ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 12501330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד[1].

ריטב"א
פטירה 1330 (בגיל 80 בערך)
רבותיו רא"ה, רשב"א
חיבוריו חידושי הריטב"א על הש"ס, שו"ת הריטב"א

רבנותו ופעילותו התורנית

למד תורה בברצלונה אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת). עוד בחיי רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כדיין בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ליהודים תקופה שקטה. גם בחיי רבותיו, הרשב"א והרא"ה, פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. בנוסף לכך, ענה חלק מתשובותיו רק לאחר פטירתם.

מלבד אנשים פרטיים, פנו אליו בשאלות גם בתי הדין של הערים והמחוזות השונים. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה" (שו"ת הריטב"א, מ"ג). הריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוסופיה ובפרט בספר "מורה נבוכים" לרמב"ם, והשווה את תרגומיו למקורו הערבי. נוסף למורה הנבוכים עסק גם בספרי ההגות של חכמי פרובנס - רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי.

בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם של הרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום בגמרא). כאשר הוא כותב בחידושיו "תוספות" סתם כוונתו בדרך כלל לתוספות רבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה וכן שיטות ראשונים מתלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א. הריטב"א רחש כבוד רב גם לרמב"ם וגם לרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך הרמב"ן לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך הרמב"ן "היא נכונה יותר לפי דרכו", כאשר את הרמב"ן הוא מכנה לעיתים "רבנו הגדול". הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים הכתובים בספריו גם בחידושי רמב"ן, רשב"א, הנימוקי יוסף והר"ן. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד בישיבות והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי הבית יוסף. כמו כן מפורסם השו"ת שלו.

במסגרת הפילוסופיה של ההלכה מייצג הריטב"א את הגישה לפיה המחלוקות הנמצאות בתלמוד אינן תאונה היסטורית או נובעות מחוסר הבנה וירידת הדורות (כדעת רבי אברהם אבן דאוד) ואינן פרי הפרשנות האנושית היוצרת (כדעת הרמב"ם), אלא הן טמונות כבר בהתגלות עצמה. כבר התורה שנמסרה למשה בסיני כוללת בחובה את הפרשנויות הסותרות. לדבריו בפרשנותו למסכת עירובין: "כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר... ואמר (הקב"ה) שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ויהיה הכרעה כמותם".[2] כך, התלמוד, על המחלוקות המתועדות בו, מהווה שיקוף של ההתגלות עצמה. בנוסף, כיוון שכל דעה, גם דעת מיעוט, נמסרה למשה בסיני, קיימת סמכות לבתי הדין בכל דור ודור לברור את הדעה המתאימה לדורו ולעניינו.[3]

הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעיתים גם בערבית ובספרדית.

יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, יהודים ולא יהודים, נהג בענווה יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול.

ספריו

לקריאה נוספת

  • הרב משה גולדשטיין, תולדות רבנו - מבוא לחידושי הריטב"א על מסכת ערובין, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"א
  • מנחם אלון (עורך), מפתח השאלות והתשובות - שו"ת הריטב"א, שו"ת זיכרון יהודה, הוצאת המכון לחקר המשפט העברי - האוניברסיטה העברית, 1973.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יוסף מנחם בן אגור, מבוא לתורה שבעל פה, עמוד 96, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1999
  2. ^ חידושי הריטב"א עירובין יג ע"ב
  3. ^ לפי משה הלברטל, סרטונים מבוא למחשבת ישראל, 4ב - הופעת ההלכה ופילוסופיה של ההלכה - חלק שני, סרטון באתר יוטיוב מדקה 20:20
אדמון

אדמון היה תנא, דיין מדייני הגזרות שבירושלים בסוף ימי בית שני, בסוף תקופת הזוגות ותחילת תקופת התנאים. שבע מחלוקות שלו עם חכמים נזכרו במשנה. באחת הברייתות מוזכר שמו המלא: אדמון בן גדאי.

