רית'ם אנד בלוז

רית'ם אנד בלוז (בקיצור: אר אנד בי; מאנגלית: Rhythm and blues; בקיצור: R&B, משמעות: קצב ובלוז, נקרא לפעמים גם "קצב ועצב") הוא סוגה מוזיקלית אשר פותחה על ידי מוזיקאים אפרו אמריקנים ששילבו בין ג'אז לבלוז. את הרית'ם אנד בלוז מאפיין קצב החוזר על עצמו ומלודיות פשוטות.

הריתם אנד בלוז העמיד במרכז את הגיטרה החשמלית, הסקסופון והפסנתר לצד הרכב ג'אז מצומצם מסורתי.

רית'ם אנד בלוז
John Lee Hooker two
מקורות סגנוניים ג'אז, בלוז, גוספל
מקורות תרבותיים שנות ה-40 וה-50 בארצות הברית
כלים סקסופון, גיטרה בס, מערכת תופים, כלי מקלדת,כלי נשיפה ממתכת
פופולריות מיינסטרים החל משנות ה-40 של המאה ה-20 ועד שנות ה-60 ברחבי העולם.
נגזרות פאנק (Funk), סקא, מוזיקת נשמה, רוק אנד רול

אטימולוגיה

ג'רי וקסלר ממגזין בילבורד טבע את המונח "רית'ם אנד בלוז" לראשונה בשנת 1948 בארצות הברית[1]. המונח החליף את המונח "מוזיקת גזעית" (Race Music), שבא במקור מתוך הקהילה השחורה, אך נחשב פוגעני בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה. דוגמאות לאומני רית'ם אנד בלוז מפורסמים הם ריי צ'ארלס, ארית'ה פרנקלין, אוטיס רדינג ועוד.

היסטוריה

ההגירה הגדולה של השחורים מדרום ארצות הברית לאזורים עירוניים ותעשייתיים בשיקגו, דטרויט, ניו יורק ולוס אנג'לס בשנות ה-20 ושנות ה-30 של המאה ה-20 יצרה מעמד פועלים עירוני חדש ושינתה את הדינמיקה החברתית. ההתפתחות הטכנולוגית באותן שנים שברה את האוליגופול בתעשיית המוזיקה ואפשרה לכל אחד לפתוח אולפן הקלטות. מבשרי הרית'ם אנד בלוז הגיעו מעולמות הג'אז והבלוז שהתקרבו אחד לשני בשנות ה-30. האר אנד בי התפתח כסגנון קצבי לריקודים בשעה שהג'אז התקדם לעבר סגנון אמנותי ו"מתקדם" יותר, הבי בופ.

מוזיקאים שחורים בשנות הארבעים תרמו למעבר מסגנון הביג בנד לסגנון חדש, קרוב יותר לרית'ם אנד בלוז, "ג'אמפ בלוז" (Jump blues). הם שילבו בין הבלוז לג'אז, שילבו כלים חדשים בהרכב ויצרו מוזיקה בסגנון אורבני. בין הבולטים שבהם ניתן למנות את לרוי קאר, ביג ג'ו טרנר, אילינוי ג'אקט ולואיס ג'ורדן. אמנם חלוצי האר אנד בי הגיעו מחברות התקליטים העצמאיות, שנפתחו בשנות מלחמת העולם השנייה. רבות מהחברות היו ממוקמות במרכזי הבידור - ניו יורק ולוס אנג'לס, אך אחרות פעלו באופן מקומי. בין החברות הבולטות ניתן למנות את "Savoy", "קינג", "אימפריאל", "Specialty", "צ'ס" ו"אטלנטיק". הפריצה הגדולה של הרית'ם אנד בלוז הגיעה לאחר המלחמה.

הרית'ם אנד בלוז תרם להתפתחות של הרוק אנד רול. החל מאמצע שנות ה-50 המונח "אר אנד בי" מתייחס בעיקר למוזיקת נשמה, גוספל וסגנונות שהתפתחו מהבלוז החשמלי (אלקטריק בלוז). החל משנות ה-70 המונח מתייחס בעיקר למוזיקת נשמה ולפאנק.

