ריכרד קאופמן

ריכרד קאופמןגרמנית: Richard Kauffmann;‏ 20 ביוני 18873 בפברואר 1958) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני שפעל רבות בתקופת היישוב ונחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הבנייה בישראל. קאופמן תכנן בתקופת היישוב למעלה ממאה יישובים חקלאיים, בכללם קיבוצים ומושבים, וכן שכונות ויישובים עירוניים, ובכך השפיע בצורה מכרעת על דמותו של היישוב בישראל, השפעה שניתן לראות אותה עד ימינו. נטמן בהר המנוחות.

ריכרד קאופמן
Richard Kauffmann 1
ריכרד קאופמן, שנות ה-50
לידה 20 ביוני 1887
פרנקפורט, גרמניה
פטירה 3 בפברואר 1958 (בגיל 70)
ירושלים, ישראל
שנות הפעילות 1958-1909
פרויקטים ידועים תוכנית מושב נהלל
Richard Kauffmann (1920s)
קאופמן בעבודתו, שנות ה-20

ביוגרפיה

ריכרד יצחק קאופמן (Richard Kauffmann) נולד בעיר פרנקפורט שבגרמניה בשנת 1887, בן להיינריך יצחק, סוחר, ולהלנה לבית בליוויס. למד ציור באקדמיית שטדל ואצל האנס פון האייק בעיר דכאו. למד אדריכלות בבית הספר הדוכסי בדרמשטדט ובבית הספר הטכני הגבוה במינכן, אצל תיאודור פישר (כמו גם האדריכל אריך מנדלסון). שם גם נפגש לראשונה עם תחום בינוי הערים שהיה אז בראשית התהוותו. עד גיוסו לצבא הגרמני ב-1915, ניהל משרד אדריכלות בפרנקפורט. התמחותו הייתה באדריכלות בסגנון הבינלאומי. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל לאחר שהוזמן על ידי ארתור רופין - מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, לבצע תוכניות אב ליישובים חקלאיים ועירוניים העתידים לקום בישראל, בהם גם תוכנית בסיסית לעיר תל אביב שהיוותה בסיס רעיוני לתוכנית גדס, שהוכנה על ידי פטריק גדס. בשנת 1922 נישא לבת-שבע גלב, והיה אב לרות ואסתר.

מ-1920 ועד 1932, עת פתח משרד עצמאי בירושלים, שימש קאופמן בשני תפקידים מרכזיים: אדריכל חברת הכשרת היישוב ואדריכל המחלקה להתיישבות של ועד הצירים. קאופמן הגה והוציא לפועל, כמעט כמבצע יחיד, את המערך התכנוני של הקיבוץ והמושב. תכנן עשרות קיבוצים ומושבים, שהידועים בהם הם עין חרוד, כפר יהושע ונהלל שבנוי בצורת עיגול שבמרכזו בתי מגורים ונחלות חקלאיות המסתעפות ממנו בצורה של חרוטים. קאופמן שימש אף כמתכנן של שכונות מגורים עירוניות רבות, לרבות תכנונן של הערים רמת גן, עפולה והרצליה, שכונות הדר הכרמל, נווה שאנן, כרמל מרכזי ובת גלים בחיפה וחלקים משכונות הגנים רחביה, תלפיות, בית הכרם וקריית משה בירושלים.

הקו המרכזי בתוכניותיו היה ניסיון לשלב את רעיון עיר הגנים של אבנעזר הווארד, ככלי ביטוי לאידאות החברתיות שעמדו בבסיסו, עם האידאות של ההתיישבות החקלאית הציונית ועם דרישות המוסדות המיישבים ואף המתיישבים עצמם. רעיון עיר הגנים הועלה במקור במטרה להתמודד עם תהליך העיור המואץ שחל בעקבות המהפכה התעשייתית שיצר בעיות של צפיפות אוכלוסין, זיהום ובעיות חברתיות כגון ניכור חברתי ופשע. בארץ ישראל, בה לא היו קיימות בעיות אלו, ביקש קאופמן לענות על הצרכים האידאולוגים של התנועה הציונית: שינוי אופיו של העם היהודי בדרך של חזרה לטבע, פיזור אוכלוסין ככלי לייהוד הארץ והתבדלות מהתרבות המקומית של ערביי ארץ ישראל. קאופמן הושפע ברעיונותיו ועבודתו מזרם הנאו קלאסיציזם ואף ניתן לזהות אצלו נטייה קלה למונומנטליות. עם זאת, תוכניותיו התאימו עצמן לתנאי הסביבה והקרקע.