אסמכתא (דרשה)

אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד.

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'. השבתות עצמן נקראות בשמות מיוחדים: "פרשת שקלים", "פרשת זכור", "פרשת פרה", "פרשת החודש".

בשבתות הללו אין אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה (אלא אם כן זה שבת ערב ראש חודש, שבת ראש חודש או ערב פורים שאין אומרים "צדקתך"). במנהג התפילה של נוסח אשכנז ישנם פיוטים רבים מיוחדים לשבתות אלו.

בר מצווה

בר מצווה בתרגום מארמית הוא בן מצווה והוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער יהודי, משום שמגיל זה הנער מחויב במצוות. בשונה מנערה שמגיעה לגיל מצוות כבר בגיל 12.

ברכת הנסים

ברכת הנסים הן מספר ברכות מקבוצת ברכות הראייה, הנאמרות בעת ראיית מקום שנעשה בו נס למברך או לציבור.

ברצלונה

ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה. היא העיר השנייה בגודלה בספרד, ומתגוררים בה (נכון ל-2015) כ-1,604,555 תושבים, וכ-4.7 מיליון תושבים במטרופולין שלה, מה שהופך את ברצלונה לאזור השישי המאוכלס ביותר באיחוד האירופי, אחרי פריז, לונדון, מדריד, אזור הרוהר ומילאנו. ברצלונה היא המטרופולין הגדול ביותר על הים התיכון, וממוקמת בין שפכיהם של הליוברגט והבסוס, והיא תחומה במערב ברכס הרי קויסרולה.

בברצלונה, שהיא מרכז כלכלי חשוב, נמצא אחד הנמלים הים-תיכוניים החשובים ביותר באירופה. העיר הוקמה בתקופה הרומית, והפכה לבירת רוזנות ברצלונה. לאחר סיפוחה לכתר אראגון, העיר הפכה לאחת הערים החשובות בממלכה. החל מסוף המאה ה-20 מהווה ברצלונה מרכז תרבותי חשוב, ויעד תיירותי עיקרי בספרד. עבודותיהם האדריכליות של אנטוני גאודי וליואיס דומנק מונטנר בעיר הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשנת 1992 התקיימה בעיר אולימפיאדת ברצלונה.

כבירת קטלוניה, העיר היא המרכז הפוליטי בקהילה האוטונומית, ומשמשת מושב הז'נרליטט דה קטלוניה (הממשלה והפרלמנט) ובית המשפט העליון. כמו כן, העיר היא גם בירת חבל ברצלונס.

בשנת 2009 העיר דורגה במקום השלישי באירופה ואחת הערים המצליחות ביותר, כמותג עירוני, באותה השנה הייתה העיר מדורגת רביעית באירופה בטיבה לעסקים והעיר האירופאית בעלת השיפור המהיר ביותר עם צמיחה של 17% בשנה.

מאז 2011 ברצלונה נחשבת לעיר חכמה מובילה באירופה.

ברצלונה היא גם מרכז תחבורתי, כאשר נמל ברצלונה הוא אחד מנמלי הים העיקריים של אירופה ונמל הנוסעים העמוס ביותר, נמל התעופה אל פראט בו עוברים מעל 40 מיליון נוסעים בשנה, רשת כבישים מהירים וקו רכבת מהיר עם חיבור לצרפת וחלקים נוספים באירופה.

דם חימוד

בהלכה, דם חימוד הוא מושג תלמודי לדימום מהרחם הנובע מחמת התגברות התשוקה המינית, לפי חז"ל דימום זה מופיע גם בעת הודעת הבעל לאישה על זמן הנישואין.

ייתכן ומדובר על דמם שבירה תופעה הנגרמת כתוצאה משינוי מצבי רוח .