רית'ם אנד בלוז עכשווי

החל משנות ה-80, לאחר דעיכת הדיסקו, התפתח סגנון מוזיקלי חדש - "רית'ם אנד בלוז עכשווי". המונח מתייחס בעיקר לסגנון מוזיקלי חדש, מוזיקת פופ שמושפעת ממוזיקת נשמה ופאנק.

ראו גם

  • שירי רית'ם אנד בלוז

לקריאה נוספת

  • George, Nelson, The Death of Rhythm and Blues, New York: Pantheon, 1988.
  • Otis, Johnny, Upside Your Head! Rhythm and Blues on Central Avenue, Hanover, New Hampshire: Wesleyan University Press, 1993.
  • Richards, Tod, "Rhythm and blues", St. James Encyclopedia of Popular Culture, Vol 4 (pp. 206-209), St. James Press, 2000.
  • Shaw, Arnold, Honkers and Shouters: The Golden Years of Rhythm and Blues, New York: Collier Books, 1978.
  • Ward, Brian, Just My Soul Responding: Rhythm and Blues, Black Consciousness, and Race Relations, Berkeley: University of California Press, 1998.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Leo Sacks, ‏The Soul of Jerry Wexler, באתר ניו יורק טיימס, 29 באוגוסט 1993
50 סנט

קרטיס ג'יימס ג'קסון השלישי (באנגלית: Curtis James Jackson III; נולד ב-6 ביולי 1975), המוכר בשם הבמה פיפטי סנט (Cent ‏50), הוא זמר ראפ והיפ הופ, כותב שירים, מפיק טלוויזיה, משקיע, יזם, ושחקן קולנוע אמריקאי. במהלך הקריירה שלו מכר ג'קסון מעל 30 מיליון עותקים מאלבומיו, ונחשב מבין אמני ההיפ הופ העשירים ביותר. את מרבית הונו צבר ג'קסון מעסקיו, ובמיוחד ממכירת אחזקותיו בחברת VitaminWater בשנת 2007 תמורת 100 מיליון דולר.

Baby Boy

Baby Boy הוא הסינגל של הזמרת האמריקאית ביונסה, בשיתוף פעולה עם שון פול.

ביונסה וקולומביה רקורדס שחררו את "Baby Boy", הסינגל השני מאלבום הבכורה של ביונסה Dangerously in Love, לתחנות הרדיו בארצות הברית ב -3 באוגוסט 2003. הסינגל זכה לשבחים על ידי מבקרי המוזיקה, שהחמיאו למקצב ולשיתוף הפעולה בין ביונסה לשון פול. "Baby Boy" הגיע למקום הראשון בעשרות מצעדים ברחבי העולם ביניהם מצעד הבילבורד בארצות הברית, Billboard Hot 100, שם שהה במשך תשעה שבועות רצופים במקום הראשון. בנוסף הסינגל הגיע לעשירייה הראשונה במדינות רבות כגון בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, והגיע למעמד פלטינה באוסטרליה ובארצות הברית.

הקליפ של השיר הופק על ידי ג'ייק נאוה וברובו של הקליפ ביונסה רוקדת. במהלך השנים ביונסה המשיכה לבצע את השיר "Baby Boy" בתוכניות אירוח וסיבובי הופעות, ואף האגודה האמריקנית של מלחינים, מחברים, ומוציאים לאור (ASCAP) זיהתה אותו כאחד מהשירים שבוצעו הכי הרבה בשנת 2005.

Halo (שיר)

Halo (בעברית: הילה) הוא שיר של הזמרת האמריקאית ביונסה מהאלבום השלישי שלה I Am... Sasha Fierce. השיר יצא כסינגל השלישי מהאלבום בתאריך 20 בינואר 2009. השיר מתאר אישה הרואה את נשמתו של בעלה כאשר מת והוא נכתב והופק על ידי ראיין טדר, סולן להקת הרוק ואן ריפאבליק.

