינוי בסדרי העדיפויות והרכבת נהנית כיום מתקציב פיתוח הגדול יותר מתקציב הכבישים לפי הצעת התקציב לשנת 2004 [4] . כתוצאה מהשיפור בהשקעות, גדלה תנועת הנוסעים פי חמישה, מ-6 מיליון נוסעים ב-1998 לכ-30 מיליון נוסעים בשנת 2006.

רכבות עירוניות

בחלק מהמטרופולינים בישראל ישנם פרויקטים להפעלת רכבות עירוניות:

ראו גם

להרחבה בענייני רכבות ניתן לגשת גם לפורטל הרכבות, פורטל התחבורה ולפורטל רכבת ישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ hebreunet.fr
  2. ^ ראו למשל מחקרן של עיינה גורן ושרה הלמן, Health Impact Assessment of Air Pollution, במסגרת Air Pollution and Health: A European Information System,‏ 2003
  3. ^ ראו 111 שנה לפתיחת קו הרכבת הראשון בארץ, 26.9.2003 - במקור, מתוך אתר "חדשות הרכבת", אשר אינו פעיל עוד
  4. ^ הצעת התקציב לשנת 2004
אוטובוס

אוטובוס הוא כלי רכב קרקעי ממונע וגדול, המיועד להסעת מספר רב של נוסעים. האוטובוס מיועד לנסיעה על כבישים, מה שהופך אותו לדינמי ביחס לכלי תחבורה אחרים המיועדים להסעת המונים. מרבית האוטובוסים משמשים כחלק ממערך תחבורה ציבורית עירוני או בינעירוני או למטרות תיירות.

אמצעי תחבורה

אמצעי תחבורה הם כלים ומכונות המשמשים להסעה או הובלה של נוסעים או משא באמצעות האדם, מנוע או על ידי בעל חיים. אמצעי תחבורה יכולים לפעול ביבשה (אופניים, עגלה, מלגזה, אופנוע, קלנועית, כסא גלגלים, מכונית, משאית, אוטובוס, רכבת, טרקטור ונגמ"ש), בים (אופנוע ים, סירה, ספינה, צוללת), באוויר (כדור פורח, מטוס, מסוק, ספינת אוויר) ובחלל (טיל, מעבורת חלל).

המכנה המשותף של כל אמצעי התחבורה הוא היותם מקילים על האדם בהעברתו או את חפציו ממקום למקום, אם כי חפץ המשמש למטרה זו אך הוא אינו בעל הגדרות מסוימות נוספות, דוגמת עגלת קניות או מזוודה על גלגלים, לא ייחשבו לאמצעי תחבורה.

אמצעי תחבורה המובלים על ידי בעלי חיים ידועים מאז החל האדם לביית את בעלי החיים, ואף קודם לכן. אחד מאמצעי התחבורה הראשונה שהומצאו על ידי האדם הקדמון, עוד בטרם המצאת הגלגל הייתה מזחלת שנמשכה על ידי בני אדם, ולמעשה בני אדם היו אמצעי ההנעה הראשון של אמצעי התחבורה. מאוחר יותר, עם ביותם של בעלי חיים כגון סוסים, פילים, חמורים ואף כלבים החלו להשתמש בהם כדי להניע אמצעי תחבורה, למרות זאת, גם כיום, משמשים בני אדם ככלי להנעת אמצעי תחבורה (ראו לדוגמה: ריקשה).

למרבית אמצעי התחבורה היבשתיים כיום ישנם גלגלים או זחל. ישנם גם אמצעי תחבורה יבשתיים שאינם פועלים על עקרונות אלה, ובדרך כלל אינם מיוצרים בייצור רחב היקף ומיועדים לשימושים ייחודיים (כגון אמצעי תחבורה סרטניים, שנועדו לאפשר תנועה בשטחים סלעיים על גבי כוכבי לכת או אסטרואידים או רחפות שפועלות על לחץ אוויר).

בעולם המערבי, מרבית אמצעי התחבורה כיום הם אמצעי תחבורה מכניים, היינו אמצעי תחבורה המונעים באמצעות מנועים. מנועים אלה מופעלים הן על ידי שריפת דלקים (פחם, דלק, עץ, גז ומימן), והן על ידי חשמל, לחץ אוויר ואמצעים סולריים.

הקו הראשי של רכבת ישראל

הקו הראשי של רכבת ישראל הוא הכינוי שניתן למסילת הרכבת החוצה את ישראל מצפון לדרום, מנהריה למסוף המטענים שבהר צין.