ב-1990 הוציא השירות הבולאי בול המראה אחת מעבודותיו (בית ספר בקיבוץ דגניה) כחלק מסדרת בולים על אדריכלות בישראל.

במושב כפר יהושע שבעמק יזרעאל, שתוכנן על ידי קאופמן, קיימת שדרת הנצחה לזכרו, ובמרכזה פסיפס אומנותי, שבו משולבים שמות עשרות היישובים והשכונות שתכנן.

פרויקטים נבחרים

קאופמן תכנן 644 פרויקטים שונים, מתוכם תכנן כ-80 יישובים עירוניים ושכונות וכ-160 יישובים חקלאיים.

ראו גם

  • ערכים על מבנים ואתרים שתכנן ריכרד קאופמן

לקריאה נוספת

  • מיכאל לוין, ריכרד קאופמן, חלוץ תכנון ערים וכפרים בא"י, קו - כתב-עת לאמנות, 1, 1980, עמ' 47–57.
  • רות חנין-רבינוביץ, מושבת גנים וחוות לימוד חקלאית (מודלים לבינוי בהתיישבות הציונית השיתופית), פרדס הוצאה לאור, חיפה, 2006.
  • מרינה אפשטיין-פלוש ומיכאל לוין, ריכארד קאופמן והפרויקט הציוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ziva Kolodney, Rachel Kallus, "From colonial to national landscape: producing Haifa's cityscape" in Planning Perspectives, Volume 23, Issue 3 July 2008, pages 323 - 348
Levante Fair Tower 1934

ביתן תוצרת הארץ - "יריד המזרח" (1934)

PikiWiki Israel 5397 kaufman mosaic in kfar joshua

פסיפס קאופמן בכפר יהושע

PikiWiki Israel 690 Economy of Israel תחנת טרנספורמציה ביפו 1924

מבנה השנאה (טרנספורמציה) ביפו - 1924 (נהרס ב-2010)

The Dining room in Ginegar - tablet 2

חדר האוכל של קיבוץ גניגר

אחוזת שמואל

אחוזת שמואל (מכונה בקיצור "אחוזה" בהגייה במלעיל) היא שכונה ותיקה ומרכזו של רובע המגורים רמות הכרמל בחיפה, השוכן על קו פרשת המים של רכס הכרמל.

מספר התושבים בשכונה נכון לשנת 2015 הוא 41,870 שהם כ-15% מכלל תושבי העיר.

ארנונה (שכונה)

אַרְנוֹנָה (לעיתים נקראת בשם "תלפיות") היא שכונה בדרום ירושלים הממוקמת בין אזור התעסוקה תלפיות לבין קיבוץ רמת רחל. בשנות ה-90 נעשתה הפשרת קרקעות לבנייה בהיקף נרחב בשכונה, דבר שהביא לעליית מחירים והפך את ארנונה לשכונה יוקרתית מהיקרות בירושלים. נכון ל-2016 מתגוררים בה 11,873 בני אדם.החל ממאי 2018, החלה לפעול במתחם השכונה השגרירות האמריקאית בישראל לאחר שהועברה לירושלים מתל אביב.

בית אגיון

בֵּית אַגיוֹן, המשמש מאז 1974 בית ראש הממשלה ומכונה גם בשם זה, הוא מבנה בשכונת טלביה על גבול שכונת רחביה בירושלים, ברחוב סמולנסקין 9, פינת רחוב בלפור.

המבנה מורכב ממספר גושים רבוּעים המחוברים יחד, ובמרכזו חדר מדרגות המאופיין בטור חלונות בחזית המבנה. בחזית המבנה מצוי אגף בעל צורה מעגלית דמוית ספינה האופיינית לסגנון הבינלאומי. המבנה מחופה אבן ירושלמית. למבנה חצר פנימית (פטיו) – אלמנט שאינו מקובל בסגנון הבינלאומי, שבו בנוי בית זה, אולם מקובל בבנייה המוסלמית; הפטיו הוסף ככל הנראה לבקשת משפחת אגיון.

בית הכרם

בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים. בצפון גובלת השכונה בשכונת קריית משה, במערב בשכונת יפה נוף ויער ירושלים ובשדרות הרצל, בדרום ברמת בית הכרם ובמזרח בדרך בגין וגבעת רם. השכונה קרויה על שם בית הכרם המקראית, אשר ייתכן כי שכנה באזור עין כרם של ימינו. יישוב מקראי זה מוזכר בספר נחמיה (ג‘, י"ד): "ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב שר הפלך בית הכרם, הוא יבננו ויעמיד דלתותיו ומנעוליו ובריחיו".