קלי קלרקסון, שעבדה יחד עם טדר על אלבומה All I Ever Wanted ב-2008, טענה שטדר השתמש בעיבוד המוזיקלי של השיר "Already Gone" של קלרקסון על "Halo" (את שני השירים חיבר והלחין טדר). שנתיים לאחר מכן, צורף השיר לאלבום ההופעה Hope for Haiti Now, שיצא עבור רעידת האדמה בהאיטי.

השיר מבוצע בסולם לה מז'ור והמהלך ההרמוני שלו מבוסס על האקורדים לה מז'ור, סי מינור, פה דיאז מינור, רה-מז'ור (A–Bm–F♯m–D).

השיר זכה להצלחה במיוחד בברזיל שם זכה במקום הראשון במצעד העשור; כמו כן זה השיר זכה בטקס 2009 של ה-EMA בקטגוריית "שיר השנה".

נכון לאפריל 2019, השיר נצפה כ-919 מיליון פעם ביוטיוב והוא השיר הנצפה ביותר של ביונסה.

I'll Be There

"I'll Be There" הוא הסינגל הראשון מתוך האלבום, Third Album, של חמישיית הג'קסונים אשר הופץ ב-28 באוגוסט 1970 על ידי מוטאון.

השיר הפך לסינגל המצליח ביותר של הלהקה ולסינגל הרביעי שלה, ברצף (‏"I Want You Back"‏, ‏"ABC"‏, ‏ו-"The Love You Save"), המגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי.

"I'll Be There" הוא גם הסינגל המצליח ביותר של מוטאון בארצות הברית ב"עידן דטרויט" (1959 - 1972) עם מכירות של 4.2 מיליון עותקים בארצות הברית ו-6.1 מיליון ברחבי העולם.

את השיר שרו מייקל ג'קסון ואחיו הגדול, ג'רמיין כאשר ג'קסון שימש כסולן המוביל.

השיר הוא בלדה והציג את הפוטנציאל של הלהקה לבצע שירים בסגנון שונה מלהיטי ה"פופ מסטיק", שאפיינו אותם.

בשנת 1992, מריה קארי ו-טריי לורנס ביצעו לשיר גירסת כיסוי שהפכה ללהיט והחזירה אותו לתודעת הציבור, שני עשורים לאחר יציאתו המקורית.

Outrageous

Outrageous (בעברית: שערורייתי) הוא הסינגל הרביעי והאחרון שיצאו לאור מתוך אלבומה הרביעי של זמרת הפופ האמריקאית בריטני ספירס. השיר כמו שמו מדבר על משהו שערורייתי. השיר נכתב והופק על ידי אר קלי. השיר הוא סוג של סגנון פופ בשילוב R&B. השיר הוא בין השירים המוכרים ביותר מהאלבום. במצעדים השיר לא זכה לאהדה ולהצלחה רבה כמו הסינגלים הקודמים, וגם מבחינה מסחרית השיר לא הצליח והוא נחשב לאחד הסינגלים הפחות מוצלחים ביותר של הזמרת מתוך האלבום.

The Way You Make Me Feel

The Way You Make Me Feel (בעברית: מה שאת גורמת לי להרגיש) הוא הסינגל השלישי מתוך אלבום האולפן השביעי, "Bad", של הזמר והיוצר מייקל ג'קסון, אשר יצא ב-9 בנובמבר 1987.

השיר הפך לסינגל השלישי מהאלבום המגיע למקום הראשון בבילבורד האמריקאי ומדורג בפיסגת המצעדים ברחבי העולם.

מילות השיר מדברות על להיות או להרגיש מאוהב במישהו.

אטלנטיק רקורדס

אטלנטיק רקורדס (באנגלית: Atlantic Records) היא חברת תקליטים אמריקאית, הידועה בעיקר בזכות השפעתה על הסגנונות הפופולריים; החברה הפכה את הסגנונות רית'ם אנד בלוז, רוקנרול וג'אז לסגנונות פופולריים ומצליחים באמצע המאה העשרים. בעבר נחשבה החברה לאחת החברות העצמאיות החשובות באמריקה. כיום החברה נמצאת בבעלות וורנר מיוזיק גרופ.