קו זה הוא למעשה מספר מסילות נפרדות שנבנו בתקופות שונות וחוברו בשלב מאוחר לקו אחד - מסילת החוף, מסילת איילון, מסילת הרכבת לירושלים (מקטע תל אביב-לוד) ומסילת הדרום. מהקו הראשי מתפצלות שלוחות - מסילת עכו-כרמיאל, העמק, מסילת השרון, המסילה המזרחית, מסילת הירקון, מסילת הרכבת לראשון לציון הראשונים, קו הרכבת למודיעין וירושלים, מסילת הרכבת לירושלים, מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום, המסילה המזרחית ושלוחות לנמלי ים (נמל אשדוד ונמל חיפה) ולמסופי משא ומטען (מסוף המטענים ברמת חובב, ממגורות חיטה בדבירה וליד גן שמואל, בתי הזיקוק בחיפה ועוד).

לאורך המסילה פועל קו נוסעים בינעירוני של רכבת ישראל שמנצל את הקו כמעט למלוא אורכו - קו נהריה-חיפה-בנימינה-תל אביב-לוד-באר שבע, וקו פרברי בין הקריות לחיפה. בשאר קווי הנוסעים הבינעירוניים והפרבריים נעשה שימוש בחלק מהמסילה לצד שימוש בשלוחות המתפצלות ממנה.

בשנת 2018 פוצל קו הנוסעים לשניים עקב מחסור בציוד נייד ומערכי הקרונות נלקחו לטובת הקו המהיר לירושלים. קו הנוסעים פעיל בסופי השבוע במתכונתו המלאה וצפוי לשוב לפעול בכל ימות השבוע ברבעון השלישי של 2019.

הרכבת המנדטורית

הרכבת המנדטורית (באנגלית: Palestine Railways, ר"ת P.R.) הייתה חברת רכבות בשליטה בריטית אשר הפעילה שירות רכבות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, החל משנת 1920 ועד תום המנדט בשנת 1948. את תשתית הרכבת המנדטורית ירשה רכבת ישראל עם קום המדינה. לכל אורך תקופת המנדט הבריטי העסיקה הרכבת המנדטורית אלפי עובדים, ערבים ויהודים והייתה אחד המעסיקים הגדולים בארץ ישראל.

חשמלית

חשמלית היא כלי תחבורה ציבורית הנעה על מסילה ברחובות ערים. אף שהיא נעה על גבי מסילה, תנועתה משולבת בתנועת כלי רכב אחרים הנעים במקביל או חוצים את המסילה. רובן המוחלט של החשמליות מונעות באמצעות חשמל, ומכאן שמן, אף שכלי תחבורה דומים הונעו גם באמצעות סוסים, קיטור, גז ועוד.

מדריד

מדריד (בספרדית: Madrid, הגייה: [maˈðɾið]) היא עיר הבירה של ספרד ומקום מושבם של המלך, הממשלה, הפרלמנט ובית המשפט העליון. בעיר כ-3.2 מיליון תושבים (נכון ל-2018), ובכך מדריד היא העיר הגדולה בספרד. בשטח העיר רבתי מתגוררים כ-6 מיליון תושבים.

בגובה 667 מטר מעל פני הים זוהי עיר הבירה הגבוהה באיחוד האירופי, ועיר הבירה השנייה בגובהה באירופה, אחרי בירת אנדורה, אנדורה לה ולה.

בעבר הייתה מדריד בירת האימפריה הספרדית ומסיבה זו הצטברו בה אוצרות אומנות רבים המוצגים כיום במוסאו דל פראדו, במוסאו ריינה סופיה ובמוסאו תיסן בורנמיסה. בנוסף, בעיר מספר אתרים תרבותיים והיסטוריים חשובים, כמו הארמון המלכותי, התיאטרון המלכותי, פארק בואן רטירו, הספרייה הלאומית של ספרד והמוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של ספרד.

מטוס

מָטוֹס או אֲוִירוֹן הוא כלי טיס ממונע, כבד מהאוויר, אשר שוהה באוויר בזכות כוח העילוי הפועל על כנפיו.

מטוסים נעים ממקום למקום במהירות רבה, ללא צורך בדרכים ותוך תלות מועטה במזג האוויר, ולכן משמשים אמצעי תחבורה נפוץ מאוד. תכונות אלה הופכות את המטוסים לשימושיים גם למטרות צבאיות ומדעיות.