חלק ממייסדי השכונה התגוררו קודם לבנייתה במרכזה של ירושלים, באזור בו בשנות האלפיים נמצא רחוב הלל. אזור זה כונה אז גם בשם "בית הכרם", על שם העצים והגנים שהקיפו אותו. ייתכן כי שם זה נדד עימם כאשר התיישבו בשכונה החדשה.

בית מנחם אוסישקין (ירושלים)

בית מנחם אוסישקין המכונה גם בית מחניים הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב אוסישקין 7 (פינת רמב"ן 32).

בת גלים

בת גלים היא שכונה במערב חיפה. ייחודה הוא בכך שהיא השכונה היחידה בחיפה, ואחת הבודדות בישראל, שבתיה נושקים לחוף הים.

השכונה נמנית עם שכונות הגרעין הוותיקות של חיפה העברית. היא תוכננה בידי האדריכל ריכרד קאופמן בשנת 1921 לפי עקרונות עיר הגנים ובתיה הראשונים הם מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 - ימי העלייה השלישית. היא התפתחה מאוד בימי העלייה החמישית, בשנות ה-30, ועד היום שולט בחלקה הוותיק קו בנייה נמוך, כשרבים מבתיה מוקפים עצי פרי. בשנת 2011 אוכלוסיית השכונה מנתה 4,857 תושבים.שם השכונה ניתן לה על ידי מרים ניר-רפאלקס (אחותו של נחום ניר-רפאלקס), אשתו של פנחס כהן, ממייסדי השכונה. על מייסדי השכונה נמנה גם יעקב כספי, מחלוצי הספנות העברית. מקור שם השכונה הוא פסוק מספר ישעיהו: "צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים" (י', ל).

וילה זיו

וילה זיו או בית הדר נבנתה במושבה תל מונד בשנת 1935 עבור ליידי רבקה זיו ובעלה הלורד ישראל משה זיו מבריטניה. הם התגוררו בבית כאשר שהו בישראל, עד מותה בשנת 1966. הווילה תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן בסגנון הבינלאומי (המכונה לעיתים באוהאוס).

הנחלה בה בנוי הבית משתרעת על פני כ- 36 דונם. בשטח המרכזי שגודלו 11.5 דונם ממוקם המבנה המרכזי המשקיף על נוף השרון, משתרע על פני שתי קומות בשטח של כ- 700 מ"ר ומסביבו עצי פיקוס גבוהים. בשטח גם ברכת שחייה, מבנה המיועד לשימושים ספורטיביים ומגרש טניס. בצד הצפוני של האחוזה חורשת אורנים בשטח של כ- 9.5 דונם. באחוזה גם פרדס ומטע של מנגו ששטחם כ-15.5 דונם.

בתקופת המנדט נהגה להתארח בווילה צמרת השלטון הבריטי, כאשר בסמוך פעל בסודיות מתחת לקרקע מפעל "סלע" של "ההגנה" לייצור נשק. לאחר קום המדינה המשיכו לפקוד את המקום נכבדים. במוצאי שבת 15.12.56 הותקפה הווילה על ידי פידאיון והעובד שמעון ויג נהרג.

ליידי רבקה זיו נפטרה בשנת 1966. בני המשפחה מכרו את האחוזה למשפחת סבה מאנגליה, ששיפצה אותה בשנות השבעים. לאחר מכן החליפה האחוזה ידיים מספר פעמים. בשנת 2012 הוצא צו הפסקת עבודה לשיפוץ ללא היתר שביצע הבעלים יוסי קרתא, בניגוד להנחיה מפורשת בתוכנית החלה על המקום הצ/ 68/ 5-1: "כל תוספת או שינוי לבניין יהיו חייבים בתוכנית בינוי באישור הוועדה המקומית והוועדה המחוזית, וזאת כדי למנוע פגיעה בערכים ההיסטוריים והארכיטקטוניים של הבניין".

כפר ידידיה

כְּפַר יְדִידְיָה הוא מושב השוכן ליד נתניה ושייך למועצה אזורית עמק חפר.

כפר יהושע

כְּפַר-יְהוֹשֻׁעַ, מושב בעמק יזרעאל, ממוקם במרכז העולם כשני קילומטרים דרומית לרמת ישי, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. נוסד ב-12 באוגוסט 1927.

חיים בו כ-1,100 תושבים ויש בו 90 נחלות חקלאיות ששטחן הכולל 9,500 דונם.

כפר יחזקאל

כְּפַר יְחֶזְקֵאל הוא מושב בעמק יזרעאל, בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגלבוע. גובהו כ-20 מ' מעל פני הים, והוא שוכן מצפון לכביש 71, כביש עפולה-בית שאן, כ-6 ק"מ דרומית מזרחית לעפולה. לידו נמצאים קיבוץ גבע והגן הלאומי מעיין חרוד.