אלישה קיז

אלישה אוג'לו קוק (באנגלית: Alicia Augello Cook), המוכרת בשם הבמה שלה אלישה קיז (באנגלית: Alicia Keys; נולדה ב-25 בינואר 1981) היא זמרת נשמה ורית'ם אנד בלוז, תמלילנית, פסנתרנית ומפיקת תקליטים אמריקאית. בנוסף, קיז היא גם שחקנית, סופרת ופילנתרופית.

אשר (זמר)

אשר ריימונד הרביעי (באנגלית: Usher Raymond IV; נולד ב-14 באוקטובר 1978) המוכר בשם אשר, הוא זמר, רקדן ושחקן אמריקאי.

בלוז

בלוז (מאנגלית: Blues, מילה המבטאת תוגה) הוא סגנון מוזיקלי ווקאלי ואינסטרומנטאלי המבוסס על הסולם הפנטטוני ובאופן טיפוסי על מאפייני מהלך הרמוני בן 12 תיבות. הבלוז הוא מוזיקה שחורה, אך גם לבנים מנגנים אותו. הוא עבר גלגולים רבים מסגנון עממי בשדות הכותנה בדלתא של המיסיסיפי ועד לרוק-בלוז של סוף שנות השישים כסגנון. עם זאת, הבלוז מורגש בכל סגנונות המוזיקה הפופולרית.

מקורו של הבלוז הוא בארצות הברית, בשירת העבדים האפריקנים. שירה זו כללה שירי עבודה, שירי דת וכן מאפיינים של מוזיקה אפריקנית שורשית. סגנון זה נחשב לפואטי, מלודי, הרמוני ובעל קצב מיוחד משלו, דבר המבדיל אותו מכל סגנון מוזיקלי אחר.

כאשר נכנסו כלי הנגינה החשמליים לשימוש מאסיבי במוזיקה בשנות החמישים, הבלוז היווה את הבסיס ללידתו של הרוק אנד רול, אשר סימן עידן חדש בתולדות המוזיקה. הבלוז השפיע רבות על המוזיקה הפופולרית והוביל ליצירת שלל סגנונות המהווים את כובד המשקל של המוזיקה המערבית המודרנית: הג'אז, רית'ם אנד בלוז, רוק, מטאל, קאנטרי ואף השפעות מסוימות על מוזיקה קלאסית מודרנית.

דו-וופ

דו-וופ (Doo-wop) הוא סגנון מוזיקלי ווקאלי בז'אנר הרית'ם אנד בלוז שהיה פופולרי מאמצע שנות החמישים עד לתחילת שנות השישים בארצות הברית. מקור שמו של סגנון מוזיקלי זה הוא בצמד ההברות חסר המשמעות "דו-וופ" שהיה שגור בשירים קיצביים מאותה התקופה. שוחרי רית'ם אנד בלוז רבים נמנעים משימוש במונח ומעדיפים להשתמש במונח "הרמוניה ווקלית קבוצתית". הז'אנר הפך לפופולרי מאוד ב-1953 ולהקות ששמן נקשר עם המונח (ושרובן בחרו לכנות עצמן בשמות של ציפורים) כוללות את הרייבנס, הקרואוס, הפינגווינס, הסוואלואוס (הסנוניות), הקרדינלס (סוג של ציפורי שיר), הרובינס, הספאניילס, המונגלואוס והפלמינגוס.

דסטיניז צ'יילד

דסטיניז צ'יילד (באנגלית: Destiny's Child) היא להקת בנות אמריקאית ששרה בסגנון רית'ם אנד בלוז. הלהקה נוסדה ביוסטון שבטקסס בשנת 1990, בעת שארבע חברות הלהקה המקוריות היו בנות תשע. הלהקה הפכה לבסוף לשלישייה שחברותיה הן ביונסה נואלס, קלי רולנד ומישל ויליאמס.