המטוס הראשון שטס בהצלחה בכוח מנועו נבנה על ידי האחים רייט. מקובל כי טיסתם שנערכה ב־17 בדצמבר 1903, ונמשכה כ־12 שניות ולמרחק 39 מטרים, הייתה הטיסה הממונעת הראשונה בכלי טיס כבד מן האוויר. אך קדמו להם כמה ניסיונות חשובים של אלברטו סנטוס דימון הברזילאי, לואי בלריו הצרפתי וגלן קרטיס האמריקני. מאז התפתחו רבות הטכנולוגיה והידע בנושאי התעופה והאווירודינמיקה, אך עקרון הפעולה של המטוסים נשאר דומה.

מסילת הרכבת יפו–ירושלים

מסילת הרכבת בין יפו לירושלים נסללה לראשונה בשלהי המאה ה-19. המסילה הייתה בשימוש החל בימי השלטון העות'מאני, במהלך ימי המנדט הבריטי ועד שנת היובל של מדינת ישראל. בשנת 1998 הוחלט להשבית את קטע המסילה שבין תחנת הרכבת ירושלים לבין תחנת הרכבת נען ("קו הרכבת בתוואי נחל שורק"), לאחר שנים של ירידה במספר הנוסעים ולאחר אירועים חוזרים ונשנים של שימוט מהמסילה והארכת זמן הנסיעה בגלל המצב הפיזי הגרוע של פסי הרכבת. מקטע תל אביב-לוד נותר פעיל שנים רבות כחלק מהקו בין לוד לרחובות והקו בין לוד לבאר שבע.

בתחילת המאה ה-21 הוחלט להשמיש מחדש את הקו לירושלים, במקביל להנחת מסילה חדשה בין תל אביב לירושלים בתוואי הקרוב לכביש 1 (קו הרכבת המהיר לירושלים). פרויקט חידוש הקו בתוואי המקורי ספג ביקורת קשה ונחשב לבזבזני ונעדר-תכנון. בעתיד ייתכן שהמסילה תוסב לשמש רכבות משא בלבד. כיום, משתמשות במסילה אך ורק רכבות נוסעים, שכן לא נבנה מתקן להעמסת מכולות באזור תחנת מלחה. כמו כן הוצע לשנע דרכה ברכבות מכולות זבל לאתרי ההטמנה בנגב כחלופה להסעת משאיות זבל.

מסילת רכבת

מסילת רכבת (קרויה גם מסילת ברזל) היא המסלול הייחודי לרכבות. מסילות רכבת ומסוטים המותקנים בהן משמשים להכוונת הרכבות ללא צורך בהיגוי. מאז המצאת המסילה במאה ה-19 עברה מסילת הרכבת שינויים רבים וכיום רכבות מהירות, דוגמת TGV, יכולות להגיע למהירות של עד 500 קמ"ש בשימוש בפסים אלו.

שטחי מסילת רכבת הם אחד המשאבים החשובים ביותר לחברות הרכבות, שכן בעוד שציוד נייד ניתן לרכוש ולהפעיל במהירות רבה יחסית, הקמת מסילות דורשת הליכי תכנון ובניה מורכבים.

נתיבי איילון

נתיבי איילון ( או כביש 20) הוא הכביש העיקרי במטרופולין תל אביב-יפו. הכביש חוצה את המטרופולין מצפון לדרום והוא כביש מהיר ברובו, ולצידו מסילת רכבת ונחל איילון שמנקז גשמים מכל אזור השפלה. בקטע המרכזי של הכביש (בין מחלף קיבוץ גלויות למחלף גלילות) עוברים 750,000 כלי רכב ביום והוא אחד מצירי התנועה העמוסים ביותר בישראל. הוא מחבר את כל הכבישים הבין עירוניים שמגיעים לתל אביב: כביש 4 מאשדוד והדרום, כביש 1 מירושלים, כביש 5 ממזרח, כביש 431 מדרום מזרח, כביש 531 מצפון מזרח, וכביש 2 מחיפה ומהצפון.

ציר נתיבי איילון מורכב מהקטע המרכזי שעובר בתוך העיר תל אביב לאורך אפיק נחל איילון שהיה ידוע בעבר כ"ואדי מוסררה". קטע זה העניק לנתיבים את שמם. לציר זה המשכים לכיוון צפון, דרך הרצליה עד חיבור לכביש 2 דרומית לנתניה בסמוך לקיבוץ שפיים; לכיוון דרום, בין חולון לבת ים וראשון לציון עד כביש 4 ומזרחית לפתח תקווה וכביש 5.