ייהרג ואל יעבור

ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש. ככלל, דין זה נאמר לגבי שלוש מצוות לא תעשה שהן: לא תרצח, איסור עריות ואיסור עבודה זרה. משמעות ההוראה היא שגם אם קיום מצווה ממצוות אלו מסכן את חייו של היהודי ועלול להביא למותו, עליו למסור עצמו להריגה ולא להפר אותן. במצבים מיוחדים כלל זה תקף גם בעבירות אחרות.

ממזר

בהלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות. בכלל זה מי שנולד לאשת איש כתוצאה מניאוף (קיום יחסי מין עם גבר אחר) עם יהודי ומי שנולד מיחסי מין בין קרובי המשפחה המוזכרים בפרשת אחרי מות שבחומש ויקרא. לפי דעת רבי מאיר, שלא נפסקה להלכה, מי שאביו/ה אינו יהודי מוגדר/ת אף הוא/היא כממזר/ת. כמו כן, לדעת רבי עקיבא גם הנולד מיחסים בין אנשים שאיסורם זה בזו הוא איסור לאו שאין בו כרת, נחשב לממזר.

יוצא-הדופן היחיד הוא מי שנולד מיחסי מין שקוימו בשעה שהאישה הייתה נידה. במצב זה, אף על פי שזוהי עבירה שעונשה כרת, הוולד איננו ממזר, מכיוון שאמו הייתה מותרת באופן כללי לאביו, ואיסור הנידה חולף לאחר הליך הטהרה של האישה.

הממזרות עוברת בירושה: צאצא שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת נחשב אף הוא לממזר. זו אחת הסיבות לכך שהמוסדות הרבניים משתדלים להימנע ככל האפשר מהכרזה על אדם כממזר.

מסייע אין בו ממש

מסייע אין בו ממש הוא כלל הלכתי המובא בתלמוד, לפיו אדם המסייע לאחר לבצע פעולה מסוימת, שיכולה הייתה להיעשות גם בלי עזרה זו, המסייע אינו נחשב אחד מעושי המלאכה, ובמידה ומדובר בפעולה אסורה, אין איסור לעשות זאת. לדעת הרב צבי הירש אשכנזי הכלל אינו פוטר מאיסור, רק מעונש.

מצווה הבאה בעבירה

מצווה הבאה בעבירה הוא מונח תלמודי המתייחס לקיום מעשה מצווה המבוסס על עבירה או גורר בהכרח לעבירה. הפסיקה ההלכתית קובעת שקיום של מעשה כזה אינו נחשב למצווה, ואין לעשותו, וכלשונו של הרמב"ם: "מצווה הבאה בעבירה - אינה מצווה". במקרה כזה לא מיישמים את הכלל של עשה דוחה לא תעשה, שבו מדובר על מקרה שבו המצווה והעבירה אינם מחוברים ביניהם בקשר אינטגרלי באותו חפץ ושלא ניתן לשלב את קיום שתי המצוות והקפדה על ה'לא תעשה' תמנע את עשיית ה'עשה'.

מקדש חוניו

מקדש חוניו היה מרכז פולחן יהודי במצרים. הוא היה מבנה בצורת בית המקדש ובתוכו מזבח, שבנה חוניו בלאונטופוליס, אשר שכנה במחוז של העיר און (הליופוליס) במצרים. המקדש התגלה בחפירות הארכאולוגיות במשלחת בראשות הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי. החפירות התקימו בשנים 1905–1906.

עלה בקנה אחד

עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד - הוא ניב עברי שמקורו בספר בראשית, בחלום פרעה על השיבולים העולות בקנה אחד, ומשמעותו: 'התאים', 'התיישב עם'. למשל: המשכורות הצנועות שניתנו באותן השנים עלו בקנה אחד עם ערכי הצניעות והשוויון.קנה הוא גבעול גבוה, עמוד חלול הנושא בצמחים מן הדגנים והגמאים את העלים והפרחים. שיבולים העולות בקנה אחד משלימות ותואמות זו את זו.הניב השתרש בשפה העברית לתקופותיה, ומרבים להשתמש בו גם במאה ה-21, והיפוכו: "לא עלה בקנה אחד".