הלהקה מכרה כ-60 מיליון אלבומים וסינגלים במשך השנים, זכתה בפרס הגראמי ונחשבת לאחת מהלהקות הבנות המצליחות בעולם, ולהן כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

יארדבירדס

היארדבירדס (באנגלית: The Yardbirds) הייתה להקת רית'ם אנד בלוז ורוק בריטית, שנודעה בעיקר בזכות הגיטריסטים שלה, שהתפרסמו כאשפי גיטרה לאחר שעזבו אותה: אריק קלפטון, ג'ף בק וג'ימי פייג'.

The Yardbirds דורגה במקום ה-89 בקטגוריית "האומנים הגדולים בכל הזמנים" במגזין הרולינג סטון.

מוזיקה פופולרית

מוזיקה פופולרית (הנקראת לעיתים ללא הצדקה מוזיקה קלה) היא מוזיקה המשתייכת לאחד ממגוון סגנונות מוזיקליים הנגישים לקהל הרחב ולרוב מופצים בצורה מסחרית. הגדרת המוזיקה הפופולרית מבחינה בין סגנונות אלו ובין מוזיקה קלאסית מחד ומוזיקה עממית מאידך. לעיתים משמש המונח מוזיקת פופ לתיאור מוזיקה פופולרית, כשלמעשה "פופ" מתאר סגנון מוזיקלי מסוים המשתייך למוזיקה הפופולרית, אך לא מכסה את כל גווניה. לפעמים מכונה המוזיקה גם בשם "מיינסטרים".

מוזיקה שחורה

מוזיקה שחורה (באנגלית: African-American music) היא שם-על המכיל בתוכו את כל הסוגות המוזיקליות שנוצרו, או הושפעו עמוקות מהתרבות האפרו אמריקאית בארצות הברית. ראשית המוזיקה השחורה בשירים עממיים אשר הביאו עמם העבדים השחורים לאמריקה. המגוון הרחב של הקבוצות האתניות, יחד עם השפעות מוזיקליות "לבנות" דוגמת הפולק והוואלס התפתחו במשך השנים לסוגות כגון רגטיים ובלוז בסוף המאה ה-19, ובמאה העשרים לג'אז, רית'ם אנד בלוז, היפ-הופ וסגנונות רבים נוספים. מאז שנות החמישים רוב המוזיקה הפופולרית, שלא נכללת בקטגוריית מוזיקה שחורה, הושפעה עמוקות מהמוזיקה השחורה.

מוזיקת נשמה

מוזיקת נשמה (באנגלית: Soul music) היא שילוב של רית'ם אנד בלוז וגוספל שהחל שנות ה-50 של המאה ה-20 המאוחרות בארצות הברית. רית'ם אנד בלוז (באנגלית: בלוז וקצב, מינוח שטבע המפיק המוזיקלי ג'רי וקסלר) הוא בעצמו שילוב של בלוז וג'אז, כאשר שנות ה-40 של המאה ה-20 קבוצות קטנות של מוזיקאים אמריקאים-אפריקאים, שניגנו בדרך-כלל בסקסופון, שילבו ג'אז עם מסורות של בלוז. מוזיקת נשמה נבדלת מרית'ם אנד בלוז בכך שהיא משתמשת במוטיבים של גוספל, בדגש הגדול יותר על שירה, ובשילוב של נושאים חילוניים ודתיים גם יחד.

הסוגה נחלקת בין סגנון שירה יפה, נעים לאוזן, מלודי ומלטף (כגון זה של סם קוק או הסופרימס) לבין סגנון פרוע יותר, מיני ומחוספס שנציגיו הם וילסון פיקט וג'יימס בראון. סגנון נוסף של סול נובע מחיקוי של דרשה של מטיף בכנסייה בהגשה דיקלומית, קצבית ומתחרזת. נציג בולט של סגנון זה הוא סולומון בורק.

אין קשר בין מוזיקת נשמה לבין "שירי נשמה" במוזיקה החסידית.