לכל אורך הציר המרכזי והצפוני עוברות שלוש מסילות רכבת ועליהן ארבע תחנות רכבת ישראל בתל אביב. בחלק מהקטע (מתחנת תל אביב מרכז ועד תחנת האוניברסיטה) עוברות ארבע מסילות, אשר שתיים מהן ממשיכות לכיוון חיפה והאחרות לכיוון הוד השרון. ציר זה הוא החיבור הרכבתי היחיד במרכז גוש דן ועוברות בו למעלה מ־200 רכבות נוסעים ביום. החל מספטמבר 2011 נפתחו לתנועה בקטע הדרומי (מדרום למחלף קיבוץ גלויות) שתי מסילות רכבת לאורך הכביש, ועליהן תחנות הרכבת בחולון, בת ים וראשון לציון, ובהן עוברות כ-3 רכבות בשעה. המסילות ממשיכות לאחר מחלף חולות לכביש 4 לכיוון יבנה, אשדוד ואשקלון. סמוך לתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין ישנן ארבע מסילות, אשר שתיים מהן נקטעות כמספר מטרים לאחר תחנה זו.

קו הרכבת המהיר לירושלים

קו הרכבת המהיר לירושלים (מכונה גם מסילות דוד המלך או A1) הוא מיזם תשתית לאומית, הכולל קו רכבת חשמלית מהירה המחבר את ירושלים לנמל התעופה בן-גוריון. תדירות הרכבות עומדת בשלב זה על 2 רכבות בשעה, ולכשיושלם הקו היא צפויה להיות כ-4 רכבות בשעה. בעתיד תוכל להגיע בשעות העומס ל-6 נסיעות בשעה. בפסח שנת 2020 צפוי הקו להיפתח עד לתחנת תל אביב - ההגנה. בהמשך מתוכנן הקו להמשך עד לתחנת הרכבת הרצליה.

הקו, שנפתח חלקית ב-25 בספטמבר 2018, מפעיל רכבות מתחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון לתחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון. עד להשלמת חשמול המסילה עד לתל אביב, על הממשיכים ליעד זה להחליף רכבת בנמל התעופה בן-גוריון. בשלושת החודשים הראשונים, הנסיעה בקו בחינם, בשני כיווני הנסיעה, עם הזמנת כרטיס נסיעה מראש.

הקו כולל שלושה חלקים, שני הקטעים הראשונים משמשים את קו הרכבת שבין תל אביב-יפו למודיעין. הקטע האחרון, באורך 30 קילומטר מקשר את אזור כפר דניאל עם ירושלים באמצעות מנהרות באורך כולל של עשרים קילומטר וגשרים באורך כולל של חמישה קילומטר. קטע זה מסתיים בתחנת רכבת תת-קרקעית בעומק של 80 מטר בין בנייני האומה לתחנה המרכזית בכניסה לירושלים. אורכם הכולל של המסילות הוא 57 קילומטר.

בניית הקו רשמה מספר שיאים מקומיים: הגשר הארוך בישראל באורך 1.25 קילומטר, הגשר הגבוה בישראל, המגיע בשיאו לכ-90 מטר מעל הקרקע, המנהרה הארוכה בישראל באורך 11.6 קילומטר ותחנת הרכבת העמוקה ביותר בעומק של 80 מטר, שהיא גם אחת מתחנות הרכבת הכבדה העמוקות ביותר בעולם. העלות המשוערת של הקמת הקו היא כ-6.86 מיליארד שקל אך יש שמעריכים כי העלות עשויה להגיע לכדי 9 מיליארד שקל.

קו הרכבת נקרא "מהיר" אך הוא אינו משמש לרכבות מהירות (שמהירותן בדר"כ מעל 200 קמ"ש), הקו נקרא כך מכיוון שהוא מהיר יותר משמעותית מקו הרכבת הישן לירושלים.