קטלוניה

קָטָלוּנְיָה (בקטלאנית: Catalunya, באוקסיטנית: Catalonha, בספרדית: Cataluña) היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד, גובלת בצפון בצרפת ובנסיכות אנדורה, במערב באראגון, בדרום בוולנסיה ובמזרח בחוף הים התיכון. בירתה היא ברצלונה. תושבי האזור הם לרוב קטלאנים אתניים, עם בעל מורשת לשונית, תרבותית והיסטורית ייחודית.

השפות הרשמיות בקטלוניה הן הקטלאנית, ספרדית ואוקסיטנית. בשטחה פניני טבע רבות, כגון קוסטה בראווה והצד המזרחי של הרי הפירנאים.

בימי הביניים הייתה קטלוניה ממלכה שהשתרעה על שטחים נרחבים במזרח ספרד, דרום צרפת ובאיים במערב ים התיכון אולם עם התחזקות ההגמוניה הקסטיליאנית בספרד ואיחוד הממלכות כוחה נחלש. בעת השלטון הפאשיסטי של הגנרל פרנסיסקו פרנקו הזהות הקטלאנית כולל השימוש בשפה הקטלאנית נרדפו ודוכאו. הן ידעו פריחה ללא תקדים אחרי 1978, שנת כינונה של ספרד הדמוקרטית. קטלוניה היא מאז אחד האזורים האוטונומיים החזקים ביותר בספרד מבחינה כלכלית. לצד חבל הבסקים הספרדי ונווארה, קטלוניה נהנית ממעמד אוטונומי נרחב.

ב-27 באוקטובר 2017, הצביע הפרלמנט של קטלוניה בעד הכרזת עצמאות מספרד והקמתה של הרפובליקה הקטלאנית על סמך משאל עם שאורגן בניגוד לחוקתה של ספרד ולהחלטות בית המשפט החוקתי של ספרד. בתגובה השהה הפרלמנט של ספרד באופן זמני את האוטונומיה של קטלוניה. באותו היום הודיע ראש ממשלת ספרד מריאנו ראחוי על הדחתו של נשיא קטלוניה קרלס פוג'דמון ופיזור הפרלמנט בעקבות הכרזת העצמאות. ב-31 באוקטובר 2017, ביטל בית המשפט החוקתי בספרד את הכרזת העצמאות של החבל במדינה שעליה הכריז הפרלמנט הקטלאני, המדינאים הקטלאנים נעצרו, וכיום מתנהל משפטם.

רא"ה

רבי אהרן הלוי (1235–1303) הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, אליו מיוחס חיבור ספר החינוך (אם כי רבים סבורים שיחוס זה מוטעה).

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו. השפעתו ניכרת במיוחד בתחום הפסיקה ופרשנות התלמוד, והספר 'תשובות הרשב"א' הוא ספר יסוד בפסיקת הלכה.

הרשב"א היה תלמידו של רבנו יונה גירונדי וראה בו רבו המובהק. הוא גם היה תלמידו של הרמב"ן והושפע ממנו הן בגישתו לענייני הלכה ופרשנות התלמוד, והן בחכמת הקבלה. כמו כן היה תלמידו של רבי יצחק בר אברהם מנרבונא.

הרשב"א היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.

הרשב"א התנגד ללימוד פילוסופיה בקהילה היהודית, ועמד בראש פולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה. איגרותיו נכללו בחיבור בשם "מנחת קנאות" שנערך על ידי רבי אבא מארי מלוניל, המבקר בין היתר את הספר מורה נבוכים של הרמב"ם. הוא אף הטיל, יחד עם רבנים נוספים בני זמנו, חרם כנגד הלומדים פילוסופיה מתחת לגיל 25, וחיזק את החרם עוד פעמיים. חילופי איגרותיו עם רבי ידעיה הבדרשי שהגן על לימוד הפילוסופיה, מצויים ב'תשובות הרשב"א'.