על-פי אתר המועצה האזורית, נכון לתחילת שנת 2007, יש בכפר כ-80 נחלות חקלאיות ובהן 110 משפחות, ועוד כ-60 משפחות של לא-חקלאים.

מולדת (יישוב)

מוֹלֶדֶת הוא מושב שיתופי בגליל התחתון השייך למועצה אזורית הגלבוע.

נהלל

נַהֲלָל הוא מושב עובדים בצפון עמק יזרעאל, והוא מושב העובדים הראשון בארץ. משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. שטחו כ-8,700 דונם. במושב 77 משקים חקלאיים.

עפולה

עֲפוּלָה היא עיר במחוז הצפון בישראל. שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה ומכונה גם "עיר יזרעאל" ו"בירת העמק". היא הוכרזה רשמית כעיר בסוף 1972.

קריית חיים

קריית חיים היא רובע בפאתי חיפה, הממוקם בלב הקריות שבעמק זבולון. הקריה נקראת על-שם חיים ארלוזורוב, שנרצח בתל אביב ב-1933. בשנת 2015 התגוררו בקריית חיים כ-30 אלף תושבים, שרובם המכריע היה ציבור חילוני.

קריית חיים ממוקמת בין חוף הים התיכון במערב, לבין שדרות ההסתדרות (כביש 4, כביש עכו-חיפה) וקריית ביאליק במזרח, קריית מוצקין, קריית שמואל וקריית ים בצפון, ואזור התעשייה של מפרץ חיפה בדרום. במרכז השכונה עוברת מסילת הרכבת חיפה-נהריה המחלקת את קריית חיים לשכונה מזרחית ושכונה מערבית. על מסילה זו נמצאת תחנת הרכבת קריית חיים. הציר המרכזי של השכונה (ואחד המרכזיים בקריות) הוא ציר אח"י אילת (קריית חיים מזרחית)- דגניה (קריית חיים מערבית) שמרכז בו עסקים רבים.

קריית משה

קריית משה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים, שהוקמה בשנת 1925 בסיועה של קרן "מזכרת משה מונטיפיורי". השכונה נמצאת בגובה של 820 מטרים מעל פני הים והיא בין השכונות הגבוהות בירושלים.

מצפון גובלות בתחומה שכונת גבעת שאול והכניסה לירושלים, מדרום שכונת בית הכרם, ממזרח שדרות הרצל וקריית הממשלה, וממערב אזור התעשייה גבעת שאול. השכונה תוכננה במקור כשכונת גנים, אך כיום אופי זה השתנה. בשכונה שוכנים מוסדות חינוך רבים.

השכונה נחשבת לשכונה פשוטה וצפופה יחסית לגודלה, מתגוררים בה כ-9,300 תושבים.

רחביה

רחביה היא שכונה בירושלים. היא משתרעת מדרום-מערב לרחוב קרן היסוד ולרחוב המלך ג'ורג', וגובלת בשכונת נחלאות מצפון, בשכונות טלביה וקריית שמואל מדרום, ובשכונת שערי חסד ממערב. על פי השנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים ב-2016 בשכונה התגוררו 7,710 תושבים.

שכונות הגנים בירושלים

שכונות הגנים הן שש שכונות מגורים יהודיות שהוקמו במערב ודרום ירושלים בשנות ה-20 של המאה ה-20, לפי תכנונו של האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן, על פי אסכולת עיר הגנים של אבנעזר הווארד.

שכונות הגנים היו מרווחות וירוקות. רחובותיהן הותאמו לטופוגרפיה הירושלמית, ונבנו בהן שדרות-גן. בשכונות נבנו בתים חד-קומתיים בעלי גינה, מה שהיווה חידוש בירושלים, שהייתה חסרה גינות פרטיות וגנים באותה תקופה. הנקודה הגבוהה ביותר בכל שכונה הייתה מיועדת להקמתו של מבנה ציבורי.

שכונות הגנים סימלו לראשונה את פריצתן של השכונות היהודיות בירושלים הרחק מהעיר העתיקה ורחוב יפו, כאשר תושבי השכונות העדיפו את השקט, המרחב והירק על פני הקירבה למרכז העיר.

תל ליטוינסקי

תל ליטוינסקי הייתה מושבה שהוקמה ב־1934. חלק משטח המושב נכלל כיום בעיר רמת גן ועל חלק אחר נבנה בית החולים תל השומר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.