קטר (רכבת)

קטר או לוקומוטיב (מלטינית: loco motivus) הוא רכב מסילתי ללא קיבולת מטען, המספק כוח הנעה לרכבת. להבדיל, רכבות רבות כוללות כלי רכב בעלי הנעה עצמית עם קיבולת מטען משלהם. הם בדרך כלל לא נחשבים לקטרים, וניתן להתייחס אליהם כקרונועים או קרונות רכבת ממונעים. השימוש בכלים בעלי ההנעה העצמית הופך להיות נפוץ יותר ברכבות נוסעים, אבל עדיין נדיר מאוד ברכבות מטען. כלי רכב המספקים כוח לרכבת, אך לרוב אינם נקראים קטרים, בדרך כלל משום שיש להם קיבולת מטען משלהם, או בגלל היותם כמעט ולא מנותקים מהרכבת, נקראים קרונות כוח.

באופן מסורתי, קטרים משכו (גררו) רכבות. כיום, בעיקר ברכבות נוסעים פרבריות, נפוץ מאוד השימוש ברכבות מו-דו (מושך-דוחף). ברכבות הללו, בכיוון אחד של הנסיעה, הקטר מושך את הרכבת. עם הגעתה של הרכבת לתחנת הקצה, אין צורך להפריד אותו ולהביאו לקצה השני של הרכבת לנסיעה חזרה. נהג הקטר יכול להפעיל את הרכבת בעזרת תא נהג הנמצא בצידה השני ולשלוט מרחוק על הקטר הדוחף את הרכבת בכיוון השני. הדבר נכון במיוחד בקווי רכבת מהירים, כמו רכבות השינקָנְסֶן היפניות ורכבות ה-TGV הצרפתיות.

את המלה קטר חידש דוד ילין.

קרון רכבת

קרון רכבת הוא ציוד מסילה נייד שנועד להעביר נוסעים או מטען ממקום למקום. בדרך כלל מחברים קרונות זה לזה על מנת ליצור רכבת. הקרון יכול להיות מונע על ידי קטר או בעל הנעה עצמית (קרונוע).

רכבת העמק

רכבת העמק הוא השם שרווח ביישוב היהודי בארץ ישראל לשלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית שקישרה בין חיפה לסמח' ומשם לדרעא, שם התחברה לקו הרכבת החיג'אזית מדמשק, בירת סוריה, לעיר אל-מדינה שבחיג'אז.

נסללה מ-1902 עד 1905 והייתה למסילת הברזל השנייה שנבנתה בארץ ישראל אחרי מסילת הרכבת יפו-ירושלים. הרכבת המשיכה לפעול גם במהלך תקופת המנדט, הייתה חשובה להתפתחות יישובי עמק יזרעאל, נפגעה קשות בליל הגשרים ובמלחמת העצמאות והושבתה סופית בשנת 1951 לאחר שבשנים הראשונות של מדינת ישראל פעלה באופן מצומצם בקו עפולה-חיפה.

במהלך השנים נערכו תוכניות שונות לחידוש פעילות המסילה, שהבשילו לכדי ביצוע רק בראשית העשור השני של המאה ה-21. ב-16 באוקטובר 2016 נחנכה מסילת העמק המחברת בין חיפה לעפולה ובית שאן. מסלולה עוקב אחר תוואי המסילה הישן אך נבדל ממנו במספר מקטעים.

רכבת ישראל

רכבת ישראל בע"מ היא חברה ממשלתית, האחראית להפעלת התחבורה המסילתית בישראל. החברה עוסקת בשינוע נוסעים ומטען באמצעות רכבות, מפעילה את תחנות הנוסעים ותחנות טעינת משא ואחראית על תכנון ופיתוח תשתיות הרכבת במדינה.

אגרות חוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

יושב ראש דירקטוריון רכבת ישראל הוא דן הראל. מנכ"ל רכבת ישראל הוא מיכה מייקסנר.

רכבת קלה

רכבת קלה היא סוג של רכבת המיועדת להסעת נוסעים בערים וסביבותיהן. המונח רכבת קלה נמצא בשימוש החל בשנות ה-70 של המאה ה-20 ומתייחס בדרך כלל לרכבות המופעלות בחשמל ובתוכן החשמלית. המינוח "קל" אינו בא לציין בהכרח כי הקרון קל מקרון רכבת רגילה, אלא להתייחס לעומס השימוש המיועד הקטן בהשוואה לרכבת הרגילה. בהגדרה רחבה יותר עשוי המונח להתייחס לכל מערכת רכבות עירונית שפעלה במאה ה-19 וה-20, גם אם הייתה מבוססת על מנועי קיטור או דיזל.