מוטאון

מוטאון רקורדס (באנגלית: Motown Records) הידועה גם כ"טמלה-מוטאון" (Tamla-Motown) היא חברת תקליטים, שנוסדה בדטרויט, מישיגן שבארצות הברית, בה זכתה להצלחה ניכרת. לחברה היה חלק חשוב באינטגרציה הבין גזעית של המוזיקה הפופולרית בארצות הברית ובעולם, מכיוון שהייתה החברה הראשונה בבעלותו של אפרו אמריקאי שפירסמה בעיקר מוזיקה של אמנים אפרו אמריקנים, שהצליחו הן בקרב הקהל האפרו אמריקני בארצות הברית, והן בקהל שאינו אפרו אמריקני, והשיגו השפעה ארוכת טווח על תעשיית המוזיקה הפופולרית בעולם.

החברה נוסדה ב-12 בינואר 1959 על ידי ברי גורדי כ"תקליטי טמלה". במשך ההיסטוריה שלה החברה הייתה בעלים או מפיצה של למעלה מ-45 חברות בת שהתמחו בסוגי מוזיקה שונים, על אף שהתרכזה ברית'ם אנד בלוז, היפ הופ, פופ וסול. החברה העתיקה את מקום פעולתה מדטרויט ללוס אנג'לס ב-1972 ונותרה חברה עצמאית עד לשנת 1988, כאשר נמכרה לחברת MCA. משרדי החברה שוכנים כיום בניו יורק, והיא כיום חברה בת של חברת "יוניברסל מוטאון", חברה שהיא בעצמה חברה בת של קבוצת "יוניברסל מיוזיק גרופ".

בתקופת פריחתה בשנות ה-60 של המאה ה-20, היו חברת מוטאון וחברות הבת שלה שהתמחו במוזיקת סול, הנציגים החשובים ביותר של "צליל מוטאון". צליל זה היה סוג של מוזיקת סול בעל מאפיינים מובהקים, שכללו שימוש בטמבורין עם תופים, צליל בס בולט ומלודי שהופק לרוב על ידי גיטרה בס אלקטרונית, מבנה מלודי ואקורדים מובהק, וסגנון שירה של קריאה ותגובה שמקורו במוזיקת הגוספל.

סוגה מוזיקלית

במוזיקה, סוגות (ז'אנר, בצרפתית: Genre) הן קטגוריות המכילות מוזיקה שונה שיש לה סגנון משותף, או אלמנטים משותפים.

סוגות מסוימות, כמו מוזיקה הודית או שאנסון צרפתי, מוגדרות על פי מיקום גאוגרפי. סוגות אחרות, כמו מוזיקת בארוק מוגדרות בעיקר על פי מיקומן בציר הזמן. אחרים, כמו בלאק מטאל מוגדרות לפי מאפיינים טכניים או ליריים.

לעיתים, חלוקת מוזיקה לקטגוריות היא הכרחית. החלוקה הזו מקלה על מציאת סוגות משפיעות ומושפעות ומיפוי ההיסטוריה של המוזיקה. כמו כן, היא מקלה על אנשים למצוא את המוזיקה והאמנים שהם נהנים משמיעתם.

הסוגות המרכזיות במוזיקה המערבית המודרנית הן פופ, בלוז, ג'אז, רית'ם אנד בלוז, רוק, מטאל, פאנק (Punk), פאנק (Funk) והיפ הופ.

ישנן תת-סוגות רבות תחת סוגות אלו.

רוק אנד רול

רוק אנד רול (ידוע גם כ"רוקנרול" ו"רוק נ' רול", מאנגלית: Rock & Roll - מילולית: להתנדנד ולהתגלגל) הוא סגנון מוזיקלי ותרבותי שנוצר והתפתח בשנות ה-50 בארצות הברית מסוגות מוזיקליות אפרו-אמריקאיות כגון; בלוז, ג'אז, בווגי-ווגי, רית'ם אנד בלוז בעקבות המהפכה האלקטרונית בבלוז, ואשר ממנו התפתח הרוק בשנות ה-60.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.