ברובע היהודי בברצלונה של היום, מצביעים על ביתו של הרשב"א כאשר במסמכי הנכס שם מצוינת הבעלות של משפחת 'אדרת'.

שביתת בהמתו

שביתת בהמתו הוא הציווי על כל יהודי לאפשר לבעלי החיים שברשותו, לנוח מכל מלאכה בשבת כמו כן אסור לאדם לגרום לבעלי לחיים שברשותו לעבוד בשבת ולעבור על אחת מהמלאכות (אפילו מלאכה מדרבנן).

פעולה הגורמת לבעל חיים לישא משא בשבת נקראת מחמר.

שוחט

שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש. תפקידו של השו"ב לשחוט עוף או בהמה דקה או גסה, לצורך אכילה, בסכין כשירה שהיא חדה חלקה ונקיה מפגימות (אפילו בשיעור כל שהוא- שו"ע יו"ד סימן י"ח) כדרישת ההלכה. בדיקת הסכין נעשית לפני השחיטה וגם לאחריה. השוחט, כמו שאר בעלי המקצועות המסורתיים כמו הרב, המוהל, סופר סת"ם, מלבד ידיעת הטכניקה וההלכות צריך שיהיה ירא שמיים. ישנם מקרים בהם שוחט ובודק יוסמך לשחיטת עופות בלבד, ויש שילמד היקף גדול יותר של הלכות ויוסמך אף לשחיטת בהמה דקה וגסה, היינו: כבשים עזים ובקר. השוחט הוא גם "בודק", כלומר אחראי לבדוק שהעוף או הבהמה ששחט כשרים (בעיקר בדיקה מטרפות).

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מן התורה, לתקוע בשופר בראש השנה. יום ראש השנה מכונה בתורה "יום תרועה" ו"זכרון תרועה" , וחז"ל למדו מכך שיש מצווה להריע בשופר בראש השנה. השופר ומצוות התקיעה בו תופסים מקום רחב בעולמה של ההלכה, האגדה והמחשבה היהודית.

פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה
בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית רבי שמואל הנגידרי"צ אבן גיאת
בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד רבנו נסים בן יעקברבנו חננאלרי"ף מעבר לספרדר"י מיגאשרמב"ם מעבר לצפון אפריקה
בית המדרש בעיר טולדו רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה
בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית הרמב"ןרא"הרשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד
ראשונים
אשכנז רבי משולם בן קלונימוסרבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקרריב"אראב"ן • רבי אליעזר ממיץראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרועמהר"ם מרוטנבורגרא"שהמרדכיהגהות מיימוניותתשב"ץ קטן • רבי יצחק מדוראהאגודהמהרא"קמהר"י טירנאמהרי"למהר"י ויילתרומת הדשן
צרפת רש"יבעלי התוספות (רשב"םרבנו תםר"י הזקןריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריזיצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץחכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
אנגליה תוספות חכמי אנגליהרבנו תם מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון
פרובנס בעל האשכולבעל העיטורבעל המאורהראב"ד • רבי יהונתן מלונילהמנהיגבעל שיטת ריב"בבעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההרהמאירי • רבי אהרן הכהן מלונילרבנו ירוחם
ספרד ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגידרי"ץ גיאתר"י מיגאש • רבי יהודה הברצלונירמ"ה • רבי שמואל הסרדירמב"ן • רבי יונה גירונדירא"הרשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"שמהר"ם חלאווהאבודרהםרבי יעקב בעל הטוריםר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטליה רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואלריבב"ןשבלי הלקטריא"זמהרי"ק
צפון אפריקה ארבעת השבוייםרבנו חננאלרב ניסים גאוןרי"ףרבנו אפריםרמב"םריב"שרשב"ץ
קטגוריה:רבנים: ראשונים
תקופת חייו של הרב ריטב"א על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.