רכבת תחתית

רכבת תחתית היא רכבת שמסילתה סלולה במנהרות תת-קרקעיות. לעיתים מונח זה הוא שם כולל למערכת להסעת המונים, אף אם היא כוללת קטעי מסילה מעל לקרקע. הנסיעה מתחת לפני הקרקע והשימוש במנהרות זיכתה אותה במקומות שונים בעולם בשמות כדוגמת Tube (צינור), Underground (מתחת לפני הקרקע), Subway (דרך תחתית) והטיות נוספות המבוססות על שמות אלו. המונח הנפוץ ביותר לרכבת תחתית הוא "מטרו" (קיצור של מטרופולין, כדי לומר – "מערכת הרכבות של העיר").

שיקגו

שיקגו (באנגלית: Chicago להאזנה (מידע • עזרה)) היא העיר הגדולה ביותר במדינת אילינוי והשלישית בגודלה בארצות הברית. העיר היא מושב המחוז של מחוז קוק. נכון לשנת 2012, חיים בעיר כ-2.7 מיליון תושבים. המטרופולין של שיקגו (המכונה גם שיקגולנד), מתפרסת על פני שבעה מחוזות של אילינוי כמו גם על פני מחוז אחד של אינדיאנה ומחוז אחד של ויסקונסין. מטרופולין זו נחשבת לשלישית בגודלה בארצות הברית כולה ונכון לשנת 2012, חיים בה מעל ל-9.4 מיליון תושבים. שיקגו ממוקמת על גדת ימת מישיגן ומשמשת מרכז אקדמי, תחבורתי, תעשייתי, תרבותי ומסחרי חשוב.

תחנת רכבת

תחנת רכבת היא מתקן או מבנה המשמש לעצירתן של רכבות באופן בטוח לשם עלייה וירידה של נוסעים ופריקתן והעמסתן של סחורות.

אמצעי תחבורה
חלליים מעבורת חללחלליתרכב הנחיתה הירחירכב הנדידה הירחיתרמיל ריחוף
אוויריים
ממונעים מטוס (מטוס סילוןמטוס קרבמטוס מנהליםמטוס מטעןמטוס קלמטוס דו-כנפי) • מסוקספינת אווירצפליןתרמיל ריחוף
לא ממונעים כדור פורחדאוןמצנח רחיפהגלשן אוויר
ימיים
ממונעים אונייה (מכליתמכלית נפטאוניית צובראוניית נוסעיםמשחתתנושאת מטוסים) • סירת מנועאופנוע יםיאכטהצוללת (צוללת גרעינית) • מעבורת (נחתת) • רחפתואפורטו
לא ממונעים מפרשית (דאו) • גלשן רוחסירה (סירת הצלהקיאקקאנוגונדולה) • רפסודהחסקהאַרְבָּה • בוצית • ג'ונקהאוניית מפרשים
יבשתיים
מכוניות מכונית מיקרומכונית מיניסופרמינימשפחתית • משפחתית גדולה • מוניתניידת משטרהגראן טוריסמומכונית משוריינתמיניוואןאמבולנס • קרון מתים • קלנועיתמכונית ספורטרודסטרקבריולהמכונית-על
רכבות רכבת מהירהרכבת פרווריתרכבת בינעירוניתרכבת נוסעים דו-קומתיתרכבת קלהרכבת תחתיתמונוריילפוניקולררכבלחשמליתגונדולהקטרקרון
אוטובוסים אוטובוס ארוךאוטובוס קומתייםאוטובוס נמוך-רצפהמיניבוסאוטובוס בית ספרטרוליבוסמערכת אוטובוסים מהירה
דו-גלגלי ממונע אופנועקורקינט ממונעקטנוערכינוע
רכבי שטח טרקטורג'יפSUVטרקטורון • באגי • תומקארגארדיוםאוונגרד • שלג (אופנוע שלגחתול שלגמפלסת שלג) • רכב קרבי משוריין (טנקנגמ"ששריוניתזחל"ם) • ציוד מכני הנדסי (דחפורמחפריעה אופנימחפרוןמפלסת)
משאיות טנדרמסחריתטיוליתכבאיתסמי-טריילר • פול-טריילר
מונעים בכוח אדם אופניים (אופני טנדםחד-אופןאופנוחתלת-אופן) • קורקינטגלגיליותסקייטבורדאפריוןריקשהמגלשייםעגלת תינוק
מונעים בכוח בהמה כרכרהמרכבהמזחלתקוודריגהדיליז'נסעגלהקרון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.